פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



45
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/07/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 652
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 12:30

דיון בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד, במסגרת היום המיוחד להצגת תכניות העבודה של הממשלה בוועדות הכנסת

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר
מרב מיכאלי
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב
מיכל רוזין
אלעזר שטרן

טלב אבו עראר
עליזה לביא

שרת המשפטים איילת שקד
חבר הכנסת לשעבר - אוסאמה סעדי

מנכ"לית, משרד המשפטים - אמי אסתר פלמור

עוזר מנכ"לית, משרד המשפטים - יהודה בן יעקב

סמנכ"ל לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים - אלדד קנטי

יועץ מנכ"לית, משרד המשפטים - אלי מוגילבסקי

יועץ תקשורת לשרה, משרד המשפטים - פנחס וולף

יועץ לשרה, משרד המשפטים - גיל ברינגר

דובר מחוז מרכז, רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - עמאד שחידם

סמנכ"ל תכנון ומדיניות, רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - רבקה אהרוני

מנהל רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - תומר מוסקוביץ

מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט - השופט יגאל מרזל

רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר - אייל טולדו

יועמ"ש, הנהלת בתי המשפט - ברק לייזר

עו"ד, הנהלת בתי המשפט - רחלי ברכה

עו"ד, הנהלת בתי המשפט - שירי לנג

יועמ"ש, התנועה למשילות ודמוקרטיה - דן שמחה רוטמן

מוזמן/ת - טל איש שלום

מוזמן/ת - איתמר לוין

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה - יובל אלגד

גור בליי

אסף פרידמן

הדר אביב


דיון בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד, במסגרת היום המיוחד להצגת תכניות העבודה של הממשלה בוועדות הכנסת

רבותיי, צהרים טובים לחבריי חברי הכנסת, לאורחים, למשתתפים, ויש לנו כבוד לארח כאן גם את שרת המשפטים וגם את המנכ"לית אמי, את מנהל בתי המשפט, כולכם ברוכים הבאים.

בעיקרון הפגישה הזו ביסודה נועדה למבנה שונה. כמו שעשינו שיחה פתוחה עם היועץ שאפשר יהיה לדבר ולשאול שאלות, זו היתה המתכונת שרצינו לעשות עם שרת המשפטים. רק מאחר שהיום בכנסת זה יום של המשרדים וכולי, אז קצת נכפה עלינו סדר אחר וצורה אחרת של ישיבה, של הצגה של משרד המשפטים. אני אתן לשרה, אם היא תרצה לומר כמה מילים לפני ההצגה. ומצד שני אנחנו נצטרך לעשות פגישה נוספת - - -

למה?

לשיחה פתוחה איתך, אם ירצו, אם תרצי.

אין לנו זמן לשיחה פתוחה? נעשה היום גם שיחה פתוחה. יש לנו שעה וחצי.

הוא רוצה ליהנות - - -

אם נספיק, בכבוד. אבל איתך גם שעתיים - - -

נעשה רבע שעה מצגת, ואחר כך שיחה פתוחה איתי ועם המנהלים של האגפים השונים.

מאה אחוז. בשמחה רבה. אני רואה גם את ברק פה, כולכם מבורכים.

משרד המשפטים מורכב כמו כל דבר טוב משלושה חלקים גדולים: משרד המשפטים עצמו - - - שהמנכ"לית אמי פלמור עומדת בראש כל המערך הזה; הנהלת בתי המשפט, ואנחנו נברך את השופט יגאל מרזל שהחליף את מיכה שפיצר, והוא אחראי על הניהול השוטף של מערכת בתי המשפט, ותומר מוסקוביץ שעומד בראש רשות האכיפה והגבייה.

תומר הוא חלק מהוועדה כבר.

תומר יושב פה הרבה.

גם ברק לאחרונה.

הגיעה לכאן תקשורת כי ביקשו ממני קודם בוועדת שרים לחקיקה לתת הצהרה של דקה על חוק הגיוס, אז אני אתן אותה ואז נתחיל במצגות. אני מקווה שתישארו למשרד המשפטים כי זה מה שמעניין באמת.

היום העברנו, עכשיו, הרגע, העברנו בוועדת שרים לחקיקה את חוק הגיוס. אני מקווה שנסיים את הליכי החקיקה. בכנסת הקודמת אני הובלתי את החוק יחד עם חבר הכנסת שטרן שנכנס, חבר הכנסת עמר בר-לב, חבר הכנסת שלח, רוברט אילטוב, צחי הנגבי, אראל אטיאס וגפני. זו היתה הוועדה. עבדנו מאוד מאוד קשה חודשים רבים, אם אני לא טועה שמונה חודשים. במשך כל התקופה הזאת ניסיתי לשכנע את חבר הכנסת שלח ואת חבר הכנסת יאיר לפיד, שר האוצר אז, להסכים למתווה שאותו משרד הביטחון הביא כעת, של סנקציות כלכליות אם לא עומדים ביעדים, ואחר כך כשהחוק פשוט פוקע אם שוב לא עומדים ביעדים.

לצערי באותה תקופה חבר הכנסת שלח ויש עתיד לא הסכימו למתווה הזה.

זה לא מדויק.

זה מאוד מדויק, חבר הכנסת שטרן. זה מאוד שטרן.

רגע, רגע, אלעזר.

טוב, נשמע.

אני שמחה שהם שינו את דעתם. באותה תקופה הם עמדו על כך שהחוק יפקע אם לא עומדים ביעדים ותישלל סמכותו של שר הביטחון לדחות את הגיוס. אני שמחה שהם שינו את דעתם. אני חושבת שצריך להגיד באומץ: שינינו את דעתנו, ולא לנסות לעבוד על הציבור כשמדובר באותו חוק.

עכשיו נעבור למשרד המשפטים.

לא. אי אפשר. סליחה, סליחה, אי אפשר, אי אפשר.

תדבר.

טוב, משפט.

אני רוצה להגיד לשרת המשפטים - - -

כשהיית חבר בוועדה והיית איתי בחדק עם עפר שלח, אתה, אני, עפר שלח ועמר בר-לב - - -

איילת, הכול נכון.

אז יאללה תגיד את האמת.

עוד לא תפסת אותי פעם אחת שלא אמרתי את האמת.

בוא תגיד אותה.

אז עכשיו אני אגיד את האמת. יש הזדמנות, אני מברך עליה.

נכון שהתנגדו לסנקציות כלכליות, אבל התנגדו לסנקציות כלכליות כיוון שהיו רק סנקציות כלכליות. ונכון שהמילה סנקציות פליליות לא היתה בחוק אז כמו שהיא לא נמצאת היום. ציינת נכון שמה שהיה אז, מה שקראו לו סנקציות פליליות זה היה פקיעת החוק המיוחד שוועדת שקד עשתה.

ושלילת הסמכות של שר הביטחון לדחות גיוס.

את צודקת בשלילת הסמכות.

גם היום בחוק שמוגש נכון שיש גם סנקציות כלכליות. הסיבה התנגדו לזה אז היתה ביכולת לעמוד מול בג"ץ. גם היום מי שקורא את החוק וגם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, סביר שתהיה בעיה עם הסנקציות הכלכליות. אני מקווה שלא, שזה יהיה בסדר. אבל גם לדעת היועץ המשפטי לממשלה כפי ששמעתי אותה אתמול, גם בחוק של היום יש סנקציות פליליות כמו שהיו בחוק של אז.

זה לא נכון, אלעזר - - -

סליחה, זה היועץ המשפטי של הממשלה - - -

אלעזר, זה לא נכון. אתה ישבת אצלי בחדר.

הקריאו לי אותה אתמול.

אתה, אני, עמר בר-לב ושלח. ואני ביקשתי שהוא יסכים שרק יפקע החוק מבלי לקחת את סמכותו של שר הביטחון והוא התעקש לקחת את סמכותו של שר הביטחון.

א', זה גם נכון. אני לא אמרתי שזה לא נכון.

בדיוק, וזה מהות העניין.

אבל אי אפשר להגיד שבחוק ההוא היו סנקציות פליליות וכאן אין.

אפשר, אלעזר.

כמו שהיו שם סנקציות פליליות, יש גם בחוק הזה סנקציות פליליות.

לא נכון, כי כאן יש שנה שלמה לחוקק הסדר חדש. שם לא היה. כי כאן לא לוקחים את סמכותו של שר הביטחון. אתה ואני יודעים את האמת.

נראה לי שזה ברור.

עזוב. אתה ואני יודעים את האמת.

- - -

אלעזר, אתה ואני בין תשעת האנשים בכנסת שמכירים את כל הפרטים.

כל אחד שושבין כאן בעניין הזה - - -

התחלנו, אז אני אתן כאחרון על הנושא הזה, אבל בתנאי, אורי, שאתה רוצה להגיד ששיניתם ואתם מחליטים לתמוך.

לא, לא. אני רוצה רק להתייחס לדברים שנאמרו פה.

אבל קצר.

חשוב מאוד מה שאמרה כאן שרת המשפטים, שזאת האמת. אבל מה לעשות שכנראה שיאיר לפיד חשב כפי שקורה בעבר ובהווה שהציבור לא בקי בפרטים. גם היום בוויכוח הזה לא הרבה מבינים - - -

מעט מבינים את הפרטים האלה.

לא מבינים את הפרטים האלה, את הדקויות, ושהדקויות האלה הן מאוד מאוד משמעותיות. ובסופו של דבר היה אפשר על זה לצורך אלקטורלי ולצורך פוליטי בעניין הזה להגיד אני תומך כדי שזה יוכל לעבור, הנה החוק שלי, אני מה שאני אמרתי. אני נותן ליאיר לפיד להשתעשע בהרגשה ולהגיד שזה אותו חוק - -

דבר לעניין.

- - כפי שאנחנו יודעים שמהותית ובאופן מובנה זה לא אותו חוק על אף שזה עוד לא אומר אם אני תומך באותו חוק או לא תומך באותו חוק.

אתה מתנגד גם לזה וגם לזה - - -

- - -

לא, לא, די.

- - -

בואו נתחיל את משרד המשפטים.

אם אני מסכים לחוק הזה או לא, תראו את דבריי בהמשך.

- - -

את גם טעית. אני לא רוצה להעיר לך, אבל לווינשטיין לא היתה שום בעיה עם הסנקציות הכלכליות - - -

לווינשטיין היתה בעיה - - -

לא, לא היתה בעיה. אני הייתי איתו בפגישה, אני הייתי יושב-ראש הוועדה, לא את.

לא, אבל עובדה, עם כל הכבוד - - -

קארין, קארין, אבל חבל, חבל, די.

סליחה, סליחה, עם כל הכבוד - - -

זה לא היתה בעיה לווינשטיין. היתה בעיה לעפר שלח ויאיר לפיד.

עם כל הכבוד את היית יו"ר הוועדה - - - את יו"ר הוועדה.

דרך אגב אם כבר מציינים - - - 1,800 עינויים בכל מקרה - -

אלעזר, די, אלעזר - - -

- - לא כמו כאן שאין אף אחד.

נכון.

אלעזר, אלעזר, אלעזר ואורי וקארין, תודה רבה.

לא, מה תודה רבה?

אנחנו מתחילים עם משרד המשפטים.

יושבת כאן שרה, משמיצה מפלגה שלמה. מה תודה רבה?

קארין, היא לא משמיצה. באמת, נו.

אני רק דייקתי את העובדות.

היא דייקה.

לא, את תדייקי עד הסוף - - -

אני דייקתי את העובדות. קארין, את לא מכירה את העובדות.

אני מכירה - - -

סליחה, את לא מכירה. אני מצטערת.

טוב, די - - -

עם כל הכבוד לך, עם כל הכבוד לך - - -

וינשטיין כיועץ משפטי לממשלה אישר את הסנקציות הפליליות.

די, לא, לא, לא. קארין - - -

הוא לא אישר את הסנקציות הפליליות.

הוא אישר כי אני הייתי איתו בישיבה, והוא אישר בישיבה.

את יכולה להגיד את זה אלף פעם.

את לא היית שם. אני מצטערת.

את יכולה להגיד את זה אלף פעם. זה לא - - -

הוא אמר שלא יהיו סנקציות פליליות.

רגע, אני רוצה - - -

לא, יהודה וינשטיין אישר מתווה שאני הבאתי לו.

אבל הוא אמר שבמתווה הזה שאישרתם היום יש סנקציות פליליות.

נכון.

לא, במתווה הזה יש - -

ככה הוא אמר.

הוא אמר את זה.

- - יש חובת גיוס לאחר שנה אם הכנסת לא מחוקקת חוק חדש.

נכון. וזה הסנקציות הפליליות. ככה הוא אמר.

- - -

טוב, די, רבותי - - -

- - -

טוב, די, די, אורי, אורי וקארין - - -

לקחתם את הסמכות משר הביטחון - - -

באמת, נו, אורי - - -

וזה הדבר המהותי. על זה היו ויכוחים ואז לא ידעו את הדברים, אז מי שלא היה - - -

אורי, אורי - - -

אני רק מסכם בזה, אני רק רוצה להרגיע את כולם. אנחנו לא נסתמך בהצעת החוק הזו על ההצבעה של יש עתיד. ההצבעה של יש עתיד היא הצבעה שתלויה בדבר, צרכים פוליטיים. יכול להיות שהדברים ישתנו. היא לא הצבעה באמת מהותית בגלל החוק, לכן הם לא אלה שיחזיקו את הממשלה.

אתם עם כל הכבוד לא רוצים לא את זה ולא את זה.

הממשלה לא תיפול לא בגלל יש עתיד - - -

אתם תחזיקו את הממשלה. אנחנו יודעים.

ההצבעה לא תסתמך על יש עתיד.

אורי, אורי ואלעזר וקארין.

- - - לא את זה ולא את זה אתם רוצים.

טוב, ששש, רבותי - - -

אבל רק שנגיד שיהדות התורה היא זאת שמחזיקה את הממשלה הזאת. אני מסכים.

אלעזר, אלעזר - - -

לא יש עתיד מחזיקה את הממשלה. לא ניתן לכם את ההנאה הזאת.

אני יכול לסכם שאנחנו נשמח על כל מי שיצביע בעד ולא חשוב הסיבות שלו. כמו שאתה יודע שחוק עונש מוות בבריטניה בוטל בתמיכה של שני אגפים שכל אחד מסיבות הפוכות של השני תמך בזה. אז לא חשוב הסיבות. כל מי שיצביע בעד, אנחנו נשבח אותו.

למה צריך ללכת עד בריטניה. תראה שחוק הלאום לא עובר בגלל שתי סיבות נגדיות.

די, זה הכול, עזוב, עזוב. די, אורי - - -

- - - למה צריך ללכת לבריטניה? תלך פה.

צריכים לשבח את מי - - -

חוק הלאום זה פה. למה צריך ללכת לבריטניה? תלך לחוק הלאום - - -

די. הם צריכים לשבח את מי שיצביע בעד ונגמר הסיפור.

הוא לא עובר - - -

טוב, יאללה, יאללה, חבר'ה, משרד המשפטים.

די, רבותי. משרד המשפטים.

לא הבנתי את האינטרס הפוליטי, למה את מסבירה להם שזה לא אותו חוק. את לא רוצה שהם יצביעו איתכם?

אותי מעניין האמת.

אותך מעניין – אני לא מבינה אז למה אתם מצביעים בעד זה.

די, מרב, קארין, אנחנו עוסקים במשרד המשפטים - - -

אם שרת המשפטים מתעקשת שזה לא אותו חוק - - -

היא יכולה להתעקש כמה שהיא רוצה. יש הצעת חוק. אפשר לקרוא אותה.

קארין, קארין. אם יישאר לנו זמן לאחר שיוצג כל משרד המשפטים ונמצה את זה, אם יישאר זמן, תהיה לנו אפשרות להמשיך בשאלות ותשובות וכולי. ואם לא, תהיה לנו פעם אחרת. בבקשה, כבוד השרה.

יאללה, משרד המשפטים, קצת מספרים, לא משנה, פריסה גיאוגרפית בגדול אנחנו בכל הארץ.

(הצגת מצגת)

900,000 שיחות בשנה במוקדי שירות, 800,000 פעולות באגף לרישום והסדר מקרקעין. אתם רואים פה 81,000 תיקים חדשים רק בסיוע המשפטי. מי יודע כמה תיקים נפתחים בשנה בבתי המשפט במדינת ישראל? יש כ-800 שופטים. כמה תיקים נפתחים בשנה?

800,000?

850,000. מספר מטורף.

אנחנו - - - אנחנו שומעים את הדברים האלה. קוראים את הרפורמות.

מספר מטורף.

הרפורמות המרכזיות שהובלנו בשנת 2018: רפורמת חדלות פירעון – הוועדה הזאת עשתה באמת דבר חריג בקנה מידה של הכנסת. במשך שנתיים היא עבדה על רפורמה מאוד מאוד משמעותית, סופר חברתית, עם חברי הכנסת אוסאמה סעדי ומרב מיכאלי וניסן שישבו פה שלושתם, וגור כמובן, ישבו פה כולם ימים ולילות עם סיוע מחברי הכנסת ובמשך שנתיים עשו רפורמה שנוגעת לכל המשרד שלי. זאת אומרת, גם להנהלת בתי המשפט, גם להוצאה לפועל, גם למשרד המשפטים עצמו. איגום והעצמה של ערך השיקום הכלכלי, הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים, הגברת הוודאות המשפטית, צמצום ביורוקרטיה. אני לא נכנסת לזה כי הוועדה עברה על זה והיא מכירה את כל הפרטים.

רפורמה נוספת שעשינו השנה היא רפורמת הליך הוגן, דיברתי על זה בכנס לשכת עורכי הדין, היא בנויה מארבעה חלקים. ועדה לצמצום הרשעות שווא, השופט דנציגר עומד בראשה, ועדה מאוד רצינית עם נציגים מהסניגוריה, מהפרקליטות, ייעוץ וחקיקה, מהמגזר הפרטי, שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי. בכל מערכת משפט יש הרשעות שווא. בבתי חולים כשיש טעויות מתים אנשים, במערכת החינוך כשיש טעויות ילדים נפלטים או ילדים לא לומדים טוב. אצלנו כשיש טעויות נלקחת חירות של אדם על לא עוול בכפו. בכל המדינות המערביות הישירו מבט לתופעה הזאת וניסו לבדוק איך אפשר לצמצם אותה, וגם אנחנו עושים את זה עכשיו.

חוק ניהול חקירה עבר אתמול בוועדת שרים לחקיקה, חוק שמירת מוצגים יעבור בקרוב, ומניעת צילום בבתי המשפט – אני חושבת שהביזוי הזה של אנשים, ביזוי של כבודם ברגע שנלקחת חירותם על הספסל בהארכת מעצרים, צריך להיפסק. דיברתי על כך עם נשיאת בית המשפט העליון, היא חידדה לנשיאים את החוק ואת הפסיקה, ואני מקווה שהמנהג הזה יסתיים. ואם לא, אני אלך לחקיקה אגרסיבית, למרות שאני אומרת שוב, זה לא רצוי כי גם היום בחוק בעצם השופט אמור לא לאפשר את זה אלא אם כן הוא מחליט שכן.

רפורמות נוספות שרציתי להרחיב עליהן בכמה מילים: השוואת חקיקה ביהודה ושומרון. גם בחקיקה פרטית, גם בחקיקה ממשלתית, אנחנו בכנסת הזאת מקפידים שאזרחי יהודה ושומרון לא יהיו אזרחים סוג ב', זאת אומרת, חוק שעובר בכנסת או שהוא עובר בחקיקה ראשית או בצו אלוף. רק היום ראינו דוגמה נפלאה שחוק נפגעי העבירה במערכת הביטחון עבר בוועדת חוץ וביטחון והפצ"ר, הפרקליטות הצבאית, יועמ"ש יו"ש, הכינו במקביל צו אלוף שיחיל את החוק על נפגעי העבירה גם ביהודה ושומרון. הקמנו אשכול אצלי בייעוץ וחקיקה שהתעסק בזה, וגם סגן שר הביטחון הקים אצלו מחלקה לזה. הוועדה דנה היום בחוק בתי משפט מינהלי יו"ש, גם חוק שמהותו היא נירמול. זה דברים שהיום נידונים בבג"ץ, יידונו קודם כל בבית המשפט המחוזי.

יש עוד מספר רפורמות משמעותיות. בטאבו, הרשות להסדר מקרקעין, עשינו דברים מאוד מאוד משמעותיים, בין אם זה הסדרת מקרקעין בנגב, ועכשיו אנחנו עושים גם בירושלים, ובין אם זה שיפור השירות לאזרח בטאבו. כל עורכי הדין שעוסקים במקרקעין חווים את זה על בשרם, ואני כל הזמן קוצרת מחמאות מאותם אנשים שאם פעם בשביל לקבל הערת אזהרה היו צריכים לחכות כמה חודשים ולהגיע בעצמם ללשכות, היום הכול נעשה באינטרנט במספר דקות. זו רפורמה מאוד מאוד משמעותית וחשובה.

כמה מילים על החקיקה הממשלתית – אני הייתי צריכה אתמול להציג בממשלה את הדוח שהכין אבי ליכט ממחלקת ייעוץ וחקיקה על כל החקיקה בכנסת. אנחנו יודעים שמדינת ישראל, הכנסת הזו, היא שיאנית העולם בחקיקה. אין אף פרלמנט שמעביר כזו כמות גדולה של חוקים. אני עוד אדבר בהמשך היום בכנסת כי יושב-ראש הכנסת ביקש ממני לדבר על כל נושא החקיקה. גם אני כמשרד המשפטים, אני אחראית בעצם על המון חוקים. אני ושר האוצר, כל אחד אחראי על כ-200 או 180 חוקים, ולכן גם אנחנו עושים הרבה תיקוני חקיקה. בחרתי כאן להראות שבעה תיקונים מרכזיים וחלק גם חוקים חדשים.

1. השוואת חקיקה ביהודה ושומרון – דיברנו. 2. ייצוג קטינים: אשפוז בכפייה. 3. חוק יסוד: החקיקה – תזכיר שהפצתי אבל לא הצליח להתקדם בגלל שאין הסכמה בקואליציה. 4. הסרת תכנים מרשת האינטרנט – חוק שאתם העברתם, המשטרה כבר עובדת ומסירה אתרים של זנות, של הימורים, של סמים, זה לא היה עד לפני שנה, זו גם עבודה יפה של הוועדה. 5. איסור קבלת שירותי זנות – זה יגיע אליכם בתחילת המושב הבא, אני מקווה שנצליח להעביר את זה בקריאה ראשונה עד סוף המושב הזה. 6. בית משפט מינהלי יו"ש – אתם דנים בו עכשיו. 7. שימוש בנשק חם באיזור מגורים – אתם גם דנים עכשיו.

הוועדה הזו היא אולי הוועדה העמוסה ביותר, שלא נאמר החשובה ביותר לדעתי בכנסת. ואני חושבת ששיתוף פעולה בין המשרד שלי לבין הוועדה הוא מהטובים שידעה הכנסת ולכן אתם גם הצלחתם לעשות רפורמות מאוד חשובות שהיו תקועות שנים רבות.

המשרד שלי מתעסק הרבה גם במתן הגנה משפטית בזירה הבין-לאומית. אנחנו קוראים לזה כיפת ברזל משפטית. זה נושא שהוא לא רלוונטי לחקיקה ולכן פחות מדברים עליו בכנסת. אבל מדי פעם המשנה הבין-לאומי רועי שיינדורף מגיע לוועדת החוץ והביטחון בעיקר ולכאן ומדבר על מה שאנחנו עושים. אנחנו חילקנו את זה לשלושה חלקים עיקריים:

1. ה-FATF – השלמת הביקורת הבין-לאומית בתחום מימון טרור והלבנת הון, וההצטרפות שלנו לארגון הבין-לאומי החשוב הזה כחברים. שלומית וגמן, מי שעומדת בראש הרשות להלבנת הון, עושה עבודה יוצאת דופן בתחום הזה. אנחנו משתפים פעולה עם מדינות רבות. דרך אגב, היום אנחנו וארצות הברית עובדים מאוד קשה בארגון הזה על מנת למנוע מאיראן להתקדם ולקבל הלבנה בפורום החשוב הזה. הם נשארים ברשימה השחורה, וזה הרבה בזכות עבודה שלנו.

2. ICC – הרשות הפלסטינית בעצם שלפה את כל הכדורים ומנהלת נגדנו מערכה ב-ICC. אנחנו במשרד המשפטים עובדים ביחד עם משרד החוץ כדי להדוף את הטענות המשפטיות שהם מעלים שם בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג.

3. BDS – אנחנו עובדים ביחד עם המשרד של גלעד ארדן על קידום עמדות משפטיות בנושא ה-BDS. צריך לדעת שתמיד כשהיה עימות משפטי, זאת אומרת שהיתה תביעה בעניין ה-BDS, הצד שלנו ניצח. פעילי ה-BDS לא הצליחו לנצח אף פעם בבתי משפט, וזה דבר מאוד מאוד חשוב.

אמי, בבקשה.

(הצגת מצגת)

אנחנו רוצים להציג את המהלכים הרוחביים שמנחים את תוכניות העבודה שלנו. מצד אחד רפורמות מבניות, ואני תיכף אפרט על כל אחד מהדברים, קידום שקיפות, הנגשת זכויות ומידע וצמצום פערים, טיוב רגולציה, קפיצת מדרגה בשירות והרחבת שירותים מקוונים, פיקוח יצירתי וחדשני ושיפור שיתופי הפעולה במנגנוני התיאום הבין-משרדיים.

רפורמות מבניות – אנחנו נמצאים היום בעבודה מאוד ממוקדת באחד המחוזות הפליליים של הפרקליטות מתוך ראייה שהדבר הזה יכול להפוך למודל ארצי כדי לקצר טווחי זמן, לייעל תהליכים, לחסל פיגורים וגם להקל את העומס הכבד מאוד שקיים היום על כל פרקליט. ברשות להגנת הפרטיות –בעצם זאת היתה עד לא מזמן הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע – תפיסה אחרת, פיקוח חכם בשיטות אחרות, צמצום רגולציה, אכיפה מינהלית ושיתופי פעולה עם המגזר העסקי והאקדמי.

טרנספורמציה דיגיטלית באגף רישום והסדר מקרקעין – השרה אמרה על זה מילה, ואני רוצה להגיד שמה שקורה היום בטאבו היום פורץ דרך. אני יכולה רק להצטער שלא כל אזרחי המדינה קונים דירות כי אז כולם היו מבינים מה קרה שם. חשוב להבין שקיצורי הזמנים בסוף משתרשרים לתוך מערכת בתי המשפט כי בעלויות שהיו בעבר, בגלל רישומים מצטלבים, היעדר רישום הערות אזהרה, תביעות בעלות וכן הלאה, כאשר יש ודאות כל כך מהירה באמצעות רישום וכאשר מהלכים פורצי דרך ששכנעו את הבנקים להסכים לקבל דברים בלי לשלוח את האנשים הלוך ושוב, בעצם משרתים גם יחידות אחרות במשרד ובממשלה.

רפורמה ביחידות הסדרת מקצוע – גם בתחום ראיית חשבון וגם בתחום השמאים, דרכי פיקוח אחרות, צמצום רגולציה, תיכף נרחיב על זה יותר. ההתחדשות בכונס הרשמי, בעצם התהליך של חוק חדלות פירעון אומר שאנחנו עומדים לעשות רפורמה מאוד גדולה, הליכים שעד היום התנהלו בבתי המשפט המחוזיים עומדים לעבור לכונס הרשמי ולרשות האכיפה והגבייה. אני מניחה שיהיה על זה פירוט לאחר מכן.

קפיצת מדרגה בשירות לציבור – 600,000 אזרחים מדי שנה משתמשים בשירותים המקוונים שלנו. כפי שאמרתי כבר קודם, אני אציין גם את העלאת שירותי רשם העמותות. שיפור ב-Doing Business ובכל התפיסה של One Stop Shop, גם בשיתופי פעולה בין רשות התאגידים לרשות המיסים. ושיפור איכות הייצוג וקיצור זמני המתנה ללקוחות הסיוע המשפטי. בעבר לקוח של סיוע היה צריך לעבור תהליך מינהלי מייגע כדי לוודא זכאות. היום הוא מועבר ישירות לעורך דין, ובעצם עורך הדין כבר עושה את כל התהליך הזה.

אנחנו מפרסמים דוחות ואני מזמינה את חברי הכנסת – שרת המשפטים מרבה לדבר על זה שיש עוד אופציות לפקח על הממשלה, לא רק חקיקה. אנחנו מפרסמים דוחות של הפרקליטות, של הסניגוריה, של נציבות שוויון, רשות הפטנטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, היחידה לתיאום המאבק בגזענות – זאת היחידה האחרונה בדוח האחרון שפרסמנו, ודוח גיוון תעסוקתי.

זה יצא קצת קטן אבל זה מתוך סיכום שנה של הפרקליטות, רק כדי להמחיש איזה דברים אפשר לגלות מתוך הדוחות שלנו. למשל, פילוח בין סוגי העבירות – 4% מהתיקים נפתחים בנושא סמים, 8% בעבירות רכוש, 14% בעבירות מין, 40% בעבירות אלימות. זה מאוד רלוונטי לסוגיות של חקיקה, איפה כדאי לקדם ואיפה לא. סכומי הזכיות בתביעות יזומות של הפרקליטות האזרחית, אפשר לראות – 90 מיליוני שקלים ב-2014, 58 מיליון ב-2015, 75 מיליון ב-2016. התפלגות כתבי אישום לפי העבירה המרכזית – כלומר מעבר מפתיחת תיקים לכתבי אישום, אנחנו רואים שעבירות אלימות ממשיכות להיות המרכזיות ביותר. וסכומי חילוט שעלו מ-171 מיליון שקלים ל-272 מיליון שקלים ב-2017.

במסגרת הנגשת זכויות הציבור אנחנו במיזם משותף עם 'כל זכות', ואם שמעתם את הג'ינגלים ואת הקמפיינים לאחרונה, בעצם מנסים לסייע לאזרחי המדינה לקבל מידע זמין על זכויות, בין אם זה בתחום העבודה, בין אם זה זכויות רפואיות, לא כדי להחליף את זכותי, אלא בעצם כדי להבין את החובה שלנו כמשרדי הממשלה, ויש פה מיזם משותף שכל משרדי הממשלה תורמים לו את החובה שלנו לאפשר לאזרחים להבין בצורה נגישה ופשוטה מה מגיע להם.

גיידסטאר – למי שמכיר, נושא העמותות מעסיק רבים וטובים, והעלאת רמת השקיפות בנושא העמותות שעשה קפיצת דרך משמעותית, יכולת לפתח נתונים ולזהות פעילות של עמותות בהקשרים שונים. הדבר הזה מקדם תורמים, אינטרסים של תורמים, אנשים שרוצים להתנדב ואנשים שרוצים לעשות מיזמים משותפים עם עמותות בתחומי תוכן שונים.

טיוב רגולציה – החיסכון לציבור 64 מיליון שקלים בשנה, חיסכון בשעות עבודה למשק, 140,000 שעות עבודה. אנחנו נמצאים בתוכנית עבודה מאוד מאוד מסודרת, אלה המשימות שכבר הושלמו, אלה המשימות שנמצאות בתהליך, והציבור מרגיש את זה בהיבטים שונים של השימוש שלו בשירותי משרד המשפטים.

שקף אחרון – זאת היתה הדגמה של קידום תוכנית 120 הימים, תהליכי פרצלציה, הקמנו יחידה לפרצלציה, זה הרגע שבו כולם אמורים להירדם, לפחות על פי סרטון שעשינו לפני שנה. אנחנו רואים קידום של תהליכים ששכבו במשך שנים, השרה הזכירה הסדר קרקעות בנגב, בגולן ובירושלים, והיום גם הסדר קרקעות במגזרי המיעוטים, דבר שמאפשר לעשות עסקאות כלכליות, לוודא קיומן של זכויות, לפתח בנייה, ולתת אוויר לכל איזור שבו נעשה הדבר.

יופי. עמדה בזמנים.

אנחנו יעילים גם בהצגת הדברים.

רגע, אז מה יהיה לכם לעשות בשנה הבאה? אתם עושים כל כך הרבה, אז מה יהיה לכם בשנה הבאה לעשות?

יש לנו עוד מלא. ניסן, אתה יש לך מלא עבודה.

אני יודע.

ניסן, כי אתה קצת מאוכזב - - -

אני מאוכזב? מה?

אני מזמינה את חברי הכנסת לראות את הדוחות שמתפרסמים על ידי היחידות השונות וללמוד מתוכם על הבעיות, על האתגרים, על דברים שיש מקום לפעול בהם. אנחנו מנגישים שם מידע בשקיפות מאוד גבוהה. נמצא פה הרפרנט שלנו מאגף תקציבים, ומנהל אגף תכנון וניוד ואסטרטגיה שלי. תאמין לי שכשאנחנו בשקיפות - - -

למה שלא תשלחו את זה לוועדה, למשל, גם בהעתקים קשיחים?

אנחנו נשלח בשמחה.

לחברי הוועדה? רעיון טוב.

או אלינו, ואנחנו נעביר.

למה שלא תשלחו לחברות וחברי ועדת החוקה?

רעיון מצוין.

קודם כל, זה זמין באתר האינטרנט של משרד המשפטים. אבל אנחנו נשלח גם לוועדה וגם לחברי הכנסת. ואני רוצה להגיד שכשאנחנו משקפים את היקפי הפעילות שלנו, זה דבר שאנחנו יודעים שאנחנו גם נותנים בו דין וחשבון לאוצר, אם התייעלנו, מה העומס, אולי העומס הוא לא כמו שאנחנו מספרים, ומהצד השני זה נותן פרספקטיבה על האפקטיביות של הליכי חקיקה כאלה ואחרים ואיך הם שינו את תחומי הפעילות שלנו בהקשרים שונים.

אז שווה לקרוא את הדוחות האלה, הם לא סתם פעילות כזאת nice to have. זה כלי עזר אמיתי לעבודת הרשות המחוקקת ולציבור.

אדרבה, כאמור.

איך יהיה לנו זמן, ניסן? כל הזמן מביאים לנו חוקים.

זהו, אני לא יודע. אז נראה איך.

השופט מרזל, בבקשה – תקשיבו, זה מאוד מעניין, אלה נתונים שלא יודעים אותם בדרך כלל.

אנחנו קיבלנו אותך בברכה כבר בוועדה - - -

תמיד אפשר עוד פעם.

רגע, אני רק רוצה להודות לאלדד קנטי. אלדד, מכירים אותך?

לא.

אלדד הוא סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה אצלנו, והוא האיש מאחורי המצגת ומאחורי הרבה דברים במשרד.

האיש מאחורי תוכניות העבודה. יש עולם אמיתי.

כן. אז זו הזדמנות להגיד לך תודה, אלדד.

תודה רבה.

איילת, תדאגי שהוא יחזור.

אם זה היה תלוי בי, את יודעת שהוא סגן שרת המשפטים.

הוא יעיד כמה ניסינו, לפני שהם עשו את הרוטציה כמה ניסינו, לפחות אני ניסיתי להשפיע שלא תהיה רוטציה.

אנחנו התעלמנו מהרוטציה.

זה לא הלך. מה אני אעשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שרת המשפטים, חברי כנסת נכבדים, עמיתיי ממשרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה.

אתה נראה צעיר ככה או אתה צעיר כזה?

יש פה הרבה אופציות. צריך להחליט.

תגדיר צעיר, מאיזו שנה עד איזו שנה.

אני אגיד לך מה שאני אומר לכולם: זה יעבור.

כשאמרו לי את זה הייתי אומרת שזה חטא שנמחק מיום ליום.

ברשותכם, אני רוצה להציג כמה נתונים שקשורים למערכת בתי המשפט. אמרה השרה קודם על כמות התיקים שנפתחים, וזה באמת עומס מאוד גדול. ואנחנו תמיד מדגישים גם לשופטים וגם בכל מקום שכמובן מאחורי תיקים נמצאים אנשים ומאחורי אנשים נמצאים בעיות ומצוקות.

אתם חושב שאתם צריכים תוספת לשופטים?

התשובה היא כן - - -

גם לבית המשפט העליון. בוא נסגור עסקה ועשינו.

אנחנו צריכים שופטים למערכת, והעומסים האלה, אנחנו זוכרים תמיד שמאחורי המספרים נמצאים אנשים וסכסוכים וצורך שלנו לתת מענה ואני רוצה להתייחס לזה - - -

ניסן, גם שרת המשפטים תסכים שזה מתחיל מאתנו, מעודף החוקים.

זה נכון. הבעיה גם זה עודף עורכי הדין - - -

זה בקושי 10 תיקים לכל עורך דין במדינת ישראל, ה-800,000 - - -

לא, פה רציתי להגדיל את השופטים. פשוט כמות יותר גדולה של שופטים.

הבנתי, הבנתי מה רצית.

גם בעליון.

כן, ברור.

אפשר להמשיך?

כן, בבקשה.

תודה. אני אתן לכם בהתחלה מספר נתונים על השופטים במערכת ואחר כך אני אעבור לתוכניות העבודה שלנו בקצרה.

אתם יכולים לראות את הגידול במספר השופטים בשנים האחרונות, גידול שהוא חשוב ואנחנו מברכים עליו, וגם כאן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין, כמובן שרת המשפטים וגם אגף התקציבים. אבל צריך לומר שהגידול הזה על כל יופיו לא נותן מענה מספק לגידול בעומסים וצריך גם לומר, לגידול במורכבות. התיקים המשפטיים שמגיעים למערכת בתי המשפט הם יותר ויותר מורכבים. חלק מזה זה הטכנולוגיה, חלק מזה זה חקיקה מאוד מתקדמת שבאה יחד עם מורכבות. ואשר על כן יש גם צורך בהגדלת מספר השופטים אף מעבר למה שראינו שם.

אתם יכולים גם לראות לאורך השנים את המינויים הרבים שנעשו, 262 מינויים בארבע השנים האחרונות זה הישג משמעותי מאוד. שרת המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון, ועדת הבחירה וכל הגורמים שלוקחים בזה חלק - - -

זה תוספת או זה במקום אלה שיצאו?

גם וגם. אבל מינוי הוא מינוי הוא מינוי, זה כל תהליך הבחירה והמיון שהוא מאוד יסודי ומעמיק, וגם הקליטה אחר כך במערכת. אפשר בעצם לראות את הנתון הזה כמשקף חילופים של כמעט שליש מהשופטים במערכת בתי המשפט בשנים האחרונות. זה המון.

הבנתם? זה משפט חשוב. שליש מהשופטים - - -

כמעט.

כהישג של שרת המשפטים, כמה מהדברים האלה מתרחשים בגלל שאנשים פרשו בגלל גילאים, כמה בגלל שקודם לא הצליחו למנות בגלל פוליטיקה, כמה אנחנו אשמים בעומסים הקודמים שלא מינו? - - -

על זה שאלתי אותו קודם.

אני אשיב לשאלה. המספרים שאתם רואים כרגע משקפים את כלל המינויים שהיו. חלקם זה שופטים שהגיעו לגיל פרישה או פרשו לפני גיל הפרישה, אבל פורשים לצורך העניין, חלקם הם גם תקנים חדשים שבאו בתוספת לבתי המשפט. עדיין המערכת זקוקה לתוספת של שופטים בבתי משפט השונים, השלום והמחוזי.

אני אענה. הסיבה שהצלחנו למנות כל כך הרבה שופטים היא בגלל שאז ציפי לבני לא היתה שרת משפטים והיו כמה חודשים בלי שר משפטים ואחר כך היו בחירות. אז נוצר מצב שכמעט שנה שלמה לא מינו. לכן כשנכנסתי היו לי הרבה תקנים. זו סיבה אחת. סיבה שנייה, בגלל תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שעושה הנהלת בתי המשפט ואנחנו מול משרד האוצר קיבלנו תקנים חדשים. וסיבה שלישית, כי הוועדה עובדת טוב ויעיל.

בשנת 2017 היו 18 שופטים חדשים וב-2018 מדברים על 16 שופטים חדשים מתוך המספרים שראיתם.

נמשיך הלאה. ההתפלגות המגדרית מעניינת?

בדיוק כמו באוכלוסיה.

ועדיין, הלוואי שהיה לנו את זה בעוד - - -

רק שהמשכורות לא ירדו. זה מה שקורה הרבה פעמים.

יש לזה הסבר? זה מעניין.

תסתכלי על הסגל הבכיר מה שקורה.

אבל בעליון אנחנו עדיין - - -

- - -

לפי - - - שלכם תמיד אתם צריכים לראות מי הנשפטים. רוב הנשפטים הם גברים, ואתם הרי טוענים בבתי הדין שצריך להיות - - - מכיוון שרוב הנשפטים - - - כנראה שלא תמיד זה הולך ככה - - -

שטרן, אני רוצה לספר לך משהו מעניין מהוועדה לבחירת שופטים. אנחנו אף פעם לא סופרים כמה גברים וכמה נשים מינינו. אבל כשאני מסתכלת אחורה ראינו פשוט שמינינו יותר נשים.

כן, אבל לכל התחום כולו נכנסות יותר ויותר נשים בוודאי בשירות הציבורי.

אמרתי שאני חושב שבשוק הפרטי צריך אולי קצת יותר אגרסיביות, ולכן נשים שהן מוכשרות כמונו בדיוק, אולי יותר, אז יותר - - -

אה, פחות במגזר הציבורי?

ברור, כי תנאי העבודה - - -

זה בגלל תנאי עבודה, לא בגלל אגרסיביות. בגלל תנאי עבודה.

כמה נשים בפרקליטות?

68%.

68% בפרקליטות.

אבל גם בוגרות משפטים יש יותר.

עם כל המספר הנאה הזה צריך להגיד שבבית המשפט העליון נשים הן לא רק עדיין מיעוט, הן במיעוט גדול יותר משהן כבר היו. היינו כבר במצב יותר טוב והיום נשים שוב במיעוט ניכר.

ורק להגיד לחבר הכנסת מקלב, הנשפטים קודם כל תלוי באיזה תחום הם יותר גברים מנשים. ודבר שני, גם כשהנאשמים הם גברים בצד השני פעמים רבות מדי יש נפגעת שגם היא צד להליך.

אבל זה לא הרוב. הרוב זה משהו אחר.

רק שתדעו שאתמול מיניתי בהסכמת נשיאה חדשה לבית המשפט המחוזי בלוד גם אישה, את השופטת רותי לורך, ושאת כל המערכת מובילות נשים. הנשיאה, אנוכי, אמי ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט ליבנה. בעצם יגאל הוא הגבר היחידי.

נשיאה שווה חמישה שופטים.

זה הבטחת ייצוג. הפליה מתקנת - - -

(הצגת מצגת)

הנתונים בבתי משפט השלום הם אפילו מעבר לכך: 54%. היתה כאן הערת ביניים שבגלל אופי העבודה אז אני רוצה לומר שגם הנשים וגם הגברים בבתי המשפט עובדים מאוד קשה. אין הבחנה בין שופטים לבין שופטות, כולם נושאים בעומס הזה בלי שום הבדל מגדרי.

גיל, דילגת על השקף של התפלגות מגדרית גם בקרב העובדים שלנו, לא רק בקרב השופטים. אפשר לראות שגם בקרב העובדים יש את החלוקה הזאת אף מעבר. ובסגל הבכיר שזה גם מאוד חשוב, אמרה את זה השרה קודם, זה ראשי הארגון כולו, אבל גם בסגל הבכיר, זאת אומרת, סמנכ"לים, מנהלי אגפים וכולי אנחנו נמצאים בנקודה של יחסים בין המגדרים שהיא נקודה מצוינת ומרשימה.

נעבור הלאה. אפשר לראות את הפיזור הגיאוגרפי של המערכת. אנחנו פזורים כמובן בכל רחבי הארץ, ב-50 בתי משפט ובתי דין. אתם יכולים לראות שיש גם תנופה מאוד גדולה של בנייה בשיתוף אגף התקציבים כדי לשפר את הנגישות ולאפשר היכלי משפט שהולמים ומאפשרים מתן שירות לציבור, בין היתר אתם יכולים לראות שנמצאים בשלבי מכרז בתי המשפט בצפת ובטבריה וגם בעפולה.

כמה יש בחברה הערבית?

רק שנייה, אני אשלים.

כשהוא הגיע לטייבה את מפריעה לו?

אה, סליחה.

את רואה? הוא מגיע.

תודה על העזרה.

בית המשפט בחדרה אמור להיות מאוכלס ב-2020, בית המשפט בטייבה גם הוא נמצא בשלבי תכנון, בת ים – נובמבר 2019, והיכל המשפט בתל אביב שהוא היכל מיושן אמור לעבור שיפוץ מקיף, זה היכל מאוד גדול, בית משפט השלום הכי גדול בארץ, גם זה לצורך שיפור השירות לציבור. וזה בהחלט תנופה טובה וחשובה שאמורה לאפשר לנו מתן שירות טוב יותר לציבור.

לאורך השנים אפשר לראות ואמרה את זה השרה מקודם את מספר ההליכים, אתם יכולים לראות את העמודות הירוקות והצהובות גם יחד שמראות את הגידול לאורך השנים בכמות ההליכים. אנחנו ב-2017 - - -

זה כתוב נורא קטן. אתה יכול להסביר?

סליחה?

ירוק זה תיקים שנפתחו, והצהוב תיקים שנסגרו?

כן, הירוק זה שנפתחו והצהוב זה שנסגרו.

זה היה מבחן ראייה רציני עכשיו.

זה אומר בסופו של דבר שמערכת בתי המשפט מצליחה למרות גידול מתון יחסית במספר השופטים והרשמים להתגבר על הגידול המשמעותי הרבה יותר במספרי ההליכים שנפתחים. זה שאין פערים בין הצהוב לבין הירוק אומר שהמערכת מצליחה בכוחות רבים ובמאמץ גדול לסגור את אותו מספר תיקים שנכנס ואפילו מעבר. אבל אתם יכולים לראות את המגמה של הגידול ואת הקפיצה ואת העומס שאיתו המערכת צריכה להתמודד.

בכל מה שקשור למטרות שלנו, מטרות על עיקריות, אנחנו הצבנו לעצמנו כמטרה לעשות את המרב לשפר את ניהול בתי המשפט. אנחנו חושבים שזה חשוב. כמובן האיכות השיפוטית היא ראשונה במעלה, זה הדבר המרכזי, אבל לא פחות חשוב מזה במונחי ניהול ואחריותיות שלנו כמערכת הציבורית זה לטפח את המנהלים שלנו. הזכירה השרה את המינוי שהיה אתמול של נשיאה חדשה לבית המשפט המחוזי מרכז, ואני מצטרף לברכות. אנחנו משקיעים המון בנשיאים שלנו, בסגני הנשיאים, כדי לסייע להם למלא את התפקיד המורכב מאוד של ניהול בתי המשפט.

אנחנו גם משקיעים מאמץ במה שנקרא ניהול ביקושים. ברגע שתיק נכנס למערכת בתי המשפט הוא מקבל כמובן את מלוא תשומת הלב השיפוטית והניהולית. אבל ברור ללא מעט שותפים שלנו וגם לנו שיש תיקים שנכון יותר שלא יתנהלו בבתי המשפט ואולי יתבררו במסגרות יעילות יותר, טובות יותר, גם לצדדים וגם לבתי המשפט. לדוגמה, יישוב סכסוכים אלטרנטיבי, גישור, פישור וכולי.

יש לכם כללים לזה?

ודאי.

אני אסביר. כשנכנסתי לתפקיד לקחתי גם כמטרה לעשות סדר בכל נושא הגישור, ועשינו תקנות מאוד מפורטות והיום הכול מסודר. גם בנושא המומחים, עכשיו הנשיאה לקחה את זה ואנחנו מטפלים בזה, גם המומחים שבית המשפט מבקש להפנות אלינו ועכשיו תהיה רשימה מסודרת. ובטח אתה רוצה להתייחס להערה הזאת, הכתבה של קלמן - - - עם חיות וגרסטל והכול. אז קודם כל גרסטל היא מגשרת מצוינת. ודבר נוסף, עכשיו ההפניות למגשרים נעשות לא באופן אקראי אלא בצורה מסודרת.

לגבי הקטנת מלאים – אנחנו לא רק רוצים שאותו מספר תיקים שנכנס הוא גם זה שייסגר, אלא שמלאי התיקים יפחת ושאנשים יחכו כמה שפחות זמן למתן הכרעה בעניינם.

אנחנו משקיעים גם המון בשיפור הנגישות לציבור. הזכרתי קודם את המבנים אבל נגישות זה אומר גם נגישות לשונית, זה אומר שילוט, זה אומר נגישות לאנשים עם מוגבלויות. זה אומר גם נגישות במרחבי הרשת בעולם כולו וגם בארץ. ברור שאדם שיודע מה מצפה לו בבית המשפט, איך נראה אולם בית המשפט, במיוחד אם מדובר באוכלוסיות שבאות מרקע של פחד להגיע לאולם בית המשפט או של חשש, קטינים, נפגעי עבירה וכולי, כל מידע שניתן להם מראש לגבי מה מצפה להם בהליך המשפטי נכלל אצלנו בתוך נגישות לבתי המשפט ולהליך המשפטי. אנחנו משקיעים בזה מאמץ רב. על הבינוי כבר דיברתי. אפשר להתקדם, תודה.

בכל מה שקשור לתוכניות העבודה אני כמובן לא אפרט כאן את כולן מקוצר הזמן. אני כן רוצה להזכיר חלק חשוב בתוכנית האסטרטגית שהזכירה השרה, שאנחנו נמצאים בתוכה יחד גם עם משרד האוצר. דבר שנקרא מזכירוּת יוזמת. בעצם לקחנו על עצמנו להיות קצת מזכירים ומזכירות של כל השחקנים, זאת אומרת עורכי הדין, בעלי הדין, העדים, בעיקר למנוע מצב שזמן יורד לטמיון. ולמה זמן יורד לפעמים לטמיון? כי כולם באים לדיון אבל מישהו שכח, מישהו לא מוכן, עד לא זומן, תסקיר לא הגיע בזמן. במקום שהשופט או השופטת יחכו והדיון לא יתקיים, אנחנו לקחנו את היוזמה על עצמנו, זה הרעיון של מזכירוּת יוזמת, והמזכירוּת מרימה טלפונים, נותנת טפסים, שולחת מסרונים בסמסים.

זה מזכירוּת פרו-אקטיבית.

כמו קופת חולים שמזכירה לך את התור.

נכון. אבל אנחנו מחדשים את השפה העברית, ואם אפשר להשתמש במילה בעברית אנחנו מעדיפים.

כל הכבוד. אתה צודק.

אז המזכירוּת היא יוזמת.

וזה מאוד אפקטיבי, זה מאוד יעיל. מזכירוּת יוזמת זה מאוד יעיל.

זה מאוד יעיל כאמור, השרה, ואנחנו רואים תועלות אדירות בזה. זה מקצר את משך ההליכים, זה מקטין את מספר הדיונים לתיק, בסוף זה ניצחון-ניצחון, לא נגיד win-win, במובן הזה שכולם נהנים מזה.

יש את בתי המשפט לעניינים מקומיים וצריך לומר שהנושא הזה גם זכה להתייחסות של מבקר המדינה, סוג של יצור דו ראשי במובן הזה שהשופטים הם כמובן שופטים של בתי המשפט וגם הרשמים, אבל העובדים בהרבה מקומות הם עובדים של הרשויות המקומיות, וגם המבנים בלא מעט מהמקומות. אנחנו נמצאים בתוך מהלך שנעשה יחד עם רשות השלטון המקומית של בעצם הטמעת בתי המשפט לעניינים מקומיים בתוך מערכת בתי המשפט, וחלק מזה זה הטמעת מערכת נט המשפט, כך שאדם, בעל דין, אזרח במדינת ישראל שהולך לבית משפט, בכל מקום יהיה אותו בית משפט, אותה מערכת, אותם נהלים, אותן פרוצדורות בלי הבחנה של הגופים שעומדים מאחוריו.

בתי המשפט הקהילתיים – היה לזה כיסוי תקשורתי בימים האחרונים, זו בהחלט יוזמה מבורכת וחשובה שמסמלת סוג של שינוי בתפיסה ביחס לסוגים מסוימים של עבירות וביחס לשיקום, הנושא של שיקום בתוך הקהילה ומניעת חזרה לעבריינות. אתם יכולים כאן לראות שנפתחו ופועלים כבר שלושה בתי משפט לעניינים קהילתיים, בבאר שבע, רמלה ובתל אביב. ובשנת 2018 אמורים להיפתח לעניינים קהילתיים גם בחיפה ובירושלים, ואנחנו כרגע מתחילים לחשוב, וצריך לחשוב איך עושים את זה ובאיזה אופן גם על נושא של בתי משפט קהילתיים לנוער.

מילה אחת על זה. זה יגיע אליכם כי בתי המשפט הקהילתיים היום לא מעוגנים בחוק.

כן, אנחנו יודעות את זה.

אוקיי. אז הכנו חוק, ואני רציתי שהוא יהיה רחב ככל שניתן, שיהיה גם קצת חופש, וזה יגיע אליכם במושב הבא.

יהיה מושב הבא?

יש לכם עוד מלא עבודה, מיכל. מלא מלא חוקים עוד לא סיימתם.

אנחנו יושבים פה שעות על גבי שעות.

בתי המשפט במרחבי ארצנו כמו אריאל או מקומות כאלה הם גם כן מוטמעים בתוכו?

בתי המשפט לעניינים מקומיים נמצאים גם באריאל, במעלה אדומים, בקרית ארבע - - -

והם גם כן נמצאים בתוך המערכת?

הם בשלבים שונים של קליטה לתוך המערכת בצורה כזו או אחרת. צריך היה לזכור שמי שממונה עליהם במובן המינהלי במובנים רבים זה המפקד הצבאי, אבל אנחנו גם כן עושים שם עבודה. השופטים הם שופטים מן המערכת שנוסעים ומקיימים שם את - - -

זה חשוב שיהיו מוטמעים בתוך - - -

בכל מה שקשור לתוכניות העבודה שלנו אני רוצה להזכיר את אתר הרשות השופטת שעובר גם כן שידרוגים שהם חשובים גם בתחום הנגישות. ממש בימים האחרונים הסדרנו את היכולת של בעלי דין בלתי מיוצגים ובעלי דין בכלל לצפות בתיקים שלהם באמצעות מה שנקרא: מערכת ממשל זמין. זה שינוי חשוב, ואנחנו נמצאים גם בתהליכים מתקדמים של מתן שירות רב ערוצי, צ'אט, מסרונים וכולי, שזה בהחלט חשוב כדי לאפשר. אומנם אנחנו מדינה קטנה, אבל עדיין אפשר לחסוך בזמנם של אנשים והם יכולים לברר מידע בלי ללכת בלתי המשפט – מה טוב.

עוד שינוי חשוב שאנחנו עובדים עליו הוא נושא תיעוד הדיונים. מדינת ישראל עדיין, מי שמבקר בבתי המשפט רואה קלדנים וקלדניות, בעיקר קלדניות שמקלידות את כל הדיון. מקבלים אומנם פרוטוקול מלא ויפה בסוף אבל הדיון לפעמים מתארך בגלל זה, ואנחנו מחפשים שיטה טובה יותר שתשלב איזשהו תמהיל נכון בין הקלטה להקלדה ויכולת לנהל את הדיונים ואני מקווה שאנחנו נגיע לפתרון במהרה ונוכל גם פה לייעל מאוד את זמני השירות שלנו ואת הטיפול בתיקים.

גם אנחנו לוקחים חלק, וזה צוין כבר קודם, בהיערכות לחוק חדלות פירעון. צריך לומר שיש כאן שיתוף פעולה מצוין ממשרד המשפטים על היחידות השונות, ההוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה, וגם אנחנו תורמים את החלק שלנו גם במובן בממשקי וגם במינויים של שופטים ייעודיים שאמורים להתמנות לצורך העניין הזה לבתי משפט השלום תוך הכשרה מתאימה. אני צריך לומר שהנתונים לגבי תיקי פשיטות הרגל במערכת בתי המשפט בכלל – אני חושב שזה יעניין אתכם כי פה העברתם את החוק – מראים על גידול - - -

60% מסך כל התביעות, הוא אמר היום.

הגידול, לפי נתונים שהביאו לי, רק שנסבר את האוזן, בשמונה השנים האחרונות, בשנת 2010 זה היה 8,000 תיקי פשיטת רגל, ב-2017 אנחנו עומדים על 22,200. מדובר על עלייה של 14% בשנה בממוצע. ואם כל תיקי המערכת היו תומכים באותו קצב, אז מערכת בתי המשפט היתה צריכה לשלש את גודלה. זו המשמעות, רק שנבין את ההיקפים. מעניין לראות מה יקרה בעקבות החוק.

ברגע שזה יהיה בשלום זה ייפתח הרבה יותר כי הנגישות יותר גדולה והיכולות יותר - - -

מתוך 22,000 התיקים האלה 65% זה תיקי יחידים שעוברים - - -

מההוצאה לפועל. אז אני פחדתי משני דברים, אחד שפשוט נהיה פופולרי להיות פושט רגל ויותר מדי אנשים עושים את זה או שהמצב במדינה רע. אבל הנשיא אמר וגם כל השופטים אמרו לי את זה, בעצם שלושה שופטים, שפשוט עוברים מההוצאה לפועל למערכת בתי המשפט, שקודם אותם אנשים היו כלואים בהוצאה לפועל - - -

בשלום זה מחייב היערכות גדולה מאוד, גם בכמות וגם בהפנמה של החוק.

השקף האחרון שאני רוצה רק להזכיר אותו הוא נושא ועדות השחרורים. הנושא הזה היה פעם באחריות שב"ס, הוא עבר לבתי המשפט בשנת 2015 וכאן בתי המשפט משקיעים בזה משאבים רבים, גם של שופטים, גם של מזכירויות, לקיים דיונים יעילים בתחום הזה עם כמות תיקים מוגבלת וידועה מראש לכל יום דיונים, שיהיו מספיק ימי דיונים. גם כאן יש לנו את המזכירוּת האקטיבית ואנחנו עושים פה שימוש בטכנולוגיה כדי לקדם את הנושא הזה של ועדות השחרורים ולאפשר דיונים יעילים ואקטיביים במועד.

יש שם עיכובים?

לא. באופן יחסי נושא ועדות השחרורים מתקדם יפה. כפי שאמרתי, יש לנו ועדת היגוי משותפת, מונו שופטים לעניין הזה. גם שופטים עמיתים וגם שופטים מכהנים הקצינו לזה. יש מזכירוּיוּת ייעודיות לעניין הזה ואנחנו גם רואים שם התקדמות יפה בקצב שמיעת תיקי ועדות השחרורים. עד כאן ברמה העקרונית, אם יהיו שאלות אחר כך.

לפני שנה בתקציב הוספנו תקציב לטלוויזיות במעגל סגור בבתי המשפט. רציתי לדעת עד כמה זה באמת התממש, עד כמה יש טלוויזיות בכל אחד מבתי המשפט ומשתמשים בכך. דבר נוסף זה העניין של חדרים – אתה עושה פרצוף שאתה לא יודע על מה אני - - -

אני מקשיב לך.

אה, אוקיי.

והדבר השני, אחד הדברים שעלו פה בוועדת החוקה זה שיהיו חדרים שבהם נפגעי עבירה יוכלו לשהות לפני משפט, לא להיות במסדרון ביחד עם התוקף, הפוגע, החשוד, ולהיות בחדרים, מה שהיום בהרבה מאוד בתי משפט, בעיקר המיושנים אין כזה. אז רציתי לדעת איך זה משתפר ואם לקחתם את זה בחשבון בכל התוכניות של המקומות החדשים.

ודבר שמאוד מאוד מטריד זה העניין של החיבור עם מערכת מנ"ע. העובדה שהנהלת בתי המשפט לא מחוברת למערכת מנ"ע מייצרת עומס אדיר במערכת, על המשטרה, על השב"ס, על כל המערכת, וטעויות כל הזמן קורות. מה שקורה זה שבית המשפט מחליט על שחרור של נאשם או אסיר וכדומה, והמידע לא עובר מכיוון שאתם לא מחוברים למנ"ע. אני ניהלתי חמש שעות דיון, ישבתי כאילו זה התפקיד שלי לייצר את הקשר בין משרדי הממשלה כדי לנסות לחבר איך המחשבים יעבדו אחד עם השני. אין ממשק ועדיין לא יכולים.

יותר מזה, כל הניהול תיקים של מערכת המשפט, כולם מתקדמים ומשום מה בהנהלת בתי המשפט הכול זה תיקים, אי אפשר לקבל סטטיסטיקות מכיוון שאתם לא רושמים, תיקים הם רק לפי מספר. אתם לא רושמים מה העבירה, מה סוג העבירה, אין שום מידע, אי אפשר לקבל ממערכת המשפט מידע לגבי החשודים או הנפגעים או סוג העבירות שקיימות. הפרקליטות והמשטרה מגישות בכל שנה לוועדת החוקה שוב ושוב, ועדות פנים מגישות סטטיסטיקות ונתונים שעוזרים לנו להבין איפה הבעיות במערכת, איפה צריך להשתפר. והנהלת בתי המשפט כאילו באופן עקרוני – זו לא הטענה שלכם אבל ככה זה נראה מהצד שלנו – מסרבת למחשב את התיקים שלכם, ממחשבת אותם רק על פי מספרים, לא על פי תוכן העבירה וכדומה ועוד דברים. ואנחנו לא יכולים לעקוב אחרי התנהלות בתי המשפט, אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי משך זמן, המון דברים פשוט נעלמים מאתנו וזה נראה כאילו יש פה יד מכוונת.

והדבר האחרון שרציתי לשאול אותך, אולי תגיד לי אתה – אני יודעת בעקבות פגישה של חברת הכנסת מיכאלי ושלי עם השרה, בנושא מחלקות בבתי משפט ייעודיות לנושא עבירות מין. אני יודעת שהוקמה ועדה של הנשיאה חיות, והייתי שמחה לשמוע את עמדתכם, הנהלת בתי המשפט, כי לא שמענו.

בעניין הוועדה, השופטת ברלינר עומדת בראש הוועדה והיא פשוט כרגע בעבודה.

אני יודעת. שאלתי אותם לא לגבי מה קורה בוועדה אלא לגבי - - -

אה, העמדה של בית המשפט?

כן.

תודה על השאלות והדברים שאמרת.

כך נראה פיקוח של הכנסת על הממשלה. כל הכבוד.

תודה רבה.

אנחנו רשות שופטת - - -

סליחה, הנהלת בתי המשפט היא חלק מהרשות המבצעת.

מה שרציתי להגיד בהמשך, אני נמצא כאן היום בשמחה.

העלית מספר שאלות. בכל מה שקשור בפרסום נתונים, אני חושב שאנחנו מערכת דווקא בין השקופות שישנן. אנחנו מפרסמים דוחות גם לפי חוק חופש המידע, גם באופן יזום. אנחנו מקבלים המון פניות לפי חוק חופש המידע ואנחנו משיבים עליהן בצורה מאוד מאוד מפורטת, והמגמה הכללית שלנו היא מגמה של שקיפות.

צריך גם לומר שיש לנו מערכת מחשוב שהיא דווקא בין המתקדמות בעולם המערבי בכל מה שקשור לבתי משפט. מערכת נט המשפט היא מערכת שבאים ממדינות אחרות ללמוד על המאפיינים שלה ועל היכולות שלה ברמת הפקת דוחות, ברמת ניהול נתונים. אני לא יודע באופן קונקרטי איזה נתון ביקשת ולא קיבלת, אבל אם אני יכול לסייע בזה אני אעשה את זה בחפץ לב.

יש לכם נתונים לפי סוג העבירות?

יש לנו שורה ארוכה של נתונים - - -

אין לכם. אתה צריך לשאול תיק ספציפי - - -

את שואלת אותי עכשיו משהו קונקרטי. אם תרצי אני אבדוק אותו.

לא, אין לנו.

אין, אין. אני יודעת שאין - - -

יגאל, אין לנו.

אני מנהלת פה כבר שלוש שנים את המעקב אחרי פרסום חוק זכויות נפגעי עבירה.

אני יודע מה יש ויש הרבה נתונים והרבה נתונים שמתפרסמים. ובסופו של דבר, כפי שאמרתי בהתחלה, אנחנו מערכת שפועלת בשקיפות וגם מעלה באופן יזום הרבה מאוד נתונים לאתר האינטרנט. צריך גם לומר שיש לנו מחלקת מחקר עצמאית ומצוינת שמפיקה דוחות מאוד מקיפים לגבי פעילות הרשות השופטת בשורה ארוכה של תחומים. אנחנו גם משתפים פעולה עם הרבה מאוד חוקרים מן האקדמיה דרך מחלקת המחקר מתוך הבנה שכל מה שהוא לא בדלתיים סגורות והוא ההליך השיפוטי הוא פתוח.

אני מזכיר, דיוני בתי המשפט פתוחים לציבור, עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי.

הכול טוב ויפה, אתה לא עונה לי לעניין עצמו. זה מאוד חשוב, אבל בסוף כשבכנסת רוצים לדעת כמה תיקים יש בהם הרשעות, כמה תיקים כך ואחרת, אנחנו רוצים לדעת על פי סוג העבירה, על פי גיל הנפגעת, גיל הפגוע, יש הרבה מאוד שנמצאים אצלי באופן שוטף מהנהלת בתי המשפט והם אומרים כל הזמן, אין אצלנו יכולת להביא את הנתונים האלה מכיוון שזה לא נרשם כך.

אז אני שומע את זה. אם יש מקום לשיפור אנחנו נשמח להשתפר. ותמיד גם מערכת נט המשפט שאנחנו מאוד גאים בה, היא בת 15 שנה, ואנחנו חושבים כבר על הדור הבא. אם יש משהו קונקרטי שביקשת ולא קיבלת אני אשמח לדעת מזה, וככל שאני אוכל לסייע אני אעשה את זה. כאמור, אנחנו משתדלים לתת את התשובה הכי טובה שאנחנו יכולים לכל אחד בכלל ולוועדה הנכבדה וחבריה בפרט.

ולגבי מערכת מנ"ע?

לגבי מערכת מנ"ע – קודם כל יש לנו צוות ממשקים שהקמנו יחד עם משרד המשפטים בכל מה שקשור לממשקים עם מערכות אחרות. צריך לומר שבסוף ההליך המשפטי מסתיים בפסק דין או בהחלטה כתובה, וחלק מהקשיים שאת מציינת בחיבור למערכות אחרות מצריכים או מתבקשת מערכת המשפט לעשות סוג של עריכה, סוג של התאמה בין הטקסט המשפטי הכתוב לבין התאמה למערכות אחרות. כאן צריך לומר שיש סוג של קושי. אני לא מכיר מערכת משפט בעולם, פסקי דין לא באנגליה ולא בארצות הברית ולא במקומות אחרים, שבהן השופט או השופטת כאשר הם מרשיעים מישהו בעבירת רצח הם גם כותבים ליד זה מספר או איזושהי הגדרה כדי שזה ייכנס למערכת ממוחשבת של גוף אחר. אין מה לעשות, כמו שאומרים שחוק כשהוא יוצר מהמחוקק הוא כבר נושא את עצמו, גם פסק דין וגם החלטה של בית משפט, יש נקודה שבה הם יוצאים מתוך המערכת ועוברים הלאה למערכות אחרות, לרשות המבצעת, לאכיפה וכן הלאה.

אז אני לא פוטר את האמירה שלך בלא כלום, אבל אני אומר שצריך גם לחשוב מהו פסק דין ומהו ההליך השיפוטי ובאיזו נקודה הוא מסתיים. לאחר הדברים האלה כאמור יש לנו צוות עבודה, ממשקים, מנכ"לית משרד המשפטים והצוותים הרלוונטיים כדי בכל זאת לבחון מה ניתן לעשות. אני גם רוצה לומר שיש גופים נוספים שגם הם לא מתממשקים אתנו וגם לנו יש בעיות מהצד השני, למשל משטרת ישראל שלא מחוברת למערכת נט המשפט וכן הלאה, וגם כאן אנחנו מנסים למצוא סוג של פתרון.

היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט ביקש להתייחס לשני הדברים הנוספים, אז אני אתן לו להשיב. בבקשה, ברק.

אני רק אגיד בהערה שבעקבות החוק שהעבירה חברת הכנסת מיכאלי יש סיכוי שהצבא יעשה את זה קודם ואז הם פשוט הם יעתיקו.

הלוואי.

הלוואי.

כשהצבא יעשה את זה יהיה מה להעתיק.

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם עורכת הדין רוזין שאלה או לא, אבל אני כן רוצה לשאול על תנאי המעצר בתוך - - -

הוא יסיים ואז אני אתן לך לשאול.

ואז אני, ותומר בלאו הכי אני יודעת מה שיש לו להגיד.

וואו, וואו, וואו.

סליחה, אני מתנצלת.

מרב יכולה להחליף את תומר אחרי שהוא יסיים את הקדנציה.

בגלל שהם יחליפו ביניהם תומר יעבור במקומה והיא תעבור במקומו?

תיכף יהיה שלטון שמאל, הכול יתחלף, הכול יהיה טוב.

רגע, רגע. זה יכול להיות רעיון.

בנושא של בתי המשפט הייחודיים לעבירות מין אז כמו שגברתי ציינה קיימנו ישיבה אצל כבוד השרה בעניין הזה, וכמו שאתן יודעות, את וחברת הכנסת מיכאלי, נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים החליטו להקים את הוועדה בראשות כבוד השופטת ברלינר שגם אני חבר בה. במסגרת הוועדה אנחנו שומעים הרבה גופים ושואלים את כל הגופים, בין היתר גם את השאלה המסוימת הזאת. אני חייב להגיד שיש עמדות לכאן ולכאן. אחת ממטרות הוועדה היא להמליץ גם לשרה וגם לנשיאה בסוגיה הספציפית הזו, ולכשנגיש את הדוח תהיה התייחסות ועמדת מערכת גם בהקשר הזה.

שאלת קודם על ההחלטה שהועברה במסגרת התקציב על מערכות וידאו קונפרנס – גם הנושא הזה אגב עולה לדיון במסגרת הוועדה כשמדובר על נפגעי עבירה קטינים ונפגעי עבירות מין. כרגע יש מערכות וידאו קונפרנס בכל בתי המשפט. ובמקומות שיש מצוקה קונים שירותים מספקים חיצוניים, אבל גם לנושא הזה אנחנו צפויים להתייחס כי אנחנו כן שומעים טענות על חוסר במקרים מסוימים. יש בתי משפט שנדרשים יותר ויותר למערכות כאלה ולפעמים נעשה שימוש במקביל ואז יש איזשהו קושי. כחלק מהפתרון שאנחנו חושבים כבר עכשיו לתת במסגרת השמירה על זכויות קורבנות העבירה עולה גם שאלת הווידאו קונפרנס.

וגם שאלה נוספת ששאלת שקשורה לחדרי הממתנה. כיום יש הסדרים כאלה ואחרים שהם לא הסדרים ממצים מבחינתנו. את מכירה את זה מקרוב, הם ממתינים בחדר של המזכירה הראשית וכך הלאה. זה ממש לא מניח את דעתנו. אנחנו גם ראינו מודלים בעולם, איפה ממתינים קטינים, חדר שהוא ידידותי ומחבק וכך הלאה. גם פה במסגרת הוועדה יש לנו כוונה להתייחס לזה. את זה יגיד גם מנהל בתי המשפט וגם סמנכ"ל התקציבים שלנו שנמצא פה במסגרת תכנון עתידי של בתי המשפט. הדבר הזה נלקח בחשבון. במסגרת בתי המשפט הקיימים והמצוקה הקיימת יינתנו פתרונות.

רציתי לשאול לגבי תנאי המעצר, חדרי המעצר, וגם של העצורים בבית המשפט עצמו. אנחנו עדים לכך ויש הרבה תלונות שמדובר בתנאים תת אנושיים, וחלק מהתשובה או מהמענה שאנחנו מקבלים מהשב"כ, נאמר אלה התנאים שבית המשפט מעמיד לנו. אנחנו לא יכולים לתת יותר מזה3. אבל כפי שאנחנו יודעים עצורים יכולים להיות גם 10 אם לא יותר בתוך תא המעצר בתוך בית המשפט ללא אפשרות לדברים האלמנטריים והאישיים שהוא צריך, וגם לא תנאים אחרים. זה גורם לסבל רב מאוד לעצורים והשאלה היא אם לא בידכם לעשות לשיפור המצב הזה במסגרת ההמתנה לדיונים.

תודה. כבוד האדם הוא כבוד כל האדם והמחישה את זה השרה גם מקודם בכל מה שקשור לזכויות החשודים והנאשמים, בוודאי כבודם של אנשים שמצויים במשמורת. ומי שנכנס בשערי בית המשפט הוא באחריות שלנו, יחד עם שב"ס, אני לא נכנס לדקויות האלה, מבחינתנו צריכים לקבל את התנאים ההולמים.

צריך לומר שבמרבית בתי המשפט, ואני מסייר בבתי המשפט והסיורים שלי לפעמים מתחילים בבית המעצר ואם לא מתחילים הם מסתיימים שם. אני יורד בעצמי, ועושים את זה גם הנשיאים והמנהלים של בתי המשפט, לראות את התנאים שבהם מוחזקים עצורים לקראת דיונים. צריך לומר, אני אומר את זה מבדיקה שגם אני עושה אותה, במרבית בתי המשפט התנאים הם בסדר גמור. ההיכלות החדשים נבנים כבר בסטנדרט גבוה בכל מה שקשור לתנאים האלה. צריך לומר גם שהמתקנים האלה פתוחים לביקורת, יש דוחות של הסנגוריה הציבורית שנעשים ואנחנו מתקנים את הליקויים לפי דוחות הסנגוריה הציבורית בלי חיסכון במשאבים ובלי דיחוי.

בכמה היכלות ישנים יחסית, והדוגמה הבולטת היא היכל המשפט במגרש הרוסים בירושלים, ושם הבעיה היא בעיה אמיתית, קשה ויומיומית, ואנחנו מחפשים גם כאן פתרון, גם בעזרת שרת המשפטים כדי למצוא פתרון ולו זמני למצוקה הזו. צריך לומר שלטווח האחרון שירושלים, איך אומרים, שלא תישכח. הצורך בהיכל משפט בירושלים הוא קריטי ודחוף, גם לבית משפט השלום, גם לבית המשפט המחוזי שגם שם הבעיה הזו קיימת וגם באותה הזדמנות בתי הדין לעבודה וכולי. אנחנו חושבים שמאוד חשוב לקדם את העניין הזה שיהיה גם בירושלים, עיר הבירה, היכל ראוי ומכבד שכולל תחתיו את כל בתי המשפט, ובכך גם יינתן מענה למה שאדוני דיבר עליו, המצוקה של העצורים והאסירים במחוז ירושלים.

יש אמירה יהודית שעד בית מרזח גם צריך כוסית משקה. זאת אומרת שעד שזה יעבור להיכל ועד שזה יהיה בית משפט צריך לנסות לשפר את תנאי המעצר שהם באמת תת אנושיים, כדי להתפנות צריך לקחת אותם עד בית המעצר במגרש הרוסים, ואז כמובן שלא לוקחים אותם, שעות בחום, צפיפות נוראה בחדר קטן.

טוב, ההערה נשמעה. ואתם תנסו לתת פתרון ביניים עד ש - - -

בעזרתה של השרה אנחנו מנסים לקבל כרגע פתרון לבעיה במגרש הרוסים. אנחנו מקווים שזה יסתייע, אבל זה לא פתרון לטווח ארוך. נדרש שם פתרון יסודי בדמות בינוי של היכל חדש.

תומר, בבקשה.

אדוני, אני מתנצלת. תומר ואני ניפגש בעוד שעה בפאנל, אבל עד אז אני צריכה ללכת ללכת לריאיון ולעוד כנס, אז אני ממש מתנצלת אבל ברשותך.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה, וצריך להגיד גם תודה לשירלי – היא הלכה, אבל שירלי מיחידת כת"ף החדשה של הכנסת, שהפיקה את כל יום התוכניות של הממשלה הזה שזה מאוד מצוין וראוי.

דברתי השרה, ברשותך אני חייבת להגיד שיש לי קושי מאוד גדול וקראתי הבוקר את האייטם בידיעות אחרונות, יש לי קושי מאוד גדול עם היחס המאוד מזלזל ואין לי מילים מספיק טובות שלא להיות בוטה מדי באופן שאת מדברת על חקיקה פרטית. בכל הכבוד, יושבות פה מיכל ואני וכמובן אוסאמה, לא נראה לי שהצעות החוק שאנחנו מגישות הן מיותרות. הצעת החוק שלי להסדר התדיינויות במשפחה למשל היא מה שדחפה את החוק הזה - - -

חס וחלילה. אתן דוגמה טובה לחברי כנסת שהחוקים עוברים - - -

ברשותך, גברתי השרה. באמת תקצר היריעה. עם כל הכבוד אני לא חושבת שכל החוכמה נמצאת רק בממשלה, גם לא בממשלת הימין המפוארת שלכם.

לא, מרב, זה לא מה שאני אומרת - - -

קראי את תגובתך לידיעות אחרונות היום, שהובאה כלשונה.

זה לא מה שאני אמרתי.

וההתייחסות הזאת שאומרת, איזה יופי, הצלחתי לצמצם למינימום, אפילו פחות ממינימום, הכי פחות מאי פעם הצעות חוק פרטיות שעוברות, ואני אמשיך לצמצם הצעות מיותרות, היא התייחסות - - -

עוברות הטובות. יש לכם הצעות חוק מעולות. מיכל, אני חושבת, היא שיאנית החקיקה בוועדת שרים לחקיקה.

לא, אל תגזימי.

לדעתי את השיאנית.

צריך להגיד משהו על מספרים נומינליים כי אני רוצה להגיד באחוזים. סליחה שאני מתפרצת לשיחה הזו כי פשוט דיברנו על זה הבוקר כשחגגנו את חוק חדלות פירעון. במספרים נומינליים, ה-3% האלה שמוזכרים זה כמות משמעותית של חוקים לעומת מה שחוקק בעבר. בגלל שיש היום 1,700 הצעות חוק או משהו בסדרי גודל - - -

5,000.

סליחה, רק מילה על הדבר הזה כי זה מעסיק אותנו כמשרד גם במישור של תוכניות עבודה לחקיקה. אז השרים כמובן יודעת לדבר עבור עצמה, אבל אני רוצה להגיד מילה דווקא כמי שהיתה שותפה לחוק חדלות פירעון. כדי לפנות ועדת החוקה כדי להעביר חוק תשתיתי שהוא חוק לא פוליטי, הוא נטו חוק מקצועי, כלכלי, חברתי, צריך לנסות להבין איך מתכננים מהלכי חקיקה ואיך מצמצמים חקיקה באופן שבו היא גם משקפת הצעות חוק פרטיות שאגב לא פעם מתחברות להצעות חוק ממשלתיות ואתן יודעות את זה. ומהצד האחר צריך להסתכל על מספרים נומינליים, ואני מזמינה אותך להסתכל על מספרים נומינליים לעומת העבר.

אם הקשבת לדבריי אז יכולת לשים לב היטב שאני דיברתי על השפה שהשתמשה בה השרה ועל האופן שהיא דיברה על חקיקה פרטית. לא דיברתי על המספרים שעברו, בכלל לא נכנסתי לזה. דיברתי על האופן שבו הדברים הוצגו, שהוא בעיניי לא ראוי בשום פנים ואופן. אין צורך להציג את זה כאילו הממשלה - - -

זו לא היתה הכוונה. זו לא היתה הכוונה.

אז גברתי, כדאי שתשים לב.

אני רוצה לדבר על כמה חוקים ספציפיים שהם בתחום אחריות המשרד. אחד זה חוק הסדר התדיינויות, אם כבר דיברנו עליו. קודם כל הוראת השעה שלו עומדת לפקוע, וכדאי מהר מאוד להגיש את החוק הקבוע משום שהוא הוכיח את עצמו מעל ומעבר. הנתונים גם מבתי המשפט שלקח המון זמן עד שקיבלנו אותם, וברק מהנהן – גם מבתי המשפט וגם מבתי הדין מראים על חיסכון אדיר לבתי המשפט ולבתי הדין בהליכים ובזמן ובכסף ובכאב לב ובנזקים נפשיים לילדות וילדים, הורות והורים, ולכן צריך להגיש את החוק הזה. אם צריך להכניס בו תיקונים ויש כבר תיקונים שכבר הכנסנו - - -

אנחנו הרמנו גבות כי אנחנו באמצעות הסיוע המשפטי רואים עלייה בכמות ההליכים. אם אני מבינה נכון גם מערכת בתי המשפט רואה עלייה בכמות - - -

באחוזים גדולים מאוד.

זה נראה כאילו שאנשים פתאום רוצים להתגרש בגלל החוק. זה ברור לנו שזה לא אבל - - -

זה מאוד ברור למה דרך הסיוע המשפטי משום שהחוק נתן והוא גם נתן תקציב לסיוע המשפטי מראש. ניתן לסיוע המשפטי תקציב בשביל שהוא יוכל לייצג גם בדברים האלה באופן שקודם לא נוצל ולא היתה מספיק פנייה למה שכבר מגיע בחוק. מה שאני אומרת זה מתוך ועדת ההיגוי של החוק, שהתקציב הזה כמעט ולא מנוצל. זאת אומרת, להיפך, עוד יש הרבה מקום כנראה למי שצריכות וצריכים עזרה שם. זה מה שאני יודעת.

מתן הלך.

האיש שכשמו אין הוא.

דבר שני, וכאן צריך להגיד שהחוק הזה הוא באחריות גם משרד הרווחה. הוא אפילו יותר ממשרד הרווחה, זה כזה תמיד בעיה של יצור כלאיים של שני משרדים. אבל העובדה שעדיין, וגברתי השרה, את יכולה להעריך את התסכול מהדבר הזה, שלוש שנים החוק הוא בתוקף, שנה וחצי ועוד שנה וחצי קודם שכבר הועבר והממשלה היתה אמורה להיערך אליו, עדיין אין מקום לכל יחידות הסיוע לשבת בהן ועדיין או יותר נכון אנחנו שוב במחסור של כוח אדם. מחסור של כוח אדם ביחידות הסיוע גורם לזה שלא עומדים בזמנים של עיכוב הגישה לערכאות.

רגע, מתי פוקעת הוראת השעה? את זוכרת?

בעוד שנה וחצי בערך. הוא לשלוש שנים.

מתי זה פוקע? זה נופל בדיוק על הבחירות.

יש הערכה אוטומטית לחוקים שפוקעים בבחירות.

אבל למה לחכות לזה?

רק הערתי.

תקדימו. לא עכשיו אבל כשיהיה - - -

אני רוצה להגיד שזו דוגמה קלאסית לחוק שרץ קדימה וגם עשינו על זה הפקת לקחים אצלנו בתוך המשרד בלי שום התייחסות להיבטים התקציביים והתפעוליים שלו. כלומר, היה רעיון, את הרעיון היה צריך לפתח. אני אומרת לכם מה שקרה אצלנו ומה שקרה במשרד הרווחה. ולכן בסופו של דבר - - -

אבל זה לא נכון. סליחה, אמי. זה לא נכון. בתור מי שהלכה והביאה את האוצר להתחייב כאן לפרוטוקול שהוא יממן את התוספת של מה שדובר בה. אם נתתם הערכות תקציב לא נכונות, בסדר גמור, אין לי בעיה, אפשר לתקן אותו לקראת הבאות. אבל היו הערכות תקציביות, האוצר התחייב, אחר כך הוא לא מימש את זה והיינו צריכות לחייב אותו לעמוד במילתו, גם את זה עברנו. אבל היתה התחייבות תוספת של 12 מיליון שקלים. היא ניתנה בסופו של דבר.

הבעיה זה בפנים, ואני מדברת פה בשם משרד הרווחה בלי שהם הסמיכו אותי, ואני אומרת את זה לא כביקורת. אני אומרת את זה כחומר להבנה איך לקדם תהליך כזה ולראות שהוא מתממש בצורה המיטבית.

יש גם את בתי הדין - - -

גם בבתי הדין.

גם בבתי הדין.

יחידות הסיוע עדיין מתמודדות עם מחסור בתקנים, מה שמביא את הדברים שוב לפתחה של מערכת המשפט. בהקשר הזה אני מוצאת את עצמי, זה שלוש שנים, אני הבייביסיטר של החוק הזה, ולכבוד ולעונג הוא לי כמובן, אבל זה רלוונטי גם למשרד המשפטים להתעסק עם זה כי בסוף שוב זה מ גיע לפתחה של מערכת המשפט.

בהקשר של מערכת המשפט – מר מרזל, תתחדש בהצלחה, ברכות ותבלה. - -

תודה.

- - אנחנו רוצות לדבר על הכשרות שופטים ושופטות באופן כללי. א', יש לנו שיח מתמשך עם המערכת עוד מזמנה של שרת המשפטים הקודמת שהתחילה את המהלך של הכשרות שופטות ושופטים בעבירות מין. זה דבר שהוא עכשיו קורה, אבל הוא קורה רק פעם אחת, הם מחויבים לזה רק פעם אחת במהלך כל הקדנציה שלהם ובתחילת השפיטה. זאת אומרת, כל הפליליים בעצם, זה חלק מהבעיה שבגללה אנחנו חשבנו שצריך מחלקה מיוחדת לעבירות מין. אבל עד שנגיע לשם, אחת הבעיות שאנחנו רואות למשל בחוק הסדר התדיינויות היא ששופטות ושופטים לא מספיק בקיאים בחוק ולא מספיק מבינים אותו, וכאילו כועסים על המערכת ובעצם מכשילים את החוק. אני כמובן מתייחסת בתום לב לכולם ולכולן. אבל יוצא מצב שלמרות שהחוק קובע שמי שלא התייצב לפגישת מהו"ת צריך לשלם הוצאות כי זה כמו ביזיון בית משפט, זאת אומרת, דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת הוא כדין זימון לבית משפט בדיוק. לא פוסקים הוצאות, השופטים מאוד סלחניים לגבי זה. זו רק דוגמה אחת. יש פערים בין שופטות לשופטים לגבי הנכונות שלהם לקבל את הקשיים של המערכת אם לעמוד בזמנים שעוברים לפעמים מעבר לזמנים.

המערכת בעצם מסכלת את יכולתו של החוק לעזור קודם כל לציבור שהוא בא לעזור לו, אבל גם לעצמה. וזה פשוט בזבוז.

כל הדברים האלה, אני חושבת שלקראת חקיקה של הוראת קבע כדאי לחשוב עליהם בצורה מבנית ומערכתית ולטפל בהם. לא רק מצד משרד הרווחה אלא גם מצד משרד המשפטים כשיש כאמור דברים שהם לגמרי במגרש של משרד המשפטים.

אני רוצה לשאול על עוד שני דברים ואחד שהוא שאלה משותפת של מיכל ושלי. קודם כל, גברתי הזכירה את הגישור, אז מה שהעברנו כאן בוועדה זה באמת תקנות הגישור. זה מאוד מאוד חשוב, אבל זה עדיין נוגע אך ורק לגישור שיוצא מבית המשפט, גישור שבית המשפט מפנה אליו. אני הגשתי בימים אלה הצעת חוק שלראשונה מסדירה את מקצוע הגישור, הוא אחד המקצועות היחידים שלא מוסדר בשום אופן. הוא לא כתוב בשום מקום, אין שום פנקס, אין שום קריטריונים. מי שלא מגיעה לגישור דרך בית המשפט, כל התחום פרוץ לגמרי. אז אנחנו הגשנו הצעת חוק להסדיר את הדבר הזה כי כן אני מאמינה שלכל מי שיושבת בחדר הזה יש אינטרס גדול, אינטרס ערכי גדול, בזה שאנשים כן ילכו להסדר התדיינויות בהסכמה ככל הניתן וכמה שפחות למריבות בכל מיני סוגים של בתי משפט.

אגב, בתי משפט קהילתיים, יש לי הזכות להיות ממש בתחילת הכנסת ה-19, בזכות עירית גזית שהיתה אז היועצת המשפטית של ויצו, הבאנו לפה את הנשיאה של בית המשפט של כל מדינת ניו יורק, שהיתה הנשיאה של כל בתי המשפט הקהילתיים שם, והצגנו את כל דרך הפעולה הזאת וזה דבר שהוא חשוב מאין כמותו.

ודבר אחרון, החוק למניעת התעמרות בעבודה עבר קריאה טרומית בכנסת הזאת בתחילת דרכה. לא מזמן אמרה הנשיאה החדשה של בית הדין לעבודה שאת כפי שציינת בעצמך מינית, אמרה בצורה מפורשת בכנס לשכת עורכות ועורכי הדין האחרון באילת לדעתי, שיש צורך חד משמעי בחוק למניעת התעמרות בעבודה, שהכלים שיש לבית הדין לטפל בבעיה שהמודעות אליה הולכת וגדלה היום הם כלים לא מספיקים. המשרדים השונים ואני ישבנו ארוכות על הנוסח של החוק הזה. אני ממש פונה אלייך בשביל שעד סוף הכנס הזה נעביר אותו בקריאה ראשונה, שלא ילך לאיבוד, שלא תלך לאיבוד כל העבודה הרבה שנעשתה בעניין הזה.

מיכל הלכה אז אני רק אשאל על חוק האימוץ, האם הכוונה היא להביא תזכיר או רק לתת תשובה לבג"ץ?

זה לישיבה מיוחדת - - -

חוק האימוץ - עוד לא ישבתי על התזכיר.

אנחנו נשמע את תומר בכנס. אנחנו חוזרים ביחד.

לא, אני רוצה לתת לו כמה דקות.

אני אשמע אותו, אבל אני רוצה לכבוד השופט מרזל - - -

אבל אתם רוצים שהוא ייתן תשובות או רק לשאלות?

לא, שיענה.

בעניין בית המשפט בטייבה, גברתי השרה, אנחנו עבדנו על זה שנתיים וחצי ואני מברך על ההחלטה סוף סוף להקים בית משפט ביישוב ערבי, בטייבה. אנחנו קיימנו כמה פגישות בהנהלת בתי המשפט גם עם השופט שפיצר קודמך, ואני מאחל לך בהצלחה, אתה נחשב כשופט – ואני הופעתי אצלך בבית משפט מחוזי. יש לנו פגישה בקרוב לדון בזה עם ראש עיריית טייבה, ואני מבקש רק לזרז כי אני מכיר את הכול, יש תקציב, יש הכול, אנחנו עברנו על זה.

במסגרת העומס בבתי המשפט אני מזכיר לך וגם לשרה וגם דיברנו על זה, גברתי השרה, שיש עומס אדיר בבתי דין השרעי ואת אמרת שתבדקי. ואני הצעתי כחלק מהפתרונות שעוזרים משפטיים, אז השאלה היא אם אפשר להכניס את זה לתוכנית הפעולה.

יש הצעת חוק שאני העברתי בזמנו בטרומית, ואחרי זה היתה הצעת חוק ממשלתית, של חוק הוצאה לפועל (חייב המשלם), שזה חשוב מאוד, מרב.

נכון.

וזה עבר בקריאה ראשונה ואני מבקש לזרז את זה, אם אפשר בקריאה שנייה ושלישית כי אני חושב שזה יוכל לעבור פה אחד.

בעניין חדלות פירעון בירכנו בבוקר את אבי ליכט, את ספי ואת כולם. אז מגיעה ברכה לגור על עבודה, בשם כולנו, גור. אפרופו היערכות וחדלות פירעון, אני פניתי ואני פונה אלייך שהגיע זמן במסגרת ההיערכות לכונס רשמי במחוז הצפון. זה חשוב. לא יכול להיות מחוז גדול כזה בלי כונס רשמי במחוז הצפון - - -

אוסאמה צודק, ודיברתי עם סיגל יעקובי, ויש תוכנית אם אני לא טועה לתל אביב ולצפון לנצרת, והיא אמרה שהיא תנסה לקדם את נצרת, שיהיה קודם. אתה צודק במאה אחוז.

תומר, בבקשה.

כמה זמן יש לי?

בשתיים הישיבה צריכה להסתיים כי השרה צריכה ללכת.

טוב, אז אני אעשה את זה טלגרפית. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה לאגף המחקר והתכנון אצלנו שהכין את המצגת.

רגע, סליחה, אתה רוצה לשאול אותם או את השרה?

אני רוצה להגיד מספר מילים לשרה.

מספר מילים.

אתה יכול להמשיך אחר כך עם תומר ונדב.

קודם כל, לברך על עצם קיום הדיון שנמצא במסגרת החדשה של יחידת הכנסת לתיאום ופיקוח, יחידת כת"ף, ושהשרה הואילה לבוא לדיון הזה, וההצגה המתומצתת שלך משקפת אפילו בקצת את הרפורמה ואת התהליכים החדשים של משרד המשפטים. אנחנו מרגישים את זה מאוד טוב, את כל הפעילות הזו של משרד המשפטים כחברי ועדת החוקה אנחנו כמעט נהפכנו לשלוחה שלכם בעניין הזה בדיונים ארוכים ואינסופיים ברפורמות מהותיות - - -

במובן החיובי אתה אומר את זה?

במובן החיובי. אנחנו שמחים לעשות את זה ואנחנו יודעים מה זה עשה במסגרת מה שדיברת על תומר, על ההוצאה לפועל, אבל לא מעט חוקים שאנחנו יודעים את המהפכה, והעברת את המשרד הזה ממשרד שהיה עמום ואולי מקצועי מאוד אבל לא שקוף לציבור, ואולי היתה חומה בינו לבין הציבור, ועכשיו משרד המשפטים שקוף הרבה יותר, הוא נגיש, הוא יעיל יותר, וגם שיפר את השירות באופן בלתי רגיל בעניין הזה. בכל אופן, וגם לך על האומץ הציבורי המקצועי שאת מובילה את המשרד, וכנראה שיש לך יושרה - - -

בקיצור, הם מרוצים מחוק הגיוס.

רגע, רגע, שנייה. אם הוא לא יגיע לאבל - - -

עם כל הכבוד לה היא גם לא קשורה לחוק הגיוס. אולי גיבוי של מפלגה. היא לא התיימרה לקחת את הקרדיט בחוק הזה מעבר לניסיון הרב שיש לה - - - אבל לכן גם הסיי שלה בעניין בהשוואה למה שהיה, ששינה את חוק לפיד וכולי. אבל אני לא רוצה להיכנס עוד פעם לנושא של חוק הגיוס.

אבל ברשותך, אני כן אתייחס לטענה על ריבוי חקיקה. צריך לדעת שהמספרים שמופצים כאן על אלפים שזה מגיע להנחה, זה לא נקרא ריבוי חקיקה. אולי הכנסת צריכה להתמודד ולא קל לכנסת להתמודד. אבל אנחנו מדברים על חקיקה שמתבשלת יותר ומתקדמת הלאה. אז אני קודם כל אתחיל בדברי שבח, שיש שינוי כיום שוועדת השרים לענייני חקיקה והליווי של משרד המשפטים לא רק מתייחס כן ולא, מאשר או לא מאשר, אלא גם מנסה למצוא אלטרנטיבות ופתרונות אחרים - - - חקיקה. בגלל שאם נשאל ואני שואל את השאלה, ריבוי חקיקה? שיצביעו לי על חוק אחד שהוא מיותר.

יש הרבה.

חוק שהגיע, שעבר קריאה טרומית, חוק אחד שהוא רק היה - - -

נעשה ישיבה מיוחדת, נכין את הרשימה.

יש שני חוקים היום במדינת ישראל שמציינים את אותו היום, אחד בלועזי ואחד בעברי. זה חוק מיותר שעבר בקריאה שנייה ושלישית.

אבל עובדה, אתם מעבירים את זה כדי שחברי קואליציה - - -

אבל הוא ביקש דוגמה למשהו שעבר.

- - -

אתה מעביר כזה צמוד לחוק ממשלתי בדרך כלל.

לא. לא.

רק כדי - - - לו את זה. ואין חוק ממשלתי. אל תדאג.

בשינוי שמות כאלה ואחרים. יש לי הרבה. אני יכולה לתת לך רשימה.

אני מכיר כמה חוקים, תאריך הרישום לגנים ולבתי ספר שמהתאריך העברי רצו להעביר את זה לתאריך הלועזי, ושברישיון הנהיגה יהיה תאריך עברי. אולי זה גם חשוב כשלעצמו, אני חלקתי על החוקים האלה, על חלק מהחוקים האלה, אבל יש כאלה שחשבו שהתאריך 1.1 הוא התאריך הקובע ולא ב' שבט אולי שזה היה התאריך העברי שקבע.

ח' שבט.

בעניין הזה היה ויכוח ערכי. אבל בסופו של דבר אי אפשר ואני מבקש שיצביעו על חוקים שהם ממש מיותרים באופן בולט - - -

יש חוק היום שאומר מה שמה של מדינת ישראל.

אז חוק הלאום מבחינתי הוא אותו דבר. זה כמעט מה מהותה של מדינת ישראל, לפי דעתי זה גם כתוב באופן חוקי ואתם מקדמים, שם אתם לא חלוקים.

אני רוצה להגיד לך, שרת המשפטים, בטענה שיש ריבוי חקיקה פרטית יש גם ריבוי של חקיקה ממשלתית. אם ניקח במשוואה הזאת של מדינות שאין, אבל - - - על ריבוי של חקיקה ממשלתית. יש משהו שנעשה במדינה צעירה - - -

מצד שני יש פיקוח יותר רציני.

אני חושב שיכול להיות שדווקא אם יהיה באמת שיתוף של פיקוח על עבודת המשרדים שחלקם גם דורש שינוי חקיקה בשינויים בתוכניות העבודה - - - זה דווקא אולי יכול להמעיט את החקיקה הפרטית כשחלק מהדברים שאנחנו רוצים לשנות אומרים, אבל זה החוק, מה אתה רוצה? אומנם אנחנו מסכימים איתך, אבל החוק לא מאפשר לנו מעבר לזה.

בסופו של דבר עשו דימוי לזה שהחקיקה הפרטית מיותרת, ואיך אנחנו יכולים לעמוד מול שרלטנות של חברות שמספקות שירות, מספקות מוצרים, בהגנת הצרכן בלי חקיקה? כשהחוק אומר זה החוק, רק בלי חוק אני לא יודע איך לעשות זה. אנחנו לא מכירים דרך אחרת, או תקנות או פעולות כי המשרדים לא תמיד עושים. יכול להיות בליווי של תוכניות עבודה - - -

עכשיו ממש בקצרה, דיברת על הטאבו וזה שינוי מאוד מבורך, על כל קבלת המידע, אבל יש משהו מובנה. אי אפשר היום לקבל מידע בטאבו או בכל מרשם המקרקעין רק על ידי גוש וחלקה, שזה גוש וחלקה פתוח לכולם, כל אחד שיודע גוש וחלקה כבר יודע מי הבעלים ומי המשכנתאות שיש. אבל אם יש לי מספר זהות ואני מבקש לקבל מידע מה רשום על שמי או שאני מגיע עם צו ירושה ואני רוצה לדעת מה כתוב על מספר הזהות הזה או על צו הירושה, אין לי אפשרות לקבל את המידע הזה. ואנשים מסתובבים פה כשהם לא יודעים את הכול, אם הם יקבלו צו ירושה, אין את המסמכים על דברים ששייכים להם, רכוש ששייך להם, על קרקעות ששייכים להם, הם לא יכולים לקבל את המידע בגלל שהם לא יודעים את הגוש והחלקה, או יודעים שבאיזור נצרת הסבא קנה שם קרקע, יש צו ירושה, והוא לא יכול לברר ולבדוק איזו חלקה.

הסבא רבא של אבי ליכט 200 דונם בגוש עציון.

והוא הזכיר את זה?

כן, גם יש לו את כל המסמכים.

אבל אם הוא לא ידע את הגוש והחלקה הוא לא יכול לקבל את זה, הוא יזה את זה באיזור זה וזה, הוא לא תמיד יודע, במקרה שהיתה פרצלציה קשה מאוד לקחת את זה.

דבר אחרון, בנושא תיקים שנסגרים ומעצרים ארוכים מאוד שנעשים ובסופו של דבר אנחנו יודעים שהגיבוי שניתן למשטרה בעניין הזה, ולא שומעים את הקול שלכם בעניין, גם במעצרי השווא אבל גם בתיאום עדויות שיש ושמוכח באופן בולט, בזה שריבוי הבקשות למעצר והתיקים שנסגרים בסוף, שזה קשור להתחלה של הדברים, גם שם אתם יכולים להשפיע. משרד המשפטים יכול להשפיע. אנחנו באים ומלינים על המשטרה בעניין הזה. יש הרבה סיי והרבה יכולת מקצועית למשרד המשפטים להיכנס - - - זה דבר שמעיק על החברה באופן כללי, בוודאי על אלה - - - ואני חושב שמשרד המשפטים היה יכול בזה להשפיע רבות. תודה.

אני אצא, אבל תומר ימשיך.

שמונה דקות?

אני אעשה את זה בפחות אפילו.

(הצגת מצגת)

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לאגף מחקר, תכנון ומדיניות ברשות שהכינה את המצגת, ומזל טוב ליום הולדת שלך שחל היום, רבקה, לפי העברי. לפי העברי, בטח יש הצעת חוק בעניין הזה.

אצלנו כל תוכנית העבודה, השנתית והרב שנתית והאסטרטגית נגזרת מהחזון שלנו. החזון שלנו אומר שהרשות תפעל לכך שכל חייב ישלם את חובו תוך נקיטת כל האמצעים המוקנים לה בחוק ותוך הגנה על החייבים שאינם יכולים לפרוע את חובותיהם. למעשה יש פה שלושה חלקים. קודם כל, שאנחנו, רשות האכיפה והגבייה על שתי הזרועות שלה, הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, צריכה להיות הגוף היחיד שגובה חובות במדינת ישראל. כל חייב צריך לעבור אצלנו ויש התקדמות יפה בעניין של המרכז לגביית קנסות שבמקום - - - התחילו לגבות אצלנו.

מצד שני אנחנו רוצים לגבות כמה שיותר, וענייני דין לחייבים זה ממש לא נכון, אבל להגן על החייבים שלא יכולים לפרוע את חובותיהם, זה החזון. הכול נגזר מהחזון, גיל.

המטרות והיעדים שלנו הם תמיד שיפור גביית החובות, שזו תמיד המטרה הראשונה שלנו, אבל 2. יישום חוק חדלות פירעון שזה קשור לחלק השלישי של החזון, של ההגנה על החייבים שלא יכולים לעשות את זה, ויצירת גישות שונות לטיפול בחייב הזוכה על פי מאפיינים. ראינו שחייב שיש לו חוב 5,000 שקל שנוצר לפני חודשיים לא דומה לחייב שיש לו 200,000 שקל בתיקים שקיימים כבר 30 שנה. אי אפשר להתייחס לכולם באותה צורה, צריך לפתח דרכים שונות לעניין הזה.

שיפור השירות לכלל בעלי העניין וקיצור הביורוקרטיה. אז רק כדי שיהיו לכם קצת מושגים על שירות, יש לנו מיליון - - -

תוכלו להפוך את הראש שלכם מגובה למשקם? אתם צריכים לעשות מהפכה כזאת.

כבר היום אנחנו עושים את ההפטרים, שזה התיקון ששרת המשפטים עשתה לפני שנתיים. נכון להיום 1,300 ומשהו חייבים כבר קיבלו הפטר ברשות האכיפה והגבייה, נכון לסוף השבוע שעבר.

טוב, זה מתוך 30,000 ומשהו.

בסדר, אבל זה מתחיל. כל שבוע, נגיד בשבוע שעבר 18 חייבים אז הם יודעים את הדבר הזה, אבל לא מדובר פה על מהפכה מלאה כי הראש העיקרי שלנו יהיה עדיין לגבות חובות, צריך לזכור את זה. אנשים צריכים לשלם את החובות שלהם. ההפטר בחדלות הפירעון למרות כל המספרין המבהילים ששמענו פה הם מיעוט שבמיעוט.

לגבי נתוני שירות, רק להבין את המושגים, יש לנו מיליון ורבע ביקורי שירות בשנה, בלשכות, זאת אומרת אחד מול אחד, בגובה העיניים, ועוד מיליון שיחות במוקד כל שנה. 300,000 תיקים חדשים פחות או יותר שנפתחים כל שנה. אני לא אאריך בעניין הזה, אבל כדי לממש את תוכנית העבודה שלנו אנחנו עובדים בצורה מאוד מובנית. האגף לתוכניות עבודה אצלנו מנקה ומנקז את כל החזון האסטרטגי ל-697 משימות, מתוכן 41 משימות רב שנתיות. אין טעם לעבור כרגע. אנחנו נספיק לעבור אולי על 500 במקום על 6097, רז נשאיר את זה לפעם הבאה.

רק רגע, תומר.

אני יוצאת. תודה רבה.

אנחנו רוצים להודות לשרת המשפטים גם על הדיווח המלא וגם על השליטה בכל החומר וגם על התשובות, ונמשיך לעבוד ביחד, הוועדה תעבוד איתה.

מבחינת יעדים מרכזיים, אלה יעדים שאפשר לזכור אותם, ואם תזכרו את זה משלוש הדקות שלי אז זה שווה. שיעור החובות שטופלו בהוצאה לפועל – בסופו של דבר אנחנו נועדנו כדי לגבות חובות, ואנחנו מדברים גם על גבייה ישירה, זאת אומרת, כסף שעובר ממש בקופות שלנו, הקופות של ההוצאה לפועל שזה כמיליארד וחצי שקל בשנה. אבל בעיקר על הגבייה העקיפה. גבייה עקיפה זה הטיפול בחוב בצורה הכוללת שלו, גם מה שבן אדם שילם אצל העורך דין, וגם הקטנת חוב שנעשתה בגלל הסדר שאנחנו מקדמים או מובילים אנחנו סופרים את זה.

בשנת 2017 רצינו להגיע ל-35% מהחוב - - - מה הכוונה? אם ב-1 בינואר גובה החובות בפתיחה של כל התיקים בהוצאה לפועל, שנפתחו במשך כל השנים, נגיד שהוא היה מיליארד שקל, אנחנו רוצים להפחית אותו ב-350 מיליון באותה שנה. כמובן שבאותה שנה גם ייכנסו חובות חדשים, אז המספר לא ירד כל הזמן כי כל שנה נפתחים חובות במאות מיליונים, אבל אנחנו רוצים לטפל ב-35%, ואנחנו רוצים בשנת 2018 להעלות את זה ל-38%. כנראה שאנחנו בעזרת ה' נעמוד ביעד הזה.

ופה עכשיו יש עניין של מספר התיקים, ופה צריך לעשות הבדל דרמטי, הבדל של שמיים וארץ בין ההוצאה לפועל לבין המרכז לגביית הקנסות. בהוצאה לפועל אין אלטרנטיבה, האלטרנטיבה של ההוצאה לפועל זו פעילות עבריינית או בעיקר ייאוש. ולכן בהוצאה לפועל אנחנו רוצים להפחית את מספר התיקים, כלומר מי שיש לו תיק בהוצאה לפועל שהמספר ירד. תמיד דיברנו על מספר של 2.5 מיליון תיקים, היינו תקועים על המספר הזה הרבה זמן ואנחנו הגענו ל-2,400,000. כבר היום, נכון ל-30 במאי 2018 המספר הוא כבר 2,365,796, כלומר הצלחנו לעבור את היעד שהצבנו לעצמנו ואני מקווה שעד סוף השנה המספר הזה ירד עוד יותר. לעומת זאת, במרכז לגביית קנסות המטרה שלנו היא להגדיל כמה שיותר כי במרכז לגביית קנסות אנחנו מתחרים עם גופי גבייה אחרים. משרדי הממשלה גובים חובות לעצמם באמצעות חברות גבייה שזה דבר לא נכון, ולשמחתי הרבה יותר ויותר משרדים, וגם החשב הכללי מבין את זה, שהדרך הנכונה לטפל בחובות המדינה, בוודאי בחובות הפליליים, שזה דחוף, וגם בחובות של הרשויות המקומיות, זה באמצעות המרכז לגביית קנסות, ולכן פה הכוונה שלנו היא להגדיל כמה שיותר.

אם תשימו לב למספר, אז קרה עכשיו ממש בימים אלה מהפך דרמטי, מהפך, כמו שחיים יבין אמר, יש יותר תיקים פתוחים במרכז לגביית קנסות מאשר בהוצאה לפועל. אם בעבר המרכז לגביית קנסות היה בערך 10% מהסך הכול, היום הוא כבר יותר מ-50%, ואנחנו מקווים שזה ילך ויגדל.

התחלתם את הפיילוט? - - -

לא. זה יתחיל ב-1 בינואר אבל יש כבר התעניינות רבה.

כן, יותר מארבע? ארבע לפחות יש?

מבחינת פניות יש יותר, אבל אמרנו למרכז לשלטון מקומי שנעבוד על עשר רשויות בינוניות, ויהיה לנו אני מקווה.

יהיה לכם?

כן, אני מקווה בעזרת ה'.

גיל, הלאה.

מספר החייבים הפרטיים בהוצאה לפועל – כמה מספרי זהות, כמה אנשים חייבים בהוצאה לפועל, אז תמיד דיברנו על מעל 650,000 והיום אנחנו כבר עומדים על 605,000, והיעד שלנו להגיע ב-2018 ל-593, ואם תזכרו את המספרים של פשיטות רגל, עדיין זה אחוז קטן מאוד. זאת אומרת, רוב האנשים בהוצאה לפועל הם לא פושטי רגל, יש להם חובות קטנים, 5,000, 10,000 שקל, 20,000 שקל - - -

מה הפילוח מתוך ה-600,000?

מבחינת מספר התיקים, אתה מכיר אותו טוב.

לא, מבחינת סכומי חוב.

הרוב הגדול, אם אני לוקח את הסכום של 50,000 שקל כחוב משנה חיים, כלומר בן אדם שיש לו חוב של עד 50,000 שקל יכול להתמודד איתו, ויותר מ-50,000 זה כבר יותר בעיה, אז 80% נמצאים אתנו.

אמרתם יותר אפילו. אמרתם שרק סכום של 5,000 זה 50%, 60% - - -

כן, ואני אומר, אם אתה עולה - - - ל-50,000 אז זה מגיע ל-80%. זאת אומרת, אנחנו באמת צריכים לחלק, וזה מה שאמרתי כיעד הראשון, בין חייבים שהם קטנים ואפשר להעיף אותם מהמערכת ואפילו בשיחת טלפון הם ישלמו את ה-5,000 שקל, כי הם לא בעייתיים, הם פשוט שמו על המקרר ושכחו, לבין החייבים שצריך לטפל בהם דרך חדלות פירעון שזה באמת גבול הרבה הרבה יותר גבוה.

יש לנו מדד מרכזי, ופה עדיין לא הצלחנו להשיג, אורך חיי התיק בהוצאה לפועל הוא עדיין ארוך מדי. חלק מזה זה בגלל האדברסריות של המערכת. אנחנו עברנו להנהלת בתי המשפט ולכן אנחנו תלויים לגמרי ברצון של הזוכה. יותר ויותר אנחנו מנסים להיות יזמים בתיק ולפעול בתיק, לא רק ברמה של תזכורות אלא ברמה של לעשות פעולות גבייה, וזה אנחנו מקווים שיקצר את חיי התיק. אנחנו עדיין לא שם.

ודבר אחד חשוב לגבי תוכניות העבודה, אנחנו לא רק מפרסמים את הדוח שלנו בקובצי PDF. אני חושב שאנחנו הרשות הממשלתית היחידה שבאתר שלה הדוחות נמצאים באקסלים. מי שרוצה להריץ איזשהו עיבוד או איזשהו שינוי או לבדוק מגמות או לעשות גרפים, הכול פתוח, הכול שקוף, ואנחנו מזמינים את כולכם לעשות את זה. תודה רבה.

תודה רבה לכל המציגים, כלומר לשרה, לאמי, ליגאל, לתומר, לברק, לכל האחרים. תודה רבה לחבריי חברי הכנסת ושיהיה לכם בהצלחה. בכל אופן ההצגה מרשימה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:07.