פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



32
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 9:30

מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים - לאור חובת הדיווח

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

אלמוג שרב - מנהל תחום בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, נציבות שירות המדינה

יודפת אפק - סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אווקה קובי זנה - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

אסף נועם - לשכה משפטית, משרד המשפטים

אביטל קפלן - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תכניות, מטה היישום, משרד ראש הממשלה

איתמר בן ישראל - נציג התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

רועי דהן - מנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח הון אנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים

יעל גרשנפלד - סטודנטית בקרה ומעקב מקצועי, משרד הפנים

מיכל יוספוף - רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

בת-אל אזמרה אסרסה - עוזרת ראשית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חיים שלום פותיחי - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

איילה מוזס - מנהלת אגף מורשת, משרד התרבות והספורט

מאיר אלבז סטרינסקי - מנהל מחלקת הדרכה, משרד החוץ

משה הראל - הון אנושי ומנהל, המשרד לפיתוח הנגב

יעקב קמחי - מנהל תחום תקינה ומבנה ארגוני, משרד הבינוי והשיכון

מאיר דקל - מנהל יחידת החברות, משרד הבינוי והשיכון

עירית טויג - מנהלת תחום פרויקטים והטמעת הרפורמה, משרד החינוך

קלעי פוריה - מרכזת תכניות תספ"ה, משרד החינוך

דולי תמרוב - נציגת משאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה

אסף אהרונוביץ - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

מתן בן יאיר - רכז משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

מיכל לרר - חוקרת, מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אדנה טדלה - מנהל- מרכז קליטה, הסוכנות היהודית

רות דיין מדר - מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

ברכה אישטו - מנהלת מוקד קליטה, עירית רמלה

רחלי הכט - מנהלת תחום תנאי העסקה, נתיבי ישראל

נועם שלוסברג - רמ"ח גיוס עובדים, רשות שדות התעופה

אביבית סעדון - מאבחנת גיוס בכיר, רשות שדות התעופה

עידו איינבינדר - מנהל משאבי אנוש, גיוס ורווחה, תאגיד השידור הישראלי

עופר קרן - הממונה על העסקה מגוונת, חברת החשמל

ירון הדרי - סמנכ"ל משאבים, נמל אשדוד

אפרת קסלר - רכזת גיוס, נמל אשדוד

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אורית צגאי - עו"ד, יו"ר ועדת עולים, לשכת עורכי הדין

מזל נייגו - עו"ד, לשכת עורכי הדין

דנה אהרון - אגף מינהל ומשאבי אנוש, מל"ג

לימור בן עמי - אגף מינהל ומשאבי אנוש, מל"ג

ורד קרליבך - מנהלת משאבי אנוש, הקרן למורשת הכותל המערבי

בני פרץ - פעיל חברתי

חן מזרחי - סטודנטית ברשות החברות הממשלתיות

גד אלון - מוזמן/ת

עפרה ארליך - מוזמן/ת

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים

































מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים - לאור חובת הדיווח

ברוכים הבאים. נושא הדיון היום הוא מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים, כמו כן גם ברשויות המקומיות, לאור חובת הדיווח. אחת לשנה הוועדה מתכנסת לבחון האם הגופים עומדים בדרישות החוק.

בדיון האחרון שהתקיים ב-24.7.2017 הועדה קראה ליזום פעולות לשם יישום החוק באותם גופים שלא עמדו בדרישות החוק, וכך נפעל ונעשה במשנה תוקף גם בדיון הנוכחי.

אני מאוד מקווה שהחוק יביא לתוצאה לה קיווינו וישפר את ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי בישראל.

לקראת הישיבה הנוכחית הגיעו לוועדה הדיווחים מהגורמים הבאים: אני רוצה להזכיר שהחוק מחייב ריכוז. על ביצוע החוק בקשר לרשויות המקומיות, אחראי משרד הפנים והגופים או התאגידים הציבוריים זה משרד המשפטים, דהיינו שרת המשפטים אחראית, או המשרד שלה אחראי, ובנושא חברות ממשלתיות אחראי משרד האוצר וכמובן גם נציבות שירות המדינה. קיבלנו ממשרד המשפטים, משרד האוצר וקיבלנו גם דיווח מנציבות שירות המדינה. משרד הפנים העביר את הנתונים לממ"מ, ומיכל לרר נמצאת פה, היא עשתה עבודה טובה ותציג לנו אותה. כמובן גם נציבות שירות המדינה יציגו. יש גופים נוספים שהעבירו לנו דיווח באופן ישיר כמו הסוכנות היהודית, מגן דוד אדום, אלת"א מאשדוד, וחברת חשמל.

בתחילה נקבל דיווח מהמשרדים המרכזים את היישומים, משרד המשפטים, משרד האוצר משרד הפנים ונציבות שירות המדינה. לאחר מכן נלך גם לכל משרד ומשרד. אני מבקש שהדיווח יהיה תמציתי ולא להיכנס להיסטוריה. כפי שאמרתי קיימנו ישיבה ב-24.7.2017, ואנחנו רוצים לשמוע מה התקדם מאז.

אני רוצה לשמוע מהמשרדים שעד עכשיו לא עמדו בביצוע החוק. רשות הדיבור בתחילה למרכז המחקר והמידע. הדיווח נמצא בפניכם ומי שלא קיבל יכול לקבל. בכל זאת מיכל תציג לנו באופן כללי את הדו"ח ולאחר מכן נפנה לכל משרד ומשרד בצורה פרטנית. בבקשה מיכל.

בוקר טוב. לבקשת הוועדה כתבנו נספח שבו ריכזנו נתונים על נושא הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים הציבוריים. נגיד שרוב הנתונים מתייחסים לשנת 2017 למעט נתוני הרשויות המקומיות שמתייחסים לנתוני 2016.

הבנתי שהייתה בעיה בקישור של המסמך בהעלאה לאתר אבל כשזה יסתדר תוכלו לראות את המסמך המלא כפי שהוא מוצג כאן, ושם יש גם רשימות מלאות של נתוני הייצוג, כי כאן אציג אותם יחסית בצורה מרוכזת.

רק בקצרה אגיד שהוראות הייצוג ההולם קבועות בשני חוקים, חוק שירות המדינה – מינויים, שבו נקבעה חובה עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך שבתוכן גם כלולה מערכת הבריאות, ובחוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, ושם נקבעה חובת הייצוג לגבי חברות ממשלתיות שמעסיקות מעל 50 עובדים, תאגידים ציבוריים שהוקמו מכח החוק שגם בהם מועסקים מעל 50 עובדים וברשויות המקומיות.

בחוקים האלה בעצם לא נקבעו יעדים מדידים לייצוג הולם ולא הוגדר מהו ייצוג הולם. בהקשר של שירות המדינה, הדבר נקבע בהחלטת ממשלה, לפי שיעורם באוכלוסייה, שבסוף שנת 2016 לפי נתוני הלמ"ס שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה עמד על 1.7%. ביתר הגופים לא נקבע יעד מדיד ולכן הדרך הטבעית להתמודד עם הדבר הזה זה בעצם להמשיך את הקו של שירות המדינה ולהשוות את שיעורי הייצוג לשיעורם באוכלוסייה.

הנתונים שאני אציג מתייחסים לארבעת הגופים שהזכרתי, והם מתייחסים רק לעובדים שמועסקים בהעסקה ישירה, לא כלולים בנתונים עובדים שמועסקים דרך עובדי קבלן. את הנתונים קיבלנו מנציבות שירות המדינה, מרשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, ממשרד המשפטים בנוגע לתאגידים וממשרד הפנים בנוגע לרשויות המקומיות.

(הצגת מצגת)

בשירות המדינה שיעור יוצאי אתיופיה בשנת 2017 עמד על 2.4%. כשמשווים את הנתון הזה על פני השנים האחרונות אפשר לראות שחלה עליה עקבית בשיעור הייצוג, מ-1.4% בשנת 2013 ועד 2.4% בשנת 2017. אני אגיד משהו שקרה ב-2016, שאפרש לייחס לפחות חלק מהעלייה בנתונים לדבר הזה וזהו הסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין משרד האוצר בנוגע להעברה של עובדי ניקיון ממודל של העסקה דרך קבלן למודל של העסקה ישירה. חלק מאותם עובדי ניקיון הם ממוצא אתיופי ולכן בעצם קודם הם לא נספרו בנתונים של שירות המדינה ולאחר יישום ההסכם הם נכללו בגלל ההעסקה הישירה שאליה הם הועברו.

אז מעבר לייצוג הכמותי, השקף הבא ילמד אותנו משהו על הייצוג האיכותי של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. הנציגות נוהגת להתייחס להשתלבות של כלל העובדים על פני ארבע רמות דירוג: מסד, מירב, תיכון ובכיר, כאשר מסד זה הכי נמוך, עד דרגה 39 בדירוג המח"ר והמקבילות, ובכיר, כמו שזה נשמע, מהווה הדירוג הגבוה ביותר שזה דרגה 44 בדירוג המח"ר והמקבילות לזה.

אז כמו שניתן לראות בתרשים כמעט 84% מיוצאי אתיופיה מועסקים בדרגה הנמוכה ביותר בדרגת מסד, כשמשווים את זה לכלל עובדי המדינה רואים שרק קצת מעל 50% מכלל עובדי המדינה מועסקים ברמת מסד והיתר מתפלגים בין שאר הדירוגים.

אני אגיד משהו גם על שיעור יוצאי אתיופיה שהם בעלי תואר אקדמי והנתון הזה בשנת 2017 עמד על 27.4%.

עד כאן דיברנו בהקשר של כלל שירות המדינה ולא דיברנו על אופן הפילוח בין המשרדים ובין מערכת הבריאות, וזה מה שהשקף הזה מנסה לעשות כאשר הוא מפריד בין משרדי הממשלה ומערכת הבריאות וחשוב להפריד ביניהם בגלל הבדלי העסקה וסוגיות נוספות.

הקטגוריות כאן מחולקות לפי ארבע קבוצות, משרדים וגופים שבהם יש 0% ייצוג ליוצאי אתיופיה, משרדים וגופים שיש בהם עמידה רחוקה מהיעד שכאמור הוא 1.7%, כאלה שהם קרובים ליעד אבל עדיין לא הגיעו אליו וכאלה שעומדים ביעד או אפילו מעבר לזה. העמודות הכחולות מייצגות את משרדי הממשלה והעמודות הכתומות את מערכת הבריאות.

כפי שניתן לראות, 72% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא עומדים ביעד הייצוג שנקבע עבור יוצאי אתיופיה ומעל 45% אפילו רחוקים מאוד מזה. במערכת הבריאות המצב הוא הפוך,60% מגופי מערכת הבריאות עומדים ביעד הייצוג ומעבר לזה.

נעבור לדבר על החברות הממשלתיות, שאני רק אזכיר שלגביהן לא נקבע יעד יציג ולכן הנתונים שהועברו על ידי החברות בעצם משווים אותם לשיעורם באוכלוסייה שכאמור הוא 1.7%. אז יש 37 חברות ממשלתיות שחייבות בייצוג הולם בגלל שהם מעסיקים למעלה מ-50 עובדים, כשבשנת 2017 שיעור יוצאי אתיופיה מקרב כלל האוכלוסין עמד על 2% וגם כאן אנחנו רואים עליה עקבית בשיעורי הייצוג משנת 2011, שאז שיעור הייצוג עמד על 0.7% ועד 2017 שכמו שאמרנו שיעור הייצוג עמד על 2%.

השקף הזה נועד קצת לתאר את הפילוח של יוצאי אתיופיה גם מבחינה מגדרית וגם מבחינת כאלה שהם בעלי תואר אקדמי. סך הכל עובדים בחברות הממשלתיות יש 48,577 עובדים בשנת 2017, אלה העובדים שעובדים בחברות שחייבות בייצוג הולם. מתוכם 984 עובדים הם יוצאי אתיופיה שכאמור הם מהווים 2% מכלל העובדים. העובדים האלה מתחלקים באופן הבא: 86% הם גברים, 14% נשים. מתוך הגברים 12% בעלי תואר אקדמי לעומת 30% מקרב הנשים שהן בעלות תואר אקדמי.

כמו קודם כשפילחנו את אופן עמידת הייצוג בין גופי מערכת הבריאות ומשרדי ממשלה גם כאן ניסינו לעשות איזו שהיא קטגוריזציה ולראות איך החברות הממשלתיות מתחלקות באופן שבו הן עומדות ביעד הייצוג ואנחנו חוזרים על אותן קטיגוריות של אפס אחוז ייצוג, עמידה רחוקה מיעד הייצוג, עמידה קרובה, ועמידה מלאה ומעבר לזה. גם כאן אנחנו רואים שהרוב, 63% מהחברות הממשלתיות עליהן חלה חובת הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה, בהן שיעור יוצאי אתיופיה נמוך משיעורם באוכלוסייה.

בתאגידים הציבוריים אנחנו רואים תמונה יחסית דומה. שוב, אנחנו מדברים על אותם תאגידים שמעסיקים מעל 50 עובדים ובעצם חלה עליהם חובת הייצוג ההולם. בשנת 2017 1.9% מכלל העובדים שהועסקו בתאגידים היו יוצאי אתיופיה, מתוך אוכלוסיית עובדי יוצאי אתיופיה, 20% הועסקו במשרות ניהוליות או במשרות אקדמיות. השקף הזה מפלח את אופן עמידת התאגידים ביעד הייצוג של יוצאי אתיופיה, וכפי שניתן לראות ב-77% מהתאגידים הציבוריים שיעור יוצאי אתיופיה נמוך משיעורם באוכלוסייה, וב-41% מהתאגידים לא מעסיקים כלל יוצאי אתיופיה.

החלק האחרון מתייחס לרשויות המקומיות. אני רק אגיד שאנחנו קיבלנו קובץ נתונים בשבוע שעבר והבנתי שמאז הרשימה הורחבה ורשויות נוספות - - -

יש בה נספח.

יש לך פירוט של אלה שלא מעסיקים?

כן, הכל מופיע בנספחים של המסמך. מי שמעוניין ברשות ספציפית או בחברה ספציפית אפשר לראות בנספחי המסמך את הנתונים הפרטניים. אני רק אגיד שכנראה שהרשימה של הרשויות שהעבירו את הדיווחים על ייצוג הולם הורחבה מאז שקיבלנו את הקובץ בשבוע שעבר, אז יכול להיות שנציג משרד הפנים תמונה מעט שונה.

אנחנו מהרשימה שקיבלנו דגמנו 39 רשויות שהסתכלנו רק על רשויות יהודיות מתוך איזו שהיא הנחה שברשויות ערביות בדרך כלל לא מתגוררים יוצאי אתיופיה, הסתכלנו על רשויות שיש בהן לפחות 0.5% של תושבים יוצאי אתיופיה וכמובן לא היה לנו אלא להסתמך על רשויות שהעבירו דיווחים, כלומר אין לנו מידע על רשויות שלא העבירו.

השקף לא מופיע במסמך.

המלל מופיע. אז מהנתונים עולה ששיעור הייצוג הממוצע של עובדים יוצאי אתיופיה בקרב 39 הרשויות שדגמנו עמד בשנת 2016 על 1.7% אבל כאשר משווים את שיעור הממוצע הזה לשיעור יוצאי אתיופיה שמתגוררים ברשויות רואים שהוא נמוך ממנו, 2.3% מיוצאי אתיופיה שמתגוררים ברשויות זהו הממוצע בעצם של התושבים יוצאי אתיופיה ברשויות. כלומר לא הסתכלנו על הממוצע של האוכלוסייה הכללית, הסתכלנו ברמת הרשות. אז רואים כאן שיש פער.

רצינו גם להגיד משהו על ההשתלבות האיכותית של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי הרשויות, אבל למשרד הפנים לא היה פילוח על כאלה שהם בעלי תואר אקדמי וכאלה שהם לא, אז הסתכלנו על נתון אחר והוא שיעור יוצאי אתיופיה שמועסקים בחוזי בכירים או בחוזים אישיים. אנחנו רואים ש-0.5% מיוצאי אתיופיה שעובדים ברשויות מועסקים בחוזי בכירים וכמעט 0.5% מיוצאי אתיופיה שעובדים ברשויות מועסקים בחוזים אישיים אחרים. באופן כללי אני אגיד שאלה חוזים מיוחדים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית אין הרבה מועסקים אבל יש בזה אולי גם כדי ללמד משהו בכל זאת.

שני שקפים אחרונים. השקף הזה מראה את ההתפלגות של הרשויות בכל הנוגע לעמידה או אי עמידה ביעד הייצוג ההולם, אני מזכירה שוב שכאן לא השווינו את שיעור העובדים לשיעור הכללי של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, אלא השווינו לשיעור האתיופים בכל רשות ואנחנו משתמשים באותן הגדרות שהשתמשנו קודם, רשויות שהן רחוקות מהיעד, רשויות שהן קרובות ליעד ורשויות שעומדות ביעד. כמו שניתן לראות, במרבית הרשויות עליהן הסתכלנו שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה נמוך מהשיעור בקרב האוכלוסייה ברשות.

זה השקף האחרון, שבו אנחנו מסתכלים בעצם הרשויות נבחרות, בהן מתגוררים למעלה מ-2,000 יוצאי אתיופיה ומשווה את האוכלוסייה שלהן בכלל הרשות לאוכלוסייה שלהם בקרב המועסקים ברשות. אני לא יודעת אם אתם רואים, אבל יש רשויות שמעסיקות יותר מהשיעור שלהם באוכלוסייה כמו רחובות ועפולה, שברחובות למשל שיעור התושבים יוצאי אתיופיה עומד על 5.4% ושיעור המועסקים יוצאי אתיופיה ברחובות זה 7.8%. בעפולה גם יש 7.9% יוצאי אתיופיה שמתגוררים ברשות והם מועסקים מעבר לזה, ב-10.3%. ניקח נתונים בצד השני ונראה שבאשדוד ובבית שמש, באשדוד יש 3.2% יוצאי אתיופיה ברשות אבל 0% יוצאי אתיופיה שמועסקים ברשות.

איך מסבירים את זה? אני מבין שמסביב גם אנשים באים לעבוד בעירייה, אבל למשל אשדוד, יש אנשים שעובדים בתוך העיריה. אז למה זה 0? האם אותם אנשים לא מועסקים מטעם עירית אשדוד ויכול להיות דרך קבלן? יש נציג של הרשות המקומית?

אין מאשדוד.

לא אשדוד, אבל מהשלטון המקומי או משרד הפנים?

אני ממשרד הפנים אדוני.

אוקיי. אחר כך תפרט לנו. רק את השאלות האלה שרצינו להבין, שאני באופן אישי מכיר אנשים שעובדים גם בבית שמש וגם באשדוד, אבל איך זה יוצא אפס?

סיבה אחת יכולה להיות שבאמת הם לא מועסקים בהעסקה ישירה ולכן הם לא נכללו בנתונים, אבל אולי נשמע תשובות אחרות ממשרד הפנים.

חושב לנו לדעת. זה אומר שהם לא עמדו בדרישת החוק. נמשיך.

זה גם חברות עירוניות?

לא. לפי החוק יש הגדרה מאוד ברורה מי חייב בייצוג הולם.

נציג משרד הפנים יתייחס לזה בהמשך. תודה רבה מיכל. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע בפירוט, לא צריך לחזור אבל אם אתם רוצים להגיד דברים שלא הוצגו כאן באופן כללי. כיוון שהתחלנו בשאלות על הרשויות המקומיות אני אתחיל עם משרד הפנים. בבקשה.

בגלל אילוצי לו"ז שמחייבים אותי לצאת ביקשנו להתחיל.

רציתי פשוט רצף של השאלות שהיו. אם אתה צריך לצאת בסדר גמור. בבקשה עכשיו נציג שירות המדינה.

אני מהאגף לתכנון אסטרטגי בנציבות שירות המדינה.

(הצגת מצגת)

באמת הנתון הראשון שאני מתייחס אליו זה הגידול המשמעותי באחוז יוצאי אתיופיה, בעצם נכון שיש עדיין משרדים מסוימים שלא עמדו ביעד ותיכף אפרט על הפעולות שאנחנו נוקטים בשביל שהם יעמדו ביעד, אבל שירות המדינה כשירות עומד כרגע ביעד ואנחנו עשינו באמת די הרבה פעולות ואנחנו שמחים על הנתון הזה ותיכף אפרט איך אנחנו פועלים לא רק לשמור על היעד הכמותי אלא לעמוד גם ביעד, לעבור מעליו, החלטת הממשלה פחות מדברת על היעד האיכותי אבל לנו כשירות מדינה מאוד חשוב שזה לא יהיה כמו בנתונים שהוצגו קודם, שרוב הנתונים נמצאים בדרגות נמוכות יותר.

כמה פעולות שנקטנו באמת, אחת הפעולות המרכזיות שאנחנו נוקטים בשביל להגדיל את הייצוג של יוצאי אתיופיה במשרות האקדמאיות ובדרגים הבכירים יותר, כי ברור שאנשים נבנים מאיזה שהוא מקום, אדם לא מגיע ישר לסגל הבכיר, הוא צריך להתחיל מאיזו שהיא נקודה, ובאמת אנחנו ריכזנו את המאמצים שלנו בלהגדיל באופן משמעותי את שיעור יוצאי אתיופיה במשרות האקדמאיות ובאמת כרגע יש לנו 26% מקרב יוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה, 26% מתוכם הם בעלי השכלה אקדמית שזה בהחלט אחוז משמעותי. כאשר גם אם אולי הם כרגע נמצאים בדרגה מעט נמוכה יותר ותיכף אפרט על זה, זה נותן להם פוטנציאל הרבה יותר משמעותי להתקדם בהמשך למשרות בכירות יותר.

לגבי הנתונים של הייצוג, כמות המשרדים, נתונים שהוצגו קודם גם על ידי מיכל, כאשר יש לנו משרדם גדולים ומשמעותיים בפרישה ארצית שבדרך כלל עומדים ביעדים, לפעמים יש משרדים נקודתיים ושם אני תיכף אפרט מה הכלים שאנחנו נוקטים בשביל להביא אותם לעמידה ביעדים.

עשינו פעולה מאוד ממוקדת בשנת 2017 הצבנו לעצמנו לקלוט 50 אקדמאים לשירות המדינה יוצאי אתיופיה, הגענו ל-51. כלי נוסף שאנחנו משתמשים בו זה הכנסה של סטודנטים למשרות מיועדות כאשר בעצם הסטודנטים לא נספרים כרגע בתוך אותם אחוזים שראיתם.

מסקנה, 60% ממשרדי הממשלה לא עומדים ביעד.

37% עומדים ביעד ו-60% לא עומדים ביעד. צריך לזכור עוד פעם, א. אני מפרט את הפעולות שאנחנו עושים, אנחנו מודעים לזה, תיכף אני אסקור מהן הפעולות וב. צריך לזכור ששירות המדינה כשירות עומד, ויש לנו את הנקודות שאנחנו צריכים לגשר.

איך אנחנו עוזרים לאותם משרדים, בכלל לשירות המדינה ולאותם משרדים לעמוד ביעד? אנחנו גם בשנה שעברה וגם השנה מכניסים 30 משרות תוספתיות של סטודנטים, זאת אומרת מעבר לתקציב שיש למשרד לקליטה של סטודנטים, אנחנו נותנים עוד 30 משרות בכל שירות המדינה כשבשנת 2017 נתנו 30 משרות, קלטנו 31 סטודנטים לשירות המדינה, כאשר לפי הכללים החדשים של קליטת סטודנטים בשירות המדינה לאחר 18 חודשים הם יכולים להתמודד במכרזים פנימיים בשירות המדינה ולכן אנחנו מאמינים שההכנסה הזאת של הסטודנטים, 30 בשנה שעברה, ו-30, פרסמנו השבוע קול קורא עוד פעם למשרדי הממשלה לקליטה של 30 סטודנטים נוספים, כך אנחנו נבנה מלמטה את האנשים שיתקדמו, בדרך כלל אנשים ממשרדי - - -

כל משרדי הממשלה?

כן. הוצאנו קול קורא, אנחנו מבקשים לראות שהאנשים האלה נכנסים לתפקידים משמעותיים, למקום שיש להם חונך, למקום שיש פוטנציאל להתקדמות ולהתפתחות, כי ברור שסטודנט שנכנס ישלים שם שנה וחצי בתפקיד, יוכל להתמודד במכרז פנימי והוא כמובן שיתמודד כבר על משרות של אקדמאיים, משרות מקצועיות, ואנחנו מכירים את שירות המדינה ויודעים שהמסה העיקרית שנקלטת למשרות המקצועיות הם אנשים שמתקדמים, נבחרים ומתחילים מסלול של קריירה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. העמידה בתנאים של התכנית הממשלתית, 50 אקדמאיים ו-30 סטודנטים זה מהתכנית הממשלתית של ועדת השרים בראשות ראש הממשלה. בזה אתה אומר שעמדתם לפי התכנית.

עמדנו לפי התכנית, וצריך להבין שהסטודנטים עדיין לא נספרים, הם לא מוגדרים בסטטיסטיקות שלנו כעובדי מדינה מבחינת הדרגים ולכן הם לא הופיעו היום בתוך הסטטיסטיקה כאקדמאים. אני אגיד יותר מזה, היום אנחנו גם מבחינה איכותית בדרג המירב שהוא הדרג המקצועי הראשוני של העובדים האקדמאיים בשירות המדינה, ייצוג של יוצאי אתיופיה הוא 1.8%. זאת אומרת לא רק במשרות שהן לא מקצועיות אלא גם במשרות המקצועיות הראשוניות של עובדים סוציאליים, אנשים בעלי השכלה אקדמית בתחומים אחרים, היום הייצוג הוא קצת למעלה מהייצוג באוכלוסייה, ואנחנו מאמינים שהרי אלה האנשים שעם הפוטנציאל שלהם אחרי זה ייבחרו גם לדרג התיכון ולדרג השני.

מה עם העסקה בתקן?

זה העסקה בתקנים.

כל מה שאתה מדבר - - -

כל מה שאני מדבר על כל הנתונים שהוצגו פה זה העסקות בתקן, הסטודנטים אני מוסיף אותם מילולית, הם לא הופיעו בסטטיסטיקה של הייצוג ההולם כי הם עדיין לא עובדים קבועים, הם עובדים שעתיים, זה משרות סטודנט, הם לא נכנסים בסטטיסטיקה של המדרגים. אלה באמת עיקרי התכנית, יישום החלטת הממשלה, קליטת האקדמאים, קליטת הסטודנטים.

אני רוצה שיהיה ברור, אתה לא מפריד. אנחנו היום דנים לא על יישום החלטת הממשלה, אלא על ייצוג הולם. יישום חוק ייצוג הולם מ-2011. זה מה שאני רוצה שתתייחס אליו, תעזוב את החלטת הממשלה.

אין שום בעיה. ייצוג הולם, שירות המדינה כרגע יש בו ייצוג של 2.4, זה השקף הראשון שלי, 2.4% מעובדי המדינה כיום הם בני העדה האתיופית שמוגדרים לפי חוק הייצוג ההולם. זה אומר ששירות המדינה כשירות מדינה עומד ביעד הייצוג ההולם ואפילו מעבר לו.

1,871 עובדים.

בצורה ברורה, עמדנו כבר ב-2016, וב-2017 רק הגדלנו את הכמות בצורה משמעותית. אז אנחנו לא מסתפקים בלעמוד ביעד הזה, אנחנו רוצים לעשות שני דברים. אנחנו רוצים א. להגיע למשרדים בתוך הפירוט שגם הם יעמדו, ואנחנו רוצים שהאנשים האלה לא יישארו ברמות הבסיסיות, אבל אתה אומר שאני לא אכנס לזה כי זה יותר נושא של החלטת הממשלה.

אז אני אתמקד במה אנחנו עושים בעצם כדי להגדיל את הייצוג בכלל המשרדים. אנחנו ביצענו פעולות כרגע של הקמת אגף לגיוון תעסוקתי בנציבות, אנחנו מסיימים עכשיו את הקורס הראשון ל-50 ממוני גיוון תעסוקתי במשרדי הממשלה, אנחנו אמורים לאחר החגים לפתוח קורס שני, במטרה שבכל משרד ממשלתי יהיה ממונה לגיוון תעסוקתי.

זה יעזור גם לחברות ממשלתיות?

אני לא אחראי על החברות הממשלתיות אז אני לא יכול להגיד.

נגיע גם לחברות הממשלתיות כי יש נציג שידווח לנו. תשמרי את השאלה שלך ונשאל אותו. לגבי משרדי הממשלה, ראינו בנתונים שהממ"מ הציגו שבמערכת הבריאות יש יותר. מה ההסבר? טוב שיותר, אבל אנחנו רוצים לדעת בדיוק כדי שיהיו מודל לחיקוי למשרדים אחרים.

אני אומר עוד פעם, אני קודם כל חושב שזה טוב שבמשרד הבריאות יש ייצוג נוסף וזה טוב וחשוב, אני רק עוד פעם, ממה שאנחנו מנתחים בנתונים רוב הייצוג במערכת הבריאות הוא בעיקר בתפקידים לא מקצועיים. יש כניסה גם לתפקידים מקצועיים כמו בכל שירות המדינה, אבל עיקר הייצוג הוא באמת בתפקידים שהם פחות מקצועיים, בין היתר כמו שתיארה קודם מיכל מהממ"מ גם בעקבות הקליטה של עובדי ניקיון שהיו קודם בהעסקה קבלנית ועכשיו עברו להעסקה ישירה, זה גם דבר מצוין כי כניסה להעסקה ישירה אומר שהם בעצם יכולים להיכנס לכל המנגנון שגם יאפשר התפתחות והתקדמות בתוך הסולם. צריך גם לזכור שמערכת הבריאות, בניגוד למשרדי הממשלה שחלק גדול מאוד מרוכז באזור ירושלים, מערכת הבריאות פרושה בכל הארץ, שזה גם כן דבר שמסייע לאפשרות להיקלט, כי בני העדה האתיופית לא פרושים באופן שווה ברחבי הארץ ואין להם דווקא ייצוג משמעותי בירושלים, ששם נמצא חלק מאוד משמעותי של המשרות הממשלתיות.

אולי את גם תסבירי לנו האם זה באמת עם עובדי מערכת הבריאות או שהם עובדים במסגרת מערכת הבריאות והם עובדי חברת כח אדם או משהו כזה.

לא, מי שכלול בנתונים הם עובדים שמועסקים בהעסקה ישירה. אבל הסיבה שאנחנו הפרדנו את מערכת הבריאות ממשרדי הממשלה זה פשוט כי הנתונים כל כך שונים אחד מהשני שכשמאחדים אותם ביחד ברור שהממוצע של הייצוג ההולם במשרדי הממשלה עולה. לכן יש חשיבות גדולה, מה עוד שצריך לציין שלפי החוק, שאני מניחה שהיועצת המשפטית תתייחס לנושא הזה, שהייצוג ההולם הוא לא רק כמותי, הוא צריך להסתכל גם מבחינה איכותית והוא צריך לבוא לידי ביטוי גם בכל הדרגות ובכל המקצועות. אז אני חושבת שהדיון צריך להתמקד גם בפן האיכותי ולא רק בפן הכמותי.

זה ברור. אוקיי.

רק לסיום, אלא אם יש שאלות נוספות, אנחנו בעצם כרגע פועלים גם להעמקה של הגיוון בכלל המשרדים, גם במשרדים שהגיוון לא מספיק טוב בהם ולכן באמת הנושא של הקמת האגף לגיוון והממונה גיוון בכל משרד ומשרד.

זה יהיה חובה לכל משרד ממשלתי?

זה חובה לכל משרד ממשלתי למנות ממונה גיוון. הרוב המכריע של המשרדים יש בהם כבר ממונה גיוון תעסוקתי ואנחנו מסיימים עכשיו את הקורס הראשון, נצא עוד מעט לקורס השני, מינינו מנהלת אגף שלצערי לא יכלה להגיע היום למפגש והיא מרכזת את הפעילות ואנחנו עוסקים גם בהקשר הזה בנוסף לנושא של הממונים, נפרסם בשבוע הבא את הדו"ח ה מקיף בנושא. אנחנו הקמנו מאגר ייעודי לסטודנטים יוצאי אתיופיה גם כן בשביל לתמוך בנושא של כניסה למשרדים נוספים ואנחנו מקיימים ועדות מעקב של כל המשרדים שלא עומדים ביעדים בשביל לראות איך אנחנו עוזרים להם לעמוד ביעד.

האם יש לך את הנתונים של הפן האיכותי? אנחנו מבינים שבאמת יש עליה מבחינה כמותית. האם מבחינה איכותית, כמה מהם באמת משולבים בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה וכמה מהם הם כפי שציינת קודם, שמחברת כוח אדם מעבירים עובדי ניקיון להיות עובדי בית חולים.

אני אגיד שני דברים. קודם כל לא כל העובדים שנמצאים גם בדרג הראשון והתחילי בשירות המדינה זה בהכרח עובדי ניקיון. יש גם הרבה אנשים שנכנסים לתפקידי אדמיניסטרציה או תפקידים שהם תחילת הדרך.

עדיין אין לנו מספיק ייצוג בסגל הבכיר, ואנחנו עובדים על זה כרגע גם על נושא של לעשות איתור אקטיבי, בקורס שקיימנו לעתודה ניהולית דאגנו לייצוג הולם גם של יוצאי אתיופיה בקורס, זה בשביל לראות איך להסליל את האנשים לנושא של סגל בכיר, ואני חושב שמאחר והדברים האלה, רוב האנשים בתפקידי הסגל התיכון בשירות המדינה, מנהלי אגפים, מנהלי תחומים, צומחים מתוך שירות המדינה ולכן אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר שאני יכול להציג הוא א. באמת אחוז האקדמאים, זאת אומרת שהגענו ל-26% אקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה, ודבר שני אני אדבר על דרג המירב, זה אקדמאים בתחילת הדרך המקצועית, עובדים סוציאליים, כלכלנים, עורכי דין וכך הלאה, ששם כבר הגענו היום לייצוג של 1.8%, זאת אומרת יותר מהייצוג שלהם באוכלוסייה, והמקום הזה מבחינתנו זה האנשים שאנחנו מצפים בעוד שנתיים, שלוש, ארבע, שאלה יהיו האנשים שיוכלו להתמודד במשרות של הסגל התיכון ולהגיע אליהם.

תודה. אנחנו פונים למשרד הפנים. בבקשה. אחריו משרד המשפטים. לאחר מכן נציבות שוויון הזדמנויות ורשות החברות הממשלתיות.

בוקר טוב. אני מנהל אגף בכיר תכנון ההון האנושי ברשויות המקומיות ומשרד הפנים. אני אציג בתמצית גם נתונים וגם כמה צעדים שעשינו במהירות ונשמח לענות לשאלות. רק לעשות סדר, מה שקרה ב-2012 תיקנו את החקיקה בפקודת העיריות כך שחובת הייצוג ההולם תחול גם על הרשויות המקומיות, גם על פקודת העיריות וגם בצו פקודת המועצות המקומיות ומ-2012 יש לנו חובה כמשרד הפנים לאסוף דיווחים מהרשויות המקומיות אודות העמידה בחובת החוק. אני מדגיש, משרד הפנים, יש לפעמים נטייה לבלבל קצת, משרד הפנים הוא לא המעסיק של עובדי הרשויות המקומיות, אנחנו הרגולטור על אותם עובדים. נדבר על כמה צעדים שעשינו ואז נתמקד בעיקר בנתונים שאני מבין שזה העניין.

(הצגת מצגת)

ב-2012 עבר החוק, ב-2013 התחלנו לאסוף נתונים, אספנו אותם באופן לא ממוחשב, וכך גם תיכף תראו את הנתונים, כך באמת זה נראה, ההיענות הייתה מאוד נמוכה, אז ב-2015 השקענו ומיחשבנו את התהליך ואנחנו היום עובדים מול מסד נתונים שאפשר לעבוד מולו. זה דבר אחד שקרה. דבר שני, הקמנו צוות עבודה בין משרדי ובין מגזרי, יושבים בו חברים מטבקה וחברים ממקומות אחרים, מה שעשינו ב-2015, הסתובבנו בכל הרשויות המקומיות שיש בהן שיעור תושבים יוצאי העדה האתיופית במסה, שאפשר להתחיל לעבוד מולם ולבוא לראש הרשות ולמנכ"ל ולהגיד לו "יש לך לא מעט תושבים יוצאי העדה האתיופית שמתגוררים ברשות המקומית".

כמה רשויות כאלה היו?

היו 15 רשויות מקומיות שנמצאות בפלח העליון שיש בהן היקף גדול של תושבים יוצאי העדה האתיופית והתחלנו לעבוד באופן ממוקד מול אותן רשויות, יחד עם גופי מגזר שלישי ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וב-2017 הצטרפנו לפורום שהנציבות הקימה.

קצת קדימה ואז נלך לנתונים ונעשה את זה בתמצות. מה שאנחנו מתכוונים לעשות, אנחנו רוצים ליישר קו פה עם נתונים מאוד יפים שהציגו גם רשות החברות, גם נציבות שירות המדינה, נלמד מהם איך להציג נתונים בפילוח קצת יותר איכותי. יש לנו היום כמה דברים שעשינו, אנחנו מתייחסים לעובדים באופן אחד ולמנהלים באופן אחר, אבל אני חושב שיש עוד מה להתקדם וללמוד ולהשתפר פה ואת זה אנחנו נעשה בשנה הקרובה.

הדבר השני שאנחנו נרצה לעשות זה להכין תכנית להעלאת מודעות, וזו לא עוד תכנית של משרד הפנים. אנחנו לפני אירוע מאוד משמעותי, בחירות ברשויות המקומיות באוקטובר, לפי ההערכות שלנו, נסתכל רק על 2013, היו 94 ראשי רשויות חדשים, אותם 90-100 ראשי רשויות חדשים ימנו 100 מנכ"לים וימנו עוד 100-200 בכירים נוספים, אני חושב שיהיה לנו פה קאדר של 400-500 אנשים מאוד רציניים שאפשר יהיה להתחיל לעבוד איתם ולדבר איתם מהצעד הראשון שהם עושים ברשות המקומית, ייצוג הולם. אנחנו מאוד מאוד מאמינים בזה, לא רק חובת החוק, אנחנו חושבים שזה ביטוי מאוד מיוחד ומשמעותי לממלכתיות שכולם מדברים עליה.

עכשיו ניגש לנתונים, אני אקריא למי שלא מצליח לראות. השורה הראשונה מתייחסת להיקף הדיווח. ב-2014 התחלנו עם פחות מ-40 רשויות שהגישו דיווח, קפצנו ל-148, ב-2016 הייתה לנו ירידה קצת, ירדנו לפחות מ-100, ב-2017 אני מתקן את הדיווח של הממ"מ, אנחנו עם 201 רשויות מקומיות שהגישו דיווח. עבודה מאומצת שלנו ומחשוב של התהליך, 201 רשויות מקומיות מתוך 257 הגישו דיווח.

למה אתם לא העברתם אלינו דיווח כמו משרדים אחרים?

אני חושב שאנחנו העברנו דיווח כמו שאנחנו מחויבים, נשמח להעביר גם לכם.

תעביר בבקשה את המצגת הזאת - - -

קודם כל אני אעביר את כל מה שצריך בסוף הדיון. מעבר לזה, אם אתם מבקשים, נשמח, אנחנו מעבירים לוועדה לביקורת המדינה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, נשמח להוסיף אתכם לרשימת הדיווח.

מה זאת אומרת נשמח להוסיף? החוק מחייב אותך לדווח לוועדת העלייה והקליטה.

לא נבזבז על זה אנרגיה, פשוט תקבלו. בסדר?

צריך לדייק בעובדות, אני גם אדייק אותך בשנים. 2011 חוקק החוק והוא נכנס לתוקף באופן מיידי, כבר באמצע 2011, אז עד 2013 אנחנו יודעים שהוועדה לא קיבלה דיווחים שוטפים. לאורך השנים התקבלו דיווחים מאוד מועטים ביחס לרשויות המקומיות. אני זוכרת דיון כאן בשנה שעברה ולפני שנתיים שהוועדה דרשה מכם לנקוט באמצעים משמעותיים כדי לחייב את אותן רשויות מקומיות לדווח. אני שמחה שיש באמת גידול ובטוחה שגם חברי הכנסת שמחים בעניין הזה שיש גידול משמעותי ביחס לחובות הדיווח, אבל עדיין ככל שאין 100% חובות דיווח אתם עדיין לא עומדים בהוראות החוק.

אוקיי. אני מקבל את ההערות שלך, נתקן את הדברים, את מה שצריך לתקן ונעביר לכם דיווחים בצורה מסודרת בשמחה רבה.

אז אני אומר, החלק הוורוד בדיווח שלי, אנחנו לא מכסת"חים את עצמנו, זה שיש לנו יכולת היום לעבוד אל מול מסד נתונים, אל מול דיווח מסודר. החלק המאתגר זה שהנתונים לא טובים. אני עושה לכם רגע סדר, אנחנו בעצם חילקנו את חובת הייצוג ההולם, אנחנו חושבים שבשונה מרשות החברות ונציבות שירות המדינה שמסתכלים ברמת מדינה, היות וקהל היעד שלנו זה רשויות מקומיות שמובילות קהילות מקומיות, גם אם החוק לא ציין את זה באופן מפורש נראה לנו נכון להרחיב טיפה, לפרש טיפה את החוק בצורה רחבה יותר ומעבר לייצוג ההולם המוחלט אל מול שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, אנחנו חושבים שצריך לבדוק גם ייצוג הולם יחסי. זו הרחבה שלנו, הגדלת ראש שלנו, אנחנו לא נקבל ראש רשות שמדבר על עמידה בייצוג הולם ב-1.7% כשמתגוררים אצלו ברשות המקומית 16% יוצאי אתיופיה ויש לא מעט כאלה. זו נקודה אחת.

נקודה שניה, אנחנו מבחינים בין עובדים לבין בכירים, אנחנו נעשה פה איזה שהוא תיקון קטן בשנה הקרובה כי הלכנו טיפה רחוק מדי, אנחנו סופרים פה רק את מי שמועסק בחוזי בכירים, זה טיפה להרים את הרף כשאנחנו במציאות מורכבת. בשנה הבאה אנחנו נספור את כל המנהלים, גם כאלה שלא מועסקים בחוזי בכירים, אני חושב שזו התקדמות מספיק טובה, ונראה גם מנהלים בחוזים אחרים. כרגע מה שמופיע לכם, נתונים מאוד מאוד מצומצמים לרשויות מקומיות שמעסיקות בכירים.

בואו רגע נסיים את הדיווח שלי בזה שיש לנו 30 רשויות מקומיות שעומדות בייצוג הולם ברמה הארצית מתוך 201 שהגישו, ויש לנו 14 רשויות מקומיות שעומדות בייצוג הולם ברמת הרשות המקומית. המספרים מדברים על 168, אבל זה כולל 85 רשויות ערביות שמטות את הכף ועוד עשרות רשויות שלא מתגוררים בהן יוצאי אתיופיה ולכן טיפה - - -

30 מתוך 201.

30 מתוך 201 עומדות בייצוג הולם מוחלט של 1.7% ו-14 עומדות בייצוג הולם יחסי אל מול מספר התושבים שמתגוררים באותה רשות מקומית. אני אסיים את הדיווח שלי בזה ש- - -

אתם עושים פעולות כמו אשדוד או בית שמש?

אני אענה לך, יש לנו במשרד, בשנים האחרונות פיתחנו כמה תכניות מנהיגות. התכניות האלה מה שהן עושות בצורה פשוטה, לוקחות חבר'ה צעירים, יש לנו תכנית שנקראת צוערים לשלטון המקומי, חבר'ה צעירים לפני תואר ראשון, לפני תואר שני, מכשירים אותם בהכשרה מאוד משמעותית, כולל לימודים בחו"ל והם חוזרים ואנחנו משלבים אותם ברשויות המקומיות, אנחנו דואגים ליצור את התקנים האלה, אנחנו שמים לב ונותנים דגש חזק מאוד על ייצוג הולם גם בתכניות האלה. יש לנו היום 12 יוצאי אתיופיה בתוך תכנית הצוערים לשלטון המקומי, מתוך כ-200. עדיין מדובר במספר לא גבוה אבל החבר'ה האלה עוברים תהליכי מיון רציניים מאוד ותהליכי הכשרה רציניים מאוד והם במסלול הישיר לתפקידי ניהול משמעותיים ברשויות המקומיות. עד כאן.

תסביר לנו בדיוק, ברשויות המקומיות שהן ב-0% וגם 0.4%, ו-1%, אנחנו יודעים שמבחינת מספר התושבים שם וגם פה צוין, למשל באשדוד כמו שאמרתי קודם 3.2% מהתושבים ו-0% מועסקים. בירושלים 0.2% ובבית שמש 0%, תל אביב יפו 0.4% וחולון 0.4%. למשל בבית שמש ואשדוד שזה 0%, למה זה קרה?

קודם כל באשדוד אני גם ראיתי כמה יוצאי העדה האתיופית כשסיירנו שם. אני צריך לבדוק את הדו"ח שלהם באופן ספציפי אבל או שהם לא מועסקים באופן ישיר על ידי הרשות המקומית, או שהם מועסקים על ידי החברה הכלכלית. זה לא חייב להיות תמיד על ידי חברות קבלן, זה יכול להיות גם העסקה על ידי תאגיד עירוני, מקום עבודה מכובד ועשייה משמעותית, אבל הם לא נספרים בדיווחים שלנו. מה שאנחנו סופרים זה רק עובדי רשויות מקומיות שמועסקים באופן ישיר.

זה גם מה שמעניין אותנו, גם זה מה שהחוק מחייב. לכן אני אומר, איך יכול להיות שבאשדוד כשיש אוכלוסייה גדולה של הקהילה, איך לא מועסק אפילו אדם אחד, זה 0%.

אני מזמין את הוועדה, ואני אומר את זה בכבוד רב, להצטרף אלינו למאמץ מול אותן רשויות מקומיות, ודאי גדולות וחזקות כמו אשדוד ואחרות, שלא מעסיקות, לא עומדות ביעד. מבחינתנו החוק לא יוצר לנו סנקציות ולא יוצר לנו כלים להתמודד עם אותה מורכבות. ומצטרפת אלינו חברה, קולגה שלנו ממרכז השלטון המקומי, אם תרצה להתייחס אני אשמח שתתנו לה לדבר. אבל בגדול זאת התפיסה שלנו, נשמח למאמץ משותף.

בסדר, אבל אני אומר, אתם יודעים את חוק חובת הדיווח, חובת הפיקוח, חובת היישום עליכם, על משרד הפנים. אני לא רוצה שעכשיו תגיד לי "נבדוק את זה" אנחנו ביקשנו שתבואו עם זה מסודר כדי שנבדוק, האם אתם עוקבים אחר יישום החוק. זו השאלה. אם עקבתם על זה, איך לא ידעתם עד עכשיו את הסיבה מדוע יש 0%. אז לא עקבתם.

אני לא מסכים עם אדוני. אני חושב שהחוק מחייב אותנו לדווח.

אני מסתכל על מבחן התוצאה.

בסדר. מבחן התוצאה בדיווח ב-2014 היינו בבעיה גדולה וקיבלנו פה ביקורת בהרבה אהבה מהוועדה ושיפרנו את הדברים. המספרים מדברים בעד עצמם, השורה הראשונה שיש פה שיפור משמעותי בדיווח. היכולת שלנו לקיים היום דיון והיכולת שלך לשאול אותי שאלות איכותניות, נובעת מזה שאנחנו שיפרנו משמעותית את המציאות שהיינו בה רק לפני שנתיים-שלוש.

לגבי למה לא מעסיקים, אני חושב שצריך לבוא יחד ולזמן לפה ראשי רשויות, אני לא רואה פה ראשי רשויות. אפשר לזמן אותם ולשאול יחד, לנסות להבין את הקשיים שלהם, יש לחלקם קשיים, ולראות איך מסייעים ביחד לשיפור במספרים האלה.

אני שוב אפנה אותך להוראות החוק. החוק מחייב את העיריות להגיש לשר הפנים אחת לשנה דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה ובין היתר זה גם מדובר על ייעוד משרות, על העדפה במשרות כשהמועמדים הם בעלי כישורים דומים, ובין היתר הם נדרשים לפרט לכם על הנתונים באשר לפעולות שהם נקטו לפי סעיף זה באותה שנה, ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה. כלומר לצורך העניין עירית אשדוד, יכלתם לדרוש ממנה לפרט בפניכם מה הסיבה לנתונים שהוצגו בפניכם. אז את אותם נתונים יכולתם גם להציג בפני הוועדה.

יש לנו בדיווח גם פירוט על סיבות שראשי רשויות מציינים למה הם לא עומדים ביעד וגם צעדים שהם מתכוונים לנקוט. נעביר לכם את זה בצורה מסודרת. אני שוב אומר, מהמעבר על הדו"חות לא ראיתי שם משהו שראוי להציג אותו בתוך הוועדה הזאת, רוב הדברים טריוויאליים.

בדיווח שאתם דורשים מהעיריות יש דיווח באשר לפעולות שננקטו במהלך ה - - -

יש את שני הדברים שאת מבקשת. גם הסבר למה אנחנו לא עומדים ביעד, וגם איזה צעדים אני מתכוון לנקוט כדי לשפר את המצב.

לא, לפעולות ביחס לשנה הקודמת. פעולות שהם נקטו, זאת אומרת ממש פירוט של תקנים של מכרזים שיצאו ואיך הם קבעו את אותם תקנים והאם הם נתנו העדפה מתקנת ביחס לשנה הקודמת, לא ביחס לפעולות עתידיות.

יש את זה. את תוכלי לראות, נשמח להעביר לכם את הדיווח. אני אומר שוב, אני רוצה שנחיה רגע את המציאות, אני חושב שרשויות מקומיות זו חיה מורכבת מאוד. בואו נעזוב רגע את אשדוד. ניקח לדוגמה את קרית מלאכי. בקרית מלאכי יש 16% תושבים יוצאי העדה האתיופית. אנחנו הגענו לשם כמשרד הפנים, הנהלת משרד הפנים הגיעה לקברניטים של העיריה ושאלנו אותם "למה אתם לא מקיימים את הוראות החוק". העיריה הסתכלה עלינו במבט מורכב כזה, אני רוצה שנחיה את זה כוועדה כי זאת ה מציאות "חברים, אנחנו בתכנית הבראה, אנחנו מפטרים עובדים. אתם מכירים את זה, משרד הפנים, אנחנו מפטרים עובדים אנחנו לא קולטים עובדים".

ואת מי מפטרים ראשונים? תמיד את האתיופים.

אני לא חושב שזה מה שהם עושים, אבל בוא, זה טבעי, זה ידוע, אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים. אגב, אתה אומר דברים בלי - - - כל מילה שלי היא עם נתונים ומידע.

הוא אמר קול קורא, תמיד הם קוראים. אבל קול עשה לא שמעתי אף פעם.

אין בעיה, אדוני, אני מכבד. אני רק אשלים את מה שהתחלתי לומר. אני רק רוצה שנחייה את המציאות. לצערנו הרב בלא מעט רשויות מקומיות שמתגוררים בהם לא מעט תושבים יוצאי העדה האתיופית, הרשות המקומית עצמה נמצאת במצב מורכב פיננסי וזה משפיע באופן ישיר על היכולת שלה לגייס אנשים, ליצור תפקידים חדשים, זה לא קיר שלא ניתן לטפס עליו אבל זה דבר שאני רוצה שנחיה אותו פה בדיון, ואני לא בורח מאחריות, אני אומר שיש פה לא מעט פעולות שאנחנו צריכים לעשות ונשמח לעשות.

השלטון המקומי בבקשה, רות דיין מדר.

אני מסכימה עם חברי שנעשתה כברת דרך בעבודה עם הרשויות המקומיות, מדווחים, מודעים לחוק, קודם פחות היו מודעים לחוק ופחות פעלו, פחות עדכנו את שר הפנים, אז התקדמנו כברת דרך בשלוש השנים האחרונות מהמקום שבו היינו. חשוב לדעת שהחוק לא רלבנטי לרשויות הערביות, אז כשמודדים אחוזים, האחוזים שמתחלקים גם ברשויות ערבויות כשיש שם 80 רשויות ערביות, זה לא רלבנטי.

אני חושבת שצריך לבדוק מבחינה משפטית את הסוגיה של החברות העירוניות. יש לא מעט תחומים שהשלטון המקומי, כדי להתנהל בצורה טובה יותר עובד עם החברה העירונית שהיא חברת בת שלו, היא חלק ממנו. הוא מעביר את המשכורות לחברות העירוניות, ולפעמים דווקא שם רמות השכר יותר גבוהות כי לא כפופים לנהלים של משרד הפנים. אז אני חושבת שצריך לבדוק - - -

החוק חל על חברות עירוניות או לא?

לא. יש למשל מנהל מחלקת תרבות, מנהל מחלקת ספורט, ראשי מינהלים מאוד מאוד בכירים, נמצאים בחברות העירוניות.

זה תחת הרשות המקומית, לא?

חברת בת.

אני מוכרחה לומר שאני לא מכירה את הנושא לעומק. צריך לבדוק את זה. על פניו נראה שחברה עירונית היא לא חלק ממשרד הפנים אלא חלק מהרשות המקומית, אבל בוא נשמע איך אתם מתייחסים.

בואו לא נלך כל הזמן לחפש תירוצים.

לא זה לא תירוץ. יש אנשים שעובדים בחברות העירוניות והם בעלי תפקידים - - -

תראי, חוק ייצוג הולם עבר ב-2005 ואז אמרו שזה לא מספיק וצריך להרחיב. אז פעלנו להרחיבו ב-2011. ב-2011 החוק כולל חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות. כי בתיקון של 2005 זה לא כלל ולכן הרחבנו, תאגידים ציבוריים, סטטוטוריים, הכל הרחבנו. עכשיו נוציא עוד חוק לחברות עירוניות? זה לא נראה לי.

אדוני אם אפשר להגיד משפט קצר על זה, להבין את המטריה. אני חושב שהיום יש מגמה מאוד משמעותית של להעביר יותר ויותר סמכויות ביצוע מהרשות המקומית עצמה לחברות הכלכליות. לדוגמה, היום יש 30 רשויות מקומיות שחתמו על הסכמי גג עם הממשלה, יש תנופת דיור ובניה והרבה תפקידים מעניינים נפתחים סביב הנושא הזה, רוב הפעולה קורית בחברה הכלכלית. אז אני ממליץ לכם, נשמח לסייע פה, להרחיב את החוק בשתי רמות: הרמה הראשונה זה רמת החברות הכלכליות והתאגידים העירוניים, יש 300 כאלה ואנחנו נדע לספור את התפקידים הרלבנטיים, ורמה שניה, אני חושב שאנחנו מדברים על זה בשנים האחרונות, רמת הסנקציות והיכולת לפעול אל מול אותן רשויות שלא עומדות ביישום החוק.

אבל יש להם מספיק תשתית תעסוקתית ברשויות המקומיות. למה אתם מחפשים - - -

אנחנו אומרים גם וגם, אנחנו לא אומרים במקום.

אולי אפשר לחשוב על תנאי ההתקשרות שלכם עם אותם גורמים, שבתנאי ההתקשרות אתם תוסיפו גם את הנושא הזה של חובת ייצוג הולם כתנאי סף למיקור חוץ, כמו שאתה אומר, או להקמת אותן חברות.

זה לא מיקור חוץ. אלה ממש עובדים של הרשות המקומית, כשנכתבת תכנית עבודה ויש תקציב אז מסתכלים על החברה העירונית כחלק, כהוויה מתוך הרשות המקומית. אני אחראית על עוד משרדי ממשלה, מנהלי מחלקות תרבות, מנהלי מחלקות ספורט, מנהלי מחלקות עליה וקליטה, נוער וצעירים, כל התחומים האלה נמצאים מחוץ לרשות המקומית ועובדים בתוך חברות עירוניות, ברשויות גדולות כמו ראשון, כמו אשדוד, כמו חיפה. חבל לא לספור אותן ומשרד הפנים מפקח עליהן וקובע את ההנחיות שלהן ומבקר אותן, אז לא נכון לא להסתכל עליהן כחלק אינהרנטי מהרשות המקומית.

האם יש לכם סמכות בעניין החברות העירוניות?

לא, זה רק משרד הפנים. חברות עירוניות מי שמחזיק בהן זה הרשות המקומית, חברות ממשלתיות מי שמחזיק בהן זה המדינה.

אני רוצה להבין, כמשרד הפנים, אתה מפקח עליהן. אז למה אתה צריך הרחבה של החוק או תיקון החוק בנושא? מה מגביל אותך?

תאגידים עירוניים, זה ישויות משפטיות נפרדות. גם אם הן חלק מהרשות המקומית הן ישות משפטית נפרדת. כדי שאני אוכל לאסוף מהן דיווח ולהתנהל באקטיביות כמו שאני מתנהל מול הרשויות המקומיות, אני חייב שזה יופיע בחוק.

הבנתי. אני אבדוק את העניין ואם צריך לתקן נתקן. לא ניתן לכם תירוצים. משרד המשפטים בבקשה.

בוקר טוב אדוני אני ממשרד המשפטים. דיווח שהעברנו ממשרד המשפטים נוגע לתאגידים הציבוריים, התאגידים הסטטוטוריים שהוקמו בחוק, וכאן צריך להבין גם שהתמונה שונה. משרד המשפטים או שרת המשפטים היא גם לא הרגולטור, אין יכולת להתערב בשיקול הדעת אבל אנחנו מחויבים במעקב ואנחנו בודקים את הנושא באופן שוטף מול התאגידים וחוזרים אליהם בשאלות לא רק לגבי המדדים הכמותיים, גם לגבי הממדים האיכותיים לרבות מעקב על הצעדים שהמועצות שלהן נוקטות בהן.

אתה רוצה להגיד נתונים לפרוטוקול?

כן. אני אחזור, זה היה גם במצגת. שיעור ההעסקה של יוצאי אתיופיה נכון ל-2017 הוא 1.95%. מדובר בעליה לעומת השנה שעברה, זה עמד על 1.7%. באופן כללי אם אנחנו בוחנים את זה ארבע שנים אחורה, זה היה 1.3%. זאת אומרת אנחנו רואים מגמה של עליה, אמנם לא גדולה, אבל עליה קבועה והדרגתית עד כמעט 2%. זה במישור הכמותי.

במישור האיכותי אנחנו לא רואים שיפור גדול מדי, עדיין מדובר על רק 20% מבין העובדים יוצאי אתיופיה שהם במשרות אקדמיות או ניהוליות. בסך הכל מדובר על 20 תאגידים ציבוריים שחייבים בדיווח, מעל 50 עובדים, יש בהם במצטבר מעל 18,000 עובדים, מתוכם 357 יוצאי אתיופיה.

התמונה המצערת שאנחנו רואים שעדיין בחלק גדול מהתאגידים, בשמונה מתוך 20 התאגידים אין ולו יוצא אתיופיה אחד לאורך השנים.

מיהם התאגידים?

אני אמנה אותם: המועצה לייצור צמחים ושיווקם, המוסד לבטיחות ולגהות, קרנית, האקדמיה ללשון העברית, מכון ואן ליר, יד יצחק בן צבי, לשכת עורכי הדין, הוועד המרכזי שלהם והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

התאגידים, חלקם גדולים שיש בהם ייצוג מזערי, פחות מ-1%, אפשר למנות את מד"א שיש 19 עובדים יוצאי אתיופיה מתוך מעל 2,200 עובדים, מכון התקנים הישראלי, 8 עובדים מתוך 1,038, רשות לניירות ערך שמתוך 262 עובדים יש רק שני יוצאי אתיופיה שנכנסו לעבודה בשנה האחרונה והמועצה להסדר ההימורים בספורט שיש עובד אחד מתוך 158.

התאגידים שיש בהם אחוז גבוה יחסית, ושוב, זה לא בהתייחס למשרות ולדירוג שלהם זה רשות שדות התעופה שיש קרוב ל-4%, שירות התעסוקה, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והמל"ג.

אלו הנתונים. אנחנו שוב, כמי שמבצע את המעקב, משרד המשפטים, אנחנו פונים לתאגידים, מבקשים מהם את הפירוט גם לגבי התאגידים שיש בהם ייצוג אפסי. חלק מהתשובות אפשר לומר שהן מתחמקות, חלק אומרים שלא פונים אליהם למרות שהם מייעדים משרות ונותנים עדיפות, הם גם מציינים את הדבר ואנחנו ממשיכים לעקוב ובאמת בשים לב למדדים האיכותיים ולא רק למספרים הכמותיים שהם באמת במגמת עליה.

התאגידים שלא קלטו אפילו עובד אחד, מה ההסבר שלהם?

חלק מההסבר זה שהם ייעדו משרות ולא פנו, ויש הסברים כאלה ואחרים שהם במגמת צמצום, שהם לא קולטים וכולי.

מה זה "לא פנו"?

אני אתן דוגמה על תאגיד שדווקא כן עומד בדרישה המספרית, למשל רשות העתיקות, שיש בהם מעל 2%, אז רוב העובדים הם בעצם עוסקים כחופרים ולא כארכיאולוגים וכשהם נשאלו למה אתם לא מעסיקים ארכיאולוגים יוצאי אתיופיה אז הם אמרו שהם דווקא פנו למוסדות להשכלה גבוהה וביררו והם לא מצאו בחוגים יוצאי אתיופיה שלומדים ארכיאולוגיה. אז התשובה היא מורכבת.

אלה שבכלל אין להם ייצוג ולו אחד, ההסבר שלהם שהם לא מצאו?

כן. זה ההסבר של רוב התאגידים, שהם לא מצאו.

האם הם עשו מאמץ של חובת יישום החוק, האם הם הוציאו הודעות, פרסומים? האם הם עשו מאמצים?

חלק מהתאגידים מציינים שהם ניסו לעשות מאמצים אקטיביים, בכלל ההיבטים של ייצוג הולם. החוק הוא גם על דרוזים וגם בזה אין מצב חיובי וחלק מהמאמצים שלהם הם פונים לעמותות וכולי בגיוס אקטיבי, ולא הצליחו להעסיק. וחלק מציינים שהם במגמת צמצום ולכן הם לא קולטים כוח אדם.

למשל לאיזה עמותות פנו? אתה יכול לציין שמות? לאיזה עמותות פנו ולא - - -

אנחנו יכולים להעביר לוועדה את כל חומר הגלם עם העמותות שהם פנו - - -

אני אשמח מאוד. אם נשב ומישהו יבוא וידפוק בדלת ויגיד "בבקשה תקבלו אותי" זה לא יילך. אבל אם התאגיד או משרד הממשלה רואה את זה כחובתו ליישם את החוק ויוזם, וזה מה שדיברנו עליו לפני שנה, ליזום ולהוציא פרסומים, הודעות, אפילו להציע קורסים והכשרות. האם המשרדים עשו את זה.

חלק מהתאגידים קבעו יעדים לשנה הבאה לגייס או באחוז או במספר אבסולוטי של יוצאי אתיופיה ואנחנו באמת נמתין ונראה, וחלק מהתאגידים לא עמדו ביעדים שהם קבעו לעצמם ואנחנו חושבים גם שפתרון נכון זה באמת שהם יגיעו, הבנו שיצא זימון לכל 20 התאגידים שהגיעו היום לישיבה ואנחנו רואים באמת חשיבות בזה שאותם תאגידים שהייצוג בהם הוא נמוך ובייחוד ייצוג אפסי, שיבואו לוועדה ובאמת יתנו דין וחשבון ויסבירו לאיזה עמותות הם פנו ומה הצעדים שהם נוקטים כדי לעמוד בדרישות החוק.

אנחנו נשמח לקבל בכתב ונשאל את העמותות שקיבלו והעמותות שלא שיתפו פעולה או שלא היו להם מועמדים, נדע בדיוק איפה הבעיה.

לעניין הסנקציה לגופים שלא פועלים על פי החוק, מה אתם עושים?

צריך להבין שלהבדיל מרשות החברות הממשלתיות ומשרד הפנים אפילו כרגולטור שגם הכלים שלו מצומצמים, כאן למשרד המשפטים אין כלים מעבר להצפת הנושא והמעקב השוטף, אין לנו כלים כי שיקול הדעת של התאגידים הציבוריים הוא עצמאי ואין יכולת להתערב בו וגם אין למעשה חוק היום שמסדיר את הפעילות של התאגידים הציבוריים אלא כל חוק בפני עצמו ולכן המצב הוא בעייתי יותר מעבר למעקב שלנו, ובאמת אנחנו רואים שיתוף פעולה גובר גם בדיווחים וגם אנחנו רואים שהנתונים באמת משתפרים לא במידה מספקת ולכן אנחנו חושבים שגם הדיונים של הוועדה הם באמת הזדמנות טובה לשמוע את התאגידים ולראות באיזה קשיים הם נתקלים.

תודה. נשמע את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. עו"ד בת-אל אזמרה אסרסה

שלום לכולם. אני אדבר על בסיס הנתונים שהעבירו לנו מרשות החברות. מהנתונים עולה שיש מגמה של עליה בהעסקת יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות, 2.03% לעומת 1.75% לשנת 2016. ישנן חברות שבאמת רואים שיש עליה במספר המועסקים לעומת 2016, אבל כמובן יש חברות שבכלל לא מעסיקות יוצאי אתיופיה, שזה חבל מאוד, כמו חברות רפאל, החברה לפיתוח עכו העתיקה, נתיבי תחבורה עירוניים ויש כמובן עוד רשימה ארוכה.

לפי הדיווחים שהועברו לנו מרשות החברות אנחנו רואים באמת שיש שתי חברות שלא מעבירות נתונים כמו רפא"ל שלא העבירה לשנת 2015 ו-2016 אבל לשנת 2017 אמרה שהיא לא מעסיקה כלל עובדים יוצאי אתיופיה והקרן למורשת הכותל המערבי שלא העבירו נתונים לרשות החברות לשנת 2017.

אני מהקרן למורשת הכותל המערבי, אני לא יודעת שהנתונים לא הועברו.

יש סדר. ניתן לך אחר כך את רשות הדיבור. כרגע היא מדברת. בבקשה תמשיכי.

גם מהנתונים עולה שיש מספר לא מועט של חברות שמעסיקות מעל הרף של שיעור יוצאי אתיופיה שזה 1.67% נכון לשנת 2017, אבל שוב, נציבות שוויון הזדמנויות - - -

תגידי עוד פעם לפרוטוקול מי שעומד ביעד ומעבר.

כרגע אין לי את זה אבל אני אעביר את זה בצורה מסודרת לוועדה.

יש לנו, רק תגידי את זה לפרוטוקול.

זה הועבר אליכם גם.

בסדר, היא תדווח. תמשיכי בבקשה.

מה שחשוב זה שנציבות שוויון הזדמנויות, במסגרת העבודה שלנו אנחנו לא בוחנים רק את כמות, את מספר המועסקים, אלא גם את איכות המשרות שבהן מועסקים יוצאי אתיופיה. מהבדיקה שעשיתי אני רואה באמת שמהנתונים רוב יוצאי אתיופיה שמועסקים הם מועסקים במשרות שלא נדרש בהן תואר ראשון. זו הכמות הגדולה ביותר. כמובן בשנה האחרונה אנחנו יחד - - -

למי שיש תואר ראשון מועסק במה שדרוש תואר ראשון?

לא, מה שאני אומרת - - -

מי שאין לו, טבעי שהוא יעסוק ב- - -

אני אומרת שגם חברות שעומדות ברף אפילו יותר - - -

משרות זוטרות בעצם.

כן. משרות שהן לא בכירות.

השאלה פה אם האדם עומד בקריטריון ויש לו תואר ראשון ומעסיקים אותו בתפקיד שלא דרוש בו תואר ראשון. זה מה שאת אומרת?

לא. מה שאני אומרת, זה שבעצם האחוז הגבוה מהנתונים שהועברו לנו זה שרוב המועסקים הם בעצם יוצאי אתיופיה שמועסקים - - - עומדים בכמות אבל לא באיכות.

אין ייצוג הולם.

הכוונה היא שהרוב, ומיכל קודם הציגה את זה, הכוונה היא לעובדים לא אקדמאיים. ראינו קודם את המספרים, גברים 88% ונשים 70%. הכוונה היא, הפילוח הוא בין אקדמאיים ללא אקדמאיים.

זה הבנו גם מנציבות שירות המדינה שהציגו לנו.

בשנה האחרונה אנחנו בשיתוף פעולה עם רשות החברות, אנחנו מקדמים, עושים פרויקט שמטרתו לקדם את הנושא של הגיוון התעסוקתי בחברות הממשלתיות, אנחנו כיום עובדים עם ארבע חברות ממשלתיות שביניהן עמידר, נמל אשדוד, רכבת ישראל, חברת החשמל, שבעצם במסגרת התכנית של קידום הגיוון התעסוקתי אנחנו יחד עם החברות שאנחנו עובדים איתן, ממפים את מצבת כח האדם בחברה, מה יש, מה אין. לאחר מכן אנחנו מציגים את תוצאות המיפוי לחברות, להנהלה הבכירה ובונים איתם בליווי של יועץ ארגוני שהנציבות מממנת תכנית שבעצם הם צריכים ליישם אותה.

מה ההצלחה שלכם בעניין?

אנחנו כיום רואים שהחברות שאנחנו מלווים אותן מספר יוצאי אתיופיה כן עלה, למשל כמו נמל אשדוד, שאנחנו רואים שמספר יוצאי אתיופיה המועסקים עלה.

אני מכיר את הנתונים.

אז רואים שזה כן משפיע וזה מאוד עוזר כי אנחנו בעצם נכנסים לחברה ועוזרים להם לשנות את התרבות הארגונית שלהם, משנים את התשתית הארגונית לא רק בהעסקה של העובדים אלא גם בקבלה ובליווי שלהם וזה פרויקט שהוא מאוד מבורך.

מה עם הרשויות המקומיות?

אני מדברת כרגע על החברות הממשלתיות.

הרשות לשוויון הזדמנויות בתעסוקה לא עובדת מול הרשויות המקומיות?

תראה, אנחנו מקבלים תלונות כמובן מכולם בגין כל העילות שחוק שוויון הזדמנויות מונה, אבל כרגע אנחנו בפרויקט של קידום הגיוון התעסוקתי עובדים מול החברות הממשלתיות. בעתיד יש תכנית להרחיב את זה לשוק הפרטי ולמוסדות האקדמאים אבל כרגע אנחנו עובדים עם חברות ממשלתיות.

בנוסף לכך נציבות שוויון הזדמנויות ארגנה הכשרה שהשתתפו בה נציגי החברות ואנחנו הנגשנו להם את היתרונות של הגיוון התעסוקתי ועזרנו להם ליישם את זה. כיום אנחנו בשלב של כתיבת התכניות יחד עם החברות, שהתכנית כוללת הצבת יעדים של החברה שהיא צריכה לעמוד בה והם נדרשים גם לדווח לנציבות שוויון הזדמנויות כל חצי שנה. הפרויקט הוא בשיתוף פעולה מלא עם רשות החברות וגם בליווי שלהן.

יש תכנית נוספת, בשלב השני אנחנו מתכננים לעבוד עם מגייסי עובדים, כ-50 חברות ממשלתיות שיעברו הדרכות והכשרות בנושא של גיוון תעסוקתי.

זה אנחנו.

נכון. הכוונה לשלב השני של הפרויקט.

סיימת?

כן.

אל תקחי לה את הקרדיט.

אני מאוד שמחה על הפרגון מצד נציבות שוויון הזדמנויות לרשות החברות, אני סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות.

אני אגיד קודם כל לפתיחה, מעבר לנתונים עצמם שהרשות רואה חשיבות קריטית בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הממשלתיות. אני חושבת שבשנתיים האחרונות עובר מסר מאוד ברור מצד הרשות שגיוון תעסוקתי יש בו תועלות עסקיות, אנחנו בסופו של דבר מדברים על חברות שצריכות לפעול לשורת הרווח שלהן ולספק שירותים ואנחנו חושבים שגיוון תעסוקתי זה נושא שהוא גם מועיל לחברה מבחינה עסקית וגם כמובן יש לו תועלות חברתיות לצמצום אי שוויון ומוביליות חברתית.

אני חושבת שהרשות בשנתיים האחרונות בעצם אומרת אמירה מאוד מאוד חשובה, אנחנו לא רק מחכים שהדיווח יבוא אלינו. כמו שרועי אמר על משרד הפנים, אנחנו לא המעסיקים של העובדים בחברות הממשלתיות. יש את 1החברות שהם בעצמם המעסיקים אבל אנחנו כרגולטור ומי שבעצם צריך לפקח על פעילות החברות, אז אנחנו לא רק מחכים שהדיווחים יבואו אלינו אלא אנחנו עושים צעדים אקטיביים בשטח על מנת לוודא שהחברות עומדות בחובה החוקית שלהן, אבל גם מעבר לזה, מכינות את החברות ומייצרות כלים בשביל להעלות את הגיוון התעסוקתי.

בשביל להצליח בדבר הזה צריך להתאמץ ואני חושבת שהמסר שלנו הוא גם ברור בזה שגיוון תעסוקתי זה לא רק עניין של המגייס בחברה. זה עניין של הנהלת החברה, זה עניין שלדירקטוריון החברה, וברגע שיש מנכ"ל חברה שהוא מגויס לנושא, ודירקטוריון חברה שרוצה לקדם את הנושא, אז אנחנו באמת רואים שינוי אמתי בשטח. אז אני חושבת שהמסרים האלה ונציבות שוויון הזדמנויות היא באמת שותפה אמתית ומלאה למה שאנחנו מנסים לעשות בחברות, אני חושבת שמיכל הציגה את הנתונים, אין צורך שאעבור עליהן. יש מגמה מאוד מאוד ברורה של עליה בשיעור המועסקים מבני העדה האתיופית, אבל אנחנו לא עושים לעצמנו הנחות. אנחנו רואים שנכון, מלמעלה כשמסתכלים על המספר במקרו אז אנחנו באמת עומדים ושיעור המועסקים הוא 2% אבל בסוף כשמסתכלים על כל חברה וחברה אז יש חברות שעומדות ויש חברות שלא עומדות ובחברות שלא עומדות צריך לעבוד מולן בשביל שיעמדו.

אז האתגר שלנו מהבחינה הזאת זה להביא את כל החברות הממשלתיות על מנת שיעמדו בחובה החוקית, וגם מעבר לזה באמת לראות שהמועסקים הם לא רק ברמות הנמוכות. אבל זה תהליך, אלה דברים שלא קורים ביום אחד. זה תהליך ומה שאנחנו מנסים לעשות בחברות זה בעצם להכין את התהליך הזה, להכין את תהליכי העבודה, להכין את כלי העבודה ואני אתן כמה דוגמאות לפעולות שאנחנו עושים.

קודם כל, השנה עשינו שני כנסים, אחד בבית הנשיא ואחד באחת מהחברות הממשלתיות עם כל האנשים הרלבנטיים מהחברות הממשלתיות, אני חושבת שהיו משהו בסביבות 50, עם המגייסים ואנשי משאבי אנוש, שבשני הימים האלה עשינו סדנאות פרקטיות בכל מה שקשור לגיוס כח אדם באוכלוסיות שבעצם אנחנו רוצים להעלות את שיעור המועסקים מהן. חוץ מזה, יחד עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אני חושבת שבעולם הממשלתי הפרויקט הזה הוא פרויקט לדוגמה כי לקחו שני גופים ממשלתיים שחוברים אחד לשני, כל אחד מתחום המקצועיות שלו, נציבות שוויון עם המומחיות שלהם בכל מה שקשור לגיוס ולגיוון ואנחנו מתוך ההיכרות העמוקה שלנועם החברות ובעצם בשנה האחרונה בחרנו ארבע חברות: חברת חשמל, נמל אשדוד, רכבת ישראל וחברת עמידר שמאוד חשוב לי לציין לטובה ואפילו הרבה יותר מלטובה, חברת נמל אשדוד וחברת חשמל שיושבות פה ואני מאוד אשמח, יו"ר הוועדה, אם תתן להם גם את ההזדמנות להציג מה הם עשו בשנה האחרונה.

אני לא רוצה לקחת לכם את הקרדיט, אבל את יודעת איך קרה השינוי בנמל אשדוד. היה לי ביקור שם עם המנכ"ל והמנכ"ל באמת התגייס והבטיח לי לעשות את זה, וכפי שהבטיח הוא עשה.

אז נותר לי רק לברך, אם אתה זה שיצר את השינוי הזה, נותר לי רק לברך על כך.

אני אומר שפשוט אם מגיעים למקום, יוזמים ודוחפים, אפשר להצליח. אני לא אומר שאני עשיתי את זה, אבל אני לפחות קיבלתי הבטחה מהמנכ"ל. הייתה לי פגישה איתו, היה לי סיור בנמל ומאז באמת הדברים התפתחו ועכשיו גם אני מקבל - - -

אז נזמין אותך ליותר ויותר סיורים בחברות ממשלתיות.

אני אשמח. אבל אני גם שומע שיש סכנה לפיטורים מאותם אנשים. הם אמרו לי שבגלל כל מיני שינויים בנמל הם בסכנת פיטורים עכשיו.

תנו לי להשלים את הסקירה שלי ואחר כך אני אשמח לענות. אני אסקור את הפעולות ואגיד באופן כללי שחברות ממשלתיות כפי שאתם יודעים הם חברות ממשלתיות ש- - - עובדים, הרבה מהחברות הממשלתיות כן נמצאות בפני תהליכי התייעלות וברור שיש לזה השפעה, אבל אני אתייחס לכך אחר כך.

אז בעצם בחרנו ארבע חברות ממשלתיות שעשינו איתן פיילוט השנה שבמסגרת הפיילוט הזה הצמדנו לחברה יועץ גיוון תעסוקתי. היועץ הזה ישב עם כל גורמי המקצוע בחברה ועם ההנהלה, עשה מיפוי של איפה החברה נמצאת היום, בנו בעצם תכנית שיוצרת כלי עבודה בתוך הארגון, אבל אני חושבת שהדבר הכי הכי חשוב, בחברת חשמל זה קרה ובנמל אשדוד אני מקווה שיקרה, התכנית הובאה לאישור דירקטוריון החברה עם יעדים מאוד ברורים לשלוש השנים הקרובות בכל אחת מהאוכלוסיות, בין השאר גם אוכלוסיית בני העדה האתיופית. בעצם מה שעשינו פה, גרמנו למחויבות גם שלגורמי המקצוע בתוך כהחברה, אבל בעיקר, ואני חושבת שהמפתח לשינוי בכל העולם הזה של גיוון תעסוקתי זה המחויבות של העומדות בראש החברות, של מנכ"ל החברה ודירקטוריון החברה.

בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים להרחיב את התכנית הזאת לעוד שלוש חברות ממשלתיות. אני לא יודעת להתחייב אבל כנראה ששתיים מהחברות הממשלתיות יהיו חברת נתיבי ישראל ומקורות. אני ארצה גם שאחת מהחברות שמופיעות פה ב-0%, תיכנס גם. אבל זה עדיין בדיון פנימי בתוך הרשות, ברגע שנחליט אני אשמח לדווח ליו"ר הוועדה איזה חברות החלטנו להכניס. מעבר לזה, אנחנו עוסקים בחיבור החברות לעמותות שעוסקות בנושא ועכשיו העלינו לאתר רשות החברות – ואני ממליצה בכלל באופן כללי לגופים – העלינו לאתר רשות החברות הממשלתיות עמותות שעוסקות בתחום של קידומים מאוכלוסיות מיוחדות ואנחנו רק צריכים ללכת ולשכלל את הכלי הזה.

זה בגדול מה שאנחנו עושים. האמירה מתוך רשות החברות של מנהל רשות החברות, ואני חושבת שזה מאוד משתלב גם עם המדיניות של שר האוצר, זה שאנחנו רואים בדבר הזה חשיבות מאוד מאוד גדולה, יש עוד דרך. אני חושבת שהראינו פה שינוי מגמה מאוד מאוד ברור, אני לא חושבת שתמה העבודה, אני לא חושבת שאפשר לנוח, אני חושבת שיש עוד אתגרים רבים אבל אני חייבת להגיד שמבחינתנו יש מחויבות מאוד גדולה לנושא.

שאלת לגבי חברות שהן ב-0% ייצוג, אין לי פה את התשובות של החברות, אבל אני קצת מכירה מה החברות אומרות. יש את התירוצים הרגילים, שאף אחד לא הגיש. אוקיי, בסדר, אף אחד לא הגיש, אז גם אל מול הדבר הזה רשות החברות אומרת בקול מאוד מאוד ברור, בשביל לעמוד בדבר הזה צריך להתאמץ. זה לא לשבת לפרסם מכרז ולחכות שרק יגישו, אלא צריך לעשות פעולות אקטיביות, ואנחנו מקווים שהמסר הזה רק יילך ויחלחל ואני מקווה ששנה הבאה כשרשות החברות תבוא ותיתן את הדיווח, אז אנחנו נראה מספרים הרבה יותר טובים.

אני מחלק לשלוש. יש 13 חברות ממשלתיות שעומדות ברף המינימלי, 1.67%, ויש כ-16 שהן - - -

מאוד קרובות.

פחות מ-1%. זה לא קרובות. יש עוד חברות, לא יודע מה מספרן, שהן ב-0%.

שש אני חושבת.

אני מחלק את זה לשלוש. השאלה פה מה התכנית שלכם כדי להביא את אלה שהן בפחות מ-1% לרף המינימלי.

התכנית שלנו או התכנית של החברות?

התכנית שלכם מול החברות. לי אין גישה לחברות, בשבילי כוועדת העלייה והקליטה אתם הכתובת. צוין בחוק שאתם אחראים. האם יש לכם תכנית פעולה כדי להביא את אלה שהן פחות מ-1% לרף המינימלי וגם את אלה שהן ב-0%. מה התכנית שלכם?

אני חושבת שסקרתי מאוד נרחב את הפעולות שאנחנו עושים. אנחנו עובדים מול מגייסים, אנחנו מדברים עם המנכ"לים, אנחנו מבקשים דיווחים - - -

זו התכנית שלכם?

אנחנו לוקחים יועצי גיוון ומכניסים אותם לחברות. עכשיו שמעתי שהיה את הקורס ממוני גיוון, אני חושבת שזה רעיון נפלא, נשקול בחיוב רב לעשות את זה גם בחברות ממשלתיות.

מעבר לזה?

אין לרשות סנקציות מתוקף החוק שאנחנו יכולים להפעיל על החברות. אני חושבת שזה הרבה דרך העברת מסרים. אבל מה שכן עשינו, הלכנו על גזר, מה שניסינו לעשות בשנה האחרונה זה שבחברות הממשלתיות יש תגמול להנהלה בכירה, אז ניסינו להכניס כחלק מהתגמול של סמנכ"ל משאבי אנוש בחברות הממשלתיות יהיה יעד של עמידה ביעדים של גיוון תעסוקתי. אבל אני מספיק כנה בשביל לשבת פה ולהגיד שאני יכולה להשתמש בכלים שעומדים לרשותי, אני לא יכולה להמציא כלים שהחוק לא מאפשר לי. אז אני חושבת שהדרך היא בעיקר דרך עידוד, שאנחנו נעזור להם לייצר כלים בחברות ולהעביר כל פעם מחדש את החשיבות של הדבר הזה. אני חושבת שהאקטיביות של רשות החברות היא יוצאת דופן.

הבנתי. עניין הגזר תלוי בכם, עניין המקל כנראה שתלוי בנו, כי אנחנו צריכים להדק את החוק יותר לכיוון הסנקציות למי שלא מבצע.

אני אשמח אם יו"ר הוועדה, כפי שאמר רועי ממשרד הפנים, אני חושבת שצריך להביא לוועדה את החברות שלא עומדות , חברות שיש להן 0% שיבואו ויתנו פה את ההסברים.

כמה עובדים יוצאי אתיופיה יש ברשות?

אני חושבת שאין, היה - - -

יפה. אז איך רשות שבעצמה - - -

אני לא אחראית על גיוס עובדים.

אני שואל שאלה, איך רשות שבעצמה לא עומדת בחוק יכולה לכפות או ליישם חוק בחברות אחרות?

אם אתם כדוגמה ומודל - - -

אני חושבת שהשאלה במקומה, אני חושבת שזה גם משהו שאנחנו צריכים להתאמץ - - -

זה לא רק להתאמץ. אם את לא מקיימת את החוק אין לך את המוסריות אפילו - - -

אתה לא נותן לי לענות. הבנתי את השאלה ואני חושבת שאתה צודק, ואני חושבת שזה אתגר לא רק שלנו החוצה אלא אתגר גם שלנו בפנים.

אולי קודם היה נכון להתחיל פנימה לפני שפונים החוצה.

אני לא חושבת שהדיון הוא דיון על - - - אבל אני מקבלת לגמרי את ההערה, אני חושבת שהיא במקומה. אני חושבת שעל כל גוף במדינה, גם משרדי ממשלה וגם החוצה, אני חושבת שהמסר מאוד ברור. כמו שאנחנו אומרים לחברות הממשלתיות אנחנו צריכים גם להגיד את זה לעצמנו בפנים ובמקרה עכשיו, אני חייבת להגיד שלי עכשיו יש תקן שייעדנו אותו ליוצא העדה האתיופית אצלי ביחידה ואני חייבת להגיד שאני דווקא פניתי לעמותה בנושא ולא יצא לי מזה, ולא ויתרתי ולמרות שלא מצאנו ולא ניגשו, עוד פעם אנחנו הולכים לפרסם את המכרז ועוד פעם לפנות לעמותות, אבל אני לגמרי מקבלת את ההערה.

את יכולה רק להגיד לי כמה עובדים יש ברשות?

אפשר להגיד רק שבמשרד האוצר שיש 0.8% יוצאי אתיופיה במשרד האוצר, רשות החברות כלולה במשרד האוצר.

תודה. שמענו עכשיו את כל החייבים בחובת דיווח, משרדי הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הפנים, נציבות שירות המדינה. יש כמובן גם נציגי החברות הממשלתיות שהגיעו לכאן, בואו נשמע בשלב הזה התייחסות של הארגונים, בקיצור בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבר ישבתי איתך בוועדות האלה וזה חוזר על עצמו שהחוקים בכל הנושא של העדה האתיופית זה חוזר וגם בשנה הבאה ימשיכו לדבר כי לחוקים האלה לא רק שאין שיניים, אין אפילו שיניים תותבות. הם טוחנים מים. רק שיסבירו לי אלה שמדברים על דירקטוריונים שצריכים לקבוע וכל זה, כמה דירקטורים קיימים בחברות הממשלתיות שהם אתיופים, שקיבלתם אותם כאתיופים. הרי להתקבל כדירקטור צריך נתונים מסוימים והופה, הוא דירקטור. רק הבעיה כמה מהם שישבו שם בחברות האלה כדי שידאגו גם לקהילה שלהם.

העדה האתיופית לא רק שסובלת מאפליה קשה. אנחנו לא דוגמית, אנחנו אנשים שבעבר שלנו משנות ה-70, היינו בפנתרים השחורים, ראינו את האפליה הזאת אז והיא מתמשכת. הדוגמית הזאת להעסיק אנשים, אני אתן לכם דוגמה. אני רב עם קופת חולים מכבי אצלי באגריפס בירושלים, שנים על גבי שנים אני שואל מתי תביאו פקידה אחת אתיופית שתשב בקבלת קהל שתגיע אתיופית שלא דוברת עברית, שלא יצטרכו להביא את פועל הניקיון שיתרגם. עד היום לא מצאתי את זה, לא ראיתי. רק בזמן האחרון קיבלו מישהי חיילת, מתנדבת. לא עובדת. מתנדבת. זו בושה וחרפה שאני רואה דברים כאלה במדינה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד דבר אחד, שמעתי פה את המילים "קול קורא". תמיד אנחנו שומעים קולות קוראים, אף פעם לא שמענו קול עשה, קול בצע. זה לא שמעתי. זה כמו לכתוב, תמיד יודעים לכתוב אבל לבצע, להוציא לפועל, אין כלום. גם לא בחוקים. אני מצטער שאני חייב לצאת, לכן ביקשתי את רשות הדיבור ראשון.

בסדר, תודה. פנטהון אספה בבקשה, מנכ"ל עמותת טבקה.

תודה אדוני היושב ראש. זה דיון מאוד מאוד חשוב, למרות שיש ניצוצות של התקדמות בדיווחים אנחנו עדיין מאוד מאוד רחוקים. אני אקצר. קודם כל כשמדברים במשרד הבריאות ובמשרדים אחרים שיש גידול מוסיפים את כל מי שמסביב, ואני יחד עם רועי הסתובבנו ב-16 רשויות מקומיות לבדוק מה המצב שלהן וכל פעם אמרו לנו "אנחנו עומדים בדרישות ייצוג הולם". כשבודקים לעומק, מדובר בכל אלה שהם מנקים וגננים וכל הדברים האלה. לפעמים גם התירוצים הקבועים שנאמרים פה, ישבנו עם סמנכ"ל משרד הבריאות ושאלנו למה אין יוצאי אתיופיה במשרות ניהוליות במטות השונים. הוא אומר "יוצאים במכרזים ואין אנשים שמגישים מועמדות והם מתאימים", אמרתי למה לא לקדם את אותם יוצאי אתיופיה שהם כבר נמצאים במערכת. אחיות יכולות, לקדם למשרות ניהול במקום לקלוט מישהו מלמטה כדי שזה יתקדם. אין להם תשובות.

אני שואל אותך, קודם כשאמרת ש - - -

פנו אליך פעם אקטיבית?

רגע. את רשומה וניתן לך לדבר. שמעת שאמרו שהם פנו לעמותות ולא קיבלו שיתוף פעולה או לא הביאו מועמדים. אתה כמנכ"ל עמותת טבקה האם אי פעם קיבלת פניה מחברות ממשלתיות, רשות מקומית, תאגידים סטטוטוריים שאמרו לך "יש לי מקום, תביא".

התשובה היא לא. אני ברשימת תפוצה של משרד הבריאות שאני מקבל מדי פעם מכרזים, גם לא ליוצאי אתיופיה, כל מיני מכרזים. אבל אני בתור קבוצה, כארגון, ממקומות אחרים לא קיבלתי. המקום היחיד ששולח לנו מכרזים כאלה ואחרים זה עירית באר שבע שהם כן מוציאים מכרזים. איפה שיש מקום ליוצאי אתיופיה, אני מקבל את הפניות האלה.

אני רוצה לציין שישבנו עם גופים רגולטוריים כמו הרשות, כמו הנציבות בעצמה, דיברנו איתם והם אומרים "אין לנו שיניים לאכוף את החוק" אין להם שיניים להכריח או לעשות משהו, כל רשות עושה כפי שהיא רוצה, אין להם שום סנקציה שהם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב. לכן פה צריך לתת את הדעת.

גם העלינו את הנושא הזה עם משרד הפנים עצמו, כפי ששאלתי את הרשות פה, כמה עובדים יוצאי אתיופיה יש במשרד הפנים, האם הם עומדים בעצמם בחוק ייצוג הולם. עד לאחרונה, אני לא יודע אם זה השתנה עכשיו, התשובה הייתה "לא". לכן זו אחיזת עיניים, זה בלוף. אם אנחנו רוצים באמת לשפר את המצב צריך לשלב בין העדפה מתקנת לצד חוק ייצוג הולם. מה זה אומר? לייעד משרות בכירות ליוצאי אתיופיה ולבחור את הטובים ביותר מתוך אותם מועמדים יוצאי אתיופיה. כך אנחנו יכולים ליישם ולקדם את החוק הזה, אחרת אנחנו עוד עשר שנים נדבר על אותם דברים, נראה קצת שיפור ולא נתקדם לשום מקום אחר.

לכן אדוני היושב ראש, צריך עבודה מאומצת אקטיבית ופרואקטיבית ולדבר על החוק, לבדוק אפשרות של סנקציות על ידי הרגולטורים שיהיו על אותם גופים שונים כדי שיעמדו בחוק ייצוג הולם.

הערה לגבי אשדוד, יש 32 סוורים שהיו אמורים להיקלט, הם אפילו הודיעו למקומות העבודה שלהם, ובסופו של דבר השאירו אותם באוויר.

בנמל אשדוד?

כן.

אני אשמח להתייחס.

32 סוורים שעמדו להיקלט, להתחיל בקורסים, הם הודיעו למקומות העבודה שלהם ובסוף אמרו להם שזה לא מתקדם. הם לא נקלטו עדיין, הם מחכים. אם אנחנו מדברים על אשדוד כדוגמה, זו לא דוגמה אדוני.

תודה. הנציג נמצא ויענה על זה. עכשיו תדבר אורית צגאי.

תודה אדוני על קיום הדיון ועל החשיבות שאתה רואה במעקב אחר יישום החוק בעניין הזה ובעניינים אחרים. אני ארצה להתייחס למה שנאמר כאן ורק הערה קטנה כי זה באמת צרם לי, שגבירתי פרסה ודיברה בחיוב על העניין של גיוון תעסוקתי, על החשיבות של זה. נראה לי שנכון שאדם יאמין במה שהוא אומר - - -

אני מאוד מאמינה במה שאמרתי - - -

זה חרה לי.

זה לא במסגרת התפקיד שלי, אני לא אחראית על השכר וכח אדם ברשות. רק שתדעי שזו באמת מחויבות אישית פנימית. אז נראה לי שלפני שמעירים למישהו לפחות תכירי אותי ותדעי מאיזה מקום אני באה ומה אני עושה.

אני מוכרחה לומר שזה עדיין חורה, לא בהקשר האישי, יותר בהקשר הארגוני.

היא כבר ענתה, אם יש לך שאלות תשאלי.

לא פניתי אליה באופן אישי, אלא יותר בקטע הארגוני שזה קצת לא היה נעים לשמוע את זה.

אמרת לי שאני לא מאמינה - - -

זה צף כאן, זה שאלה במקום של מנכ"ל טבקה, יישר כח על השאלה. אז כן, יש עליה, גם הנתונים מראים וגם מהשטח רואים שיש אמנם עליה בשיעור המועסקים, אבל לגבי איכות המועסקים זה קצת מראה תמונה מאוד מעליבה, הייתי אומרת, ולא לכך כיוונו.

דבר נוסף, אני פונה למשרד המשפטים. מהדברים שצצו כאן לא נראה לי אפשרי או ייתכן לקבל מחברה תשובה של צמצום או שלא פנו, ושזה יספק אתכם. צמצום זו טענה של אנשים שרוצים לפטור את עצמם ולא לקיים את החוק, ואני מניחה שאדוני יודע את זה. אז אני באמת אשמח אם יעשו פעולות יותר אקטיביות ויותר ממשיות.

תודה. בואו לא נעשה ויכוח.

לא, זה לא היה אישי, השאלה הייתה במקום.

האמירה הייתה מאוד אישית. היא נאמרת לפרוטוקול ואני מבקשת ממך שתחזרי בך מהאמירה הזאת.

אני לא חוזרת, אני מחדדת שהביקורת היא ביקורת ארגונית. אני מחדדת.

נמל אשדוד.

אדוני היושב ראש, תודה על זכות הדיבור. אני ממשרד המשפטים, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, יחידה חדשה שהוקמה בעקבות דו"ח פלמור. אני רוצה להתייחס לדבר אחד ולהציע הצעה. ראשית, אנחנו צריכים אחרי שבע שנים להפסיק לספור ראשים כאילו היינו רק מספרים והוועדה יכולה להחליט שהחל מהשנה הבאה מגישים דיווח רק על תפקידים מקצועיים, תפקידי ניהול תוך פירוט של מה המשמעות של תפקיד ניהולי, כדי שנוכל להיווכח ולראות באמת מה החברות והגופים השונים, כולל נציבות שירות המדינה, עושים בנושא.

ברמת היחידה ההסתכלות שלנו לנושאים של חוסר גיוון ותת ייצוג, היא הסתכלות הרבה יותר עמוקה ומהותית ואנחנו רואים בתת ייצוג ואי יישום החוק כחלק מהאפליה השיטתית של יוצאי אתיופיה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה ואני גם מציג לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לראות בחברות שאין בהן ייצוג, כאפליה. נטל ההוכחה שהם לא הפלו והנטל להוכיח באופן אובייקטיבי ואמיתי שהם עומדים ושהם כן עשו מה שצריך כדי למלא את ייעודם, צריך להיות של החברות הממשלתיות וכל הגופים הרלבנטיים שצריך לדווח ולא של הנציגים שצריכים לבוא ולדווח.

אני אומר עוד אדוני, אני חושב שבישיבה הבאה צריך להזמין את כל אותם ארגונים ורשויות מקומיות שלא עומדים ביעדים הם צריכים להגיע לכאן ולמסור דיווח ישיר למה הם לא עושים את זה ולא באמצעות מתווכים.

דבר נוסף, פנטהון הזכיר את זה, יש בעיה ואנחנו מקבלים דיווחים על הסוורים באשדוד שהם היום תלויים על בלימה שהם לא יודעים מה הולך להיות. חלקם מי שנקלט, אין לו אופק תעסוקתי. מי שנקלט ופוטר ולא יודע מה קורה איתו, הם עדיין נמצאים במצוקה קשה ולכן צריכים פה להתייחס לנושא.

עוד עניין אדוני, אנחנו מקבלים פניות של אקדמאים שנקלטו בגופים שונים שאחרי שנקלטו במשרות צבועות מפטרים אותם או נאלצים להתפטר. נכון שיש קול קורא ומכרזים לקלוט במשרות ייעודיות – ואני פותח סוגריים, אני מצפה שהקליטה תהיה לפי מה שצריך להיות, לפי איכות וכישורים, אבל גם כשקולטים אותם במשרות ייעודיות, מה שקורה שאין תהליך של סוציאליזציה, הכלה, תהליך של כוונה להשאיר אותם בארגון אלא לפעמים לצערי אני מתרשם שזה תהליך שנועד כדי להעלות את המספרים ולדווח שעומדים ביעדים. תודה.

תודה. נציג נמל אשדוד בבקשה.

אני סמנכ"ל משאבים בנמל אשדוד. אנחנו יושבים כאן בגאווה רבה, קלטנו בתחילת השנה 32 סוורים מתוכם 26 יוצאי העדה האתיופית ובינתיים קלטנו עוד מהנדס אחד ואנחנו מקיימים פעילות רבה בכל ההקשרים של הגיוון התעסוקתי, אז לבוא בביקורת זה מאוד קל אבל מי שמכיר את העובדות, העובדות הן כדלקמן, ואני בקשר רצוף עם - - -

אתם ברשימה של אלה שקיבלו שבחים.

לא רק שבחים אדוני, אחרי זה בקריאת הפרוטוקול - - -

עכשיו סכנת הפיטורים, לזה אני רוצה שתתייחס.

אני בקשר טלפוני אחת לכמה שבועות עם תומר מעמותת טבקה, אני חושב שמנכ"ל העמותה אמור לדעת את הפרטים לאשורם.

אנחנו נאבקנו לצורך הגיוס של 32 הסוורים הראשונים בבית הדין, כאשר ההסתדרות הכללית והעובדים תקפו אותנו על עצם זה שקלטנו אותם. כרגע חברת נמל אשדוד נמצאת במצב מאוד מאוד מיוחד, מצד אחד יש לנו צורך בהרבה מאוד ידיים עובדות וחסר לנו כרגע עובדים, ומצד שני אנחנו יודעים שב-2021 עומדים להיפתח שני נמלים חדשים, שכרגע לפי ההערכות שלנו ייקחו מאתנו בין 25% ל-30% מהעבודה, משמע החברה תצטרך להצטמצם. לכן כמו כל חברה עסקית, גם הזכירה את זה יודפת קודם, בסופו של דבר אמנם אנחנו חברה ממשלתית, אבל אנחנו חברה עסקית בתחרות והתחרות הזאת עומדת להתעצם וכחלק מהצורך שלנו באיתנות פיננסית ויכולת לעמוד בתחרות הזו, בהחלט ייתכן שנצטרך לסיים העסקתם של חלק מהעובדים. אנחנו מתכוונים לעשות הסכם פרישה, במסגרת הסכם רפורמה שאנחנו כרגע דנים בו ולא אלאה אתכם בעניין הזה, אבל יהיה ככל הנראה הסכם פרישה מוקדמת.

אנחנו עוד לא יודעים לצפות כמה בדיוק מהעובדים יפרשו ולכן אנחנו גם לא יודעים לומר בצורה ודאית האם אותם עובדים שנקלטו כבר יצטרכו לסיים את העסקתם או לא, אנחנו מאוד נשמח שלא, יש שם חומר אנושי מצוין, אנשים מצוינים, לא רק יוצאי העדה האתיופית, יש שם עוד אוכלוסיות מגוונות אבל זה הכל תוצאה של מכרז מאוד תקדימי, מכרז ייעודי שערכה חברת נמל אשדוד, שבו היא פנתה רק לאוכלוסיות ייעודיות מתוך כוונה לקלוט מתוכם לאחד התפקידים, שאני לא יודע אם אתם יודעים אבל הוא אחד התפקידים הנחשקים ביותר במשק. נכון, הוא לא תפקיד של ניהול בכיר, אבל מבחינת תעסוקה והכנסה, כמות הפונים למכרזים האלה היא אדירה ולכן אנחנו נמשיך להעסיק אותם כרגע.

אנחנו מקווים שנוכל להעסיק את אותה קבוצה של 33 סוורים נוספים שפעמיים קיבלה הודעה שהם נקלטים ופעמיים קיבלה הודעה שתוך 24 שעות, שהקליטה הזאת כרגע מוקפאת, פעם אחת מטעם של פניה אישית של יו"ר ההסתדרות שביקש למצות את כוח האדם הקיים בחברה כדי לראות אם אפשר להימנע מקליטה שידוע שככל הנראה נצטרך לסיים את העסקת אותם עובדים שייקלטו, ובפעם השנייה זה היה בהמלצת סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה שהמליץ על הקפאה לרגל המשא ומתן שמתקיים כרגע בינינו לבין ההסתדרות בשיתוף כמובן המדינה, בנושא הסכם הרפורמה.

אנחנו מאוד מחויבים לתהליך הזה, מאוד מחויבים לגיוון התעסוקתי, אנחנו לא רק קולטים או לא קולטים אנשים, אנחנו מקיימים תהליכים בתוך החברה כדי שהקליטה הזאת לא תסתיים רק בהכנסת העובדים לחברה, אלא שגם הסוציאליזציה של אותן אוכלוסיות בתוך החברה תהיה נכונה ומושלמת באופן כזה שאנשים ירגישו בבית, שאנשים ירגישו שהם במקום בו הם לא שונים מאף אחד ואנחנו נמשיך להיות מחויבים לזה. אני חושב שמי שמבקר את התהליך הזה, רצוי שיבוא יבקר אותנו, אנחנו נשמח לארח ולהסביר את כל תמונת המצב לאשורה. תודה.

תודה. חברת חשמל, אם אתה חושב שיש לך להוסיף, בקצרה. לא נעים לי שהגעתם לפה ותלכו מבלי לדבר, אבל מי שלא רוצה לא חייב לדבר. בבקשה.

אני אוסיף לחדד את מה שהחברים שלי אמרו לפני אבל חשוב לי מאוד מאוד להגיד שאנחנו בעצם חוטאים למטרה. ההערות האלה הן לא במקום כי בעצם אנחנו צריכים להשקיע בחינוך, בתרבות, להשקיע בתשתיות ארגוניות וזה בעצם מה שרשות החברות והנציבות עושים בחברות האלה. אלה הדברים הכי חשובים. אנחנו יכולים לבוא ולספור מספרים ואחר כך יבואו ההערות האלה "קלטו ופיטרו". אז אצלנו באמת בונים תשתיות לכל התהליכים האלה באמצעות הפרויקט, המיזם הזה שנעשה לאחרונה עם רשות החברות הממשלתיות והנציבות.

אתם צריכים להבין, חברת החשמל קיימת 95 שנים, 95 שנים של גיוון יש בחברת החשמל ואנחנו ארגון שמלמד ארגונים אחרים איך לפעול ואיך לעשות. אבל עד אשר קיבלנו את היכולת הזאת, את הליווי המקצועי, את הייעוץ שניתן לנו באמצעות הרשות, הדבר הזה עשה לנו שכל. עשה לנו סדר בכל התהליכים האלה.

בעצם חברת החשמל חרטה על דגלה את הנושא של ההעסקה הרב גונית. מכל התהליכים האלה שבאמת הגברת יודפת הביאה לשולחן הדירקטוריון, בכל התהליכים שהיא באה באופן אישי, היא והנציבה מרים, הכניסו תהליכים שהם מאוד מאוד חשובים.

קודם כל יישר כח על מה שאתם עושים, אבל אני מקבל כל הזמן מכתבים. עכשיו הבאתי דוגמה של שלושה שמפטרים אותם. אז מה קרה? אם אתם מקבלים אותם ואחרי כמה חודשים מפטרים, מה זה שווה?

אין אחד שאתה מחזיק פה ביד, שמפוטר אחרי מספר חודשים. אין אחד.

שנה.

גם לא שנה. ההסכם הקיבוצי של חברת החשמל הוא הסכם קיבוצי שבראשות ההסתדרות וארגון העובדים, לחמש שנות העסקה. אנחנו היום לא קולטים לאותם תפקידים שאנחנו מתריעים בפני אותם מועמדים שנקלטים לתפקידים, וגם דובר על זה קודם, תפקידים פשוטים שהם תפקידים שהוא בעיסוק שלא קיים היום כבר בחברת החשמל, הם הולכים ונעלמים, תפקידים שהם תפקידים שוחקים. אנחנו משקיעים היום בקליטות איכותיות כמו פרויקט שעשינו עכשיו - - -

אז מה קורה - - -

אני רק רוצה להגיד שבהקשר של חברת החשמל רק עכשיו הגענו לסיכומים על רפורמה בחברת החשמל, המספרים שעובדים מחברת החשמל נפרדים מחברת חשמל הם מספרים באלפים.

השאלה שלי, אתה מפטר עובד שכבר יש לו ניסיון, אתה מביא עוד - - - למה? אם הוא לא מתאים למקצוע אז תעביר אותו למקצוע שהוא יותר מתאים לו, או תשדרג - - - למה לפטר?

זה לא עובדים שיש להם ניסיון. יש לנו מסלולי ניהול קריירה ואנחנו מציעים להם ואני פונה באופן אישי לאותן אוכלוסיות ומנסה לשנות, שולח אותם להכשרות מקצועיות. כל הקליטות שלי היום של בני העדה הן קליטות איכותיות, אנחנו עכשיו התחלנו תכנית עם אורט סינגלובסקי ומשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה, לקליטת 25 מבני העדה ללימודי הנדסאים שבסיום התכנית של שבעת החודשים הם יעבדו בתפקידי הנדסאים בחברה. הם כבר נמצאים בסימסטר השני. אנחנו מממנים להם את הלימודים. אותם חבר'ה שאתה מדבר עליהם - - -

לחוזה העסקה של חמש שנים או לחוזה עבודה קבוע?

אני אתן לך את המקרים - - -

הם לא לחמש שנים, אלה לתפקידי ליבה. המכתבים שאותם הוא מחזיק זה מוקדנים, תפקידי מוקדנים וקובעי מונים - - -

ההסכם הקיבוצי של חברת חשמל זה לא קשור באיזה תפקיד. ההסכם הקיבוצי של חברת חשמל קובע תקופת ארעיות. היא הייתה חמש שנים ועכשיו במסגרת הרפורמה הפחתנו את תקופת הארעיות לארבע שנים. זה לא משנה באיזה תפקיד אתה נכנס, אתה בתקופת ארעיות - - -

במסגרת ייצוג הולם האם אי אפשר לשלב ולהשאיר אותם בחברה?

במסגרת הייצוג ההולם אנחנו נותנים, רק השנה קלטתי כ-7% מסך הקליטות בחברה. עד עכשיו אנחנו חצי שנה, כ-7% מסך כל הקליטות בחברה של בני העדה. זה במסגרת ייצוג הולם. דבר שני, אנחנו נותנים קביעויות כשאנחנו יושבים, וקודם כל אין שנתיים קביעויות בחברת חשמל. בשנה שעברה הקביעויות שניתנו הן רק לבני העדה. אז אנחנו כן נותנים ייצוג הולם.

אני אתן לך את המכתבים האלה ואשמח להתייחסותך. אני לא אפתח עכשיו את העניין הפרטני. אשמח לקבל התייחסות.

תקבל התייחסות להכל, חשוב לי שתבינו את המשמעות של הטמעת התהליכים האלה שבעצם המנכ"ל שלנו, כשהוא ניגש והכניס את ערכי הליבה של החברה, הוא הכניס בכל אחד מערכי הליבה שנכנסו בחברה, את כל התהליכים האלה של הגיוון. הדברים האלה הם תהליכים שמושרשים אצל המנהלים שלנו, הם מושרשים בכל קורס של עתודה ניהולית בחברה ואנחנו עושים הכל כדי לקלוט את בני העדה ובכלל אוכלוסיות מגוונות בחברה.

מגן דוד אתם רוצים להגיב?

אני ממשרד הבינוי והשיכון, אני מנהל תקינה.

רק בקצרה.

ממש בקצרה. אנחנו משרד שבעצם מחפש המון מהנדסים, שלצערי הרב בתחום של חשיבה עתידית נראה לי שהעדה לא מסתכלת קדימה לתחום ההנדסי, ויש מקום להסתכל על זה ברמה ארצית לגבי התפתחות של מהנדסים, יש ביקוש גדול מאוד ולא רק אצלנו, למהנדסים, אלא גם בתחומים אחרים. למשל אני יכול לתת דוגמה נוספת, נושא של אדריכלים. גם לזה יש לנו משרות שבעצם לא מעט שנים אנחנו מנסים לאייש ולא מאיישים ואין אפילו, לא זכיתי לראות באחד המכרזים משתתף מישהו מהעדה.

נקודה חשובה שלא שמעתי כאן, זה תכנון אסטרטגי. אתם מדברים פה על ייצוג, אתם מדברים פה על מספרים אבל אתם לא מדברים על תכנון שקובע מטרות עתידיות שלשם אתם רוצים להפעיל את כל האוכלוסייה הזאת ואיך היא תתקדם.

כמובן קיימנו גם דיונים עם המל"ג, עם ראשי האוניברסיטאות, משרד החינוך, כדי לכוון תכניות. לכן הממשלה באה בתכנית מיוחדת בנושא הזה 100 מיליון שקל לחמש שנים, תכנית חומש דרך מל"ג כדי לכוון סטודנטים יוצאי אתיופיה למדעים וטכנולוגיה. זה התכנון והכיוון שאנחנו עובדים עליו גם. ההצעה שלך נכונה, ואנחנו באמת עובדים בכיוון הזה. נשמח לקבל עוד רעיונות והצעות כמובן. תודה רבה.

אני בלחץ מבחינת הזמן כיוון שאני צריך ללכת להצביע, אנחנו כבר כשעתיים בנושא הזה. אני יודע שיש חברות שהגיעו וקיבלנו את הדיווח מטעם המשרדים המתכללים את יישום החוק, אבל בנוסף לזה יש לי משהו לומר, לכן אני מבקש אם יש מישהו שרוצה להוסיף משהו ולא נתנו לו את האפשרות. אוקיי, אם אין אז אני מבקש לסכם את הדיון.

קודם כל בואו נהיה אופטימיים. אני מברך על הנעשה וההתקדמות בנושא. ב-2011 כאשר נחקק החוק, היה 0 ומשהו אחוז, והיום הגענו למקסימום של 2.4% לפחות במשרדי הממשלה. אני לא אומר שאני מרוצה והבעיות נפתרו, אבל אנחנו בכיוון הנכון. אנחנו צריכים לעשות יותר.

אנחנו מדברים בשלב הזה על כמות והלאה נעבוד גם על איכות. לכן זה הכיוון שלנו. דבר שלישי, אני רוצה לחזק את החוק הזה. אני רואה מהדיון הזה שעניין הסנקציות הוא מאוד חשוב ולכן אני עומד לפעול בנושא הזה להכנסת תיקון שמדבר על סנקציות לחברות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים שלא עומדים בדרישת החוק. אני מתכוון לבדוק את העניין של תיקון החקיקה.

דבר נוסף, כמובן שאנחנו נעודד גם חברות, משרדי ממשלה ותאגידים כדי שיהיה תמריץ. זה מאוד חשוב לעודד אותם.

אני רואה גם צורך של הרחבת החוק גם לכיוון של חברות כלכליות ברשויות המקומיות וגם בכיוון הזה אני עומד לפעול. להרחיב את החוק שיחייב גם חברות עירוניות.

לסיכום יש התקדמות כמותית, לא התקדמנו מבחינת האיכות ואנחנו צריכים לפעול בכיוון הזה ושיתוף פעולה בין המשרדים והגורמים הוא קריטי.

שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי הוא חשוב מאוד כי הם אלה שיכולים לעזור, יש עמותות וארגונים שמוכנים להתגייס לנושא הזה, לכן תשתפו פעולה וכך נמשיך בעבודה כי זו מטרה לאומית וחשוב מאוד לקדם ולשלב את הקהילה לתוך החברה הישראלית, לא במילים אלא במעשים.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.