פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 826
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018), שעה 11:00

תקנות עובדים זרים(פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשע"ז 2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מירב בן ארי
דן סידה
טלי פלוסקוב

איתן ברושי
מיכאל מלכיאלי

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ירון מאיר - מנהל דרום מזרח אסיה, משרד החוץ

שלמה מור יוסף - מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שושנה שטראוס - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

פנינה בראשי - מנהלת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יואב ליפובצקי - ראש מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אפרת לב ארי - יועמ"ש, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יעל לינדברג - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נור חאיכ - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

משה אלפנדרי - יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

הילה קפלן-רענן - יועצת משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שירי לב-רן - ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ירדן אלון - מרכזת בכירה תיאום פעולות יחידות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

יעקב מוסקוביץ - ועדה חקלאית רמת נגב, התאחדות חקלאי ישראל

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים

אמיר שניידר - יועמ"ש, התאחדות האיכרים

אורן קורין - מ"מ ועדה חקלאית ערבה תיכונה

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

מאיר צור - תנועת המושבים

אליהו יצפן - תנועת המושבים

יפתח בן דוד - מנכ"ל חברת עובדים לחקלאי הערבה

אנה מלר - מזכירת ארגון מגדלי הירקות

חיים חבלין - חקלאי, התנועה הקיבוצית המאוחדת-תק"מ

עמיר נאור - אל"מ מיל', מנכ"ל ארגון חברות הניקיון

דן מיכאל קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אברהם מוזס - יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה

חאלד דוחי - פעיל, עמותת קו לעובד

אליהו יצחק - פעיל חברתי

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את ארגון חברות הניקיון בישראל

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את רגבים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר תרגומים


תקנות עובדים זרים(פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשע"ז 2017

טוב, חברים, זה לא דיון ארוך, כולו שעה. אני יודע שהוא גורם להרבה מחשבות, חלקן גלויות, חלקן סמויות, אז אני מבקש מכל הדוברים שיקצרו וידברו לעניין בלבד. אז אנחנו היום 10.7.2018, כ"ז בתמוז תשע"ח והשעה 11:07. אנחנו חזרנו, נדמה לי הפעם החמישית, לתקנות עובדים זרים הקשורות לחקלאות.

כן, לפחות.

הבוקר, למרות שהלכנו לישון, חברי הכנסת, מי שהספיק, בחמש בבוקר, אז מצאתי לנכון להמשיך ולקיים דיון למרות הבקשות לדחות אותו. אני חושב שזה חוסר אחריות לבקש ביום הדיון, להפעיל לחץ פוליטי ואישי כדי לבקש דבר כזה. אני לא הסכמתי, למרות הבדיקות שעשיתי ולמרות הפניות. אז יש לי בקשה, מעכשיו הדיון הזה לא יידחה יום אחד כל עוד שאני בתפקיד. אל תנסו יותר. אתם פוגעים, אל"ף, בעובדים שלכם, שבזכותם אתם קיימים, ושתיים, אתם גם פוגעים ביחסים הבינלאומיים של המדינה שלנו עם תאילנד. לכן זה באחריות שלי למנוע את הפגיעות האלה.

סידרנו את הפיקדון לעובדים זרים בסיעוד, בבנייה, הכול מתפקד, אף אחד לא מתלונן. לא הגיעו אלינו תלונות, רק בחקלאות זה תמיד מלווה ברינונים ובהתנהגויות שלא ציבוריות. אם אני יכול לגמור היום את החוק הוא ייגמר. אם לא, נמשיך לעשות אותו בהקדם האפשרי כי אלה הזכויות הבסיסיות ביותר של העובדים שמשרתים אתכם. אז שיהיה ברור, אל תגידו לי, 'אמרתי לבוס שלך', הבוס שלי, אני מכבד אותו, לא באמצעותכם.

בבקשה, מישהו רוצה לפתוח? בבקשה.

שלום, עורכת דין הילה קפלן-רענן ממשרד העבודה. אנחנו רוצים להקריא את התקנות. מדובר בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), מדובר בתיקון לתקנות שאושרו על ידי ועדת העבודה ביוני 2016 וקבעו בהתאם לפרק ד' לחוק עובדים זרים הוראות בדבר הפקדת כספים לפיקדון בעבור עובדים זרים שמועסקים בישראל. התקנות הסדירו את סכומי הפיקדון שחובה להפקידם, את הגוף שאליו יופקדו הכספים, את תנאי הזכאות של עובדים זרים לקבל את כספי הפיקדון, את האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים, כאשר העובד הזר נשאר בישראל לאחר תום תקופת ההיתר, דרכי התשלום של כספי הפיקדון, הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר שהעובד הזר נפטר ועוד.

נכון להיום התקנות האלה, כפי שציינת, חלות בענף הבניין והטכנולוגיה הייחודית והן חלות על חברות סיעוד. אנחנו מעוניינים להרחיב את תחולת הפיקדון כך שיחולו גם על ענף החקלאות. חשוב לציין שכבר היום חלה חובה להפריש כספים לטובת פנסיה ופיצויים מכוח צו הרחבה לפנסיה חובה, החובה הזו חלה על כלל המעסיקים במשק משנת 2008 לרבות על מעסיקים של עובדים זרים וכמובן גם בענף החקלאות. יחד עם זאת היום למעסיקים של עובדים זרים בענף החקלאות אין יכולת להפקיד את ההפרשות הנ"ל בחברות ביטוח בישראל ולכן אנחנו מציעים את מנגנון הפיקדון. מטרת החיוב להפקיד כספים בפיקדון - - -

מנגנון הפיקדון סגור, נכון? פתיחת חשבון בנק וכו'?

כן. מטרות החיוב להפקיד כספים בפיקדון זה ליצור חיסכון קצר מועד שבבסיסו כמה מטרות. מטרה אחת היא הבטחה לעובד כי בתום תקופת עבודתו בישראל הוא יקבל סכום כסף שיסייע לו לרכוש זכויות בארץ מוצאו. המטרה השנייה היא תמריץ ליציאתו של העובד הזר את ישראל בתום תקופת השהייה החוקית שלו פה והמטרה השלישית היא צמצום פערי עלויות התעסוקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים.

סכום הפיקדון מתבסס על החלטת ממשלה משנת 2009, שקבעה שסכום הפיקדון בחקלאות יהיה 500 והוא עודכן קצת יותר מאוחר בהתאם לכל מיני שינויים. בנוסף אנחנו מבקשים בתקנות האלה להוסיף את תקנה 8 לתקנות העיקריות, שהיא בעצם קשורה לסעיף 1יא(ו). סעיף 1יא(ו) קובע שאם נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שמעסיק צריך להפקיד לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורין, הוא יעביר לקרן את הסכום הסוציאלי שבו הוא חייב והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא יחולו. המשמעות היא שבמידה שצריך להפקיד סכומים גדולים יותר ממה שמופיע היום במנגנון הפיקדון אז מעסיקים מחויבים לעשות את זה.

מחויבים?

כמו כן חשוב להבהיר שהתוספת בסעיף 8 משמעותה שבמידה שמעסיק הפקיד את הכספים האלה, מעסיק בענף החקלאות או בכלל מעסיקים שהפקידו את הכספים האלה, גם אם אחרי זה חלק מכספי הפיקדון נוכו בגלל שהעובד נשאר בישראל מעבר לתקופת ההיתר, המעסיק יצא ידי חובתו. הוא לא יחויב עכשיו בהשלמת הסכומים בגלל הכספים שנוכו.

סליחה, עוד פעם. תבהירי את הנקודה.

אנחנו יודעים שהיו טענות מצד מעסיקים שהמנגנון שקובע אפשרות שהמדינה תנכה כספים כאשר העובד הזר לא יצא מישראל עשויה להיות מבלבלת ביחס לחיובים של המעסיקים. המעסיקים אמרו 'הפרשנו את כל הסכום ועכשיו אתם מבקשים לנכות חלק מהסכומים בגלל שהעובד הזר נשאר מעבר לתקופה שמותר לו', אז אנחנו רוצים להבהיר שמעסיק שהפריש את כל הכספים כפי שהוא אמור על פי דין, במידה שאחרי זה נשאר - - -

מעבר לפיקדון?

לא, מה שהוא חייב לפי החוק. אני אומרת שמעסיק שיצא ידי חובתו והפקיד את הכספים שהוא אמור לפי דין, אם אחרי זה ניכו לעובד הזר כספים מהפיקדון בגלל שהוא עצמו נשאר מעבר לתקופת ההיתר, אנחנו לא נבוא למעסיק ונדרוש ממנו עוד כספים. זאת אומרת המעסיק יצא ידי חובתו ברגע שהוא הפקיד את כל הסכומים.

למה שלא תחזירו - - -

זה מגן עליו רק במקרה של ניכויים. מגן על המעסיק.

לאן הולך הכסף של הניכויים?

רגע, לא עכשיו. תדבר כשתקבל את רשות הדיבור. כן, בבקשה, סיימת?

זה בעצם מה שהתקנות אומרות. ובנוסף אנחנו מבקשים גם להוסיף את תקנה (ד) שאומרת שמעסיקים שמעוניינים להפקיד היום כספים בעד הפיקדון בתקופה שלפני שהפיקדון יתחיל למעשה הם יהיו רשאים לעשות את זה. הם לא מחויבים להפקיד לפיקדון, אבל הם יהיו רשאים לעשות כן. ניתנת האופציה בעצם.

תודה. בבקשה, פרופ' מור יוסף.

אני אהיה מאוד קצר, אני חושב שהנושא הוצג בצורה ברורה. חשוב לי להגיד רק דבר אחד, אין פה תוספת עלות של שקל אחד. החובה להפריש את הכספים האלה, לשלם את הכספים האלה, קיימת בחוק היום. מה שקורה היום שאמורים לשלם את הכסף הזה בסוף התקופה ובסוף התקופה, אחרי חמש שנים, זה סכום משמעותי ביותר והסכום הזה לא משולם במלואו בחלק מהמקרים ולכן כל המטרה של החוק הזה זה שההפרשות יהיו תקופתיות, את אותו סכום שחייבים להפריש היום. מי שאומר שזו תוספת עלות סימן שהיום לא משלם לעובד את מה שמגיע לו. לכן אין פה שום תוספת עלות, יש פה הבטחה שהעובד יקבל את זה באופן שוטף. כמו שכל אחד מאיתנו השכירים, מפרישים לנו כל חודש לקופת הפנסיה שלנו, אנחנו לא מקבלים את זה בסוף אלא מפרישים את זה באופן שוטף, כך גם זכותו של העובד. זה מה שממשלת תאילנד ביקשה מאיתנו, זה מה ששגרירות תאילנד ביקשה לוודא, שבסך הכול את מה שמגיע להם הם יקבלו, אין פה תוספת של שקל אחד עלות.

תודה רבה. יפתח בן דוד.

שלום, קוראים לי יפתח בן דוד, אני ממושב פארן בערבה, חקלאי ב-46 השנים האחרונות בפארן, מעסיק עובדים ומנהל לשכה להבאת עובדים לחקלאי הערבה.

אנחנו, כמו שהגדיר היושב ראש, חיים מהתאילנדים והם חיים מאיתנו. אם הסימביוזה הזו לא תתקיים, הם באים הנה כי כדאי להם ואנחנו מעסיקים אותם כי כדאי לנו. כשהעובד מסיים את תקופת כהונתו אצלנו, אם הוא לא ברח, ועל זה גם כן מישהו צריך לתת את הדעת, עושים חשבון סופי מה מגיע לו, פיצויי פיטורין, פנסיה, לקזז לו את כרטיס הטיסה, כי נכון להיום אין הפרשה לכרטיס טיסה בשיטה של ה-TIC וה-IOM, להחזיר את כספיו, לבדוק שהוא השאיר את המגורים בצורה סבירה, אבל אין לי מה לעשות עם זה, לחייב אותו על העלות האמיתית של המגורים אני לא מצליח, מדינת ישראל ביכולתה וברצונה מורידה ממנו נקודת זיכוי ורבע, שזה כ-250 שקל, למה? כי היא יכולה. ממך, פרופ' מור יוסף, היא לא לוקחת את נקודות הזיכוי האלה, למה היא עושה את זה? אם מישהו יסביר. כמו שאמרנו, עלויות המגורים אינן מקוזזות - - -

אני מבקש רק להתמקד בתקנות שאנחנו הבאנו.

העניין הוא שהתקנות האלה נוגעות להעסקת העובדים והעסקת העובדים מפוזרת בין שבעה או שמונה משרדי ממשלה, כל אחד מחליט את החלטתו והחקלאי בקצה רץ לאן שצריך, מהברחן שבורח ואי אפשר לקזז ממנו את הכסף שהוא הפקיד בחברת העובדים, כי הוא חזר אחרי שנה וחצי, צריך להחזיר אותו - - -

טוב.

לכן אנחנו גם היום מפרישים להם את הכסף ובסופו של יום הוא סיים את עבודתו, אם הוא ברח, אז אתם תקזזו או לא תקזזו, או שאני לא אקזז ממנו את הכסף, אנחנו לא נוכל לעמוד בהתחייבויות האלה, לא בשוטף. בסופה של העבודה, כשהוא סיים את העבודה, הוא יקבל את כל כספו כמו שהוא מקבל והרי מי שלא קיבל תובע פה בסכומים של מאות אלפים ומדינת ישראל לא ביררה לאן הכסף הולך.

כשהיית בתאילנד שאלת אם התאילנדי שתבע דרך עורך דין כזה או אחר קיבל את כספו, האם קיים דבר כזה? זה דומה לפיקדון, שמי שלא שילם היטל עובדים זרים, בחקלאות שילם את הכול ובעובדים האחרים היום - - -

אוקיי, מר בן דוד, תחזור לנושא התקנות.

אני מבקש שהתקנות האלה יחולו כמו שחלו עד היום. בסופו של יום העובד מקבל את מלוא זכויותיו, אף אחד לא התעלל בו והם באים לפה כי הם רוצים, אני לא שמתי לאף אחד אקדח לראש. תודה.

אוקיי. חיים חבלין.

חיים חבלין, מנהל מחלקת חקלאות בתנועה הקיבוצית, לשעבר הייתי יו"ר ועדה חקלאית בערבה התיכונה של המושבים בערבה.

אני מאוד הייתי רוצה לדבר על התכליות, התכליות שהיועצת המשפטית אמרה. בסך הכול העובדים התאילנדים, וזה כולם יודעים וזה לא סוד, הם תמיד יוצאים בזמן אחרי חמש שנים. אם התכלית היא להבטיח שהם ייצאו אחרי חמש שנים אז התכלית הזאת לא מושגת, הכסף הזה הולך להעשיר עוד את התאילנדים, או לחילופין, אם מדובר בעובד שברח שלא באשמת החקלאי, זה יעשיר עוד את קופת המדינה. זאת אומרת שתי תוצאות לא ראויות בתכלית הזאת.

תכלית נוספת, הבטחה שהתאילנדי יקבל את הכסף. התאילנדי מקבל את מלוא זכויותיו, משולמים לו פה כל התנאים על פי החוקים הישראליים, על פי חוקי העבודה של העובדים הזרים. אני לא רואה למה צריך להעמיס על החקלאי עוד עלות של 500 שקל בחודש.

לנושא של צמצום פערי התעסוקה. אם אנחנו מדברים על פערי התעסוקה, שזו התכלית השלישית - - -

אני לא מבין, כל מה שמסבירים לך אתה לא שומע? אתה באת עם עמדה ויוצא איתה?

אני לא באתי עם עמדה, אני שמעתי - - -

אומרים לך שזה לא שום תוספת על מה שאתה אמור לחסוך או לאסוף עד סוף התקופה של העובד.

זה לא מדויק. מדובר בתוספת. וצמצום הפערים בין העובד הישראלי לעובד התאילנדי, אני הייתי אם כבר בא ומחוקק עבור העובד הישראלי, שישלמו לו שכר יותר גבוה. העובד הישראלי לא מקבל לינה אצל החקלאי, הוא לא מקבל מכונת כביסה, לא משלמים לו את החשמל, ארנונה ומים. זה הוצאות של מאות ואולי אלפי שקלים בחודש. ההטלה הזאת, אני רוצה לסכם - - -

אני חוזר ואומר, חברים, תתייחסו לתקנות.

אני אמרתי לגבי התכליות, שעורכי הדין יתייחסו לתקנות. התכליות פה בהחלט לא מושגות, אני חושב שזאת ממש קריאת מלחמה על החקלאים בניסיון להפיל עליהם עוד עלויות שגם ככה החקלאים נמצאים היום על הקצה עם מחירי המים ואי הסכם בחלב ואנחנו קורסים ואנחנו לא ניתן שהדבר הזה יעבור. אני מודיע פה ואני קורא פה לחקלאים - - -

מה זה, זה מושג שנקרא איומים?

לא, אני לא מאיים, אני קורא מפה לחקלאים שאם הדבר הזה עובר החקלאים צריכים לצאת למרד נגד הממשלה. תודה.

טוב, אני מעדיף לא להתייחס. אברהם דניאל, בבקשה.

אני יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה באיגוד לשכות המסחר. כל הנושא הזה של הפיקדון זה תוספת שכר, נקודה, ואני אסביר גם למה. ערך מוסף של הפנסיה שמשולמת לאזרחי מדינת ישראל או מה שרוצים לתאילנדים, לעובדים הזרים, למעשה היא מיועדת לעת זקנה. החוק הזה חוקק על מנת שאזרח לא יהיה לנטל על המדינה, אז חייבו אותנו לשלם פנסיה. על הכיפק. אבל אם אנחנו נבדוק את זה, העובד הזר בא לתקופה קצובה מראש של חמש שנים והוא עוזב את הארץ, זה לא פנסיה, זה תוספת שכר, כי גם בארץ מוצאו אין לו פנסיה ומה שמר מור יוסף אמר, שהוא ירכוש בארץ מוצאו את הפנסיה, שם זה לא קיים, אז איזה פנסיה בדיוק הוא ירכוש? זאת אומרת בשורה התחתונה זה תוספת שכר.

יחד עם זאת אנחנו משלמים ביטוח רפואי, שאנחנו לא משלמים אותו על עובד ישראלי. אין ביטוח רפואי, כל אחד משלם מכספו שלו. פה אנחנו נאלצים גם לשלם על העובד דברים נוספים. אני לא רוצה להיכנס לעניין של המגורים וכל השאר. אני חושב שהמדיניות הזאת הולכת לפגוע בנו חזק מאוד, היא הולכת לחסל את החקלאות, ואם אני אתעמק עוד לעומק למה שהמדינה תנהל לי את הפיקדון? למה שאני לא אפקיד בקרנות הפנסיה? מה פתאום המדינה יודעת לנהל את העסקים? אני אפקיד בקרנות הפנסיה ובקרנות הפנסיה אין שום בעיה, הוא בעת זקנה יתחיל לקבל את הכספים שלו ואם הוא ירצה לפדות את הכסף הוא ישלם מס 35%. למה אני צריך לוותר לו? אין שום סיבה בעולם שאני אפלה אותו לטובה. לדעתי.

אם זה יעבור, אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו צריכים ללכת למלחמה חזקה מאוד נגד המדינה, ומרד זה דבר קטן. אתה יודע מה? אני אכתוב לחקלאים לא לשלם.

אני מתבייש לשמוע - - -

אין לך מה להתבייש, המדינה שדדה אותנו.

אני מתבייש.

על מה יש לך להתבייש? המדינה - - -

אני מתבייש.

המדינה צריכה להתבייש.

כן, חולבים אותנו.

המדינה צריכה להתבייש.

איזה יחס למדינה שלך ובזכותה אתה עובד עכשיו.

אתה יודע מה? זאת לא המדינה שאנחנו אהבנו אותה. אדוני היושב ראש, זאת הייתה מדינה שאהבנו, שלא אוהבים - - -

חבר'ה, תירגעו. אברהם.

אני מתבייש, אני נשאר בעמדה שלי.

אין לך מה להתבייש.

אל תצעק שם, אל תצעקו.

אדוני, אתה אל תפריע. אתה רוצה לדבר תתקרב לשולחן.

למה המדינה מורידה אחוז וחצי מהעובד?

אני לא אענה בצורה כזו. אבל לאיים ולהתנהג ככה ולדבר ככה על המדינה שבנתה אותך ואותי ואת כולנו.

היא בנתה אותנו ועכשיו היא הורגת אותנו, אז מה עשינו? בנתה והורגת, אז מה? החקלאות משולה לתרנגולת שמטילה ביצי זהב שאתם שוחטים אותה.

תודה, תודה. פלג אוריון, בבקשה. יש לך שתי דקות, אדוני.

קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור. תראה, מה ששמעת פה קודם, אדוני היושב ראש, זה בסך הכול מצוקה אמיתית של חקלאים אמיתיים, אותנטיים, שעובדים בשטח, גם אנה, שנמצאת כאן מאחור, ואני חושב שהיה ראוי לנו, החקלאות, לקבל כאן סעד אצלך, בעיקר אצלך, שיש לך ראייה חברתית ומשם הגעת. היה ראוי שאנחנו נקבל כאן סעד מכל השורה שיושבת כאן משמאל, מרשות האוכלוסין וממשרד החקלאות, וכולם אנשים שבאמת עובדים איתנו יום יום וחשבתי שאתה, בעיניי לפחות ראיתי, שאתה תהיה זה שמרכז את כל התחום הזה בשבילנו כדי לעזור לנו להתמודד עם העלויות הבלתי אפשריות של הייצור במדינת ישראל, כל מה שקשור בחקלאות, ואולי לא רק בחקלאות כי יש כאן נציגים נוספים.

אני רוצה להגיד לך שבעיניי היום הנוכחי הזה הוא יום עצוב. אומר כאן שלמה מור יוסף, בצדק, אנחנו צריכים לשלם, אנחנו צריכים לעמוד בחוק, אני לא מתווכח על זה, אבל אני כן מחפש את הראייה הכוללת שתעזור לנו החקלאים שיושבים באופן אמיתי וחד משמעי על הגבולות והשטחים ושומרים מפולשים, וזה לא קלישאות, זה דבר אמיתי שנעשה יום יום. הגניבות והשריפות והשחיטות של עגלים קטנים ברמת הגולן ואלף ואחד סיפורים והייתי חושב שאני רוצה לקבל כאן סעד, סיוע.

בנושא של ביטוחי הבריאות שעלו, בנושא של ההכרה בעלויות, שאתה יודע בדיוק כמונו שה-530 שלנו זה לא מספיק, זה לא נכון, זה עולה לנו הרבה יותר ואי אפשר לדרוש מהם. לעובד שלי אני נותן את מה שמגיע לו וזה בסדר גמור. אני קונה לו גם אופניים עם מהלכים והוא מקבל גם טלפון והוא נהדר, אין כמוהו, אבל אני חושב שהיינו יכולים לקבל כאן סעד ועזרה בכל הנושא של הברחנים והטיפול.

אני חייב לסיים בסיפור הזה והוא סיפור אמיתי. אתמול בבוקר התקשר אליי חקלאי, הוא אומר לי 'תשמע, ברח לי תאילנדי ואני לא יודע איפה הוא ואני לא יכול לנכות את הוויזה', הוא כנראה נמצא אצל אחד המעסיקים, שזה לא תקין ולא בסדר ומבחינתי למצות את הדין עם כל אחד שעובר על החוק, והוא אומר לי 'תשמע מה עשיתי, התקשרתי לביטוח הרפואי. התקשרה אליי הבחורה מהביטוח הרפואי', הגיע לו בחור חדש, הוא נתן לה את המספר של הדרכון של העובד שברח אצלו והפלא ופלא, מתברר שהעובד מבוטח. זאת אומרת שחקלאי שיש אצלו עובד ברחן יכול לבטח את העובד, שאם יקרה לו חס ושלום משהו.

יהיה הכול מוסדר, אבל אני הייתי מחפש את העזרה מרשות האוכלוסין, שהיא תלך לחברות הביטוח והיא תמצא לנו, כי הבחור הזה נגמר במשק כי אין לו עובד, חסר לו עובד, הוא ברח לו. הייתי חייב לסיים בסיפור הזה, אדוני, כדי להמחיש לך את המשמעות של כמה עזרה וסיוע שאנחנו יכולים לקבל כאן ושאתה בראש וזה לא קורה. בעיניי זה יום עצוב לחקלאות, אדוני.

אני לא צריך לבטא מה תפיסת עולמי בנושא החקלאות ובכלל בנושא המדינה והשירות שאני נותן.

לא אמרתי.

אז אני שתקתי.

ציפיתי.

כן, אז אתה מבקש. אנחנו קיימנו את הדיון הראשון ב-2016, לפני שנתיים, נתנו לכם, על פי בקשות החברים שלכם, 'תנו לנו זמן לבוא עם הצעה קונקרטית', מה עשיתם?

עשינו, אדוני.

אז באנו, למדנו את ההצעה שהייתה והמשרד הציע את מה שהציע. קיבלתם את ההצעות האלה הרבה זמן, הסעד היחיד שיכולתי לתת וזה תפקידי, לדחות דיון, לאפשר להגיע בצורה מתואמת לדיון.

את התקנות של נושא של ניכויים במגורים לחקלאים שהיו כרוכות בהתחלה יחד עם התקנות האלה, אותן העבירו ואת התקנות האלה עיכבו.

זה לא התחיל לפני שנתיים, זה התחיל לפני 2016.

וילן, אתה היית בבית הזה. הבית הזה לא מנהל את החקלאות במדינה, בשביל זה יש משרד, בשביל זה תלכו לשם, תשיגו, בשביל זה יש אוצר, תלכו, תקבלו. אני לא מסוגל לתת את מה שאתה מצפה ממני כנבחר. אל תצפו מאיתנו ואל תתחילו ממשחקים של אשמה אישית, זה לא הולך. יש לי קצת ניסיון בחיים, נדמה לי יותר מכל אחד פה. אז שיהיה ברור, התחייבתם, המדינה החליטה שיש צורך בפיקדון ואני מדבר רק על דבר אחד, על כל השאר לא רוצה לדבר. חשיבותכם בגבולות, ברור, גם אני בגבול. אז מה, אני כל היום אספר לכם את זה? אנשים הקימו את המדינה גם בשכונות הדפוקות של ירושלים ושל תל אביב ושל כל המקומות השונים שהיו גם גבולות. כל הזמן יספרו לכם את זה?

לא, אבל החקלאות - - -

ומצבם הרבה יותר גרוע מכם. אז תפסיקו לנסות להטיף לנו מוסר רטרואקטיבי על דברים שנעשו על ידי אחרים. תפסיקו עם זה.

אנחנו מדברים על היום.

לא, אל תדבר כשאני מדבר.

על היום אנחנו מדברים.

אני לא מבין אתכם. יש לכם פה אחריות, יש לכם עובדים, אתם משבחים אותם כשזה נוח לכם ואתם מזלזלים בהם כשזה נוח לכם. חברים, יש פה תקנות שמשרד העבודה בתיאום עם כל המערכות הביא לדיון פה, שום דבר אחר. אני לא אתייחס לשכר דירה, לא שכר דירה, כמה פעמים התקלח וכו'. דווקא על ה-500 שקל האלה כל החקלאות עומדת? דמגוגיה, גברת. לא הייתי רוצה להאמין לזה כי אתם הרבה יותר חזקים.

דמגוגיה זה המשרד הזה, זאת הדמגוגיה.

אתם עושים דברים אדירים, אבל - - -

ה-500 שקל האלה זה הדמגוגיה.

500 השקל האלה הם מטילים ספק בקיום החקלאות? בולשיט. חבר הכנסת איתן ברושי, רצית.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חבריי החקלאים, אני חושב שלמרות שהיו כבר דיונים רבים צריך להגיד פה נקודות מוצא. העובדים הזרים זה לא עיקרון, זה פרך, זה לא אידיאולוגיה, זאת מציאות קשה, מוטב שלא הייתה קיימת, העובדים הזרים זה תנאי לחקלאות בישראל, בוודאי באזורים מסוימים שבלי זה אין חקלאות.

אתה וחברנו שלמה מור יוסף והצוות הנהדר שלו, אתם יודעים שמדינת ישראל נותנת לעבודה מועדפת בחקלאות אפשרות לשתי תקופות, לא רק אחת, בגלל חשיבות הנושא ובגלל היעדר כוח אדם. כאשר מדינת ישראל משלמת לביטוח הלאומי 9,550 לחצי שנה תוספת לשכר שנותנים המעסיקים. צריך להבין את נקודת המוצא, העסקת העובדים הזרים היא גם פועל יוצא של האירועים עם הפלסטינים. אני זוכר בתקופה של תחילת הפיגועים שרת העבודה אז, אורה נמיר שתחיה, הייתה פורצת בבכי בישיבות של רבין כשאישרו עובדים זרים. בבכי היא פרצה, כתוצאה מזה שהביאו עובדים זרים.

יש לי בקשה, תחזור לדיון על הפיקדון.

רגע, דקה, תן לי רגע.

לא, אנחנו לא כל יום נעשה היסטוריה.

זה לא היסטוריה, אתה עסקת הרגע בהיסטוריה, תן לי רגע. אני רוצה להגיד שהאילוץ הזה הוא מגבלה ולא שאיפה, אין חקלאות בלי עובדים זרים ומצד שני המדינה, ואני לא מסכים לחלק מההערות שנאמרו פה, אבל אדוני היושב ראש, כאחד שמבין ומזדהה, המדינה יצרה תנאים שמצד אחד תלויים בעובדים הזרים ומצד שני אי אפשר להעסיק אותם. זה הופך את החקלאים למשוגעים, מאבדים את השליטה, מאבדים את היכולת להתעסק עם החקלאות כי העיסוק עם העובדים הזרים הופך להיות העיסוק העיקרי ולא הגידול וכל מה שקשור בזה.

ועלויות. אי אפשר להביא אמצעים ומכונות וכל מה שקשור לחקלאות בלי עזרת המדינה. אנחנו מבינים מחר, גפני ואני, חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. באיחור, לא מוצלח מספיק, מביאים אותו סוף סוף. תודות לאסף לוי, הוא מייצג את שר החקלאות שיסביר למה זה קרה כל כך מאוחר. אני כראש מועצה אזורית עשיתי הקלות אינסופיות לארנונה של העובדים הזרים, כי חשבתי שזה אילוץ וזה לא צימר. לא כולם עשו כמוני. לכן צריך להסתכל על זה בנקודת מוצא של אין בררה של החקלאים, ומצד שני אומר פרופ' אבי שמחון שהעלות של התאילנדי היא יקרה מדי. הוא יועץ ראש הממשלה, לא תמיד אפשר להסכים איתו, הפעם אני מסכים איתו.

אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, וחברנו שלמה ואנשי החקלאות, צריך להבין, הבעיה היא לא כמה הם ישלמו פנסיה, הבעיה אם תהיה פנסיה לחקלאים. הם מתמוטטים לא בגלל זה - - -

ואנחנו נדון בזה עכשיו? פה נפתור את הבעיה בקונטקסט הזה?

לא, אני מבקש - - -

באמת.

תקשיב להצעה שלי. החיבור הזה של היעדר כוח אדם ישראלי, החיבור של אין פלסטינים, החיבור של תנאים לא סבירים שמוציאים אותם מדעתם ולא יוכלו להיות חקלאים ואז גם לא יהיו פה עובדים זרים, עכשיו ראיתי פועלים מסין וזה, כל הארץ מלאה, אני מבקש דבר אחד, ואדוני, שלמה מור יוסף, אני מסכים שצריך לכבד את החוק, שההחלטה תיכנס לתוקף לאחר שיתקיים דיון, לא פה, על העלות הכוללת של העובדים הזרים. כלומר אי אפשר להפיל עליהם עכשיו עוד כסף בלי שיבחנו.

מאחר שיועץ ראש הממשלה, מאחר שלפי דעתי משרד החקלאות יכול לקבל, הכניסה לתוקף תידחה עד סוף 2018, כדי שעד אז יושלם הבירור. יכול להיות שהמסקנה תהיה להפסיק עם כל העובדים, אז לא תהיה פה חקלאות. דרך אגב, משרד האוצר לא מתנגד שלא תהיה פה חקלאות, עכשיו הוא לא משלם על החלב, משרד האוצר הוא נגד החקלאות, אז תן לו לעשות - - -

גם ראש הממשלה נגד.

תן לי, אני לא צריך עזרה.

לא, שתדע.

אני יודע יותר ממך. משפט אחרון אני רוצה לומר, לפני שלוש שנים, ביוזמה שלי, כתוצאה מהצעה לסדר על המצב בערבה התיכונה, אדוני היושב ראש, הורדנו את מס המעסיקים ב-150 מיליון שקל לשנה ועובדה שהמדינה חיה לא רע אחרי זה. מישהו חושב שהעובדים הזרים זה מקור למלא את הקופה? מה, יעשו עם זה אחר כך נטו משפחה?

אני מבקש לומר, ואני אומר את זה גם במליאה, לדחות את ההחלטה עד סוף שנת 2018. לא ניתן לפגוע בעובדים, אבל אי אפשר לחסל את החקלאים.

תודה. אבו וילן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. החוק הזה לא התחיל לפני שנתיים. אנחנו חתמנו על הסכם להורדת העובדים הזרים במאי 2009, הוא עבר אז בחוק ההסדרים ושם כבר הופיע הסעיף הזה. אנחנו עקרונית חושבים שבמדינת ישראל כל מעסיק חייב לקיים את חוקי מדינת ישראל. אין על זה ויכוח, אין ויכוח, כולנו אזרחי המדינה, אין ויכוח גם מי תרם יותר, מי תרם פחות, כל אחד תרם כפי שהוא יכול, לא על זה הוויכוח. הוויכוח שלנו הוא מ-2009 על ההוצאות שהשיתו על החקלאים בגין רצונם של שר אוצר, אחד אחרי השני, לדורותיהם, לא משנה מאיזה מפלגה, כדי את כבשת הרש הזאת לחלוב. אז זה נכון שאת היטל המעסיקים ביטלו ב-2015, אבל עד אז גבו שמונה שנים.

עכשיו אנחנו באנו בהצעה ואמרנו, אתם רוצים את הפיקדון? הבנו, אנחנו הראינו בשלוש עבודות שונות שעלות מוכרת לצרכי מס של החקלאים בגין מה שנאמר פה, הוצאות השיכון והחשמל והקפיצה היא בין 1,000 ל-1,200 שקל. ישבה פה גם סוללת כל משפטני משרדי הממשלה והסבירו לנו פעם אחרי פעם שמבחינה פוליטית ציבורית אי אפשר, למרות שהחוק מאפשר להכיר בהוצאה, ובסוף נגמרה פשרה, ששרת המשפטים הובילה אותה, על 539 שקלים, שהוכרו ההוצאות, במקום 200, 250, באזורים השונים, על כלל הארץ. ואמרנו גם אז, אתם רוצים להגיע לפיקדון? אתה רוצה להעביר אותו עכשיו? אדרבא, יש אגרות, האגרות האלה הן בסדר גודל של 200, 250 שקל בערך לחודש לחקלאי עבור עובד, הן מיותרות לחלוטין, זה ניסיון של המדינה לקושש כמה גרושים מכבשת הרש, מיותרות. אנחנו מוכנים, הצענו פעם אחר פעם לשר האוצר - - -

אבו וילן, תרשה לי להזכיר לך שבדיונים הקודמים ביקשתם 'קודם כל תנו לנו לטפל בדברים מסוימים', שהיטיבו איתכם 'ותדחו בינתיים את הפיקדון'. אני מזכיר לך.

אני חוזר, אני מסכים איתך במאה אחוז - - -

אני לא רוצה להיכנס לפרטי פרטים.

סליחה, אני מסכים איתה במאה אחוז.

אחרי חמש פעמים הגיע הזמן שתעמדו בהתחייבות.

לא היטיבו איתנו.

לא היטיבו איתנו, באמת.

דניאל, אל תפריע. זו המומחיות שלך להפריע בדיון. אני מזהיר אותך, אתה תצא מהאולם.

כבוד היושב ראש, אני מסכים איתך בכל מילה.

נו, אז איפה ההתחייבות?

רגע, אנחנו דרשנו 1,000 שקל וירדנו ל-750 שקל וזה נגמר בפשרת שר המשפטים 539. ואז אמרתי לך, גם בשיחות לפני הישיבות, תראה מה קרה פה, העלו לנו הוצאה מוכרת ב-250 שקל בחודש ונצטרך לשלם עכשיו 500. כלומר מרעים את מצבנו ב-250 וכבר אז אמרתי לכם, לשר האוצר, תוריד את האגרות ואנחנו הולכים איתכם.

חבר'ה, זה לא הסמכות של הוועדה כרגע. חבר'ה, אתם לא מבינים, תלכו לדיון עם שר האוצר, זה לא קשור לתקנות האלה.

במקרה אתה קשור - - -

אבל מישהו צריך לעשות סדר.

למה כל ההתערבויות האלה? במקרה שר האוצר, אני חושב שאם אתה כיו"ר הוועדה תציע לו את ההצעה הזאת, אפשר להגיע להסכם. זה לא בשמים, זה לא סכומים גדולים - - -

אתה הצעת את זה פעם ראשונה היום.

מה? אתה יודע כמה פעמים דיברנו - - -

לא, איתי, על זה.

בשיחתנו הראשונה, אני רוצה להזכיר לך שאמרתי שאם נגיע להורדה ועלייה אותו דבר אין לנו בעיה להסכים לזה. הבעיה שלנו - - -

אוקיי.

עכשיו אני רוצה משפט אחרון. אני מאוד מכבד את מה שמשרד החוץ ופרופ' שלמה מור יוסף, הם חזרו מתאילנד, ואת התביעות של ממשלת תאילנד, אני? מי אני שאצא נגד הסכמים בינלאומיים? האחרון, אבל אני רוצה לספר לך סיפור קטן. לפני שלוש שנים, בשליחות משרד החוץ בדרכי לאוסטרליה לאיזה הרצאה שם על החקלאות הישראלית, מטעם מי שהוא היום הוא מנכ"ל משרד החוץ, עצרתי בתאילנד לברר את הסוגיה. שאלתי את המקביל לפרופ' מור יוסף בתאילנד, 'תגיד, לגבי התנאים של העובדים בישראל, יש לכם טענות, אבל כשאני משווה ושומע מה התנאים בדרום קוריאה, איפה יותר טוב?', הוא אומר לי 'בישראל התנאים הטובים ביותר'. עם כל הבעיות, ואני משווה את עצמנו לעצמנו ולא להם. ואז אני שואל אותו עוד שאלה, 'תגיד לי, בקטאר', היום אנחנו במונדיאל, בקטאר, ב-2022 צריך להיות מונדיאל, לפי העיתונות אז, לפני שלוש שנים, 2,000 תאילנדים כבר נהרגו, 'מה אתם עושים עם זה?' הוא הסתכל עליי, 'לא מעניין'.

אמרתי לעצמי שאם זאת הגישה, אז הבנתי, אנחנו חייבים לעצמנו. אנחנו נסתדר עם ממשלת תאילנד, אני מדבר על עצמי כישראלי, רוצה לקיים את חוקי ישראל, אבל אל תביאו אותי למצב שהפעם אנחנו צריכים לשלם על זה וחקלאים לא יעמדו בזה ואת מה שאפשר לסדר, את הורדת האגרות ולהכיר בעוד 200 שקל, כך שאנחנו נצא שווה, את זה חייבים לעשות בו זמנית. זה הכול.

אוקיי. בבקשה, דובי אמיתי, אחרון הדוברים ואחר כך המשרדים יענו.

אדוני היושב ראש, אני מבקש כמה דקות, ואם אפשר מהחברים, שלי בכל אופן, לשמור על שקט. אני רוצה להתחיל ושיירשם בפרוטוקול, החקלאים במדינת ישראל מפרישים היום את כל הזכויות הפנסיוניות ואת הפיצויים לחשבון שפתחו ספציפית לטובת העובדים. אין חקלאי שלא מפריש ואם יש חקלאי שלא עומד ולא מפריש על פי חוק את כל הזכויות לחשבון אשר פתחנו, חשבון ייעודי, לעובדים האלה, יואיל בטובו, ידידי מר מור יוסף וחברי הטוב יואל ליפובצקי, לפעול ולאכוף את זה. אם יש מישהו שלא עומד בזה. ואם יש מישהו שלא משלם את זה, גם בו צריך לטפל. ההנחיות הברורות שלהם, של רשות האוכלוסין לפתוח חשבון ולהפריש את הכסף, והם עושים ביקורות והכסף נמצא.

ואני עכשיו רוצה להזכיר לאדוני היושב ראש, כוונת המחוקק בתחילת הדרך, באחריות הממשלה, לפתוח דרך חברות הביטוח אופציה שאנחנו נפקיד לחברות הביטוח ולא פיקדון למדינה, כי כאשר אנחנו מפקידים לחברות הביטוח יש לנו על פי חוק אפשרויות לפעול על מנת באמת בסופו של דבר לדאוג גם לזכויות של העובדים וגם לזכויות של המעסיקים. כפי שאתה מכיר אותי, אני מייצג את המעסיקים, לא רק את החקלאים, אלא בכלל, אם עובד חלילה בורח בלי הודעה מראש דרך חברת הביטוח אני יכול לקזז לו בגין התקופה הזאת, על פי חוק. אם אני אעביר את זה למדינה, שכחתי מהכסף, הוא לא אצלי. אז אני חושב שאם כולנו רוצים באמת לעשות סדר, אז בואו נחזור לבסיס ונפתח אפשרות לחקלאות להפקיד בחברות הביטוח.

על איזה בסיס אתה מדבר? אתה מדבר על להפקיד בחברת ביטוח, על מה מדובר?

כמו שאני מפקיד לרביע אבו סלמן אצלי, ליוסף יעקובוביץ ולמשה - - -

אתה מתכוון פנסיה בקרנות הפנסיה?

הכול בפנסיה, הכול בקרנות הפנסיה ופיצויים של מדינת ישראל. אני עושה הפרשה אחת לעובדים הישראלים ופתאום אני צריך לעשות פיקדון, למה? תדאגו אתם כמחוקק לאפשר לי להפריש לשם את הכסף. הכסף הזה נמצא גם במסגרת האובליגו שאין לנו, החקלאים, וההון החוזר, שאין לנו. ואם אנחנו נעמיס עוד דברים על החקלאים לא נוכל לבוא לדיון מחר בבוקר ולהגיד למה מחיר העגבנייה 12 שקלים ומחיר האפרסק 11 שקלים.

לא רוצה לברוח מהנושא, אני בא ואני אומר שאנחנו חוקקנו את זה, כולנו ביחד, הסכמנו לפתוח בחברות הביטוח, אל תעשו לנו קרן של הממשלה. היום אתה פה ועליך אני סומך, מה לעשות? ככה, עליך אני סומך, לא יודע מה יהיה מחר בבוקר, לא יודע מה יהיה שם, לא רוצה לתת את הכסף למדינה, אני רוצה לתת את הכסף, כמו שנהוג במשק הישראלי. עד אז תבדקו אותנו, תבדקו שאנחנו מפרישים בחשבון ייעודי. כל אחד מאיתנו פה שמעסיק עובדים שם את הכסף בחשבון ייעודי, זה על פי הנחיה, על פי הנחיה ועל פי הביקורות שלכם ואף אחד פה לא לוקח כלום מהתאילנדים. אז תפסיקו עם הסיפורים האלה.

מעבר לזה, אדוני היושב ראש, יש לנו מחלוקות ואנחנו מתנהלים, יש פה צוות נהדר ואנחנו מקיימים דיונים שוטפים. הדבר האחרון שאני רוצה לומר לך, שיהיה בשיקול הדעת שלך, ואני סומך עליו, בחודשיים האחרונים נאמרה אמירה של המועצה הכלכלית לאומית שכנראה מדינת ישראל מפסידה המון כספים בגין ההפרשות האלה. אני סיכמתי עם אמיר ברקן, ממשרד ראש הממשלה, עם בתיה הררי, עם פרופ' שמחון, עם אורי שיינין, אנחנו מוכנים לממן את העבודה הכלכלית, שנראה פעם אחת אם זה נכון או לא נכון, הפנסיה, לא הפיצויים, פיצויים מגיע לבן אדם, עבד שלוש, ארבע, חמש שנים, מגיע לו, פנסיה, יש פה ספק וכנראה המדינה משלמת כסף על הפנסיה. זה לדברי אבי שמחון. ואני אומר, עוד טיפה זמן, עוד טיפה, אני מוכן שכל מי שבשולחן, ותגדיר אתה זמן, תרחיבו לי תוך חודשיים את העבודה הכלכלית ואז נקבל החלטה. אל תמהר, אדוני היושב ראש, אני סומך על שיקול הדעת שלך, תודה.

תודה.

חשוב לציין שמדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמחייבות את השוואת התנאים בין עובדים זרים לעובדים ישראלים ולכן גם נושא הפנסיה מחויב מתוך - - -

זה בסימן שאלה על פי המועצה הלאומית הכלכלית.

דבר נוסף, ברמה - - -

מה עם נקודות הזיכוי?

רגע, אל תפריעו לה, בבקשה.

שר האוצר יאיר לפיד הוריד נקודות זיכוי, אמרתי לו 'אתה מפר אמנות בינלאומיות' ולא ראיתי אתכם קופצים.

אני מבקש לא להפריע לה, בבקשה.

דבר נוסף, אנחנו מבקשים להשוות בין עלויות ההעסקה של עובדים ישראלים ועובדים זרים על מנת שלא כל העובדים שיהיו במדינת ישראל יהיו עובדים זרים. יש פה גם שיקול של מדיניות.

ואם התוצאה תהיה הפוכה תורידו את השכר? אנחנו מוכנים ללכת איתכם לעבודה כזאת, עכשיו. אם את אומרת לכבוד היושב ראש - - -

לא, סליחה, כפי שאמרתי - - -

אם את אומרת ומצהירה - - -

תן לי לסיים, בבקשה, כי אני נתתי לך לדבר. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמחייבות השוואת תנאים, אז גם אילו היינו רוצים יש, מה לעשות, עוד - - -

אנחנו בעד - - -

נראה שהתכליות שלכם משתנות כל הזמן לפי מזג האוויר. כל הזמן הן משתנות. מה הקשר? חתמנו על מתווה להורדת עובדים זרים, אנחנו לא יכולים להעסיק יותר ממה שיש.

בדיוק על זה דיבר פרופ' שמחון, על חוסר התחליפיות.

חברים. תנו לה לסיים, כמו שלא הפרענו לכם.

אני סיימתי ואני גם מבקשת להגיד שלגבי הטענות שמפרישים כמו שצריך, אז רק חשוב לי להגיד, תיכף חברתי ירדן תדבר, בנתוני האכיפה שיש לנו מסתבר שבענף החקלאות יש הכי הרבה הפרות של צו הרחבה לפנסיה חובה מבין ענפים אחרים שבהם עוסקים עובדים זרים. אז יש פה גם נתונים ש - - -

יש לך מספרים בעניין?

כן, יש מספרים.

אוקיי, בבקשה, ירדן.

ירדן אלון, משרד העבודה. קודם כל חשוב לנו להגיד שאנחנו כבר לפני כמעט שנה רצינו להעביר את התקנות האלה ביחד עם הגדלת סכומי הניכויים, אבל זה לא קרה.

למה לא קרה? בגלל הבקשה שלהם לדחות את זה עד להתייעצות נוספת. כל מי שאמר שלא מתחשבים בכם, אז באמת.

שר העבודה והרווחה במשך שבע שנים דחה את זה.

אבו וילן היקר, היית פעם פה, אז אתה יודע מה מותר ומה לא.

לכן אני זוכר, הוא פשוט דחה את זה שבע שנים.

תזכור גם בהתנהגות הכוללת.

כמו שכבר נאמר פה, מי שאמור לשלם כבר היום את אותם סכומים, זה לא משהו שאנחנו מוסיפים עליו, שום דבר מעבר לזה שזה יהיה פיקדון. אנחנו רוצים למנוע את התביעות שאנחנו יודעים שכבר היום מגיעות נגד חקלאים כשהעובד כבר מגיע הביתה, אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה ואני חושבת שזה גם יעזור לכם.

וכמו שהילה אמרה, כן, האכיפה שלנו מוצאת הפרות של פנסיה יותר מבכל ענף אחר. למשל בשנת 2017 מתוך 199 חקלאים שנבדקו מצאנו 67 עבירות של פנסיה. אז אנחנו רוצים למנוע את הדברים האלה ואנחנו חושבים שהפיקדון זה הפתרון.

אוקיי. שירי לב-רן.

שירי לב-רן, אני הממונה על זכויות עובדים זרים. אני לא אחזור על מה שאמרו חברותיי, אני רק אגיד שבסופו של דבר כל עיכוב כזה הוא להבנתנו פועל לרעתכם, לא לטובתכם.

בטח, מאהבה אתם.

כפי שאמרנו, אלה כספים שאתם מחויבים כבר היום לשלם אותם. כל עיכוב כזה בסופו של דבר מגדיל את הסכום עבורכם ליום שבו אתם תצטרכו לשלם. אז אפשר להגיד כל עכבה לטובה, אבל זה לא המקרה.

איך את עונה לדובי על ה - - - ?

אני עונה לו בפשטות - - -

לא, אל תפריע.

אבל זה לא רלוונטי. שכר מינימום בישראל הוא שכר המינימום - - -

הייתי רוצה לראות שמישהו מכם היה מזלזל בזכויות של - - -

- - - גם מגורים עד 25%.

מאיר צור היקר, רצית משהו?

כן. אל"ף, תודה ותודה על זה שאני יקר בעיניך, אבל עכשיו ברצינות. קודם כל אני לא מקבל את זה שנוצר פה איזה רושם כאילו יש צד של חקלאים שלא מעניינים אותם העובדים וצד אחד של אנשים באמת מאוד מאוד טובים שאותם מאוד מעניינים העובדים. זה לא המצב, אין עוד סקטור במדינת ישראל שמחזיק את העובדים שלו והם ישנים אצלו בחצר והקשר של העובדים עם המעסיק הוא כמו של העובדים הזרים עם החקלאים. אז קודם כל בוא נעשה עם הדבר הזה סדר.

אדוני היושב ראש, אנחנו ביקשנו להגיע להסדר כולל. אנחנו לא רוצים למנוע מהעובדים שלנו שום דבר, אנחנו רוצים הסדר כולל. הבעיה שהסדר כולל זה שישה משרדי ממשלה, בממשלת ישראל אין מישהו שיודע להביא אותנו לשולחן אחד ולנהל משא ומתן נורמלי ולהגיע איתנו להסדר כזה שבסוף העובד יקבל את מה שמגיע לו והחקלאים יצליחו גם להתפרנס מזה ולהמשיך להיות חקלאים. מה שקורה היום זה עוד מעט כולם צודקים, רק שאנחנו לא מסוגלים, לא רק בגלל ה-500 שקל האלה, אלא בגלל עוד הרבה מאוד גזרות שדיברו עליהן קודם, זה מיסוי גבוה, זה עלויות גבוהות.

חבר'ה, אתם יכולים לתת רק הרצאות על החקלאות עכשיו? הפיקדון, כן, לא. אתם לא רוצים, הבנתי את זה מכם. תנו לי להחליט, אוקיי?

אני מתרגש שיש חקלאית פה, אנה מלר, בבקשה, האחרונה האחרונה.

כן, בקצר. אני רוצה ללכת בדרך שלכם עם השוואת התנאים של עובדים ישראלים ועובדים זרים. מקובל, אז אם זכויות גם חובות. אנחנו כבר משלמים להם פיקדון ומעבר לזה, ואני אסביר לכם בשנייה איך. במגורים לעובד ישראלי, אם הוא גר בחצר של המעסיק מותר לנכות עד 25% מהשכר, ונניח נלך על 6,000 שקל ממוצע, זה 1,200 ומותר לנו לנכות רק 500 וזה גם לפני כמה חודשים ולפני זה ניכינו רק 250. אז תבין כמה הפרש. זה דבר אחד.

דבר שני, ביטוח רפואי פרטי שאנחנו עושים ורק השנה הוא עלה שלוש פעמים במחיר, אז זה 250 שקל שלעובד ישראלי לא צריך לממן. ודבר שלישי אגרות שהן מיותרות לגמרי ודיברנו עם האוצר והם הסכימו איתנו שזה מיותר, אבל אף אחד לא מצא זמן לטפל בזה.

אני מגיעה פה לסכום, אדוני היושב ראש, של 1,200 שקל שאנחנו משלמים יותר לעומת עובד ישראלי. אז הפיקדון שלנו לא רק משולם, הוא משולם פי שניים וחצי. אני מבקשת להתייחס למתמטיקה הפשוטה הזאת ואני אומרת שאני מוציאה את זה מהכיס כל חודש על עשרה עובדים.

אני רוצה לבקש ממשרד העבודה להתייחס לטענה של ניכוי 25% מהשכר. אנחנו נתקלים בה כל פעם בדיונים. אנחנו הסברנו כמה פעמים את הטעות שיש פה, אבל - - -

לא, אין טעות. מותר להוריד 25%.

מותר להוריד 25% גם לגבי העובד הזר, אבל הניכויים האלה המיוחדים - - -

לא, לא, לא.

זה העוול שעושים לנו - - -

בואו נסגור את זה עכשיו ואנחנו נסתדר.

סליחה רק רגע, אני רוצה להבין, אנחנו שמענו פה שהתשלומים האלה משולמים בכל מקרה - - -

אני עוד לא סיימתי, עוד דקה.

זה רק דרך אחרת שבאנו פה - - - מר דובי אמיתי אומר 'אנחנו רק רוצים לשלם אותם לחברות הביטוח ולא לפיקדון'.

לא, לא, לא.

אם ה-25% שלך מקובלת עלייך, הכול סגור.

אפשר לסיים דקה?

אפשר לסיים בדקה.

אבל היא הסבירה לנו איך לקחו את ה-500 שקל ו - - -

אולי תקשיבו לגברת?

היושב ראש, היועצת המשפטית מציעה פתרון, אנחנו מוכנים ללכת על זה.

לא הצעתי, אני חזרתי על ה-25% על מגורים, אני מציעה שמשרד העבודה יבהיר את הנקודה הזאת של הניכוי של 25%.

מה שקורה, בחוק הגנת השכר יש סעיף שמאפשר לנכות משכרו של עובד לכל היותר 25%. בדרך כלל לעובדים ישראליים אין סיבה לנכות 25% בגין מגורים או ביטוח רפואי בגלל שאלה לא ההוצאות שהמעסיק משלם.

את יודעת מה? אני אראה לך - - - ואת תראי כמה אנחנו משלמים.

סליחה, גב' מלר, תני לה לסיים.

דבר נוסף, את דיברת על הביטוח הרפואי, את אמרת שאתם משלמים 250 שקלים בחודש.

פרטי.

נכון, פרטי, כי מה לעשות לעובדים האלה אין ביטוח בריאות ממלכתי.

אבל למה אני צריכה לשלם את זה?

רגע, יש תקנות שמאפשרות לנכות 125 שקלים בחודש. נכון או לא נכון?

לא נכון, או שליש - - -

או שליש, נכון, הגבוה מביניהם.

זה עלה מ-200 ל-310 דולר מחיר - - -

לא נכון, התקנות קובעות, הגבוה מביניהם.

תלכי לחברות הביטוח - - -

גב' מלר, את יכולה לסיים, בבקשה?

כן, עוד משפט אחד. רק תיקחו את כל מה שאתם אומרים נכון, אבל אם תיקחו בסך הכול 1,200 ותורידו 200 שקל ותורידו, תמיד יישאר שאת ה-500 שקל אנחנו כבר מזמן משלמים.

אתם לא משלמים את זה למטרות האלה.

וזה מה שאני מבקשת להתחשב.

יש כאן ויכוח על עובדות.

חשוב לציין שזה לא שלעובד ישראלי מותר לנכות באופן אוטומטי 25%, אומרים שמסך כל הניכויים המותרים הסכום המקסימלי שמותר לנכות הוא 25% מהשכר במידה שיש סיבה שמצדיקה את זה.

אבל יש סיבה.

לא, הכוונה לדברים שקבועים בחוק.

אם העובד הישראלי - - - אצלי מגורים אני יכול לנכות לו 25%?

לא.

למה לא?

בהסכמה שלו.

לא. לא.

אחרת הוא יגור אצלך בחצר ולא אצלי בחצר.

את טועה או את מטעה.

לא, אני לא טועה - - - תלמד את העובדות לפני שאתה - - -

אני מציע שתבואי לראות את זה בעין, תבואי אליי לערבה מחר בבוקר.

חברים, אני מבקש שקט בישיבה.

חברים, להירגע.

חברים, אני אביא להצבעה עכשיו ואני מצרף לזה רביזיה. אני מוכן לדון ברביזיה בתיאום איתכם עד חודשיים מהיום. זה מה שמאפשר לכם, לא לי, אני אומר לכם, לא שאני בורח מאחריות, כל החיים שלי אני חיפשתי אחריות ולקחתי הרבה מאוד, כולל היום, בחודשיים האלה תעשו הכול לסדר את הדברים הכלליים שלכם עם השרים הרלוונטיים, עם המערכת, אבל תדעו שתוך חודשיים יש לנו זכות לרביזיה, לדון ברביזיה ולאשר את התקנות כפי שהן. שינוי יכול להיות רק אם אתם תשיגו דברים אחרים עם השרים והגופים הרלוונטיים. תלכו לראש הממשלה, לנציגים שלו, לעובדים שלו, מה שאתם רוצים, זכותכם, זו באחריות שלכם.

אז היום אנחנו מצביעים ואני באופן אישי מצמיד רביזיה שתאפשר לכם תוך חודשיים להמשיך בדיון.

אדוני היושב ראש, אם אתה מצביע זה נגמר כי כבר לא ידברו איתנו. תדחה, בבקשה, את ההצבעה בחודשיים האלה.

אתה לא מכיר את היושב ראש, אם הוא אומר אז הוא ידבר איתכם. זה לא ככה. בוועדות אחרות יכול להיות, אבל לא פה.

בבקשה, אנחנו עוברים לקריאת התקנות.

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשע"ח-2018
בתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו-(ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון תקנה 1. 1. בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 –
(1) אחרי ההגדרה "חשבון בנק" יבוא:
"מעסיק" – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או מעסיק בענף החקלאות, לפי העניין;";
(2) אחרי ההגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא:
"מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות;";

הוספת תקנה 2א. 2. אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:
"פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף החקלאות. 2א.
(1) מעסיק בענף החקלאות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף החקלאות שהוא מעסיק, החל מהחודש הראשון לעבודתו, פיקדון חודשי בסכום של 516 שקלים חדשים.
(2) הסכום האמור בתקנת משנה (א) יעודכן כאמור בתקנה 2(ב).
(3) על אף האמור בתקנת משנה (א), הוראות תקנה 2(ד) יחולו על עובד זר אשר עבד כאמור באותה תקנה."

תיקון תקנה 8. 3. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"(ה) כאמור בסעיף 1יא(ו) לחוק, הסעיף יחול אף אם נוכו מהעובד כספים מכספי הפיקדון, כאמור בתקנה זו".

זו אותה הוראה כללית שמבהירה שהניכוי לא גורע מכך שהכספים האלה שולמו על ידי המעסיק, גם אם המדינה אחר כך ניכתה את הסכומים, אחרי שהעובד השתהה בישראל.

3א, תיקון תקנה 14. מה שאני אקרא עכשיו זו התקנה שתאפשר להפקיד כספים בעד תקופות קודמות.

תיקון תקנה 14. 3א. בתקנה 14 לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:
"(ד) מעסיק בענף החקלאות רשאי לשלם לחשבון הבנק סכומים שהיה חייב לשלמם כפיקדון לפי תקנה 2א, לגבי תקופה שקדמה ליום התחילה כאמור בתקנה 13(2), אילו היו תקנות אלה חלות באותה תקופה ובלבד שהתקיימו התנאים שבפסקאות (1) עד (3) להלן, ואם שילם סכומים כאמור, יחולו הוראות תקנות אלה על הסכומים ששילם.
(1) העובד הזר טרם עזב את ישראל וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל.

יש רק בעיה אחת, אם תוכלי להתייחס. בעיה אחת בכל הפיקדון, הפיקדון הזה לא מסיר, כמו שאתם מכירים, את אחריות החקלאי, לנושא ההפרשות.

אני רוצה להבהיר, אנחנו - - -

אני רוצה שהיושב ראש יבין, עדיין יש פה חשיפה די גבוהה לחקלאים בדרך הזו. אני לא חושב שזה נכון, זה לא נכון במתכונת הנוכחית. אני מכבד את כל מה שאתה אומר, אני מציע שנשמע, שיהיה ברור, הצוות המקצועי לא מסיר את החקלאות מהחקלאים. אם היו מוסיפים שזה מסיר מאיתנו את האחריות, אתה יודע מה? היינו עושים את ה - - - זה לא מוריד מאיתנו שום אחריות.

ממה להוריד?

על ההפרשות. זה לא מוריד מאיתנו. זו תקלה.

אוקיי, בוא תקבל תשובה מהיועצת.

אנחנו הפנינו לסעיף בחוק שאומר שכשיש חובת פיקדון צריך להעביר את כל ההפרשות הסוציאליות שחייבים בהן לאותו חשבון פיקדון.

כמה זה?

כל ההפרשות, לפי צו ההרחבה.

אז זה לא 530.

516, זה סכום הפיקדון ש - - -

אז זה לא בסדר.

אבל את כל הסכומים הסוציאליים - - -

לא, חבר'ה - - -

אם אתה רוצה שנעלה את סכום הפיקדון ל-6.5% - - -

חבר'ה, תעלו ל-800, אבל אל - - - אני רוצה שהיושב ראש יבין.

הוא יודע וזה נאמר בתחילת הדברים - - -

לא, סליחה, היושב ראש - - -

בתחילת הדיון הזה הדברים נאמרו.

אני רוצה להגיד לך, דובי - - -

רק תקשיבו דקה. הסכום שמופיע פה, 516 שקלים, שאנחנו נעביר לפיקדון כאשר נסיים את הרביזיה בעוד חודשיים, עדיין משאיר את האחריות עלינו. אומרת ידידתי, 'לא, אתה תעביר את כל הכספים', שהם בערך 700 ומשהו שקלים, זה לא 516. חבר'ה, אתם משאירים פה פתח לא נכון. אני מציע לשקול את זה שוב, לא למהר. המהירות מהשטן. חבר'ה, אל תעבדו עלינו.

לא, אדוני, דבר ראשון, לא עבדו, דבר שני - - -

אתם עובדים עלינו. זה לא בסדר.

אדוני היושב ראש, הדברים האלה נאמרו פה בתחילת הדיון ובדיונים הקודמים.

זה לא בסדר.

בבקשה, דובי, אמרת את דבריך בשקט, בוא תאפשר - - -

אדוני, אני רוצה להציע, אפשר ללכת - - -

אדוני היושב ראש.

אבו, תחכה.

אפשר ללכת להוראה, כפי שקיימת לגבי חברת הסיעוד, שמדברת על כך שיעבירו את סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק, את כל המרכיב הזה נעביר לפיקדון, זה לא יהיה הסכום, הסכום יהיה כמו בחברות הסיעוד.

ומה עם חלקו של העובד? מדוע לא יופרש לו?

אתה לא קיבלת את רשות הדיבור.

ואז אנחנו נגיד שזה באמת סכום שעולה על 516. 516 זה סכום נמוך יותר, אבל החובה לפי החוק היא להעביר את כל הסכומים לתוך החשבון הזה.

תתכוננו לעליית מחירי הירקות, החלב והפירות. זה מה שיקרה במדינת ישראל בעקבות החוק הדבילי הזה שעובר עכשיו.

אדוני, תצא מהחדר, בבקשה.

אתה פוגע בחקלאים, זה מה שאתה עושה. אתה פוגע בחקלאים.

אתה פוגע במדינה שלנו. אתה פוגע.

המדינה הזאת היא כבר לא שלנו, מזמן היא לא שלנו, המדינה הזאת.

לגבי דובי, ההערה שלך, אנחנו נבדוק אותה, גם אחרי ההצבעה, נבדוק אותה בתוך תקופת הרביזיה.

יש לי הצעה לסדר, אדוני.

לא, אחרי הקריאה.

בנושא הזה יש לי שאלה.

רגע, תן לה לסיים.

מבחינת הפרוטוקול של הכנסת. אתה יכול לתקן אחרי רביזיה טקסט?

אני יכול לתקן את החוק.

סליחה, אם אני מבינה נכון את מה שאומר היושב ראש, שקודם הוא יקיים הצבעה והוא הודיע שהוא יגיש אחרי ההצבעה בקשה לרביזיה.

אז השאלה שלי אלייך, אם אחרי זה, כשפותחים את הדיון אחרי הרביזיה אפשר לתקן את הטקסט?

אם יפתחו אחרי הרביזיה.

בטח שאפשר, זה כמו שלא הייתה הצבעה.

נכון. אפשר לפתוח כל סעיף, כל שורה, כל מילה.

תיקון תקנה 14. 3א. בתקנה 14 לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:
"(ד) מעסיק בענף החקלאות רשאי לשלם לחשבון הבנק סכומים שהיה חייב לשלמם כפיקדון לפי תקנה 2א, לגבי תקופה שקדמה ליום התחילה כאמור בתקנה 13(2), אילו היו תקנות אלה חלות באותה תקופה ובלבד שהתקיימו התנאים שבפסקאות (1) עד (3) להלן, ואם שילם סכומים כאמור, יחולו הוראות תקנות אלה על הסכומים ששילם.
(1) העובד הזר טרם עזב את ישראל וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל.
(2) לגבי התקופה שקדמה ליום ____
אנחנו צריכים לקבוע איזה שהוא יום. אם אדוני אומר שייקח עוד חודשיים ומוצע פה עד 1 לחודש ובתום 90 ימים מיום פרסומם, אז כפי שהתבקש פה, אני חושבת שאנחנו כבר מגיעים לתחילת שנת 2019, סוף שנת 2018.
ניתנה הסכמה של העובד הזר בכתב, בטופס שבתוספת, המתורגם לשפה שהעובד הזר מבין; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את נוסח הטופס בתרגומיו לשפות השונות;
(3) הכספים אינם מופקדים בחברת ביטוח או בקרן נאמנות על שם העובד."

תיקון התוספת. 3ב. בתוספת לתקנות העיקריות –
(1) בכל מקום, אחרי "חברת הסיעוד" יבוא "או המעסיק בענף החקלאות, לפי העניין";
(2) בסעיף ג', במקום "תשלם" יבוא "ישלמו", אחרי "אותה חברה" יבוא "או אותו מעסיק" ובמקום "שילמה" יבוא "שילמו";
(3) בסעיף ד', במקום "מחובתה" יבוא "מחובתם".

זה תיקון הטופס שמאפשר את התשלום עבור התקופות הקודמות למי שמעוניין בכך.

תחילה. 4. תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש בתום 90 ימים מיום פרסומן.

סיימנו? אוקיי.

המילים 'כאמור בתקנה 13(2)' הן לא רלוונטיות.

את רוצה בעצם להגיד שאנחנו צריכים 'ליום תחילתן של התקנות האלה'. אנחנו נצטרך להגיד את המועד שלהן. אולי אפשר להגיד שהן יחולו באמת מתחילת 2019 בכל מקרה? אתם אומרים עוד שלושה חודשים.

אין לנו בעיה.

ואז זה יקל עלינו לתקן את הנוסחים בהתאם ל-1.1.19.

הערה לגבי ה - - -

אני מסכים, אבל זה - - -

אתה לא רוצה להגיד להם את זה עכשיו? שזה יהיה חלק מההסכם?

בבקשה, אם אתה רוצה.

אני מדלג בין שתי ועדות, אבל ביקשתי מהיושב ראש שהרביזיה תהיה בתום הפגרה. זאת אומרת שהיא לא תיקח חודשיים, היא תיקח קצת יותר ולא תיפול דווקא על החגים ועל - - -

חודשיים ימי עסקים אתה מתכוון.

לא, עזוב. יש לנו מונח של הפגרה, בעת חידוש המושב של הכנסת.

אוקיי.

אבל אנחנו מבקשים ממך, אדוני היושב ראש, גם לזמן, לעזור לנו בזה, כי אחרת לא ידברו איתנו, שישה משרדי ממשלה.

חבר'ה, מאז שדיברת איתי, משש בבוקר היום, כמה טלפונים היו בינינו? עניתי ועניתי בנימוס אפילו, אם אני לא טועה.

זה נכון, היית מנומס מאוד, אבל לא סיפקת את הסחורה.

אז אני אומר שאני עומד לרשותכם. תמיד אמרתי את זה, דובי יודע את זה, אבו וילן יודע את זה, מתי שתרצו אני מוכן להיות שליח שלכם, כי אני שליח ציבור.

מאשרים כל מילה.

תודה.

תעצור את החוק. אל תעביר.

ברשותכם, מי בעד הצעת התקנות כנוסח הוועדה? שלוש. מי נגד? מי נמנע? בבקשה.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – מיעוט
תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשע"ח-2018 – אושרו

יש פה רביזיה ונדון בה אחרי הפגרה. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:11.