פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



18
הוועדה לזכויות הילד
09/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 230
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 12:06

פיקוח על הפעלת צהרונים - דיון מעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
איילת נחמיאס ורבין

מיכל שאול - לשכה משפטית, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

חוה אלטמן - אגף התזונה, משרד הבריאות

ורדה מלכה - ממונה צהרונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורי שלומאי - עורך דין, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

כרמית פולק כהן - עורכת דין, המועצה הלאומית לשלום הילד

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

ליאת אריה - מנכ"לית רשת פנאי וקהילה, עיריית נתניה, פורום ה-15

ענת אלוש - מנהלת ניצנים, עיריית נתניה, פורום ה-15

ורד לוי - מנהלת צהרוני גני ילדים, עיריית ראשון לציון, פורום ה-15

אבישג שחם חדד - עורכת דין, מנהלת קשרי ממשל, ויצו ישראל

קרן אוחנה איוס - יו"ר חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

שולמית ביסמנובסקי - דוברת, ארגון גני הילדים הפרטיים

נטע ליפשיץ - מזכ"ל, ארגון גני הילדים הפרטיים

עדית ג'אנה - נבחרת ציבור בהנהלת מינהל קהילתי בית הכרם

מירי נחמיאס - עורכת דין, מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגום

אנסה ליאחוביצקי - איגום

אמציה דויטש - חבר הנהלה, פורום ועדי ההורים היישוביים

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ת (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורם ה-15 הערים העצמאיות

תמי ברנע

א.ב., חבר תרגומים

פיקוח על הפעלת צהרונים - דיון מעקב

אני פותחת ברשותכם את דיון הוועדה בנושא פיקוח על הפעלת הצהרונים. אנחנו נמצאים כאן בדיון מעקב. למעשה בתחילת השנה יצאנו לדרך עם רפורמת הצהרונים שכוללת בתוכה גם את הסבסוד בנטו משפחה, אבל בעיקר את כל סוגיית הפיקוח בחקיקה כפי שזה עבר כאן בכנסת. במהלך השנה הזו אנחנו נפגשנו כדי להבין מהשטח איך הדברים עובדים, איזה סוגיות אנחנו צריכים לתת עליהן את הדעת ואיפה לעשות את ההתאמות הנדרשות. הבטחנו שזה מה שיהיה כשנצא לדרך, שאנחנו נחוש את מה שקורה בשטח כדי שבסופו של דבר זה יעבוד טוב ונכון עבור כולם. כולם זה אומר גם הילדים, כמובן הורים והמפעילים עצמם.

אני מוכרחה לומר ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, בניגוד לכל הקרייסס שניסו לשדר רגע לפני שיצאנו לדרך, בסך הכול השנה הזו עברה בצורה טובה. יש דברים שצריך לתקן. השטח בעצם מעביר אלינו כל הזמן את הפידבקים ואת המסרים כדי שאנחנו נדע לסדר אותם, ובדיון האחרון אנחנו הצפנו את הנושאים בפני משרד החינוך כדוגמת הנושא של שכר המטפלות, קצת הגמשה של קריטריונים בתוך המסגרת וקצת הגדלה של המסגרת בכל מה שקשור לנושא התשלומים.

אני מעבירה אליכם, משרד החינוך, את רשות הדיבור כדי לשמוע מה נעשה, עם מה אנחנו יוצאים לדרך בתחילת השנה הקרובה ואיפה עדיין יש לנו אתגרים. בבקשה.

תודה. א', אנחנו בסיומו של קול קורא שהעלינו. הוא הסתיים ביום חמישי. קול קורא, בשונה משנה שעברה או בהתפתחות משנה שעברה, היה כבר קול קורא אחד לכל השנה, גם לחופשות וגם לניצנים הרגיל בשביל לאפשר לרשויות להתארגן באופן מסודר לכל השנה כולה. זה הקל מאוד גם בהתנסחות וגם בכלים שהעמדנו לטובת הרשות, כולל מחשבון שיוכל לעזור לה לחשב את המרווחים השונים ואת הדרכים שבהן היא רוצה לממש את הצהרון עם כל הווריאציות שאפשרנו, כשעדנו על שני דברים עקרוניים: אחד, ועדת היגוי רשותית צריכה להיכנס ולקבוע את המתווה ואת כללי המשחק, כולל התוכן החינוכי. שניים, שהסכמת ההורים היא הכרחית. אי אפשר לעשות דבר כזה בלי הסכמת ההורים.

זאת אומרת שוועדת ההיגוי כוללת בעצם נציגות של הורים.

נציג הורים מוסמך. מבחינתנו זה מאסט ואי אפשר בלי בזה, לא רק בגלל ההגדרה שמשנים, אלא גם בגלל העובדה שאנחנו יודעים שההורים הם רכיב מאוד מרכזי ביכולת של התוכנית הזאת לעבוד כמו שצריך. זה אחד. שניים, לשמחתנו יותר רשויות ענו מאשר בשנה שעברה לקול קורא. אגב, מאוד הקלנו על הרשויות במה הן צריכות להגיש כדי להיכנס אליו, כי אנחנו יודעים שעכשיו עומס מאוד גדול. למטפלים נופל גם בית ספר של הקיץ ועוד ועוד, אז הקלנו על תהליך הכניסה באופן שבו כרגע הן לא מחויבות להכניס מספרי תלמידים בכל מוסד כמו שאנחנו דורשים בהמשך. את זה נדרוש במהלך סוף אוגוסט כדי שבעצם הרישום כבר יהיה ברור גם לרשות המקומית איפה הדברים עומדים, כשמבחינתנו אנחנו ערוכים לתת להם מענה של מקדמות בתחילת ספטמבר, שיתנו להם את היכולת להיכנס לעבודה בלי להיכנס לחובות ולא להיגרר לטובת הוצאות מיותרות.

הגמשנו מאוד גם במהלך השנה שעברה אבל השנה עשינו את זה כבר מראש בקול קורא הראשון, את כל נושא המשחק בשכר, לא את גובה השכר אלא את המשחק בשכר.

מסגרת השכר נשארה כפי שהיא. הם יכולים לשחק בתוכה, מה שלא אפשרנו בפעם הקודמת.

מה שלא אפשרנו בהתחלה. תוך כדי השנה אפשרנו, אבל אנחנו נעמוד על זה שכל בעל תפקיד יקבל את השכר המגיע לו, כלומר אי אפשר יהיה להגיד, טוב, אנחנו משחקים וניתן למורה 40 שקל או ניתן לגננת פחות ממה שהגדרנו או לסייעת פחות ממה שהגדרנו. מי שיושב על הרובריקה שלו מבחינת התפקיד, הרשות מחויבת לשלם לו את השכר המגיע לו ועל זה אנחנו נעמוד. בתוך זה אפשרנו לשחק, לקחת שתי סייעות בכל הווריאציות האפשריות כדי שהפרויקט יוכל לתפקד באופן המיטבי. אני אומר שוב, לשמחתי בסך הכול לשתי התוכניות, גם לניצנים הרגיל וגם לניצנים בחופשות נתנו 214 רשויות.

כשבשנה שעברה כמה היו בניצנים?

בניצנים היו 198 אם אני זוכר נכון, אבל מבחינת ההירשמות לניצנים בכלל, יש לנו 210 רשויות. יש כאלה שנרשמו רק לחופשות, כל אחד משיקוליו, אבל אנחנו מכבדים את זה. מותר לרשות להגיד, אני בערבה תיכונה רוצה רק בחופשות, לא רוצה משהו אחר. יש חופש בעולם, אז זה חלק מהחופש. עד כאן ההתארגנות שלנו. אנחנו במהלך סוף אוגוסט תחילת ספטמבר נדע כבר דברים יותר מדויקים לגבי מי המפעיל, איך זה פועל וכמה ילדים צפויים להיות במערכת.

באיזה סטטוס נמצאות התקנות שאמורות להיות מכוח החוק הזה?

לתקנות יש שני חלקים. מיכל, את רוצה להגיד?

זה, אגב, אחת הרעות החולות של הבית הזה. אנחנו יודעות את זה מחקיקה נוספות. אנחנו מתמודדות עם חוקים שלאורך שנים פה פשוט לא מותקנים להם תקנות ואז בעצם זה יוצר מצב שכל פעם אתם נדרשים לחוזר מנכ"ל במקום שכבר יהיו תקנות.

בניגוד לחוקים אחרים שבהם אין תקנות ואז זה לא נכנס לתוקף, פה הם יצטרכו לעבוד קשה פעם אחר פעם, כי אנחנו לא נוותר.

זה נכון, אבל אני אגיד לך מה, אם לא יהיו תקנות, אני חוששת בסופו של דבר כל עוד שאנחנו פה, אנחנו נדאג שהדבר הזה יוצא לפועל. הדבר הזה הוא סופר קריטי בעיניי. אני אומרת את זה בשיא הרצינות.

צודקת.

זה סופר קריטי בעיניי ולכן רק תקנות בעיניי יכולות להבטיח. אגב, גם להבטיח שינויים שאולי צריך להכניס, שרצוי להכניס.

אז בואו נבין באמת מה קורה עם התקנות.

מיכל שאול מהלשכה המשפטית במשרד החינוך.

בעצם כתיבת התקנות נמצאת בעיצומה. התקנות הן מאוד מורכבות, הן מסדירות תחומים שלא היו מוסדרים עד עכשיו.

כמו למשל?

כל התנאים הפיזיים לקיומם של הצהרונים בכל היבט שהוא. מכניסים בעלי חיים, איך מטפלים במזון, כל הדברים האלה שמחייבים בעצם תאום הדוק עם משרד הבריאות שמעביר גם היום - - -

יש חוק של מזון בריא בצהרונים, שזה נשען עליו.

לפני שנתיים חוקקנו חוק - - -

זה לא מייתר, אבל את החוק צריך לפרוט.

מה שאני אומרת בעניין למשל של המזון, התאום המסובך, ואני מסכימה איתך, זה חוק מורכב, התאום כבר נעשה. אנחנו כבר אמורים להיות בעידן אחר לפחות למשל בנושא הפיקוח.

הנושא של המזון הוא הרכיב הקל.

יש עוד שאלות שעולות תוך כדי, איך מטפלים בצמחייה, אם מכניסים בעלי חיים.

אבל יש חוק.

יש דברים שהחוק לא נותן להם מענה ובעצם צריך להסדיר אותם, והן עדיין נמצאות בעיצומן ועדיין עולות כל הזמן הערות לא רק של משרד החינוך אלא של עוד משרדים שקשורים לזה, למשל עכשיו בסבב האחרון שנעשה ממש בשבועות האחרונים, אז יכול להיות שצריך עוד תאום מול משרד החקלאות או מול המשרד להגנת הסביבה באיזושהי סוגיה.

אני רוצה רגע להעיר משהו. כשאנחנו יצאנו לדרך בשנה שעברה, כבר באוגוסט אמרתם, כן, התקנות אוטוטו, ואז בספטמבר אוטוטו ובאוקטובר זה ממש עכשיו לקראת סיום. מה שאני רוצה לומר כאן זה, בסדר, אני מבינה שיש עוד אתגרים. אגב, גם אחרי שתתקינו את התקנות, יהיו עוד אתגרים ודברים יעברו את ההתאמות ואת האדפטציות שלהם. אני תוהה למה לא לוקחים את מה שכבר מוסכם, מוסכם לצורך העניין בעניין המחיר? יש פרוצדורות שאנחנו כבר יודעים איך זה צריך להיראות, ויש חוזר מנכ"ל.

הרי הן מתקיימות בשעות הבוקר.

גם לא מה שמתקיים בשעות הבוקר. יצא חוזר מנכ"ל. יצאו הנחיות מאוד ברורות של איך זה צריך להיראות. למה זה לא יהיה בתקנות ואחר כך תמשיכו להלביש את כל מה שצריך? כדי שנבין שיש לכם התכוונות אמיתית ולא אנחנו עכשיו מחכים עד שהדבר הזה יניע. אנחנו שנה אחרי הזמן.

כרמית, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד.

בזמנו אנחנו מאוד רצינו שיקבע מועד שעד אליו יוגשו התקנות, ודווקא חברי הכנסת נתנו להם את ההארכה, ועדיין אנחנו בחלוף שנה ואין את התקנות, שזה הבסיס של החוק הזה. על פניו, בשעות הבוקר אתם גם אחראים על הגנים האלה ועל המעונות האלה ועל המקומות האלה, אז על פניו מה ההבדל? הרי גם בבוקר חוג חיות, אז אם בצהרונים יש חוג חיות, אז גם בבוקר יש חוג חיות, אז על פניו מה ההבדל? עד עכשיו לא הסדרתם גם את הבוקר?

בקיצור, יש לי תחושה של גרירת רגליים. צודקת גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, ואני אמרתי בציניות, כן, אז אתם פשוט תעבדו קשה כל שנה, אבל בואו, אנחנו גם צריכים לשדר רצינות.

מיכל דיברה בעדינות, אז אני אגיד את זה טיפה פחות בעדינות. ההתנהלות של תגובות של משרדי הממשלה מאוד מעיקה עלינו פעמיים. למשל בתוך התקנות רצינו הפניות לחוזרי מנכ"ל בדיוק בשביל להקל על התהליך, אז אמרו לנו שאי אפשר להפנות לחוזר מנכ"ל, צריך להכניס הכול לתקנות, כלומר, אנחנו הולכים לכתוב ספר תקנות של כמה עשרות עמודים, אחד. שניים, במשרד הבריאות לא כל היחידות היו מסונכרנות ביניהן, אז זה עובר עוד תהליך פנימי בתוך משרד הבריאות, ואני מזכיר לכולם שהחוק הזה הוא לא בהתייעצות עם משרד הבריאות, הוא בהסכמת משרד הבריאות ולא בכדי, ולכן עד שלא יגמר המהלך הזה, אנחנו לא יכולים להביא את התקנות לוועדה.

חיים, בוא אני אעשה לך חיים קלים, בסדר? אני דורשת כוועדה לדעת על כל התהליך מול המשרדים השונים. אני רוצה להיות בתמונה. אנחנו נפנה אליהם. אין מצב שאנחנו יושבים פה כל פעם מולכם והמשרדים האחרים, יש להם את הזמן. לנו אין את הזמן, אז אני אומרת לך באמת, אני עושה לך חיים קלים. אני דורשת לדעת. אנחנו עכשיו נבקש כל חודש עדכון סטטוס למי פניתם, ממי קיבלתם תשובות ואיפה אנחנו צריכים להמשיך ללחוץ. אני מבטיחה לכם שאני אהיה שם בשביל לעשות את זה.

החלק השני שחברת הכנסת ורבין שאלה היה לגבי המחיר שהוא רכיב מאוד משמעותי, ומבחינתנו זה עבר. זה עבר אגף תקציבים באוצר. זה מחכה להסכמה הסופית של שר האוצר ובזה נגמר הדיון, כי אפשר להביא את זה לוועדת - - -

אני רק רוצה לדעת, ה-985 שקלים זה אך ורק למקרים חריגים. לא העליתם את המחיר עכשיו באופן גורף לכולם.

985 שקלים זה לקבוצות קטנות שהן באופן מובהק מתחת לממוצע.

אוקי, בסדר גמור. אני רוצה לדעת אם יש איזושהי החרגה או משהו שאנחנו סיכמנו בשנה שעברה ולא נכנס לתוקף.

גם השנה הזאת תהיה החרגה למוכר שאינו רשמי.

איזו סיבה חוץ מהסיבה הלא כשרה שעולה לי בראש, היה להחריג אותם? הם ידעו שנה עברה שזה הולך לקרות. אני התעקשתי שנה שעברה אם אתה זוכר, בצורה לא עדינה, שהם לא יוחרגו, שאנחנו ניתן להם לקפוץ למים והם ילמדו לשחות כמו האחרים, ואתם התעקשתם להמשיך איתם עוד שנה. איזו סיבה בעולם חוץ מסיבה לא כשרה יכולה לתת להם בעצם את הפטור הזה גם בשנה הקרובה, שאגב, אני לא מסכימה עם זה. אם צריך, אנחנו נערער ונעשה את כל מה שצריך. המוכר שאינו רשמי חייב להיות חלק מהחוק. זה שיש להם הגנה על הראש מכל מיני טעמים, לא פוטר אותם. אני משתדלת להיות עדינה. תגידו לי אתם איזו סיבה מצאתם.

אני אתן לך את התשובה הכשרה. אני לא מכיר תשובה לא כשרה. התשובה הכשרה היא שבדיאלוג שהיה לנו עם הגופים המייצגים את המוכרים שאינם רשמיים, גילינו לא להפתעתנו שהמנעד בין העלויות שיש לגן מוכר שאינו רשמי א' ל-ב', הוא בסדר גודל של אלפי שקלים, כלומר, יש רשויות שדורשות מגן מוכר שאינו רשמי, במונחים של השקעה, עשרות או לפעמים אולי מאות אלפי שקלים כשהם פורסים את זה על משהו כמו שמונה-עשר שנים. העלויות של זה מאוד גבוהות. אם היינו רוצים להגדיר מחיר עליון למוסדות כאלה לגנים מוכרים, היינו צריכים להגיע למשהו שהיה נראה מאוד מוזר, שכאילו הוועדה או השרים מאשרים סדר גודל של כמעט 2,000 שקל לצהרון, וחשבנו שכל עוד אנחנו לא עשינו את הבור הזה עד הסוף איתם, כי ביקשנו מהם עוד מידעים לגבי הפער שבין המחיר התחתון למחיר העליון, כי הם עשו גם הליך של מיצוע וגם הגדירו את מקרי הקצה, פעם אחת. פעם שנייה, אמרתי את זה בגלוי על השולחן, הקבוצה הזאת היא בתהליך של התמעטות טבעית ולכן כאילו עכשיו להטיל עליהם את - - -

אני לא מטילה עליהם, אני מחברת אותם למציאות.

כמה הם היו נניח ב-2016 וכמה הם ב-2017? מה זה התמעטות טבעית?

במונחים של משרד החינוך זה נקרא ייבוש.

אני רוצה שהוא יגיד את זה בצורה מפורשת.

כל פעם כשצריך לסגור משהו, פשוט מייבשים אותו.

אני רוצה להגיד משהו לפני שאנחנו מגיעים לנתונים. לא מניח את הדעת ההסבר, אני מוכרחה לומר. גם אם אני אסכים איתך, הייתה פה שנה שלמה. יכולתם להפוך עולם, לפתור את זה. לא קיבלנו את זה אתמול בבוקר ואף אחד לא יכול לבוא ולספר עכשיו שתהליך החקיקה היה מהיר ושלא היה לנו זמן. הייתה פה שנה שלמה כשהם יודעים בדיוק מה הלך הרוח בבית הזה, אלא אם כן הם ידעו שהם ימצאו כל מיני פרצות, כי גם בבית הזה יש הרבה מאוד פוליטיקה, אז יאללה, נחפש איזה סדק, ואני לא אומרת את זה בטענה אליך. אתם אנשי המקצוע. אני מפנה את זה למי שצריך לשמוע את זה ואני אומרת לך, לא מקובל שהם הוחרגו ויש לזה ריח וטעם רעים מאוד שהם הוחרגו. אף אחד פה לא עובד לשם שמיים, גם המאמינים שבהם. זה עסק כלכלי לכל דבר ועניין. אם יש סוגיות קונקרטיות שהיה צריך לפתור אותן מול הרשויות, אפשר לפתור אותן כדי שלא יהיו העמסות, אבל אל תגידו לי לא. אני אומרת לכם שכן. כל מה שרוצים לפתור, פותרים, ומי שלא רוצה ומרגיש שהוא לא מסוגל לעמוד בזה, שלא יהיה. אני יודעת שאני נשמעת מאוד בוטה וקשה, אבל בסוף יש פה כמה קבוצות שנהנות מאיזושהי פריבילגיה שלא נהנים האחרים, ואנחנו יודעים שכן יש רווח במקום הזה, חיים, ואנחנו יודעים שהם כן יכלו להתכנס למה שאנחנו מציעים, ואנחנו יודעים שאנחנו כן הסכמנו לבוא לקראתם בדיון האחרון שאנחנו קיימנו, ואמרנו, יש סוגיות של כל שינויי הייעוד, תשלומים לרשויות המקומיות, נוסיף להם אוטומטית את ה-17% של המע"מ. היה פה שיח אמיתי, מקצועי, פרטנו את הדברים לפרוטות. כבר שמענו את הנתונים, אז למה אנחנו יושבים כאן היום ויש לי קבוצה באוכלוסייה, יש לי מגזר באוכלוסייה, אני לא מפחדת להגיד את זה, שיש לו עולם משלו, מדינה משלו, מציאות משלו, כל האחרים יתכנסו לחוק, הם אולי בעוד שנה, ואני לא סתם אומרת אולי בעוד שנה, כי אני נורא חוששת שבעוד שנה אנחנו נשב כאן ויספרו לי עוד איזה סיפור יפה והם יוחרגו לשנה נוספת, ואני אומרת, זה לא פייר. אנחנו יושבים פה סביב השולחן ואנחנו יוצרים אפליה מאוד ברורה בין הארגונים השונים.

בבקשה, קרן.

חבל שחברת הכנסת איילת ורבין יצאה, כי מה שרציתי לומר זה שמאז שפורסם חוק טרכטנברג, אם אנחנו נסתכל באחוזים על 100% גנים שיצאו לדרך של המוכר שאינו רשמי, הייתה לנו ירידה טבעית של 20% בכל שנה, זאת אומרת שאם אנחנו מדברים מתשע"ב עד תשע"ח, היום לפחות בארגון שלי, מסך 100% נשארנו עם 37%. אני, האמת, חשבתי שנגיע היום פה לאיזשהו פתרון שכולל את כל הדברים שאת ציינת.

נכון. תראה, אפילו הם מוכנים להגיע לפתרון. רק אנחנו לא.

כשאנחנו הצבנו רף שלא יפחת מסך עלות של ילד במעון שנמצא שם הילד מ-07:00 עד 16:00 או מ-07:00 עד 17:00, כי אם אנחנו לוקחים את 700 השקלים של הבוקר ומוסיפים להם 900 שקלים ומשהו של הצהרון, אם ניקח מספר עגול של 1,500 שקלים כפול איקס הילדים המקסימלי שהוא בין 30 ל-35, זה לא משהו שאפשר להגיע אליו אפילו במונחים של רווח. ישבנו עם הנתונים, אז הציפייה שלנו הייתה לפחות להגיע לעלות של ילד במעונות, שזה היום 2,290 - - -

ממש לא, קרן.

בסכום הכולל.

בואי, אני רוצה להגיד לך משהו. אתם רוצים להיות פרטיים? תהיו עד הסוף. אל תהיו לי יצור כלאיים, פעם אחת תקבלו מהמדינה ופעם אחת תעשו מה שאתם רוצים. את יודעת, אני אוהבת אתכם מאוד ואני יודעת איזו עבודה אתם עושים, אבל עם כל הכבוד, בסוף יש מדינת חוק ועבר חוק בכנסת הזו, ואני בטוחה שגם אם אנחנו נפתח את הספרים, אתם תדעו לעמוד במה שצריך. אתם לא מסוגלים? אל תעשו את זה.

אני מסכימה איתך שלילד מגיע שוויון הזדמנויות.

גם להורים מגיע שוויון, לא אלה ישלמו ככה ואלה ישלמו ככה.

נכון, אבל כאן צריכה להיות איזושהי הוראת שעה או איזשהו דור מדבר שצריך לתת לו לקיים את הבחירה.

כמה, 40 שנה כמו משה? שנה לא הספיקה?

לא, בטח שלא, אבל אני אגיד לך משהו. אם אנחנו נצמיד את הדבר הזה גם לחוק הפיקוח, ומה שיקרה, שהשלטון המקומי יחסוך להם. תקשיבי, אנחנו מדברים פה על סכומים של היתר לשימוש חורג, 250,000 שקל לחמש שנים.

אבל אנחנו אמרנו שאנחנו נפתור את זה. כל שנה, נשב, נספר את הדברים האלה? אתם צודקים.

אבל אני מבינה שזה עוד לא פתיר. זאת הבעיה היחידה.

את יודעת למה זה לא פתיר? כי אף אחד לא ישב בשנה הזו והוציא עשן לבן כדי שהדברים האלה יפתרו, ואת רוצה שאני אגיד לך עוד משהו? גם עוד שנה בקצב הזה, זה לא ייפתר, כי אם אנחנו לא נפיל את הפור ונגיד, אנחנו מכניסים לתוקף את החוק, עכשיו מתמודדים עם כל האתגרים, אנחנו נתגלגל משנה לשנה וצודקת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. יכול להיות שאת הדיונים בעוד שנתיים לא אני אקיים, מישהו אחר יקיים פה, לא כי אני לא אהיה בכנסת, אולי אני פשוט אהיה בתפקיד אחר, מכל מיני סיבות, אבל בסוף אנחנו מתגלגלים. כל פעם אנחנו דוחים את הדין ולאן נגיע? משרד החינוך, אני שואלת אתכם לאן אנחנו נגיע ומה אנחנו יכולים לעשות עם זה? אני רוצים לקבוע להם מחיר, תקרה. לא 985? אני מרשה לכם בשלב ביניים של השנה הזאת, תקבעו מחיר אחר, אבל לא יכול להיות שתהיה פריצות שם בתחום. לא יכול להיות שחלק ידרשו 2,300, חלק 2,000, חלק 1,300. הרי גם במוכר שאינו רשמי, בואו נגיד את האמת, והנה זה לפרוטוקול, אם אנחנו ניקח ונעשה מיפוי, אנחנו נראה שיש מנעד רחב של מחירים, אז מה? אחרים גונבים ומסוגלים לעשות את זה במחיר הזה או שהם פשוט יודעים לנהל את עצמם אחרת או שהם פשוט מבינים את רחשי השוק? אני באמת שואלת. הרי אם יש אנשים שמסוגלים לעשות את זה במחירים מסוימים, שפויים יותר מאחרים, סימן שזה אפשרי, אז למה אנחנו מפחדים להיכנס למים? אין תשובות, נכון?

אחרים שמתוקצבים גם על ידי המדינה בדברים אחרים, מקבלים נניח מבנה מהרשות המקומית, פטורים מארנונה עסקית. חוץ מפטור במע"מ מקבלים הכשרה לצוותים. תגידי לי, כי אלה פרמטרים שאנחנו הכנסנו. הנה, אנחנו ישבנו. תאמיני לי שלי יצא יותר מעשן לבן, אבל השלטון המקומי לא נכח. יש לנו בעיה בתקנות עירוניות מאילת עד נהריה. כל רשות מקומית גובה אחרת. אני מסכימה איתך שיש מקומות שאתה יכול לעשות את זה, אבל יש יותר מקומות שאתה לא יכול לעשות את זה בגלל תקנות עירוניות שיושבות בכל עיר בצורה אחרת. לנו זה מאוד קשה, אני אומרת בכנות, ולכן יש את הדילול הטבעי הזה ואני מעריכה שעוד שנה אנחנו אולי נעמוד על 15%.

יש לי שאלה, מיכל, תעזרי לי פה גם. נכון יש את הסיפור, יכול להיות שאני לא מדייקת במינוח. אני לא אקח צ'אנס, אני לא אומר מה זה, אבל יש פטור שניתן לבתי כנסת ולכל מיני מקומות ציבוריים שאם הגנים או המעונות היו מקבלים אותם, זה היה יכול לעזור להם להוזיל באופן משמעותי את המחיר. זה השבחה או שבח?

יש מיני פטורים ולאחרונה הם מתרבים, גם לגופים.

בואי ניקח רגע את המקום שיש לנו אינטרס.

אני לא בטוחה שיש לו אינטרס.

אין לך אינטרס בחינוך?

לא. מבחינתי השלטון המקומי, אני רוצה מערכת ציבורית.

אוקי, מסכימה איתך. אנחנו לא רק מאריכים להם חיים, אנחנו גם מאריכים את שטח ההפקר שם.

אבל את צודקת במה שאמרת. יהיה צו, יהיה מחיר, יהיה פיקוח והשוק יעשה את שלו. אני רוצה את כולם אצלי. אני טובה בזה, אני יודעת לנהל מערכות, אני רוצה את הפיקוח.

מסכימה איתך.

אין לי שום סיבה שיהיו דברים אחרים.

מסכימה איתך.

צריך להתייעץ עם שמרית. מה הסמכויות שלנו כוועדה מבחינת הכפייה של החוק אם אנחנו רוצים שהחוק יכנס לתוקף?

הסעיף בחוק אומר שזה נכנס לתוקף. מי משנה חוקים, הכנסת או משרד החינוך?

זה נכנס לתוקף. את מדברת שזה יחול עליהם.

מתוקף מה אתם דחיתם את זה?

לא דחינו.

אתם דחיתם. השנה הם לא מתקצבים, המוכר שאינו רשמי.

מתוקף הסמכות של השר.

זאת אומרת, אם יש טענת, זה לשר. אוקי.

אבל הסעיף האחרון בחוק אומר משהו מאוד ברור על תשע"ט.

חד משמעית, ואפשר לשנות את זה בלי להביא את זה לשולחן? נשמע לי מוזר.

לא להחיל את זה, את מתכוונת. שלא להחיל את החוק על כל מה שנכתב בו.

אני אסגור רגע את הסוגיה הזו. אנחנו נברר כאן במסגרת הוועדה יחד עם הייעוץ המשפטי אם בכלל זה אפשרי לדחות את החוק בשנה בלי שזה הובא לדיון בכנסת. זה אמנם נמצא כאן בדיון, אבל זה לא בדיון חקיקה. היה צריך לבקש איזשהו תיקון או משהו.

זה יגיע לוועדת חינוך.

זאת אומרת שעדיין אפשר לעצור את זה. אוקי, אז אני מקווה שאנחנו שם נעשה את השינוי. אני אומרת לכם, תתארגנו שהחוק יוחל, כי אם החוק לא יוחל, הנה, אני אומרת את זה כאן ואפשר לצטט אותי, זה ביזיון של הכנסת. זה ביזוי של הכנסת שיש פה מגזר מסוים שמרשה לעצמו לנהל איזושהי מציאות אחרת מנותקת ממה שאנחנו קובעים כאן ואנחנו נותנים לזה יד. אני אומרת לכם, אני אישית לא אתן לזה יד. אני אלחם בזה כמה שאני יכולה. מציעה לכם אישית, תתארגנו, כי אם צריך, אנחנו נפעיל גם את כל המערכת המשפטית, כל מי שיוכל לסייע לנו במניעה של הביזוי הזה, אז זה לגבי המוכר שאינו רשמי.

לגבי התקנות אנחנו סגרנו שאתם תתארגנו. אנחנו מבקשים בתחילת המושב הבא לקבל סטטוס וכל חודש תעדכנו אותי מה האתגרים שיש לכם, איזה משרד מערים קשיים. אני אישית מוכנה לפעול בשביל זה.

יש התייחסות נוספת לסוגיות אחרות שלא עלו כאן? בבקשה.

כן. אני רוצה להעלות משהו. הוא לכאורה נמצא בתוך החוק ויש אליו התייחסות מאוד מפורטת, ובכל זאת אני רוצה להאיר את הנושא של מחיר יום מזון. יש סל של מחירים לעלויות של צהרון ולא ברור לגמרי מה הוא החלק של המזון. בפגישה הקודמת דיברו הרבה על זה, מחיר יותר יקר, מחיר יותר זול. אני חושבת שצריך להצמיד את זה למחירים שמשרד החינוך לוקח על המוסדות הרגילים שהוא נותן בהם ארוחות צהריים.

זה מה שקורה היום, לא?

כנראה שלא. לפי הדיון שהיה בפעם שעברה, היו סיכומים על כל מיני מחירים, על מחירים הרבה יותר נמוכים, על מחירים גם קצת יותר גבוהים. אני לא יודעת איך עושים את זה, אבל אני חושבת שצריך לתת לזה את הדעת.

בחוזר שמופיע זה מוצמד למחיר של מפעל ההזנה, נכון?

בקול קורא שהוצאנו, אז ברור שיש מחירון והוא נגזר באופן דומה למחיר של תוכנית ההזנה, אבל אם רשות מפעילה את התוכנית הזו בעצמה והיא אומרת, אני מסתדרת לבד, אז אנחנו לא יכולים להכתיב לה מחיר, כי יש גם שוק בעולם, אבל מה שאנחנו כן עושים, אנחנו פשוט נבדוק מה האוכל שהילדים מקבלים. לא חוכמה להשיג מנה בשבעה שקלים. השאלה היא מה. ברגע שאנחנו מגלים שזה לא מתאים, אז אנחנו מודיעים להם שאו שהם מחליפים מייד את התפריט או שמחליפים את הקבלן, והיו לנו מקרים כאלה גם השנה.

אוקי. טוב, האמת שבנושא של ההזנה, דווקא שם יש חוק ברור שעבר כאן בכנסת. הסיפור הוא פשוט לאכוף אותו.

עד היום לא הייתה אכיפה של הנושא התזונתי. אנחנו מקווים שעכשיו זה יתחיל.

היום יש יותר מודעות של הורים. שואלים אותי על מערך הפיקוח. אני כל הזמן אומרת שבזכות הדיונים שאנחנו מעלים כאן, יש לנו מיליון מפקחים שם למטה. ההורים מאוד מעורבים, מודעים. אנחנו מקבלים פניות גם על מזון שנראה להם לא סביר ולא אכיל, אפילו ברמה של מזון שלא טעים לילדים, כי בסוף אנחנו גם רוצים שהילדים יאכלו את זה ולא רק שזה יהיה יפה וטרי והכול.

אני קוראת פה להורים, שיתוף הפעולה שלכם, הפידבקים מהשטח מאוד חשובים כדי שאנחנו נוכל להגיע לכל אותם מקומות שיש לגביהם סימן שאלה מבחינת התפקוד, בין אם זה באוכל, בין אם זה בדברים אחרים, אבל השיח שלכם איתנו הוא מאוד חשוב. בבקשה.

חברת הכנסת ביטון, רציתי להעיר את תשומת ליבך לעוד חוק שנמצא, כל הנושא של החינוך המוכר שאינו רשמי נמצא תחת רשות ההגבלים העסקיים. אין אפשרות לאחד מחירים, אין אפשרות לאחד חופשות, אין אפשרות לעשות שום איחוד של המערכת הזאת. אנחנו אפילו נמצאים תחת פיקוח של רשות ההגבלים העסקיים, זאת אומרת שלהגיע למחיר אחיד בכל הארץ זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי גם בהתאם לרשות ההגבלים העסקיים, ואני חושבת שכדאי לך לתאם את זה איתם.

קודם כול, סוגיה שאני לא מכירה ואפשר לבדוק אותה. ב', אם יש חוק לגבי צהרונים במדינת ישראל, אז כן, אתם גם צריכים להיות כפופים לחוק הזה.

צריכים לעשות משהו עם הרשות וגם לראות ששכר הדירה בכל הארץ לא דומה במקום אחד למקום שני. כל ההוצאות, כל שכר העבודה, בכל עיר ועיר זה משהו אחר, לכן האיחוד של המחירים הוא קצת בעייתי ושווה לבדוק את זה.

קודם כול יש מנעד. תסמכי על האנשים פה בכנסת. אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשהגעתי לכנסת, שיושבים פה אנשי מקצוע לעילא ולעילא ששמים לב גם לפרטים הקטנים שנעלמים לנו מהעין, אז תהיי בטוחה שהסוגיה הזו נבדקה.

דבר שני, יש מנעד של מחירים. אנחנו לא קבענו פיקס פרייס לכולם, לא רק במערכת הפרטית, גם במערכת הציבורית, מתוך התחשבות בדיפרנציאליות שקיימת בין היישובים השונים, אז כך או כך או כך, אני לא מזהה שום בעיה, מה גם שאמרתי ואני חוזרת ואומרת, חיים, כדי שאנחנו לא נגיע למצב מביך בוועדת החינוך, וזה צריך לקרות עכשיו. יש לכם שבוע, אז שבוע שיש לנו לתת את כל הכוח כדי שהדבר הזה לא יקרה. תיבנו מנעד בדור מדבר, שנה. אל תגידו, החוק לא יחול. תגידו, הוא יחול עד תקרה מסוימת. תתמודדו. מי שמסוגל להתמודד, יופי, ומי שלא מסוגל להתמודד, גם בסדר. אמרה מיכל, יש לנו מערכת ציבורית נפלאה, אנחנו יודעים להרחיב אותה, אנחנו יודעים לתת אותה, אנחנו יודעים לעשות בה את הכי טוב שאפשר ולהורים מגיע ליהנות גם מהמסגרות האלה, ואני מבטיחה לך, והנה זה הכול מוקלט כאן, אתה תוכל לבדוק אותי בעוד שנה ושנתיים, הם יעמדו בזה. אנחנו נעשה את זה נכון ואנחנו באמת ניתן את הדלתא הזו. יהיה אפשר לעמוד גם בסיפור הזה וכמובן שאני אומרת גם להם, בכל מה שקשור לסידורים מול הרשויות המקומיות באותו שלב ביניים של דברים שבאמת צריך לתת עליהם את הדעת, אנחנו מוכנים לשמוע ולנסות לסייע, אבל לא באופן גורף להגיד להם, חברים, יש חוק אבל אתם לא חלק ממנו. זה אני אומרת, קשה לי לבלוע את זה. קשה לי אפילו להכניס את זה לפה.

יפעת, אם יורשה להגיד מילה. ממש חשוב לי ביחס לדברים שמיכל אמרה, כי לא עובר לי. אני ממש מתנצלת.

אני מאוד שמחה שרשויות מקומיות יכולות לקחת ולעשות בהצטיינות והכול. שני דברים אסור לשכוח: אחד, זה שלהורה תמיד יש את הזכות לבחור איפה הילד שלו יתחנך, ושניים, זה שיש מסגרות פרטיות שהן מצוינות. אם המגמה היא ללכת למהלך של הכחדה, אני לא רוצה לתת לזה יד.

קרן, הסיפור הוא לא הכחדה. בואי נגיד את זה.

התחושה היא לא טובה. להגיד, אנחנו רוצים את כולם אצלנו. אנחנו לא רוצים להיות אצלם. יש לי גן ילדים פרטי. אני לא רוצה להיות ציבורית. אני באתי מהציבורי. 12 שנים הייתי גננת במשרד החינוך. פתחתי גן פרטי כדי לתת משהו אחר. יש לי ערך מוסף.

קרן, אני הייתי מורה במערכת הציבורית ואני רוצה להגיד לך שאני נתתי משהו אחר. יש פה ,אגב, נציגים בכל מיני משרדי ממשלה שהיו תלמידים שלי, והבאתי ערך מוסף ועשיתי את זה אחרת ואפשר לעשות את זה טוב גם בציבורי. בסוף זה תלוי באנשים שנמצאים שם, ויש גננות מדהימות בציבורי והכול בסדר.

המדינה קבעה בחקיקה שיש קבוצה שקוראים לה המוכר שאינו רשמי, שאין סיבה ללחוץ להם על הצינור של הנשימה. אפשר לקבוע חוקים ותקנות, שדרך אגב, התקנות חשובות לנו כי יש אי בהירות מטורפת. גם אנחנו רוצים לעבוד לפי מה שצריך, ועדיין לאפשר לנו לתת את הייחודיות הזאת ואת המקום שהוא לא בהכרח ציבורי גרידא, ואנחנו כן נחיה עם איזשהו מהלך ביניים שיהיה הגיוני ויאפשר לנו את הדבר הזה. לעשות קולקטיביות זה מבחינתי לעשות שלס קומוניזם. לא כולנו רוצים להיות ציבוריים. חלקנו רוצים להישאר במקום - - -

זה לא עניין של קולקטיביות, קרן.

להגיד, אנחנו רוצים את כולם אצלנו, לא כולם רוצים להיות שם.

בסדר, אני מבינה, אבל שנייה, אני רוצה רגע להגיד משהו.

זה קשה לי.

אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי.

זה אני מסכימה, את יודעת. אני הצעתי פשרה.

אתם רוצים להיות, ואני מקבלת את זה, אני גם אמרתי. אני מוכנה להתגמש ושתהיה שנה שאנחנו נקבע איזושהי דלתא שתיתן לכם את תקופת המעבר הזו ובסוף לראות איך אנחנו מתכנסים למשהו שכולם חיים איתו בשלום, גם ההורים, כי גם להורים מגיע ליהנות מהסיפור הזה.

נכון.

אבל אני אומרת שוב, מי שרוצה להיות פרטי, אהלן וסהלן, תהיו פרטיים, אבל מהתחלה ועד הסוף, ותאמיני לי, הורים שרוצים לבוא אליכם, בשמחה ובאהבה, אני לא אגיד לכם כלום. כל אחד עושה את הבחירה שלו, אבל אל תבואו אלי לא בבוקר ולא בצהריים. וואנס, הגעתם אלי, אתם חלק ממני בבוקר ברמה כזו או אחרת. אין מה לעשות, אתם גם צריכים להיות תחת החוק הזה, וזה הסיפור.

אני מסכימה, אבל המדינה יצרה חיית כלאיים כזאת שקראה לה גילאי 3-4 למוכר - - -

המדינה יכולה לתקן.

המדינה יכולה לתקן אבל היא צריכה לתת גם לציבור העסקים זמן לתקן. אנחנו ביולי. יש לנו רישום - - -

לא, לא, לא, אין יותר אנחנו ביולי. אנחנו היינו ביולי. אנחנו שנה פה.

נכון, והיינו כאן ב-9 במאי. אני ציפיתי היום לשבת פה ולקבל כמו שאמרנו בפעם הקודמת, מערך ביניים שיאפשר לי להציג את זה לקהל שלי - - -

ואני מאמינה לה, כי אני מכירה את קרן. אנחנו נמצאים בקשר כל הזמן, וזה נכון.

אז במקום מאוד אחראי אני רוצה סטנדרט. ילד, מגיע לו שוויון הזדמנויות. להורה מגיע שוויון הזדמנויות, אבל חייבת להיות בהירות. אי אפשר לעשות cut and clear.

תקשיב, חיים, הם יושבים, אומרים לנו, מה שאנחנו התחייבנו לעשות, ואני אומרת, חיים, כי אתה הנציג פה ואתה יודע שזה ממש לא אישי אליך, אבל הם יושבים פה, אומרים, ציפינו לקבל איזשהו מתווה שאנחנו נוכל לעבוד איתו. אתה יודע מה, אפילו גם להתווכח עליו. זה גם בסדר, אבל להביא משהו לשולחן. בא מי שמוביל את הספינה הזו שנקראת מערכת החינוך ואמר, חברים, עזבו שטויות, אני פוטר אתכם מעוד שנה. באמת, אני אומרת את זה ככה בצורה בוטה כי ככה אני מרגישה שזה פשוט נעשה, שאנחנו איפשהו, קצת לחץ פוליטי ויאללה מתקפלים. אני אומרת לכם, זה לא יקרה. אני אלחם בחורמה בוועדת חינוך ולא נגדכם אישית. אני לא אתן שיבזו את הכנסת הזו. בעיניי ביזות התהליך הזה כשבשנה שעברה החריגו את המגזר הזה והייתי צריכה לבלוע ובקושי, ואני אומרת לכם שהפעם אני גם לא מכניסה את זה לפה. אני אעשה הכול כדי שזה לא יקרה. אתם רוצים, תמצאו איזשהו שלב ביניים, דור מדבר אמרתם, שנה, נשב בשנה הבאה. שיהיה ברור לכולם ושזה ייכתב ברחל ביתך הקטנה, כולם חלק מהמערכת. מי לא טוב לו, גם בסדר, שיבחר לו ערוץ אחר.

יש עוד התייחסות? טוב, אז קודם כל אני מודה לכולכם. את הנקודות לסיכום אמרנו. אני לא אחזור עליהן כי הם כבר שמעו את זה הרבה, גם לגבי התקנות וגם לגבי הנושא של המוכר שאינו רשמי.

רק נקודה אחת. יש לי פה ממשרד העבודה? יש לנו בעיה אחת נוספת, שהבטיחו ששנה שעברה יתקנו אותה ולא תיקנו אותה, זה הנושא של הדרגות. הרי בלמ"ס 8 לא כולם מקבלים את הסבסוד, בטח לא בהיקפים שמשפחות קשות - - -

8-10 זה רק הורים יחידים.

נכון. הם מקבלים? הם לא עושים מבחני הכנסה.

הם מקבלים, רק לא בניצנים.

יש סבסוד של משרד העבודה. זה כמו הסבסוד של המעונות, באותה מערכת.

אני יודעת מה זה. לא צריך להסביר לי. אני אומרת לך באופן בדוק וודאי שאם יש תוכנית ניצנים באותם מקומות, הם לא מקבלים כביכול את הסבסוד שהם היו מקבלים אילו הם לא היו בתוכנית ניצנים. עכשיו בואי אני אסביר לך את המשמעות. דרגות 8-10, למרות שהסברתי את זה אין-סוף פעמים במשרד הרווחה. דרגות 8-10 מקבלים סדר גודל של 150 שקלים. בסבסוד שהן היו זכאיות לפני כן, הן גם הגיעו ל-400 שקלים. אני מדברת איתך על המקרים הקשים. זה אומר שהיום הם ביי פאר משלמים יותר ממה שהם שילמו בשנים הקודמות. הסבסוד לא באמת בא לקראתן.

אנחנו לא רצינו לפגוע באנשים, אנחנו רצינו לבוא לקראת כולם, והבטיחו לי במשרד הרווחה שאת מבחני התמיכה לאותן משפחות יחידניות לצורך העניין, יקיימו בלי קשר לאשכול הסוציו אקונומי שלהן, אז אני מאוד מבקשת שהדבר הזה כן יטופל ואני רוצה לדעת עד אמצע אוגוסט, לפני שאתם יוצאים, יש חופשה שנתית לכולם, נכון? עד ה-14 באוגוסט אנחנו מבקשים לדעת שהסיפור הזה תוקן.

דווקא באשכולות 8 עד 10, על זה את מדברת, שהם לא מבחני תמיכה?

הם לא מקבלים מבחני תמיכה בגלל שהם ניצנים.

להוציא את ההחרגה של ניצנים.

משרד העבודה, כרגע הוא רק צינור של העברת כספים מאשכולות 6 עד 10.

חשוב לי רגע לומר משהו. אצלנו, כדי להעניק סבסוד חייב שיהיה לצהרון סמל שלנו ואז ההורה מבקש את הסבסוד באמצעות ערכת הרשמה. אם הוא בניצנים, הוא למעשה לא מגיש את ערכת ההרשמה.

אני יותר מדי בוטה היום, אבל אני אעשה את זה עוד קצת. זה לא מעניין אותי איך זה יעשה. יעשה בערכה כזו, עם סמל כזה. יוצא שיש משפחות שבפועל קיבלו את הסיוע וזה משפחות שהכי זקוקות לזה, קיבלו את הסיוע בשנים הקודמות, ויוצא שכאילו התוכנית באה ומרעה איתם, אבל בצורה מאוד משמעותית. אני לא מדברת אפילו על המקרים, ויש כאלה, שעם הסבסוד לצורך העניין שהם קיבלו בפעם הקודמת אל מול הסבסוד וההנחה שקיבלו עכשיו בגלל שהגבלנו את המחיר, משלמות אותו דבר, ואז הן באו ואמרו, מה, הפעם שילמנו פחות מכולם. חבר'ה, לא התכוונו שתשלמו פחות מכולם, התכוונו לסייע לכם שתשלמו שפוי. על אלה אני בכלל לא מדברת. אני מדברת על כל אותן משפחות שנפגעו באופן אמיתי ב-200, 300 ו-400 שקלים, שהן קיבלו בשנים קודמות ועכשיו הן לא מקבלות. איך תפתרו את זה? תשבו עם אנשי המקצוע שלכם, יועצים משפטיים, לא יודעת מה, שאותן משפחות יחידניות כן יקבלו את הסבסוד, שהן יוכלו להגיש מבחני תמיכה. אני אגיד לך מראש מה הטענה שהייתה, כדי שלא תצטרכי לחזור אלינו עם הטענה הזו, שאין כפל הנחות, ואני אמרתי, אין בעיה, שלא יהיה כפל הנחות, אבל אם לצורך העניין היום הם זכאים ל-150 ובפעם הקודמת הם היו זכאים ל-400, שיקבלו רק את ה-400. לא אמרתי שיקבלו גם את ה-150 וגם את ה-400, זאת אומרת, זה לא זה וזה, אבל שזה יהיה שפוי.

אני שמחה שהעלית את הנושא הזה משום שעכשיו על פניו לכאורה מתבהרת הנקודה ואני אומר, קודם כול המהלך שנעשה עם חקיקת החוק ועם הפיקוח על המחיר היה לא מטעמי רווחה.

נכון.

היה מאג'נדה, מדיניות ממשלתית של ההקלה בנטל סך ההוצאות לחינוך, וזו אחת ההוצאות, ולכן אי אפשר לדבר איתי פה על כפל הנחות. בכל אחד מהאשכולות, בין אם 6 ו-7 שנכנס לסבסוד של משרד הרווחה לבין אם 6 עם 10 להורים יחידנים, בכל אחד מהאשכולות יש מי שצריך את העוד עזרה הזו, משום שהתקנה שיושב משרד הרווחה על ההנחה היא תקנה שמדברת על החזרת נשים למעגל העבודה, החלטת ממשלה מ-2012 שתוקפה ורועננה ובסופו של יום כולנו רוצים להמשיך, שהורים יחידנים יוכלו ללכת לעבודה, יהיה לילדם מקום מפוקח ומסודר ומחיר שהם יוכלו לשאת אותו.

אם היום מה ששמעתי, סיפור האין סמל מוסד של משרד הרווחה, זה משמח אותי משום שזה טכני ואנחנו מייד ניתן סמלי מוסד. אני בטוחה שמשרד החינוך יכעס עלי טיפה, אבל ישמח לעשות את זה.

לא יכעס.

מעולה. נחבר את הסמלים, וסמל המוסד שבו מתקיים הצהרון יהיה מתוקף לסמל הרווחה. זה אולי טיפה יותר עבודה ברווחה. לא מתים מזה, סליחה, ואני רוצה לקוות שזה יושב שם, אז אני ממש שמחתי לשמוע - - -

וקצת שריר החשק. בואי, אני אגיד לך את זה בצורה מאוד ברורה, כי הם מדברים על זה שעכשיו כוח אדם ועוד אנשים. חבר'ה, היה גם לפני כן. למי הם הגישו? הגישו אליכם. אני אומרת לך מה אמרו לי. אני בשיח איתם כל הזמן.

אני שואלת האם בשנה שעברה הם הגישו בקשה לקבלת - - -

שנה שעברה אתם עצרתם את הסיפור הזה, ומכתבים וישיבות בכנסת. אתם עצרתם את הכספים בכלל ורק אחרי רעש שעשו פה בכנסת, חידשתם. אי אפשר היה להגיש אליכם.

חבר'ה, זה עניין טכני.

השנה זה נאמר ברייש גלי, מי שבצהרונים לא בתקנה.

אז מה עם 700 צהרונים שהגישו, קיבלו סמלים? יש לנו בתשע"ח 2,700 צהרונים - - -

של ניצנים?

לא של ניצנים.

אנחנו מדברים על ניצנים.

אבל חבר'ה, אני רוצה את ניצנים. אנחנו מדברים על הסדרה של מערכת. הנה, יש לנו גם גזרות פה ומגזרים בתוך המשרדים.

כאילו המדינה הולכת נגד עצמה, כי אם המדינה רוצה את ניצנים, אז היא צריכה לעזור.

יש הרבה מאוד אימהות, בעיקר אימהות שפנו אלינו ונכמר הלב. גם את חסרת אונים ביכולת שלך להגיב, כי את מבינה את העוול שנעשה כאן, את העיוות הלא ברור הזה, ומשרד הרווחה, יש לו זמן, אז אני מבקשת פתרון, לא עדכון. פתרון עד ה-14 באוגוסט. אני חושבת שזה מספיק זמן. זה עניין טכני לחלוטין, כמו שאתם גם אומרים, כדי שזה יתוקן.

אני גם רוצה לציין את הנקודה, מכיוון שהמשרד שלנו רק מסבסד, האם משרד החינוך מפקח על אותם אשכולות 6-7 לצהרונים שם?

ברור, זה ניצנים. זה לא מסגרות פרטיות. זהלא עכשיו מישהו בא לו ואנחנו נותנים. אנחנו לא נותנים סבסוד למסגרות - - -

אנילא מדברת על ניצנים.

אני מדברת רק על ניצנים. לא מעניין אותי אחרים. הנה, אני אומרת לך, אני מדברת רק על ניצנים. לא מדברת על מסגרות פרטיות, לא מדברת על כלום, מדברת על מסגרות שהמדינה החליטה שהיא לוקחת עליהם חסות ושהיא רוצה לקדם אותם ולעודד אותם. מי שבא לך לא מניצנים, אני גם אחזק אותך, זה עניין שלך מולו, תעשי כראות עינייך. במסגרת של ניצנים הם נפגעים, כי הם כביכול מקבלים סבסוד של 150 שקלים, שלהרבה מאוד הורים זה יופי, אבל לכל אותן משפחות במצוקה שקיבלו יותר סבסוד בעבר, זאת פגיעה אמיתית. רק שם אני רוצה את התיקון. זה גם לא תיקון כזה גדול, ואת יודעת מה, אני אגיד לך יותר מזה. אני ביקשתי נתונים ממשרד הרווחה כדי להוכיח לכם שהיקף המשפחות הזה הוא מה זה לא גדול, כי מי שהיה זכאי ל-150 שקלים לפני כן, אז זה לא משנה, זה מתקזז, זה אותו דבר. אנחנו מדברים רק על אלה שקיבלו מעל 150 ועד 400, ומדובר באמת במשפחות קצה, כי זה המשפחות שנמצאות במצב הכי קשה. אין הרבה כאלה וגם בהיקפים התקציביים לא מדובר בהרבה מאוד כסף, אז איך שאת לא מסתכלת על זה, זה עיוות שאנחנו יכולים לפתור ברגע וכל יום שאנחנו גוררים, אנחנו פושעים כלפי המשפחות האלה.

טוב, אז אני חושבת שבזה אנחנו באמת סיימנו. אני רק רוצה מילה למשרד החינוך, לחיים. כל הביקורת שלי היא כלפי המשרד וזה ברמה של המדיניות שמובלת שם - - -

אני מייצג את - - -

ואתה מייצג אותם ואני רוצה לומר אליך ברמה האישית, את אמרת שמשרד החינוך לא יכעס. אם יש שותף אמיתי במשרד, גם עם השלטון המקומי, נכון? אני יכולה להגיד גם בשמכם.

בהחלט.

וגם בכלל, זה אתה, חיים, וצריך גם להגיד את הדברים הטובים, כי אנחנו כל הזמן באים בשבט הביקורת, אבל צריך גם להגיד את הדברים הטובים. אני רוצה להגיד תודה רבה לך ולצוות שלך באמת על כל שיתוף הפעולה, אז חשוב להיאמר שאתם קשובים. זה שבסוף מישהו שם מקבל החלטות שלא לרוחי, זה סיפור אחר, אבל אתם כצוות, באמת המון תודה.

תודה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:51.