פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 809
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 13:11

במסגרת ציון יום כת"ף על סדר היום: הצגת תכניות הממשלה וביצוען - המשרד לשוויון חברתי בהשתתפות השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
ג'מעה אזברגה
עבד אל חכים חאג' יחיא
טלי פלוסקוב

עליזה לביא

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל
חוי כהן - רפרנט משרדי מטה אגף תקציבים, משרד האוצר

קותי צפרי - המשרד לשוויון חברתי

אוהד דין - יועץ מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי

גדעון שלום - סמנכ"ל בכיר וראש מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דבורה לילך בן ישעיהו - אגף חקיקה ונהלים, המוסד לביטוח לאומי

שירלי אברמי - מנהלת יחידת הכת"ף, יחידת הכנסת לתאום הפיקוח הפרלמנטרי

אפרים קורן - מנכ"ל, הסתדרות הגמלאים

הלל דשן - ראש אגף תקציבים, שירותי בריאות כללית

אורן פרלסמן - רמ"ט סמנכ"ל תקציבים, משרד הבריאות

ניר עוז - מנהל מחלקת כלכלה ורגולציה, קופת חולים מאוחדת

ניר עוז - מנהל מח' כלכלה ורגולציה, קופת חולים מאוחדת

ח'אלד דגש - עורך דין, לשכת עורכי הדין

מאירה בסוק - עורכת דין, לשכה משפטית, נעמ"ת

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל

משה בסעד - מנכ"ל ארגון נכי ישראל

שמואל מזרחי - יו"ר, הסתדרות הגמלאים

משה בר - יו"ר, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

דני קדרון - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אורן הניג - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

מרים זלקינד - עורכת דין, מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

שמואל סמי קידר - מנכ"ל, הלב-איגוד העמותות לזקן בישראל

איתן עמרם - יו"ר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, לשכת עורכי הדין

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים

טליה דוד - עורכת דין, יו"ר ועדת נגישות לאנשים עם מוגבלויות, לשכת עורכי הדין

נחמן מזעקי - אזרחים ותיקים

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ת (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים

במסגרת ציון יום כת"ף על סדר היום: הצגת תכניות הממשלה וביצוען - המשרד לשוויון חברתי בהשתתפות השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

תודה השרה גילה גמליאל שבאה לתת לנו לפי התקנות של הכת"ף, הארגון החדש הפנים-כנסת, שאני חייב להגיד לך שאנחנו כוועדה נהנינו מהעבודה האדירה שלו על דוח העוני. באמת עשה עבודה מדהימה ומאוד מרשימה ונאחל לו המשך מוצלח, אז במסגרת היום הזה השרה לשוויון חברתי אמורה לתת לנו דיווח על המשרד שלה. בבקשה, גילה. מותר לי להגיד לגילה קצת חברות. היא צעירה, אני, יש לי ותק במערכת. בהצלחה.

כן, האמת שזה כבוד גדול כשאתה עומד בראש הוועדה הזו. אני חושבת שאין מתאים ממך לכהן בתפקיד זה ובאמת אין לי אלא רק לברך על כך.

(הצגת מצגת)

אז כך, ניתן מספר מילים על המשרד לשוויון חברתי. הוא משרד חדש בהגדרה שלו. זה היה בעבר משרד שהיה נקרא המשרד לאזרחים ותיקים, שעמד בראשו אורי אורבך ז"ל שעשה עבודה מאוד טובה, אבל זה לא באמת טיפל בכל האתגרים שעומדים לפתחם של האזרחים הוותיקים, וכל הסוגיה הלאומית שנקראת הזדקנות האוכלוסייה שעליה באמת יש מקום ואני חוזרת ואומרת, כבוד היושב ראש, יש מקום להקמה של משרד כזה, שיקום משרד שיטפל רק בנושא אזרחים ותיקים, אבל צריך לתת את כל הסמכויות של אזרחים ותיקים. כל נושא הקצבאות לא היה במשרד, זה נמצא במשרד הרווחה. כל הנושא של התחבורה והנחות בתחבורה זה במשרד התחבורה. כל הנושא של הסיעוד נמצא במשרד הבריאות, כל הנושא של הדיור והדיור המוגן נמצא במשרד השיכון, כלומר לא באמת היה את הנתח המרכזי של הצורך של האזרחים הוותיקים, וזו הסיבה שפשוט המשרד נקרא המשרד לשוויון חברתי, כי הוא מטפל בתחומים רחבים מאוד שחלק מהם בסוגיה של אזרחים ותיקים נוגע בחמישה תחומים בלבד, שזה הנושא של תעסוקה של אזרחים ותיקים, תרבות הפנאי, סוגיית הבדידות, כל הנושא של השילוב הבין-דורי בין האוכלוסייה הצעירה לוותיקה והנושא של אוריינות דיגיטלית. אלה התחומים שבהם המשרד נוגע בהקשרים של אזרחים ותיקים. תיכף אני ארחיב את היריעה על כל הפעילות הענפה באותם חמישה תחומים שעליהם המשרד אמון בנושא של אזרחים ותיקים.

התחום השני שהמשרד אמון עליו זה רשות הצעירים, כל נושא הצעירים מעל גיל 18 עד גיל 35, וגם כאן אני ארחיב את הנושא. מה שאני פשוט עשיתי, דאגתי לשלב בין האוכלוסייה הצעירה לוותיקה בהרבה מאוד מיזמים משותפים, כך שזאת פלטפורמה מאוד מנצחת. אני, כמי שכיהנתי כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית והייתי יו"ר אגודת סטודנטים שלוש קדנציות - - -

בבן גוריון.

נכון, ועשור בכנסת, הנושא של השילוב הבין-דורי לא קיבל כל כך תנופה וכשנכנסתי לתפקיד ולמדתי יותר את התחום, אמרתי, זה דבר שפשוט הופך להיות אחד מהיעדים המרכזיים של המשרד, השילוב הבין-דורי. תיכף נרחיב גם את הנושא הזה.

יש את הרשות לקידום מעמד האישה, שבמשרד יש מספר תחומים שקידמנו, ששמנו עליהם את הדגשים וגם כאן אני עוד מעט ארחיב באופן כללי. יש את הנושא של השוויון למיעוטים, יש את הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, שגם נמצא תחת משרדי, וגם כאן אני ארחיב את כל הפעילות שנעשתה בנושא. כל ההקשר של מטה ישראל דיגיטלית. מטה ישראל דיגיטלית זה הפרויקט של מדינת ישראל שהציב כיעד, שמדינת ישראל תהיה בין המדינות המובילות, אם לא המובילה, בתחום ההתפתחות הדיגיטלית. צריך לציין שהמהפכה הדיגיטלית שעומדת לפתחנו בעולם היא אחת המהפכות הגדולות מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19, וככזו אני הצבתי לי יעד, שאנחנו לא נוותר, שלא יהיה אף אחד ואף אחת מאחור, אנחנו לא נשאיר אף אחד וכולם ייהנו מהתוצר של המהפכה הדיגיטלית, וגם על זה אני ארחיב בהמשך, וכל הנושא של ציון היום של היציאה והגירוש של היהודים ממדינות ערב ואירן, שזה על פי חוק, וגם כאן אלה הדגשים, אז זה בעצם כמה מילים על המשרד, שתדעו מה בעצם המשרד חולש, עם איזה תחומים ואיזה תחומי אחריות הם תחת אחריותנו.

אני הצבתי מספר דברים כיעדים מטעם המשרד, אחד, זה לצמצם את הפערים בחברה, לקדם את שוויון ההזדמנויות, את הצמיחה הכלכלית, העצמת הפרט בקרב אוכלוסיות היעד וקידום מתן ביטוי לכל נושא הרב-גוניות בחברה שלנו, וכאן תראו את התקציבים, התקציב כשקיבלתי את המשרד היה של כל התחומים בכללותם, 150 מיליון שקלים. נכון להיום זה מעל מיליארד שקלים תקציב המשרד על כל שלוחותיו. הצלחנו לגייס הרבה משאבים וזה לא כולל את התוכניות חומש ותוכניות דו-שנתיות שהצלחתי לקדם בממשלה, שזה בנוסף. זה שינוי דרמטי שנובע כתוצאה מהאמון של אגף התקציבים על הפעילות של המשרד, וגם מהתוצאות בפועל שאנחנו רואים את הצבעת היעדים של צמצום הפערים. אנחנו רואים אותם מקבלים ביטוי הלכה למעשה כתוצאה מהתוכניות שתיכף אני אמנה בנושא הזה.

לגבי התקנים - מ-57 תקנים הגענו ל-101 תקנים במשרד כתוצאה בדיוק מאותה סיבה. מי כמוך יודע שלשכנע את אגף התקציבים לצורך הזה, זה לא בנמצא.

את יודעת, יש לך סוד. את היחידה שהבאת מצגת שאפשר לקרוא מפה.

זה בזכות נתניהו שלימד אותנו איך מכינים פרזנטציות.

אני רוצה גם לומר בהקשר הזה, הוא עוד מצמצם את זה תמיד לארבעה שקפים, אבל בגלל שרציתי לתת את כל הנתונים, כי אנחנו נותנים פה סקירה שנתית ולא שבועית, אז אפשר להרחיב במקצת.

אז כך, בואו אתחיל עם הסוגיות האסטרטגיות של הממשלה. ביוני 2015, החלטת ממשלה 145 של אימוץ הערכת המצב האסטרטגי-כלכלי-חברתי לממשלה 34, היו מספר תחומים שאנחנו ראינו שהם בעצם היעדים של המשרד והתחומים שאנחנו אמונים עליהם, וזה כל נושא הטיפוח ומיצוי של ההון האנושי, פיתוח כלכלי-אזורי, היערכות להזדקנות האוכלוסייה וישראל דיגיטלית. אלה ארבעה תחומים שהם באסטרטגיה של הממשלה שהם תחת אחריות המשרד שלי, ועל כן שמנו על בסיס האסטרטגיה של המשרד את הדגשים בכל תחום בפני עצמו.

בטיפוח ההון האנושי קידמנו מובילים דיגיטליים. מובילים דיגיטליים זה אומר שהצורך בהתפתחות דיגיטלית, וכמו שאמרתי, שאף אחד ואף אחת לא יישארו מאחור, מצריך מאיתנו כממשלה לתת את הכלים גם לכל המשרדים, כי לא לכל אחד יש את הידע בהתקדמות הדיגיטלית המתהווה, ועל כן לקחנו והכשרנו אנשים בדרג הבכיר של המשרדים השונים והם קיבלו מאיתנו שנה של הכשרה שהסתיימה באוניברסיטת הרווארד במשך שבועיים, ששם הם קיבלו את הכלים שהם צריכים על מנת למנף את כל המנגנון המערכתי בהקשרים הדיגיטליים. אני ידעתי להוביל את זה לא רק במשרדי הממשלה, אלא גם בתוך המערכת המוניציפאלית על מנת שרשויות, כדי שהן תוכלנה להתפתח בהיבט הזה, שגם שם יהיה לנו נציגות ברוכה שיש לה את הניסיון ואת היכולת על מנת לקדם ולהוביל את כל המהפכה הדיגיטלית המתקדמת.

הדבר השני, לגבי טיפוח ההון האנושי. שמנו דגשים לטיפוח מצוינות ברשויות. כשאני קידמתי תוכנית שעוד מעט אני אגע בה בהרחבה, לחברה הערבית, תוכנית 922, אנחנו דאגנו להוביל שרשויות מצטיינות הן אלו שתקבלנה תוספת תקציבית מטעם משרד הפנים ולא מי שיראו לנו את הבעייתיות שקיימת שם, אלא שנוביל אותם ליחס שהם יכולים להיות טובים ומצטיינים ומעולים, וככה שינוי הגישה יטמיע בסופו של דבר את היכולת שלנו לקדם את ההקשר הזה.

מרכזי הצעירים – אני רוצה לומר לך שמדהים לראות, אני, כשהייתי סגנית שר במשרד ראש הממשלה, היעד היה כ-15 מרכזי צעירים. נכון לשנה האחרונה, רק בשנה האחרונה קידמנו 70 מרכזי צעירים. זה התפתח גם במועצות האזוריות שזה לא היה, בחברה הערבית שזה לא התקדם בעבר והיום הייתה היענות מצד הרשויות וזה פשוט מחמם את הלב לראות את זה, וגם בחברה החרדית כולל בבני ברק, ואנחנו רואים שינוי מגמה דרמטי ב-70 מרכזי צעירים חדשים, כלומר היום אנחנו מדברים על מעל 130 מרכזים ברחבי הארץ. זאת מהפכה אמיתית ובאמת זה מה שיוביל בסופו של דבר לתת לצעירים את הפלטפורמה ואת הבמה, אחרי צבא - - -

מותר לי להשוויץ בנושא הזה? מרכז הצעירים הטכני הראשון - - - הפיזי הכי יפה הוא בבאר שבע.

נכון. קרן רש"י עזרה.

מי אשם בזה?

מקסים. אז תבין שעכשיו זה שוכפל למעל 100 ומשהו מרכזים, וזה מדהים.

זה מדהים, כי באמת זה הגיל שהצעירים חושבים שהם יודעים להיות עצמאיים, ושם צריך להיכנס - - -

מרכזי הצעירים, כשאתה מסתכל עליהם נכון להיום, לא רק דאגנו להקמה שלהם, גם דאגנו להם לתקציב לפעילות למשך שלוש שנים מכאן והלאה, כלומר מעכשיו יש להם תקציב גם לשנה הזאת וגם לעוד שנתיים הבאות, שזה נותן להם את היכולת גם להסתכל אסטרטגית לתוכניות ארוכות טווח, לא רק תמיד להצטמצם.

הם ת"פ של הרשויות המקומיות?

כן, הם ת"פ של הרשויות המקומיות, כי אני מאמינה שהצלחה מחייבת את העזרה של ההנהגה המקומית, אחרת זה יוצר רק בעיות. זה בדיוק בנושא של טיפוח ההון האנושי.

כל הנושא של הפיתוח כלכלי-אזורי – העברתי החלטת ממשלה, הקצנו לה 10 מיליון שקלים להקמה של כפרי הייטק לחברה הערבית. זה דבר שאנחנו מאמינים בו, שלפתוח את כל תחום ההייטק לחברה הערבית יצור את השינויים המתבקשים.

אזורי תעשייה דיגיטליים ומשותפים עם כל האשכולות האזוריים – הרי המדינה היום מחולקת לפי אשכולות. זה נותן לנו את הפלטפורמה לעשות את ההקשרים הללו. לקחנו את הנגב המזרחי ביחד עם סיסקו וסגרנו אותו כאזור דיגיטלי, ואת המודל הזה אנחנו משכפלים עכשיו בכל האשכולות האחרים.

על בסיס חממה טכנולוגית?

לא, זה לא עניין של חממות טכנולוגיות. זו מערכת חינוך דיגיטלית, זו מערכת בריאות דיגיטלית באזור, מערכת כלכלה דיגיטלית. לקחנו את כל העסקים הקטנים והבינוניים והעלינו אותם לאינטרנט ולכל הרשתות החברתיות בליווי של שנה שלמה על מנת לסייע בידם. מדובר באלפים של עסקים שנהנים מהשירותים הללו, אז זה לגבי הפיתוח כלכלי-אזורי.

לגבי ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה, יש לך את כל ההכנה לתקופת החיים החדשה. זה פיילוט, כמו שעשינו אז עם מרכזי הצעירים. אני עושה את זה עכשיו לאזרחים הוותיקים. הפיילוט הזה רץ עכשיו בשמונה ישובים ומה שאנחנו מקדמים, אני אמרתי, כמו שהייתי הולכת עם הבנות שלי לטיפות חלב, אז שם זה טיפול מונע. זה בודק חיסונים והתפתחות, אז כל הנושא של הטיפות זהב זה את כל הטיפול המונע לאזרחים ותיקים, למה צריכים ללכת למרפאות ולהיחשף למחלות? הם יכולים לבוא למרכז שנקרא טיפת זהב, זה עכשיו ממש כבר בשלבי הקמה, כי עברנו את כל ההליכים הבירוקרטיים עם כל שמונה הרשויות בפיילוט, ומה שקורה, שהטיפות זהב האלו, כל מי שמגיע אליהן, הוא מגיע לקבל טיפול מונע. מה שלא רופא, אם זה תזונאית ומשקל ולחץ דם וכל הדברים שמצריכים בדיקה שגרתית. בנוסף לזה, זה יהיה גם הכוון תעסוקה. עשינו צירוף עם הג'וינט. בפרויקט הזה אנחנו נכניס גם תרבות פנאי. זה הופך להיות משהו שיהיה פתוח עד 23:00 בלילה למשך כל היום, שיהיה אפשר לבוא וזה יהיה הוואי חברתי. זה יהיה משהו כמו מרכז צעירים כזה, לאזרחים הוותיקים, שאותו אנחנו נדאג לשכפל לכל הארץ כמו מרכזי הצעירים. אנחנו כרגע בשלב הפיילוט כדי להסיק משם את המסקנות למה עוד צריך ללטש ואיך תיראה הפלטפורמה הסופית שאותה אנחנו נתחיל להפיץ בכל הארץ, וזה פשוט מדהים לראות את הפוטנציאל שכבר ראשי רשויות שמעו על זה ומגלים עניין כדי לקדם את הנושא.

כל נושא פתרונות הדיור – אני העליתי את הבקשה לקבינט הדיור, לכל נושא של דיור מוגן, למרות שזה לא תחת סמכות משרדי, אבל בגלל שהייתי בקבינט הדיור, אז ניצלתי את ההזדמנות להעלות את הנושא הזה שם. יש מצוקה מאוד גדולה למרכיב הדיור לאזרחים הוותיקים. יש כאן הרבה שאלות והרבה מודלים בעולם שכן ראויים לאימוץ, שיכולים לתת מענה אמיתי. מה שאנחנו עשינו בחלקת האלוהים הקטנה שלנו במשרד, יצאנו בפרויקט שנקרא "כאן גרים". פרויקט "כאן גרים" זה סטודנטים שגרים אצל אזרחים ותיקים. הם מקבלים מאיתנו מלגה - - -

היא לא פגשה חבר? יש פרסומת ברדיו, שהיא לא פגשה חבר. היא קיבלה סטודנט.

יפה. אתה אפילו יותר מעורה בקמפיין ממני.

סליחה, הצטרפה אלינו ד"ר שירלי אברמי, והיא מנהלת הכת"ף ובזכותה כל הסדרה המדהימה שהייתה היום פה. אמרו לי להגיד לך מראש, אין יותר דיון של שעה, כי לשרים יש הרבה מה לספר לנו.

אתה צודק אדוני.

רק תציגי את עצמך לפרוטוקול, שירלי.

ד"ר שירלי אברמי, מנהלת יחידת הכת"ף, יחידת הכנסת לתאום הפיקוח הפרלמנטרי. זו יחידה שהקים יושב ראש הכנסת. התחלנו לעבוד בתחילת כנס החורף לפני כחצי שנה, והיום הזה הוא בעצם המיזם הגדול הראשון של היחידה. כפי שאמר היושב ראש בדיונים הקודמים, כבר עבדנו עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושאי פיקוח בהיבטים אחרים, לבקשתו, והיום הזה הוא יום שבו במקביל בכל ועדות הכנסת משתתפים 12 שרים שמציגים את תוכניות העבודה של משרדיהם, אז תודה רבה.

בראוו.

תודה לכם על ההזדמנות. מבחינתנו זו בהחלט הזדמנות. ההתמודדות שלנו תמיד זה רק מול המדיה ורק מה שמנסים להזין את הציבור, אז כאן יש הזדמנות בלתי אמצעית להיחשף באופן ישיר לפעילות המתבקשת ולא רק דרך מסננים.
כאן היינו בנושא של הדיור, אמרתי, פרויקט "כאן גרים", סטודנטים גרים אצל אזרחים ותיקים, מקבלים מאיתנו מלגה של 8,000 שקלים. האזרח הוותיק מקבל 300 שקלים שכר דירה חודשי ויש מחויבות שהסטודנט ילון בביתו של האזרח הוותיק במשך שלושה לילות, כך שזה win win. הרבה צעירים נהנים מזה שהאווירה של סבא וסבתא נשארת למרות שהם מעתיקים את המגורים שלהם וזה בהחלט פתרון שנותן מענה, אבל בלי קשר לזה גם כל נושא הדיור המוגן הגיע לפתחו של הקבינט וזה ייתן את המענה. זה כבר פחות באופן ישיר מטעם המשרד.

יש סיכוי שיתחילו לבנות דיור מוגן של משרד השיכון?

לך אני אומרת, מפאת העובדה שלמדתי בשני העשורים שאני בשליחות הציבורית שלי, שאני יכולה לקחת אחריות רק על התחומים שאני אמונה עליהם באופן ישיר, אז אני משתדלת להציג את הדברים שאני עושה.

את יכולה להגיד לנו איפה משרד השיכון מציג את התוכנית?

משרד השיכון לא מציג היום את התוכנית. אני רוצה להזכיר שלוועדת הכלכלה יש שמונה משרדי ממשלה שהיא מפקחת עליהם על פי תקנון הכנסת. היום הופיע שר הכלכלה ובעוד שבוע יגיע גם שר האנרגיה, אבל משרד השיכון, לצערנו בגלל לוח זמנים צפוף של ועדת הכלכלה, לא הספיק להשיג במסגרת התוכנית הזאת, אבל כפי שהתחלתי להגיד קודם, כיוון שמדובר בתחילה של מסורת - - -

אני מציע שמשרד השיכון יציג את התוכנית לפה. יש פה הרבה נושאים.

בהמשך להערתך קודם אדוני, הכוונה בשנה הבאה שיהיה שבוע תוכניות עבודה ולא יום, כך הצהיר יושב ראש הכנסת בבוקר באחד מהדיונים, שהוא מתכוון שיהיה שבוע תוכניות עבודה ואז באמת גם אולי משרד השיכון יוכל את חלק מהנושאים שלו להציג כאן וגם יהיה זמן לשרים להציג בהרחבה כפי שהערת קודם בצדק.

לגבי תעסוקה ויזמות, אז כאן אנחנו שמנו את הדגשים לאזרחים ותיקים. העברנו גם החלטה בממשלה שמציגה את התוכנית שלנו שנקראת "דרוש ניסיון", שבעצם אנחנו פונים לכל בתי העסק ולאזרחים הוותיקים להשתלם במקומות תעסוקה. יש לנו יריד תעסוקה גדול שמתקיים בגני התערוכה בתל אביב פעם בשנה, ויש המון ירידי תעסוקה שמתבצעים בערים השונות ויש השמה משמעותית של אזרחים ותיקים, לא מספיק, יש עדיין עוד הרבה מה לעשות סביב הנושא הזה, אבל כפי שאמרתי, נושא גיל הפרישה שגם הוא חלק ניכר, לא תחת משרדי ולמרות כל הניסיונות להשפיע שם בוועדה, זה לא כל כך צלח, בוועדה של כחלון שהקים לעצם נושא גיל הפרישה. זה לא גם צלח וזה יוצר פה בעיות מאוד כבדות משקל. נכון להיום מדי יום אנחנו זוכים בשש שעות נוספות לתוחלת החיים. איכות החיים לא בהכרח. כשאנשים יוצאים לפנסיה בשלבים מוקדמים, הם מוצאים את עצמם לא במצב כלכלי מבטיח ועל כן יש מצוקה אמיתית שמצריכה לעיתים גם את הצורך של אנשים כן להשתלב בתעסוקה, ויש גם אבסורד גדול. יש אנשים שהם מאוד צעירים ברוחם ובגיל 67 סוגרים להם את הדלת, אומרים להם ללכת. אני הצעתי שלפחות בשלב ראשון יתנו על בסיס בחירה לאנשים את האופציה עד גיל 70 שתהיה להם את האפשרות, ולא הצלחתי לקדם את הנושא הזה.

במיוחד שאין אבטלה במדינה.

זה נכון, כי אין אבטלה. אני נתקלתי בכל כך הרבה אנשים שזה מדהים, כמעט בכל מקום, ואין הצדקה לבוא ולמנוע מהם את האפשרות הזו.

אין אבטלה אבל יש בלתי מועסקים, ויש הבדל גדול ואנחנו רוצים גם לטפל בבלתי מועסקים, במיוחד באוכלוסייה הערבית, שאני אולי בהמשך אתייחס גם לזה. יעדים של משרד הכלכלה שהיה בבוקר, מדברים על 40% נשים בעוד כמה שנים.

לא, לא, אני תיכף אגע גם בנושא הזה בחברה הערבית לגבי נשים. זה משהו שטיפלנו בו ב-922 לפי היעדים. תיכף ניגע בזה.

לגבי התעסוקה ביזמות אזרחים ותיקים, אז זה חלק מהדברים שלפחות מה שעשינו, יצרתי גם תקנים במגזר הציבורי. כמו שיש תקן סטודנט, אז יש תקן אזרח ותיק. הצלחתי לייצר 60 תקנים למשרדי הממשלה השונים כדי להראות את המודל, אם אנחנו פונים למעסיקים במגזר הפרטי, אז אנחנו צריכים לשמש מודל אצלנו במגזר הציבורי, אז זה עבר וזה כבר מיושם. אני חושבת שזה דבר נכון, אבל הוא לא מספק בהחלט.

הנושא של תעסוקה במגזר הלא יהודי – הקמנו 21 מרכזי הכוון תעסוקה ברשויות השונות על מנת לסייע לחברה הערבית, מתוכם הצבנו יעד אסטרטגי לשילובן של נשים בחברה הערבית. נכון להיום, לאחר שנתיים וחצי מאז שהתוכנית עברה, הגענו כבר ל-35% של שילוב נשים ערביות בתעסוקה.

כמה היו לפני?

לפני זה היו 29%, מהנתונים שהיו לפתחנו, כלומר יש מגמת עלייה והיעד האסטרטגי שהצבנו בתום התוכנית, כלומר בתום החמש שנים, זה שנגיע ל-42% של נשים שישתלבו בתעסוקה. לפי הקו שמתכוונן אנחנו בכיוון הנכון. יש עוד הרבה בעיות נוספות אחרות, אני יכולה להרחיב במידה ואתבקש, שכן צריכים לתת את הדעת לגבי נשים בחברה הערבית.

קשר בין-דורי ובדידות – קשר בין-דורי ובדידות, וזה לגבי היערכות הזדקנות האוכלוסייה. יותר ויותר אנשים סובלים מבדידות. אזרחים ותיקים סובלים מבדידות. כמו שאמרתי, תוחלת החיים גדלה, מן הצד האחד. מן הצד השני, הבדידות היא מאוד קשה ואנחנו כאן שינינו דרמטית את כל הדגשים במשרד והקשר הבין-דורי בא לידי ביטוי בהרבה מאוד פעילויות שבהן אני אגע בהרחבה בהמשך, אבל מלבד הפרויקט של "כאן גרים", יש את הפרויקט בבתי הספר עם הסבים והסבתות, דודים-דודות עם הנכדים לגבי גם ההקשר של המורשת וגם לגבי הדיגיטל, שזה ייתן את המענה. אנחנו מאמינים שגם אוריינות דיגיטלית שבה שמנו דגשים שאני תיכף אגע בזה בהמשך, גם יכולה לתת פתרון ומענה לבדידות. ביקרתי אזרחית ותיקה בת 94 כשהיא נמצאת שם עם האייפד וגם מתקשרת עם הנינים בחו"ל, וגם משחקת. יש לה כל מיני אפליקציות של המרוץ למיליון, לוחצת, מראה איך היא עונה נכון וזה פשוט חלק מהאפשרויות והפוטנציאל כן לסייע לאוכלוסייה הוותיקה בסוגיית הבדידות. אנחנו משלבים כל בני הנוער על ידי תנועות הנוער. אנחנו עושים הרבה ממשקים עם נערות של בנות השירות הלאומי, סטודנטים. כמו שאמרנו, יש הרבה מלגות מיועדות לפעילות עם אזרחים ותיקים. כל הדברים, אנחנו פשוט משלבים. גם כל הפעילות של מרכזי הצעירים, חייבנו אותם לפעילות של שילוב בין-דורי. זה פשוט יעד מרכזי שאני רואה בו חשיבות עליונה. מלבד זה שזה מאוד תורם לאזרחים הוותיקים, זה יותר תורם גם לצעירים והצעירות שבחבורה. צריך לראות את התמונה המלאה.

פרויקט ישראל דיגיטלית הוא אחד הפרויקטים הגדולים של המשרד לשוויון חברתי. כל נושא ערים חכמות שהטמעתי בתוכנית פעולה של ישראל דיגיטלית, מה שלא היה טרם הגעתי. העיר תל אביב זכתה מספר פעמים. פתחתי את התערוכה בברצלונה והעיר תל אביב זכתה מקום ראשון בתחרות, מקסים, אבל אז גיליתי שמעל 100 רשויות במדינת ישראל, לא היה להן בכלל אתר אינטרנט, ועל כן העברנו קול קורא וכבר הכסף עבר לכל הרשויות. הגישו 232 רשויות. אני רוצה לומר לכם שכמעט כל הרשויות הערביות הגישו, חוץ מאחת, שזה מראה את האמון בתוך המערכת בהקשר הזה, ושם אנחנו פשוט משדרגים את כל הפלטפורמות הדיגיטליות ברשויות המקומיות למערכת יחסים של שירות לאזרחים, וזה גם מצמצם את הפער.

אנחנו יוצאים בקרוב בקול קורא נוסף שייתן את המענה גם לכל הנושא של פינוי אשפה חכם, תאורה חסכונית, לימודים ומערכת חינוך מקוונת, שזה חניה חכמה, כל הדברים שיתנו תנופה ושינוי דרמטי לרשויות בכל רחבי הארץ.

לגבי פרויקט ישראל דיגיטלית, אני קידמתי בממשלה תוכנית דו-שנתית. הקצנו לה 1.5 מיליארד שקלים לכל האפיקים שעליהם אני מדברת כרגע.

זה תקציב דרך המשרד שלך?

בנוסף לתקציב המשרד.

זה לא מנצל תקציבים - - -

חלק מהתקציבים שקשורים למשרד שלי, הרוב הגדול אנחנו גייסנו באיגום משאבים מהמשרדים השונים, כולל משרד האוצר כמובן, ודאגנו לתקציב של 1.5 מיליארד לכל הפרויקט שנקרא פרויקט ישראל דיגיטלית. בנוסף לזה הקצנו בעוד תוכנית שהעברנו אותה לאחרונה, בשיתוף משרד הבריאות, תוכנית נוספת של מיליארד שקלים לגבי הסוגיה של בריאות דיגיטלית. בריאות דיגיטלית תיצור מהפכה עולמית בכל ההקשר של בריאות פרטנית כלפי כל אחד והנושא של הגנטיקה. כל הביג דטא שקיים היום במדינת ישראל ינוצל למצב שבו תפקיד הרופא ישתנה, כי נכון להיום הוא צריך לתת לך מענה לאנשים למחלות. עכשיו הוא יצטרך לתת להם את המענה למניעת מחלות. אנחנו הולכים לשנות פה תפיסת עולם מאוד רחבה ואני מאמינה שהמהפכה הזאת שאותה אנחנו נקדם, היא תהיה מהפכת הדגל עבור העולם כולו ולא רק במדינת ישראל.

הנושא של הכלכלה וחינוך, תיכף ניגע באופן פרטני בכל דבר ועניין. יש הרבה דברים מעניינים סביב זה.

לגבי צמצום פערים באמצעות דיגיטציה – מה שאני עשיתי בשינוי המדיניות של הפרויקט ישראל דיגיטלית זה לומר, אנחנו לא רק מצטיינים. אנחנו מצטיינים, אבל אנחנו נצמצם את הפערים באמצעות דיגיטציה. המפכה הזאת לא תדלג על אף אחד, ואיך זה בא לידי ביטוי: אחד, בעיית האוריינות הדיגיטלית. החסם הדיגיטלי הזה, הוא בא בפני, בעיקר אזרחים ותיקים, בעיקר בפני אוכלוסייה ערבית ובעיקר בפני האוכלוסייה החרדית. בשלושת המקומות הללו יש מצוקה של אותו חסם דיגיטלי, אותה אוריינות דיגיטלית שאנחנו שמים עליה את הדגשים. הקצנו לה משאבים בתוכנית האסטרטגית ואנחנו שמים עליה את הדגש. אם מישהו יהיה מעוניין אחר כך, אני אפרט.

את מרשה לנו לפרסם את המצגת באתר של הוועדה?

בהחלט. שירותי רפואה מרחוק לקירוב הפריפריה, שגם כאן זה יכול לתת מענה להרבה מקומות שבהם היום יש תורים עצומים בעיקר באזורים הפריפריאליים. תחשוב שלרופא עור צריך לחכות איקס חודשים. היום דרך הרפואה הדיגיטלית, דרך הרפואה מרחוק אפשר להראות צילום של המקרה ולקבל את המענה בזמן אמת, הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל, ובעוד הרבה מאוד אפיקים מן הסוג הזה שנותנים פתרון מהיר. התשתיות הדיגיטליות, דיברתי עליהן.

חורה דיגיטלית זה פרויקט מקסים שאותו אנחנו מאמצים.

רק שראש המועצה שם לא ימשיך - - -

כן, הוא אמר לי. הוא לא רציני. דיברתי איתו. אמרתי לו שהוא חייב להמשיך. הוא אמר לי שהוא מתכוון לעשות מיזם אזורי לכל האזור והוא לא מתמקד רק בזה.

לקחנו את חורה והפכנו אותה לחורה דיגיטלית, מודל יישובי להראות שבהקשר הזה אנחנו לוקחים את זה ואפשר שזה יהיה הדגל שלנו בהקשר של איך דואגים לצמצם את הפער. אתה צריך לראות שם את התלמידים. זה פשוט מחמם את הלב לראות את השינויים האלו.

דיברנו על אזורי התעשייה. מה שלא פחות חשוב זה השיעורים הפרטיים באון-ליין. שיעורים פרטיים באון-ליין, אנחנו נותנים לתלמידי תיכון בנגב ובגליל. הם מקבלים את זה בחינם, שיעורים פרטיים במתמטיקה, באנגלית ובמדעים. הלימודים האלו בעצם יצמצמו את הפער לאותם ילדים כדי שיוכלו להשתלב בכל נושא הבגרויות בצורה הטובה ביותר.

לגבי צמצום הפערים באמצעות תעסוקה – דיברנו על מרכזי ריאן, כל מרכזי ההכוון. יש תוכנית "אשת חיל", שזה היזמות לנשים ערביות להשתלב בתעסוקה, שזה בנוסף למרכזי ריאן.

איזה סוג הכשרות הן מקבלות, הנשים הערביות?

במרכזים של הכוון תעסוקה?

כן.

אתה רוצה לפרט?

אני אפרט, בשמחה. הם מקבלים החל מאיך כותבים קורות חיים, איך באים לראיון, וכלה, בסוף מי שרוצה, גם בהכשרה מקצועית.

גם בהכשרה מקצועית וגם בהשמה.

לא יכולות להשתלב במערכת החינוך - - -

יש כ-10,000 נשים ערביות שלמדו הוראה.

11,000.

ועכשיו זה עלה, כן, שהן לא משתלבות. נראה לי שאת היתרה כבר שיבצו. זה מצב שבו אותן נשים כבר עברו את המשוכה, הן כבר משתלבות באקדמיה, הן כבר עשו את כל מה שצריך ואז אין יותר מוסדות באזור הצפון, הן נוסעות לדרום. נגמר בדרום, אין עדיין את השילוב הזה במוסדות היהודיים, וזה גם משהו שצריך לדבר עליו - - -

זה נושא מאוד מורכב, ברשותך, כבוד השרה, כי אם אנחנו נגיע למצב של ממוצע של התלמידים באותן כיתות כמו אצל היהודים, אני חושב שיהיה לנו מחסור גם במורים.

כן, אבל תיכף ניגע לגבי זה.

אם אנחנו מדברים על כיתות אפילו בתיכון עם התמחות של פיזיקה וכל הנושאים האלה, 41-42 בכיתה, שבמקומות אחרים זה 24-25 - - -

גם ביסודי?

ביסודי פחות או יותר זה מתחיל להיות קרוב, אבל בחטיבות ביניים, אני מדבר אפילו על הבנים שלי בחטיבת ביניים ובתיכון, הם 41 ו-42. אפילו מה שנקרא העיליתא, 5 יחידות, פיזיקה, מתמטיקה, הם נמצאים במספר הזה. 42, הבן שלי, פיזיקה עכשיו, ואז כל המורים האלה שאין להם מקום תעסוקה, אפילו אם אני הולך ל-30, אז כל שלוש כיתות הופכות להיות ארבע ואז יש לי תוספת שליש מכוח האדם.

לוועדת הכספים הצעתי ועשינו את זה, דיון בנושא תוכנית 922. תוכנית 922 ותוכנית 1480, שתי תוכניות שהעברתי בממשלה, אחת בסדר גודל של 15 מיליארד, תוכנית חומש לחברה הערבית והשנייה בסדר גודל של 900 מיליון שקלים לחברה הבדואית בצפון, ושם אנחנו יכולים ממש להגיע לרמת פירוט מרבית על כל התוכנית, מה היעדים ששמנו על כל תחום. יש עוד הרבה דברים שצריך לשפר, אין ספק, אבל צריך לראות את התמונה של המכלול.


הנושא של דוגמאות לצמצום פערים באמצעות השכלה, ששמנו כיעד במשרד, זה קורס הפסיכומטרי בחינם שיוצא לדרך, עברנו כבר את כל הנושא של הבירוקרטיה ונבחרה כבר החברה וזה יצא לדרך ממש עכשיו לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה. הקורס הפסיכומטרי יהיה מקוון באון-ליין והוא ינתן בחינם לכל מי שמעוניין. זה בעיניי צמצום הפערים, מתמטיקה, אנגלית. הקורס הפסיכומטרי גם בערבית. הוא כבר מתחיל עכשיו, לשנה הקרובה. אז זו באמת מהפכה, למרות שכשאני בעזרת השם אהיה שרת חינוך, אז אני אבטל בכלל את קורס הפסיכומטרי ולא צריך אותו לא בחינם ולא לא בחינם, אבל עד אז לפחות שיהיה בחינם ושייתן את המענה לכל אחד בקצב שלו וללא אותן עלויות מתבקשות.

בנוסף, סגרנו עם חברה בינלאומית, אדקס, שזה נקרא קמפוס. אנחנו פתחנו קורסים אקדמיים בחינם לציבור הרחב במגוון רחב של תחומים ללא הכרה אקדמית, כלומר מי שמעוניין ללמוד קורס אקדמי, להיכנס באון-ליין, ללמוד, לחוות את החוויה. מצוין. את זה אנחנו עכשיו מתכווננים לצאת לתואר שלם מקוון, לא בחינם, אבל תואר שלם מקוון באון-ליין וגם יש קורסים שהם מוכרים על ידי האקדמיה, זאת אומרת מי שמשלם למוסד, מקבל את ההכרה.

זה בעברית?

גם בעברית, גם באנגלית. אנגלית לזירה הבינלאומית, יש לנו כבר עשרות אלפי סטודנטים מרחבי העולם, ממדינות רבות, גם עם הרבה הפתעות ולראות איזה סטודנטים מתעניינים בנו וזה בהחלט מחמם את הלב לראות את השינוי הזה. זה שדרוג של כל המערכת האקדמית מן הצד האחד, אבל מן הצד השני מבחינתנו, זה נותן לנו מענה לבדידות.

יש סיכוי שזה יהיה בערבית?

אני לא יודעת לומר לך. יכול להיות, אנחנו לא פוסלים.

אולי נתחיל באוניברסיטה רשומה - - -

כן, אפשר. אולי אפנה לאקדמיה הערבית בחיפה שהם יתחילו להרים את הכפפה. יכול להיות, אני לא פוסלת. זה יכול להיות אפילו בזירה הבינלאומית אולי יותר מעניין. זה רעיון מקסים, אז אני אומרת שבהקשר הזה, גם את זה, גם את התוכנית חומש לעידוד השכלה גבוהה בחברה הערבית. רק לידיעה כללית שתדע, שנכון להיום יש יותר סטודנטיות ערביות מאשר סטודנטים ערבים, שזאת מהפכה. זה לא היה, זאת מהפכה, אז זה חלק מהדברים שגם צריך לדעת אותם.

אנחנו גם נותנים השלמת השכלה לאזרחים ותיקים. זה דברים שמבחינתו הם משמעותיים.

קמפיין "תתמודדי", שקראנו לנשים לקחת חלק במערכת המוניציפאלית, כי יש באמת מחסור עצום.

בנושא הקולות קוראים בנושא צעירים, אזרחים ותיקים ונשים. פעם ראשונה נתתי את הבמה לרשויות המקומיות. הקצנו להן תקציב ייעודי רק לאזרחים ותיקים. הם צריכים לעשות פעילות לאזרחים ותיקים. הצקנו להם ממש מאות אלפי שקלים על מנת לעשות פעילויות מן הסוג הזה. את הפירוט המדויק אני יכולה להעביר לכם בצורה מסודרת.

מה התקציב שעומד לרשות זה?

לגבי אזרחים ותיקים, כל רשות, זה תלוי בגודלה. זה נע בין 150,000 שקלים לבין 250,000 שקלים, וזה למשך שלוש שנים. כנ"ל לגבי נשים, בדיוק אותו סכום, ולגבי הצעירים, שבצעירים נתנו גם אקסטרה כסף למי שיקים את מרכז הצעירים, לרכישה של כל הציוד, אז זה עוד 100,000 שקלים וזה נתן להם דחיפה משמעותית להתקדם עם זה.

מה אנחנו עוד רוצים לעשות? עכשיו הקמנו את הוועדה למניעת הטרדות מיניות בראשות אווה, מנהלת הרשות. הקצתי לזה 10 מיליון שקלים ואנחנו מאמינים שכאן אנחנו נעשה שינוי ממש משמעותי.

הטרדות מיניות למבוגרים.

לא, זה באופן כללי.

גם ילדים?

כולם. אנחנו ניתן את הדגשים גם במערכת החינוך.

ולמה משרד הרווחה? יש לו תקציב לזה.

לא יודעת. כל פרויקט Me too וכל ההתמודדות עם זה, ראינו לנכון להקים את הוועדה הזאת.

אז כדאי להתמקד במבוגרים, כי בילדים יש פתרונות.

אני לא רואה שבינתיים יש פתרונות. הם הנפגעים העיקריים, אבל בסדר.

אני מכיר כמה תחנות שהקמנו.

זה לטפל. אנחנו רוצים למנוע. אנחנו במניעה, לא בטיפול. הטיפול אחרי זה, זה מאוד חשוב וזה תפקיד משרד הרווחה. אנחנו רוצים אפס סובלנות למטרידים ולהטרדות. זה בעצם היעד שלנו המרכזי.

הדבר האחרון לשתף אתכם, זה הקמת שכונת האפשרויות הבלתי מוגבלות. זוהי שכונה מאוד מרגשת שהוקמה בקדימה צורן בשיתוף עם עמותת אלין בית נועם, ושם זאת תהיה שכונה שהיא תהיה שכונה מונגשת לאנשים עם מוגבלויות שיגורו שם עם אנשים ללא מוגבלויות. אני מדברת על צעירים מעל גיל 18, כי זה התחום שאני אמונה עליו, ושם תהיה פלטפורמה מדהימה שתיתן את האפשרות גם בהקשר המחקרי והאקדמי וגם לפעילויות שיגיעו מכל העולם על מנת לראות את המודל של הסטארט אפ החברתי הראשון מסוגו בארץ. אותי באופן אישי זה מאוד מרגש. זה פחות או יותר בקצרה.

בבקשה.

כבוד היושב ראש, כבוד השרה, דיברת על תוכנית 922 ואנחנו יודעים כמה ישיבות היינו ביחד. חצי מהתקופה של החמש שנים עברה. אנחנו כבר שנתיים וחצי עברנו.

מצוין. גם חצי מהכסף עבר.

זו השאלה, האם יש לכם היום בדיקה מה יושם, מה לא יושם, מה החסמים ומה עושים כדי לשנות או להסיר את החסמים? אני אתן דוגמא. העניין של תכנון ובנייה. בישיבה הקודמת שר הרווחה אמר, אנחנו מחזירים לאוצר כסף של בניית מעונות יום ביישובים ערביים. התשובה – בגלל שאין קרקע מאושרת. יש שני הסכמים אסטרטגיים: יש את השלבים א', ב' ו-ג'. אנחנו יודעים את ההיערכות של תקופת - - -

זו תוכנית חומש.

אני בא מהתחום הזה כמהנדס, ואני יודע גם מהיותי ראש רשות קודם. הנושא הזה של תכנון ובנייה, כל התקציבים שתלויים בתכנון ובנייה, הערכה שלי, אם לא ינוצלו, אם לא יהיה שינוי בגישה של הנושא של תכנון ובנייה, ההסכמים האסטרטגיים עד היום הועברו 11% ממה שתוקצב כדי לתכנן. המשמעות, שזה לא כדי לאשר, ואז אין לי אפשרות לא לבנות מוסדות ציבור, לא לפתח אזורים למגורים, לא לפתח אזורי תעשייה. רוב התקציבים של הפיתוח, אם לא יהיו מנוצלים, הם יוחזרו לאוצר.

תרשה לי, עבד אל חכים, אני גם התעסקתי בבנייה ואפילו מוסד אחד, כל אחד היה צריך לרוץ כדי לבנות אותו. בסוף אתה - - - -, אז הלכנו לתכנון נקודתי.

כבוד היושב ראש, תוכנית מפורטת, תב"ע נקודתית בזמן הכי קצר ביישובים הערביים זה בין ארבע לחמש שנים המינימום. זה הליכים, זה מה שצריך לשנות בוועדות המחוזיות, לכן אמרתי, יש חסמים, כי הזמן לא ייתן לי את האפשרות לפרט.

במדינה הקימו ועדה ברמה של ועדה מחוזית ליישוב חריש. היא דנה גם בהתנגדויות, סיפור שלם. אני לא אכנס לזה כי ממש זה כואב מה שקורה שם, אבל למה לא לבוא לכמה ישובים ערביים כדי בתחום הזה לכל אשכול, להקים ועדה שתהיה מתואמת עם הוועדה הארצית, כי מינהל התכנון שזה שמתכנן, כדי לאפשר לקצר את הזמן ואז נוכל גם לבנות, לא רק נפריח סיסמאות שאנחנו הולכים לתקצב את היישובים הערביים. יש דברים שכן, ראינו שיש שינוי, אבל הדברים הגדולים, שכונות בתוך שכונות מגורים, מבני ציבור, בכלל הנושא הזה תקוע בגלל הנושא של תכנון ובנייה.

יש עוד בקשה. מתייחסים כל הזמן לפריפריה כדרום, נגב וצפון. אני חושב שהגיע הזמן גם לבדוק את ההגדרה של פריפריה, להיות גם פריפריה של סוציו אקונומי. לא יכול להיות שיש ישוב במצב סוציו אקונומי 2 באזור המרכז ומתייחסים אליו כאילו תל אביב, בין אם זה במכרזים של הדיור, בין אם זה בסובסידיה של עבודות פיתוח. המצב הזה בממשלה, כי את מרכזת את התחום הזה, כבוד השרה, צריך לבוא ולשנות, להגיד, פריפריה זה גם פריפריה חברתית.

זה כבר קיים, תלוי באיזה תחומים.

לא קיים. דיברתי על עניין, כל השיכון, כל הפיתוח. צריכים לשלם ב-100% ואז זה לא מתפתח. לרוב יש לנו גם את האדמה הפרטית, מי שצריך לשלם ואז כל הפיתוח נשאר תקוע שם.

כן, בבקשה.

מרים זלקינד משדולת הנשים בישראל.

אני רוצה לברך את השרה כמובן על האישור של התוכנית למניעת הטרדות מיניות ועל ההקמה. אנחנו מאוד מקוות שהקולות של הארגונים מהשטח עם הניסיון של עשרות השנים בנושא הזה, יגיעו לידי ביטוי בהחלטות שהתקבלו שם.

ראיתי בתוכנית שיש החלטה לגבש סל תוכניות לחינוך שוויון מגדרי בגני ילדים. אנחנו מאוד היינו שמחות לדעת על מה מדובר. לא פורט כאן בוועדה. אם אפשר לפרסם, לשמוע את זה, כי זה נשמע לנו דבר מעניין וחשוב.

רציתי עוד שתי נקודות. ניתוח מגדרי של התקציבים. עד עכשיו הניתוח המגדרי של משרדי הממשלה נעשה צופה פני עבר וגם בעיקר התמקד בנושא כוח האדם של המשרדים, ואנחנו היינו רוצות לדעת האם יש כוונה לעשות את זה גם באופן צופה פני עתיד של התקציבים שמאושרים, וגם האם זה גם ילך לנושא של השירותים ולא רק של כוח האדם בכל משרד ומשרד. האם יש כוונה כזו ומה התוכניות בכלל עם נושא התקציבים המגדריים מבחינת המשרד. בנוסף, מעט חשיבה מגדרית. ראינו שיש כוונה לפרסם מדריך להטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה, שזה דבר חשוב ומבורך, ואנחנו מברכות על כך. אנחנו ראינו שהדבר הזה של הטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה בהחלט לוקה בחסר.

אין לנו הרבה זמן. יש לנו פתרון טכני. כמו בישיבות הקודמות, אתם תשאלו שאלות. באישור השרה, המנכ"ל יענה בכתב ויהיו העתקים בוועדה.

בסדר גמור, אז אני ממש מסיימת. אני רק רוצה להגיד, התוכנית 2030 של תעסוקה – נעשתה עבודה מאוד רצינית, שוב, התייחסות מגדרית. אנחנו פנינו על הנושא הזה שבהחלטה הכי גדולה שהמדינה מקבלת בזמן הקרוב בנושא של תעסוקה, לכל העשור הקרוב אין התייחסות מגדרית.

שמה?

בהחלטה הכי כבדה, 2030 על תעסוקה בישראל לנושא של העשור הקרוב, אין התייחסות מגדרית.

ראשית, זה לא מדויק. כפי שאמרתי קודם על התעסוקה של נשים ערביות - - -

נכון, אבל זה מאוד קצר ואין את הטמעת החשיבה המגדרית, שדווקא בגלל זה החוברת הזו שאתן מדברות עליה, שנשמח מאוד לדעת מה היא ולקבל אותה ולהיות מעודכנות, זה משהו מאוד חשוב. תודה.

תודה.

איתן עמרם, יושב ראש הוועדה לקידום זכויות אוכלוסיות מוחלשות בלשכת עורכי הדין.

אני רוצה לומר לשרה, אני יושב כאן ואני רואה את התוכניות שהשרה וצוות משרדה עשו. אני יכול לומר שמאוד מחמם את הלב לראות את העשייה הזאת.

אתה מדווח בשמנו גם, ברגע זה.

תודה. באמת לראות את היזמות ולא את התגובה, זאת אומרת, כולם בדרך כלל מגידים. פה אני רואה באמת עשייה חברתית רוחבית מאוד.

אני רוצה לומר דבר נוסף, שאני במסגרת הכובעים שלי, גם בנושא הרווחה וגם ברשות, אנחנו מאוד נשמח לקחת חלק ולהשתלב, ויישר כוח.

תודה רבה.

בבקשה, אדוני.

ד"ר עמיחי תמיר, ארגון הנכים.

במסגרת החוק החדש, התוספת לאזרח ותיק שהוא גם נכה, היא בסך הכול מחצית מהתוספת לנכה רגיל. האם כבוד השרה מודעת והאם כבוד השרה מוכנה גם לעסוק בנושא הזה? תודה.

חבר הכנסת ג'מעה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה גבירתי השרה לשוויון חברתי.

אני רציתי לשאול אולי כמה שאלות, על התפיסה שלי לפחות זה המטרה של היום הזה וגם הצעת רעיונות. לגבי מרכזי צעירים בתוך ה-170, כמה נבנו במגזר הערבי במיוחד בדרום וגם בצפון, כי שתי הפריפריות, מה שאני תופס כתפיסה של פריפריה, צפון-דרום זה מה שהיום מדגישים, מקפידים על זה.

החדשים, כ-40, כי לא היו קודם, אבל מי שהגיש. היו רשויות שלא הגישו.

והאם הושמו קריטריונים ברורים לעניין של מה זה להקים ביישוב מסוים מרכז לצעירים, והתכנים שלו, לא רק המבנה. זה דבר אחד.

דבר שני לגבי אזרחים ותיקים בכלל גם לגבי נושא של 150,000 שקל, אני הבנתי, למועצה, זאת אומרת שמפעילה תוכנית של אזרחים ותיקים. מה זה כולל?

רציתי לדעת האם הלימה תרבותית, לוקחים את זה בחשבון של הצורה של החברות או החברה הערבית, שזה שונה. תעסוקה של נשים למשל במגזר הערבי, זה שונה מתעסוקה של נשים בהייטק או במגזר היהודי בכלל.

זו הסיבה שהבאנו לרשות לבנות את התוכניות. אנחנו אמרנו את התחומים. הרשות בונה את התוכנית לפי התאמה לכל הציבור שנמצא תחת אחריותה.

בבקשה.

הלל דשן משירותי בריאות כללית.

הזכרת כאן את אחד הנושאים של רפואה און-ליין כאלמנט שמקדם את הרפואה מהמרכז לקצוות ומנגיש אותה לכל חלקי האוכלוסייה, אז א', זה כמובן מבורך. אנחנו עושים את זה. הכללית הייתה מהראשונות שנכנסו לעניין. אני רוצה רק לציין, היה מבחן תמיכה של משרד הבריאות שנה אחת בלבד שתמך בקופות שעסקו בעניין. לצערי עד עכשיו בשנת 2018 לא חודש המבחן הזה וזה מקשה מאוד. תודה.

כן בבקשה, משה.

תודה ליושב ראש. אני רציתי לשאול את השרה שאלה אחת בסך הכול, בקצרה.

מה קורה לאזרחים ותיקים נכים? האם גם אותם את לוקחת בחשבון, שהם לא יכולים להשתלב עם האזרחים הוותיקים הרגילים. אם גם להם דואגים בכל עיר ועיר?

בהחלט. כל הפעילות של המשרד לשוויון חברתי בהקשר שעוד לא דיברנו עליו, לא דיברנו על הרבה דברים, אבל נניח את הפרויקט הנפלא של אורי אורבך ז"ל, של "שלישי בשלייקס", אז גם שימרתי את השם לזכרו, אבל הוספתי את הפלוס, אז כאן יש כל כך הרבה פעילויות רחבות שכולן בעצם נהנים מהן. בכל תחום של פעילות חייבת להיות הנגשה לאזרחים ותיקים. זה דבר מובנה. לא רק לוותיקים, לצעירים, לנשים. זה דבר שהוא א'-ב' גם כבר בחוק הישראלי בשעה טובה, אבל בטח ובטח בתחומים האלה.

עוד לא בכל תחום, גבירתי. זה הקושי.

כן, אני לצערי לא אחראית על זה. כמו שאמרתי, אני מתקדמת בסמכויות שיש לי.

אחרונה חביבה, הנאמנה לוועדה, לכן מגיע לה פרס.

עורכת דין מאירה בסוק מנעמ"ת.

הדבר שאני מדברת עליו זה מה ששאלתי אותך, מה קורה לגבי פערי שכר בין נשים וגברים, שאנחנו רואים שזה הולך - - -

לגבי פערי השכר, רק שתדעי שאנחנו שמנו דגשים על נושא של עבודה מן הבית. הצלחנו להוציא את הפיילוט שאנחנו מחכים לממוצעים שלו, שממנו נגזור חלק מהמסקנות ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש סיכוי שזה גם יפעל לטובתנו בהיבטים הללו.

אפרים קורן, מנכ"ל הסתדרות הגמלאים.

השאלה היא הכנה לפרישה. חברים, רק 22% מציבור הגמלאים מגיע בכלל לחשיפה ראשונית לקראת עתידו לתקופה שהוא יהיה גמלאי. האם זה לא יכול להיות פרויקט לאומי יחד עם שיתופי פעולה?

זה לא יכול להיות, זה חייב להיות. אני מסכימה איתך. אנחנו התחלנו עם זה וזה עדיין ממש בחיתולים של הנושא. יש הרבה קורסים שהם קורסים שאנחנו מובילים אותם כמעט בכל הארץ סביב הסוגיות של ירידי תעסוקה, גם בהקשר של ההכנה לכל הנושא של הפרישה. אנחנו מאמינים מאוד גדולים שההכנה הזאת יכולה לסייע גם לאזרחים הוותיקים וגם לחברה בכלל, כל אחד לפי צרכיו הוא בהקשר של החיים החדשים. אני בכלל חושבת שכשמדברים על תוכנית אסטרטגית להזדקנות האוכלוסייה ואני מקווה שנצליח סוף-סוף כל המשרדים שתהיה את הסינרגיה המתבקשת כדי לנגוע בהרבה מן התחומים וחלק מזה זה גם בזה, כי צריך להכין תוכנית אסטרטגית מלאה בתחום של הזדקנות האוכלוסייה, שתיגע בכל התחומים שדיברתי עליהם קודם, שנמצאים במשרדים שונים ושזה יגיע כתוכנית דגל לממשלה. אני מקווה שנצליח עד סוף הקדנציה שזה כן יצא לפועל. בינתיים אני מתקדמת מאוד בנושא של ניצולי שואה וכאן אני מקווה שכן נצליח לקדם בוועידת התביעות את הדברים המתבקשים לתוכנית שתיתן לניצולי שואה לחיות בכבוד, ולתת את המענה כפי שהצגת, גם לכל הסוגיה של הפרישה.

את רוצה לסכם, בבקשה?

כן. ראשית, אני חייבת לומר לכם שאני הקמתי משרד שהוא מאוד חשוב ולי באופן אישי גם מאוד חשוב שהוא ישמר לעתיד לבוא, כי הוא נותן הרבה מאוד פתרונות יצירתיים כפי שאתם רואים, להרבה מאוד תחומים שלא בהכרח נתנו את הדעת עליהם בעבר.

אני נשאלת רבות ונשאלתי גם פה בתחילת הישיבה לגבי הנושא הזה של הקצבה של האזרחים הוותיקים. הייתה איזו הצבעה במליאה על איזה חוק של נציג מהאופוזיציה שהעלה דרישה לתת קצבת זקנה לכל האזרחים הוותיקים, לכולם, לא משנה מה מצבם הכלכלי, שהקצבה תהיה שכר מינימום, הצעה שנשמעת מצוין, אבל להזכיר לכם, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, א', אני לא אחראית על נושא קצבאות. ב', ההצעה הייתה בקריאה טרומית עם התנגדות גורפת של האוצר ושל שר הרווחה, ובצדק, כי זה לא דבר שהוא ישים מבחינת העלויות. ההצעה, הייתי אומרת, היא פופוליסטית בהגדרה שלה, כי היא צובעת הרגשה ממש טובה לכולם אבל היא לא בנמצא לא יכולה לצאת לפועל. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים, שהייתה התנגדות גורפת. כשזה הגיע לפתחנו, למליאה, אז נכון, גם אני הצבעתי נגד כמו כל הקואליציה, ובהקשר הזה של ההצבעה פשוט המחשב שלי לא עבד, אז שמעו את הקול שלי, ומאז מריצים נגדי קמפיין מרושע במשך מעל שנתיים ברשתות החברתיות, מאז אותה הצבעה מדוברת, שאומרים שבגללי לא קיבלו קצבה, אז א', זה לא נכון. ב', גם עובדתית זה לא נכון, כי אם לא הייתי משתתפת בהצבעה, זה לא היה עובר ממילא, כי אז היה תיקו וגם זה לא עובר, וכל הפופוליזם בשיח רדוד, לבוא לכמת פעילות ועבודה, לטעמי זה דבר שצריך כבר להוקיע אותו מהציבור, כי על בסיס דיבורים ופופוליזם לא בונים מדינה. על ידי עבודה מדויקת, ממוקדת, אסטרטגית, רצינית, עם משאבים שמגייסים לפעילות רצינית ועניינית, כך אפשר באמת לקדם דברים ולצמצם פערים, ואמרתי, הגברת פשוט שאלה ויצאה. איך אמרת? נותנים להם תשובה בכתב, אז אמרתי, אני אנצל את ההזדמנות גם לענות לה, אז אני כן עמלה כבר הרבה זמן עם חבר הכנסת דב חנין שהציע את ההצעה הקודמת והבין שזה קושי ליישם אותה אובייקטיבי, ואנחנו מנסים למצוא פתרון לאזרחים ותיקים שלא מגיעים לרף של שכר המינימום, שכל ההכנסות שלהם במכלול לא מגיעים לרף של שכר המינימום.

אגב, יש הצעה על השולחן של הפורום הכלכלי-חברתי, שהמעסיקים מוכנים לשים חצי מהסכום.

כן, זה לא בדיוק מדויק, אבל אני רוצה לומר שאנחנו באמת עמלים כדי למצוא מה הפתרון עבורם, כי מדינת ישראל לא חייבה לצבור לפנסיה ויש לנו אזרחים ותיקים שאין להם איך לסגור את החודש. השכר שלהם הוא מתחת לרף המינימלי שקבעה המדינה כשכר מינימלי ולהם כן חובה למצוא את הפתרון ואת המענה ועל זה אנחנו עמלים מאוד קשה כדי לבוא ולפתור את הסוגיה הזו, ואני מקווה שבעזרת השם למרות שזה לא תחת סמכות משרדי, אנחנו כן נצליח אולי למצוא ישועה ופתרון בהקשר הזה. תודה.

אני חייב להגיד כמה מילים לסיכום. פעם ראשונה את בוועדה שלנו ואנחנו נבקש עוד.

בשמחה רבה.

כמו שנאמר לפניי, פה עלו נושאים שלא כולנו היינו מודעים, כולל אני למרות גילי. אני רואה באמת יוזמות אדירות, ולא תמיד הציבור הבין את המשמעות.

אנחנו נשמח לפרט כל תחום שאנחנו אחראים עליו, מתי שתרצו.

אני חושב שאנחנו נעשה דיון נוסף.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.