פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



28
הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הצורך להכריז
על מצב חירום
11/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הצורך להכריז על מצב חירום
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018), שעה 9:30

1. 70 שנה למצב החירום בישראל - דיון מיוחד בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד
2. הכרזה על מצב חירום, דיון והצבעה

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
מרדכי יוגב

אמיר אוחנה
חיים ילין

שרת המשפטים איילת שקד
זאב (ווה) צוק רם - המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

שירי פישביין - יועצת משפטית, משרד ראש הממשלה

ערן יוסף - לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון

מעיין רוזנשטוק - לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון

סג"ד מנחם ביבס - רע"ן חירום שב"ס, המשרד לביטחון הפנים

אריאל זיסל - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז לוי - אגף רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מעיין סולברג - מתמחה, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נילי דיקמן חיון - עו"ד, ממונה טכנולוגיות רפואיות וממונה על גיוון, משרד הבריאות

אור אלדר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

רוני מר - משרד האוצר

מלכה אייזמן - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד האנרגיה

דן יקיר - היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח

עידו בן יצחק

יוני בן הרוש

הדר אביב
1. 70 שנה למצב החירום בישראל – דיון מיוחד בהשתתפות שרת המשפטים
2. הכרזה על מצב חירום, דיון והצבעה

בוקר טוב לכולם, סליחה על האיחור. אנחנו מבקשים להתחיל את הישיבה, כמעט הריטואל הדו-שנתי שאנחנו עושים לגבי בקשת הממשלה להאריך בשנה נוספת את מצב החירום בישראל.

לבקשתי הגיעה היום שרת המשפטים לישיבה מפני שהמציאות שבה אנחנו סופרים מ-2009, זו השנה שבה ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה כוועדה משותפת שעוסקת בסוגיה הזו התחילה, סליחה על המונח, לטפל בזה ברצינות רבה יותר, ואם ב-2009 היו תשעה חוקים שקשורים במצב החירום ו-165 צווים שקשורים במצב החירום, אנחנו היום כמעט עשור לאחר מכן נמצאים עם חמישה חוקים, ועם 21 צווים. אז ללא ספק עשינו דרך, אבל אנחנו יודעים שהחלק האחרון של הדרך הוא תמיד יותר קשה. בכל מרתון החלק האחרון הוא הקשה יותר.

מאחר שחלק מהחוקים והצווים, בעיקר הצווים, לפעמים נראים כפיליטון כשמחברים אותם למצב החירום – התמרוקים, המעליות, דברים ששום סיכוי שתלמיד מצטיין בבית ספר למחוננים בישראל לא ידע לתת את התשובות הנכונות אם הוא יישאל לאיזה מצב קשורים התמרוקים, לאיזה מצב קשור הדבש, ולאיזה מצב קשורים הרכבלים או המעליות. כולנו מבינים שהמצב הזה הוא אבסורדי והיינו בשמחה רבה מבטלים או לא מאריכים את מצב החירום, אבל הבעיה העיקרית היא שאם אתה מבטל את מצב החירום ישנם חוקים וצווים שפשוט לא יוכלו להתקיים יותר ואי אפשר להחזיר את המצב לאחור. וישנם אחרים, שרק בהחזרת מצב החירום על כנו יקבלו תוקף מחדש.

מאחר שגברתי שרת המשפטים, את עומדת גם בראש ועדת השרים ובלא מעט דיונים אומרים, זה תקוע בוועדת השרים, לא עלה לוועדת השרים, או תקוע במשרד המשפטים, אז הבאנו את מי שנמצאת בשני הכובעים, גם כיושבת ראש ועדת השרים וגם כשרת המשפטים כדי לשמוע את הדברים.

הזמנו היום גם את נציגי משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים למרות שאין חוקים או צווים שבאחריותם, אבל הם חלק מהסיפור במספר צווים, אולי גם חוקים, וחשבנו שאם אנחנו חוגגים את 70 שנות מדינת ישראל, אז אפשר לתת עכשיו עוד יותר תנופה בנושא הזה כי המציאות הזו של שנה אחר שנה, למעשה כבר 22 שנה, מאז שחוק יסוד: הממשלה קבע שהארכת מצב החירום היא לשנה בלבד, אז אנחנו בריטואל קבוע של 22 שנה מאריכים כל שנה, אחרי שלפני כן היינו במשך 48 שנים במצב חירום פועל יוצא של הקמת מדינת ישראל. הגיע הזמן שנתבגר קצת. אני חושב שאני לא רואה פה מישהו בגיל 70 ומעלה, אז כולנו נולדנו למציאות הזו, אבל אני חושב שהאחריות שלנו בוודאי כוועדה המשותפת שעוסקת בזה, האחריות שמוטלת עלינו היא להביא את זה לכדי הסדרה נורמטיבית, לאומית, ממלכתית, מכובדת, חוקית, חקיקתית, כדי שמצב חירום בישראל יהיה אמיתי ולא כמו שחבר הכנסת חיים ילין אמר כאן קודם לפני שהגעת, גברתי השרה, שלדעתו המצב בישראל צריך קבוע חירום וכשיודיעו לנו שהמצב משתנה - - -

שגרת חירום.

שגרת חירום, כן, זה המונח הכי סותר שאני מכיר.

גברתי שרת המשפטים, אם את רוצה לומר משהו בפתיחה ואז נעבור לדיון.

תודה רבה שאתה מעלה את הנושא הזה בצורה כזו רצינית. כפי שאמרת יש חמישה חוקים שעדיין צריך לטפל בהם. חוק אחד מתוך החמישה, אתה ודאי תשמח לשמוע, חוק שאני אחראית עליו ושעולה ביום ראשון לוועדת שרים לחקיקה, חוק הסדרי משפט מינהלי, בעצם אומר שהקרקעות בירושלים שבשנת 67' נרשמו על שם המדינה מכוח שעת חירום יירשמו עכשיו לא מכוח שעת חירום. זה חוק שהוא בעיקר הצהרתי. הוא יעבור השבוע בוועדת שרים לחקיקה, ובמושב הבא נעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית.
כמו שאמרת, יש עוד 24 צווים בתוקף.

21.

21. לי ולמשרד המשפטים יש שיטת ספירה שונה.

אה, כן, אז יש לכם פער. לא נורא. אז תסתדרו.

אבל השיטה שלי יותר טובה.

כן?

יש החולקים על כך.

טוב, לא משנה. בצווים האלה גם צריך לטפל.

אני מסכימה איתך שמבחינה חוקית שנצליח להיפטר מהסיפור הזה. מדינת ישראל אומנם נמצאת באתגרים גדולים, אתגרים ביטחוניים גדולים, יחסית לכל דמוקרטיה אחרת, אבל קשה לומר שאנחנו באמת נמצאים במצב חירום, ויש פה בעצם עבודה למשרד הביטחון, למשרד המשפטים, למשרד התחבורה ולמשרד ראש הממשלה, להיפטר מארבעת החוקים האחרונים.

תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון. הדיונים פה מתנהלים כשאנחנו יושבים מהצד השני של המתרס.

מה שתגיד.

מה, זה קשה משנה לך?

לא, זה לטלוויזיה, ועכשיו מתחיל הדיון.

אז לעבור?

אני לא אחראי.

אמיר, אתה מוזמן לעבור - - -

אומנ העברת אותי לקואליציה, אבל עדיין אני לא נותן הוראות.

בוועדה אנחנו בפני הוועדה, אז פעם היו יושבים או יש ועדות שבדרך כלל יושבים בראש השולחן. אצלנו שינינו את הסדר לפני שנתיים.

עד שאתה הגעת זה היה שם.

כן, שינינו כי כשמופיעים בפני הוועדה אז מופיעים בפני הוועדה. אני חושב שלמונח עצמו יש לא ק משמעות סמלית, גם מעבר לכך.

כמו בקונגרס.

בניגוד לוועדות אחרות, זו ועדה שמפקחת על עבודת הממשלה.

לא נכון. בסין יושבים באמצע השולחן ולא בקצה. אין בראש השולחן. יש באמצע השולחן.

אנחנו עוברים ממש לקרביים. עידו, היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

כפי שציינת אדוני היושב-ראש, אנחנו לא באותו מקום שבו היינו לפני תשע ועשר שנים עם אותם 165 צווים, אבל ככל שאנחנו מתקרבים לסוף הקצב מעט יורד. בהשוואה לשנה שעברה אנחנו בעצם הסדרנו חוק אחד בלבד, חוק שעות עבודה ומנוחה, שנותקה זיקתו למצב החירום.

יש חוק נוסף של פקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום בנושא של יציאה לחוץ לארץ שרוב הסעיפים שלו בוטלו והוחלפו בחקיקה חדשה במסגרת תיקון לחוק הכניסה לישראל, אבל אחד הסעיפים שלו עדיין בתוקף הוא אמור להיות מוסדר במסגרת חוק המאבק בטרור, אחד הסעיפים שפוצלו ממנו.

עוד דברים שאפשר להגיד שהיתה בהם התקדמות בשנה האחרונה: חוק שמירה על בטיחות מעליות אושר בקריאה ראשונה, תקנות הרוקחים (תמרוקים) הועברו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, טיוטת חוק הגז הפחמני המעובה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון האחרון, וכפי שציינה השרה, הופץ תזכיר חוק הסדרי משפט ומינהל, תיקון שנועד לנתק את זיקתו למצב החירום.

עדיין נותרו בתוקף גם חמישה חוקים ו-21 צווים שתוקפם תלוי במצב חירום.

אולי רק הערה. איילת, אחת הבעיות שלנו היא שאתה כבר יכול להתקדם בחוק מסוים ויש לנו שני חוקים כאלה, או שני צווים שעברו כבר קריאה ראשונה ואז היה צריך להחיל עליהם דין רציפות. דין רציפות כידוע אפשר להחיל פעם אחת. הוחל דין רציפות על שני החוקים האלה ב-2012, 2013, משהו כזה, 2015, הוחל פעם אחת מכנסת לכנסת ולא הסתיים, ועכשיו צריך להתחיל את הכול מהתחלה. הסיפור הזה זה סאגה שאנחנו יורים לעצמנו - - -

אבל זה לא מאוד משנה כי צריך לקחת את הנוסח כפי שעבר בדין רציפות ופשוט להעביר אותו לוועדת שרים לחקיקה בממשלה.

את צודקת. החיים יותר מורכבים, מגיע שר חדש, מגיעים חברי כנסת חדשים, והם צריכים להתחיל להיכנס לחוק. כל אחד נכנס לחוק, רוצה לצבוע אותו קצת בגוונים שלו. וכפי שאת יודעת בסרטים יש 50 גוונים של אפור, בכנסת יש 500 גוונים של אפור. ולכן הסיפור הזה הוא הרבה יותר מורכב. עובדתית אנחנו רואים חוקים שכבר עברו, התגלגלו, כבר היו בשלב מאוד מתקדם, לא מוצה התהליך, החילו דין רציפות, וכנסת שלמה עברה מבלי שיסיימו את התהליך ואז צריך להתחיל לגלגל את הכדור מתחילת הדרך. זו עבודה סיזיפית, וגם ככה יש לנו עיסוקים פה בכנסת, זה קל וחומר, זה ממש בזבוז זמן.

בנוסף למה שאמרת יש הרבה מקרים – זה די מתחבר לדברים שאמרת במליאה בשבוע שעבר – תזכירים שהתפרסמו לפני חמש ושש שנים ועדיין בתהליכים בתוך הממשלה ולא הגיעו לפה. הרבה פעמים גם בכנסת דברים מגיעים לפה והרבה מאוד שנים מתגלגלים בוועדות ולא מגיעים לסיומן. אני מציע שנעבור למשרדים.

כן. מי המשרד הראשון?

נתחיל עם משרד הבריאות.

נעים מאוד, אני אור אלדר ממשרד הבריאות.

לנו נותרו שלושה צווים שטרם הוסדרו. הצו הראשון הוא צו הפיקוח בקשר לענף התמרוקים. ב-2016 פקודת הרוקחים תוקנה ותקנות התמרוקים הונחו על שולחן ועדת העבודה. כרגע יש מחלוקות בין משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד האוצר, וכרגע אנחנו עומדים בפני חידוש הדיון בתקנות ואנחנו צריכים שתוך כמה חודשים בודדים אנחנו מקווים נוכל לסיים את התהליך הזה.

את אופטימית, את יודעת.

אני חייבת להיות אופטימית.

כן, אבל החוק הזה כבר היה יכול לעבור. הוא יכול היה לעבור. דקה לפני הוא לא עבר.

מה תקע אותו? את יכולה לומר לנו?

משרד הבריאות.

איזה חוק? התקנות - - -

החוק עבר. נשארו התקנות.

אז מה הבעיה להשלים את זה? זה באמת תוקע. לי יש המון פניות סביב העניין הזה.

יש מחלוקות מקצועיות בין המשרדים הממשלתיים ברמה שלא יכולנו לחדש את הדיונים לגבי התקנות. כרגע סיימנו פגישות לפני כמה שבועות עם היועצים המשפטיים במטרה לפתור את כל המחלוקות האלו.

מה הבסיס שלהם? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?

זה לוקח הרבה זמן בעיקר בגלל שאנחנו לא מצליחים להגיע להסכמות. אני יכולה להגיד שביום ראשון האחרון בוועדת שרים לענייני חקיקה התקבלה הצעת חוק פרטית של יושב-ראש ועדת העבודה שמשרד הבריאות אגב תמך בה, ואנחנו מאוד מקווים שבעקבות הצעת החוק הפרטית הזאת אנחנו נוכל גם לקדם ולסיים את הטיפול בתקנות.

קיבלת תשובה? אני לא.

אני כבר לא זוכר מה היתה התשובה בפעם הקודמת. הרי יש שני נושאים מרכזיים במדינת ישראל שמבטיחים את ביטחונה של המדינה לפי החוקים פה, חץ 3 והתמרוקים. זה כמעט נמצא אצלנו באותה רמה.

אדוני, אל תזלזל.

את החץ כבר סיימנו. נשאר עכשיו התמרוקים. לא, אני אומר את זה עכשיו ברצינות כי באיזה שהוא מקום - - -

מביך אפילו.

כן, זו בדיוק המילה, עליזה. זו בדיוק המילה. זה מביך שסוגיה כזו שהיא כל כך לא מחוברת למצב החירום, ואנחנו עוסקים בה כאילו היא באמת עמוד מרכזי במצב החירום.

קודם כל אני מסכימה לחלוטין - - - שיש קשר - - -

אני חושב שגם את נבוכה - - -

אבל ברשותך, יושבת פה שרת המשפטים שזה המקום להחמיא לה על טיפול בנושאים שנדחו יותר מדי שנים. ויש לי גם ביקורת לא מעטה, אבל אני חושבת שצריך לומר את שבחה של אישה בפניה. יש לך הזדמנות עכשיו לבוא – את רק אומרת, המחלוקות, המחלוקות, המחלוקות. מה המחלוקת?

מדובר בשלוש מחלוקות. מחלוקת אחת נוגעת לנושא של יבוא מקביל וזה נמצא בוויכוחים בינינו לבין משרד הכלכלה. נושא אחר נוגע להגדרה של תמרוקים, בעצם מבוקש להחריג מתחולת החוק סבונים ובשמים שהיום במצב הקיים הם לא תחת פיקוח משרד הבריאות. כרגע הצעת החוק הפרטית שהגיעה לוועדת שרים באה ליישם את אותם תיקונים שאנחנו בעבר לא הסכמנו להם, ואנחנו כרגע מוכנים ונכונים. אני לא רוצה להגיד נכונים להכניס את כל התיקונים האלו, אבל אנחנו כן נכנסים למשא ומתן ואנחנו מוכנים לקדם את זה בחודשים הקרובים.

את הבנת מה המחלוקת?

לא. האמת שלא.

יש לי שאלה לכל המשרדים. מה היה קורה אם היינו עכשיו מחוקקים חוק אופוזיציה וקואליציה, כולם ביחד, שלא חל מצב חירום או כל מצב לגבי כל החוקים אן כל התקנות שאתם מדברים עליהם. אין שום קשר.

נכון.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי מאחורי כל החלטה שאתם תקבלו או תקנה יש חוק שהוא הרבה יותר גדול, שהוא מכיל. בוא נבטל את זה, לא לבטל את מצב החירום. תבינו מה שאני אומר, לבטל את הקשר הגורדי הזה בין ההחלטות שלכם לבין מה שקורה היום במדינת ישראל זה לא נתפס. הרי עד שאתם לא תסיימו בוועדת העבודה והרווחה את הנושא של היבוא המקביל, שזה עניין כלכלי נטו וזו מלחמה בין מי שרוצה להוריד מחירים למי שרוצה להחזיק את המונופול, אז אנחנו פה שבויים. משהו לא הגיוני.

זה יותר מדי שנים וזה גורם - - -

לא, אני אומר, בואו נלך מלמעלה, לא מלמטה.

העניין הוא כזה, כל הדברים שהם צווים פה, שהם עניינים כלכליים בעיקרם של משרדי הממשלה, או לאו דווקא כלכליים, לפעמים הם בטיחותיים ודברים מהסוג הזה, הם כולם נובעים מכוח הפיקוח על מצרכים ושירותים.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים נועד לתכלית של לתת לשרים במצב חירום אפשרות להסדיר נושאים שיש צורך להסדיר אותם בדחיפות. העניין הוא שמה שקרה בשנים קודמות, בעשורים קודמים אפשר לומר, שהשרים התלבשו על הסעיף הזה - - -

הו - - -

הו, הנה. בשביל מה באנו?

ברור. ברור. מדינה בתוך המדינה. למשרד הביטחון יש - - -

אני אומרת לך שהסוגיה הזו של התמרוקים זה מצוקה מאוד גדולה. אני מקבלת המון פניות.

וזה עניין כלכלי לגמרי.

זה עודף של רגולציה של רגולציה של רגולציה. זה תוקע את המערכת. בשביל מה?

אבל הדברים האלה נקבעו בשנות ה-50, ה-60 וה-70 - - -

אבל באנו לתקן.

עוד פעם המפא"יניקים והשמאל השני. בסדר, הלאה, בוא נמשיך הלאה.

ממילא בינואר יתקיים הדיון החצי שנתי. עד הדיון החצי שנתי אני מבקש להגיע או לסיום המהלך או לצעדים משמעותיים מאוד שיזיזו את הסיפור הזה קדימה. ולא, בינואר נצטרך לחשוב על צעדים הרבה יותר נמרצים כדי לטפל באבסורד הזה. אני מסכים עם הצבע שחיים ילין צבע את דבריו בהיבט הזה שאין שום קשר. נהפוך הוא, זה קשר הפוך בין מצב חירום לבין היבט עסקי צרוף.

אני רק רוצה להסביר שלא מדובר רק בנושאים עסקיים קלאסיים. יש פה גם נושאים מאוד חשובים של בריאות הציבור ואנחנו לא יכולים כמובן לבטל את הצו ולפתוח את השוק לכל תמרוק שיגיע. יש לזה השלכות בריאותיות.

בסדר, אבל מי שמקבל אישורים בכל מיני גופים מוכרים, אנחנו מכירים את כל - - -

נכון, וזו המטרה של החוק.

הרושם שאנחנו מקבלים בוועדה הזו הוא שהנושא הזה מתקדם – המילה מתקדם היא לא טובה, שהנושא הזה מטופל באיטיות לא סבירה ביחס לבקשות שלנו.

יותר חמור מזה, אדוני היושב-ראש. בעצם תקנות שעת חירום הן סוג של אצטלה כדי לא לקדם את הסוגיה הזו, ואת זה צריך לפרק.

בבקשה, זה הנושא הראשון מבין שלושה.

הנושא הבא הוא של תכשירים להדברת מזיקים לאדם. מדובר פשוט בהדברה של היתושים - - -

אלתוש כזה?

אלתוש, בדיוק.

טוב, זה קשור למצב חירום. אין ספק.

מדובר כרגע בנושא שאולי נשמע לכם סתמי, אבל מדובר בנושא שהוא סבוך ומורכב. הוא מערב חומרים מסוכנים ובסופו של דבר אנחנו מורחים אותם על גוף האדם. אנשי המקצוע שמתעסקים בנושא הזה הם אותם אנשים שמתעסקים בתקנות התמרוקים כרגע. וברגע שאנחנו נסיים עם תקנות התמרוקים אנחנו מתכוונים להניע את כל המהלך של הסדרת הנושא הזה. פורסם תזכיר כבר בעניין.

מה, פורסם תזכיר ב-2014?

זה היה - - -

אתם הצהרתם שעד יוני 2017 זה ייגמר. אנחנו ביולי 2018.

יש דיליי קטן. כמו נתב"ג 2000.

מה שרציתי להגיד, פורסם תזכיר בעניין וככל הנראה יהיה צורך לפרסם אותו מחדש כדי לאסוף הערות נוספות של הציבור. וזה מה שיש לי לומר - - -

אבל אני חייב לומר, הכנסת לא בנויה לשמוע טיפולים בטור. אנחנו לא בנויים לשמוע דבר כזה. זה לא סביר שאנחנו נשמע על כך שהנושא הזה מטופל בטור. הווי אומר, קודם כל התמרוקים ואחרי זה האלתוש. זה לא סביר. אין שום תחום אצלנו שהוא מטופל בטור כמו שאת מתארת את הטיפול הזה. ואני לא יודע בדיוק מה זה אומר עכשיו. עד שלא ייגמר התמרוקים, אז הדברת מזיקים זה לא יטופל? זה לא סביר.

לא, אנחנו לא אומרים שזה לא יטופל - -

זה מה שאמרת. אני פשוט מצטט.

- - אנחנו נוכל לשים אבל את כל המאמצים שלנו בנושא הזה מיד לאחר שנסיים את תקנות התמרוקים.

אני חוזר ואומר בדיוק את אותו הדבר שאמרתי קודם לכן לגבי הנושא הזה וביתר תוקף. אני חושב שדווקא בגין העובדה שהסיפור הזה כבר התקדם בעבר, ואנחנו במעלה המדרגות היורדות. זה לא סביר. אנחנו כבר היינו גבוה יותר, ועכשיו אנחנו פתאום נסוגים, תזכיר חדש, כאילו לא השתנה כאן שום דבר.

אנחנו מבקשים לדיון בינואר אם לא לסיים את הדברים, להציג לנו תמונה הרבה יותר מתקדמת מכפי שאפשר להבין מהדברים שלך עכשיו.

בסדר גמור.

תעשו דיון על קוסמטיקה שדוחה יתושים ואז תפתרו את שתי הבעיות במכה אחת.

שני יתושים במכה.

הנושא השלישי?

הנושא השלישי זה נושא הקרינה. מדובר בציוד רפואי פולט קרינה. במסגרת ההסדרה של הנושא הזה אנחנו הגענו להחלטה שאנחנו רוצים לעשות הסדרה כללית של הנושא ולא רק הסדרה טכנית של כל הנושאים שמוסדרים היום בצו. כנדרש לפי החלטת הממשלה לעניין נטל רגולטורי אנחנו התחלנו בשנה שעברה את תהליך RIA. בסוף שנת 2017 אנחנו קיבלנו את הערות הציבור. כרגע לצערי גם בעניין הזה - - -

רגע, זה קרינה?

אנחנו מדברים על ציוד רפואי פה.

רק רפואי?

כן.

לא פלאפון ולא כל מכשיר? - - -

לא. ציוד רפואי פולט קרינה.

לאור המורכבות של הנושא כי מדובר בהסדרה כללית ומאוד רחבה, וגם בגלל קושי במחסור בכוח אדם ובאיוש משרות לרבות התפקיד של הממונה על התקינה הרפואית אנחנו צריכים כרגע עיכוב בנושא של קרינה רפואית.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס?

קרינה - - - זה בסדר, זה הגיוני מה שהם אומרים. אבל היתר זה נראה לי - - -

מה לוחות הזמנים שאתם צופים?

אני לא יכולה כרגע להתחייב על לוח זמנים. אני מאוד מקווה שזה משהו שאנחנו נוכל לעשות בשנה וחצי.

שנה וחצי זה המון.

מה יש ברשותנו כלים כדי להכתיב מהלך הרבה יותר אפקטיבי בשנה הבאה כדי שביולי 2019 אנחנו נהיה במצב אחר לגמרי?

הבעיה הגדולה שתמיד אנחנו ניצבים בפניה היא שהכול הוא במקשה אחת, הכול הוא take it or leave it. אנחנו לא יכולים להפריד בנושאים פה כי ברגע שמכריזים על מצב חירום הכול בתוקף, וכשלא מכריזים על מצב חירום הכול לא בתוקף. זאת הבעיה שלנו תמיד. אבל אני חושב שצריך להציג לנו לוחות זמנים יותר חדים ויותר קרובים מאשר עוד שנה וחצי. עוד לא הגענו לנושאים שבאמת קשורים לביטחון, אבל אם הדברים הביטחוניים האמיתיים שבאמת קשורים למצב החירום יסתיימו, אני לא יודע אם הדברים שלכם יוכלו להישאר מוסדרים. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש בטווח הקרוב יותר פתרון של הדבר הזה.

אני מבקש בדיון שלנו בינואר קודם כל להציג מה התקדמתם עד אז. בינואר להציג לנו לוחות זמנים הרבה יותר ריאליים והרבה יותר קצרים להסדרת הנושא הזה. המורכבות היא גדולה אבל אתם לא נוגעים בו בפעם הראשונה. זה נושא שכבר נטחן אצלכם בעבר. זה לא התחלה מאפס, ואני לא רוצה שנגיע למצב שבו ההצעה שהעלה כאן חבר הכנסת חיים ילין לחפש חקיקה שהיא מבדלת את מה שבאמת קשור למצב החירום עם מה ש-by definition לא קשור במצב החירום. אני חושב שקשה מאוד, לא את זה ולא את הדברים האחרים לקשור למצב החירום. 70 שנה אחרי הפלטפורמה הזו שהיא נחמדה מאוד, אבל היא לא נועדה לתכלית הזו. תודה.

המשרד הבא?

משרד הכלכלה.

מי נציג משרד הכלכלה? אין נציג?

זה גם יבוא מקביל. גם שם יש אותה הצרה כי אתם עובדים ביחד.

משרד הכלכלה זה גם צעצועים וגם יהלומים?

כן.

טוב, מצב החירום נקבע בגלל זה, אני מניח. אה, זה צעצועים מסוכנים.

כן.

שגם כאן כבר היה פעם דין רציפות לגבי צעצועים מסוכנים.

אני אגיד מה אנחנו יודעים מהמשרדים.

לפני הכול לא מקובל עליי שהוועדה תבוזה על ידי זה שלא יגיע נציג לדיון. אני מבקש להוציא מכתב לשר הכלכלה להתריע בפניו על העובדה הזו ולדרוש הסבר, ולקבל מהם דיווח בכתב על תמונת המצב בשני הסעיפים האלה, גם צעצועים מסוכנים שכבר עבר דין רציפות פעם אחת ועכשיו צריך להתחיל את הכול מהתחלה וגם יהלומים שהיה אמור להיות טיוטת תזכיר – הוגשה בדצמבר?

הוצאה טיוטת תזכיר. בעדכון האחרון שלהם הם העריכו שהם יוכלו להפיץ תזכיר עד סוף 2018.

אני מבקש משרד הכלכלה לתת לנו שתי תשובות, אחת למה הם בחרו לבזות את הוועדה ולא להגיע, ודבר שני, עניינית לגבי הסעיפים האלה. אני לא רוצה לעשות דיון בהיעדרם.

אוקיי. משרד התחבורה.

לנו יש שלושה עניינים שרשומים פה ברשימה. האחד, חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט).

אני אעצור אותך פה. זה בעצם החוק הראשון שהוא כן קשור למצב חירום.

עדכנתי גם בעבר, ערכנו הרבה מאוד דיונים. נוסח חוק תקנות ביטחון גובש, הועבר למשרד המשפטים וממתין להתייחסות שלהם. ידוע לי שאמורה להתקיים איתם ישיבה ב נושא בעוד שבועיים. נקבע שאנחנו נצליח להשלים את הנוסח בהקדם.

נציין רק שזה מתואם עם משרד הביטחון הנוסח - - -

מה זה?

הנוסח שהיא מדברת עליו מתואם גם כבר עם משרד הביטחון.

הוא תואם עם משרד הביטחון, עבר לשב"כ, משטרה, למעשה כל גורמי הביטחון שרלוונטיים, כולל גם משרד החוץ כי יש פה היבטי חוץ. הוא מתואם ממש עם כל המשרדים.

מה זה אומר לוחות הזמנים עכשיו לאור העובדה שתיארת התקדמות?

זה תלוי במשרד המשפטים.

אני גאל אזריאל ממשרד המשפטים.

אכן התקיימו הרבה הרבה דיונים על החוק הזה. מדובר באחד החוקים האחרונים שתלויים במצב חירום ויש להם קשר למצב הביטחוני, ולכן מאוד חשוב לעשות את העבודה. אני לא מזלזלת בכל ההסדרים הכלכליים שמאוד חשובים, אבל פה אנחנו מדברים על משהו שקשור למצב החירום, קשור לביטחון המדינה. ובינתיים מה שמוצע על ידי משרד התחבורה מעלה כל מיני שאלות מבחינת האיזונים, מה אפשר להורות לגופים פרטיים בשגרה ומה אפשר להורות במצבי חירום ובאיזה מצבי חירום, כמה אפשר לפגוע בזכויות יסוד של אנשים בשגרה ובחירום. ולכן אנחנו נמצאים בשיג ושיח. יש עוד כמה דברים שצריך לבחון אותם ולכן העלינו את רמת השיח מבחינת הדרג. בעוד שבועיים תתקיים ישיבה ואני מקווה שנצליח להגיע להסכמות סופיות בעניין.

הערות לחברי הכנסת?

לא.

הבא זה צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב). זה משולב כבר בתיקון פקודת התעבורה שנדון בוועדת הכלכלה. התקיימו לגבי זה מספר דיונים. חלק מהסעיפים כבר אושרו ודיון אחרון היה בחודש יוני. מקווים שוועדת הכלכלה תסיים בהקדם את הדיונים ואז היא תוכל לאשר את הנוסח.

זה כרגע מונח בוועדת הכלכלה. אני מבקש להוציא מכתב לכבל, לוועדת הכלכלה, אני לא אמרתי את זה קודם אבל יש לנו שנה לפני שאנחנו נכנסים לפרק זמן שכנראה יהיה קשה מאוד לקדם את הדברים האלה, שנה פלוס מינוס כמובן, בגין העובדה ש-2019 היא שנת בחירות וכל אחד מאתנו מבין את המשמעות. לא יהיו פה אפילו דיונים בשביל לעסוק בסוגיה הזו כנראה. ולכן שנה היא לא זמן מומלץ, אלא מה שלא יקרה בשנה כנראה יקרה בעוד שנתיים. יש שנה פער, פלוס מינוס כמובן, בגין הסיבות המובנות. ולכן אני מבקש להבין רגע לוחות זמנים לפי מה שתיארת כרגע לגבי שני הסעיפים האלה. השכרת רכב מונים ומוניות.

מה שיושב בוועדת הכלכלה זה בהתאם ללוחות הזמנים של ועדת הכלכלה. ברגע שהיא תאשר אז מבחינתנו אפשר כבר - - -

אז זה המכתב לכבל - - -

אני יכול לעדכן מה אמרו לי בוועדת הכלכלה בנושא הזה, שבדיון האחרון שהיה ביוני אז משרד התחבורה נתבקש להשיב על כמה נושאים שהתעוררו שם, ושהם מקווים שלאחר הפגרה הם יוכלו לסיים את זה. להערכתם לא נדרשת יותר מישיבה אחת נוספת על הצעת החוק הזאת.

אז אנחנו מבקשים להתעדכן מיד אחרי הישיבה הזו, ולא למשוך את זה עד לדיון החצי שנתי כמובן. תודה רבה. הנושא השלישי?

הנושא השלישי זה צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל).

הפעלה של רכבל, נו מה?

הנושא הזה נמצא בדיונים מאוד מאוד אינטנסיביים אצלנו במשרד. אנחנו כרגע בהכרעה סופית לגבי מחלוקת פנימית שנמצאת אצלנו במשרד לגבי כיצד יש לסווג ולהתייחס את אותם רכבלים. מדובר בכלי שהוא מסילתי או שהוא כלי שנוסע על דרך. צפויה להתקיים במהלך החודש ישיבה אצל המנכ"לית שתהיה אמורה לגבש עמדה בעניין, וברגע שאנחנו נשלים את זה אז כבר נדרש להשלים את כל ההסדרים החקיקתיים, כשכל אחת מהאפשרויות האלה מובילה לדרך אחרת. זה כבר ידוע.

סיגלית, באיזשהו מקום אני קצת מוטרד, כבר ארבע שנים נמשכות המחלוקות הפנימיות. זה לא הגרעין האיראני שארבע שנים אפשר לדון לגבי סוגיות בגרעין האיראני. זו כולו רכבל של סטלה מאריס, מצדה, מנרה וראש הנקרה.

יש גם בחרמון.

ובחרמון.

יש 11 מערכות רכבל פעילים בארץ.

כל אתר סקי הכי מצ'וקמק בחו"ל יש בו יותר. אז מה? - - -

בלי הכרמלית. וגם יש את המערכת החדשה בחיפה שבונים מהמפרץ לאוניברסיטאות, שזו מערכת יותר כבדה. ובסך הכול כל הנושא של הרכבלים וגם עכשיו בונים את הרכבל לכותל ממלון הר ציון, בסך הכול כל הנושא הזה מטופל על ידי - - -

ארבע שנים דיונים על מחלוקות זה פרק זמן ללא שום צל של ספק ארוך מעל ומעבר לכל פרק זמן סביר. זה לא ארבע שנים שהיתה החלפה של ממשלות. במקרה של משרד התחבורה זה אותו שר, אנ מניח שזו גם אותה אדמיניסטרציה שנשארה שם. ארבע שנים זה לא נשמע פרק זמן ממין העניין.

זו נשמעת מחלוקת שאולי על פניו היא מאוד מאוד לא מהותית, אבל המחלוקת היא מאוד מהותית בגלל שהשאלה היא איך אתה מסתכל על אותו כלי בסיווג שלו, בתפעול, ובמטרה שלו ובמשמעות שלו. כן נעשו פעולות במהלך השנים האלה, כן נעשתה בדיקה אל מול מה קורה בעולם במדינות שונות שנעשה שימוש בזה לכל אחת מהמטרות, נעשתה בדיקה פנים משרדית מבחינת כל ההיבטים המקצועיים. אנחנו כן יותר התגבשנו לגבי כל אחת מהאפשרויות, ובשביל זה זה עבר כרגע להכרעת המנכ"לית של המשרד. אנחנו מצפים שעד סוף השנה אנחנו כבר נגיע לכיוון מוחלט לגבי הכיוון והדרך שבה נתייחס התייחסות לגבי אותם רכבלים ונמשיך לקדם את זה בהמשך להיבטי החקיקה שנדרשים.

אני מטפל בנושא הרחפנים. זה תחת משרד התחבורה.

רחפנים?

כן. רבי להב, מה שנקרא. חיכיתי לשמוע מכם שיש שם בעיה כי שם יש בעיה קשה מאוד, ואני לא רואה משרד אחד, אבא אחד, שלוקח את הנושא הזה.

איך זה קשור?

אני אגיד לך איך זה קשור. הרי הם מבחינתה חקיקה והתקנות אחראים על כל מה שנקרא מעל, בים וביבשה. זה כמעט כמו צה"ל, דרך אגב. ובאוויר שזה רק אחת הזרועות הביצועיות שלכם לא הוחלט עדיין את הרב להב הוא משחק ילדים של משרד הכלכלה כי זה תחת - - -

אם זה צעצוע מסוכן?

כן. בחירום ובשגרה. אף אחד לא מתייחס לזה. אנחנו חיפשנו, לא מצאנו שום משרד שלוקח על עצמו. ווה מכיר את זה, בבקשה, אם אתה רוצה להגיד כי כשאני שומע אותם, על הים, על הזה, על הרכבלים, ולרחפנים אף אחד לא מתייחס אז אני בבעיה.

על הרחפנים עשינו ערוץ בנפרד לטיפול, אז אני ממליץ - - -

אה, זה לא שם? אוקיי, קיבלתי.

לנושא הזה קודם כל אנחנו מבקשים להתעדכן מיד אחרי החלטת המנכ"לית, כפי שאמרת, בדיון הקרוב. אנחנו מקווים מאוד שעד ינואר, עד הדיון החצי שנתי, הסוגיה הזו תהיה מאחורינו.

סוגיית ההחלטה בסיווג - - -

תייתרו לנו את הנושא הזה בדיון הבא.

החלטה אנחנו רוצים לקבל בעוד חודש. אנחנו לא רוצים שעד ינואר - - -

זה לא נראה סביר שדילמה לא הכי דרמטית בחיי האומה, בוודאי לא קשורה במצב החירום בשום צורה שהיא, לדעתי. אבל עדיין למשוך את זה ארבע שנים ועוד שלוש שנים, זה נראה פרק זמן לא סביר לחלוטין.

אנחנו עוברים למשרד החקלאות. מי נציג משרד החקלאות? אין. אני מבקש גם כן מכתב.

הם לא מאמינים שאתה מטפל בזה. פשוט הם לא חשבו שהדיון יתקיים היום. כל כך הרבה שנים הוא נדחה, אז למה דווקא הבוקר?

שם זה גם חומרי הדברה.

לא. שם זה דווקא מתחיל בדל"ת, דבש ודגים. דבש זה ללא ספק קשור למצב החירום.

עד ראש השנה חייבים לסיים את זה.

הבעיה שזה כבר עבר - - -

הרבה ראשי שנה.

זה כבר נושא שעבר דין רציפות פעם אחת - - -

שנהיה לראש ולא לזנב.

זה כבר נושא שעבר דין רציפות פעם אחת, זאת אומרת שעכשיו יצטרכו להתניע אותו מהתחלה. ועדת הכלכלה כבר קיימה ארבעה דיונים. בקיצור, עכשיו מתחילים את כל המהלך הזה מהתחלה. זה בזבוז זמן משווע.

לגבי הדבורים?

אם ועדת הכלכלה תסיים את הדיונים בכנסת הזאת - - -

היא צריכה לגמור, לסיים. היא כבר דנה על זה ארבע שנים כמעט, שלוש שנים, כל הכנסת הזאת.

לא, אבל עכשיו אין לה חוק, אין תזכיר, זה נגמר. מה שהיה היה.

נכון, אין. רוצים להתחיל את זה עכשיו.

עכשיו זה לא שר החקלאות שהיה לפני ארבע שנים.

פה הנושא הראשון של הדבש הוא לא במגרש של השר כרגע, הוא במגרש של ועדת הכלכלה שאם תסיים את דיוניה זה ייפתר. הנושא השני, של הדגים - - -

אז רגע, בוא נסיים ככה, אם הבעיה היא בוועדת הכלכלה אני מבקש להוציא מכתב ספציפי לוועדת הכלכלה, להוציא להם שהם מעכבים את נושא הדבש והעוקץ עלינו. זאת אומרת הסיפור הזה חייב להסתיים.

גם הנושא של הדגים הגיע כבר לוועדת הכלכלה, אני פשוט פחות מומחה לתחום. הוועדה התנתה את אישור התקנות בכל מיני תנאים למשרד החקלאות שבגלל זה נעצר ובגלל זה ביקשנו להזמין לפה את משרד החקלאות כדי להבין איפה הם עומדים, אם הם מתכוונים להיענות לתנאים האלה, לא מתכוונים, איך הם הולכים להתמודד עם זה במקרה שהתקנות לא יאושרו. ועל זה אין לנו תשובה כרגע ממשרד החקלאות.

אני רוצה להגיב לזה כי אני מתעסק גם בזה. אבל זו האיוולת שיש פה במדינת ישראל וצריך להבין וזה נוגע גם למשרד הבריאות. אנחנו פותחים ייבוא בשביל להוזיל מחירים. אנחנו יכולים להביא דגים שיש בהם שם כספית ואנחנו אפילו לא מודעים למה שיש. אנחנו מביאים עגבניות שאחרי זה יש מחלות ויש הכול, אבל תמרוקים, בכוונה אני אומר, בשביל לראות איזה חומרים יש שם או אלתוש – אין.

שקיבלו אישורים של כל הגופים המוסמכים באירופה.

זה לא נתפס, הפער הענק הזה שיש בין מי שמייבא ממדינות אחרות והקפדה לגבי התקנים גם. כי בסוף זה נוגע במצב חירום על בריאות העם כי זאת ההתייחסות. אבל זה סיפור, כי אף אחד לא מתייחס לזה. אנחנו העלינו את הנושא הזה לא פעם אחת. 80% מהדגים הם יצוא מסין. אף אחד לא הסתכל איך הם מגדלים אותם ואיזה מתכות יש בתוך המים. אבל אם מדברים על הרעלה, מחר בבוקר כולם יכולים להיות מורעלים. יהיה פה מצב חירום.

קודם כל אני מבקש לקבל בכתב תשובה. דבר שני, לדיון בינואר אני מבקש שהשר עצמו יזומן לדיון. אגב, כנ"ל לגבי שר הכלכלה. זה יהיה אצלנו נוהל חדש, לא מגיע נציג, יגיע המנהל הבכיר במשרד, קרי: השר.

אתה צודק, כי זה שני המשרדים יחד עם האוצר - - -

יבואו ויסבירו לנו בדיוק את הדברים. הלאה. אנחנו עוברים למשרד האנרגיה. בבקשה, גברתי.

יש לנו שישה צווים, מתוכם חמישה אמורים להתבטל, נדמה לי חמישה אמורים להתבטל על ידי החלפה של חוק הגז (בטיחות ורישוי). זה אחד החוקים שלמיטב זכרוני עבר בקריאה ראשונה והוחל עליהם דין רציפות פעם ופעמיים ולא התקדם. הצלחנו השבוע להעביר את זה בוועדת שרים לחקיקה, כך שאנחנו מתחילים את הדרך.

הצו הנוסף שישנו זה צו שמסדיר החזקת מלאי חירום של דלק. הוא אמור להתבטל על ידי חוק משק הדלק (חירום). למעשה פה יש לנו היסטוריה מאוד ארוכה. כבר ב-2001 ניסינו לבטל אותו על ידי חוק ההסדרים כשקבענו שם הסדר של החזקת מלאי חירום ביטחוני ואזרחי. הביטחוני אכן מוחזק לפי אותו חוק. האזרחי לא שרד עתירה לבג"ץ ולכן אנחנו נשארנו עם ההסדר הזה שהצטרכנו להסדיר אותו. כללנו אותו בהצעת חוק משק הדלק בשנת 2012, הוחל דין רציפות פעמיים ועדיין לא הושלם. אנחנו מקווים ממש בקרוב להשלים טיוטת חוק שתתמקד אך ורק בנושא החירום מתוך חוק משק הדלק. בחודש הקרוב יש לנו שני דיונים מאוד אורכים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו מקווים שזה יביא אותנו לישורת האחרונה.

שאלות לחברי הכנסת? לא.

אם אני מסכם יש לנו שני דברים בעצם. האחד, גוש אחד שעבר ביום ראשון בוועדת השרים, של חמישה צווים, ועוד צו אחד בנושא הדלק. בנושא הדלק הסברת בדיוק את התהליך, שנשמע סביר.

פחות סביר, אבל בסדר.

סביר מבחינת התהליך, לא מבחינת התוצאות. התוצאה שאנחנו רוצים לראות כתוצאה היא ברורה.

לגבי הדבר שעבר בוועדת השרים, הצעת חוק הגפ"ם, הוא אמור לעלות אני מבין רק במושב הבא?

כן. כבר לא יספיקו להכין אותו לקריאה ראשונה במושב הזה.

זאת אומרת, זה אוקטובר?

כן. אם הוא יעבור בקריאה ראשונה באוקטובר זה יקדם אותנו.

אז אנחנו את - - - נעשה בינואר. אנחנו לא צריכים תחנות נוספות באמצע. תודה רבה.

אנחנו עוברים למשרד המשפטים, בבקשה.

קודם כל לפי תקנון הכנסת על הממשלה לעדכן את הכנסת בבקשה שלה להכריז לשנה נוספת על שעת חירום, אם הותקנו תקנות שעת חירום במהלך השנה הנוכחית. אז הפעם לא הותקנו תקנות שעת חירום, שזה יירשם לפרוטוקול.

מבחינת החקיקה שמשרד המשפטים אחראי עליה, בעצם מדובר בשני חוקים, חוק הסדרי מ שפט ומינהל, השרה הציגה לכם את הנושא. הופ. תזכיר לפני מספר חודשים. עכשיו זה אמור לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה כטיוטת חוק ביום ראשון הקרוב. והנושא השני הוא בעצם חוק המעצרים, כלומר החלק שפוצל מחוק המאבק בטרור.

המעצרים המינהליים?

המעצרים המינהליים, נכון.

אנחנו מדברם על הצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה פעם ראשונה ב-2011, והוחל עליה דין רציפות, ועוד פעם במערכת הבחירות שלאחר מכן עברה עוד פעם קריאה ראשונה, ונראה לי שכבר שנתיים לא כל כך מתקיימים דיונים בוועדת החוקה. אז נכון שהממשלה צריכה לעשות מאמצים רבים ומרובים כדי להתקדם ולבטל או להחליף את החוקים שתלויים במצב חירום. אבל מדובר בעצם במטלה משותפת לממשלה ולכנסת. ברגע שהממשלה מסיימת את הצעות החוק ולהכין אותן ולאשר אותן בוועדת השרים לענייני חקיקה, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הכנסת, של כלל הוועדות.

הזכרתם פה כל מיני צווי פיקוח שנמצאים על שולחן ועדת הכלכלה בדרך כלל, ולצערנו לא מתקדמים, וחבל כי באמת מגיעים עוד פעם לרציפות ועוד פעם לקריאה ראשונה או שר שרוצה לבחון מחדש את התקנות וזה מאוד מאוד מאריך את התהליך.

מי מעורב בזה מהצד של הכנסת? ועדת הכלכלה?

ועדת הכלכלה - - -

ומהצד של הממשלה?

עכשיו הזכרתי את צווי הפיקוח שדיברתם עליהם קודם מבחינת ועדת הכלכלה. אם אני מדברת על מעצרים מינהליים אז מדובר בהצעת חוק שנמצאת על שולחן ועדת החוקה של הכנסת. התקיימו דיונים, הרבה דיונים, למיטב ידיעתי, אבל עדיין הסוגיה לא מתקדמת לא לכיוון הזה ולא לכיוון ההוא. צריך לקבל החלטה בעניינים האלה.

בחצי השנה האחרונה לא קיימו דיונים בנושא הזה בוועדת החוקה. היו הרבה דיונים בתחילת הדרך, אבל זה נעצר שם.

זה עבר קריאה ראשונה וזה עכשיו ממתין לשנייה ושלישית?

זה עבר קריאה ראשונה פעם ראשונה ב-2011.

לא, לא. אבל עכשיו?

עכשיו, כן. זה מחכה להכנה של הוועדה לקריאה שנייה ושלישית.

אז הכתובת היא יושב-ראש ועדת החוקה?

מדובר בעצם באחד מהחוקים המרכזיים הביטחוניים שמצדיקים עדיין את ההכרזה על מצב חירום לצד חוק הספנות שדיברנו עליו, מניעת יציאה לחוץ לארץ, שגם מה שנשאר ממנו גם מוסדר בהצעת החוק שקשורה למעצרים המינהליים. והחוק האחרון, אני מניחה שמשרד הביטחון יציג את הדברים, הוא חוק תפיסת מקרקעין בשעת חירום.

אני רוצה לגבי מעצרים מינהליים והנושא של יציאה לחו"ל, שניהם יושבים באותה אכסניה, שניהם גם מחוברים למצב החירום לשם שינוי. הכתובת היא יושב-ראש ועדת החוקה. אני מבקש להוציא מכתב ליושב-ראש ועדת החוקה עם השתלשלות קצרה של הדברים ולבקש לוח זמנים מתי מתכוונים לחדש את הדיונים בנושא הזה, ומתי הם מתכוונים להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.

לגבי צווי הפיקוח – עד שהממשלה מסיימת את הדיונים המקצועיים ואת העבודה המשפטית, לכתוב את החקיקה כמו שצריך ומגיעה עד לוועדת שרים לענייני חקיקה, אנחנו גם נשמח כממשלה, כמשרד המשפטים שמרכז את הפרויקט מהצד של הממשלה, שגם הכנסת תעשה מאמץ ותעלה את הנושאים האלה לראש סדר היום של החקיקה בכנסת. אנחנו רואים שיש ריבוי של דיונים על המון הצעות חוק במושב הזה, והיה אפשר לחשוב שדווקא את הנושאים האלה צריך לשים על ראש סדר העדיפויות.

תודה רבה. יש לנו עוד משהו במשרד המשפטים?

לא.

נעבור למשרד הביטחון.

בוקר טוב. למשרד הביטחון יש חוק אחד וצו אחד. צו פיקוח על מצרכים ושירותים שעוסק בנושא ההצפנה. כבוד יושב-הראש, כידוע לך מדובר בנושא רגיש שאנחנו לא נוכל להרחיב עליו כאן. אנחנו רק נוכל לומר שמשרד הביטחון קידם תזכיר חוק, במעלה הדרך נפגשנו עם גורמים שונים ועלו קשיים בעיקר בתחום הרגולטורי והפלילי ולכן כיום נבחנות חלופות נוספות בטרם המשך קידום התזכיר. זה לעניין הצו.

החוק הוא תזכיר חוק לתפיסת מקרקעין בשעת חירום, שכבר הופץ, וכיום אנחנו בשלבים מתקדמים מול משרד המשפטים. קיימנו ישיבה של המשנה ליועמ"ש לממשלה בתחום האזרחי, הם העבירו לנו הערות. בימים אלה אנחנו מגבשים תשובה להערות הללו ונפיץ להם נוסח מעודכן. ואנחנו מאוד מקווים שבחודשים הקרובים ועד למושב הבא אנחנו נגיע עם זה לכנסת.

זאת אומרת, לוחות הזמנים כרגע הם המושב הבא של הכנסת?

בתקווה, כן.

הבאה אחרי ועדת שרים לחקיקה.

כן, של החוק כמובן. לגבי ההצפנה זה קצת יותר מורכב.

אתה רוצה להתייחס?

אדוני היושב-ראש, אני דן יקרי, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח.

הכותרת של הדיון הזה מאוד חגיגית, 70 שנה להכרזה על מצב חירום אבל המצב הרבה פחות חגיגי. אני חשבתי ששרת המשפטים הוזמנה לדיון כדי לבשר בשורות, אבל לא נראה שהיא מעורבת בצורה עמוקה בעבודה הזאת, לצערי. במשך 45 שנה מצב החירום בעצם היה בתוקף ללא מגע יד אדם. הוא הוכרז ב-48' והיה בתוקף עד להודעה חדשה. ב-1992 כשנחקק חוד יסוד: הממשלה החדש לראשונה הוגבלה תקופה של ההכרזה לשנה, למיטב זכרוני.

האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה בנושא במאי 1999 והיא היתה תלויה ועומדת בבג"ץ עד מאי 2012, 13 שנים, כיוון שכל המעורבים בדבר - - -

להיות תלוי כל כך הרבה זמן לא מבטיח אריכות ימים.

זה אחד מהשיאים, לא התיק הכי ותיק שהיה לנו, אבל אחד מהשיאנים כי היה ברור לכל הנוגעים בדבר, הן לשופטי בג"ץ, הן לממשלה והן לכנסת שהמצב הקיים הוא לא תקין, ובג"ץ קיווה שבאמצעות העתירה התלויה ועומדת יופעל לחץ על הממשלה ועל הכנסת לעשות משהו בעניין. אני חושב שההישג הגדול של העתירה עומד בהעלאת העניין לסדר היום הציבורי.

זו טכניקה טורקית שמחזיקים את ראש ה-PKK במעצר ואז הם יודעים שכל עוד הוא במעצר, שפוט למאסר עולם, אז הכורדים לא יעשו פיגועים. זה נשמע כמעט אותה טכניקה, רק במילים עדינות יותר.

הבעיה כאן היא שונה. ב-48' כשמצב החירום הוכרז אכן המדינה היתה בסכנה קיומית והיתה הצדקה. מאז ועד היום אני חושב שיש קונצנזוס שאנחנו לא נמצאים במצב חירום. כפי שאמר חבר הכנסת ילין, בעצם מצב החירום הוא בן ערובה לאותם חוקים שתוקפם תלוי במצב החירום. ולכן כל הדיון הזה מוכיח עד כמה ההליך הזה הוא פסול. זה נימוק פסול להאריך את מצב החירום רק כי יש חוקים שאנחנו חושבים שהם מאוד חשובים, כמו הפיקוח על היהלומים והפיקוח על תמרוקים, אבל אין להם שום קשר למצב החירום.

ולכן אני חושב שההישג של העתירה היה שהוקמה הוועדה הזאת והתחילו דיונים כי עד אז הכנסת פשוט היתה עושה איזשהו דיון במליאה, היו מוציאים קיטור והיו עושים הצבעה כחותמת גומי. היו שנים שבהן הוועדה הזאת היתה מאוד אפקטיבית כמו בתקופה שהיה בה חבר הכנסת מרידור, ואני שמח לשמוע מאדוני היושב-ראש, שגם הוא מנסה ללחוץ על הממשלה ולקבוע לה אולטימטום. היו מקרים שבהם הממשלה עצמה ביקשה רק חצי שנה כי היא היתה בטוחה שהיא תסיים את כל העבודה. למיטב זכרוני היתה גם פעם אחת שהוועדה המליצה למליאה להאריך לתקופה קצרה יותר כדי להפעיל לחץ על הממשלה. זה לא סביר ולא משנה מאיפה נספור את הספירה, מ-1999 כשהעתירה הוגשה, מ-2009 כשהוועדה התחילה לפקח על העניינים, זו תקופה בלתי סבירה שלא הצליחו לפתור את כל ענייני החקיקה החשובים.

למשל, חוק המעצרים המינהליים הוא חוק שאיך שהוא קשור לענייני ביטחון. בעבר חשבנו שאולי טוב שהוא יהיה חוק זמני שמותנה במצב החירום כדי שלא נתרגל אליו כמצב של קבע. בינתיים השתכנעתי שכנראה בגלגול הנוכחי שלי, בתקופת חיי, לא אצליח לשכנע את השב"כ שהוא יכול להסתדר לא מעצרים מינהליים. אני משתתף בכל הדיונים בוועדת החוקה, הם היו דיונים מעמיקים וחשובים. למיטב ידיעתי הממשלה פשוט לא מקדמת את החוק בוועדה. אם התפיסה היא שצריך מעצרים מינהליים גם לא במצב חירום של סכנה קיומית, אפשר בינתיים למחוק את התלות של החוק הזה במצב החירום ולהמשיך בדיונים עד דלא ידע, אבל לא להשאיר את מצב החירום כבן ערובה.

נושא שלא ראיתי עליו התייחסות בדיווח וכן היתה לו התייחסות בכל הדיווחים של הפרקליטות לבג"ץ במהלך חייה של העתירה – אגב, בג"ץ, בשלב מסוים נמאס לו, כל פעם שנשיא פורש והיו צריכים לתת איזושהי התייחסות לעתירה, בהתחלה קיבלנו הודעה שלאחר פרישתו של הנשיא ברק יינתן פסק דין, בג"ץ התחרט והוציא החלטה. בסוף לאחר פרישתה של הנשיאה בייניש לבג"ץ נמאס לפקח על הכנסת, הוא מחק את העתירה - - -

לא, בואו נדייק. העתירה נמחקה בעקבות זה שהוועדה התחילה לפקח יותר – זה גם נאמר בפסק הדין, לא כי פרשה בייניש.

אני מסכים. העיתוי היה קשור לפרישה של הנשיאה בייניש ולכן פסק הדין ניתן במאי 2012.

לדעתי כתב אותו רובינשטיין.

רובינשטיין, אבל חתומה עליו הנשיאה בייניש בתקופת שלושת החודשים שלאחר פרישתה. העתירה נמחקה והוזמנו לעתור שוב אם המצב לא ישתנה, והוא השתנה במעט.

נושא שאני לא רואה עליו התייחסות של משרד המשפטים וכן עלה בהודעות לבג"ץ הוא הנושא של תקנות שעת חירום. למיטב ידיעתי כן היו בשנה האחרונה תקנות שהתייחסו לצווי ריתוק לעובדים בכור בדימונה. אולי זה היה קצת לפני השנה האחרונה.

ולכן דיווחנו עליהם בפעם הקודמת בוועדה. אגב, ועדת החוץ והביטחון גם החליטה להאריך את התקנות בחוק בשלושה חודשים נוספים, כמובן באישור המליאה. החוק להארכה. כמובן שאם לא יהיה מצב חירום לפי חוק היסוד, לא תהיה סמכות להתקין תקנות שעת חירום - - -

רק למען סגירת הסיפור הזה של מה שכבר הופעל, הוועדה נכנסה בעובי הקורה בשלב מאוד מוקדם. היא האריכה פעם אחת, היא הבהירה, היא האריכה אגב לא את כל התקופה שנתבקשה - - -

את התקופה כן. אנחנו צמצמנו את - - -

צמצמנו את מספר האנשים שיוכלו להיות מוגבלים בגין ההארכה והבהרנו הבהר היטב לגורמים שעוסקים בזה במשרד ראש הממשלה את עמדתנו בנושא הזה. אני מאמין שהיה לזה מרכיב ומשקל רב מאוד בסיום הסכסוך כי הבהרנו היטב את עמדתנו.

אני חושב שזה קו נכון והכנסת לא נוהגת להתערב בסכסוכי עבודה אלא אם היא חושבת שיש כאן שימוש לא חס וחלילה לרעה, אבל שימוש שצריך להיות מידתי בהיתרים שהמדינה נותנת למשרד ממשלתי או לגוף ממשלתי.

במשך עשרות שנים השימוש היחיד בתקנות שעת חירום היה לשים צווי ריתוק נגד עובדים חיוניים. בתקופה האחרונה היתה הימנעות משימוש בסעיף הזה עד הסכסוך הזה בכור בדימונה, ומשרד המשפטים הודיע בכל ההודעות לבג"ץ שהוא במגעים עם ההסתדרות כדי למצוא איזשהו מנגנון חלופי. בינתיים אני לא רואה שום התייחסות לזה בדיון. וגם אם כל החוקים יתוקנו עדיין יהיה צורך באיזשהו מנגנון כדי להוציא צווי ריתוק, והוא לא צריך להיות מותנה במצב החירום והוא לא צריך להיות מעוגן בתקנות לשעת חירום, אז הוועדה צריכה לדרוש ממשרד המשפטי גם איזה שהוא הסבר לאי ההתעלמות מהנושא הזה.

היא התייחסה לזה.

לא. היא הודיעה שלא היה שימוש בתקנות שעת חירום. היא לא הודיעה שעובדים על הסדר חלופי שייתר את התלות בין מצב החירום לבין הוצאת צווי ריתוק לעובדים חיוניים שלא קשור למצב חירום. זה יכול להיות גם בנמלים או עניינים שנוגעים לאינטרס ציבורי אחר, אבל לאו דווקא בעניינים ביטחוניים. הכור בדימונה הוא במקרה - - -

מצילים היו ב-2004.

טוב, זה מצב חירום.

אז זה קשור לסדר הציבורי ולביטחון הציבור ובוודאי לא למצב חירום.

אני חושב שאם הדגים קשורים למצב החירום כמו שעלה כאן, אז המצילים בוודאי.

היו צווים על משחת נעליים והיו צווים על אחריות על מזגנים, והיו צווים על טיפול ברכב במוסכים. כשהגשנו את העתירה היו 200 צווים. בינתיים רובם באמת בוטלו. עובדה שצו הפיקוח על מצרכים הוחלף עכשיו בחוק. אז זה היה ניצול לרעה של כוחם של השרים להוציא צווים כדי להימנע מהסדר בחוק. ולכן אני חושב שבכלל הכנסת צריכה לדחות את הבקשה הזאת של הממשלה. אני מבין את הקושי לעשות את זה במצב המשפטי הקיים, לפחות צריכה להגביל את התקופה גם כדי להפעיל לחץ וגם להפעיל פיקוח קצר יותר מאשר שנה מעבר לדיון החצי שנתי שהוא מאוד חשוב.

תודה רבה.

נשארו לנו עוד שני משרדים. המשרד להגנת הסביבה?

רגע, מה זה משרד העבודה?

משרד העבודה לא הזמנו אותו לפה.

אה, הוא לא הוזמן?

כן. תיכף אני אדבר על משרד העבודה.

אוקיי. המשרד להגנת הסביבה, מי? לא הגיע? על מה הוא הוזמן?

על נושא חוק הקרינה, ופה זה דוגמה למקרה שכבר עמד להגיע לוועדת שרים לחקיקה אבל נעצר בגלל מחלוקות בין משרדים עם משרד האנרגיה.

קודם כל, ברמה העקרונית אני מבקש להוציא מכתב לשר להגנת הסביבה שיסביר מדוע נציגו לא הגיע לדיון הזה. דבר שני, נדרוש מהשר הסבר לסטטוס וכמובן לזמן אותו לדיון החצי שנתי בינואר 2019 בהנחה שהוא לא ייבחר לראש עיריית ירושלים ואז יבוא מחליפו.

לגבי משרד העבודה, אנחנו לא הזמנו אותם מאחר שהדבר האחרון שנשאר להם הוא הנושא של המעליות הוא כבר לא בידיים שלהם. הם העבירו הצעת חוק בקריאה ראשונה בינואר 2018, וגם הצעת החוק הזאת הגיעה לוועדת הכלכלה ובה לא החלו דיונים עדיין.

אני מבקש להוציא מכתב ליושב-ראש ועדת הכלכלה להסב את תשומת לבו לסוגיה הזו ואנחנו מבקשים להבין לוח זמנים לגבי הנושא הזה. זה כבר נמצא פה בתוך מתחם הכנסת ויש יכולת לעשות הידברות ישירה בנושא הזה.

בזאת סיימנו עם משרדי הממשלה.

יש למי ממשרדי הממשלה משהו נוסף לומר, שנשכח, הושמט? יש פה אנשים שלא ממשרדי הממשלה שרוצים להתבטא פרט ל - - -

האגודה לזכויות האזרח.

אבל מה תפקידך שם?

היועץ המשפטי.

אין.

את הדיון החצי שנתי הבא נעשה בינואר, כפי שאמרתי. לגבי כל סעיף קבענו בנפרד. הבאנו את שרת המשפטים כדי שהיא תיחשף באופן אישי, לא דרך מכתבים ולא דרך שליחים, לא מלאכים ולא שרפים, אלא ממש תיחשף לנושא הזה. למיטב זכרוני היא מגיעה לוועדה פעם ראשונה, ומאחר שהיא צוואר בקבוק לפעמים בגין היותה גם שרת המשפטים וגם יושבת ראש ועדת השרים לחקיקה, היה חשוב לנו מאוד שהיא תהיה כאן.

אני אגיד על איזה נוסח אנחנו מצביעים. בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת הממשלה, מכריזה הכנסת על מצב חירום עד יום – אם זה יעלה למליאה ביום - - -

כן, אנחנו עושים את זה היום למרות שהמועד הוא מתי שהוא באמצע אוגוסט.

המועד הוא 12 באוגוסט.

אנחנו עושים את זה היום מפני שהמושב של הכנסת מסתיים בשבוע הבא, ואנחנו לא רוצים להתחיל בתוך הפגרה. צריך לראות את המועד לשנה הבאה.

זה יהיה במושב. אם הכנסת אכן תכריז ביום שני שהוא ה-16 ביולי, אז זה יהיה עד ה-16 ביולי 2019.

מתי מושב הכנסת הבא מסתיים? אנחנו יודעים?

אנחנו עוד לא יודעים, אבל באמצע יולי בדרך כלל, גם בהינתן שמדובר בשנה מעוברת, זה אמור להתקיים במהלך מושב הקיץ.

זאת אומרת, ינואר זה הדיון החצי שנתי, ואז נוכל ביולי לעשות את זה. בסדר גמור, אז מה התאריך?

16 ביולי.

מתי מסתיים מושב הכנסת הבא? אנחנו יודעים?

אנחנו עוד לא יודעים. זה עוד לא נקבע. אבל בדרך כלל אמצע יולי הוא אמצע מושב. מה גם שאנחנו צריכים להביא את זה למליאה שבועיים קודם, אז זה יגיע למליאה עד ה-2 ביולי, כך שמהבחינה הזאת אנחנו מיושרים.

אוקיי, אז עד ה-16 ביולי, זו בעצם ההארכה?

כן.

תקרא את הנוסח המלא כדי שכל חברי הכנסת יקשיבו.

בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה ועל פי הצעת הממשלה מכריזה הכנסת על מצב חירום עד יום 16 ביולי 2019.

אנחנו עוברים להצבעה על הנוסח הזה. מי בעד ההארכה? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
בקשת הממשלה לשוב ולהכריז על מצב חירום לתקופה של שנה נוספת אושרה.

פה אחד. תרתי משמע. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:42.