פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 331
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 11:40

שילוב ילדי עולים במועדונית בני עקיבא בשכונת רמת אשכול בלוד

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

שרית ספיר - מפקחת קהילה במחוז ת"א שירות ילד ונוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

אורלי דהן - מנהלת האגף לשילוב חברתי, עירית לוד

דוד ווקר - מנחה המועדונית בני עקיבא

קבצאל מבצרי - כפרי הסטודנטים בני עקיבא

נעם דרייפוס - מנהל, העמותה לזכויות המשפחות המעורבות

ביגלה טירוורק - הורה לילדים

אסקיבה מנגיסטו - הורה לילדים במועדונית לוד

אילה שטגמן - מוזמן/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים


שילוב ילדי עולים במועדונית בני עקיבא בשכונת רמת אשכול בלוד

שלום לכולם וברוכים הבאים לוועדה. אנחנו נקיים היום דיון בעניין שילוב ילדי עולים במועדונית בני עקיבא בשכונת רמת אשכול בלוד. הוועדה מתכנסת היום כדי להבטיח שבתחילת שנת הלימודים המועדונית שפועלת בשכונת רמת אשכול בלוד תיפתח ולוודא כי קיים תקציב לפעילות המבורכת שמתבצעת שם, כי אני הייתי שם כבר פעם שלישית, הגעתי וראיתי את הפעילות המבורכת והעבודה הכל כך חשובה שהילדים וגם הנוער, בעיקר ילדים, זה מאוד חשוב כי קודם כל לילדים יש מסגרת ולהורים יש זמן ללכת ולעבוד ויש פה יתרון גם בעניין התפתחות הילדים בחינוך, אני רואה את הרכזים כאן וכל הכבוד על מה שאתם עושים, אבל מצד שני אני שומע את הבעיות בנושא התקצוב. יש תכנית של הממשלה שנותנת תקציב כדי שהילדים האלה לא יהיו ברחוב, וגם הנוער, כדי שאחרי שחוזרים מהמסגרת הפורמלית לא יהיו ברחוב וחשופים לערכים לא מקובלים, ולא צריך להיכנס, כל אחד יודע איזה סכנות יש לילד אם הוא מסתובב ברחוב. לא רק תאונות דרכים, יש גם - - - חברתיות, גם יש דברים שליליים. יש תקציב לכך, אני יושב בוועדת השרים בראשות ראש הממשלה שהעבירה תקציב לנושא. למשרד החינוך 192 מליון שקלים תכנית לארבע שנים ובמשרד הרווחה 80 מליון שקל. בנוסף, לעולים שנמצאים עד 15 שנים יש גם את משרד הקליטה שמעורב.

כשמדברים איתי שיש בעיה של תקציב אני לא יכול להבין מה קורה פה. אנחנו פעלנו, לחצנו על הממשלה שיעשו תכנית מיוחדת בוועדת שרים שבראשות ראש הממשלה, שהקציבה בתחומים הרלבנטיים, וציינתי אותם, ויש גם עוד תחומים אחרים שהוקצבו לכך, אבל התחום הרלבנטי נראה לי רווחה וחינוך. יותר רווחה, גם חינוך כמובן.

לכן אני שואל למה הרשות המקומית שהיא זרוע הביצוע של ממשלת ישראל, מדוע אין קשר בין הרשויות המקומיות לשלטון המקומי בעניין העברת התקציבים. אני רוצה להבין ולכן החלטתי לקיים את הדיון. התכנית היא כל כך טובה, אנשים משקיעים, אנשים טובים שנותנים את הנשמה ומה פתאום עכשיו התכנית בסכנה. אני רוצה לשמוע איפה הבעיה ומה אנחנו יכולים לעשות. אתם כתבתם פה שיכול להיות שהמסגרת תפורק, כך אני מבין.

מי כתב?

משרד הרווחה. איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה מנהלת אגף בכיר שירותים חברתיים. אני מדבר על המכתב מה-15.7.2018 שהגיע אלינו אתמול.

לשרית ספיר יש לה את המכתב שלה ואיריס פלורנטין יש את המכתב שלה.

בסדר. שרית ספיר, במכתב בסעיף 5 מתייחסת לקשיים. אני רוצה להבין, תסבירו לי. אין ויכוח שהתכנית חשובה, חיונית וטובה וההורים רוצים שהתכנית הזו תמשיך, אין לי בכך ספק. ההורים אתם רוצים להציג? בואו נשמע אתכם.

(מדברת בשפה האמהרית, דבריה מתורגמים ע"י היו"ר)

אנחנו גרים ברמת אשכול כמעט 16 שנה. יש לנו מועדונית ברמת אשכול, היה לנו מקום שם, עכשיו אין לנו מקום. אין לנו מקום שהילדים יהיו בו, אין להם עזרה, אין להם כלום. אם זה ייסגר, לאן ילכו הילדים? אין לנו מקום בכלל.

את רוצה שהתכנית תמשיך.

כן. תמשיך. גם יש להם שני חדרים ל-30-40 ילדים.

את אומרת שגם עכשיו החדרים הקיימים לא מספיקים ויש צפיפות.

לא מספיק. אין מקום.

אתם יכולים לדבר באמהרית אם אתם רוצים.

(מדברת בשפה האמהרית, דבריה מתורגמים ע"י היו"ר)

אנחנו רוצים את התכנית וזה המקום שחשוב לנו שהילדים והנוער יהיה להם מקום. אפילו עכשיו אין מקום לכולם ויש חלק שלא נותנים להיכנס בפנים, לבנים במיוחד ויש בעיה לאן ילכו הילדים שלי. הם שם 16 שנה, וזה טוב לילדים, אפילו לנו לפעמים רוצים להגיע למתנ"ס לקבל הדרכה והסברה וכל זה, ולכן המתנ"ס הזה חשוב, המועדון הזה חשוב לנו והתכנית הזאת חשובה לנו וצריך לחזק אותה כי זה לטובת ילדינו. עכשיו הם בחופש הגדול ואין להם מועדונית ואין פעילות, הם סגורים בבית כי צמצמו את זה.

אנחנו מרגישים שיש פה אפליה כי ילדים אחרים נכנסים ואז הילדים שלנו נשארים בעדיפות אחרונה, ואנחנו מאוד נפגעים מהמהלך הזה. איך לילדים אחרים מצאתם תקציב ולילדים שלנו אין תקציב. איך אומרים שאין תקציב כשזה נוגע לילדים שלנו ולילדים אחרים יש תקציב והם נכנסים ומקבלים את השירות כמו שצריך וזה פוגע בהם.

המסר ברור. נשמע מהאנשים שמפעילים את התכנית.

אפשר לתת רקע על השכונה?

תציג את עצמך.

אני מנהל את המרכז לחינוך וחברה, עמותה שפועלת בשכונה מזה עשר שנים.

הבנתי שהייתה גברת פוקס שמימנה את התכנית, היא הלכה ועכשיו בני עקיבא נמצאים.

נכון. אנחנו שותפים איתם, בני עקיבא מטפלים במועדונית, אנחנו מטפלים במעטפת. אני רוצה רק לתת רקע. מי שמכיר – מכיר אבל השכונה היא שכונה שגרים בה משפחות מהעדה האתיופית, 70% משפחות מהאוכלוסייה הערבית ועוד 10%-15% מהציונות הדתית. כלומר שמדברים על להיות ברחוב או שאין מועדונית או להסיע למקום אחר, כך שמעתי, בשכונה הזאת קשה להסתובב בחוץ. גם בחדר המדרגות קשה להסתובב. זו שכונה, לאט לאט ברוך השם מתקדמים קדימה אבל זו שכונה שגם במתנ"ס עצמי, המתנ"ס מחולק, למגזר הערבי יש פעילות מבורכת ויפה, וגם במתנ"ס, אם אין פעילות אי אפשר להסתובב שם. הפעילות צריכה לעטוף את הילדים, גם את ההורים דרך אגב - - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר ועדה.

אני אומר הפעילות צריכה לעטוף את הילדים מגיל רך, אנחנו מפעילים מעון וגנים בשכונה מגיל רך עד נוער, נמצאות פה שלוש אבל יש הרבה יותר, צריכה לעטוף גם את ההורים, את ההדרכה, הטיפול. כלומר יש פה מערכת שלמה שבתוך השכונה שאר המענים הם למגזר הערבי. אי אפשר לחבר בין המענים. יש פה משהו שצריך לדאוג לאוכלוסייה הזאת באופן ייעודי. זה גם המנדט שלך אני מאמין, נכון?

כן. אבל יש פה מתנ"ס, המתנ"ס צריך לתת שירות לכל התושבים, נכון? גם ערבים וגם יהודים.

נכון.

אז מה הסיבה שהערבים מקבלים ויוצאי אתיופיה לא מקבלים.

אברהם, אני מצטרף לשאלה. באמת יש לנו מועדונית למגזר הערבי בשכונה.

בתוך שיקגו?

לא, בחוץ. שפועלת באמת לרווחת הילדים הערביים ואנחנו מברכים על זה.

אני גם מברך, שכל אזרח יקבל.

נכון. אני באמת מזהה פה שיש כאן איזו שהיא מדיניות אולי באמת אפלייתית כלפי הילדים האלה, שבאמת לא נותנים להם. אנחנו רואם, אנחנו כבר שנתיים בשיחות סביב הדבר הזה, שנתיים אנחנו מקבלים הבטחות, שנתיים אנחנו בעצם סוחבים את הסיפור הזה, באמת ואני אומר, שנה שעברה זה היה סגור שלושה חודשים, אימהות באו אלי בדמעות אמרו לי "תקשיב, אני עובדת עד שבע בערב, הילד שלי בחוץ" ולמה הן עובדות? לצערנו יש את הסיפור של התפרקות המשפחה, ובאמת הן צריכות בסוף, מה לעשות, הקצבה שאתה מקבל לא מספיקה אז הן עובדות עד שבע בערב, הילד מסתובב בחוץ ובאמת אני אומר - - -

וגם הוא הסביר שלהסתובב בחוץ זה מסוכן בשכונה הזאת. ולמרות שיש סכנה מסתובבים בחוץ.

כן. אני אומר, אנחנו כבר שנתיים עם הסיפור הזה, מקבלים הבטחות בלי כיסוי. כל פעם דוחים אותנו עם איזה משהו אחר. יש פה משהו שאני אומר, הילדים, בסוף הזמן עובר ויש פה פוטנציאל, ואני רואה את הילדים האלה, הם באמת ילדים שאני חושב שהם יוכלו להוביל בעתיד את החברה הישראלית, ברמה הזו. אנחנו מדברים פה הרבה על הסיכון אבל מה עם הסיכוי? הילדים האלה מפספסים הזדמנויות להצליח יותר בלימודים, לקבל עוד חוגי העשרה, לקבל ליווי, תמיכה, שבאמת יאפשר להם יום אחד להוביל את החברה הישראלית, את כל הדברים האלה זה מה שנקרא - - -

אני רוצה שתסביר לפרוטוקול, לוועדה, מה אתה צריך כדי שהילדים האלה לא יסתובבו בחוץ ויקבלו כמו שאתה אומר, שהם ילדים ממש פוטנציאליים ואנחנו צריכים לעזור להם ולתת להם את המסגרת, את התכנית. מה הבעיה שאתה לא יכול לעשות את זה?

היום כל הפעילות שלנו ממומנת על ידי, פחות מחצי ממומן על ידי אגף החינוך בעירית לוד שכן רואה את החשיבות בהצמחה של הילדים האלה, וכל השאר ממומן מכספי תרומות והשותפים שמביאים מהבית שלהם. יש לנו פה בעיה אמיתית וצריך לקרוא לילד בשמו. יש לנו בעיה אמיתית עם כל הסיפור הזה של משרד הרווחה, שמשום מה לא רואים את הצורך בלעזור לילדים האלה.

אתה אומר שאגף החינוך נותן את החלק שלו. חצי ממומן - - -

לא חצי, פחות. כשליש.

יש 100,000 שקל שמגיעים מאגף החינוך, זה לא משהו שמוסדר.

אגף החינוך של העיריה. זה לא משרד החינוך.

אגף החינוך של העיריה. אני אומר, זה לא משהו שהוא מוסדר באיזו שהיא תקנה, אנחנו כל שנה דופקים על הדלת, דופקים, דופקים עד ש- - -

מה התקציב שלכם?

330,000 שקל.

איך מועדונית עולה 330,000? טוב לא משנה, נדבר על זה.

התקציב הוא 100,000 שקל מאגף החינוך ושאר הכסף מבני עקיבא - - -

כדי שיהיה מענה לצרכים, 330,000 שקל. זה מה שצריך. מתוך זה 100,000 שקל אגף החינוך של העיריה מעביר לכם. היתר אתה אומר שמגיע מתרומות - - -

אני עובד בבני עקיבא שש שנים בהפעלת כפרי סטודנטים. אנחנו מפעילים היום 17 כפרי סטודנטים עם 500 סטודנטים ב-17 מקומות בארץ: ערד, נתיבות, רחובות בקרית משה, בלוד, ביפו, בכל מיני מקומות ופועלים גם במועדוניות בהרבה מאוד מהמקומות. בעצם ברמת אשכול כבר מלפני שוש שנים כשנורית עזבה, יש היום ברמת אשכול 35 סטודנטים שמפעילה בני עקיבא, לא היה תקצוב למועדונית, בשנתיים האחרונות אם זה בני עקיבא יחד עם נעם, התקציב היה בערך 330,000, 350,000 כל הפעילות, הקופה קטנה, חוץ מה-100,000 שגם את זה אני אומר זה לא מסודר בעירייה, זה סוג של לבוא ולבקש ולהפעיל לחצים פוליטיים, וחוץ מהדבר הזה הכל היה בהתגלגלות בסוג של גיוס תרומות, בסוג שבני עקיבא הוציאה מהכיס, בגלל שהסטודנטים כל כך מחוברים למועדונית ובגלל הפעילות המבורכת של המועדונית, ואתה רואה שהמועדונית פועלת מתוך אילוצים, מתוך שאין תקציב, שאתה צריך, עכשיו מוציאים אוטובוס לטיול, הטיול עולה לא יודע כמה, אתה צריך לחשוב מאיפה אתה משיג את התרומות, מאיפה אתה מגרד.

הפעילות עצמה במועדונית היא מדהימה, לא צריך לספר, כולם רואים יודעים ושומעים. נראה לי שמן הראוי שזה יהיה מתוקצב בצורה ממשלתית, משרדית.

מצוין, אנחנו ניקח בערך 350,000 שקל בשנה שצריך, ואת ה-100,000 שקל שמגיע מאגף החינוך בעירייה, גם זה לא מוסדר. מה שצריך, אנחנו רוצים 350,000 שקל.

זה לשלוש קבוצות גיל.

מה הגילאים?

יש א' עד ג', ד' עד ו', ו- ז' עד ח'.

מה מעל ח'? למה מעל ח' - - -

מעל ט' זה יחידת הנוער.

יש מסגרת לזה? יש תקציב לזה?

כן. אנחנו גם על זה - - -

אוקיי. אתה אומר לי שעד ח'. עד ח' מחולק לשלושה.

כן.

עכשיו נפנה למשרדי הממשלה, אני מבקש קודם התייחסות של משרד הקליטה. אני רואה שהאנשים האלה על הגבול. יש מוקד קליטה שם?

יש מוקד קליטה, בין הוותיקים. אתה זוכר גם , לפני שנתיים - - -

330,000 שקל למשרד הקליטה זה כלום.

אדוני, יש לי נתונים כמה אנחנו מעבירים בתמיכה של 2018 לעירית לוד. מעבירים 2 מליון שקל. לכלל האוכלוסיות, לא רק ליוצאי אתיופיה.

אנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה. תן לי פירוט על יוצאי אתיופיה.

יוצאי אתיופיה בגלל שהם עולים עד 15 שנה בארץ, כולם ותיקים שם, אז אין תמיכה שם אבל המוקד קיים ואנחנו מעבירים כל שנה תקציב עבור כח אדם.

אני שאלתי האם יש מוקד קליטה לעולי אתיופיה כמו שיש במקומות אחרים.

יש.

אם זה מוקד קליטה, זה בוודאי מוקד קליטה שלא הולך לרוסים ולא לצרפתים. אני אומר - - -

אז אני מסביר, רק כח אדם יש שם. אנחנו מממנים רק כח אדם.

כמה כסף אתם מעבירים למוקד הקליטה?

420,000 שקל לכוח אדם.

למשכורת? ומה כח האדם עושה?

זה כבר באחריות הרשות, הוא ממשיך לעשות מה שעשה אני מניח, אבל מכיוון שכבר עברו לרשות המקומית גם בהפעלה וגם בהנחיה, היום זה באחריות של הרשות. אבל אנחנו מעבירים את זה. בסך הכל אנחנו מעבירים 2 מליון כמו שאמרתי לכלל האוכלוסייה, וזה נתון לשיקול דעת הרשות לעשות את החלוקה לפי הצרכים. כפי שאמרתי גם בפעם הקודמת, זה נתון לשיקול דעת הרשות המקומית, היא מתעדפת את הצרכים שלה למי לתת, ואנחנו כמשרד מעבירים מעל 2 מליון שקל בשנה הזאת לכלל האוכלוסיות. בנוסף, מוקד קליטה לעולי אתיופיה, כח אדם.

אז כל הכסף הולך לרוסים, לצרפתים, ל- - - לקווקזים, ולא מעבירים לאתיופים. כשאתם מעבירים את התקציב, האם התקציבים מיועדים, צבועים כך וכך ליוצאי אתיופיה, כך וכך ליוצאי צרפת וכולי, או שאתם מעבירים לעירייה 2 מיליון שקל "תעשו מה שאתם רוצים"?

אדוני, הבעיה שהחלטת הממשלה מתייחסת להגבלה עד 15 שנה בארץ, למשרד הקליטה. זו הבעיה שלנו כרגע. מהבחינה הזאת אין עולים עד 15 שנה בארץ, הם עלו ב-1991 אז הם יותר מ-15 שנה בארץ, ומהבחינה הזאת לא מקבלים תמיכה.

אז אתה לא עוזר לי. אז זה 350,000 שקל, הילדים מכיתה א' עד כיתה ח' שמסתובבים בשכונה מסוכנת מאוד, רמת אשכול בלוד, ואין מסגרת. זה עצוב מאוד. אני רוצה לעבור לשירותי הרווחה. קודם כל העיריה. אני שוב אומר, בגלל שקיימת המדיניות שמי שמעל 15 שנה כבר אינו עולה חדש, המערכת העירונית קולטת את זה. בנוסף לתקציבים רגילים שיוצאי אתיופיה גם נהנים מתקציב המדינה, בנוסף, במסגרת ועדת השרים בראשות ראש הממשלה אישרה תקציב של 80 מליון שקל לדברים כאלה כפי שציינו עכשיו, פה צריך 350,000 שקל. בגלל שהעירייה לא נותנת 350,000 שקל הילדים חשופים לדברים מסוכנים ואין להם מסגרת.

אני רוצה לשאול אותך, האם מתוך 80 מליון שקל שהממשלה אישרה לתכנית ארצית, לא הגיע לפחות 300,000 שקל או 400,000 שקל לעירייה? תגידי לי את.

אז תרשה לי להתייחס, זה טוב שאחרי שכולם דיברו אני מתייחסת. קודם כל אני חייבת למחות על דבר מאוד מאוד משמעותי שנאמר פה על ידי דוד ווקר, שאני חייבת להגיד את זה, שמבחינתו כאילו יש אפליה, נשמע שיש אפליה לכיוון האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה בישוב. אני רוצה להגיד לכם היום בצורה מאוד ברורה, המועדונית - - -

לא רק הוא אמר, האימהות גם אמרו.

לא, אני דיברתי על מה שהוא אמר. ההורים שמעתי אותם מצוין, הם זעקו את זעקתם, זה בסדר. הוא- משהו אחר. אני רוצה להגיד לכם, יש מועדונית אחת בלבד לכל העיר לוד, לילדים בסיכון. אחת לחברה הערבית, היא נמצאת במקרה ברמת אשכול. אז בואו נשים את זה על השולחן. כאשר הם רבע מהאוכלוסייה. אז אין פה עניין של גזענות, זה לא שיש עשר מועדוניות לחברה הערבית ולאוכלוסייה האתיופית אין אף אחד, לכן אני חייבת לשים דברים על דיוקם. זה דבר אחד.

דבר שני שהוא יותר מהותי בעיני - - -

הערבים נכנסים - - -

לא, היא לא נמצאת בתוך המועדונית. היא נמצאת בשכונה, מה שדיברתי, בנפרד. אבל מה שיותר חשוב, אני חושבת שפה אדוני, אנחנו עוסקים בעניין מהותי. שים לב שלא נמצאים פה הנציגים של הדרך החדשה. הרי מה באו להגיד לנו בדרך החדשה על יוצאי אתיופיה? מה התכנית הממשלתית של ראש הממשלה? מה אמרו? אתם תשלבו את האוכלוסייה. ומה אנחנו עושים פה? אנחנו לוקחים אוכלוסייה שנמצאת ברמת אשכול, שבעצם כולם יוצאי אתיופיה, ואגב הם לא שונים משאר יוצאי אתיופיה בעיר, שכולם בסופו של דבר לומדים עד 15:30 בבתי הספר ונמצאים בקייטנות גם בשעות הבוקר, וכולם נמצאים כאשר אני כמנהלת רווחה - ואני רוצה להגיד לכם, בלוד כל אדם רביעי מוכר ברווחה – ואני אמורה לתת פתרונות ושירותים לכלל התושבים, אני בדקתי וביקשתי שמות של אנשים שמתייחסים אליהם ברמת אשכול, לא כולם מוכרים ברווחה. האם הכוונה עכשיו שאנחנו עכשיו נפתח תיקים, סוף סוף עד שיש יוצאי אתיופיה שאין להם תיקים ברווחה אז אני אלך לפתוח תיק בשביל לשים מועדונית?

לא, את הולכת על זה, תראי, עכשיו זה לא עניין של מקרים שמוגדרים כרווחה. אנחנו מדברים על תכנית לא פורמלית של אחרי הצהריים, שהילדים, אלה שהולכים לבית הספר, אחרי שהם חוזרים מבית הספר לא יסתובבו ברחוב ושתהיה להם מסגרת חינוכית. זה לא אומר שכדי לקבל את הסיוע, אם יש משפחות יותר חזקות מבחינה כלכלית שאת חושבת שהם צריכים להשתתף, אז אנא תקבעו מדיניות, תדרשו השתתפות של המשפחה. אבל פה הילדים נמצאים בסכנה. התכנית הממשלתית לא מחייבת שצריכה להיות השתלבות. נכון, התכנית מקדמת את ההשתלבות כמה שניתן, אבל אם למשל יש ילדים אחרים כמו ילדים יוצאי אתיופיה, אני בטוח שגם שם בשכונה יש ילדים אחרים שמוכנים ורוצים וזקוקים להשתתף בתכנית, אז תשלבו אותם.

אז נניח אם יש 100 ילדים יוצאי אתיופיה, תביאו עוד 50 או 100 או 200, לא משנה, אבל העלות של אלה הרווחה מכסה, והעלות ליוצאי אתיופיה, התקציב המיוחד הולך לשם. זה הרעיון, לעשות - - -

אני מבינה שאתה מדבר על מסגרת לא פורמלית. הרי אנחנו לא עובדים בווקום, אנחנו צמודים להנחיות משרד הרווחה. משרד הרווחה אומר שבשביל לפתוח מועדונית לילדם, ש אגב, מיועדת רק ל-15 ילדים בלבד, שזה הדברים שאנחנו יכולים לתת - - -

למה, כמה ילדים יש?

יש 14 ילדים ב-א'-ג', ד-ו', 13 ועוד ז'-ח' 8. 35 ילדים.

35 זה לא 15.

משרד הרווחה מתקצב מועדונית, זה רק 15 ילדים.

עכשיו שתי מועדוניות במקום.

שתי מועדוניות, 600,000 שקל.

אני מדבר על תכנית התקציב המיוחדת שהממשלה הקציבה ליוצאי אתיופיה.

190,000 לשנה מה"דרך החדשה" לכל הצרכים של כל יוצאי אתיופיה בעיר.

זה מה שקיבלתם?

מהדרך החדשה. עוד לא קיבלנו, אגב.

192,000 שקל?

190,000. כאשר אנחנו הגשנו תכנית, - - - אנחנו מקימים מרכז הורות ומשפחה בעיר, כדי לתת כלים להורים צעירים מכל המגזרים, ביניהם סוף סוף לשלב את יוצאי אתיופיה כדי לנסות לקבל כלים. זה מה שקיבלנו.

אוקיי. 190,000 יש, אבל גם לעירייה יש תקציב. הם תושבים כמו כל אזרח. 190,000 זה תוספת, אל תשכחי.

תוספת לדברים שלא קיימים, זאת אומרת שאנחנו רוצים בכל העיר לפתח דברים לטובת הדרך החדשה, איך משלבים. עכשיו, יש לנו כל כך הרבה צרכים - - -

הדרך החדשה זה תוספת. אבל יש תקציב. יש לכם תקציב כמו כל התושבים גם יוצאי אתיופיה הם אזרחים ותושבים, אז נהנים גם מתקציב המדינה.

התקציב של המדינה מחולק. משרד הרווחה אומר לנו על כל שקל לאן אתה מייעד אותו. אם הוא אומר לי למשל, אתה נותן לצרכים האלה ככה ולצרכים האלה ככה, בשבילי, יוצאי אתיופיה בכל העיר, אנחנו דואגים להם ברמה שווה. אין לי צבוע משהו, באגף אצלי למשל בא יוצא אתיופיה לאגף, אני לא אומרת לו "מאיזה מוצא אתה" אני אומרת לו "איפה אתה גר" ובהתאם לזה הוא מקבל את הצרכים שלו.

בסדר, אז האם אתם עושים את זה, אם כך למה התכנית היא בסכנה?

בגלל שאני לא חושבת, תשאל אותי לדעתי המקצועית, לא צריך מועדונית. צריך לימודיה, צריך משהו אחר. אני לא חושבת, אף אחד לא שואל, הלחצים הפוליטיים שמופעלים ולהביא אותי לפה על מנת לבוא להגיד את הדברים, זה לא נכון, זה לא על דעתי. זה משהו שאני לא חושבת.

את לא מאמינה שלמשל האימהות שאמרו - - -

אני נפגשתי עם האימהות.

עכשיו שמענו אותם. גם את שמעת וגם אני שמעתי. האימהות אומרות שהמועדונית הזאת מאוד חשובה משתי סיבות: סיבה אחת שהיא נותנת מעטפת הגנה לילדים בשכונת רמת אשכול, שהיא שכונה מאוד מסוכנת, שהילדים לא מסתובבים והם שקטים כשהילדים נמצאים במועדונית. זו סיבה אחת. סיבה שניה, שהיא נותנת אפשרות גם להגדיל את פרנסת המשפחה, כי כשהילדים מוגנים בתוך המועדונית ההורים יכולים לצאת לעבוד ולהביא פרנסה. והדבר השלישי שהילד מקבל חינוך ומתפתח במסגרת המועדונית. פה יש שלוש סיבות עיקריות שהסבירו האימהות, ויש לכך חשיבות רבה, איך את לא רואה את זה באותו כיוון, את החשיבות, ואת אומרת לי שלא צריך.

אני אגיד לך למה, לא אמרתי לא צריך.

אז תסבירי לי למה את מתנגדת.

קודם כל צריך כן לתת פתרון אבל לא של מועדונית. יש דברים אחרים שאפשר לתת, צריך דיפרנציאלי. לא לשים את כל הילדים שנמצאים ברמת אשכול בסל אחד ולהגיד "לא, זה מה שאתם צריכים וזהו זה". צריך להתייחס דיפרנציאלי לכל אחד ואחד, למשל האם יודעים ההורים שבשביל שתהיה מועדונית הילדים צריכים לצאת מבית הספר ב-13:30? בגלל שזו המשמעות של הדברים. יכול להיות שהורים יגידו "לא, אנחנו רוצים שהילדים יישארו עד 15:30 ואז אחר כך נעשה לימודיה" אני לא בטוחה מה התכנית. אני מתנגדת לרעיון - - -

רגע, אני מנסה להתמקד בכיוון. אנחנו מדברים על אחרי בית הספר לאלה שבגילאי בית ספר. אף אחד לא יוציא את הילד שלו לצורך המועדונית ממערכת החינוך.

זה מה שעושים.

זה לא מה שעושים.

לא עושים.

הם לא עושים, אבל המועדונית של משרד הרווחה, אולי ניתן למשרד הרווחה - - -

אתם עושים את זה?

ממש לא.

יש חוק חינוך חובה. למי יש זכות להוציא את הילד, אפילו להורים אין להם זכות. יש חוק חינוך חובה, אז בואו, כשאנחנו מדברים נתבסס על משהו.

אז אתה מחזק את מה שאנחנו אומרים, שזה לא מועדונית שצריך. צריך פתרון לילדים האלה אבל לא מועדונית, זה בדיוק מה שאני אומרת.

אני אומר שיש צורך אחרי החינוך.

אוקיי, אם זה לא מועדונית אז אנחנו בסדר גמור. הרעיון הוא כבר יותר טוב. לא אמרתי שלא צריך.

זה לא במקום מערכת החינוך.

לא שמעת אותי אומרת שאנחנו לא רוצים להתייחס לילדים האלה.

לא, שמעתי שאת אומרת שמוציאים אותם ב- 13:30.

אז הנה המפקחת פה, זה הכללים של משרד הרווחה. אני אשמח שהיא תפרט. שרית, את יכולה לפרט? רק השאלה הספציפית שמי שמנחה אותנו לעשות ככה, המועדונית פועלת לפי איזה חוקים מסוימים. מי שקובע את החוקים זה משרד הרווחה.

לאיזה גילאים המועדונית?

א'-ח'.

אני רוצה לדעת, האם מוציאים אותם באמצע בית הספר ולוקחים את הילדים למועדונית? זה מה שהיא אומרת.

על מנת להקים מועדונית שנמצאת בפיקוח של משרד הרווחה, התשובה היא כן. הילדים צריכים לצאת מבית הספר בשעה 13:30, כי המודל היום של משרד הרווחה למועדונית טיפולית, שזה המודל היחיד שיש לנו, משרד הרווחה נותן מענים טיפוליים, לא מענים חינוכיים. אני חייבת להדגיש את זה. זה המענים של משרד הרווחה, מענים של ילד ונוער. אני מייצגת שירות ילד ונוער.

יש פה אי הבנות. קודם כל זה לא מוגדר מועדונית. פה אחרי הצהריים לילדים אין מסגרת, אחרי שהם חוזרים מבית הספר. זה מה שההורים אומרים. לכן אחרי בית הספר, ולא במקום בית הספר.

אז לכן המענה לא יכול להיות של משרד הרווחה?

לא זה לא זה אז מי כן?

לכן כשדיברנו ואני הסברתי, אמרתי לא צריך מועדונית, צריך לימודיות, צריך פתרון לילדים, כיוון שברגע שאתה אומר מועדונית אנחנו מסונדלים. למה מסונדלים? יש לך X ילדים, יש לך הנחיות של משרד הרווחה, ויש לך מ-13:00 עד 16:00.

הבנתי. הבעיה שלך זה ההגדרה?

המהות.

בואי תסבירי לנו באיזו הגדרה נוח לך. לימודיה? מרכז לימודיה?

נכון. צריך להיות לימודיה, שייקחו בחשבון - - -

והחינוך יגידו אין לנו כסף - - -

אבל זה עוד חודש, תחילת שנת הלימודים. אז אתם הולכים אחורה.

רגע. אני רוצה להבין מהמפעילים של התכנית, יש לכם בעיה להגדיר את זה כלימודיה או מרכז לימודיה או חינוך לא פורמלי אחרי הצהריים?

אני אגיד מה חשוב לנו שיהיה. חשוב לנו שיהיה במסגרת שהיא עוטפת את הילדים, מהסיבות שאתה אמרת, שהילדים יהיו מוגנים, חשוב לנו שיהיה שם כן מרכז לימודי, חשוב לנו שזו לא תהיה רק מסגרת מניעתית אלא גם מסגרת שתצמיח את הילדים. זה מה שחשוב לנו. אני אומר, יש פה בעיני דיון שהוא חוטא למהות, בעיני במקום שבעצם אנחנו באים לנציגי המשרד, אומרים להם "חבר'ה, יש פה אוכלוסייה שזקוקה לעזרה שלכם" במקום שיגידו לנו "חבר'ה, אנחנו רוצים לעזור לכם, בואו נראה איך אנחנו מצליחים ליצור פה משהו שיענה לצרכים של ההורים והילדים" יש פה גישה שאומרת "תקשיבו, אלה הקריטריונים" יש פה גישה שאומרת בעצם "אנחנו לא פונקציה, תשחררו מאתנו ותעברו לבא". אנחנו מוצאים את עצמנו פה במצב אבסורדי. במקום שנציגי המשרד יגידו להם איך בעצם פותרים את הבעיות, אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לספק פתרונות למשהו שהוא אמור להיות בבסיס העבודה של משרד הרווחה.

אני רוצה להגיד משהו .

אבל הבנתם את הבעיה?

הבנתי. זה מתחבר לזה.

אני רואה שפה הם מחפשים דרך איך לא לשלם. הבנתי את זה. יש - - -

ממש לא.

אז תראי ,אם את מסכימה איתי במטרה שהאימהות הסבירו, שלוש מטרות שהגדרתי למה צריך את זה, הגנה לילדם, חינוך לילדים ויציאה של אימהות לעבודה, אם את מסכימה לזה, מזמן הייתם פותרים את הבעיה. אם אתם רוצים באמת לממן את זה אז אתם יכולים להגדיר להם, טוב, אל תקראו לזה מועדונית אלא תקראו לזה אחרת כדי שנוכל לשחרר תקציב. אז מה הבעיה?

אבל אנחנו מדברים, משרד הרווחה פועל כמועדונית טיפולית. אנחנו רוצים לבוא, אם אתה רוצה לעשות מועדונית טיפולית - - -

ככה בנוהל שלכם?

זה מה שמוגדר. אין מועדוניות אחרות.

אז 80 מליון שקל תוספת שניתנה זה לטיפול? לא שמעתי דבר כזה.

לא. 80 מליון זה הדרך החדשה. זה משהו אחר.

אז זה לא לטיפול.

לא לטיפול.

אז תחזירו את ה-80 מליון שקל אם כך. אז זה לא מוגדר, זה לא לטיפול.

אני חושבת שאנחנו מערבבים פה. אני אסביר את זה עוד פעם. בשביל לפתוח מועדונית בתפיסה שהם רוצים, אמרה ממשרד הרווחה שמי שמתקצב אותה – עזוב את הדרך החדשה, תיכף נגיע אליה – יש מה שנקרא תקציבי משרד הרווחה, משרד הרווחה תומך הרי באוכלוסיות כלשהן. יש תקציב לזה, אבל התנאי של המפקחת, ושילשום ביקרנו במקום, התנאי שלהם זה ל-15 ילדים בלבד וצריך להיות מ-13:30. זה התנאי. רוצים? זה מה שרוצים, מבחינתי זה נקראת מועדונית טיפולית.

אבל יש 35 ילדים, לא 15.

אז השאלה אם משרד הרווחה יכול לתקצב היום שתי מועדוניות, כשכל מועדונית לפי התפיסה של משרד הרווחה זה 250,000 שקל. כל מועדונית. שתי מועדוניות - - -

תעזבי את המועדונית, נקרא לו מרכז חינוכי או לימודי.

מרכז חינוכי זה כבר לא תקציב של משרד רווחה, זה כבר תקציב - - -

משרד הרווחה, לא?

לא, אין לו תקציב.

להם יש כסף שצבוע לתכניות טיפוליות.

תכניות טיפוליות. משרד הרווחה נותן אך ורק לתקציב טיפול. מה אנחנו כן יכולים לעשות? לקחת ב-190,000 שקל שיש לנו בדרך החדשה, אותו אפשר לנסות לסייע דרך הלימודיות. אבל זה לא יספיק, גם אם תיקח את כל הכסף ותשים אותו על רמת אשכול, אתה בעצם - - -

מדובר ב-350,000 שקל.

זה מה שם אומרים.

כן. אם אגף החינוך ייתן 100,000 שקל ואתם תתנו עוד 100,000 שקל, זה ביחד 200,000 שקל וזו התקדמות. עוד 150,000 שקל נדרוש ממשרד החינוך לתת.

רק שה-100,000 שקל שנותנים ונעם אמר את זה במפורש, זה לא מוסדר. ובגלל שיש קיצוצים בתקציב, חשוב מאוד להגיד את זה, כדי שתחזק את זה כדי שלא נבנה על אספמיה, כיוון שאני רוצה לבנות על יו"ר הוועדה שלמשל שישיג לנו יותר כספים למשל מהדרך החדשה, מבחינתי אין לי בעיה. אני היום יכולה לבוא ולהגיד "יש לנו את כל התקציב של 190,000 שקל" ולשים אותו על מועדונית אבל זה לחטוא למטרה של איפה אנחנו בכל אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בעיר.

הבנתי. נשמע את משרד הרווחה. את מאמינה במטרות.

מאוד מאמינה במטרות.

אז בואי תאמרי לנו איך יוצאים מהדבר הזה כדי שלכולם, גם לכם יהיה נוח להעביר תקציב, גם שהילדים יקבלו את התכנית, את השירות, איך להגדיר אותו ואיך לעשות את זה.

אני רוצה להתייחס לזה משתי נקודות מבט. אחת מתוך הסתכלות על תקציבי הדרך החדשה שזה בעצם המענה הממשלתי, ואחת מתוך ההתייחסות לתקציב משרד הרווחה, שזה שני דברים שונים לגמרי. מתוך תקציבי הדרך החדשה, צריכה להיעשות ישיבה עם כל הגורמים שקשורים לדרך החדשה בלוד ולהציג תכנית למנהלת הארצית שזו הגברת דפני מושיוב שהיא האחראית והמפקחת שלכם מבחינת הדרך החדשה, דפני. הם צריכים לשבת במסגרת הדרך החדשה - - -

דפני אמרה לי שמזמן פתרתם את הבעיה.

לי יש את המכתב הזה משנה שעברה בעצם שלמטרה של מועדונית הם לא הסכימו. למטרה של מועדונית גם הדרך החדשה לא הסכימה. אז צריך לחשוב על מענה אחר שהוא לא מועדונית, בגלל זה כל מי שקשור לדרך החדשה בלוד צריך לשבת להתכנס שוב, ולחשוב איך מגדירים את המענה בדרך שכן יהיה אפשר לתקצב אותו מתקציבי הדרך החדשה.
זה לדרך החדשה. מבחינת משרד הרווחה, כשמגדירים מועדונית יש קריטריונים מאוד מאוד ברורים של משרד הרווחה מה זאת מועדונית, לאיזו אוכלוסייה היא מיועדת, באיזה שעות היא עובדת, מי אנשי הצוות ומה העלויות. למטרה שרוצים ברמת אשכול מענה של מועדונית, הוא לא מותאם אבל אני גם באתי לקראתם ובאתי וראיתי את המקום וגם נתתי להם את כל הקריטריונים, שגם אם בכל זאת ירצו לתת ל-15 ילדים מענה, כמו שאורלי אמרה זה עלות של 250,000 שקל בשנה, נדרש מבנה מאוד מאוד מוגדר, נדרש שהילדים יצאו בשעה 13:30 מבית הספר, כי זה המענה, משעה 13:30 עד שעה 18"00.

זה גם לא מתאים לכולם.

מתאים ל-15 ילדים, צריך להגדיר קבוצת גיל. בהנחה שהילדים יהיו מוכרים ברווחה, וזה ילדים בסיכון.

חייבים להיות מוכרים ברווחה וחייבים להיות בסיכון.

כי התשלום הוא בהועדות על מי שיש לו תיק ברווחה.

זה לא רלבנטי לסיפור הזה, מועדונית כזאת.

זה המענה, אני באתי ונתתי והסברתי את כל האופציות. אני חושבת שהדרך הכי טובה - - -

- - - מסגרת בחינוך בלתי פורמלית, לימודית - - - להם יש כסף צבוע.

לכן הדרך הכי טובה לפתור את זה, זה במסגרת הדרך החדשה.

יש לי הצעה. במידה וכן יגדילו לנו את התקציב של הדרך החדשה, יכול להיות שחלק מזה אפשר יהיה לטובת פיתוח לימודיות, אז לימודיות, אתה לא חייב להיות מוכר ברווחה. אתה נותן את זה לכולם, אתה בא אחרי בית ספר, אתה מושיב אותם לארוחה חמה, קצת שיעורי בית, יש לנו סטודנטים ודברים כאלה, זה מה שהם צריכים, אנחנו גם לא רוצים שהילדים יישארו יותר מדי גם במתנ"ס. הם צריכים לגדול עם הורים. נכון שהורים עובדים, אבל מה עשינו פה? יש לנו קשר הורה-ילד, אז לא לעשות את זה כל יום, לעשות שלוש פעמים בשבוע. זו התפיסה המקצועית שלנו.

אבל הבעיה פה שהשכונה מסוכנת ולכן אם הילדים יסתובבו הם חשופים ולכן החינוך הוא המסגרת, הם מרוויחים גם הגנה וגם חינוך וגם האימהות יכולות לצאת לעבוד. אז יש פה באמת מטרות חשובות.

אפשר להגדיל אולי באמצעות הדרך החדשה. אם אנחנו מקבלים רק 190,000 לכל העיר בעניין הזה של השילוב, אתה יודע, אני אומרת בוא נגדיל קצת, ולא אכפת לי, באמת אני אומרת ושלא יתפרש כאילו שאני, הבעיה הזאת לא - - -

הדרך החדשה זה מהחלטת הממשלה?

כן.

דרך חדשה, זה אמור ללכת, בארץ אנחנו יודעים איפה יש קהילות יותר גדולות ואיפה שכונות בסיכון, אנחנו יודעים. אני חושב שגם הכסף צריך להיות מחולק לא פלאט לכל האזורים.

זה לכל הארץ.

לכל הארץ, אבל יש מקומות שאולי בכלל לא צריך להגיע לשם כי אין שם שכונה בסיכון ואין קהילה. אולי לקחת את זה למקומות יותר מרוכזים.

מה שקובע זה הצרכים.

אם יש - - -

אני רוצה לתקן לגבי הנתונים שמסרתי קודם לפרוטוקול, זה לא 2 מליון, זה 1.6 מליון, מתוך זה 40,000 שקל הולך לעולים שהם עד 15 שנים בארץ, יש כבר תכנית כתובה אבל יש אפשרות לעשות שינוי יעוד, זאת אומרת להעביר את התקציב- - -

אתה אומר 40,000.

40,000. כן. זה עדיין סכום, אנחנו בכל זאת מנסים - - -

אתה אומר שבשינוי יעוד אפשר להעביר ל - - -

בדיוק. הרשות צריכה לעשות שינוי יעוד ולהעביר את התקציב - - -

זה אומר לא לעשות דבר אחר בכל העיר חוץ מפה.

לא, הוא לא עוזר לי. הוא מדבר - - -

אני משתדל, 40,000 זה מה שנתנו.

בסדר, אתה לא עוזר לי כי אתה מדבר על עולים שהם עד 15 שנה, אבל הם מעל 15 שנה.

אולי יש חלק משם, אני לא יודע.

יכול להיות, אבל זה תלוי בבדיקה פרטנית.

אני מדברת כרגע כנציגת ציבור בוועדות קידום מעמד הילד ברמת גן. אני חושבת שאפשר אולי קצת ללחוץ על הרשות עצמה שתסייע, כי אצלנו ברמת גן אנחנו אספנו ילדים, במקרה רוסים, שהתגודדו בגנים ועסקו בסמים ובזנות, הרשות, אנחנו פתחנו להם מן מועדונית, מקום שהם אחר בית הספר, לא חשוב, כל ילד בזמנו שלו, הם מבשלים שם יחד, אוכלים יחד, ובשיתוף עם ההורים. גם ההורים יכולים לבוא. אני חושבת שזה מענה נהדר. קצת ללחוץ על הרשות שיכולה לסייע פה לתת איזה מועדונית, וגם יש להם תקציב. ללחוץ על הרשות, זכותנו לעזור, גם מתוך הקהילה. ואז בשילוב עם הרווחה אפשר להביא מענה שלילדים שבאמת לא יסתובבו ויהיו מוגנים. כשאני מדברת על ילדים, מדובר עד גיל 18, עד כניסתם לצבא, והילדים מאושרים.

מדובר פה על גילאים יותר קטנים כדי להגן עליהם מתופעות שאת מדברת עליהם, שלא ידרדרו לערכים לא מקובלים.

ובעוד מועד, כדי שלא יצטרכו להוציא אותם אחר כך מהבית לפנימיות ול- - - אותם ילדים בסיכון.

הרשות היא האחראית בראש ובראשונה, והיא צריכה לדאוג לתקציב. אם זה מהדרך החדשה. האמת אני לא מסתדר עם השם הזה כי זה לא כתוב בשום - - - השם הוא תכנית ממשלתית לשילוב המיטבי.

לא צריך להתמקד בשם. העיקר המענה.

הרשות לא נותנת מתקציבה בסופו של דבר, אם זה משרד החינוך, עדיין נותנת 100,000 שקל. אי אפשר להגיד שלא נותנים.

השאלה פה, אבל צריך 350,000 שקל.

אני חולקת על זה כיוון שאנחנו בסופו של דבר מפעילים פה המון המון מסגרות. 350,000 נראה לי בשביל לעשות הרבה דברים. אם אנחנו מדברים על לימודיות משעה 15:30 עד 18:00, גם שלוש קבוצות אפשר לעשות בפחות. 100,000, בכל מקרה צריך לדאוג לתוספת תקציב.

אני אגיד משהו קצר. אני נמצא יחסית הרבה, אני מסתובב בכל - - -ואני נמצא גם במועדונית ובשכונה שם, זה לא רק מרכז למידה ולימודיות וקצת מתמטיקה, קצת פה, וקצת ארוחת צהריים ושילכו. זה מענה הרבה יותר כולל. גם לכל קבוצה יש מדריך ומדריכה, ויש 15 סטודנטים שמשולבים במועדונית. עכשיו לדוגמה הם עשו טיול בהרי ירושלים ונסעו ללונה פארק ונסעו לסופרלנד, ובסוף אני אומר, האינטרס של הרשות שעכשיו יש פה 35 ילדים מכיתה א' עד כיתה ח', זה למנוע, המועדונית היא מעין מסגרת עוטפת. הם לא חייבים לבוא. הם באים לשם כי הם רוצים לבוא, והם נשארים שם וכיף להם ואני רואה אותם גם במפגשים עם הסטודנטים והכל. בקיצור, האינטרס של הרשות זה לקחת אחריות על הסיפור ולהגיד, יש פה כבר משהו מדהים שקורה, עם הסטודנטים ועם הכל, בואו נראה איך אנחנו יכולים לעזור שיהיה פה כסף.

אנחנו רוצים, אבל תנו לנו לעשות את זה, תנו לנו לנהל את זה.

אנחנו עכשיו בכיוון לסיכום. בבקשה.

אני רוצה להגיד, קודם כל ברוך השם יש פה משהו שעובד, והוא עובד טוב. אורלי מציעה לשנות את הפורמט, אני אומר, בדרך כלל הגישה שלי היא שכשיש משהו שעובד טוב, להיפך, תפתח אותו. אני יכול להגיד שאנחנו לצורך העניין העלינו את הסיפור הזה באמת בגלל שאנחנו כבר שנתיים עם הסיפור הזה של המועדונית, העלינו את הסיפור הזה ללשכת שר הרווחה, הוא אמר לנו במפורש "ברגע שהמועדונית תהיה מסומלת אני אוכל לסייע לכם" השאלה אם אפשר לסמל את המועדונית על מנת ש- - -

אני נתתי לך את כל המענים בנושא הזה, ורשמנו מה בדיוק צריך לקרות כדי לפתוח מועדונית. אבל קודם כל צריך הסכמה של בתי הספר שהילדים יצאו בשעה 13:30 מהמסגרת החינוכית. חשוב לי לומר את זה וחשוב שידעו את זה. ילדים שמגיעים למועדונית בגילאי א'-ד' - - -

היום באיזו שעה מגיעים?

מגיעים בשעה 13:30. זה התנאי של משרד הרווחה. זה המודל. - - -

אפשר להחריג.

אין החרגות.

למה לא להחריג?

כי אז זה לא מועדונית. זה המענה שיש לנו. אולי לחינוך יש מענים אחרים. למשרד הרווחה יש מענה - - -

קודם כל אני לא רוצה להדביק לילדים סטיגמה של "טיפולית". כי הילדים לא כך מוגדרים. אנחנו מדברים על ילדים שזקוקים למסגרת חינוכית אחרי בית הספר. לא להוציאאותם מבית הספר. משרד ה רווחה אומר לך שאם אתה מגדיר אותם כמועדונית, אז הקריטריון שצריך להוציא אותם באמצע הלימודים וזה קריטריון של מועדונית טיפולית וגם המשפחות צריכות להיות מוכרות ברווחה. עכשיו אני חושב שהשר כשהואאומר לך שאם זה יוגדר כמועדונית לכך הוא מתכוון. אם לא, אין לנו מנדט להעביר כסף למרכז חינוכי או לימודיה כמשרד רווחה, וזה יותר מתאים למשרד החינוך. זה הכיוון.

העניין של להגדיר כטיפולי זה לא יעשה טוב לילדים. זה יפגע בהם אם מוציאים אותם באמצע הלימודים, וזו גם לא כוונתכם. אז האם אפשר למצוא שם או הגדרה שיכול - - - אני מדבר פה לא מבחינת הרווחה, אני פונה לרשות המקומית, לראש העיר.

ראש העיר כבר הגיש בקשה למשרד הרווחה.

הוא אמר לך, משרד הרווחה זה לא טוב.

הם רוצים שהסיוע - - - בשילוב עם הרווחה.

בוא נשמע, מה הפתרון שלכם?

בשנה שעברה לא היה תקציב, לא היה תקציב, חיכינו במשך שלושה חודשים. בחודש דצמבר ישבנו עם טלל דולב ועם אורלי, והייתה הבטחה לכסף מטלל דולב ומהרווחה, 50,000 מאורלי ו-70,000 מטלל, וידעתי שמהחינוך יהיה לי 100,000 ביחד זה 220,000 אמרנו שאנחנו יוצאים לדרך ומסיימים את השנה, אנחנו היחידים שהוצאנו - - -

120,000 הגיע?

לא הגיע כלום. הגענו בסוף שנה, אנחנו ובני עקיבא עם הלשון בחוץ. אנחנו נמצאים ב-15 ביולי, עוד רגע יסתיים הדיון פה, כל אחד ילך, עוד רגע ה-1 בספטמבר, ראש העיר, החינוך, לא משנה מה, אני כעמותה וגם בני עקיבא, לא יכולים לשאת את זה עוד פעם, לא רוצים לפתוח בדצמבר. אם הדרך היא להוסיף תקצוב מהדרך החדשה לרווחה כדי שיעבירו לפה, זה דרך מעולה, אני לא יודע איך מ-80 מליון יש 190,000 רק ללוד, אם הדרך היא שראש העיר יחליט, אני לא יודע את הפתרונות. אני יודע שהשנה וגם שנה שעברה שמנו את זה על הגב שלנו, בני עקיבא ואנחנו, וזה ילדים של העיריה. זה חשוב, אני נמצא שם, אני רואה, אני מכיר את ההורים ואת הילדים, חייבים לפני שמסתיים, באוגוסט כולם נעלמים, לדעת איך אנחנו מתחילים שנה ב-1 לספטמבר.

אני צריך לסכם את הדיון כיוון שאני גם צריך ללכת להצביע. זה גם הזמן שתכננו לקיום הישיבה. ההחלטה בוועדה, קודם כל יש כמה דברים שאנחנו צריכים לברר, את ההגדרה. לא משנה איך תגדירו, הילדים צריכים להיות במסגרת. אי אפשר להשאיר את הילדים בחוץ. האחריות הישירה לכך היא של הרשות המקומית. הרשות המקומית תשבור את הראש מאיפה היא תביא את הכסף. הם אזרחים והם לא צריכים להיות בסכנה. זו ההחלטה שלנו.

הוועדה קוראת לראש העיר להסדיר את הנושא הזה בהקדם האפשרי, לפני פתיחת שנת הלימודים. כי לא מפקירים את הילדים. אנחנו יודעים את החשיבות של המסגרת הזאת, ואני לא קורא לה מועדונית, תמצאו את ההגדרה ברשות המקומית, אני קורא לה מסגרת חינוכית שהילדים האלה צריכים להיות מוגנים מסכנות שקיימות בשכונה ודבר שני, זכותם של הילדים לקבל חינוך. דבר שלישי – להורים זה חשוב מאוד שהילדים יהיו במסגרת חינוכית והם יכולים לצאת גם לעבוד ולהגדיל את הכנסת המשפחה. אלה שלוש מטרות עיקריות שחשובות לנו ולכן אנחנו קוראים לראש העיר, למערכת העירונית כולה וכמובן לאגף החינוך בעירייה שמי שעומד בראשה הוא ראש העיר, לכן אני קורא לו למצוא פתרון לפני פתיחת שנת הלימודים.

אנחנו נכתוב מכתב לראש העיר עם העתק לגורמים הרלבנטיים כמו שר הרווחה, שר החינוך, שר האוצר, משרד ראש הממשלה. ההחלטה תועבר לראש העיר.

תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:44.