פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



25
הוועדה לזכויות הילד
11/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 233
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום רביעי, כ"ו בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018), שעה 09:34

1. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית של חה"כ כהן מאיר
2. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידי של חה"כ תומא סלימאן עאידה
3. סגירת מכוני התפתחות הילד של חה"כ מקלב אורי
4. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית של חה"כ יוגב מרדכי
5. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית של חה"כ שמולי איציק

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

מאיר כהן
לאה פדידה

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

שיר אברמיצקי - אגף תקצוב, תכנון ותמחור, משרד הבריאות

איתי קלטניק - אגף קופות חולים, משרד הבריאות

דינה בן לביא - מנהלת תחום מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אחיה קמארה - מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ליאור קוטלר - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

רות דיין מדר - מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

אירה בידני - מנהלת אגף הגיל הרך, עיריית מגדל העמק

רות רביץ - מנהלת המערך לנוירולוגיה והתפתחות הילד, קופת חולים לאומית

עדו הדרי - מערך קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

ד"ר דורון דושניצקי - חטיבת רפואה, קופת חולים לאומית

דפנה לובל לדרר - ראש צוות עו"ס במג"ר רמלה, מכונים להתפתחות הילד

מנחם גולדין - קשר, הבית של המשפחות המיוחדות

בת שבע פיק - עובדת סוציאלית, המועצה הלאומית לשלום הילד

נעמה הלר - עורכת דין, אגף קידום זכויות, אלו"ט

ליאורה ברק - נציגת החטיבה ההתפתחותית, הסתדרות הפסיכולוגים

ענת בר - יו"ר פורום היחידות הקהילתיות של התפתחות הילד

בטי כהן - חברת הנהלה, העמותה למען הילד בגיל הרך

אסתר רינגל - גיל רך, מרכז הפעוט

הילה סנדלר אברמזון - אימא לילד עם צרכים מיוחדים

משה ברדוגו - שדלן/ת (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אחיה

טטיאנה גוברמן - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

תמי ברנע

א.ב., חבר תרגומים




















































1. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית של חה"כ כהן מאיר
2. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית, של חה"כ תומא סלימאן עאידה
3. סגירת מכוני התפתחות הילד, של חה"כ מקלב אורי
4. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית, של חה"כ יוגב מרדכי
5. 45 מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית, של חה"כ שמולי איציק

בוקר טוב לכולם, אני ברשותכם פותחת את דיון הוועדה בנושא מכונים להתפתחות הילד, מרביתם מהפריפריה, בסכנת סגירה מיידית, דיון מהיר שבעצם ביקש חבר הכנסת מאיר כהן. הצטרפו אליו חברת הכנסת תומא סלימאן עאידה, חבר הכנסת מקלב אורי, חבר הכנסת מוטי יוגב וחבר הכנסת איציק שמולי. זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בנושא התפתחות הילד. לתפיסתי, הדיון הזה צריך להיות מאוד ממוקד, מאוד ענייני, מאוד ממצה אם אנחנו באמת רוצים להגיע לאיזשהו פתרון, ואנחנו כמובן נפתח עם דבריו של היוזם והמציע, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

תודה רבה גבירתי. אני רוצה שהוועדה תדע שיושבת ראש הוועדה מוותרת על דיון חשוב מאוד בוועדת הכספים בכדי לקיים את הישיבה הזאת. אני מודה לך מאוד. מישהו פחות רגיש היה הולך לדיון השני כי הוא מתעסק בכסף ופחות באנשים, ופה זה מתעסק בדיני נפשות, אז אני מלא הערכה על כך שאת הסכמת לקחת את זה.

תודה רבה.

חבריה, אני משער שלחלק מהאנשים אני מדבר לא לאוזניים ערלות ואתם מכירים את הנושא. יש משבר גדול מאוד בכל מה שקשור למקצועות הפרא-רפואיים ובמיוחד לקלינאי תקשורת, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית. כ-23,000 היותר מחמירים ילדים מחכים היום בתור לטיפולים פרא-רפואיים, במיוחד אני שם זרקור על הנושא של קלינאי תקשורת. בצר לנו, ועכשיו אני חובש את הכובע של ראש עיר, הצטרפנו אנחנו ראשי הערים והקמנו מרכזים להתפתחות הילד. אני הקמתי מרכז מפואר שעובד יפה מאוד בדימונה. ראש עיריית ראש העין הקים בראש העין מרכז מפואר. ראשי הערים לקחו מה שלא אמור להיות תחת אחריותם. יש 45 מרכזים כאלה. הבניינים הטובים, המפוארים נבנו על ידי פילנטרופיה, אצלי בדימונה זה היה מפעל הפיס וקרן לגסי וכו', וגם כשחשבנו להקים לצידם כל מיני גופי סמך שיפרו מבחינה כלכלית את המקום, אז מסתבר שכמעט כל רשות צריכה להשקיע בין 60% ל-70% מהפעילות של המרכז הזה, והקופות, עם כל ההסדרים המצ'וקמקים שלהם, ומשרד הבריאות מכסה לכל היותר במקומות שזה בסדר, הם מכסים 40%.

הודיעו ראשי הרשויות ובצדק גדול, חבריה, אני רוצה שתבינו, בצדק גדול. אנחנו לא יכולים לתבוע מהם דבר וחצי דבר. חוק הבריאות הממלכתי לא אומר לראשי הרשויות, אתה אחראי על הקופות אצלך, אבל היות ובמיוחד במקומות קטנים ב-12 בלילה אם אין רופא, נוקשים לך בבית כראש עיר, אתה תהיה הרופא, תבוא. אגב, גם כשאין מישהו מהחברה קדישא, אז אומרים לך, להבדיל אלף אלפי הבדלות, תבוא.

נוצר מצב שזה הולך להיסגר. אני התקשרתי לחלק מראשי הרשויות והגיע לכאן ראש עיריית ראש העין, תאמינו לי שיש לו מה לעשות חוץ מלשבת כאן, ואמרו לי, מאיר, אתה מכיר את זה, אתה היית חלוץ של הדברים האלה, אנחנו במצוקה, אנחנו נסגור את המקומות.

נעזוב את כל הסיפור הפוליטי. זאת בגידה בילדים האלה שלא מקבלים טיפול, זאת בגידה בהורים האלה. זה לעבוד כנגד החוק. חוק הבריאות הממלכתי לא אומר לאף אחד שאתה צריך להמתין לקלינאי תקשורת או לטיפול פרא-רפואי 13 חודשים. אגב, שלשום ישבתי עם הנהלת קופת חולים. כולם אומרים, אתה צודק, אבל אני לא מרגיש שמישהו עושה משהו, לכן גבירתי היושבת ראש, מה שאני מבקש ממך, בדיון הזה לשמוע, אם נמצאים כאן אנשי משרד הבריאות, פרופ' גרוטו הקים איזו ועדה. אתם יודעים, כשרוצים לתקוע משהו מקימים ועדה. אנחנו רוצים לשמוע מה המסקנות של הוועדה הזאת, מה הוועדה הזאת עשתה. העבירו 60 מיליון שקלים.

לא העבירו.

אמורים להעביר 60 מיליון שקלים, אז אני אומר, א', בראש ובראשונה גבירתי, אם היית את ראשת עיר, היית רוצה שיעבירו לך את הכסף. שיעבירו לראשי הרשויות, הם יודעים מה לעשות. הם יצילו את המרכזים האלה.

הדבר מבחינתי הנורא בכל הסיפור הזה – המקצועות הפרא-רפואיים והקלינאות תקשורת וכו', זה המקצוע היחיד ברפואה הציבורית שהרפואה הציבורית אומרת לך, לך לרפואה הפרטית.

נכון, באופן מעוות. אנחנו דיברנו על זה בדיון הקודם.

גבירתי, משרד הבריאות צריך להגיד, רבותיי, אנחנו תעריפים כאלה לא נותנים לסקטור הפרטי. אמרתי להם, אתם רוצים שאנחנו נפתור את זה? יהיה צוואר בקבוק, אבל צריך להבהיר, יותר לא משלמים. לא אומרים להורה, לך לסקטור הפרטי. אגב, אני מסתכל על ילדים ממשפחתי ואני כל הזמן חושב על הורים שאין להם כסף. קלינאי תקשורת בחלק ממקומות הפריפריה מקבלים 400 שקלים לטיפול. הקופה מחזירה 211 שקלים. חלק מהילדים, יש להם שלושה טיפולים בשבוע. זה ממש רפואה לעשירים ואני אמרתי למשרד הבריאות, אמרתי לסגן השר שאוזניו נמצאות במקום טוב, הוא מקשיב, והוא הקצה כסף, אבל לא מספיק. א', אנחנו צריכים להיות אמיצים ולבוא ולהגיד, את הדבר המטורף הזה צריכים להפסיק, אז גבירתי, אני מבקש ברוב טובך לבקש תשובות ממשרד הבריאות, איך משרד הבריאות נערך עכשיו למנוע את הסגירה של ה-45 מרכזים האלה. אני רוצה שתבינו, מרכז השלטון המקומי, ראשי הרשויות נחושים לסגור את זה. להערכתי, הם לא סוגרים את זה עכשיו כי יש בחירות ואף אחד לא רוצה, מושכים את העגלה, אבל אחרי הבחירות זה ייסגר והילדים של כולנו נפגעים. אנא ממך גבירתי, תלווי את הנושא הזה, תדרשי כמו שאת יודעת לדרוש, פתרונות ממשרד הבריאות ואנחנו צריכים לשבת להם על העורף. אסור לסגור את המרכזים האלה.

באשר לתעריפים, גם הוועדה שלי, ועדת המשנה לצמצום הפערים בדרום וגם הוועדה של חבר הכנסת יוגב, לצמצום הפערים בצפון, אנחנו במשא ומתן אינטנסיבי עם אנשי משרד הבריאות ועם מנכ"לי הקופות בכדי לשנות תעריפים, להכריז על תעריפי מינימום, להרחיב יותר את ההקצאה, אבל הנושא הזה נקודתית. אנא ממך, זה בידיים שלך. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. הסוגיה הזו של התעריפים כבר עלתה בדיונים הקודמים וביתר שאת בדיון האחרון שבו אנחנו גם דרשנו ממשרד הבריאו תכן לקחת אחריות על הנושא של המחירים, כי נוצר מצב אבסורד שהם באים ומתלוננים שאין מספיק כוח אדם שמוכן לעבוד שם. בואו נהיה אמיתיים, גם אני, אם הייתי יודעת שכשאני עובדת בקופה, אז הם משלמים לי 150 שקלים במקרה טוב, במקרה הפחות טוב עוד פחות מזה, אבל אם לא יהיה תור בקופה והם ישלחו אותם בעצם לרפואה פרטית, אז אני אקבל שם כבר 200 ו-200 פלוס שקלים, אז למה שאני אשאר שם בכלל? הם מעודדים גם את המטפלים לצאת החוצה וגם את האנשים ללכת ובעצם לטפל באופן פרטי כי ההחזר שם הוא הרבה יותר גבוה. בקיצור, העיוות שנוצר בשטח הוא עיוות שאנחנו יוצרים אותו במדיניות שאנחנו קובעים. התשובה שקיבלנו בזמנו ממשרד הבריאות זה שהם לא יכולים לקבוע איזשהו פיקס פרייס, ואני חוזרת ואומרת, אנחנו לא מבקשים שתקבעו איזשהו מחיר אחיד, אבל שיהיה מנעד שהוא סביר ושהוא לא מעודד בעצם יציאה החוצה, לא של המטפלים עצמם ובטח לא של המטופלים ובכך אנחנו נוכל גם לצמצם את זמן התורים וגם לטפל בסוגיה הזו בצורה שהיא טובה ונכונה יותר, ואני עדיין עומדת על הדרישה הזו. זה לא משהו שאנחנו ממשיכים ממנו הלאה.

כשאני דורש ממשרד הבריאות להיות הרבה יותר נחוש בכל ההתפרצות הזאת של ההפרטה הנוראית של המקצועות הפרא-רפואיים, אני לומד ממשרד החינוך. משרד החינוך לא מאפשר לפתוח כאן בתי ספר פרטיים או בתי ספר כאלה ואחרים. הוא מאשר אותם, הוא נותן רישיון, הוא נלחם בהם כשהם מסכנים. לא מתפתחת מערכת פרטית ליד המערכת הציבורית, וכמו שנוהג משרד החינוך כך צריך לנהוג משרד הבריאות, לבוא ולהגיד, רבותיי, אתה קלינאי תקשורת, אתה יוצא ולוקח 400 שקלים? אני אשגיח על התעריף ואני אקבע את התעריף שלך, למרות שיגידו שזה שוק פרטי ומה פתאום אתה מתערב. במקצועות הרפואה אנחנו חייבים להתערב, כי אם אנחנו לא נתערב, הכול יקרוס. הורים שאין להם כסף ימתינו שלוש שנים והורים שיש להם כסף יקבלו תוך שבוע, ואתם יודעים שילד שלא מקבל טיפול בזמן - - -

הוא עולה הרבה יותר למדינה אחר כך.

זה איום ונורא.

מעבר לנזק שנגרם.

נכון. אי הניהול הנכון של כל הסיפור הזה, בסופו של דבר גורם לכך שאנחנו משלמים פי כמה וכמה בשלבים המאוחרים יותר כשאנחנו לא מטפלים בזמן.

יש לי שאלה, בכניסה פגשתי שני ראשי מועצות שאמרו שהודיעו להם ממשרד הבריאות שעבר כסף עבור - - -

תיכף אנחנו נצלול פנימה. אנחנו עוד רגע בהקדמה. אנחנו נשמע רגע את ראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, בבקשה, תציג את עמדתכם.

בוקר טוב גבירתי היושבת ראש, וחברי מר כהן, יוזם הדיון.

אני מצטרף לכל הדברים שנאמרו כאן. זה אחד לאחד נכון. מדיניות ההפרטה הזאת כבר נמשכת שנים רבות מאוד. זה התחיל באחיות בבתי הספר שאין, המשיך בטיפות חלב שפעם היו, שאין, והיום זה של קופות חולים, וקופות חולים נוהגות בעניין הזה כך וכך, אחת נוהגת כך, אחת נוהגת אחרת. בסוף ראשי הרשויות הם אלה שאחראים על התושבים שלהם. המכונים האלה הם חיוניים מעין כמוהם. אני היום בונה עיר נוספת. בעוד ארבע שנים אני אהיה 100,000 תושבים כשהייתי לפני שש שנים 40,000 תושבים, ויש לי הרבה מאוד ילדים קטנים. יש לי זוגות צעירים, מחיר למשתכן, מחיר מטרה, כל מה שהאוצר והמדינה רוצה לעשות, והם מגיעים למקום והם ממתינים חודשים רבים מאוד כדי לקבל מפגש ראשון, גם קלינאי תקשורת וגם עובדים סוציאליים וגם פסיכולוגיים, כל הדברים האלה. אנחנו מממנים ומחזיקים את המכון הזה כבר מספר שנים. המצב הולך ומחמיר ונדרש יותר, ואנחנו נמצאים על סף החלטה לסגור את זה. אני לא סוגר את זה מכיוון שזה פשוט נראה לי הזוי ודמיוני, אבל מה שאמר חברי, חבר הכנסת, הוא צודק. עכשיו ראשי רשויות נזהרים כי זה עכשיו עונת המלפפונים, זו תקופת הבחירות, ואחרי זה תהיה קריסה כוללת.

אני מייצג גם את העמדה של המרכז לשלטון מקומי, כי אני חבר שם. משרד הבריאות אמר מה שאמר. השתתפתי בדיון לפני שבועות אחדים עם סגן השר, שהוא יעביר כסף, בשנה הבאה יעביר יותר כסף, יעביר כך, יעביר אחרת. ההחלטה בינתיים שמעבירים את הכסף לקופות החולים, לא אלינו בכלל. אני חושב שצריך לתקן את ההחלטה הזאת מייד.

מרכז השלטון המקומי תומך בהעברה - - -

תומך באופן מוחלט להעביר לשלטון המקומי. אנחנו מנהלים מיליארדים של שקלים, אז אני יכול לנהל עוד כמה מאות אלפים או מיליון שקלים. אני מבקש מגבירתי שהיא תלחץ בכיוון הזה. אנחנו גורמים עוול איום ונורא לילדים. אמרת נכון, זה עולה הרבה יותר כסף, אבל אחר כך יש מקרים שבהם הנזק, אי אפשר לתקן אותו בכלל. יש ילדים שיכולים להיות בטיפול בגן מיוחד. בטיפול נכון בכיתה א' יכנסו לבית ספר רגיל, ואנחנו מנציחים את המצב הזה ופוגעים בהם נפשית וגופנית. תודה רבה.

תודה רבה לך. חברת הכנסת לאה פדידה, לפני שאנחנו מתחילים בדיון ושואלים את המשרדים, את רוצה להתייחס? בבקשה.

כן, אני אשמח.

קודם כול, הכבוד לי. אנחנו מארחים היום את מנהלת מרכז התפתחות הילד, נורית מיקנעם, שהגעת לדיון כי זה חשוב מאוד, ולך יושבת הראש ומאיר, שאתם מעלים את זה שוב ושוב כי למרות הדיונים הרבים התורים לא מתקצרים ואנחנו מאבדים ילדים בדרך. ילד שלא מקבל בזמן, אם הבן שלי לא היה מקבל בזמן, אז עד היום הוא היה עם דיסגרפיה והיום הוא יכול ללמוד והוא מסיים תואר ראשון והכל בסדר. אנחנו מוצאים את אותו ילד וילדה בנקודה, שאם לא ניתן לו, זו נקודת אל-חזור.

אני מסתכלת על זה שלצד המערכת שמפעיל משרד הבריאות יש מערכת שלמה של מרכזי התפתחות הילד שמפעיל השלטון המקומי. אותו אזרח ואזרחית מגיעים עד לפתחו של ראש העיר. הם רוצים פתרון. מי כמוך יודע את זה. את המרכזים להתפתחות הילד שנמצאים בערים, שמפעיל השלטון המקומי, חייבים לתקצב. הכסף הולך בבור השחור של משרד הבריאות ולא מגיע ליעדו. זה צריך להיות תקציב צבוע למרכז התפתחות הילד, שמועבר לשלטון המקומי. ככה נקצר תורים. זה גם אינטרס של אותה רשות לתת שירות לאזרח ולאזרחית ואנחנו נוכל ככה לדעת שהכסף הגיע ליעדו ועשינו את שלנו. תודה.

תודה רבה לך, חברת הכנסת לאה פדידה. בגלל שאני יודעת שיש פה הורים, אני מקריאה לפרוטוקול כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה שיעלה הצורך, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או של קטינים שעליהם מדובר בדיון או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש כדי להגן על עניינים של קטינים או ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו.

משרד הבריאות, אנחנו כאן פעם אחר פעם. אולי נצא מכאן עם איזושהי בשורה קונקרטית, אמיתית שלא נצטרך להתחיל את המושב הבא עם דיון נוסף על התפתחות הילד. לא שאנחנו לא אוהבים לדון בהם, אבל אפשר לדון גם על דברים שמחים יותר והתפתחותיים יותר ולא על המצוקה שאנחנו נמצאים בה. מה קורה שם?

שיר אברמיצקי, אגף תקצוב, תכנון ותמחור של משרד הבריאות.
אני אתחיל בעדכון כפי שביקש חבר הכנסת כהן לגבי ועדת גרוטו. ועדת גרוטו מתכנסת ממאי שנה שעברה. היא כונסה בהמשך לדוח מבקר המדינה והיא עסקה בכל הנושאים הרוחביים והפרטניים שנוגעים להתפתחות הילד, גם סוגיות מקצועיות, גם סוגיות כלכליות.

לפני חודשיים הוקמו שני תתי צוותים של הוועדה, צוות כלכלי וצוות מקצועי. כל צוות עבד בנפרד וגיבש את ההמלצות. המלצות הצוות הכלכלי הוגשו לפרופ' גרוטו בשבוע שעבר, נערך דיון מעמיק.

שימי לב, אין מקום בעולם שסוגיות שקשורות לבריאותם של הילדים. שימי לב, זה התחיל במאי בשנה שעברה. זה לא שביקורתי היא ביקורת ארסית חס וחלילה. הייתי שר בממשלה, אבל כשראיתי דוח מבקר, הוא מייד הפך להיות, לי, זו העבודה שלי.

נכון.

הדוח שאת מדברת עליו, הוא משקף תמונה קשה מאוד. זו תמונה שנוגעת לנפשות של הילדים האלה, אז במאי שנה שעברה הוקמה הוועדה. במאי השנה הוועדה התפצלה כמו אמבה, לשניים. מה הסיפור? למה פרופ' גרוטו לא מבין שמתעסקים פה בדיני נפשות?

אני חושבת שלהיפך. פרופ' גרוטו מבין שמתעסקים פה בדיני נפשות ולכן הסוגיה פה מורכבת. הסוגיה היא לא רק הזרמת כספים למקור כזה או למקור אחר. אנשים שפה וחיים אותו, מכירים אותו, אבל יכול להיות שכל אחד מהזווית המצומצמת פחות או יותר שלו.

גבירתי, כשרוצים לטפל בסיגריות, מטפלים. כשרוצים לטפל בפרסומות, מטפלים. כשצריכים לטפל בילדים, פתאום הסוגיה היא מורכבת. שום דבר לא מורכב.

בוא ניתן לה להשלים את הדברים. אחר כך גם לי יש הרבה מה להתייחס למה שהיא אומרת, אבל בואו ניתן לה להשלים את הדברים. אחר כך נוכל להתייחס בצורה מסודרת לכל מה שהיא תגיד. אני יכולה להבטיח לך שגם להמשך דבריה בטוח יהיה לנו מה לומר.

זה לא אישי, אני מצטער.

בבקשה.

הנושא מורכב, כאמור, גם בגלל ריבוי השחקנים. רק חלק מהם הוזכרו פה, הרשויות המקומיות, משרד החינוך, התוספת השלישית, קופות החולים. גם יחידות להתפתחות הילד, יש יחידות שמוכרות, יחידות שאינן מוכרות, זאת אומרת, המורכבות פה היא רבה. אני אתייחס לפן הצר שלנו, הכלכלי, שגם פה הוזכר התייחסות. בסופו של דבר גובש איזשהו ארגז כלים שנכלל בהמלצות לפרופ' גרוטו עם כ-40 צעדי התערבות כשאנחנו רואים לנכון שניתן לבצע בקצבים שונים ובתמהיל מסוים כדי לתקן את הליקויים הקיימים.

כיוון שפרופ' גרוטו עדיין לא פרסם את המלצותיו, אז אני אתן לו לעשות את זה.

זה הסיפור עכשיו, מי מפרסם, איפה, מתי? אנחנו יושבים פה בדיון ועדה. אנחנו רוצים לדעת לאן זה הולך. אנחנו רוצים לוודא שזה לא יקרה במאי הבא ורק במאי הבא יחליטו איך מיישמים את זה, ואז תוקם ועדה ליישום. תקשיבו, אנחנו גוררים את זה ובואו נגיד את האמת. הסיפור של התפתחות הילד לא התחיל במאי שנה שעברה. כולנו מכירים אותו עוד הרבה קודם. כשאני הייתי סגנית ראש עיר, חבר הכנסת מאיר כהן, אני אישית טיפלתי במשבר התפתחות הילד שהיה בקריית שמונה. אותם סיפורים, אותם דברים. לא שעכשיו יש לנו איזה משהו חדש כאן ואנחנו ממציאים את הגלגל מחדש. אותם דברים בדיוק, אז בסדר, משרד הבריאות היה צריך שמבקר המדינה יתקתק לו בדלת, אבל ידעתם את הבעיות, הדברים היו צריכים להיפתר מאותו מאי בשנה שעברה ולא להתחיל לבדוק מה הבעיות במאי שנה שעברה. עכשיו את אומרת לי, אני לא רוצה לומר לכם מה הפתרונות, כי אני רוצה שפרופ' גרוטו יפרסם אותן, אז בשביל מה אנחנו יושבים כאן?

אני חושבת שכדי להציג את הפתרונות הנכונים, כן הייתה נדרשת העבודה המאוד יסודית שפרופ' גרוטו הוביל, וכן הייתה נדרשת המעורבות של המנכ"ל ושל סגן השר שמאוד פועלים ושותפים והיה להם חשוב גם להשמיע את האמירות שלהם.

יכלו לבוא, אגב.

אני חושבת שהם גם השתתפו בכמה דיונים כאלה.

לעניין פרסום ההמלצות, כמו שאמרתי, רק בשבוע שעבר הוגשו המלצות הצוות הכלכלי. זה נשמע לי זמן סביר עוד לקחת את הזמן לפרסום המסקנות הסופיות, אבל לכשיפורסמו, מן הסתם גם נבוא לוועדה ונציג אותן ונפרט אותן.

בשורה תחתונה, מתי? אני רוצה להיות פרקטית. אנחנו יוצאים בשבוע הבא לפגרה, חוזרים הנה באוקטובר בעזרת השם. עד אז מה, כלום? זאת אומרת, אנחנו מפזרים היום את האנשים ואומרים להם, חברים, אתם ב'הולד', נדבר אתכם בעוד כמה חודשים. זה מה שקורה, זאת המציאות של עכשיו. יש פה ילדים שתלויים בנו. עכשיו הם תלויים בנו, לא באוקטובר.

כמו שאמרתי, העבודה נעשית ויש לוח זמנים מאוד ברור וסדור. האם הוא מתכנס ללוח הזמנים של הוועדה? זה אני לא יכולה להגיד. זה גם לא במנדט שלי.

אל תבואו להציג את זה פה. אם היית אומרת לי, יש לנו כבר מלפני שבוע את ההמלצות, אנחנו ממחר בבוקר יושבים ורואים איך אנחנו מיישמים אותן, בבקשה, כי אני לא צריכה שתבואו להציג את זה פה. אני רוצה שבסוף יקרה משהו. אני רוצה לצאת מכאן כשאני אומרת לאנשים, תקשיבו, יש פה תהליך שקורה, אנחנו מתקדמים בו.

עכשיו, בואי רגע ניקח את התוכנית הזו הצידה. יש כספים שדיברתם עליהם בדיונים הקדומים, שהיו אמורים לעבור לקופות ולאן שצריך. מה קורה עם הכספים האלה?

כפי שהוצג בדיונים קודמים, הכוונה היא להעביר כספים לקופות דרך מבחן תמיכה.

חלק מהכסף עבר.

טרם עבר, ואני אחדד גם למה הוא טרם עבר, כי הכוונה להעביר לקופות דרך מבחני תמיכה כאשר יש תנאי בצידה, זאת אומרת שלא מדובר פה בתקצוב ישיר של הקופות לשם שמיים, אלא מדובר פה בתנאים מאוד מסוימים שהקופות ידרשו לעמוד בהם כדי באמת שיהיו זכאים לאותם כספי תמיכה. לכשיושלם המהלך של המלצות ועדת גרוטו, נוכל לבוא להציג. יש כבר טיוטה מוכנה.

הכספים האלה שדובר עליהם בדיונים הקודמים לא עברו כי גם הם מחכים עכשיו להמלצות ולכל מה שיקרה שם?

כי הכוונה היא להעביר כספים בצורה שמשיגה את היעדים של התוכנית, שבין היתר זה חיזוק היחידות וחיזוק הספקים, אז אין כוונה להעביר כספים. עוד פעם, הכוונה פה להשלים את המהלך.

תקשיבי, אני אומרת לך את האמת, אני בשוק. אני יושבת כאן וכאילו אני מנסה להבין מה אנחנו עושים כאן עכשיו. גם הכספים שהובטחו לפני כן, עוד לפני שבעצם יצאו ההמלצות, גם הם עכשיו צריכים לחכות להמלצות. כולם בשטח נמצאים ב'הולד'. אני כראש ועדה, מה אני יכולה להגיד עכשיו לטענה הזו?

זה חידוש, כי בשבוע שעבר הבנו שהכסף כבר עובר לקופות. עכשיו זה חידוש שבעצם הכסף לא עובר לקופות.

בקיצור, למשרד הבריאות יש זמן, נכון? הילדים האלה יחכו. אגב, תגידי להם במשרד הבריאות שיכפילו את הסכום, כי כל הילדים האלה שמחכים היום, יעלו לנו כפליים במקרה הטוב בזמן שהם יחליטו להתעורר ולממש את כל ההמלצות האלה. זה מה שאני רואה שקורה פה פשוט.

אין כוונה שלמשרד הבריאות יש זמן. יש כוונה לעבוד בצורה סדורה ולבצע צעדים שלא נצטער עליהם בטווח הארוך, צעדים שיהיו ברי קיימא.

אנחנו נצטער על כל דקה שאנחנו יושבים כאן ואומרים, אנחנו לוקחים את הזמן, כי אנחנו רוצים לעשות את זה סדור עד שאנחנו נממש את ההמלצות, עד שהוא יקרא אותם, עד שהוא יפרסם אותם.

הכוונה היא לתקן את הליקויים בשוק המורכב הזה, מהשורש, ולצורך כך, כן, יש צעדים שהם גם לוקחים זמן.

זה לא שוק.

השוק של התפתחות הילד, שוק במובן של ריבוי השחקנים ושל ריבוי המהלכים.

אני כן שמחה לציין שיש שיח מאוד משתף פעולה גם עם האוצר. הנציגה פה והיא תוכל אולי להרחיב בעצמה, ובהחלט יש כוונה של המשרדים לקדם את הנושא וכבר קורים צעדים.

מתי?

יכול להיות שלכם בעיניים עדיין לא רואים אותם. כבר קורים צעדים.

זה באמת לא אישי אליך. לא את היית בדיונים הקודמים וכל פעם הגיע מישהו אחר. אני יושבת פה דיון אחרי דיון. אני מרגישה שאני מתבזה, כי אני נורא רוצה לקדם. אנחנו יושבים כאן, אנשים מבזבזים את הזמן שלהם, סליחה שאני אומרת את זה, או מכלים את זמנם או תקראו לזה איך שאתם רוצים, מגיעים מכל מקום אפשרי במדינת ישראל, לא כאן מהחצר האחורית של ירושלים, ומה אנחנו אומרים להם בעצם? אנחנו, יש לנו את הזמן שלנו לעשות את הדברים, תחכו, אולי ניפגש פה בעוד שלושה חודשים, אולי גם בעוד חצי שנה, כאילו שום דבר לא התקדם מהפעם האחרונה שאנחנו נפגשנו כאן.

אני יכול להוסיף משהו? דיברת גם בשמי, אני ככה מרגיש, זה נורא.

זו תחושה נוראית של חוסר אונים.

צר לנו שאת צריכה לחטוף את זה, אבל זה באמת מעליב. זה כל כך מעליב, אין לכם מושג. אנחנו באים ושומעים את זה כל הזמן, ובאמת לא יושבים כאן שלושה פוליטיקאים שעניינם לרשום 'וי', בטח לא יושבת ראש הוועדה. אנחנו באים משם. אנחנו מכירים את המצוקות. אני כל יום נוסע לדימונה וחוזר לדימונה. היא נוסעת לקריית שמונה, חוזרת, והיא נוסעת ליקנעם וחוזרת. אנחנו גרים שם, ומתדפקים על הדלתות שלנו בכל שעה, כולל ראשי הערים שאומרים, חבריה, אנחנו מרגישים כזאת מצוקה, אבל כולם מוחלים על המצוקה הציבורית שלהם. אנחנו מדברים על המצוקה של הילדים האלה. חראם. אני מתכוון לצאת מכאן ולבקש מייד פגישה דחופה עם ליצמן. אני אתפוס אותו היום. גם יושבת ראש הוועדה תעשה את זה, בכדי למשוך בשרוול ולהגיד, חבריה, אי אפשר לחכות לכל הדברים האלה.

יש פה חבר מאחווה? באחווה בעזרת השם יפתח באוקטובר מסלול לקלינאות תקשורת, אז זה לא רק להתמודד עם משרד הבריאות, זה להתמודד עם המל"ג שחושב שלא צריך בפריפריה עוד. לא קיבלנו בדיוק עזרה ממשרד הבריאות שמבין את זה. תראו, יש אנשים בפריפריה שאין להם כסף. יש אנשים בפריפריה שלא יכולים להגיע לרפואה הפרטית. יש ילדים בפריפריה שתיזהרו בבני עניים. אם רק נעזור להם עכשיו, הם יפרצו את כל הגבולות, אבל צריכים לעזור להם, אז שמישהו במשרד הבריאות, שהנשמה שלו תהיה במקום טוב, שיבין שעכשיו הוא עוצר את נשמתו ומטפל בילדים האלה ולא לחכות למשבר הבא, וזו לא בעיה של כסף, תאמינו לי.

הם אומרים שזו לא בעיה של כסף.

שיבואו ממשרד הבריאות ליושבת ראש הוועדה, היא תיגש איתם לחבר שלה, לשר הבריאות, והיא תביא כסף, אבל שמישהו יבוא ויגיד.

טוב, רק לומר גם לפרוטוקול ובצורה הוגנת שיש גם במרכז הארץ מצוקות דומות וגם שם יש אנשים שאמנם נמצאים ביישובים חזקים אבל גם הם לא יכולים בעצם לעמוד.

כל מה שאמרתי תקף לפריפריה החברתית.

חשוב להדגיש את זה. אני יודעת, אני רק מחזקת אותך.

משרד האוצר.

ליאור קוטלר, אגף תקציבים, משרד האוצר. מה השאלה?

השאלה, התייחסות לגבי הכספים. אומרים פה, אין בעיות תקציביות. אני רוצה שבאמת לפרוטוקול ירשם שהבעיה היא לא כסף. את לא צריכה להגיד את זה, אני מתרגמת את זה, הבעיה היא הניהול של הכספים והמשאבים.

עולם התפתחות הילד, מדובר בעולם שנכנס שוק פרטי לתוך העולם של בריאות. באופן די ישיר נוצרים עיוותים ואנחנו כולנו רואים את זה בעולם של התפתחות הילד. בעצם המצב היום זה שיש זליגה מתמדת מתוך הרפואה הציבורית לתוך הרפואה הפרטית, שנוצר כתוצאה מרגולציה של הממשלה בתחום הזה. צריך לעשות תהליך כדי לתקן את השוק הזה, כדי לחזק את הרפואה הציבורית ולהוזיל את יוקר המחיה. בהקשר הזה משרד הבריאות עושה עבודה. הם אמורים להציג לנו גם בקרוב בעצם מה הצעדים שהם רוצים לעשות כדי לתקן את העיוות שנוצר בשוק. השאלות התקציביות הן כמובן כמו ששיר כאן ממשרד הבריאות אמרה. השאלות התקציביות צריכות להגיע בד בבד יחד עם תיקונים רגולטוריים, כלומר התקצוב צריך להיות יחד עם הצעדים הקונקרטיים שהממשלה מתכננת לעשות בתחום והתקצוב יעשה בהתאם.

הסיפור הוא לא כסף, זה פעם אחת.

את הבנת ככה. אני לא הבנתי את זה.

אבל בשביל זה אני מחדדת את זה לפרוטוקול, כדי שהיא תגיד לי לא, זה כן כסף.

לא, אני אחדד. למשרד הבריאות ניתנו תקציבים תוספתיים לטובת בין היתר התפתחות הילד, שמשרד הבריאות יכול להשתמש בתקציבים האלה לצורך העניין הזה. אני חושבת שגם משרד הבריאות עדיין, תקני אותי שירי ממשרד הבריאות, לגבי התקציבים הקונקרטיים שאמורים לצאת השנה, אני חושבת שהם עדיין - - - . מאיתנו כבר אין בקשות בתחום הזה.

מבחן התמיכה ל-2018 כבר פורסם להערות ציבור, ניתנו התייחסויות. זה בעצם מה שישמש אותנו לתשלום הסכום הראשון - - - שהוקצה. זה נכון ל-2018.

הקול קורא הוא תמיכה, קופות החולים צריכות לפנות אליכם.

נכון מאוד. כבר פורסם. הגיעו התייחסויות גם מחלק מהנמצאים פה, לא רק קופות. בהחלט נלקחו בחשבון ההתייחסויות שהגיעו מהציבור.

כמו שאני יודע, יש עכשיו 20 מיליון שקלים וב-2019 עוד 40 מיליון. זה הסיפור, נכון?

זו כרגע הכוונה.

הכסף הזה הוא מכספו של משרד הבריאות או שיש שם כסף תוספתי של משרד האוצר?

לא, זה כרגע של משרד הבריאות.

כלומר, האוצר עדיין לא העביר כסף. מה שאומרת הגברת, אנחנו העברנו כסף, אבל הוא ייעודי, אתם תחליטו מה לעשות איתו. נכון, גבירתי ממשרד האוצר?

בהתאם להסכמי בריאות-אוצר יש סכומי כסף שהם בעצם לתעדוף ולסדרי עדיפויות של משרד הבריאות בהתאם לדעתו המקצועית.

ככה עם כל המשרדים.

בסדר, כי אחרי זה הם יגידו שמשרד האוצר לא העביר להם. צריכים לשים לב לניואנסים הקטנים, כי על זה מחפשים עכשיו 100 מיטות בבית חולים סורוקה.

חבר הכנסת מאיר כהן, תקשיבו, וזה מדהים שאנחנו במכניזם הזה כל הזמן בדיוני הכנסת. אנחנו מדברים על עוד כסף שצריך. הם עוד לא מימשו את הכסף שקיים. הם עוד לא מממשים את ה-20 מיליון האלה של 2018.

אנחנו נממש דרך מבחן התמיכה.

לא מימשתם. היא צודקת.

זה מה שאני אומרת. אנחנו כל הזמן מדברים על עוד ועוד כסף, כאילו זה מה שיפתור את הסיפור, אבל אנשים לא מסוגלים לממש את מה שיש להם, אפרופו מה שכתבת לי כאן על הכספים שחזרו למשרד - - - . זה לא הסיפור של ניתן להם עוד כסף, זה הסיפור של תתחילו לנהל אותו כמו שצריך.

בכדי לזרות קצת כעס על הדבר הזה, אני העברתי נתון ליושבת ראש שהיא הכירה אותו. משרד החינוך במחוז דרום, באמת אנשי משרד החינוך שם הם אנשים יוצאים מן הכלל, עם מנהלת המחוז, בעיניי אחת הטובות. דווקא בגלל יושרם ושקיפותם אמרו לי, החזרנו 2,500 שעות של קלינאיות תקשורת בגני ילדים שהיו מגיעות להורים. החזרנו אותם כי לא מצאנו קלינאי תקשורת. האוצר נתן כסף, החזירו אותו כי אין לנו קלינאי תקשורת.

ואז הילדים האלה מגיעים לקופות וגם לנו אין דרך לתת על זה מענה.

עדו, ממילא אתה הבא בתור. אני גם לא מוצאת את הישועה עדיין במשרדים. אני מקווה שעד סוף הדיון תהיה פה איזושהי התעשתות ואולי בכל זאת משרד הבריאות שאמור לנהל את הסיפור הזה, ייתן לנו איזושהי בשורה טובה לצאת איתה ליום הזה.

עדו, בבקשה, מכבי. אמרת שיש לך גם דברים קונקרטיים. העלית דברים שיש בהם הרבה מאוד טעם, אז בבקשה.

תודה רבה. המערכת צריכה להוסיף 5,000 שעות טיפול בשבוע למערכת התפתחות הילד הציבורית כדי לקלוט בערך 20,000 ילדים שלא מקבלים היום טיפול בכלל, כי יש לנו שלוש קבוצות של ילדים בישראל היום, מבין אלה שצריכים טיפולי התפתחות ילד. יש את אלה שמקבלים טיפול במערכת הציבורית, בקופות החולים או במסגרות פנימיות או במסגרת רכישת שירותים מיחידות התפתחות הילד, ממכונים בהסכם. ההורים לא משלמים הרבה, הם משלמים נניח 30 שקלים כהשתתפות עצמית לטיפול והם מקבלים את הטיפול. רוב הילדים, זאת הקבוצה הזאת. אני מעריך כ-200,000 ילדים בכל קופות החולים ביחד. זאת קבוצה א'. יש לנו קבוצה ג' שבה יש כ-15,000 ילדים והיא הקבוצה שההורים יכולים להרשות לעצמם לקחת את הילד להחזרים, כלומר, הם הולכים למטפל פרטי שגובה 300-350 שקלים, הקופה מחזירה 211, ההורה משלים את הכסף. יש עוד 20,000 ילדים, אלה מספרים מוערכים, אני לא יכול לדעת אם הם נכונים או מדויקים - - -

זה המספרים שגם מגיעים לוועדה.

20,000 ילדים שאף אחד מאיתנו לא מטפל בהם, הם לא מטופלים היום. כנראה שלהורים אין כסף לקחת אותם להיות קבוצה ג', אלה שיש החזרים, ולמערכת אין יכולת לקלוט אותם לקבוצה א', בקבוצה שמקבלת טיפולים במסגרת הציבורית כפי שהחוק מחויב לטפל בהם. אלה ילדים שקופים שלא מטופלים היום.
כדי לקלוט אותם צריך 5,000 שעות טיפול בשבוע תוספת לכל המערכת. אם אנחנו מעריכים היום שכל שעת טיפול, אני אגיד לפחות מה מכבי היום משלמת ליחידות להתפתחות ילד ולמכונים פרטיים בהסכם, כ-147 שקלים לטיפול. אם אני מכפיל, אנחנו צריכים בערך, ברמת מערכת, 30 מיליון שקל רק בשביל התוספת 5,000 שעות בשבוע, רק כדי להוסיף על המחירים הקיימים. אם אני עוד רוצה גם להגדיל מחירים, אז אנחנו נניח מדברים על 40 מיליון שקל בשנה רק כדי לטפל בילדים שלא מטופלים היום. 1,000 שעות בשבוע זה 40 מיליון שקל בשנה רק כדי לטפל בילדים. זה לא מקצר תורים, זה רק מטפל בילדים שלא מטופלים היום. כדי לקצר תורים אנחנו צריכים להעלות עוד יותר את התפוקות הקיימות. אנחנו מעריכים לשם כך המערכת כולה צריכה כ-60 מיליון שקל לשנה כדי להוסיף עוד מטפלים, כדי להעלות שכר למטפלים כי רק ככה הם יבואו.

הדבר השלישי שצריך לקרות כאן, אם אמרתי הדבר הראשון זה תוספת 1,000 שעות רק כדי לקלוט ילדים לא מטופלים, הדבר השני זו תוספת של שעות ותוספת של שכר כדי לקצר תורים לילדים שמטופלים והחדשים שיכנסו. הדבר השלישי שבלעדיו שום דבר לא יקרה פה, זה הפסקת ההפרטה של המערכת הזאת. זאת המערכת היחידה בכל תחום התפתחות הילד שיש בה הפרטה כזאת.

בכל תחום הבריאות.

בכל סל הבריאות, בכל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ההפרטה הזאת היא הזנב שמכשכש בכלב. היא הורסת את המערכת. מטפלים מאוד ותיקים שלנו, אנחנו מעלים להם שכר, מנסים לצ'פר. אומרים, בחוץ אני אקבל 400 שקל לשעה, אני הולך. גם היחידות להתפתחות הילד, בסוף לחץ השכר הוא גם עליהם. כדי לשמר מטפלים כל הזמן מעלים את הסכום שהם משלמים. חייבים להפסיק את ההפרטה הזאת מייד. מתווה החילוץ צריך להיראות ככה: המדינה צריכה להכריז שהחל מעוד ארבעה-חמישה חודשים אין יותר החזרים אלא לילדים קיימים שבהמשכי טיפול. ילדים חדשים לא יכולים יותר לקבל החזרים. אני לא רוצה להעניש את הילדים, אבל אני רוצה לתמרץ את המטפלים לחזור להיות ציבוריים. במקביל אני אעלה שכר אם המדינה תיתן לי תקציב בשביל זה.

אבל זה האבסורד, עדו. זה האבסורד פשוט. דיברנו עליו ואמרה גם ליאור בחצי משפט בצורה מובלעת, יש פה עניין של רגולציה. הרי מה אנחנו עושים? בתוך הקופה אנחנו משלמים כמו שאמרתי בהתחלה, 147. כשאתה יוצא החוצה, אתה מקבל 200, זאת אומרת הילד עולה 200, אז למה שהוא לא יעלה 200 גם בתוך הקופה פלוס ה-30 שקלים.

הפוך. תראו, ההחזר הזה של ה-211 שקל, אם אנחנו נקבל תקציב כדי לשלם 211 שקל, נשלם אותם. ההחזר הזה הוא הבעיה בכל הסיפור.

זה מה שאני אומרת, אז למה אתה אומר לי הפוך?

לא. אם יש 200,000 ילדים שמטופלים במסגרת הציבורית, בואו נניח שחצי מהם או שליש אפילו מהם, 70,000 ילדים מטופלים ביחידות. אם אנחנו נעלה את המחיר, מכבי תעלה מ-150 ל-211, זו עלייה של 30%, נצטרך סכומי כסף אדירים, וקופות אחרות שמשלמות פחות מאיתנו, כדי להעלות ל-211, הסכומים יהיו אסטרונומיים.

כמה ילדים יוצאים החוצה? כמה ילדים נמצאים ב- ג' שלך?

ב- ג', אני מעריך ברמה הלאומית, 15,000 ילדים.

כשאתה אומר אצלך, זה אצלך במכבי?

לא, עשיתי כבר אקסטרפולציות, בגדול. 15,000 ילדים. שוב, זו הערכה.

אוקי. אתה כמכבי נותן החזר של 211 - - -

147.

לא, 147 זו עלות בתוך הקופה, זה מה שהוא משלם. הוא מדבר על ההחזר.

אני מדבר על החזר. כמה אתה נותן?

זה מה שהחוק מחייב אותי.

יש פה מישהו מהכללית?

כולם נותנים. זה מה שהחוק מחייב אותם. כולם נותנים החזר של 211.

אני ממאוחדת. זה אותו דבר.

זה מחייב.

כמה אתם משלמים שם?

עד 147 שקלים.

אני רק רוצה דבר אחרון. תראו, אנחנו הכנו רשימה, בינתיים היא עומדת על 50 גנים. זה בדיוק הולם את מה שאתה אמרת. 50 שנים והפסקנו פשוט לטפל בזה, אבל 50 גנים מיוחדים בישראל היום, אין בהם מטפלים. הם מוגדרים מיוחדים, אין בהם מטפלים. התקשרנו, תשמעו, היא עזבה אותנו ובינתיים לא קלטנו, זאת אומרת, אם מערכת קופות החולים נבנתה על זה שהקו הראשון יטופל בגני הילדים ואין טיפול בגני הילדים, כולם מגיעים אלינו כקו ראשון ולנו אין דרך לענות על זה.

אוקי, תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת דוברים נוספת, רק אני ממש מבקשת, תהיו קצרים ומדויקים. יש לנו את הילה סנדלר. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני הילה סנדלר אברמזון מאשקלון, אימא לר'.

תשתדלי לא לתת פרטים של הילד, בסדר?

הפייסבוק שלי מוצף עם כל הפרטים. ר' מבחינתי היום הוא שליח הציבור עבור אוכלוסיית הילדים עם הצרכים המיוחדים שלא זוכים לקבל את הטיפולים על פי חוק. ר' בן 3. אנחנו, מאז שר' בן עשרה ימים נמצאים בטלטלה רגשית מטורפת. אני פה נמצאת בתוך הוועדה ולפני מספר דקות אני רואה טלפון מהגננת והלב שלי פועם כי אולי הוא לקראת פרכוס. אולי הוא מפרכס בגן ואני לא יכולה להיות שם לרוץ לתת את המענה הנכון.

ר' לא מקבל את הטיפולים שהוא זקוק להם בתוך המכון להתפתחות הילד באשקלון. דובר כאן על מאי שנה שעברה, אז זה ממש לא מאי. ר' מעל שנתיים מטופל במכון להתפתחות הילד אך ורק בפיזיותרפיה. בכל שנה הוא לקח חלק בתוך פרויקט מדהים שנקרא "מסיכון לסיכוי" בשיתוף הרווחה וויצו והמכון להתפתחות הילד באשקלון. בשנה הבאה הפרויקט הזה לא הולך לפעול. ליבי על אותם עשרה הורים ועשרה ילדים שלא יזכו לטיפול הזה.

הוזכר כאן שילד שמקבל בגילאים האלה טיפולים, הופך להיות אזרח עצמאי יותר בשלבים המאוחרים. הוא הופך להיות פחות נטל על החברה, פחות תמיכות שהוא נדרש לקבל מהמדינה. עצוב לי. אנחנו צריכים לרוץ, לכתת רגליים לשדרות לקבל הידרותרפיה, וכשביקשתי עוד טיפול פיזיו על פי המלצת נוירולוג, אז אמרו לי, אה, מצטערים, אין לך? תצטרכי להמתין למעלה מחצי שנה כי הפיזיותרפיסטית בקופה יצאה לחופשת לידה כרגע, את לא יכולה לקבל, אבל הבן שלי שהולך שני צעדים ומועד ואפילו לא מסוגל לבלום את עצמו, וחוטף בכל פעם מחדש מכה בפנים, והשן שלו כבר עומדת ליפול כי היא כבר שחורה, כי הוא מסוגל לבלום, והיד שלו קפוצה והוא לא מסוגל לקחת כוס ולהחזיק אותה בשתי ידיים כשכל החברים שלו בגן עושים את זה, וכשהוא מסתובב ליד שולחן והוא לא שם לב שהיד הימנית שלו מפילה את הכוס עם המים וכל הכוס נשפכת והוא מתחיל לבכות, זה משהו שפוגע לו ברמה של הביטחון העצמי שלו, אז איפה אנחנו? אני כאן כדי להילחם עבור אותם ילדים שדובר עליהם כאן, שזה לפעמים ילד אחד ולפעמים שניים ושלושה ילדים בתוך משפחה, משפחות קשות יום שלא מסוגלות להילחם כמו שאני כאן.

היום יום רביעי, זה יום שאני רצה עם ר' בבוקר למרפאה בעיסוק פרטית שהיא לא מתמחה ב-CP, אין לה את ההתמחות הזאת כי באשקלון אין לי מרפאה בעיסוק שהיא עם התמחות שנקראת בובט, אז אני צריכה לרוץ. כרגע אני ממתינה ברשימת המתנה למרפאה בעיסוק ברחובות, אז בינתיים אני מסתפקת במרפאה בעיסוק בלי התמחות לבובט, ובצהריים אני נוסעת איתו להידרותרפיה בשדרות. תחשבו על הטלטלות האלה. תחשבו על ילד שקיבל טיפול, ובדיוק מה שהוזכר כאן, אז המטפלים עוזבים. במכון להתפתחות הילד, הם מגיעים, מקבלים קצת הכשרה או שבכלל מגיעים לראיון עבודה ומבינים מה הוא השכר, אז הם מרימים פשוט ידיים.

אני אתן קצת נתונים. היום במכון להתפתחות הילד באשקלון יש כ-1,200 תיקים פעילים. בעבר ברגעי שיא היו כ-1,650 תיקים פעילים. אנשי צוות היום כולל מזכירה, כולל אחות, כולל עובדת סוציאלית, רק 13 אנשי צוות כשבשיא היו 35. כשמדברים על תקינה בתוך המכון, 20% משרה, 30% משרה. מטפלת, מרפאה בעיסוק שצריכה להגיע מאזור מסוים בארץ והייתה צריכה לשלם כ-2,000 שקלים עבור נסיעות ברכבה הפרטי, היא הרימה ידיים ואמרה, רגע, אני צריכה לעשות לביתי, למה שאני אגיע ואשלם כל כך הרבה כסף? אני מבינה את השליחות, אבל די, עד כאן. 2,000 בחודש על דלק, אני מבינה אותה. למה הם צריכים לחיות בחוסר ודאות, סוגרים, לא סוגרים, בכל שנה מחדש? ולי נאמר על ידי משרד הבריאות, בשנה שעברה אני הייתי כאן בדיונים. אני משתדלת להגיע לדיונים כדי לייצג את הילדים הללו שלא מסוגלים לזעוק את הזעקה הזו. תודה.

תודה, הילה. הדברים ברורים. אנחנו נכנסים אליהם שוב.

מאוד חשוב לי לחדד ולומר, אנחנו קיימנו הרבה מאוד דיונים בנושא. אני מאוד מבקשת שבדברים שלכם תנסו רגע להיות קונקרטיים ולתת לנו איזה שהם פתרונות. אולי אם המשרד לא מצליח לגבש בכל הזמן פתרונות, אנחנו נהיה לו לעזר בעניין הזה. בבקשה, ענת בר ואחר כך בת שבע מהמועצה לשלום הילד.

אני גם יושב ראש הפורום של היחידות הקהילתיות להתפתחות הילד, גם מנהלת את מרכז הפעוט בטירת כרמל ועוסקת הרבה שנים בתחום של הגיל הרך.

אני קודם כול חושבת שתמונת המצב היא עוד יותר גרועה, ועדו, יש גם קבוצה רביעית. הקבוצה הרביעית היא של הילדים שאפילו לא אותרו. היא קבוצה ענקית של ילדים. הקבוצה הזאת, המספרים שאתה מנית הם לא כל המספרים של הילדים. בפריפריה הרבה הורים לא רוצים לאבחן את הילדים. היחידות הקהילתיות הן לא ספק של קופת חולים. היחידות הקהילתיות הן גורם בתוך הרשות המקומית. הרשות המקומית לא הקימה ספק לקופת חולים. הרשות המקומית הקימה שירות לתושבי הרשות וזה הבדל עצום, והשירות הזה נמצא בקשר עם כל גורמי הרשות. השירות הזה גם מאתר ילדים. השירות הזה מגייס את הכספים שלו. כשהשירות הזה ייסגר לא יהיו 17,000 ילדים ולא 20,000 ילדים בתורים, יהיו בתורים האלה 40,000 ילדים. התוכניות האלה של תמיכה של קופות החולים, אני קראתי, מודה, מבינה עברית, לא הבנתי הרבה ממה שקראתי, אז אני מסייגת את מה שאני אומרת. יש שם כמה סעיפים מאוד בעייתיים, אחד, זה בואו תטפלו, היחידות ההתפתחויות בילדים המורכבים דווקא. למה דווקא המורכבים? עד היום זה היה מדובר שקופת חולים, מכון להתפתחות הילד יטפל בילדים מורכבים, כי זה תפקידו לטפל בילדים מורכבים. תטפלו בילדים הצעירים. למה רק בילדים הצעירים? כשאנחנו מחזרים לפעמים אחרי משפחה, הילד יגיע לגיל 4 כשהוא יגיע לטיפול.

זה חלק מהקול קורא?

זה חלק, כמו שאני הבנתי את התמיכה.

שני הסעיפים האלה לא כלולים במבחן התמיכה.

אבל הם היו שם.

אז למה את אומרת שזה לא כלול?

אוקי, אני מסייגת. תמחקו את זה. זה מה שאני הבנתי.

אבל מה את מנסה גם לומר, ענת?

אני מנסה לומר שגם כשכבר יש את ההבדלים בין קופת חולים לבין היחידות, היחידות כבר נחשבות כל כך מומחיות, שגם משרד הבריאות רואה בהם מומחיות ואז הילדים דווקא עם המקרים הפחות קשים, אלה שהם נבנו עבורם, אלה שהם נבנו כדי לשלב אותם אחר כך בחברה ובהשכלה הרגילה, הם בסופו של דבר לא יקבלו את הטיפול. הם אלה שיעמדו בתור כי המורכבים יקבלו טיפול קודם.

ואין הצדקה שהמורכבים יקבלו טיפול קודם יותר?

אני חושבת שכולם צריכים לקבל טיפול, אבל אני חושבת שכשילד, יש לו איזושהי בעיה קלה ואתה יודע - - -

כן, אבל את בסוף יוצרת סדרי עדיפויות.

בדיוק.

אני לא יוצרת סדרי עדיפויות, אני מקבלת את כולם.

אני חשבתי שכאילו רוכבים עליהם, הם לא רוצים לטפל בדברים המורכבים, אז הם שולחים את זה אליכם.

אני לא יודעת מה הם רוצים.

אבל היא אומרת שזה לא מופיע.

בסדר. ההבנה שלי, אני לוקחת בחזרה. אני רוצה להגיד מה אני מציעה וגם אני רוצה להגיד משהו לגבי הנושא של העברת כסף.

למשל, התוכנית הלאומית. יושב פה אחיה. בתוך התוכנית הלאומית יש כספים להתפתחות הילד, כספים שיכלו להיות מופנים גם לדברים אחרים שהילדים האלה צריכים, אבל הם שוב מתקצבים את קופות החולים בכספים של התפתחות הילד. בתוך משרד הבריאות יש גם כספים שנקראים טב"מ. הם בעצם נותנים טיפולים מורכבים ובנקודה הזאת הם מעבירים כספים - - -

רק בגני תקשורת.

אוקי, אבל הם מעבירים כסף. יש העברה.

אגב, אני עכשיו מתנגד, פנו אלי הורים, גבירתי היושבת ראש, שתדעי את זה, וביקשו שיאפשרו להם לקבל את הטב"מ כתקציב וללכת למקומות אחרים, וזו שוב הפרטה.

בדיוק, זה הוואוצ'ר.

אבל יש פה פתרון. משרד הבריאות יודע להעביר כסף, אז אם הוא יודע להעביר כסף לטב"מ, לעמותות, לגורמים שמתקצבים, שיעביר את הכסף לרשות שלקחה על עצמה.

אגב, יש כספים שכן עוברים לרשויות.

זה מה שאני אומרת.

גם לא תמיד הרשות מעבירה את זה למכון. ענת, באמת עם כל הכבוד, זה שזה בטירת הכרמל עובר כמו שעון, זה לא אומר שבכל הרשויות.

השלטון המקומי יושב פה. השלטון המקומי הבטיח לצבוע את הכסף.

מרכז השלטון המקומי, גבירתי יושבת ראש הוועדה, ישמח לשמוע איזו רשות לא מעבירה את הכסף ליחידות. מעולם לא שמענו על דבר כזה.

בואי נדבר אחר כך.

הסיסמאות הן טובות אבל הן לא - - -

רות, זה לא בסדר מה שאת אומרת פה, כי אני מאוד מכבדת אותך. רות, קודם כול בואי שבי סביב השולחן. אני לא אפגע בו בשם הרשות הזו, אבל אני אומרת לך שאני בשבוע שעבר טיפלתי ב-70,000 שקל שלא הועברו ליחידה להתפתחות הילד, אז אל תגידי לי את זה. באמת, יש גבול גם למה שאפשר לספוג כאן.

נכון, ולכן צריך להגיד את שם הרשות. אם יש רשות מקומית שלא מעבירה - - -

לא, אני לא רוצה לומר את שם הרשות, אני רוצה שאנחנו נדע לטפל. זה לא עניין של שיימינג עכשיו.

אז נטפל בשקט. אם זה לא שיימינג, אז כרגע נעשה שיימינג לכל השלטון המקומי.

ממש לא.

אם אפשר לעשות שיימינג לקבוצה שלמה. אם יש רשות שלא פועלת כדין, יש פה משרד שהוא רגולטור שצריך לבצע את מה שצריך לבצע ושיפסיק את התשלומים האלה מייד.

תודה רבה רות, ואני עדיין רוצה לומר ואני מתעקשת שזה יאמר ואני לוקחת אחריות על מה שאני אומרת ואני גם אדבר איתך אחר כך ואני אתן לך בדיוק את השמות, אולי תלכי את, תעשי את המלחמות האלה, לא כל שנה מחדש אני צריכה לעשות אותן, ומשרד הבריאות יודע, אגב, על מה אני מדברת.

יש משרד רגולטור, הוא צריך לעצור את הכספים.

אבל יש רשויות ואמרתי את זה גם לענת, שכמו שעון מעבירות את הכסף, ומה לעשות, יש גם רשויות שלא עושות את זה. אנחנו מדברים על עשרות רשויות.

המצב היום הפוך. המצב היום שהשלטון המקומי מממן את היחידות האלה בעשרות מיליוני שקלים ולולא השלטון המקומי שלקח אחריות על מקום שלא שייך לו, לקח אחריות על תחום הבריאות, ואם השלטון המקומי יקבל החלטה כמו שהוא הודיע לסגן השר ליצמן, שהוא סוגר את היחידות האלה לקראת שנת 2019 – 28 מיליון שקלים שהיום מועברים לתוך היחידות, הם לא יהיו שם. זה אומר שלמשרד הבריאות ולקופות זה יעלה יותר.

רות, את מפספסת משהו גם בכעס שלך ואני אומר לך למה.

אני לא כועסת.

כן, את מפספסת. את אולי לא היית פה מתחילת הדיון, אבל אמר את זה חבר הכנסת מאיר כהן בצורה מאוד ברורה ואנחנו הצטרפנו כולנו לדבריו. דיברנו על כך הרשויות המקומיות לא יכולות לקחת על עצמן את התפקיד של משרד הבריאות. זאת הייתה נקודת המוצא. משם אנחנו בכלל פתחנו את הדיון הזה, אז אף אחד לא בא לרשויות המקומיות ואמר להם, היום הילדים האלה באחריות שלכם ורק שלכם. אנחנו לא שם. את כל המורכבות גם קיבל מראשוני הדוברים, היה ראש עיריית ראש העין, אז אנחנו לגמרי שם. אני קצת המומה מאיך שהקפיץ אותך שאמרתי, ואת יודעת שזה נכון וזה לא רק לגבי הבריאות וזה לגבי הרבה מאוד דברים אחרים, שיש רשויות מקומיות, והשלטון המקומי, מה לעשות, לא כולם צדיקים גמורים, שמקבלים כספים עבור משהו ולא מעבירים אותו. זאת האמירה שהייתה ובזה זה מסתיים. אין פה מה להיכנס, אין פה שיימינג לכל השלטון המקומי ואנחנו יודעים שבכל מקום יש גם את אלה וגם את אלה.

רק לסיים את דבריי.

בבקשה.

אני פונה למשרד הבריאות, לכל מי שרק יכול לשמוע, אל תשאירו את המשא ומתן לנו עם קופות חולים. הם גופים דורסניים, הם מנהלים איתנו משא ומתן כאילו היינו ספק שלהם. אני כבר לא מדברת על זה שיושבים פה אנשים - - -

אני חושבת שבמסגרת אנטי שיימינג גם צריך למתן גופים דורסניים. אני בסוף מלכ"ר בדומה אליך.

זה לא אומר כלום.

אני מפוקח על ידי משרד הבריאות.

עדיין אתה מנהל איתי משא ומתן.

כולם עכשיו במקום של התגוננות. יאללה, בואו עכשיו כל אחד יגן על עצמו. גם כך, הדיון הזה, לא נראה לי שהוא הולך לאיזשהו מקום.

אנחנו באותו צד.

אתה משלם למרפאה בעיסוק שיושבת בחדר בלי מטופל. אני לא יכולה לשלם לה, כי אתה נותן לי רק עבור טיפולים שהיו.

זה לא הופך אותי לגוף דורסני.

אוקי, ובשבילנו זה בלתי אפשרי להחזיק את זה. ככה זה נראה.

אוקי, תודה רבה ענת.

בת שבע ואחר כך אחיה, אבל באמת תנסו להיות מזוקקים.

בת שבע מהמועצה לשלום הילד, עובדת סוציאלית.

כל מי שיושב פה הוא בתחושה של דז'ה וו. כולנו ישבנו בוועדת הכספים לפני שלושה שבועות ואמרנו את אותם דברים ושמענו. הייתה אימא אחרת שהציגה את דבריה. אני חייבת להגיד שפתרונות נשמעו גם לפני שלושה שבועות ובסוף מה שקורה זה שאנחנו מעמיקים את אי השוויון בין ילדים בישראל ואנחנו בעצם קוראים פה לילדים בעלי צרכים מיוחדים שזקוקים למכונים האלה להיוולד למשפחות עשירות, כי רק מי שיכול להרשות לעצמו ללכת בפרטי, יקבל את הטיפול. אנחנו מקבלים מדי יום, מדי שבוע עשרות של פניות במועצה לשלום הילד על הרקע הזה של חוסר יכולת כלכלית לשלם עבור נסיעות, של חוסר פניות של הורים שנאלצים לעזוב את מקום העבודה שלהם בשביל להיות פנויים להסיע את הילד ממקום למקום, לנסוע מאשקלון לרחובות, באמת דברים שהם לא יתכנו, ואנחנו לא נוכל להמשיך לשבת פה ולתת יד להעמקת אי השוויון הזה כשאנחנו יודעים כולנו, וזה נאמר, שכל שקל שאנחנו חוסכים עכשיו יחזור אלינו בריבי ריבית בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים כשהילד הזה יזדקק למסגרת מיוחדת ויהפוך לנטל על החברה, לא נוכל להשתלב בעולם העבודה ואנחנו רק מחזירים אותו אחורה. הדיונים האלה לא יכולים להימשך. אני הגעתי לפה מהר הצופים. זה לא כל כך רחוב, אבל למי שהגיע לפה ממקומות רחוקים, ואנחנו באמת דז'ה וו מלפני שלושה שבועות והפתרונות הוצעו לפני שלושה שבועות, ואנחנו בדיוק באותו מקום. זה לא יכול להימשך ככה.

אנחנו בדז'ה-וו מלפני 20 שנה ויותר.

אני בטוחה שזה עוד התחיל הרבה לפני שאני הגעתי לכאן, ורק הוועדה, מאז שאני עומדת בראשותה, קיימה - - - .

אחיה, בבקשה. אחר כך נעמה הלר.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה. השם שלי, אחיה קמארה. אני משמש כמנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, אבל אני אדבר פה גם בכובע הקודם שלי כנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

המטרה שלנו בתוכנית הלאומית שאליה שותפים חמשת המשרדים, יושבת פה ד"ר הדר ירדני ממשרד הבריאות שהיא כמובן אחת השותפות המרכזיות של התוכנית הלאומית. המטרה שלנו הייתה ליצור נגישות של היחידות ההתפתחותיות לפריפריה ולכן עד היום נפתחו בכספי התוכנית הלאומית, שזה בעצם כספים של חמשת משרדי הממשלה השותפים לתוכנית, ב-30 ערים בפריפריה במדינת ישראל.

צריך להגיד את מה שענת אמרה. צריך להבין, התוכנית הלאומית היא תוכנית שנותנת תקציב תוספתי לרשויות המקומיות בשביל לטפל טוב יותר בילדים ונוער בסיכון. היא לא הייתה אמורה לתת כספים למה שמחויב על פי חוק, והיחידות ההתפתחותיות הם טיפולים שניתנים על פי חוק. אנחנו היום נותנים 6 מיליון שקלים ליחידות ההתפתחותיות האלה למרות שזה כסף שהיה אמור לעבור לרשויות המקומיות כאקסטרה לטיפול בילדים ונוער בסיכון ולא בשביל לממן דברים שבחוק, בגלל שהבנו שבלי הכסף של התוכנית הלאומית לא יוכלו לקום היחידות האלה בפריפריה, אבל המודל נבנה בצורה כזאת שמשנה לשנה התקציב יורד מתוך הנחה שקופות החולים הן אלה שתתמנה את הטיפולים, מה שכמובן לא קורה. זו הנקודה המרכזית כמובן, שהיחידות האלה היום ממומנות בצורה מאוד מאסיבית בכסף שלא היה אמור לעבור לנושא הזה.

לכסות בעצם על אי התקציב מהמקור שהיה צריך לממן אותו.

נכון. גם ה-6 מיליון האלה שבעצם מחזיקים את היחידות היום בחיים, הם לא כספים שהיו אמורים לעבור לשם. הם אמורים לעבור לדברים תוספתיים.

כן. אוקי, תודה רבה. נעמה, בבקשה.

תודה רבה גבירתי. אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הנחוש והמקצועי הזה, ולחבר הכנסת מאיר כהן על הליווי הבלתי מתפשר והעקבי שלו.

נשים את הדברים במסגרת. אנחנו יושבים בוועדה לזכויות הילד. הוועדה לזכויות הילד, המסגרת שלה זה האמנה לזכויות הילד שמדברת על הזכות של הילדים להתפתח בתנאים נאותים. מה שקורה פה זה בדיוק ההיפך.

אני רוצה להעלות שתי הצעות קונקרטיות לסל הכלים, גבירתי, שאני מבקשת שיצוינו בסיכום הדיון. כולם מדברים פה על זה שיש מחסור במטפלים, מעבר לנושא של הקצאת התקציבים. מדוע לא נפתחים עוד מסלולי לימוד להכשרות של קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק? פתיחת מסלול לימוד אחד שנה הבאה במכללת אחווה הוא צעד יפה, אבל הוא לא צעד מספק. מדוע לא נפתחים עוד מקצועות, עוד מסלולים?

פתרון שני – אנחנו מציעים כמו שבזמנו בשביתת הרופאים הציעו להגדיר מקצועות רפואיים מסוימים כמקצועות במצוקה, כי הבינו שזה מקצוע במחסור, צריך גם להגדיר קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק כמקצוע במצוקה ולתת את התמריצים לאנשים ללכת לפריפריה החברתית ולפריפריה הגיאוגרפית ולעבוד במקצועות האלה. אנחנו רוצים שאלו יהיו הפתרונות בסל הפתרונות של משרד הבריאות, והייתי שמחה לשמוע ממשרד האוצר והבריאות מה הם עושים בנושא הזה מלבד להעביר תקציבים. איך מגדילים את אנשי המקצוע שעוסקים בתחום הזה? תודה.

לפחות בדרום הצלחנו לבנות איזה ארגז כלים וקופת חולים כללית התחייבה שהיא תיקח חלק במלגות לסטודנטים, והרשות לפיתוח הנגב התחייבה גם להשלים את המלגות, כלומר סטודנטים שילכו ללמוד קלינאות תקשורת, אנחנו מתחילים בקלינאות תקשורת באחווה, יקבלו מימון של שכר לימוד מהרשות לפיתוח הנגב ומקופת חולים כללית, ואני מחכה לתשובה של שאר הקופות, ובתנאי שהם יתחייבו להישאר אחרי זה ולעבוד בקופות. אנחנו מנסים לבנות ארגז כלים בכלים הדלים. משרד הבריאות יכול לעשות את זה הרבה יותר מהר.

נכון. אנחנו עדיין מחכים שאוניברסיטת בן גוריון בנגב תפתח מסלול. אנחנו עדיין מחכים שהות"ת תאשר לספיר לפתוח מסלול למרפאים בעיסוק שנה הבאה.

אני חייב להגיד לך שזה בדרך. האוניברסיטה בבאר שבע נתנה לנו תשובה סופית החלטית שבשנים הקרובות לא יפתח מסלול לקלינאות תקשורת, לכן הם ויתרו וזה יפתח באחווה.

ואנחנו מחכים לריפוי בעיסוק בספיר.

אוקי, תודה רבה. יש התייחסות קונקרטית נוספת? כי אנחנו צריכים לסגור את הדיון.

בטי כהן מהעמותה למען הילד בגיל הרך.

אני כן חושבת שצריך להדגיש את העניין הזה של היחידות הקהילתיות שהן נותנות מענה לילדים ליד הבית, לא צריך את הנסיעות הארוכות, ולא צריך להתייחס אליהם כספק שירותים אלא לראות איך תומכים בהם באופן ישיר, אם זה על ידי משרד הבריאות, אם זה על ידי המדינה, לא חשוב איך יתמכו בהם, כדי שהילדים באמת יקבלו את הטיפולים ולא שהם יהיו איזשהו צינור להעברת כספים.

אוקי, תודה רבה.

אני מתנצל, יש עוד עשר דקות סיום בוועדת החינוך. אני צריך להיות. אני שוב מודה לך, גבירתי.

תודה רבה לך.

אני רוצה שתכירו את אחרי הקלעים של הכנסת. מביאים הצעה כזאת לנשיאות הכנסת, יושבים שם הסגנים והיא מתקבלת. יכול יושב ראש או יושבת ראש שיש להם המון דיונים לבוא ולהגיד, זה יורד לאחרון בסדר העדיפות. אני ביום שני שעבר ביקשתי את הדיון הזה בנשיאות הכנסת. הרמתי טלפון, ביקשתי שזה יהיה כאן. התשובה של היושבת ראש הייתה, אני מזיזה את הכול וזה יהיה היום. אני אומר את זה במיוחד להורים. צריכים להעריך את זה, זה לא ברור מאליו. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה.

שמי אירה ואני מנהלת אגף הגיל הרך במגדל העמק.

באמת חשוב לי להתייחס. הגברת לאה פדידה דיברה על זה שזה אינטרס של הרשות לפתוח יחידה להתפתחות הילד. חידד מאיר כהן. באמת תודה לכם על הדיון, אני פעם ראשונה כאן משתתפת בו, אבל הוא דיבר על כך שאין לרשות כסף לממן את זה, וזה נכון. מה שקורה במגדל העמק, שאנחנו מחויבים על ידי הקופות לטפל בכלל הילדים של כלל האזור, כלומר גם עמק יזרעאל, גם נצרת, גם עפולה, ומי שממן את זה זו עיריית מגדל העמק. לפני שבוע שמנו לזה קץ, אבל אם זה לא יבוא גם מהוראות של משרד הבריאות או משהו מאוגד, שבמידה והרשות לוקחת על עצמה לספוג גירעון של 300,000 שקל לשנה למען תושביה, היא לא אמורה ב-50% מהכסף לממן את תושבי הסביבה. תודה רבה.

נכון, אני מכירה את זה גם מהמקום שאני מגיעה אליו. כל ישוב שהופך להיות כזה שנותן שירותים אזוריים, בסופו של דבר סופג את כל האזור ויוצא שאנחנו איפשהו לוקחים את התפקיד של המדינה.

כשראש העיר שלנו, והוא מאוד תומך בנו, כי היחידה שלנו, כלל הגירעון שלה בתוך המתנ"ס ולא בתוך הרשות, שזה לא תחום ליבה בכלל של החברה למתנ"סים. באמת יאמר לזכותו והוא תומך בנו מאוד והוא שם לזה קץ ורק בזכות זה קבעו איתנו פגישה לגבי תעריפים ולגבי הילדים ולגבי בכלל מה הוא החוזה שהיה חתום עד כה.

תודה רבה, אירה. רצית לומר משפט?

כן, באמת משפט, שתי נקודות.

מי אדוני?

עורך דין מנחם גולדין, ארגון קשר, הבית של המשפחות המיוחדות. אנחנו מטפלים בהרבה פניות שקשורות בנושא.

שתי הערות קטנות, א', לגבי ההחזרים. חשוב לי כן לדייק, שאף הורה לא מקבל החזרים לפני שניתנה הזדמנות לגורמים המטפלים לתת את הטיפול בתוך שלושה חודשים.

אנחנו מכירים את זה מדיונים קודמים.

חשוב לי לציין את הנקודה הזאת, כי במשפחות שאני מטפל בהן, אותם ה-15,000, במידה והם לא יקבלו החזרים, הם יכולים להיכנס למעגל העוני ולחבור לאותם אחרים שלא יכולים לקבל טיפולים בלבד.

הנקודה השנייה שאני רוצה להעלות וחשוב לציין אותה, שדוח מבקר המדינה ציין באמת איזשהו כשל שוק מאוד חשוב שהוא קופות החולים, ולכן אני חושב שהעברת הכספים לדברים אחרים הוא מאוד חשוב.

אני רוצה להגיד עוד משהו על קופות החולים. הנושא של הפרטה, אנחנו מדברים על גוף שהוא לא רק ציבורי. יש לו אספקטים פרטיים מאוד גדולים. צריך לקחת את זה בחשבון ובאספקטים האלה הוא יודע להפריט יפה מאוד.

אוקי. תודה רבה. אני רק אומר שאנחנו את כל הסוגיות האלה, את כל המורכבויות, את כל המצוקות, את כל הנגזרות של מה שקשור למכוני התפתחות הילד העלינו כאן בדיונים הקודמים ולפעמים אפילו דיון אחר דיון. זו הסיבה שביקשתי לא להיכנס לזה עכשיו, כי אין טעם למחזר את הדיונים.

כל סוף דיון אני מבקשת עם לוחות זמנים, דרכי פעולה, תוכנית עבודה, ומרגיש לי קצת מגוחך לבוא ולדרוש את זה עוד פעם, אבל אין לי הרבה ברירות והפעם זה יהיה גם בנימה שהיא חריפה, ומי שיושב פה ומלווה אותי בדיונים השונים יודע שאני בדרך כלל לא משתמשת בזה, אז אני רוצה כן לפנות למשרד הבריאות ולבקש עד סוף המושב, זה אומר עד סוף שבוע הבא. אני יודעת שזה לוח זמנים מאוד קצר אבל כנראה אם לא נדחק לפינה, זה לא יקרה, את התוכנית למציאת פתרון בכל מה שקשור להתפתחות הילד, כל הנושא של העברות הכספים, כל ההתמהמהות עם הקול הקורא ועד שתעבירו את התקציבים לקופות החולים ולרשויות ולכל מי שצריך. אנחנו מבקשים עד סוף שבוע הבא תוכנית מפורטת של מה הולך לקרות ובלוחות זמנים שהוקצבו בעצם לסיפור הזה, ואני אומרת לכם באופן חד משמעי: לא תהיה תוכנית, ואנחנו נעקוב, אם לא תהיה תוכנית תוך שבוע וחצי שתגיע לוועדה, מבחינתנו האמירה של משרד הבריאות, אנחנו לא לוקחים אחריות על התפתחות הילד, ואני חושבת שזאת אמירה מאוד חמורה, אבל אין לנו ברירה אלא לומר את זה. זה די מוגזם שאנחנו יושבים פה כל כך הרבה זמן ואנחנו לא מצליחים להתקדם אפילו צעד אחד קטן, לא כמה צעדים, צעד אחד קדימה.
דבר נוסף שאני מבקשת לחדד ואנחנו ביקשנו אותו גם בדיונים הקודמים. אנחנו יודעים שכל המקצועות הפרא-רפואיים הם באמת מקצועות במצוקה. קשה לנו לגייס אנשי מקצוע במיוחד בפריפריה, אז ביקשתי בעבר ואני מבקשת שוב, תכריזו על זה כמקצועות בסיכון או איך שזה מוגדר בשפה המקצועית שלכם. תנסו לבנות איזושהי תוכנית לאומית כדי שאנחנו באמת נכוון להכשרה באותם המקצועות. אני בטוחה שגם זה יעזור לנו לעשות קצת סדר במיוחד באותם מקומות שיש כסף ויש שעות והועבר תקציב, אבל אין למי לתת אותו והילדים לא מקבלים את הטיפול הנדרש. אלו שתי הנקודות שמבחינתי אם אנחנו נעשה אותן, אז אנחנו לפחות נוכל להגיד שעשינו צעד אחד קדימה.

תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:44.