פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 662
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 9:05

בתיה"ס המקוונים עבור ילדי שליחי חב"ד ברחבי העולם

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מרדכי יוגב

שולי מועלם-רפאלי

איריס שלו - עורכת דין, סגנית ליועצת המשפטית, משרד החינוך

טניה לרנר - מנהלת מטה חפציב"ה, משרד החינוך

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

אליהו קריצ'בסקי - מנכ"ל רשת חינוך חב"ד

אריאל למברג - מזכ"ל, ארגון חב"ד

חוה קסטל - מנהלת בית ספר נט, ארגון חב"ד

נפתלי ליפסקר - מנהל סניפי חב"ד

לוי אדרעי - ארגון חב"ד

חיים שלום סגל - ארגון חב"ד

זלמן וולף - חב"ד

מאיר כהן - שליח חב"ד, צורן

שניאור זלמן כהן - רב קהילה, הר חומה, ירושלים, חב"ד

ברוך פרבר - שליח חב"ד, נווה דניאל

יוסף חיים גינזבורג - ראש ישיבה, ארגון חב"ד

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

יצחק אליהו - פעיל חברתי

גרשון בסקין - ירושלמי

יורם שם טוב - בית דגן

מירי שם טוב - מוזמן/ת

שני שם טוב - מוזמן/ת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

בתיה"ס המקוונים עבור ילדי שליחי חב"ד ברחבי העולם

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-2 ביולי 2018, י"ט בתמוז תשע"ח. הנושא: בתיה"ס המקוונים עבור ילדי שליחי חב"ד ברחבי העולם, דיון יזום של חברת הכנסת שולי מועלם.

כדרכנו בקודש אנחנו נותנים ליוזם לפתוח, אבל כמה מילים של היושב ראש, אי אפשר בלי זה.

עם כניסתי, אני חושב, או כמה חודשים אחרי כניסתי לתפקיד, נדרשנו לסוגיה הזו של בתיה"ס המקוונים. אני אישית זכיתי לראות את הבדידות של ילדי השלוחים במקומות נידחים לומדים בכיתה וירטואלית. אני חושב שזה היה, אם אני לא טועה, בקזחסטאן. ראיתי את זה באחת הערים שנסענו לשם לחנוך בית כנסת, וראינו את הבן של השליח כהן, אם אני לא טועה, לומד לבד, אבל בכיתה. לאחר מכן נדרשתי לסוגיה הזו. ידידנו זלמן וולף פנה אלי לעשות פנייה מערכתית. הרי השלוחים, ברוך השם, מוכרים כתושבים על כל המשתמע מכך. גם זה פרי עמלם של חלק מהיושבים כאן, בטיפול שלי. שחררנו את הזכויות בביטוח הלאומי. לאחר מכן פניתי לשר החינוך בנושא הזה של בית ספר נט הזה. לא התקדמנו לכלל מעשה. היו כמה פגישות, אם אני לא טועה, ולא יודע איך זה נגמר, אז אני שמח שיש היום דיון. אצלי בדיון בוועדת החינוך אין סוגיה שאין לה המשך טיפול. זה לא כזה שגר ושכח, דיון שדיברנו. אמנם שבת למדנו שעם ישראל, כוחו בפיו, אבל צריך גם לעשות את המעשה, את ההשתדלות.

אנחנו לא רק אומרים, אנחנו עושים.

כן, אז זה מה שיהיה היום הדיון.

שולי, הבמה שלך.

תודה אדוני. תודה רבה על זה שבסופו של דבר אנחנו מצליחים לקיים את הדיון החשוב הזה. כמו שלימדת אותי אתמול, סופו של המהלך מעיד על תחילתו, שנעשה באמת ממקום של רצון אמיתי לדבר על חב"ד, על האחדות שחב"ד מובילה, על הזהות היהודית שחב"ד עובדת סביבה, לשאת על נס את ההדרכות של הרבי מילובביץ' ובאמת השליחות הזאת שהיא אולי אחת מליבות העשייה שמזוהות בכל מקום בארץ ובעולם כמשויכת לחב"ד.

בדיון הזה, אדוני, אני מבקשת לשים זרקור דווקא על השלוחים שהם פחות תקשורתיים, פחות מוכרים, פחות הישראלי הממוצע שומע עליהם. בדרך כלל רובם לא עושים לילות סדר גדולים כי הם בארץ ישראל ופה ברוך השם מדינתו של העם היהודי, לכל אחד מאיתנו יש את ליל הסדר המשפחתי או הקהילתי שלו, והם גם לא נזקקים לסייע לישראלים או יהודים שהולכים לאיבוד או חלילה קורים אסונות או מהווים איזה קשר עם מי שעובד לאורה ולמשפחתו, אלא באמת השלוחים בארץ ישראל, הם עושים עבודת קודש במה שלך ולי ולכל מי שיושב בחדר הזה ורבים נוספים הוא העבודה המרכזית, והוא העלאת הנושא של הזהות היהודית. המשמעות של היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, המשמעות של חזרה לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל אחרי 2,000 שנה ואיך בעצם יוצרים מציאות של זהות יהודית שהיא שייכת לכולם, לא רק מי שכמוך וכמוני בוחר בחיים של מצוות.

אחד הדברים שאני חייבת להודות שהצלחתם לשמר בחב"ד, זה שעד התקופה האחרונה חב"ד לא נכנסה לתוך המטחנה של מריבות ההדתה. אני חושבת שהם נשמרו בחוץ, באמת כי כולם מסתכלים עליהם באופן אמיתי כמי שמדבר על זהות יהודית ולא דברים אחרים.

אבל כבר לפני, אם אני לא טועה, יותר מעשור, היו כאלה שפחדו מהסופגניות בבסיסי צה"ל.

אה, חשבתי מדוכני התפילין, אבל זה ממש של התקופה האחרונה.

באמת אני מבקשת בדיון הזה לדבר על השלוחים שבארץ ישראל, שמפוזרים מדן ועד אילת, ועל מערכת החינוך ביחס לילדים שלהם.

יש לך מצגת?

ישנה פה מצגת שתוצג על ידי הגברת קסטל. אחר כך אנחנו נבקש להיכנס לעומק הדבר מבחינת המערך שהילדים האלה צריכים להכיל בחיי היום-יום שלהם. זה ברור שהורים בוחרים בשליחות, זו משפחה בוחרת בשליחות. אני אקח את זה רגע לחיים האישיים שלי. אני זוכרת ששאלו אותי כשהבעל שלי בחר פעם אחרי פעם להישאר איש צבא קרבי, להיות בלבנון, לבוא פעם בשלושה שבועות הביתה, אז הסברתי שהבחירה היא לא רק שלו, היא גם שלי ובעיקר של שתי הבנות שלנו שהיו ממש ילדות צעירות, אבל זאת הבחירה שהן למדו אותה כמו שילדים של אנשים אחרים שהם מוסרים את עצמם במקצועות אחרים, עושים, וילדי שלוחי חב"ד ברחבי הארץ כולה נוסעים שעות ארוכות אל מוסדות החינוך שלהם. מה המשמעות, מה המשמעות החברתית כשאתה גר במקום שהוא מרוחק מהמיליה החברתי שלך, מה המשמעות החינוכית בנסיעה של שעות ארוכות לכל כיוון ואיך אנחנו יכולים לסייע להסדיר את העולם הזה של מערכת החינוך של ילדי חב"ד בארץ, של השלוחים, לא של מי שגר בכפר חב"ד או בבית"ר עילית שזה סמוך לאיפה שאני גרה או במקומות אחרים שבהם ברור שישנה מערכת ענפה, אלא ילדים שגרים רחוק יותר ונאלצים לנסוע לפעמים גם שעה ושעה וחצי לכל כיוון אל בית הספר שעונה על הדרך החינוכית שלהם, אז תודה רבה אדוני ובעזרת השם כל היום הזה נעשה ונצליח.

אנחנו נראה את המצגת ולאחר מכן ניתן לחבר הכנסת מוטי יוגב, ונפתח את הדיון ונראה לאן נגיע בסוף, אבל ראיתי מצגת עשירה, כבדה, שלבדה צריכה שעתיים, אז בחוכמתך תראי מה שעיקר, עיקר, מה שטפל, לשים בצד. אין טפל אמנם, אבל תעשי לך כדי שנעשה את זה טלגרפית "גג" כולל הדיבור, המלווה שלך, עשר דקות.

שלום לכולם, תודה רבה על ההזדמנות, שמי חוי קסטל, אני מנהלת את בית ספר נט הוירטואלי של ילדי השלוחים.

(הצגת מצגת)

בית ספר נט בעצם הוקם כדי לענות על צורך שהיה קיים בקרב השלוחים הפזורים ברחבי העולם. בעצם לפני שהוקם בית ספר נט, ילדים היו צריכים לעזוב את הבית ולנסוע, במקרה הטוב לסבתא או דודה ובמקרה האחר למשפחה אחרת כדי שהם יוכלו ללמוד במוסד חינוכי הולם, כי כמובן בכל המקומות ששם הם גרים אין מענה חינוכי הולם עבורם.

במשך הזמן הצורך הזה בער מאוד ומשרד השלוחים בניו יורק נעתר לבקשת השלוחים ופתח את הבית ספר נט הוירטואלי שבעצם באמצעותו הילדים מתחברים כל בוקר בשם משתמש וסיסמא לכיתה שלהם, שם הם פוגשים את המורה שלהם, את החברים שלהם שהם כולם בני גילם, דוברים את שפתם תרתי משמע, ושם הם לומדים את כל מקצועות הקודש ואת כל מה שהם צריכים ללמוד כדי להגיע ולהיות מוכנים לקראת ההשתלבות שלהם בעזרת השם בכיתה ט' בתיכונים בארץ ובישיבות.

אנחנו יכולים לציין שהשנה אנחנו סיימנו עם מחזור ה' שלנו והתלמידות שלנו משתלבות בתיכונים בארץ, עוברות תעודות בגרות ומקבלות תעודות מצטיינות, אפילו בהצטיינות יתרה, ואין ספק שזה תודות לבית ספר נט ולכל ההשקעה הרבה וההיצמדות לתוכנית הלימודים של משרד החינוך בבית ספר נט שלנו. כל מה שאמרתי כרגע כבר נאמר כאן במצגת. כמובן שיש צוות גדול שעומד מאחורי כל זה.

חשוב לציין, אנחנו רשת של בתי ספר, זאת אומרת, בית הספר שלנו הוא בית ספר נט עבור דוברי העברית. יש גם בית ספר נט עבור דוברי אנגלית, שזה כמובן בשעון זמן אחר לגמרי. בגלל שהבית ספר נט שלנו הוא היחיד שדובר עברית, זאת אומרת שכל הילדים מכל רחבי העולם מצטרפים באותו זמן אלינו, כלומר בסין הם מצטרפים לכיתה והמורה אומר להם, אחר הצהריים טובים, ויש ילד שמצטרף ב-04:00 לפנות בוקר ואומרים לו, לפנות בוקר טוב, וכמובן יתר הילדים שמצטרפים בשעות הבוקר פחות או יותר, שזה כמובן מה שגורם לכל מיני סיטואציות משעשעות, כמו שחצי מהילדים שהם מסין או יפן או קמבודיה וכו' באים ביום שישי עם בגדי שבת והילדה אומרת, המורה, בשיעור הבא אני לא אהיה כי אני הולכת להדליק נרות או משהו בסגנון הזה, כך שבהחלט הילדים חווים אחד את השני למרות שהם גרים כל כך רחוק. זה כאמור שלושת הסעיפים.

בכל הרשת שלנו יש 724 תלמידים מגיל 4 ועד גיל 14, זאת אומרת שכבר מטרום חובה אנחנו משלבים את הילדים אמנם לזמן קצוב, אבל פשוט כדי להתחיל ללמד אותם את המיומנות הוירטואלית שהם יוכלו לרכוש אותה.

מה זה טרום חובה מבחינתך?

גיל 4.

אצלנו זה כבר חובה. זה כבר נכנס, מגיל 3.

האמת היא שהשלוחים צריכים פתרון לילדים גם הרבה קודם, אבל אנחנו פשוט מאזנים את זה לגיל שיהיה הכי מתאים, ועד כיתה ט' מ-64 מדינות ברחבי העולם.

כדי באמת להפוך להם את הלימוד הוירטואלי, יש לנו 354 בנים ו-370 בנות בתוך הבית ספר נט. כמובן שכדי שהם יוכלו להיכנס וכדי שהכול יעבוד ויתקתק כמו שצריך, אנחנו צריכים הרבה מאוד אנשי צוות מעבר למורות, כי כמובן הכול תלוי בצד הטכני, ובסופו של דבר אנחנו לא תמיד יכולים להתגבר על כל הדברים האלה, אז אנחנו באמת זקוקים לאנשי צוות מסביב לעולם בכל שעות היממה כדי שיוכלו לתת מענה להורים ולילדים, שהוא נכנס לכיתה אבל פתאום הוא נתקע כי הוא לא מצליח להתחבר וצריך לתת לו מענה במקום.

כמובן שכולם אצלנו בעלי הכשרה מקצועית והבית ספר מנוהל בהתאם מוחלט לדרישות משרד החינוך בארץ עם ההספקים הנדרשים כדי שבאמת יוכלו להגיע לארץ ולחסוך את פערי הלימוד, כי בכל מקרה הם צריכים להתמודד אחר כך עם פערים חברתיים שהם צריכים להשלים, אז לפחות את הפער הלימודי אנחנו חוסכים עבורם.

כמובן שחוץ מהבית שהוא ספר, אנחנו נותנים להם גם הרבה מאוד מענה חינוכי חברתי שזה בעצם צורך לא פחות מהצורך הלימודי שלהם, זאת מכיוון שהם באמת בודדים שם. אין להם חברים בני גילם. מקסימום יש עוד חבר אחד לקהילה או שניים, אבל אף אחד לא באמת - - -

יש שלב מסוים במהלך כל שנות הלימודים שהם נפגשים?

בוודאי, אנחנו מגיעים לזה.

בכינוס השלוחים?

נכון.

אתם עושים להם כמו תהילים שעושים בשבת לאבות ובנים?

נכון, רק קצת יותר משודרג.

אצלכם הכול משודרג.

אנחנו סומכים עליכם.

נכון. יש פעמיים בשנה שהילדים נפגשים. בכינוס השלוחים הבנים נפגשים ובכינוס השלוחות הבנות נפגשות. אנחנו נותנים להם שלושה ימי קן שהם ממש חווים ונפגשים. תמיד יש את שתי השניות הראשונות שהילדים, לוקח להם זמן לקלוט אחד את השני, כי במחשב זה נראה אחרת, הוא חשב שהוא גבוה יותר, הוא חשב שהוא ג'ינג'י יותר ובפועל זה נראה אחרת, אבל אחרי שנייה הם ממשיכים מאותה נקודה שהם הפסיקו רק אתמול במחשב. המפגשים האלה הם מאוד מרגשים, מאוד עוצמתיים. בדרך כלל אחרי שלושה ימים האלה כשהם חוזרים לבית ספר, כבר הלימוד הוא אחר. הם פגשו את המורים, הם פגשו את החברים. זה כבר לא רק מעבר למסך, זה הרבה מעבר.

אנחנו נותנים להם הרבה מאוד פעילות חברתית גם מעבר לשעות הלימודים כדי שבאמת הם יוכלו להתחבר וליצור קשרים מעבר למה המבחן שהוא צריך ללמוד מחר.

כאן אנחנו נותנים להם פעילות חברתית אחר הצהריים שנקראת "בת מלך", שזה פועל בזמן שהם קצת יותר פנויים. יש לנו כמובן את העיתון השבועי שיוצא. יש לנו כמובן את האתרים החברתיים בפייסבוק ובאינסטגרם שתוכלו לראות את כל מה שעובר עליהם ביום-יום. הכול נעשה בצורה מאוד אטרקטיבית. יש לנו כמובן את ההתוועדויות שמתקיימות בתאריכים חסידיים כדי שהם יוכלו לחוות.

אנחנו רוצים לתת להם את החוויות של מוסד לימודי רגיל, אז כמובן מסיבת סידור או מסיבת בת מצווה ומסיבת סוף שנה שאנחנו נערכים חצי שנה מראש, אורזים לילדים ערכות בת מצווה, ערכות מסיבת סידור כדי שהילד יהיה זהה לכל חבריו, אז לכולם יש את אותו כתר ולכולם יש את אותה עוגה.

מייצרים את זה ושולחים או נותנים רק מפרט?

לא, לא, אנחנו שולחים מראש לכל הילדים חצי שנה מראש וככה כל הילדים כבר מקבלים, ואם הילד במקרה לא קיבל, אז שולחים שוב פעם. עושים את הכול מראש כדי שבאמת כל הילדים יוכלו לשבת - - - עם מופע זהה וככה שיוכלו לחוות את זה.

כמובן כמו שאתם רואים כאן, משפחות שלמות יושבות ליד המחשב. זה למשל בכינוס לכבוד איזשהו תאריך חסידי. כל משפחה מתיישבת. במקום זה, בזמן הזה הם היו בודדים או עוד פעם משחקים באותו משחק בבית. כך נותנים להם מענה.

מעבר למפגשים מכינוס השלוחים וכינוס השלוחות, אנחנו עושים להם גם מפגשים שבת מחנה באזורים מסוימים, לדוגמא באירופה או במזרח הרחוק, שלשבת הזאת כל ההורים טורחים, טסים עם הילדים, מביאים אותם למקום, לשבת הזו. הם חוזרים חזרה למקום שליחותם כדי לנהל את השבת שם והילדים נשארים לשבת מחנה עם החברים שלהם והמורים שלהם שכמובן גם הם טורחים ומגיעים. זה תמונות מכל מיני שבתות מחנה ברחבי העולם, באירופה, באסיה וכו'.

כמובן שיש לנו חזון לחמש שנים הקרובות לפתח ולהעצים עוד הרבה דברים, וזה באמת המקום להגיד שאנחנו בכל דרך מנסים לגייס את מה שצריך ולהקל על ההורים מבחינת שכר הלימוד.

זו השאלה המסכמת שלי למצגת שלך. הייתי רוצה שתפרטי לנו בקטע הזה.

נכון בדיוק. מנהל משרד השלוחים בניו יורק, הרב גדליהו שם טוב הוא זה שבעצם הקים את המוסד הזה ודרכו בעצם הכול התפתח. הוא זה שמממן את זה כרגע.

מה זה מממן? 100%?

הוא מגייס כספים וכמובן יש את שכר הלימוד של ההורים.

זהו, יש שכר לימוד.

כמובן שכר לימוד.

ממוצע?

שכר הלימוד הוא באזור 300 דולר לילד לחודש וזה כמובן שכר לימוד כבד מאוד.

לילד.

כן. האמת היא שבגלל שאנחנו נותנים למורים שכר כמו משרד החינוך, אנחנו לא מתוקצבים, 300 דולר ליום, כל אחד, מי שקצת מבין במספרים - - -

כפול ממוצע ילדים וזו עוד משכנתא.

בדיוק. ממש לא מכסה. זה באמת בהמשך לזה שאנחנו נפגשנו לפני שנה-שנה וחצי עם שר החינוך בנט שהתרשם מאוד מבית ספר נט.

זה בעקבות אותה פנייה שלנו?

כן. אנחנו נשמח לקדם את העניין כדי שבאמת נוכל להקל על ההורים מבחינת שכר הלימוד, להקל עלינו מבחינת - - -

אנחנו מוכנים לתרום לו את זה למצבת של הממלכתי-דתי של החמ"ד או של הממלכתי, כי המספרים, שנתונים בירידה. לפחות זה יתרום להם עלייה בשנתונים.

איפה נמצא היום החינוך של חב"ד?

חלקם בממלכתי-דתי.

חלקם במחוז החרדי, חלקם בממלכתי-דתי.

כן.

שזה בעצם מה שאנחנו מאוד זקוקים לו כדי באמת להקל על ההורים שגם ככה הם - - -

על הדרך, יש משהו שאנחנו מתמודדים איתו. חב"ד עשו באמת צעד אמיץ, שאני אומר, חבל שאחרים לא למדו מזה. תלמדו לבד למי אני מתכוון אחרת, ונכנסו לממלכתי-דתי בתנאים מסוימים, אבל כשבאים לאקדמיה או לצבא, מתחילים לשאול אותם מי הוא חרדי. עוד לא הכרענו מי הוא יהודי, עכשיו מי הוא חרדי, אז אומרים, לא, אתה בכלל למדת בממלכתי-דתי, וגם בסוגיה הזו יש לנו אחת שמתאמצת לעזור לנו במשרד המשפטים, דינה זילבר ואני מקווה שנעבור גם אותה, בשמחה.

אני רוצה לשאול שאלה. כתבת פה טיפולים פרא רפואיים ואני רוצה לדעת מה קורה עם ילדים עם צרכים מיוחדים? קירות הוועדה הזאת בחודשים האחרונים וגם בימים הקרובים עסוקים ברפורמה בחינוך המיוחד. מה קורה עם ילדים עם צרכים מיוחדים של שליחים?

כל הכבוד לך.

זו באמת סוגיה לא פשוטה ואנחנו לגמרי בבית ספר נט ערוכים לזה במסגרת הקיים, זאת אומרת, יש לנו תלמידים בבית ספר נט שהם בעלי צרכים מיוחדים ברמה שמאפשרת להם - - -

אנחנו כבר שינינו את הטרמינולוגיה. עם צרכים מיוחדים.

נכון. מה שקורה, בגלל שבעצם הילד לומד בחדר משלו, אז אם הוא מרגיש צורך לעמוד, לקפוץ, לשיר, לגעת במה שהוא צריך, אז זה מתאפשר, אם הוא רוצה שלא יראו אותו, כדי שלא להתבייש מצד החברים, אז גם אנחנו מאפשרים לו שלא לפתוח את המצלמה. כל זה נותן מענה. הייתה לנו ילדה שהייתה לה אילמות סלקטיבית לדוגמא, או כל מיני כאלה דברים שבהחלט אנחנו מאפשרים לה לדבר עם המורה דרך הצ'ט למשל, שהיא לאו דווקא תצטרך לפתוח את הפה, מה שכל כך קשה לה. יש לנו מגוון של ילדים בתחום הזה. כמובן שיש ילדים שאנחנו לא יכולים לתת להם מענה וזה אחד הדברים שאנחנו רוצים לפתח ולהגיע לשם אם רק יהיו לנו את האמצעים.

גברת קסטל, תודה רבה לך.

מוטי יוגב, בבקשה.

אני רק רוצה לשבח את תנועת חב"ד בכללותה גם על השליחות עצמה במקומות הכי רחוקים, בהתמודדויות הכי קשות, וזו באמת דרך מאוד משמעותית בדאגה לכלל ישראל. זו נקודה אחת.

רציתי רק לתקן. חסידות חב"ד היא לא תנועה פוליטית ולא תנועה של רשם העמותות.

הם יבחרו איזו מילה נוספת להוסיף לזה. אני מכיר את הדברים, לא אאריך בהם כרגע. מכיר חלק מהמורים והמחנכים גם פה בארץ אבל גם בחו"ל.

אני חושב שהתפתחות החינוך נטו דרך האינטרנט, אדוני יושב ראש הוועדה, זה דבר מיוחד שחב"ד קידמו אותו יותר מכל האחרים. זה נושא שצריך היה להתפתח גם במשרד החינוך הרבה יותר ולא רק שם. אנחנו מדברים בוועדת עלייה וקליטה כבר שלוש שנים, ארבע אולי, על אולפן אינטרנטי ועוד לא זז שם מילימטר. זה כל כך חשוב שיהודים בחוץ לארץ, פשוט הם ידעו לדבר עברית ואז בהגיעם הנה, האוריינטציה שלהם, הקישור שלהם לחיים יהיה הרבה יותר קל ופשוט. מה יותר טוב מלהפיץ אולפן אינטרנטי מלילד ודרך לנער ולנערה ועד לבוגר ועד לאבא שבלינקים ידע מזה אחרי זה גם מה שצריך, אורחות חיים, קופת חולים ובנק, והילד ידע שפה עברית וידע גם קצת ליבה של תורה ועוד כמה דברים. אז בזה אני מציע לכם אם הכלי הזה בידיכם, כי כל כוחות משרד העלייה והקליטה עם החברה שנקראת אופק, לא זזים ברוורס לפתח את הדבר. כן יש ברוסיה ולא לחב"ד דווקא ואני מציע לחב"ד, תוכניות 12-13 שבאות להנגיש וכל מי שקולט אותן, לוקח אותן, דווקא מהקונגרס היהודי-רוסי, ורבים נדבקים אליהם, לבת מצוות/בר מצוות וכמהים אליהם, יהודים שבכלל לא ידעו עליהם ודרך זה לשאוב עוד יהודים חזרה אל יהדותם כי הם כמהים לזה מאוד.

כשורה תחתונה, האינטרנט פותח שערים וגם פותח דברים פחות טובים, אבל צריך לפתוח איתו שערים בתבונה, ואנשים, יהודים ברחבי העולם שאפילו לא יודעים עליהם, כמהים לדבר. מהמקום שבו אתם קידמתם אותו לצורך ילדי השליחים, ופרצת ימה וקדמה, פתחו אותו מה שנקרא לכל ילדי ישראל, בישראל ובחוצה לארץ, שילדים בבית חולים יוכלו להיכנס ולקבל שיעור בערכים שונים ולהתקדם עם זה להמשך התפתחותם, אז יישר כוח גדול.

תודה רבה. אני תוהה, יכול להיות שזה נעשה, אבל יש הרבה מפעלים לחסידות חב"ד. אתה רואה לפעמים טקסים, פרסים. זה נהדר מהמקום הזה. אני מדבר על פרסים של המדינה, ממסדיים. פרס ישראל ניתן פעם לחסידות חב"ד?

הכי קרוב זה היה הרב ברסלב.

כי המפעל הזה של השולחים, המפעל הזה של בית ספר נט, זה יצירות של בני אדם. הם לא היו חייבים. עושים את זה למען עם ישראל, למען העם היהודי, אבל זו תהייה בקול. כפי שאתם יודעים, יש בתי חב"ד בכל העולם. יש לנו גם בית חב"ד בכנסת. יש לנו שליח חב"ד בכנסת, זלמה.

אני רוצה כמה מילים על הניסיונות, אדוני היושב ראש, שנעשו לקבל מימון לדבר הזה שנקרא בית ספר נט. קודם כול מילה ליוזמת של הדיון, חברת הכנסת שולי מועלם, והמארח, הרב מרגי שחי את חב"ד, נושם את חב"ד ואני מציק לו בלי הרף.

יש איזה משפט אחד שאמר אחד השלוחים כשהוא נסע לשליחות באוקראינה. הוא אמר שאם המניין שאין לו, הוא הסתדר, ועם האוכל שאין לו, הוא הסתדר. עם החינוך של הילדים זה הדבר הכי קשה שלו. גברת קסטל דיברה על זה שעולה 300 דולר לילד ויש כאלה שיש להם חמישה, שישה ויש גם שליח עם 12 ילדים. תחשבו כמה הבן אדם הזה משלם.

ניסינו להתחיל הליך של לקבל מהמדינה כסף. התהליך הזה נגדע בגלל בחירות שהיו. ישבנו אחרי זה באגף אונסקו שהרב מרגי מכיר מן הסתם את האגף הזה במשרד החינוך. גם התהליך הזה לא הבשיל לכלל תכלס. ישבנו אצל נפתלי בנט, שר החינוך, בפגישה משותפת ביחד עם הרב ליצמן. הרב מרגי היה מה מאחורי הקלעים, והוא ראה את השיעור. הוא נכנס לתוך השיעור, הוא שאל שאלות, הוא סיפר על הילדות שלו עם חב"ד איפה שהוא גר. בסוף הוא שאל, מה אתם צריכים. אני זוכר שנקבנו בסכום של 2 מיליון שקל והוא לא התעלף.

לא נרשם זעזוע עמוק.

ממש לא. הוא ביקש שנמשיך לעמוד בקשר עם אחד העוזרים שלו. היו בעיות של תאומים. אחר כך זה עבר למנכ"ל משרד התפוצות וגם שם זה נתקע. לא אכפת לי אפילו לקחת על עצמי את האחריות בזה שזה נתקע.

האמת, אנחנו צריכים לקחת על עצמנו את זה. ברגע שהתחלנו מהלך, היינו צריכים.

אז הנה, עכשיו המארחת זכתה להיות בציון של הרבי ב-24 שנים ליום ההילולה. 24 שנים של כיסופים וגעגועים.

את מהמפלגה של נפתלי בנט. קחי את הכפפה הזו, תרימי את זה ותעזרי לנו לעזור לך ולעזור לך לעזור לנו.

לפי חוק הביטוח הלאומי שתוקן לאחרונה, לפי תקנות הביטוח הלאומי, כל הילדים של השלוחים הישראלים בעולם הם נחשבים לתושבים וכתושבים הם זכאים לכאורה לחוק חינוך חובה חינם. החינם הזה כמו שאת רואה, הוא עלה להם 300 דולר לחודש לכל ילד ואין להם שום דרך אחרת לסדר את זה. הסיכום שאני סיכמתי כשהתחלתי לעבוד בלסייע להנהלת בית ספר נט להשיג את הכסף הזה, הם התחייבו שכל שקל שיגיע מהמדינה לא ילך לא למנהלה, לא למשכורות, לא לשום דבר, רק להוריד משכר לימוד של ההורים, אז אם זו השליחות שלנו היום, בהצלחה לכולם.

תודה. הרב ליפסקר, תציג את עצמך כולל תפקיד.

בוקר טוב, נפתלי ליפסקר, אחראי בחב"ד על מערך הסניפים של חב"ד, בתי חב"ד, שליחויות חב"ד בארץ.

קודם כול ברשות היושב ראש, ידידנו היקר, חבר הכנסת הרב יעקב מרגי, יוזמת הדיון ומי שמלווה את כל היום ובאמת עם הרבה תודה והערכה, חברת הכנסת שולי מועלם, חברי הכנסת שכאן, כל ידידנו היקרים. חז"ל כבר אומרים שמגלגלים זכות ליום זכאי. מגלגלים את הזכות על ידי זכאי וזכאית.

זכית, עוד בייסורים.

בחב"ד כמעט כל יום הוא יום מיוחד, יום חג, יום שמציינים בו משהו. זה חשוב.

תאמינו לי, אני יושב אתכם נינוח. אני ב-10:00 מתחיל בית משוגעים שלי, אחד החוקים הכי מורכבים.

אני עד 10:00 מסיים.

רק אני אומר לכם, זה לא מובן מאליו שאני עכשיו יושב. אני יודע מה אני צריך להתארגן, איזה אמבושים יכולים לעשות לי ועדת כנסת, אבל הבמה שלכם.

אני על שעון של דקות, זה בסדר. זה נשמע כמו פתיחה להרצאה ארוכה, אבל זה יהיה מאוד קצר.

מגלגלים זכות ליום זכאי, היום זה היום השמיני גם מחג הגאולה בחב"ד, י"ב תמוז שבו הרבי הקודם, הרבי השישי של חסידות חב"ד השתחרר ממעצר בעניינים של הפצת יהדות, וזה גם קושר את זה ליום הזה. כיוון שי"ב בתמוז הוא גם יום הולדתו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון מילובביץ', אז היום בעצם יוצא שזה יום הברית קודש שלו, יום שבו נכרתה הברית שכולנו זכינו. אני אומר שוב, מגלגלים זכות הוא לא רק עניין מיסטי או רוחני נעלה, אלא גם רואים את זה בפועל. כל השליחות הנפלאה שכבר הציגו ומדברים עליה כאן ועוד ידובר בה, כל השליחות הזו התחילה מאותה מסירות נפש ברוסיה הסובייטית הקומוניסטית הקפואה וזו שגרמה הרס וחורבן גדול לעולם היהודי, ומי שבאמת נלחם גם אז על היהדות זה היה הרבי וחסידי חב"ד, אז כשיושבים פה היום ומגלגלים את הזכות, צריכים לזכור שהיא מגולגלת ליום זכאי.

ניגש בעצם לעניינו. כמו שהציגה יפה חברת הכנסת שולי מועלם, אכן לפעמים בכותרות ותחת הזרקורים נמצאים אותם שליחי חב"ד הייחודיים שנמצאים במזרח, בדרום אמריקה, בכל מיני נקודות מיוחדות על פני הגלובוס, וכולם נחלצים לעזור להם. ראינו באמת את המפעל היפה שהקימו עבור הילדים האלה, ולפעמים לא שמים לב שגם בחצר האחורית או הקדמית שלנו ישנה את אותה שליחות, לפעמים עם הרבה מסירות נפש, בדרך כלל עם הרבה מסירות נפש, עם הרבה עשייה.

אנחנו מדברים היום בארץ על כ-850 שליחי חב"ד ואני כבר לא מדבר רק על אלה שנמצאים במצפה רמון, בירוחם, במטולה, בעפולה, ביישובי יהודה ושומרון.

גילוי נאות, יושב פה שליח חב"ד מהיישוב שלי, הרב ברוך פרבר.

וירוחם זה חשוב מאוד שהזכרת.

ירוחם זה חשוב מאוד, אחיו של זלמן בהחלט.

ודודך בערד לא ליקק דבש.

על פי מלוא כל הארץ כבודם, אבל לפעמים גם לא שמים לב שגם בפתח תקווה או בראשון לציון או ברחובות או בחיפה, מקומות הרבה יותר אורבניים ומסודרים, אפילו בקהילות חרדיות.

עצם העובדה שאדם לא גר איפה נוח לי, אלא איפה יש לי תפקיד, איפה אני רוצה לתרום, ואני נמצא במקום לא כדי לסדר לעצמי את הקהילה שלי או את הנוחות שלי, אלא אני הולך לאותו מקום שיש לי מה לעשות.

לסיכום, אמנם פה אנחנו תיכף נבקש משניים מידידנו, נציגים של שליחי חב"ד בארץ שידברו. הם יציגו את עצמם, אבל רק באמת לסיכום המספרים, אנחנו מדברים היום על קרוב ל-900 שליחי חב"ד בארץ בארץ, 432 נקודות, בתי חב"ד בערים, בשכונות, במושבים, ביישובים, בקיבוצים, באמת על פני כל נקודה. פעם אמרו, כמו קולה קולה. הרבה יותר מקוקה קולה נכון להיום, אז אני באמת סיימתי וסיכמתי.

אני רוצה לבקש מהרב מאיר כהן ליישוב צורן. תציג את עצמך, תציג את הסיפור שלך.

אתה רואה מה זה שליח חב"ד? מקבל רשות דיבור, לקחת רשות הניהול של הוועדה.

אני מתנצל.

בסדר, בהומור, כי אנחנו רוצים גם זמן למשרד החינוך להתייחסות.

הרב מאיר כהן.

אז קודם כול בכמה שניות. יצא לי לפני שנה או שנתיים להיות באחד הפעמים שהייתי בכנס השלוחים, אני עומד עם חבר, הוא שליח מאחד המקומות בעולם, עם הבן שלו. הבן ניגש לאבא, אומר לו, נראה לי שהילד הזה לחבר שלי מהכיתה בבית ספר נט. אומר לו, בוא ניגש ונשאל. הוא לא היה בטוח, כי רואים במחשב. ניגש האבא לאבא, וכן, וחיבוקים, נשיקות. זה היה כל כך מרגש לראות את זה, אז זה בהמשך, אז באמת הצדעה גדולה ויישר כוח.

שמי מאיר כהן, אני שליח חב"ד ביישוב צורן שבשרון. קודם כול, לפני למעלה מ-18 שנה כשפגשתי את אשתי, אז אמרתי לה, חזרתי בדיוק משליחות - - -

זה קדימה צורן היום.

קדימה צורן. קדימה, יש את השליח של חב"ד. לא עשו איחוד רשויות. יש את השליח, הרב גידי כץ שהוא ותיק ממני בעשר שנים. אחרי זה הגעתי לשם.

אתה יודע, אומרים "ורב שלום בנייך". תלמידי חכמים, גם כשהם רבים, הם מרבים שלום בעולם, למה? היה כולל אחד, הסתכסכו, נהיו שני כוללים.

אז באמת כשפגשתי את אשתי, חזרתי בדיוק משליחות באוקראינה וכולי בהתלהבות ואמרתי לה, תדעי לך, אנחנו נוסעים. יש עיר, יש מקום, יש הכול. אשתי אמרה לי, חמודי, אם אתה רוצה להתחתן איתי, אני לא נוסעת לשליחות בחו"ל, כי בארץ יש כל כך הרבה מה לעשות ועם כל הקוטביות שיש כאן, לפעמים זה אפילו הרבה יותר קשה מחו"ל. אז בעצם נשארנו בארץ. בהתחלה הייתי שליח תחת דודו של הרב ליפסקר בערד, ואחר כך נקראתי לדגל לבוא לפתוח את בית חב"ד צורן.

היישוב צורן קיים בשרון. הוא מונה כ-3,000 משפחות. האופי של היישוב הוא לא דתי באופן מוצהר.

בעליל.

בעליל. אני זוכר כשהגענו לצורן, המשאית עוצרת בפתח הבית, מתחילים להוריד את הארגזים ויוצא שכן, שואל אותי, מה זה? באנו לגור. "זה לא בני ברק פה." אמרתי, אני יודע, אנחנו באנו לפתוח בית חב"ד. "בשביל מה?" אמרתי לו, תקשיב, מה השם? עופר, נעים מאוד, אני מאיר. אנחנו הולכים להיות שכנים טובים מאוד, חברים טובים. תצטרך משהו, תדפוק אצלי בבית. אני מרגיש חופשי גם להיכנס אליך, אתה נראה לי בחור על הכיפאק, ובאמת נוצרה ידידות טובה. עם השנים עופר שהוא במקצועו מנצח על תזמורת והוא מנגן על חצוצרה, את המילואים שלו הוא עושה ביום הזיכרון בהר הרצל פעם בשנה, אז הוא יודע לנשוף בכלי נשיפה, הוא הבעל תוקע במוצאי יום הכיפורים כשאנחנו מסיימים את התפילה ההמונית במרכז, אז הוא עולה על הבמה והוא תוקע בשופר. אני אגלה לך סוד אדוני, עופר לא חזר בתשובה אבל את המחיצות הצלחנו להוריד ברוך השם.

כמה ילדים יש לך?

יש לי תשעה ילדים בלי עין הרע.

ואיפה הם לומדים?

הילדים שלי לומדים בנתניה. להגיע איתם לנתניה, אנחנו כל בוקר מתחילים את הבוקר ב-5:30 בבוקר. יכול לצאת לי יום עם שעתיים וחצי על הכבישים. לפעמים מוותר, תלוי בפקקים.

איך אמר הרב ליפסקר? אתה לא הולך לגור איפה שנוח לך.

נכון.

איפה שאתה בוחר. בחרת. תבוא לדרום, תקשיב, אין פקקים.

הגעתי מהדרום.

ישתבח שמו לעד, אני לא עוזב אותו.

אין לילדים הסעות?

אין לילדים הסעות מאחר וביישוב קדימה יש בית ספר ממ"ד, אבל מעורב, ואנחנו רוצים לשלוח את הילדים שלנו לחינוך חב"ד כדי שבאמת ימשיכו בדרך שלנו ויצאו לשליחות. בלי לזלזל בממ"ד חלילה, אבל אנחנו רוצים את הדרך שלנו ולכן עושים את כל המאמץ הגדול הזה, מאמץ לא פשוט.

מר כהן, ניתן לעוד אחד לדבר.

בכבוד. בבקשה.

הרב ליפסקר, מי הבא?

נמצא איתנו הרב גינזבורג.

בוקר טוב מכובדיי.

מר גינזבורג, הבן של שמחה?

לא. יוסי גינזבורג. אנחנו נפגשנו בעניין המקווה ברמת אביב.

זוכר.

אתה זה כיכר רבין.

בוא נגיד ככה, אני מרגיש כבוד גדול לקחת אחריות - - -

תדע לך שבא לקלל, נמצא מברך, כי בסך הכול זה עורר דיון ציבורי רחב בקרב החברה החילונית, שהבינו שזה היה מאבק אחד יותר מדי. הטיבה לפרגן לי אשתו של מתי. הטיבה לכתוב את זה בטור שהיא כתבה.

לומר לזכותם של אחינו בני ישראל שזה כבר מאבק שלישי או רביעי ברצף, שדעת הקהל היא לטובת חב"ד. זה משהו חדש ומיוחד.

אני רוצה לומר כמה מילים של ערך, לדבר קצת על הערך של חינוך חב"ד. אנחנו חסידים ממושמעים, יוצאים לשליחות. כולם מכירים אותנו בחלון הראווה בכל פינה בעולם, אבל חדר המכונות של חב"ד זה מה שקורה בחינוך.

ישנה הוראה של הרבי ואנחנו עושים מה שהרבי אומר, שהילדים בכל הגילאים ילמדו בבתי חינוך של חב"ד, וזה מה שמסביר איך מאיר ידידי ועוד הרבה מאוד שליחים לוקחים שעתיים וחצי את עצמם ונוסעים לקצה העולם כדי להביא אותם דווקא למקום של חב"ד. מה העניין בזה? דבר ראשון, הרבי אומר שהוא בעצמו מעורר רחמים רבים ומשפיע ברכה בגשמיות וברוחניות על כל הילדים שלומדים בבתי הספר ששייכים אליו. זה עניין אישי שלו, אז זה כבר הרבי אומר, לכן זה מומלץ לא רק לחסידי חב"ד, זה מומלץ לכל יהודי שרוצה לקבל שפע של ברכה מהרבי. מה שעומד מאחורי זה ברמת העיקרון של החינוך, שהגישה של הרבי, שילד הוא כמו שתיל רך, ומה שאחרים אולי חושבים, להדר במצוות או לדבר על עקרונות גבוהים או על השקפות נשגבות, אז זה כשהילד יתבגר ויבחר את דרכו. אצלנו השיטה היא שהילד מרמת העריסה הוא כבר מקבל את כל העקרונות הכי עמוקים ופנימיים וכמובן בבתי הספר ובמקומות החינוך. העקרונות שהרבי מלמד אותנו זה שהחינוך מושתת על אמונה טהורה בקדוש ברוך הוא בהשגחה פרטית, אמונה טהורה בזה שהרבי שהוא נשיא ישראל, כל הוראה שלו היא בעצם הופכת להיות אורח חייו של הילד. הילד חי מהבוקר עד הלילה עם הרבי. הוא קם עם הרבי, הולך לישון עם הרבי. זה מה שמפעיל אותו, זה מה שעוזר לו להשלים עם - - -

כמו כל חסיד.

חסיד, בדיוק. גודל חסיד, אז לגדל חסיד צריך בעציץ של חסיד. זו הסיבה.

הדבר העולה על כולנה, שאנחנו באמת כולנו מתכוננים לגאולה ולביאת המשיח. אנחנו מאמינים שהרבי הוא גואל ישראל ולכן כל כך חשוב לנו שהילדים מקטנותם ירגישו שהרבי ממלא את החיים שלהם. הדבר הזה בא לידי ביטוי, אני גם זוכר, רציתי להיות שליח של הרבי ברמת אביב. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי סופג - - -

יש כבר הקצאת קרקע למקווה, אם אני לא טועה.

נכון, היא כבר בבנייה.

אני מרגיש לפעמים שאת הכוחות שאני צריך לשאוב, אני שואב מהילדים, וזה משהו שאני אומר אותו כאן בפה מלא. אני בטוח שכל חבריי השלוחים גם מרגישים כך, כי הילדים הם לא רק מושפעים מאיתנו, הם משפיעים עלינו וזה הכול בזכות החינוך.

תודה. הרב קריצ'בסקי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני הרב קריצ'בסקי, מנהל רשת חינוך חב"ד. א', זו הזדמנות בשבילי להודות ולהוקיר את העשייה של יושב ראש הוועדה מאחורי הקלעים לטובת מוסדות חינוך חב"ד. יש כמה מוסדות שחרוטים על שמו, וכמה מהלכים עם העזרה של האנשים שיושבים כאן.

אני מתחבר למה שאמר יושב ראש הוועדה, שהוא לא עובד בשיטת שגר ושכח אלא רצוי שהדברים יהיו מעשיים.

השלוחים בארץ מתגוררים רחוק בהרבה מאוד מקרים, ממוסדות החינוך. אנחנו אמנם פועלים בפריסה מאוד רחבה של כמה שיותר מוסדות חינוך חב"ד, ונפתחים מוסדות חב"ד חדשים, בגדרה ובעוד מקומות. לצד זה יש עדיין הרבה מאוד שלוחים שגרים במועצות אזוריות, מועצות מקומיות מרוחקות שאין בו חדר של חב"ד באזור. למעשה בפועל יש היום כלים של משרד החינוך יחד עם השלטון המקומי לסייע לאותם שלוחים, אם זה על ידי אזור מיפוי, הגדרת ישוב מסוים כאזור מיפוי וכו'. העניין הוא שהנושאים האלה הם נושאים שהרבה מאוד מועצות ורשויות מעדיפות פחות לטפל בהם, בטח כשמדובר בילד אחד או שניים, אז מה קרה, כולה שני ילדים? אני חושב שהנושא הזה, ככל שהוועדה או מישהו באמת יקח עליו אחריות בנושא הזה, זו עזרה מאוד גדולה לרמה של שליח בודד, אם זו עזרה בהגדרה של כפל מיפוי לשליח, הגדרה של ישוב כמיפוי לבתי ספר חב"ד, וזה בפועל מה שיוכל לסייע לילדי שלוחים, כמו שהציג כאן הרב מאיר כהן. יש להם הרבה מאוד ילדים, ופעם אחת הגדרה של מיפוי או קטע מיפוי לילד מסוים, שלא בא על חשבון אף אחד כי זה ישובים לא דתיים, אף אחד גם ככה לא נוסע, זו עזרה לאחד, שניים, שלושה ילדים במשך הרבה מאוד שנים.

אין ספק שצריך לתת מענה בייחודיות של זה.

לוי, אתה רוצה לדבר?

בשתי מילים. באמת דיברו פה מספיק. אתם דיברתם, אז באמת להודות.

ספר מה שעשית לאחרונה לשלוחים.

באמת להודות לחברת הכנסת שולי מועלם שיזמה את הדבר הזה פה ועבדה על זה קשה, וידידנו רבי יעקב, שבאמת, זה לא מן השפה אל החוץ, אבל תמיד כל בעיה שיש, באים אליו, עוזר לו במקום, לניידים של מי שצריך.

אם הוא הזכיר מה שעשינו, זה היה - - -

הייתה תקלה עם התקנים של השליחים, לא שלוחים, חפציב"ה, מה שנקרא, מורים, מורות, וברוך השם הצלחנו לשחרר את זה. זה כמעט יכול היה להיגמר.

התוכנית של חפציב"ה בחבר העמים, הבן אדם ישב על זה כמו - - -

מרכז שלטון מקומי, בבקשה. בית חב"ד רמת השרון, יש לנו שם?

בהחלט. ברשותכם, אני מבקשת לפתוח במישור האישי לא כשליחה של אף אחד, ולדבר בשבחם של - - -

תציגי את עצמך.

אני מיכל מנקס. לאחר מכן אתייחס גם כמרכז השלטון המקומי, אבל כאדם פרטי אני מבקשת להוקיר את פועלם של שליחי חב"ד בהכירי אישית את הרב של רמת השרון. אני תושבת רמת השרון, הרב בוטמן שהייתה לי את הזכות לראות את סבתא שלי מקבלת אותו לעיר. לכאורה אדם חילוני והוא בן משפחה עד היום, בשמחות ובעצב. אנחנו משתדלים לתמוך בו חזרה גם בימים שהוא עושה מילואים.

בכובעי בתפקיד הקודם כמנהלת אגף החינוך בעיריית רמת השרון, סייעתי רבות בנושא ההסעות ובהחלט בכניסתו לבתי הספר, ותחשבו על חברה חילונית, וחב"ד פורץ את כל הגבולות, אז על כך הוקרתי ותודתי.

בכובע של מרכז השלטון המקומי, מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי.

אני תומכת בדברים שנאמרו כאן וכן מבקשת לפנות למשרד החינוך להחריג בהסעות ובמיפויים את ילדי חב"ד שמוסעים.

צריך למצוא את ההגדרה בתוך - - -

בהחלט.

באזורי הרישום.

ובוחרים ללמוד במוסדות חב"ד שלא נמצאים בכל ישוב. תודה.

תודה. הנה מצאנו קשר שהוא דומה. התחלנו עם כותרת של בית ספר נט לשלוחים המרוחקים. מסתבר שגם פה מתחת לרדאר יש כמה שלוחים שהם בהגדרה מרוחקים.
אני ארצה לתת גם לאורחים האחרים, כי יש לנו עוד התייחסות של משרד החינוך שלא נוותר עליה.

תציג את עצמך וממש בדקה.

יורם שם טוב, אני מבית דגן. באתי לפה סתם. אתמול התקשרתי לכנסת.

אין סתם.

כן, אין סתם, ואתה תראה שבאמת שזה אין סתם, כבוד יושב ראש הוועדה וכל מכובדיי. רציתי לקחת את הבנות. הן היו בכנסת ובסיור והכול. אמרתי, ניקח אותן לוועדה, יום ירושלים, טיול, אבא והילדות.

אני יורם שם טוב מבית דגן. יש לי שלוש בנות, בת אחת, היא בשירות לאומי בירושלים, בגן ילדים ועיוורים. היא מטפלת בגן ילדים. יש לי בן, הוא באמי"ת בר אילן ולא בכדי. הילד שלי למד בחב"ד ב"אור מלכה" אצל הרב בנימין. מגיל 5 אני הוצאתי אותו בהסעות בגלל שהרגשתי שאני רוצה קצת חינוך יותר מסורתי. אני מסורתי. אשתי מבית חרדי-דתי מבני ברק. הוצאנו את הילד בהסעות מכספנו ולא חסכנו שום שקל. כל כסף זה היה לברכה, הוצאתי אותו עד כיתה ו'. הוא למד בבית ספר "אור מלכה".

אם בכדי שאני אהיה סניגור שלכם ואני באמת סנגור שלכם פה, כל שקל שיגיע לילדים שלהם, בחסד עליון.

ובזכות. הם אזרחים.

יצחק אליהו, גם אתה דקה. תציג את עצמך.

כבוד היושב ראש, אני יצחק אליהו, פעיל חברתי בהרבה תחומים.

אני רוצה להגיד דבר אחד. כשאני נפגש עם חסידי חב"ד ואני שואל אותם, אתם יודעים מה זה חסיד חב"ד בכלל? זה ילד בגיל 8, יושב - - - בלוד, קם ב-02:00 לראות את הרבי בשידור חי. אתה תימני, לא מבין אידיש, אבל כשאתה רואה את הפרצוף של הרבי, אתה יודע מה הוא רוצה ממך. זה חסיד חב"ד, ועד היום, אני רוצה להגיד, הבנות שלי למדו בחב"ד ועד היום יש לי קשר לחב"ד, הדוק.

אני רוצה לספר סיפור קטן. כשהייתי ילד קטן, אימא שלי הייתה עם מחלקת הגרדת. שני האחים שלי, אחד בגיל 67 ואחד בגיל 66 למדו בצריף בלוד. אימא שלי, כמעט כל יום שישי המחלה הייתה מתפרצת. התקשרתי לרבי, אז היה אפשר להתקשר. באותו רגע, מה קוראים לאימא? אמרו לו, יונה יצחק. הוא אמר, לא, לא, מה שם האימא? אמרנו לו, הממה יונה בת - - - . אמר, בעזרת השם מרגע זה הכול בסדר. ברוך השם מאותו רגע.

אני רוצה להגיד, מה שאפשר לעזור לקהילה הזאת, זו זכות גדולה. "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה", זה לא סתם. הרבי תמיד עם היד שלו שמעודדת את כל עם ישראל.

חזק וברוך.

תודה.

בבקשה. בקצרה. תציג את עצמך.

אני ברוך פרבר, אני שליח בנווה דניאל, אבל אני גם שותף לשיחה בין שלוחים בארץ בנושא הזה של ההסעות.

לקראת הוועדה הזו ביקשנו נתונים מהשלוחים בארץ. ביקשנו דווקא מהשלוחים שהילדים שלהם נוסעים מינימום 15 קילומטר לכל צד. יש כ-130 ומשהו שלוחים שבינתיים שלחו משוב. גם ביקשנו להבין מה הסכומים שהם מוציאים. יש כאלה ששולחים באוטובוסים, יש כאלה ששולחים ברכב, יש שלוחים ששולחים בהסעות פרטיות ויש אפילו ילד או ילדים שנשלחים במונית כל יום, ושלוחים מוציאים בארץ, אם דיברנו מקודם על כאלה שמוציאים על שכר לימוד 300 דולר, פה לצערנו סכומים הרבה יותר גדולים, אלפי שקלים לחודש.

שיהיה לכם מסמך מסודר.

יש.

תסדר את המסמך הזה בצורה מסודרת ותעביר גם ליושב ראש וגם אלי. זה בסיס.

יהיה יותר קל לתקוף את זה כנוסחה.

אנחנו אוספים את הנתונים. תודה.

משרד החינוך, יש משהו להוסיף? בבקשה.

שלום, אני עורכת דין איריס שלו מהלשכה המשפטית של משרד החינוך.

הדברים שנאמרו פה מאוד מרשימים, אין ספק. אני רוצה להבהיר שככל שיש בעיות לגבי תלמידים שנמצאים בארץ, אז מן הסתם ככל שתועבר פנייה מסודרת, אפשר יהיה לבדוק אותה. אני כרגע לא יכולה להתייחס.

לגבי תלמידים בחו"ל, מאחר שמשרד החינוך מטפל אך ורק בתלמידים בארץ - - -

זה יהיה במבחן תמיכה.

התיקון כבר נעשה במקום אחר. אני רוצה להבין, יש מציאויות שבהן בכללים הנהוגים היום במשרד ילדים מקבלים הסעות או יש להם - - - של הגדרות?

יש קריטריון. הקריטריון הוא, אם אני לא טועה, שלושה קילומטר ובלבד שאין בית ספר באזור הרישום שלך שהוא עונה לצרכים. במקרה של חב"ד הוא מוגדר בממלכתי-דתי, אז הם נופלים בין הכיסאות, כפי שאמרתי, בסוגיות האלה שאמרתי בפתיחה. אין ספק שנצטרך לתקוף את זה, לכן כל מסמך שייתן לנו, אתם יחסית די צנועים, לקחתם קטע של 15 קילומטר, אז זה ידידותי גם למערכת. אני חושב שנתחיל עם זה. כשיהיו לנו נתונים, נדע, גם שולי, גם אני, איך אנחנו נשלב ידיים ביחד ואיך אנחנו מביאים מענה במשרד או הסתכלות, בכלל אולי הגיע הזמן שרשת חב"ד, לא יודע לומר, עוד רשת חינוך, זה יהיה מזעזע את המשפטנים במשרד החינוך, כי גם רשת מעיין החינוך התורני וחינוך עצמאי זה לידה, אני קורא לה לידה מחוץ לרחם שהמדינה לא כל כך אהבה, אבל להוסיף רשת שלישית, הלוואי. אני אתכם. אתם יודעים שזה לא פשוט מבחינה משפטית, לכן צריך למצוא איך לתת לכם איזה מעמד כלשהו בתוך החמ"ד שייתן לכם מענה להסעות ארוכות והגדרה לעתיד מי הוא חרדי, בתקווה שלא יהיו מחלוקות ולא ניכנס כמה מועצות גדולים שיכריעו, אבל כמו כל דבר של יִידִישְׁקַיְיט, יש בו - - -

רק מילה אחת להתייחסות למה שאמרה הגברת ממשרד החינוך. יש תקציבים במשרד החינוך שמשולמים פר ילד גם בבתי ספר בחוץ לארץ, ויש אגף מיוחד בשביל הדבר הזה, ויש גם את חפציב"ה שמשלמים עבור מורים מחוץ לארץ.

נמצא את הדרך. אם זה היה קיים, ודאי שהיא הייתה מתייחסת היום. אני מדבר כרגע על מענה ממוסד.

הבעיה היחידה שזה וירטואלי. חיה כזאת עוד לא קיימת במשרד החינוך.

אנחנו, לא רוצה לומר לך נברא אותם, כי נגמרו השישה ימים, אבל אנחנו נשתדל למצוא מענה הגדרתי שיעבור כל מבחן של סבירות ושוויון. זה הסיכום של הדיון, שאנחנו נחכה למסמך שלכם. לאחר מכן נתכנס לישיבת עבודה, שולי ואני, וננסה לראות איך אנחנו מגדירים את זה.

שוב, תודה לכל היוזמים, תודה לכל העושים במלאכה. תשדרו להם קטע מהדיון הזה. תוכלו להוריד את זה. הדיון היה משודר באינטרנט. תראו שהתייחסנו אליהם ודיברנו עליהם, שהם לא ירגישו בודדים אי שם.

דיברו עליכם בכנסת.

דיברו עליכם כל כך הרבה. הם רוצים לראות מעשה בפועל.

בשמחה רבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:01.