פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 669
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 12:30

1. מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ גילאון אילן
2. מחסור בכיתות בזרם החינוך ממלכתי חרדי של חה"כ כהן מאיר
3. מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ השכל שרן
4. מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ מיכאלי מרב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מרדכי יוגב
מאיר כהן

אילן גילאון
מרב מיכאלי
רחל עזריה

שי קלדרון - מפקח, רפרנט ארצי, ממ"ח, משרד החינוך

תמיר בן משה - סמנכ"ל פיתוח, משרד החינוך

בלה רדונסקי - ממונה יעוץ משפטי, מחוז חיפה וצפון, משרד החינוך

אורי שלומאי - עורך דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישראל אוזן - משרד הפנים

יעל אלימלך - מנהלת מחלקה, חרדי רשמי, מנח"י, עיריית ירושלים

יואל מרגי - נשיא הקהילות היהודיות של צרפת

מיכל צ'רנוביצקי - יו"ר תנועת עיר ואם

נעמה עידן - מו"ל עיתון יום ליום

רבקה סופר - מנהיגות חרדית ישראלית

יחזקאל רוזנבלום - עורך דין, חי"ש, חרדים ישראלים

אליהו פולק - חי"ש, חרדים ישראלים

דוד אומן - חי"ש, חרדים ישראלים

אוריאל ישר - יו"ר ועד הורים, בית רב"ן, ממ"ח

רחל מורגנשטרן - מובילת המאבק לפתיחת ממ"ח בפתח תקווה

רחל רושגולד - נבחרות

איתי סעדון - בנות ירושלים

פנינה פויפר - ירושלמים

מנחם גודיק - מורה לבגרות

איילה כיטוב - מעורבות

אביגיל קרלינסקי - פעילה חברתית

נטע כץ - הורה

איתמר קהא - הורה

מיטל אליהו

א.ב., חבר תרגומים

1.מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ גילאון אילן
2.מחסור בכיתות בזרם החינוך ממלכתי חרדי של חה"כ כהן מאיר
3.מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ השכל שרן
4.מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי של חה"כ מיכאלי מרב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 3 ביולי 2018, כ' בתמוז תשע"ח. הנושא על סדר היום, במסגרת דיון שיזמו חברי הכנסת אילן גילאון, מאיר כהן, שרן השכל ומרב מיכאלי, ואני יודע שפנתה אלי במקביל גם חברת הכנסת רחל עזריה, אז הנה, את רואה שבסוף זה מתקיים.

מדהים. כל הכבוד לך.

הנושא: מחסור בכיתות בזרם החינוך הממלכתי חרדי. אני רוצה לשמוע גם סקירה אחרי היוזמים שידברו, סקירה בכלל על הממ"ח הזה, מה הסטטוס שלו, מה קורה איתו במשרד, יש כוונה לקיים אותו, לחסל אותו? יש כוונה להרחיב אותו? צריכים לדעת. לפי זה נדע איך אנחנו מתנהלים, כי אנחנו יכולים לדבר על סימפטום שהוא שולי לעומת המגמה שהמשרד מוביל. יכול לדבר על מחסור בכיתות בזמן שמנהל הבנק רוצה לסגור את הבנק, לכן אני רוצה לשמוע אם יש למשרד החינוך, מי שמוסמך לומר לנו מה המדיניות לגבי הממ"ח בכלל, אבל זה אחרי שחברי הכנסת היוזמים יתנו סקירה קצרה.

אילן גילאון, בבקשה.

תודה רבה אדוני על הדיון הזה שאתה תמיד מסביר פנים. הוא בא בעיקר על בסיס של תופעה שמתרחשת בציבוריות הישראליות ובתוכה יש רצונות לגוונים ישנים בתוך קהילת העדה החרדית שתמיד הוגדרה כצאן מרעיתם של פרנסיו.

אני אתקן אותך, העדה החרדית זו קבוצה קטנה.

הציבור החרדי. זה תיקון טוב מאוד. אנחנו מגלים יותר ויותר גיוון. הפתיחה לרשת התקשורתית פתחה גם לאנשים את האפשרויות להסתכל על הדברים. אנשים רוצים להמשיך להיות חרדים והם רוצים להמשיך להיות אולטרה אורתודוכסים והם רוצים להמשיך להיות באמונתם, אבל הם לא תמיד מוכנים להיות צאן מרעיתם של פרנסיהם.

על הבסיס הזה היה רעיון לשר פירון בזמנו, לפתח בתוך המסגרת החינוכית הפורמלית מערכת חינוך ממלכתית חרדית, ובמילים אחרות, שיש בתוך תוכנית הלימודים בעיקר לקראת הרצון של השילוב של הקהילה בכלל החברה, של מיומנויות ונושאים אחרים.

אני אומר לך גם יותר מזה. למדינה מאוד נוח לעבוד באמצעות עמותות משום שכך היא משתחררת גם מן האחריות. זה עולה לה יותר זול. היא משלמת יקר מאוד לפרנסי העמותות האלה. האמן לי אדוני, לו מה שהמדינה משלמת למי שמנהל את העמותות הללו, ואני מדבר על עמותות, אני לא זוכר בדיוק, אבל מספר של עשרות רבות, כל ילד בחינוך הזה יכול היה לקבל B.A, M.A וגם אני אומר, TWA, למרות שהחברה הזאת נסגרה, אבל החינוך לא מושקע במקום הזה.

לפעמים מתעורר חשש, אדוני היושב ראש, שמישהו רוצה לשמר את צאן מרעיתו. אני יכול להביא דוגמא ממקום אחר שבו אנחנו עוסקים כרגע, בנושא של השוואת השכר לנשים חרדיות בהייטק. מי שלא כל כך אוהב, אני לא מדבר על הנשים פה. גם אני אף פעם לא מדבר על חברים לעבודה. מי שלא כל כך אוהב את הרעיון הזה, זה דווקא פרנסי העדה החרדית. הם לא כל כך אוהבים את הרעיון, ולכן כאן יש לאפשר בצורה פלורליסטית, כאשר 20% מילדי ישראל בעצם שבויים בתוך תפיסה שהיא תפיסה פוליטית, לשחרר אותם. לא יכול להיות שמשרד החינוך או הרשויות במקומות יחילו את החובה הזאת על ההורים שצריכים לספק את הילדים למסגרת, אלא להיפך, אתם תספקו את המסגרת ומי שרוצה להגיע אליה, יבחר להגיע אליה, ומי שלא, לא יגיע אליה. אני יודע שיש הפניה בהרבה מאוד מקומות, אגב, שמדירים תלמידות או תלמידים מכאן ומכאן, כי אחד, אבא שלו ראה טלוויזיה והשני ספרדי והשלישי מכל מיני סיבות אחרות, בתור שוט ובתור יכולת לשלוט בציבור, ולכן הדבר הטוב ביותר שמדינת ישראל צריכה לעשות, אני אומר את הדברים מבלי שקראתי, כי נכנסתי מדיון אחר לדיון הזה. הדבר הנכון, הטוב, המוסרי והמתאים לזמנו כדי לאפשר מה שנקרא לכל ציבור גם לקיים את אמונתו וגם שיהיה לו פלורליזם רחב, לאפשר מסגרת של חינוך ממלכתי חרדי שעליו אחראי משרד החינוך של מדינת ישראל.

רחל עזריה, שחברי הכנסת הסכימו לתת לה.

כן, ואני רוצה לומר תודה גם לחברת הכנסת מרב מיכאלי.

היית אומר לי, הייתי נותן לה גם. למה זרקת אותי למים ככה?

כי אתה ראשון היוזמים. חוץ מזה אני נגוע. מה שקשור אליך, אני נגוע.

כפרה עליך, שכולם יהיו נגועים כמוך.

בבקשה.

גם תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי וגם לחבר הכנסת מאיר כהן שאפשרו לי לדבר עכשיו, כי אני צריכה ללכת לנהל דיון בוועדת הרפורמות שאני עומדת בראשה.

אני מאוד מודה לך, כבוד היו"ר על הדיון המאוד חשוב הזה. אני רוצה לומר משהו. יושבים פה לא מעט חברים וחברות ואלו אנשים שמרכזים קבוצות מאוד גדולות מאחוריהם. ישבתי עם לא מעט מהיושבים פה והם סיפרו שכשהם אומרים, מי רוצה להירשם לממ"ח, אז אנשים כותבים להם בפרטי, אבל הם לא ידעו ציבורית, כי המחיר של לעשות את התהליך הזה ולעבור על הגשר מעל המים, הרבה פעמים קשה לחזור בחזרה. אלו האנשים שפורצים את הדרך כדי לאפשר לחרדים, חילוניים ודתיים לחיות ביחד במדינת ישראל. הם אנשים שבעיניי, אם יורשה לומר, הם מגשימים את החזון של העתיד של מדינת ישראל, ומאוד חשובים ומאוד יקרים, ולכן אנחנו צריכים להקדיש להם את תשומת הלב ולראות איך אנחנו עוזרים להם, כי אנחנו לא משלמים את המחיר. עבורנו זה רק לדאוג שבסוף יהיו בתי ספר, אבל הם אלה שמשלמים את המחיר.

אחד, זה הרשויות המקומיות. אני הייתי חברת מועצה וסגנית ראש עיר בעיריית ירושלים וכשרצו להקים את בתי הספר, אני עזרתי לבצלצל כהן להקים את הישיבה התיכונית החרדית שלו, שיש שם בגרויות והכול, אז היו מספיק אנשים בעירייה שלא היו מעוניינים שהוא יקבל מבנה, והרשויות המקומיות בעצם מקשות מאוד בעניין של המבנה. בסופו של דבר נמצא מבנה ופתרנו את העניינים, אבל היום יש בפתח תקווה אתגר עם מבנה, יש בירושלים. אפילו שיש, בסופו של דבר הוקמו שני בתי ספר יסודיים, אחד לבנים ואחד לבנות, בית רבן ובנות ירושלים, אבל רק לאחר מאמץ, ואתה זוכר בדיון, אתה זוכר שניר ברקת היה פה והעליתי את זה, שרק אז הסכימו לפתוח שתי כיתות בכל אחד מבתי הספר, אבל יש עוד הרבה מאוד תלמידים שלא התקבלו למרות שהם מעוניינים ללמוד במערכת הזאת ולנו יש אינטרס שהם ילמדו שם, כי ככה הם יסיימו בבגרות מלאה והם יוכלו להשתלב בשוק העבודה ובחברה הישראלית, אז אחד, זה הנושא של המבנים וזה הרשויות המקומיות, ואם יש פה נציגות של הרשויות המקומיות, לא יודעת מי הוזמן לוועדה. זה דבר אחד.

דבר שני זה משרד החינוך. אני עכשיו נמצאת בקשר עם עיריית ירושלים לגבי עניינים של ממ"חים. הם כל הזמן אומרים לי, תקשיבי, אנחנו צריכים אמירה הרבה יותר ברורה ממשרד החינוך.

תודה. זה מה שאמרתי בפתיח.

כן. הם כל הזמן אומרים לי, תעזרי לנו להשיג מכתב ממנכ"ל משרד החינוך שאומר את זה בצורה מובהקת. בסדר, אני פונה, ולכן אני שמחה על הדיון הזה. משרד החינוך צריך לומר, אנחנו רתומים לזה לחלוטין. מי שלא מבין כמה זה חשוב, ואני מאמינה שאתם ממשרד החינוך, לפי סדר היושבים המקובל, היה לנו דיון גדול בוועדת חוץ וביטחון לגבי גיוס חרדים והדבר המרכזי שעלה היה העניין הזה של בתי ספר, שחרדים שמתגייסים לצבא, הילדים שלהם לא מתקבלים לבתי ספר, ולכן צריך את הממ"חים שהם לא מנוהלים על ידי אנשים שיש להם אינטרסים והם לא מנוהלים, לא יש קבלה ואין קבלה, אלא כולם יכולים, וזה בתי ספר ממלכתיים, וכן זה ממש צו השעה. אשמח מאוד אם יהיה אפשר לצאת מפה עם החלטות ומעקב. זה נושא קריטי. תודה רבה, ואני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן.

אדוני, אני ביקשתי להצטרף להצעה לסדר הזאת, לדיון בוועדה בגלל המשקעים והתחושה הקשה שלי בכל מה שקשור לאגף החרדי הזה.

המחוז החרדי.

המחוז החרדי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, שכנראה מישהו החליט לחסל אותו. אני חושב שאפילו שנותיו ספורות, וכל מה שנולד כשינוי מרענן במשרד החינוך נמצא בנסיגה גדולה מאוד, והנסיגה מתבטאת בכך ששר החינוך או מי מאנשיו החליטו שהמחוז הזה הוא מחוז מיותר, ולכן אני התחלתי לטפל בסוגיה הזאת מאזור הנוחות שלי. התקשרתי לראשי רשויות שמשם קיבלתי תלונות של הורים ושאלתי אותם האם משרד החינוך פנה, האם המחוז הזה פנה בדין ודברים אתכם בכדי להקצות שטחים. בכל המקרים התשובה הייתה לא, כי כנראה שמישהו במשרד החינוך עוצר את המגמה הזאת לעבור מהזרם החופשי למחוז הזה. לא רוצים, ולכן הדבר הטוב שהם עושים מבחינתם זה לייבש את המקום הזה.

ראינו את המחוז הזה בעליבותו, לצערי הגדול, כשאני התמודדתי ואתה גם עם האפליה שנוקטים כנגד תלמידים במחוז הזה, תלמידות במחוז הזה, ואנשי המחוז מגלגלים עיניים כי הם קיבלו הוראה ממשרד החינוך לא לגעת בתפוח אדמה הלוהט הזה, לכן אני מבקש ממך אדוני היושב ראש, היות ויש הורים שרוצים להביא את הילדים שלהם ואומרים להם לא, כי אין לנו מקום, צריכה לצאת פנייה מהוועדה הזאת לשר החינוך ולהגיד לו, אדוני, אם אתה רוצה שהמחוז הזה ימשיך לתפקד, אנא ממך תשית עליו את כל הכללים של משרד החינוך לרבות את הכלל שאומר שבמקום שאין כיתות לימוד, משרד החינוך בא בדין ודברים עם הרשויות, כי הייתי עשר שנים ראש עיר, ועשרות פעמים משרד החינוך יזם פנייה אלי ואמר, כאן וכאן יש לנו בעיה, האם אדוני יכול להקצות לנו שטח בכדי לעבור? זה אחד.

הדבר השני, להשתית על המחוז הזה את אותם כללים. לא העזתי לא לקבל ילדה לבית הספר בגלל מוצאה, מה שמעזים במחוז ועוצמים עיניים.

זה אפילו לא מוצאה.

בדרך כלל. אני לא בא בטענות לאנשי המחוז, אני לא בא בטענות לאף אחד. אני רוצה שבדיון כזה חשוב, שהוא מאוד מהותי, שר החינוך, תן לנו תשובות. מנכ"ל משרדו. רוצים את המקום הזה? בבקשה. לא רוצים? תפסיקו את זה, כי המשחק הזה הוא מיותר. אחיזת העיניים מיותרת. ליבי-ליבי על ההורים שפנו אלי, שפנו לכל אחד מאיתנו, ועל הילדים שרוצים ללמוד ואומרים להם, אין לנו מקום בכיתה. תודה.

לפני שאעביר את רשות הדיבור למרב מיכאלי, חברת הכנסת היוזמת, הנוספת, אני מקדם בברכה את נשיא הקהילות היהודיות של צרפת, מה שנקרא הקונסיסטואר, ד"ר ז'ואן מרגי. מי ששואל, כן, יש קרבה משפחתית בענף מסוים. יחד איתו נמצאים חברי קהילות שונות עם מספר ראשי ערים בצרפת, ראש העיר של מז'פורט, אני מבין, גנתיי ז'ון פי ושובילה, ונשיאי הקהילות, אז ברוכים הבאים. אתם נמצאים באמצע מרכזו של דיון שעוסק במה שנקרא ממ"ח. ממ"ח זה מחוז חרדי ממלכתי. היה ניסיון של שר החינוך הקודם, שי פירון, לפתוח זרם חרדי בתוך החינוך הממלכתי של מדינת ישראל. אנחנו בדיון לראות אם זה צלח ואם הכוונה אכן עדיין נמצאת על השולחן ויש כוונה לחזק ולקיים את המחוז ממלכתי חרדי בתוך המחוז החרדי.

בבקשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי.

תודה אדוני. תראה, אנחנו היינו פה כולנו עד לפנות בוקר בגלל הדרמה הגדולה של המאבק על גיוס חרדים, מה שנקרא גיוס חרדים, ויש דיבורים גדולים איך העובדה שבגדול החרדים לא מתגייסים לצה"ל, עושה פצע מאוד גדול בלב החברה שלנו ומהווה בעיה אמיתית במדינה שלנו שנאבקת - - -

חלק מהחרדים.

אמרתי, בגדול. ואני אמרתי שם ואני אומרת גם כאן, הבעיה היא כפייה בתוך החברה החרדית ובתוך החברה הדתית. הבעיה היא שפוליטיקאיות ופוליטיקאים חילוניים - - -

ולעניין הדיון בבקשה.

זה עניין הדיון, כי זה אחד לאחד אותו דבר. העניין הוא שפוליטיקאיות ופוליטיקאים חילוניים ולצערי הרבה פעמים גם עובדי מדינה שלא בטובתם, פשוט נותנים לרבנים קיצוניים ולחלק מהפוליטיקאים החרדים הקיצוניים את המפתחות לכלל החברה שלהם ולכלל הציבור שלהם, וזה בדיוק מה שקורה גם כאן. יש ציבור חרדי וחרדית שמאוד מעוניינת ללמוד לימודים שהם לא רק לימודי קודש, אלא הם גם לימודי, שאנחנו קוראות וקוראים להם ליבה, אבל הם באמת הדברים הכי בסיסיים של החיים, שלא מעוניינים לגזול מהילדות והילדים שלהם את ההזדמנות להכיר את העולם על פניו השונות והשונים.

העובדה שמדינת ישראל לא מאפשרת להם, מונעת מהם בכוח לעשות את זה, זה דבר מטורף. זה פשוט דבר לא יאמן, שהיא מונעת מהם והיא גם שמה בפניהם מכשולים שגורמים להם אחר כך לנזקים. תחשוב על זה, אדוני, על מה אנחנו מדברות. בסתר צריך לשלוח הודעות האם יש מקום, כי אם לא, עדיף שלא ידעו, כי אחר כך גם לא יקבלו אותי לבית ספר הלא ממלכתי. ההדרה והאפליה והאלימות שמופעלת על מי שרוצה או רוצה באמת ללמוד בתור תלמיד, לא רק חרדי, כי יש באישיות של אנשים כל מיני פנים, כמו שאני לא רק פמיניסטית, אנשים הם לא רק חרדיות וחרדים. יש להם עוד תכונות, עוד אישיויות ועוד חלקים בחיים שלהם. העובדה שהמדינה לא מאפשרת להם לחוות את זה ולממש את זה ולהיות את זה, זה פשוט דבר הזוי.

השאלה ששאל חברי מאיר כהן, שוב אני אומרת, זה פשוט הזוי. אם אין זרם ממלכתי חרדי, אז על מה אנחנו מדברות ומדברים? אם יש, אז באיזה עולם משרד החינוך מעז לא לתקצב אותו?

על זה הדיון היום. אנחנו נשמע את זה.

זה לא רק לתקצב אותו. היוזמה צריכה להיות של המדינה. קודם כול, לכל תלמיד ותלמידה שרוצה את זה, הייתה צריכה להיות כיתה גם אם היא תעמוד ריקה. המצב היה צריך להיות הפוך. היו צריכות להיות כיתות מוכנות ורק להזמין ולהזמין ולהזמין את הילדות והילדים ואת ההורות וההורים ללמוד בהן.

בהורים יש גם את ההורות.

חבר הכנסת מרגי, אדוני היושב ראש היקר, כוכבית, אם כבר אתה שואל על ההורות. יושבות פה בדיון הזה חברות מאוד חשובות. יושבת פה מיכל צ'רנוביצקי ויושבת פנינה מהתא החרדי.

הן ייצגו את עצמן. חבל לי על הזמן.

אבל זה דיון שאני יזמתי.

את יזמת אותו ואני קיימתי אותו ואני רוצה לנהל אותו. הן יציגו את עצמן כשהן ידברו.

אני יודעת.

אז בואי נעשה את זה זריז כי אני רוצה להיכנס לתוך הדיון.

סבבה, אז מה שאני רוצה להגיד עליהן, זה שהיושבות פה, ויושבת פה רחלי ויושבות פה נשים שעדיין לא זוכות לזכות הבסיסית של להיות מיוצגות בכנסת ישראל. עדיין לא יכולות להיבחר. 100 שנה אחרי שנשים קיבלו זכות בחירה בעולם, בישראל יש עדיין מפלגות שאומרות, אין כניסה לנשים, למקום הזה שאמור לייצג את כל הציבור ולטפל בבעיות האלה בדיוק, והן צריכות לעשות את זה דרכנו.

למה את מרגישה שהיא עושה את זה דרכך? היא בחרה במסגרת שלך. היא לא בחרה במסגרת המתאימה לה. מי שמדיר נשים זה לא מתאים לה. הפטרוניזם הזה לא מקובל עלי.

הן תדברנה בזכות עצמן.

אם המסגרת של אותן מפלגות הייתה מקובלת עליהן, וזה לא הדיון, הן היו מתמודדות שם.

אבל הן לא יכולות כי התקנון של המפלגה שלך ושל המפלגה השנייה אומר שנשים לא יכולות לא רק להתמודד, אפילו לא להיות חברות.

גבירתי, הבנתי. זה הכול על הכיתה העלובה הזו של הממ"ח שעוד לא הוקמה, ואנחנו שמים עליה את כל התסכולים של החברה הישראלית. אוקי, תודה.

מה לעשות, זה חלק מאותו דבר.

תודה. אני אוהב את הדיונים האלה. חבל על הזמן. אני אומר לך, זה עושה לי מחשבה שנייה אם להיות באמת ממלכתי ומכיל, כי כל הזמן שאני מביא, אם זה הדיון על החברה הערבית כדי לשפר אותה, אנחנו שמים עליה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני וכל העוולות ומתפוצץ הדיון. אני מביא דיון שבאמת רוצים לטפל בו, אז שמים לי פה את ההורות ואת ההורים ואת הגיוס לצה"ל והמפלגות ונשים ומודרות. נו, בחייכם. להיות רציניים. אני בכל אופן מעריך את שעת העבודה של הכנסת ורוצה לצקת לה תוכן.

גם אני.

אז תודה. מוטי, אתה רוצה את האורח? אני יכול לתת לאורח לתת לנו מספר דקות, לומר מה הם עושים פה בשבוע הזה בכלל במדינת ישראל. בקצרה. תציג את עצמך.

אני מודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אני נשיא הקהילות היהודיות של צרפת. באתי עם משלחת ואנחנו באים במיוחד. כל שנה אני עושה כנסים בצרפת להגיד שלום לכל העולים שמגיעים מצרפת לישראל. השנה באתי עם הקבוצה שלי לראות מה החיים של העולים מצרפת כשמגיעים לפה, אם הקליטה ואם העלייה ואם המשרדים נותנים - - -

ואם מערכת החינוך קולטת אותם. זו טרגדיה מה שקורה לילדים של העולים במערכת החינוך במערכת החינוך במדינת ישראל.

הסיסטם של חינוך בצרפת הוא שונה לגמרי מהסיסטם פה. בצרפת בבית ספר יש הכול. יש חרדים ולא דתיים וכולם באותו מקום. אם העלייה של צרפת חשובה לכם, חשוב מאוד שהעולים שמגיעים לישראל מצרפת, שימצאו פה חינוך מתאים למה שהיה להם גם בצרפת, שיוכלו להישאר עם עזרת המדינה בחינוך דתי, וחינוך דתי שמאפשר להם גם לעשות לימודים ולעשות כל מיני דברים בצרפת. יש פה סתירה בין לימודים חרדים, וזה חשוב מאוד גם ליהודי צרפת. יש כאלה שחשוב להם, אבל בסיסטמה, הממלכתי דתי, לפעמים זה לא מספיק ליהדות צרפת וצריך למצוא - - -

הסיסטם הצרפתי בסדר? מוצא חן בעיניך?

בעיני הצרפתים.

אתה תשכנע את הבן דוד שלך - - -

אני רוצה לומר מה שיואל לא אמר. צריך לתת לילדי העולים הזדמנות להצליח, קליטה נכונה ולהצליח כמו שהם הצליחו בצרפת, ואם היו נשארים היו מצליחים בצרפת. לצערנו הרב המשבר שיש לחלק מילדי העולים במערכת החינוך במדינת ישראל הוא משבר וצריך לטפל בו. אנחנו לא הפקנו לקחים כנראה משום עלייה אחרת, וחבל. חבל שהם נטמעים בתוך איזו הגדרה כוללנית של עולים בלי התייחסות.

זה לא מובן מאליו שנשיא קהילה, כי ראשי הקהילות היהודיות בצרפת מעודדים עלייה. זה מקטין להם את הקהילות שלהם. לפעמים גם בקהילות רחוקות וקטנות מחסל קהילות, יוצר נקודת משבר של זהות. עדיין הם מעודדים עלייה אבל הם רוצים להיות בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון. תודה רבה.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכולם ושהות נעימה בישראל.

מיכל, תציגי את עצמך בבקשה.

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר קהילת עיר ואם. אנחנו פעילות חרדיות, מתעסקות בנושאי חינוך, רווחה, זכויות נשים, זכויות עובדים.

רוצה להתמודד בש"ס, אבל סתם, אל תעני.

אי אפשר.

מה אכפת לך אפשר או לא אפשר. רוצה להתמודד?

כן.

הצהרתית, שמענו.

את הבעיות של מערכת החינוך החרדית בכללי, נראה לי שכל יושבי החדר מכירים ומכירות. אני רוצה דווקא לדבר שנייה על בתי הספר הממלכתיים חרדיים ולמה אנחנו בכלל חושבים שזה כזה פתרון, אז אני רוצה להעלות כמה נקודות. יושבים פה גם כמה הורים שהילדים שלהם לומדים בממ"ח. דבר ראשון, רמת הלימודים. יש עוד בתי ספר חרדיים שמלמדים לימודי ליבה, אבל הרמה בדרך כלל מתחת לכל ביקורת, המורים לא מספיק מוכשרים.

אפשר לומר רמה נמוכה, לא דרמטיות.

אוקי, רמה נמוכה.

אבל זה דרמטי, אדוני.

בממ"ח אנחנו רואים ממש פערים בנושא הזה, כמו בכל החינוך הממלכתי. הנושא השני, כל הנושא של זכויות עובדות ועובדי ההוראה במערכת החינוך החרדית. אני דיברתי עם הורות בבית ספר באלעד שעבר ממוכש"ר לחינוך של ממ"ח, והיה לנו איזה כנס באילת למורות שדיברנו איתן על זכויות של העובדות והעובדים שלהם והרמנו טלפונים לכל המורות באילת בשביל שיבואו לכנס, והמורות מאותו בית ספר שהתקשרתי אליהן, אמרו לי, מיכל יקרה, אצלנו הכול בסדר, עברנו לממ"ח. הבעיות נגמרו ביום שעברנו לשם. אז זה דבר אחד גם מאוד חשוב, וכמובן הנושא של האפליה. זו לא רק אפליה. כל הליך הרישום והקבלה לבתי הספר של החינוך החרדי, שנרשמים דרך בית הספר ולא דרך העירייה וזה יוצר בעיות ואפליה וילדים מתקבלים יום לפני תחילת הלימודים או אחרי - - -

זה שמשרד החינוך לא עושה את עבודתו, זה אסור.

אבל כל הרישום הוא בעייתי. כולנו יודעים שהורה חילוני או דתי הולך לעירייה, רושם את הילד, הילד עולה לכיתה א' ליד בית. אצלנו כל היום מלחמות על זה כבר 40 שנה, והאפליה לא נגמרת וכל הזמן מנסים - - -

ולדיון מה את מצפה?

ובבתי הספר של הממ"ח, יושבים פה הורים, אין אפליה בקבלה לבתי הספר. מקבלים ילדים - - -

אם הכול טוב, איפה הבעיה?

אין אפליה איפה?

בממ"ח.

אין אפליה. עד היום מאז ששי פירון הקים את החינוך הממלכתי חרדי, זה עובד טיפין טיפין וכמו שאמרו פה, האחריות מוטלת מצד אחד על כתפי ההורים - - -

את יודעת לומר לי, אני אשאל את משרד החינוך, כמה ילדים היום הצטרפו לממ"ח?

כמה ילדים יש היום בממ"ח? בטח שי יודע להגיד.

יש בבתי הספר היסודיים 5,600 תלמידים ובגני הילדים עוד כ-2,000. סך הכול בשנה הבאה אני מעריך כ-10,000 תלמידים.

מגמת עלייה, עצירה?

מגמת עלייה מדודה, לא דרמטית, אבל עלייה.

תודה. נחזור אליך.

צריך להבין שזה מתוך כמעט 450,000 תלמידות ותלמידים במערכת החינוך החרדית, אז מדובר על ממש עדיין מאוד קצת. הבעיה היא כזאת: כל אנשי המקצוע, כל מי שמתעסק גם באגף החרדי בהסתדרות, גם במשרד חינוך במחוז החרדי יודעים שזה הפתרון, הממ"ח, אבל יש את הבעיות הפוליטיות מסביב והיום המצב הוא שנכון, שי קלדרון מהמשרד שאחראי על הממ"ח והחבר'ה בפקידות שאחראים בתוך המחוז החרדי על הממ"ח עושים מה שהם יכולים בשביל לפתוח, אבל ידיהם כבולות.

אני רוצה לשאול שאלות מנחות לטובת העניין. את יודעת לומר לי שיש בתי ספר שביקשו לעבור לממ"ח וסורבו או ראש רשות שרוצה לפתוח בית ספר בממ"ח וסורב?

לא ראש רשות. זו הבעיה. דבר ראשון, בית שמש, יש עכשיו בית ספר, הוא נראה לי לא כל כך רוצה שיזכירו את שמם, אבל יש בית ספר שמנסה לעבור, בית ספר עם מאות ילדים שמנסה לעבור לממ"ח ונתקל בקשיים מצד הרשות המקומית בבית שמש. זו דוגמא אחת מהימים האלה.

זה נכון לגבי ירושלים, בני ברק, פתח תקווה - - -

רגע, אנחנו רוצים להבין. למה אני שואל אותך? כי את חיה את זה. את אומרת לי, קשיים מצד הרשות, לא מצד המשרד. את יודעת לומר לי את זה בוודאות?

כן, אני אסביר לך. נגיד בבני ברק. בבני ברק יש קבוצת הורים שרוצה לפתוח כיתה א' שנה הבאה, בנות. אין בכלל עם מי לדבר ברשות. המשרד מאשר את זה. מה זה המשרד? עוד פעם, אלה שאחראים. אתה רואה מי יושב פה ממשרד החינוך. מי שיושב פה זה אנשים שאחראים על הממ"ח. אנחנו לא רואים פה את מנכ"ל משרד החינוך.

הוא לא מגיע לכל דיון. זה מיותר לומר את זה. לא הוזמן.

זו הבעיה. יש פה בעיה.

אני מנסה ללמוד את הבעיה. אני התחברתי לאחד הדברים שאמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי. לכאורה, יוזמה שחלק ברכו עליה. מי שהיה צריך לברך, בירך עליה, יוזמה שנתנה אפשרות וכולם חשבו, הנה, הגיעה הבשורה. כולנו חשבנו, הנה, משרד החינוך בא לעניין, בואו נתחיל. אפילו לשווק את זה. אני מסכים איתך. אם נחכה שראשי רשויות יזמו לפתוח ממ"חים, יש להם בעיות פוליטיות בתוך הרשות, הוא הסתכסך עם המפלגה הזו ועם המפלגה השנייה. יכול להיות שהוא בכלל לא רוצה לחזק. יש ראשי רשויות שעדיף בלי תשתיות לשירותי דת כדי שלא תבוא אוכלוסייה דתית. גם זה קיים במדינת ישראל, צריך לומר את זה. הכול לגיטימי. זה קיים, ולכן בפתיח שלי רציתי לדעת בכלל אם המשרד אקטיבי, אם זה מוצר מדף שאפשר לבוא ולקחת אותו. כשאנחנו אומרים ממלכתי, זה לפי צורך. יש צורך, יש מענה. מעבר לזה, יש פה השקפת עולם. עם כל הכבוד, המדינה כמדינה באה כריבון ואמרה והטיפה לימודי ליבה אפילו באותה תקופה של שי פירון. היה תלוי תקצוב. מלמד ליבה, כעומק הלימוד, עומק התקצוב, אז יש פה תמריץ. מישהו רצה להמריץ את הנושא הזה.

אני רוצה באמת לשמוע את משרד החינוך, אם זה עדיין בלופ שלכם, בתוכנית העבודה, יש לכם עניין שהממ"ח יגדל? אם כן, מה הפעולות שאתם עושים? אני כן אומר לכם, אם תהיו ידידותיים ותרצו לקלוט, יהיו מוסדות שבאמת יבואו ביוזמתם להצטרף לממ"ח.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך. אחר כך נחזור לאורחים.

שי קלדרון, מפקח במחוז החרדי, רפרנט ארצי לממ"ח.

קודם כול אני מברך על הדיון החשוב הזה. אנחנו עוסקים בממ"ח יום וליל. יש לנו בממ"ח היום 45 בתי ספר בפריסה ארצית ממעלות ועד ערד, 100 גני ילדים ועוד מספר מיזמים חרדים כמו חווה חקלאית חרדית באלעד, בית ספר לחולים בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, מרכזי פסגה ועוד.

אנחנו כמשרד למיטב הבנתי והכרתי ובזה אני עוסק כל היום, בהחלט מעוניינים, רוצים לקדם את חובתנו ואת זכותנו כמדינה למוסד ממלכתי חרדי. הקשיים והאתגרים הם במספרים ובהיקפים ובתזמוני זמן. יש לנו דוגמאות, למשל פתח תקווה, קבוצת הורים גדולה מאוד שמתגבשת ומעוניינת והעניין הוא התזמונים, כי כאשר פונים אחרי תקופת רישום, אז יש לרשויות המקומיות 'סיי' להגיד, זה אחרי תקופת הרישום, הם לא נרשמו בעירייה ואנחנו לא יכולים לתת מענה אחרי תקופת רישום.

אבל בסוגיה של הממ"ח יש מה קדם למה. ההורים לא יכולים להירשם לאיזה משהו וירטואלי.

אני יכול להגיד, א', כאשר יש קבוצת הורים שרוצה ומעוניינת וזה קורה בעיקר משני קהלים במגזר החרדי שהוא מאוד רחב כמו שאמרה חברת הכנסת, גם לחרדים עובדים, חרדים מודרניים וגם לקבוצה גדולה מאוד של בעלי תשובה שלא היה להם מענה במיינסטרים החרדי ואנחנו אלה שנותנים להם את השירות המיטבי. בשביל להקים מוסד, יש תקנות רישוי ויש גם שיקולים מקצועיים של שתי כיתות בשכבה. אלה תקנות רישוי שלא הומצאו עבור הממ"חים.

למה אתם מחייבים אותם להביא אישור מהזרם החופשי? אני עכשיו טיפלתי בבית ספר, לא אגיד את שמו, אתם יודעים, שפשוט חבר כנסת מכנסת ישראל השאיר אותם תלויים באוויר עד לדקה ה-90. למה הם צריכים לקבל אישור - - - ?

אני לא הבנתי את השאלה. איזה אישור?

יש שתי אופציות להקים מוסד ממ"ח, ויש להם מכנה משותף. שתי האופציות, אחת, או הקמת מוסד חדש מאפס או העברת בעלות מעמותה כזו או אחרת ממוכש"ר לממ"ח, שאז עושים חוזה העברה. בשני המקרים יש טופס הקמת מוסד כמו כל מוסד ממלכתי במדינת ישראל. ממלכתי, ממלכתי דתי וממ"ח שווה בעניין הזה.

חדש, ממי הוא אמור להביא אישור?

טופס ההקמה מורכב מפנייה לרשות. הרשות חותמת שהיא מעוניינת, רוצה, מדברים על היקף הגילאים, על מספרי התלמידים ומשרד החינוך חותם, מקצה סמל ואז פותח תיקי עובדי הוראה. בהעברת בעלות יש חתימה גם של העירייה, גם של העמותה וגם של המשרד על העברת הבעלות. הבעיה קורית כאשר, א', פונים מאוחר ואז אין לנו 'סיי' מול הרשות המקומית, למה לא פתחתם במערכת המחשוב של הרישום אפשרות כזאת, ולכן למשל בעיריית בני ברק קיבלתי מכתב רשמי רק הבוקר אחרי שבועות של פניות, שאחרי תקופת הרישום הם לא פותחים בית ספר. ההורים לא פנו לעירייה בזמן ואז הם לא מחויבים לפתוח מוסד ממלכתי עכשיו. אין להם גם בינוי, אין להם אפשרויות.

מבחינתנו כמשרד המחוז מקדם מאוד את הממ"ח.

רק אם מותר לי על הסוגיה הזאת, סליחה, אדוני, כן להגן. אחד, כי היה ראש עיר - - -

אי אפשר גם הפקרות. צריך למצוא משהו ייחודי וייעודי למצבים כאלה.

כשבאים לראש עיר ואומרים לו בחודש מאי, שמע, אנחנו רוצים שתקים לנו בית ספר עם עשר כיתות, אין - - -

גם ראש עיר, יש לו פוליטיקה ויש פה בעיות, אז אם אנחנו מבינות את זה, שוב, אני לא באה אליכם בטענות, אבל מבחינת הכנסת ומבחינת הממשלה, וזה ברור הרי, מובן מאליו שיש לחצים. ראשי עיר הם לא פקידים, הם אנשים פוליטיים, אז למה אנחנו מעמידות אותם בכלל במצב הזה מלכתחילה?

עם כל הכבוד, ראש רשות מקבל מעמד וסמכות בחוק משר החינוך. ראש רשות חינוך, נכון, מאיר? הוא ראש רשות חינוך.

הכוח שיש לראשי הערים בנושא של חינוך, שימו לב, אין להם את זה בבריאות כי המדינה מאוד ברורה.

ריכוזי.

הריכוזיות של ראש עיר היא חסרת תקדים.

קחו חיפה, רבותיי. חיפה וקריית שמואל לומדים בחניון והוא לא מוכן לתת שטח ריק שנמצא בסמוך.

אדוני, ראש עיר בגלל פוליטיקה פחד מזרם שהוא חזק אצלו במועצה והזרם אמר לו, אתה לא פותח והוא לא פתח.

תודה. אנחנו צריכים להבין את הייחודיות. יש בעיה. הם לא באים אליך כי היה טוב להם. אם היה טוב להם, הם לא היו באים. הם באים כי רע להם, כי לפעמים הם אפילו לא מקבלים מענה. מה שברור לכל ילד לא ברור להם. הם לא מקבלים את המענים. אני יכול להביא לך עכשיו דוגמאות מהפרקטיקה שלי בשלוש שנים האחרונות על ראשי רשויות שהחרדים עובדים, וכל אלה שרוצים משהו אחר, קצת יותר טוב, קצת שונה, הוא בכלל לא על השולחן שלו, מטלז סטון ואני אגיע איתך עד צפון הארץ. הם לא באים בגלל שהיה טוב להם, הם באים במצוקה. כן, הם יבואו אליך אחרי מאי. הם יבואו אליך גם לעיתים בעיתות משבר גם באמצע השנה, התחילה שנת הלימודים, והחוכמה שלנו, בגלל שזה הממ"ח והממ"ח לא קם בגלל שמישהו רצה לעשות עוד משהו יפה, הוא קם בגלל צורך, לכן אני כן מצפה שתיתנו לנו את התשובות היצירתיות למרות ראשי הרשויות, למרות זה שאם תהיה קבוצת הורים שעונה על תקן סביר של כיתה, אכן ניתן להם לפתוח ונעזור להם וגם אם צריך לכפות על ראשי הערים, נכפה זאת על ראשי הערים, כי יש לכם כלים לכפות עליהם כשאתם רוצים. יש לכם הרבה מנופים על ראשי הרשויות.

שלא לדבר על זה שאתם יכולים ליזום.

אם אני עושה את זה טוב, למה את מפריעה לי?

נכון, אדוני.

אתה צריך לייצר לי את הפתרון. אני אומר לך, בגדול, לאן אני חותר בסוף הדיון הזה, כי זה לא מצב אידיאלי שאימא עכשיו קמה, קח דוגמא, פתח תקווה, שלום, אני רוצה שתרשום אותי בסטנד ביי לממ"ח. בהמשך יבואו עוד 20 ומשהו תלמידות או תלמידים. אין מציאות כזו. הלוואי ותייצר לי את זה. יבואו קבוצת הורים, קודם כול שתהיה להם האפשרות הטכנית ברמת המחשוב. אם אתה שמת את זה כחינוך ממלכתי, שהממלכה נותנת, זה מוצר מדף. מבחינתי הממ"ח זה מוצר מדף של המדינה, לכן כל ראש רשות, זה לא תלוי ברצונו. זו השאיפה שלי, שאם הוא יכנס למערכת הרישום העירונית שלו שמחוברת אליך, תהיה לו אפשרות גם לשים בסטנד ביי. אפשרות א' זאת, אפשרות שנייה, אם לא יפתח ממ"ח, בית ספר זה וזה. קודם כול שתהיה לו אפשרות, ואם תצטבר כיתה תקנית, אכן יפתח. זה האינטרס שלך, זה האינטרס של המדינה. לא תמיד אינטרס של ראש רשות, בגלל שיקולים כאלה ואחרים. אנחנו מחויבים לתת לילדים האלה מה שמקבל כל ילד במדינת ישראל.

זאת התובנה הייתה, איך אתם נותנים את אותה זכות לילד בממלכתי דתי, ממלכתי הכללי ובממלכתי החרדי חובתך לתת לכל אחד את הפתרון הזה בלי שום שאלה שהייתה באמצע.

יש בבתי הספר החרדים מקרים רבים מאוד, אולי רבים מדי של בתי ספר מאוד קטנים, של כיתות לא תקניות וחסרות. בממ"ח זה אמור להיות הרבה יותר מסודר והרבה יותר מיטבי פדגוגי, שיהיו שתי כיתות בשכבה ואז גם צריך לכפות או בדיאלוג מתמשך כולל עיריית פתח תקווה - - -

ברגע שאמרת שתי כיתות, נכון שזה הכי אידיאלי. הלוואי ויכולנו לספק לך בית ספר צומח עם שכבה של ארבע כיתות.

בהרבה מקומות יש.

סליחה, אז יש שקיבלת מן המוכן. זה שקיבלת בית ספר מן המוכן, תודה רבה. אנחנו לא שם. הלוואי והיינו שם.

מוטי, ולאחר מכן אתן לאורחים.

אני אהיה קצר, ברשותכם, משום שאני צריך לעזוב לוועדת חוץ וביטחון.

אני שמח בדיון וגם ביוזמה שבאים כיוון צפוי ופחות צפוי.

הכול צפוי והיד נתונה.

נכון.

אני בא ממקום שעיוור לדת, גזע, מין, צבע ונטייה מינית.

העיקר שזה בטוב העולם נידון.

אני גם מברך על הדיון וגם מברך את הקבוצות של ההורים שבאו לפה. אני חושב שהתופעה הזאת של קבוצות של חרדים צעירים ושאינם, שמבקשים את הלימודים לא רק התורניים אלא יחד איתם את לימודי המקצוע למיניהם, היא תופעה מאוד מבורכת. אני חושב שהיא מחזירה לציבור החרדי שהיה שם, מקום גבוה יותר. היקפי השירות הצבא שנגענו בו, איך אתה מתגייס כחרדי, משרת כחרדי ומשתחרר כחרדי בלי לשנות אמונות ודעות, אבל גם צומח בכל מה שהמציאות המתפתחת, מדינת ישראל, מדע והכול מאפשר לראות גם הציבור החרדי. יש שם אנשים מצוינים. התופעה הזאת היא תופעה שפשוט ברכה גדולה ואני מברך עליה, מברך אותך ואת מי שיזמו ואת המשפחות עצמן שזוקקות את החינוך הזה לילדיהן. אני מברך גם את השר שי פירון לשעבר שיזם את זה. אני סבור שהמשרד צריך להגדיר את זה לשנים הבאות כתוכנית יעד ומיקוד, ויש לי ניסיון ויודע תמיר בן משה, הייתי סגן ראש מועצה חמש שנים. כשצריך לפתוח כיתות בבית ספר צומח לזרם כזה ואחר, אקח סתם את היישוב אדם או ניקח כל ישוב אחר, אז גם לעיתים ב-13 תלמידים וב-15 תלמידים אתה פותח, וכשיש בעיית כיתה אז לעיתים אתה מתחיל את חצי השנה הראשונה, מה לעשות, בשתי עזרות נשים של בתי כנסת בציבור החרדי, ולאט לאט אתה מביא קרוואן ולאט לאט אתה משכנע את העירייה כי יש כיתה או אתה מפריד כיתות שהתרוקנו באיזה מבנה ויוצר את היכולת לעבוד ביחד. אלה החיים, זה עובד, אבל כשיש צורך כזה של הורים, ואני חושב שהוא צורך מבורך מאוד, צריך לעשות כל מאמץ לתת לו, ואני משוכנע שתמיר נמצא שם והמשרד נמצא שם, אבל כן לשים את זה ממש כדיון על סדר היום של משרד החינוך. הכול צומח מתוך צורך. צריך פה להיות גמיש בתאריכי הרישום, צריך פה להיות גמיש בהצטברות מה קודם למה ולעיתים אי אפשר ולעיתים צריך להסתיר ולעיתים יש פחד כפי שנאמר פה על ידי אחרים. אני חושב שצריך פה טיפול אסטרטגי, זה פעם אחת, ולתת לו את ההחרגות שלו, וצריך פה את הטיפול הנקודתי, פעם אחת מול הרשויות הללו, קונקרטית, להגיע לראש רשות ולהגיד לו, חבריקו, אתה רוצה עוד שני מיליון שקל לשיפוץ? אנחנו צריכים ממך גם את המענה ל-20 משפחות הורים הללו, ולהוריד את ההיקף של התלמידים מ-20 לכמה שתחליטו, ל-15 כדי שכמה שיותר פתרונות של הדבר הזה יגיעו למיצויים, וגם ראיה אסטרטגית ולשים את זה כיעד ממוקד וגם פתרונות טקטיים.

ישיבות מעקב בנושא זה הדבר הכי חשוב פה.

תודה.

נעמה עידן, הבעלים של עיתון יום ליום.

אני מגיעה לכאן כי אני מכבדת אותך, חבר הכנסת מרגי, כאדם שיוצר הרבה מאוד שינויים חיוביים לטובת הציבור החרדי בתחום החינוך.

וגם זה שנוי במחלוקת, אבל לא משנה.

אני חושבת שכן.

בסדר, זכותך.

אנחנו כנראה נשב פה אצלך בוועדה עוד חודשיים ונדבר על הבנות הספרדיות שלא התקבלו וכן התקבלו, ואז התשובה תהיה, למה הן באות לסמינר אשכנזי, שילכו לסמינר ספרדי. אולי היא רוצה ללכת לבית יעקב אשכנזי? ואני תוהה האם בית יעקב, שזאת הרשת היחידה החרדית שיש לי אפשרות לשלוח את הילדים שלי אליה, האם היא ממלכתית? היא לא. מותר להם, ושוב, יש הרבה סייגים ואנחנו כולנו מכירים את כל המניפולציות שהם עושים, לקבל בנות, לא לקבל בנות. אני חושבת שהגיע הזמן שלמדינת ישראל תהיה רשת חרדית שתקבל את כולם בלי איפה ואיפה. ילדה בכיתה א' לא צריכה להרגיש סוג ג' כי לא קיבלו אותה.

אתמול סיימנו לחוקק את חוק החינוך המיוחד שנתנו משמעות ודחיפה לנושא השילוב.

זה שני דברים שונים.

נושא שילוב של ילדים מיוחדים, יחי ההבדל. אני מבין מה הקפיץ את מאיר.

מה שהקפיץ אותי זה שאתה שותף שלי להגיגים ולכאב, ובגלל פוליטיקה אני מצביע ואתה - - -

נכון. אני אומר בצער ובכאב שאפילו את הזכות הזו כמו אותם ילדים מיוחדים, אין לאותם תלמידים מודרים או מופלים בתוך בית הספר.

נכון, ולכן באתי לכאן כדי להציג בעצם את הראיה שלי. למדינת ישראל יש מונופול בתחום החינוך החרדי. יש מונופול אחד ששייך למפלגות האשכנזיות, מונופול אחר ששייך למפלגות הספרדיות. הגיע הזמן שיהיה חינוך ממלכתי, שכל משפחה חרדית שרוצה לחיות על פי אמות המידה החרדים, יהיה לה לאן לשלוח בלי לפחד האם הילדה שלי תתקבל או לא.

תודה. רחל מורגנשטרן.

שלום, אני רחלי מורגנשטרן ואני מובילת המהלך לפתיחת ממלכתי חרדי בפתח תקווה.

חבר הכנסת שכאן ציין 20 תלמידים, אנחנו כבר קרוב ל-40 משפחות שמעוניינות בממלכתי חרדי.

כמה שנתון הגעתם לכיתה א'?

אנחנו מדברים על כיתה א'.

כמה ילדים בכיתות א'?

כיתות א', אנחנו על אזור 20 ילדים בכיתה, כיתת בנים, כיתת בנות.

ומה יהיה ב-1 בספטמבר?

זו שאלה מצוינת. זה לא יתכן שהרשויות המקומיות בגלל סיבות פוליטיקות פנימיות הן אלה שיחליטו איפה הבת שלי תלמד שנה הבאה, והן שולחות אותי למוסדות פרטיים או למוסדות שלא מתאימים לי. ממלכתי חרדי צריך להיות בכל עיר שיש לה אחוז מינימלי של ציבור חרדי שגר אצלה.

מאיר, חבי וחברתי, כמה זה כשמקימים דבר בחיפזון. הקמת ממ"ח. תקן את חוק חינוך חובה, תקן את חוק זכויות התלמיד, עד השלטון המקומי. זה מוצר מדף. ברגע שהגדרת ממ"ח, זה מוצר מדף.

מסכים איתך לחלוטין.

ברגע שיש לה רישום בפתח תקווה ל-20 ילד בכיתה, זה לא נתון לשיקול דעתו של ראש הרשות. צריך דבר אחד מחובתו לתת, לאפשר להקצות להם מקום ללימודים. גם אם אין לו שטחים ואין לו בניינים בנויים, ואנחנו נבדוק זאת, המשרד צריך לבדוק זאת, יקצה להם מקום איפה להניח מבנה תקני, ואתם יודעים לעשות את זה.

אדוני, אני טיפלתי פעם באזור מסוים - - - , באזור אשלים בפתיחה של בית ספר קטן, כיתה א', ב', ג'. שימו לב, זה יכעיס אתכם אבל שתבינו מה ההבדלים. בכיתה א' עשרה תלמידים, ב-ג' ארבעה, ב-ד' עוד ארבעה. ביקשו לפתוח בית ספר דמוקרטי שההורים משלמים חלק ומשרד החינוך היה אמור להכיר, ולמרות התנגדות של חלק מראשי הרשויות שאמרו שזה יגרע להם בתקנים של הכיתות, משרד החינוך היה באמת מעל ומעבר. משרד החינוך אמר, אם ההורים רוצים ללמוד בבית ספר דמוקרטי, נעזור להם, ותקצב, דווקא בחינוך החרדי בונים את כל החומות, מקשים על הורים כאילו ומה הם ביקשו. תיקחו את זה לתשומת לבכם, כי אתם יודעים לעשות את זה.

אני חושב שהוא כבר הספיק להבין מה אני רוצה.

המשרד יודע, כשבאים אליו בהצעות של בתי ספר כאלה ואחרים, יודע להיות בטוח ולפרסם ולשלוח את כל העזרה. כשזה החרדים אתם מגלגלים עיניים ואומרים, לא, שהם יסתדרו ביניהם, אנחנו לא רוצים לגעת בזה. תתחילו לגעת בזה, זה התפקיד שלכם, חבריה.

תודה. רחל רושגולד.

אני רוצה להתחבר למה שאמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי. כל היוזמה כאן קמה מנשים חרדיות, ונשים חרדיות רוצות ייצוג במפלגות הבית שלהן. מקודם דיברת על זה באיזשהו ביטול, אבל במפלגת ש"ס אישה חרדית לא יכולה להיבחר.

לא רק היא, יש עוד כמה סוגיות.

הגיע הזמן שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר במפלגת הבית שלהן.

תודה, אבל זה לא הדיון.

בטח שזה הדיון.

גבירתי, את חולקת עלי? ההבדל ביני לבינך, שנבחרתי על ידי הציבור ונתנו לי פטיש ביד.

אנחנו לא יכולות להיבחר.

גבירתי, זה לא הדיון. הדיון זה מחסור בכיתות בממ"ח.

אני בקשר עם שי קלדרון לדעתי למעלה מחודשיים. אני רוצה לדעת מה קורה איתנו ב-1 בספטמבר.

תקשיבי, הנה אני אומר לך. אני נכנסתי לתמונה. ב-1 בספטמבר אתם תלמדו בממ"ח, לא יעזור כלום לא לשר החינוך ולא - - - . אני מקווה שהנתונים שאת מציגה נכונים. אם לא הייתה כיתה תקנית, הייתי - - -

יש.

לא מתקנים עוולה בעוולה. אתם יודעים מה הפירוש של ממלכתי? זה הממלכה. הממלכה חייבת לספק את שירות המדף הזה. כבר שאנשי התוכנה של משרד החינוך יתחילו לעבוד על זה. זה המצב. לא יהיה אחרת ואני לא רוצה להתערב בחקיקה. אני אומר לכם, אני לא רוצה להתערב בחקיקה. אם צריך גם פגישה אישית עם שר החינוך, אני אעשה. כזה יראו ויעשו אחרים.

כמה תלמידים זה כיתה תקנית?

20.

23.

ויש לכם?

פותחים עם 20.

עורך דין יחזקאל רוזנבלום, תציג את עצמך.

שמי עורך דין יחזקאל רוזנבלום, אני מקבוצת החרדים הישראלים, חי"ש.

מאיר, ידידי, שירתי שלוש שנים סדיר, מילואים עד כניסתי לכנסת. לא קיבלתי תעודת חייל אמיץ. מהם קיבלתי לוחם אמיץ.

מגן הלוחם קיבל בזכות על כך שהוא לחם וטרח להגן על - - -

אז אני נוגע בדבר. אני מרגע זה לא מתערב לו בדיון.

אני אסדר לך כנפיים של קרמבו.

פרעה אמר "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו". מחייבים חוק חינוך חובה, אבל מחייבים הורים ללכת לחינוך פרטי, וזה אני חושב בעיה שצריכה פתרון, ואני חושב שהיא צריכה ללכת לפתרון כן בחקיקה, משום שמה שקורה, שאין באמת ממלכתי חרדי, יש פייק ממלכתי חרדי, משום שבעצם הממלכתי החרדי יושב בתוך המחוז של המוכר שאני רשמי.

יש משהו במה שהוא אומר.

זו בעצם פירמידה הפוכה. היה צריך להיות אגף של ממלכתי ואגף של המוכר שאינו רשמי שכבודו במקומו מונח, אבל הוא לא יכול להיות - - - עם הממ"ח.

בלי לפגוע במחוז החרדי, הקימו אותו בצורה, מילה לא פרלמנטרית, עוד לא המצאתי אותה, מצ'וקמקת. הלאה.

פרטץ'. זה בפרלמנטרית.

הציפייה שבית ספר ממלכתי יוקם על ידי יוזמה של ההורים, היא שוב הפוכה מכל התפיסה שהדבר הזה צריך להיות.

אמת.

זו לא עמותה. כל בתי הספר כמו שאמר חבר הכנסת, מלמדים בהתחלה חצי שנה בעזרת נשים ואחר כך עם איזה ממ"ד עד שלאט-לאט באמת הדברים מתקדמים, אבל שם ההורים משלמים הון עתק. זה לא מה שצריך להיות בחינוך הממלכתי.

מוסכם. איתמר קעא.

אני רוצה קודם כול להודות לחברת הכנסת רחל עזריה ולאילן גילאון וגם למרב מיכאלי על העזרה הרבה.

יש לי ילד בן 3. שנה שעברה חיפשתי לו מקום להכניס אותו. היות ויש לי ילד יותר גדול ממנו שהיום הוא בן 6 - - -

איפה אתה גר?

אני גר בקריית משה.

פה בירושלים.

פה בירושלים. הילד שלי בן 6, הוא בגן שפה. ברוך השם הוא עבר את כל המיונים, הוא יכול להיכנס לכיתה רגילה, אין לו שום בעיה. הבעיה, שבשביל להכניס אותו לכיתה א' השנה, הייתי צריך לשלוח ילד בגיל 3 כל יום בהסעה ולהפסיד 700 שקל כל חודש עד לבית רבן בנווה יעקב. עכשיו מה קורה? הגיעה תחילת שנה, המנהל שם הבטיח שהבן שלי יהיה בכיתה א', אין לי בעיה, שאני אהיה רגוע בתנאי שילד אחד ישב כאן. הגיע הזמן המדויק, רשמתי את הבן שלי, עברנו את הדיונים. מי שיודע, בגן שפה אתה מקבל את התוצאות, רק לפני חודש קיבלנו את התוצאות אם הוא יכול להגיע לכיתה רגילה או לא. הגענו למנהל, רשמתי אותו בזמן. למרות הכול המנהל אומר, אני מצטער, "אין לי מקום איפה להכניס את הבן שלך". אתה הבטחת שהבן שלי יהיה בכיתה א'. "אין לי מקום". שנה שלמה אני מבזבז 700 שקל כל חודש. הגיעה אלי הצעה. אני ריכזתי הרבה מאוד הורים בירושלים, חלקם כמו שהם דיווחו, שפנו אלי לפרטי. היא מרכזת בפתח תקווה, אני בירושלים. הרבה מאוד הורים פנו אלי. הגיעה אלינו הצעה שיש תלמוד תורה ברובע היהודי, בנוי, עם תלמידים. אחרי מלחמה מאוד גדולה נגד החינוך העצמאי להשתחרר מהם, בחסותו ובברכתו של הרב נבנצל שיהיה בריא, התלמוד תורה עזב את החינוך העצמאי. יש שם 65 עד 75 הורים חרדים שרוצים שהתלמוד תורה הזה יהיה ממ"ח. מה שקורה, הודיעו לנו היום, הבן שלי התקבל לשם לכיתה א', הוא ייסע לרובע ליד שריד מקדשנו ברוך השם, אבל הודיעו לנו היום שהתלמוד תורה לא יהיה ממ"ח, הוא יהיה תתמ"ד. כמה הורים חרדים שפנו אלי אומרים לי, אנחנו לא רוצים תתמ"ד, אנחנו רוצים ממ"ח. מה הבאת לנו תתמ"ד?

מי קבע שזה יהיה תתמ"ד?

יושב כאן שי קלדרון, הוא יכול להגיד לך את הסיפור, וחברת הכנסת רחל עזריה שנלחמת שזה יהיה ממ"ח. זה אני יכול להגיד לך. ה-1 בספטמבר, אין לי לא כאן ולא כאן.

תודה. טוב, זו בעיה פרטנית שצריך להתייחס אליה. זו עוד סוגיה, ענף שצריך להתייחס אליו, האם ההתייחסות היא כמו כל ילד.

כשמדבר איתי עכשיו איתמר, אני רואה ילד במדינת ישראל, תעודת זהות, עולה מגן שפה, זכאי להשתלב בכיתה רגילה, איך העירייה מטפלת בו. אם איתמר נופל בין הכיסאות בגלל שהוא רוצה להיות ממלכתי, זה באג של המערכת. צריך לטפל בו.

לגבי שאר הממ"ח, תתמ"ד, זו כבר סוגיה שצריך לבדוק.

מי הפוליטיקאי שמתנגד?

הוא לא יודע.

בנט.

לא, לא, הפוך. בנט מתנגד לתתמ"ד בתוך החמ"ד. הוא לא רוצה לחזק את התתמ"ד.

הוא מעדיף את התתמ"ד ולא את הממ"ח.

הוא לא רוצה לחזק את התתמ"ד, תלמודי תורה ממלכתי דתי. אל תזרוק סתם. אני יודע שמאבקים הפוכים יש לו.

נטע כץ.

לפני שנתיים ביטלה הכנסת את החוק שחוקקה הממשלה הקודמת לגבי חובת לימודי ליבה בחינוך החרדי. באותה תקופה הובלנו, אני וכמה פעילים מסביב לשולחן פה, מחאה תחת הכותרת "ליבא בעי" מלשון המאמר "רחמנא ליבא בעי", וביקשנו, אנחנו הורים חרדים, רוצים לימודי ליבה, אל תכפו על כולם, תנו לנו שאנחנו רוצים. המחאה צברה תאוצה, באמת קיבלה קצת תשומת לב, ונפגשנו, אני חושב שזה היה עם שי קלדרון, ואז ישבנו ובעצם התשובה שלו הייתה די שוק פתוח, תתקבצו קבוצה, תקימו קבוצה, תבואו אלינו למשרד החינוך, תבואו לרשות המקומית ותתחילו את התהליכים הרגילים.

אני בא ואומר כאן, יש פה כשל שוק. יש פה כשל שוק כפול. דבר ראשון, להורים קשה להתרכז ביחד. יש פה פחד כזה שבא אומר, אם אני אצהיר בראש חוצות שאני הולך לממלכתי חרדי, אם לא יקום, אני לא אכנס למוסדות הקיימים. אנשים מפחדים מהציר הזה. גם הפעילים מאוד נזהרים, אז להקים קבוצה זה כשל ראשון. כשל שני, הרשות המקומית. הרשויות המקומיות, גם החרדיות וגם האחרות לא ששות, וכל אחד מסיבותיו שלו, להקים מוסדות כאלו, ולכן הבקשה שלנו הייתה, ואני חושב שהבקשה גם צריכה לבוא היום מפה, שהפעילות של משרד החינוך בתחום הזה תהיה פרואקטיבית.

בירושלים כאשר קמו מוסדות כאלה, ואני גרתי בבני ברק, עברתי לירושלים כי לא הייתה לי ברירה כדי להכניס את הילדים שלי לממלכתי חרדי - - - . במוסדות האלה הן לבנות והן לבנים, לבנות היו שלוש או ארבע כיתות שנרשמו. רק אחת מתוכן התקבלה כי אין מספיק מקום.

ברגע שנפתחת האפשרות, המון הורים שעומדים על הגדר, מפחדים לומר את זה, ירוצו ויכנסו, ולכן אני אומר על משרד החינוך, זה עניין אסטרטגי. על משרד החינוך לפעול באופן פרואקטיבי שזה יקרה בלי לחכות שאנחנו ההורים נילחם בכל תחנות הרוח ונגיע לזה.

תודה. דוד אומן, בבקשה.

דבר ראשון, האמת שכל הדוברים שהיו לפניי קצת ייתרו את מה שאני רוצה להגיד.

שתי נקודות. אני ממודיעין עילית, מתגורר שם.

משתתף בצערך.

גדלתי בירוחם.

לא נכון, יש לה ראש עיר טוב.

זו עיר הכי גזענית. זו העיר הכי לא פתוחה לשום שינוי והכלה.

אני מסכים עם כל מילה.

אני עומד אחרי כל מילה שאמרתי.

לא, אני לא מסכים איתך. כשאני באתי כשר רווחה למודיעין עילית והיו בנות בסיכון, הוא היה היחיד בעולם החרדי שהיה מוכן לפתוח מועדון לבנות בסיכון - - -

בתחום הזה תשבח אותו.

ראש העיר מצוין - - -

הוא לא הדיון עכשיו. אמרתי פליטה. אתה יודע, כל פליטת פה באה ממקום שהוא חבוי. אין סתם.

זה מוסיף לאמירה שלי. אנחנו בעצם עיר של מעל 10,000 משפחות, עשרות אלפי ילדים ואין אפילו לא קרוב. בבני ברק יש לך את תל אביב שיש שם זה, ובירושלים יש בשכונות מרוחקות. אצלנו אין בכלל. הכי קרוב זה לכפר חשמונאי שזה חינוך עצמאי, שכולנו יודעים שזה לא באמת מספיק, זה עושים בכאילו. זה לא שאין דרישה. יש רצון. אביגדור רבינוביץ', יש אחד שעשה קורסים לאנגלית, נרשמו מאות הורים. אנשים רוצים את זה. הרבה אנשים רוצים, רק הם לא יכולים. לבן אדם חרדי אין יכולת לבוא ולפתוח. אצלנו בעיר אין בחירות.

מה אתה מצפה מאיתנו?

אני רוצה לחזק את האמירה של כולם. זה לא שאין מספיק נרשמים. זה לא בגלל שאין רצון, אלא בגלל שאנחנו בעצם ציבור מוחלש שצריך שיפתחו לו.

שמעתם, משרד החינוך? מוצר מדף.

רק נקודה אחרונה. יותר חשוב לי שחברי הכנסת הלא חרדים שנמצאים כאן ישמעו את האמירה הזאת.

נפגעתי, אבל לא משנה.

לא, כי אתה יודע אותה. חברי הכנסת החרדים, לא אתה, אבל יש כאלה שעושים את זה למאבק דתי כאילו הם בעצם באים בשם הדת, ואנחנו אומרים, אנחנו לא רוצים את הדת. הדת לצידנו.

תגיד לי, אנחנו נראים לך עולים חדשים? אומן, אנחנו הכול, אבל עולים חדשים אנחנו לא.

למה אתה מתנצל? נקודה. תודה.

אחרונת הדוברים לפני שאני מסכם את הדיון - - -

אחרי זה יש לי שאלה למשרד החינוך לפני שאתה מסכם.

רשות דיבור לפנינה פויפר. בבקשה.

לפני שנתיים באמת היינו אצל שי קלדרון, מה שנטע סיפר, וזה היה ממש אחרי שהיה את הדיון בבית המשפט שהיוצאים בשאלה באו ואמרו, אנחנו לא קיבלנו ליבה ואנחנו תובעים את זה מהמדינה. המדינה שלחה אותם להורים.

אבל בית המשפט שלח אותם ל - - - ?

להורים. הוא אמר, זו אשמת ההורים.

נכון, נכון.

זה מה שבית המשפט פסק. בא מישהו כמו דוד אומן, לאן הוא ישלח את הילדים שלו? אין לו. המדינה לא פתחה לו בית ספר.

טענה צודקת, לכן אני חוזר ואומר פעם שמינית, זה צריך להיות מוצר מדף ברישום.

ברשותך, שאלה לשי קלדרון לפני שאתה מסכם. יש את כל תיקוני החוק. היושב ראש צודק כמובן, צריך לתקן את החוק, אבל למשרד החינוך יש כבר היום כלים לעשות הרבה יותר ממה שהוא עושה, כמו שסיפר חבר הכנסת כהן על בתי ספר אחרים. למה משרד החינוך לא יוזם באופן הרבה יותר אקטיבי פתיחת מוסדות נוספים של הממ"ח?

אילן, רצית משהו.

כן, משום שבהתחלה שכחתי להקדים כמה דברים. בסופו של דבר, תכל'ס מה שאותי מעניין, אדוני היושב ראש, שאף אחד לא צריך לסדר שום דבר שאני לא הייתי לסדר בשביל הילדים שלי. אני רוצה לצטט את ז'בוטינסקי שדיבר על תפקידיה של המדינה, ודווקא אני בוחר את ז'בוטינסקי בתור איש שומר הצעיר. הוא אמר שהמדינה אחראית על מרפא, מלבוש, מעון, מזון ומורה.

זה המ"מים, נכון?

זה חמשת המ"מים. זאת אחריותה של המדינה. הציבור החרדי יותר מכל דבר אחר, יש כל מיני שיטות להסתכל עליו. אני רואה בו קורבן לעסקה אפלה שנעשתה על גבו בין ראשי היישוב בתחילת הקמת המדינה לבין הפרנסים של העדה החרדית שמנסים לשמור אותו כצאן מרעיתם, והציבור, מה לעשות, פותח את העיניים ומקומם.

כצאן שבוי.

ולכן החינוך חייב להיות קודם כול חינוך ממלכתי. בתוך החינוך הממלכתי צריכים להיות מסלולים שכל הורה יהיה שקט ובטוח שהוא שולח את הילדים שלו, אבל בראש ובראשונה זו אחריות המדינה. ביפולט של הדבר הזה זה העמותות האחרות. לא בכדי אמרתי, שונא העמותות יחיה. עמותות זה דבר טוב במידה. לא יכול להיות שהמדינה לוקחת ובפרוקסי משליכה את כל הדבר הזה לכל מערכת פוליטית שעושה את זה, ולכן כשאנחנו דנים את הדיון הזה, אדוני היושב ראש, אנחנו לא דנים רק על הצורך של החרדים, אנחנו דנים על החברה, שמה אנחנו רוצים לחיות. רחלי לא צריכה להילחם על הדבר הזה ולא צריכה לארגן 20 ילדים, כי אני לא נדרשתי ומישהו מהממלכתי דתי לא נדרש לעשות את הדבר הזה, ולכן זאת הייתה כוונתי כשביקשתי את הדברים ואני חושב שאנחנו יכולים לעשות מעשה. יכול להיות שזה יצטרך להיות בחקיקה כדי להביא את המרכיבים של המכלול הממלכתי. זה ממלכתי.

גם יכול להיות.

מה שנכון בחינוך, נכון בכל תחום בדיוק באותה מידה ועל כך צריכה להיות המלחמה, וכל אחד, איך אומרים, שבעים פנים לתורה וכל אחד יבחר לעצמו את הדרך שלו ואנחנו נכבד אותו.

תמיר, אתה מבין למה אני לא פונה אליך. אתה לא פקטור עדיין, אתה השלב הבא, אבל חכה. אם תרצה להוסיף, בשמחה.

שי, אתה מבין את הצורך שנולד כאן?

הוא יכול לענות לשאלה שלי?

אם הוא יענה על השאלה שלי, ודאי יצטרך לענות על השאלה שלך. הוא הולך להתייחס עכשיו, פחות או יותר סיכום לכל מה שנאמר. בבקשה, תתחיל מהסוף להתחלה.

אני אתחיל משאלת חברת הכנסת מיכאלי לגבי היוזמות. אנחנו אכן פונים ויוזמים בכל מקום שאנחנו חושבים שיהיה לזה סיכוי ויהיה לזה פוטנציאל מספרי וכמותי.

אתה מכיר את היוזמה של פתח תקווה?

בהחלט כן. אני מלווה אותה כבר מעל חודשיים. אני יכול להביא כדוגמא, הזכירו פה את ירושלים. יושבת פה נציגת העירייה. אני יכול להביא את ירושלים כדוגמא יפה לשיתופי פעולה מרשימים, והקמנו שישה בתי ספר ממ"חים בירושלים.

באשר לשאלתו של אותו הורה למשל, הביקוש היה גובר מאוד על בית רבן הבנים ואנחנו אכן בדיאלוג פורה ואינטנסיבי עם העירייה. פותחים שם כיתה נוספת. בשני בתי הספר האלה, מובילי הדגל של ירושלים, אנחנו פותחים שם שתי כיתות לאור הביקוש הגובר. יכול להיות שהיינו יכולים יותר. בנסיבות הקיימות הצלחנו לפתוח שתי כיתות. זאת הגדלה של עוד כיתה. לא מושלם, אבל התקדמות יפה. אנחנו אכן יוזמים, שוב, לפי בקשות ולפי זיהוי של צרכים.

אבל לא לפי בקשות. השאלה שלי, למה אתם לא יוזמים יותר? מה שאתם עושים, הבנו.

אני אסביר. הרבה מאוד מהקהילה החרדית וגם מהרשויות המקומיות ואפילו משרדי הממשלה, עוד לא כל כך הבינו מה זה ממ"ח. זה משהו חדש יחסית, בן ארבע שנים. יש הרבה אנשים שעוד לא יודעים מה זה.

בכדי לקיים את הדיון הזה צריך הרבה אומץ וזה עלה בדמים, ואני אגיד הכול, כי היו פה בכנסת אנשים שניסו למנוע את הדיון הזה, כי הם ראו בזה התגרות שלנו כחילונים בחרדים, ואמרתי, רבותיי, אתם השתגעתם? אנחנו רוצים להתגרות בכם? מה אתם בכלל הצעה כזאת?

זאת אומרת, מה שאתה אומר לי, שגם אתם מפחדים.

אנחנו לא מפחדים, אנחנו נותנים שירות נפלא. אני חושב שהממ"חים היום הקיימים הם לשם ותפארת ברמת השקעה של משרד - - -

אני לא שאלתי על מה שהיום, שאלתי למה אתם לא יוזמים יותר. מה שהיום, תפסיק לענות לי על מה שאתם עושים היום. שאלתי למה אתם לא עושים יותר. זאת השאלה. תגיד לנו איפה הכשלים ואיפה המצוקות בשביל שנוכל לעזור לך.

יש כללים לניהול דיון. חברת כנסת לפעמים יכולה לא לספור את היושב ראש עד שזה יוצא לו מאיזה מקום והוא עוצר את זה. יש שלוש דקות לסיכום. בוא תקשיב, אני אומר לך, בגדול, אני ארצה עוד סוגיה שדילגנו עליה וחבל שנשארת לסוף, כי זה משליך על כל ההסתכלות של הממ"ח בסוגיה הזו. אני רוצה שתתייחס לסוגיה הזו: הקימו ממ"ח. נתתם להם מעמד של בית ספר אזורי? בירושלים, יש כמה בתי ספר ממ"ח?

שישה.

הם מוגדרים כאזור רישום?

על אזורי.

זאת אומרת שאם ילד בשכונה רחוקה, יקבל השתתפות בהסעות?

משרד החינוך מתקצב השתתפות בהסעות עד סכום מסוים לפי הקריטריונים.

לפי אותם קריטריונים של כל תלמיד. אם בית הספר שלו רחוק ב-2-3 קילומטרים, מתוקצב, ואם יש הורה כשזה שלא קיבל?

אבל השנה כנראה זו השנה האחרונה.

הממ"ח קיבל תקצוב אחר בהסעות.

איך?

הממ"ח, מרגע ששי פירון אז העלה את הנושא, כבר ארבע שנים מקבל מעבר לפר תלמיד. זו לא השתתפות רגילה מהמשרד. היום זה עומד על 16.4 שקל. בשנה הראשונה תקצבנו מלא כי הרי הם היו רגילים להסעות צמודות שהעמותות היו משלמות. להעביר את זה עכשיו בשנה לרשות כנטל, לא רצינו שזה יהווה מגבלה, לכן תקצבנו מלא. שנה שנייה 80%, 70%. בשנה הרביעית הצבנו על 16.4 שקלים, הרבה מעבר מפר תלמיד של ירושלים, לדוגמא. פר תלמיד בירושלים, לדעתי זה 10 שקלים, אז יותר, ארצית, כלומר אנחנו עדיין משתתפים בעניין הזה גם לשנת הלימודים הבאה.

וזה בירושלים. אם יש בעיות פרטניות - - -

כמה את משלמת לחודש אחרי ה-16 שקלים?

בערך 600. איך זה יכול להיות? איפה הכסף הזה?

את נדרשת לשלם על הסעות?

כן, 600 בחודש.

לילד אחד?

כן.

והוא לומר בבית ספר בית רבן, אני מבין.

כן.

למי את משלמת את ה-600?

אני לא יודעת להגיד לך.

לא רשמת צ'ק?

לבית הספר. זה 600 ומשהו שקל לבית הספר.

אמרנו לנו ששנה הבאה אין תקצוב מהעירייה ותתארגנו לבד.

אני מבקש לבדוק את הסוגיה הזו ולקבל תשובות לוועדה. הנה, זה אחד הסעיפים למשרד החינוך כבקרה. אני רוצה תשובה גם של עיריית ירושלים לוועדה תוך שבועיים מהיום לפני שנצא לפגרה, ומשרד החינוך, מה פשר התשלום הזה של ה-600 ₪.

יו"ר ועד הורים. תציג את עצמך.

אני אורי, אני יושב ראש ועד ההורים בבית רבן.

600 שקל אני לא מכיר. יכול להיות שזה גם מעורבב עם שכר לימוד.

אין שכר לימוד.

600 שקל נקי להסעות.

תקשיבו, אתם גם פוגעים באנשים. אתה צריך לעזור לו להבין?

אני יודע מה כולם משלמים.

אשאל אותך שאלה. כיו"ר ועד ההורים, אתה יודע שבית הספר גובה על הסעות?

מסובסד. את ההפרש. יש 16 שקל שמשרד החינוך נותן ואת ההפרש ההורים משלמים.

זו הסעה מאורגנת של בית הספר?

נכון.

בהסכמת כל ההורים?

נכון.

וזה יכול להגיע ל-600 שקל לילד?

לא. זה לא הגיוני.

אני מבקש תשובות, עיריית ירושלים, לבדוק זאת בבקשה עם בית הספר כמפקח, ושזה יהיה מהר, בשבועיים, לפני צאתנו לפגרה. תודה רבה.

רצית משהו לומר על ההסעות? תציג את עצמך.

איתי סעדון, בנות ירושלים.

איפה זה?

בבית ספר בנות ירושלים בירושלים.

אני יודע שזה בירושלים. באיזו שכונה?

רחביה. יש לנו גם בעיה עם המבנה וגם בעיה עם ההסעות. יש לנו את חבר הכנסת פורוש שהוא שם לנו רגל בממ"חים. הוא עשה כל מיני תיקונים נגד ההסעות.

סוף-סוף מישהו אומר שמות.

אנחנו רוצים ממ"חים, אנחנו רוצים את החינוך הזה. אני לא רוצה להיות בחינוך העצמאי, וגם לגבי ההסעות.

הבנו את הבעיה הכללית. מה הבעיה בהסעות?

הסעות, שנה הבאה אין לנו תקצוב. אנחנו כבר יצאנו לבדוק מול חברות אחרות. הסכומים שהם דורשים מאיתנו זה בין 500 ל-600 ו-700 שקל לכל הורה, ויש הורים שהם עם שניים, שלושה תלמידות בבית הספר.

כמה תלמידות יש בבנות ירושלים?

180 שנה הבאה.

אתה נראה לי אחד שמבין קצת בכלכלה. תעשה לך סקר שוק, תגיד אם התקצוב של המשרד - - -

אבל הוא אומר שמבטלים להם את התקצוב.

לא מבטל. הוא אומר, הולכים לקבע.

אנחנו מאריכים את זה משנה לשנה. לשנת הלימודים הבאה זה ימשך.

תודה.

אפשר להגיד שזה אישור סופי?

אומר לך כן. תודה.

אני מבקש את הבדיקה הזו של ה-600 ₪, איך מורכב, ממה. איפה שיש כסף יש רגישות, והשקיפות מתבקשת.

נעמה, משפט.

הביטוי ממ"ח שאמרת שחרדים מפחדים ממנו, יש לו פתרון אחד מאוד פשוט. זה נקרא פרסום. זה נקרא ללמד את הציבור, להפסיק לפחד - - -

תודה. זה הפרואקטיבי. כשמדברים על פרואקטיבי, זה כולל הכול.

אני רוצה לסכם את הדיון.

הוועדה מבקשת לקבל נתונים על תלמידים בממ"ח בפילוח של ערים, בתי ספר, שכבות גיל.

אני מבקש לקבל תשובות, כמו שאמרתי, בדיקת סוגיית תשלום על ההסעות.

אני דורש ממשרד החינוך להגיש לוועדה איך הוא מתכונן לתת מענה להורים שמעוניינים לקבל את השירות הזה שנקרא ממ"ח, להצטרך לחינוך של הממלכה. אני אקח כדוגמא את פתח תקווה. גם לתת לי תשובות על פתח תקווה, איך בפתח תקווה ב-1 בספטמבר נפתח בית ספר ממ"ח בדחיפה של משרד החינוך.

כל מה שביקשתי, תוך שבועיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:56.