פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/07/2018


07/08/2018
10:29
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 653
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 9:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - תקבולי ביטוח במקרה של אבדן גמור), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכאל מלכיאלי

אלי מוגילבסקי - יועץ מנכ"לית, משרד המשפטים

נועם קציר - מתמחה, משרד המשפטים

שמואל זקן - צוות ביטוחי רכוש שוק ההון, משרד האוצר

אלעד אלקובי - צוות ביטוחי רכוש בשוק ההון, משרד האוצר

יאיר אשואל - מנהל תחום בכיר אכיפת הגבייה, משרד האוצר

משה קירמאיר - מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה

תמר פרידמן - לשכה משפטית, משרד התחבורה

תומר מוסקוביץ - מנהל רשות האכיפה והגביה, רשות האכיפה והגביה

ענת הר אבן - יעוצת משפטית, רשות האכיפה והגביה

יעל דקל - עו"ד, פרקליטות המדינה

יוסף פולסקי - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

ציון בנימין - מנהל תחום אכיפה, המוסד לביטוח לאומי

גיא וגנר - ועדת הוצלפ, לשכת עורכי הדין

גיל סלומון - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

ירון אליאס - יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

דוד דהאן - יור, הארגונים החברתים בכנסת

אריה לוי - משקיף, המשמר החברתי

אליסה דברה - מנהלת -עוז - בנקים לא מעל לחוק, ע"ר, מוזמנים שונים

קטי מורלי - מנהלת תחום רישוי רכב ונוהלים, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות
בדרכים

תמי סלע
יונתן קיי

אסף פרידמן

סיגל גורדון

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - תקבולי ביטוח במקרה של אבדן גמור), התשע"ח-2017, פ/4874/20, הצעת ח"כ מיכאל מלכיאלי

בוקר טוב לחברי חברי הכנסת, בוקר טוב לאנשי הממלכה, בוקר טוב לאנשי הביטוח, בוקר טוב ללשכת עורכי הדין, בוקר טוב לכולם. הישיבה הזאת היא בסימן מעין פרידה מיונתן - מתמחה שעבד אתנו - הוא ינהל את הדיון מבחינת הייעוץ המשפטי, ותמי תהיה לעזר לידו. מדובר בהצעת חוק פרטית. יש הצעת חוק ממשלתית?

עדיין לא.

יש לנו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.

אני זכיתי כמה פעמים לעורר את הממשלה בכל מיני הצעות חוק.

אתה תזכה גם להעיר אותנו אחרי לילה ארוך? סיימנו אתמול את ההצבעות בשלוש ורבע לפנות בוקר. טוב, כפי שנהוג, בעל ההצעה יציג את זה, אלא אם כן יונתן אתה רוצה. אתה תציג, אחר כך יונתן.

תודה אדוני היושב ראש על קיום הדיון. האמת היא, שהצעת החוק הזאת היא בעקבות מעשה שהיה. הכרתי כזה סיפור – כמובן לאחר מעשה – בסוף שתפקידנו כמחוקקים למצוא את המקומות שבהם האדם החלש שכבר נמצא בפי תהום, כלשון משל, אבל במקום שאין לאל אדם להושיעו – במקרה שאני הכרתי, כשפנו אלי, מדובר באדם ששקוע מאוד בחובות, אדם שיש לו חובות של מיליונים וגם האוטו הטרנטה שכן היה לו, בסוף לאדם אין אינטרס ללכת ולתבוע, עם כל מה שכרוך בכך, הניירת והמסמכים, ולפעמים סוכני הביטוח - חלקם מאוד נחמדים, טובים וישרים - יש את המיעוט ששולח אותך, תבוא מחר, תבוא עוד יומיים. כזה סיפור היה למי שאני הכרתי ובסוף מה שיוצא, שחברות הביטוח, הכסף נשאר אצלן, הריביות, לאנשים אין את האמצעים ללכת לטפל בבעיות של עצמם. יש כסף אבל הוא פשוט לא יצא לידי הנושים ולכן הריביות תופחות ולאנשים אין את האמצעים, הם מעוקלים ואין להם גם אוטו ואין להם עם מה ללכת לטפל בבעיות של עצמם. בעצם יש להם כסף, זה לא שאין כסף אבל הוא פשוט לא יצא לידי הנושים והריביות תופחות. לכן הצעת החוק הזאת תקל עליהם.

אפשר להגיד שזאת הצעת חוק פרטית שלך, אבל זה כמעט הצעת חוק שחלה על אדם אחד או שניים.

יש עשרות, באזור 40.

38 בני אדם בסך הכול בשנה.

אתמול חוקקו בכנסת חוק לאדם אחד.

זה דווקא מסוכן. אתה מתכוון לראש הממשלה?

נכון.

לא, זה משהו אחר.

זה חוק חיובי, הוא מצוין. אם החוק הוא טוב, גם אם הוא לאדם אחד אז הוא מצוין. אז 38 מקרים בשנה, זה 38 האנשים הכי מסכנים שיכולים להיות, השקופים.

בוקר טוב לכולם, הצעת החוק של חברי הכנסת מלכיאלי ובן צור, מטרתה לאותם מקרים שכלי רכב שהוטל עליו כבר עיקול והוא נגנב או אבד, המצב היום, ששלושה גורמים: זוכה, חייב ומובטח, אנחנו רוצים באמצעות הצעת החוק, שהם יידעו מה סטאטוס הרכב, כלומר, חובת יידוע. ושהם יידעו מה הם צריכים לעשות כדי לגעת ולהגיע לכסף שיגיע למי שאמור להגיע אליו ולא ייתקע בדרכים.

חשוב לציין, מדובר במיעוט מקרים אבל אנחנו מאמינים שגם לאותם מקרים ראוי שתהיה תשובה בחוק ושהם לא יהיו במצב שבו הם לא יידעו מה עליהם לעשות ואין להם הסדר שמטפל בהם. היום מה שקורה באותם מצבים, הם בעצם מתחלקים לשלושה. האפשרות הראשונה, רכב שנגנב במצב כזה והיום בעצם עוקפים את הזוכה, חברת הביטוח מעבירה את הפיצויים ישר לחייב והזוכה לא יודע שהעיקול שהוא הטיל לא שווה הרבה כי אין רכב. המצב השני הוא מצב שבו התקבולים או הפיצויים לכלי רכב שאבד בתאונה, מה שנקרא טוטאל לוס, הם יחסית גבוהים או אפילו גבוהים מאוד ביחס לחוב של החייב ואז יש לו עניין ותמריץ כלכלי להסדיר את נושא החוב מול הזוכה ולהסיר את העיקול כדי שיהיה אפשר להעביר את הבעלות על מה שנקרא הברזלים ולהעביר את הפיצויים לאותו חייב.

אלא שבמקרה השלישי, שבו סכום הפיצוי הוא יחסית נמוך ביחס לחוב, הכספים תקועים אצל חברת הביטוח, הברזלים לא פה ולא שם, הם רשומים על העיקול, העיקול לא שווה שום דבר כי בעצם הרכב היה באובדן גמור ואף אחד לא מרוויח מהעניין. בית המשפט השלום דן בנושא הזה - - -

החייב נשאר חייב - - -

החייב אין לו רכב, אין לו כסף.

והוא נשאר חייב.

והזוכה לא מקבל את הכספים.

יותר גרוע שהוא נשאר חייב. אם יום אחד הוא ימשיך להיות נושה שלו - - -

הוא לא יכול לסגור את החוב.

הוא גם יכול להטיל עיקול על משהו אחר.

נכון. בית משפט השלום באשקלון במצב דומה ואמר, שלא ראוי שהכספים יישארו אצל חברות הביטוח וצריך לפעול בנושא. מאחר ואין היום הסדר בחוק אז הצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאלי מנסה להסדיר את המצב בצורה מאוזנת שתיקח בחשבון את הזכויות והחובות של כל הצדדים המעורבים.

קצת נתונים להסביר למה אנחנו רוצים איזשהו מנגנון שלא יעלה בעוד כספים ולא יהיה איזשהו מנגנון שיטיל יותר מדי הוצאות על המדינה. בישראל יש כיום 3 מיליון ו-300,000 כלי רכב, מתוכם 2 מיליון ו-700,000 כלי רכב הם כלי רכב מבוטחים. מתוך אותם מיליוני כלי רכב מבוטחים יש 470 מקרים של כלי רכב מעוקלים שהיו באובדן ומתוך אותם מקרים - - -

כולל גניבה.

כולל גניבה. אובדן להלכה זה אובדן גמור, טוטאל לוס, ומתוך אותם מקרים, 90% נפתרים, מסדירים אותם תוך 80 יום. כלומר, אנחנו מדברים על 38 מקרים בשנת 2017 של כלי רכב שבהם הנושא לא הוסדר והכספים נשארו בחברות הביטוח והחייב לא פעל כדי להסדיר את הנושא.

בעקבות מיעוט המקרים מוצע בהצעת החוק לקבוע הסדר שיחול על כל המצבים שבהם מוטל עיקול, לא רק מחוק ההוצאה לפועל אלא מכל החוקים הנוספים שנוגעים אליהם פקודת המסים ורשות האכיפה והגבייה והסדר שלא ידרוש בנייה של מערכות חדשות, הסדר שלא ידרוש הוצאות נוספות מעבר למה שקיים ובעצם ילך לפותר היעיל ביותר, וגם זה בהטלת חובות גבוהים מדי. זה גם הסדר שאמור להתחשב בתמריצים הקיימים ולהוסיף תמריץ לזוכה. כלומר, מעבר לזה שאנחנו מיידעים אותו, אנחנו מציבים לו איזשהו תאריך סיום שבו הוא יהיה חייב להסיר את העיקול כדי לתמרץ אותו לפעול בנושא.

וגם נושא שמנסה לקחת בחשבון שמדובר בעצם בחייב שאיבד רכב, רכב שלא מומש עדיין, והכספים הללו, שלא יהיה עיקול קל מדי על הכסף. כלומר, אנחנו כן רוצים שהגורם המעקל בסופו של דבר ייקח בחשבון בצורה כזאת או אחרת את העובדה שזה כסף שאמור להוות תחליף לכלי רכב שאבד.

אני רוצה להגיד את הנתון הזה, לפי רשות האכיפה והגבייה מדובר במאות אלפי כלי רכב שיש עליהם עיקול היום, כ-700,000 כלי רכב, ומימוש בפועל יש רק 3,000. כלומר, אלפים בודדים מתוך אותם כלי רכב. אפשר לציין, שבחוק הזה מנסים לקחת את זה בחשבון כדי שהחייב לא יהפוך אוטומטית מכלי רכב שרק נרשם עליו עיקול, למימוש מידי.

אז בעצם ההסבר עצמו, מוצע לקבוע, שבמקרה של אובדן או גניבה כהגדרתם בחוק, חברת הביטוח תיידע את הגורם המעקל, כהגדרתו בחוק, תוך 100 ימים על השינוי בסטאטוס הרכב. הנוסח המוצע כרגע מולכם, שזה יהיה מיום מועד הרישוי ברשות הרישוי על שינוי המצב, על שינוי הסטאטוס. אם הגורם שהטיל את העיקול זה הוצאה לפועל, אז מערכת ההוצאה לפועל צריכה ליידע את כל הזוכים - אם יש כמה זוכים שהטילו את העיקולים על הרכב – וליידע אותם שיש להם זמן קצוב להטיל עיקול בידי צד שלישי על אותם תקבולים או פיצויים. אם מדובר בגורמים שהטילו מכוח פקודת המסים גביה, אם זה רשות המיסים, עיריות או ביטוח לאומי, או המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, הם עצמם, מרגע שקיבלו הודעה, יכולים להחליט האם הם רוצים להטיל את העיקול בידי צד שלישי על אותם כספים ופיצויים. בכל מקרה, יש 120 ימים מיום ההודעה של חברות הביטוח לגורם המעקל, שבהם הוא יכול לפעול בנושא. אם חלף הזמן הזה, יש חובה על הגורם המעקל לבטל את העיקול, להודיע לצדדים על ביטול העיקול וכך בעצם יהיה אפשר להחליף את הבעלות, להעביר את הכסף לחייב.

חשוב לציין, שההסדר הזה הוא לא שלם, אנחנו פה בקריאה ראשונה להכין אותו, אבל בעיקרון הוא מוסדר על הגורמים שעבדו מולם, אם זה משרד המשפטים, הרשות לאכיפה וגבייה, משרד האוצר ומשרד התחבורה.

יישר כוח.

תודה רבה.

מי יתחיל מטעם הממלכה?

השאלה אם רוצים כבר להתייחס לסעיפים ספציפיים או יש איזה משהו כללי, או שכבר נקרא את הסעיפים?

ההסדר שהוצע וגובש מקובל עלינו. ראינו את ההצעה של חבר הכנסת מלכיאלי כשהייתה בוועדת שרים, חשבנו שהיא נכונה ולא התנגדנו ואנחנו פה כדי לקדם אותה.

גם עליכם זה מקובל?

כן, גם מבחינת משרד המשפטים ההסדר מקובל. הסיוע המשפטי לא פה והם ביקשו להעלות איזשהו נושא. הם ביקשו שלרכב נכה תינתן אותה הגנה שניתנת בכספי העיקול. זאת אומרת, הם ביקשו לדון בזה בהמשך, לצערם הם לא יכלו להגיע ואני מביאה את עמדתם בעניין הזה.

גם לעמדת רשות המסים אין התנגדות ואנחנו מקבלים את ההצעה.

ירון

ירון מרשות שוק ההון, עבדנו ביחד עם הייעוץ המשפטי על ההצעה, יש לנו הערות שהעברנו לנוסח.

אותו הדבר משרד התחבורה, אבל בכפוף להערות שהעברנו.

ההצעה בגדול מקובלת עלינו, אני חושב שמדובר גם במיעוט מקרים, אני רק אציין שני דברים. יש שוני טיפה בין ההצעה הראשונית של המציע, לנוסח שמונח בפנינו. ההבדל במובן הזה שההצעה של המציע מדברת על העברה אוטומטית של הכספים לגורם המעקל או להוצאה לפועל ובעצם בנוסח שמונח בפנינו ההצעה מדברת על עיקול נוסף.

דבר שני, בנייר העמדה המפורט של הייעוץ המשפטי בעצם התייחסתם לשלוש האפשרויות, בין היתר לגניבה. אני לא בטוח שבנוסח שבפנינו יש פתרון לעניין הגניבה.

אין לנו התנגדות עקרונית להצעת החוק - - -

אבל? כשמתחילים ככה אז יש אבל.

לא, אין לנו התנגדות. אני רוצה להגיד, שיש איזה תפיסה שכביכול חברות הביטוח מעוניינות להשאיר את הכסף אצלן. קודם כל בוא נוריד את זה מהשולחן, זה לא קיים. החברות מחויבות להחזיר את זה בכל מקרה כך שיש אמירה שאומרת, שהחברות מוכנות לעשות איזה משחק כלשהו כדי שהכסף יישאר, זה לא המקרה, זה לא כסף שהחברות יכולות להרוויח ממנו והחברות רוצות למצוא את הפרוצדורה הנכונה. כמובן שבתוך הסעיפים צריך לראות, שכל הפרוצדורה לא פוגעת בהליכים הכלליים של מערכת העיקולים שחברות הביטוח שותפות לה. אבל ברמת העיקרון, אין לנו כאן אינטרס כלכלי - - -

יש מהלך של חזרה בתשובה של חברות הביטוח, הן משנות עכשיו את הזהות?

אדוני יודע, שאתמול עבר בכנסת חוק חברתי לחלוטין, של מתן ביטוח משכנתאות לאנשים עם מוגבלויות, שזה של חברות ביטוח, בנקים והמדינה באקט חברתי טהור. אז לפעמים גם עושים דברים טובים.

זה נכון, רק לא הבנתי איך 70 שנה זה לא היה קיים. פתאום התברר לי, לא ידעתי, שלא נותנים להם משכנתא. עכשיו ברוך השם שהסירו את החרפה הזאת, אבל עצם זה שעד עכשיו לא נתנו להם, זה מדהים.

כמי שמייצג אלפי נושים עם אלפי תיקי הוצאה לפועל, חברות הביטוח עושות הכול, אבל הכול, כדי לא להעביר כספים לנושים. חברות הביטוח עושות הכול כדי להשאיר את הכסף אצלן גם בעיקולים. ההערה הזאת שאין להן אינטרס - - -

איזה אינטרס יכול להיות לי פה ב-38 הרכבים האלה?

אז ההערה הזאת שאין שום אינטרס להחזיק את הכסף היא פשוט אינה נכונה, יש להם אינטרס גדול והם עושים הכול כדי להשאיר את הכסף אצלם. אז הצעת החוק הזאת היא חשובה ומבורכת.

זרקת הערה לאוויר שצריך להסביר אותה. איזה אינטרס - - -

ירון, אתה פעם ראשונה בוועדה?

לא.

אז אם אתה רוצה לדבר, תבקש אישור ולכשתינתן לך רשות תוכל לדבר ונשמור גם על זכותך לדבר בלי שיפריעו לך. לפי ההלכה לא מזכירים לחוטא את חטאו, אז אם גיל הודיע פה שאין אינטרס ויש חזרה בתשובה של חברות הביטוח, מה אתה צריך להזכיר? יונתן, תקרא את הסעיפים ונתקדם.

הצעת חוק רכב מעוקל שנגנב או הוכרז באבדן (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018.

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
1.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 (להלן – חוק הפיקוח) , אחרי סעיף 108א יבוא:



"הודעה על רכב מעוקל שנגנב או שהוכרז כרכב באבדן
108ב.
(א) מבטח ישלח הודעה לגורם מעקל, אם רכב שבוטח בביטוח מקיף ועוקל הוכרז כרכב באבדן או שנרשם כרכב גנוב ולמבוטח לפי תנאי הפוליסה זכות לתקבולים או לפיצויים, לפי העניין – והכל בתוך 100 ימים מהמועד שבו נרשם השינוי במצב הרכב ברשות הרישוי.







(ב) בסעיף זה –








"גורם מעקל" – מערכת ההוצאה לפועל, כמשמעותה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (בחוק זה – חוק ההוצאה לפועל), המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995 (בחוק זה – חוק המרכז לגביית קנסות), או גורם אחר שהטיל עיקול על רכב מכח פקודת המסים (גביה);


"רכב באבדן" – רכב שהוכרז כרכב באבדן גמור כהגדרתו בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח–1998 או כרכב באבדן גמור להלכה כהגדרתו בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986.


"רכב גנוב" – רכב שנרשם כרכב גנוב ברשות הרישוי;


"רכב מעוקל" – רכב שהוטל עליו עיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, חוק המרכז לגביית קנסות או פקודת המסים (גביה).


"רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה [נוסח חדש].

(ג) שר האוצר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה."



בעקבות הערות שכבר קיבלנו במהלך ההכנה אפשר לציין, שעלתה שאלה, גם מהממונה על הביטוח וגם מחברות הביטוח על ניסוח של סעיף (א), המועד שבו תתחיל הספירה ואיך אנחנו מתחילים לספור את הימים. אחת ההצעות הייתה שנגיד, נודע למבטח על האירוע ואז אנחנו סופרים את הספירה מהיום הזה שנודע למבטח.

כרגע זאת ההצעה.

כרגע זאת ההצעה שנתייחס אליה.

מישהו רוצה להעיר על הסעיף הזה?

אנחנו סבורים, שאת המרוץ צריך להזניק מהמועד שבו למעשה יסתיים הבירור ויתברר שיש לאותו חייב זכאות לקבל את תגמולי הביטוח. זה המועד האמתי. ברוב המוחלט של המקרים אותם 100 ימים מיום שבו נרשם השינוי יספיקו לבירור הזכאות והחלטה אם מגיע תגמולי ביטוח או לא מגיעים תגמולי ביטוח, אבל יש לא מעט מקרים וזה מסות של אלפי תביעות בשנה, יש לא מעט מקרים שבהם יש מחלוקת בין הצדדים ולא ניתן תוך 100 ימים להכריע בסוגיה. לפעמים אגב, יש מצבים שבהם חברת הביטוח חייבת לפי חוק להעביר רק חלק מהסכום, סכום במחלוקת, ככה שזה לא תמיד דינרי האם כל הסכום עובר או האם כל הסכום לא עובר.

יש הרבה קנסות אם לא תעשו את זה.

אם נעשה את זה שלא בתום לב, זה נכון אבל אני מדבר על המקרים הרגילים.

אז אני אציין ש-100 ימים הללו נגזרו בעקבות המידע שקיבלנו ממשרד האוצר על כך, שרוב המקרים בעצם טופלו וסודרו תוך 80 יום והכול הוסדר, כולל ההסדר מול הזוכה. אנחנו בעצם מוסיפים על אותם ימים כדי לאפשר לאותם מקרים בודדים שבהם אנחנו לא מגיעים לאיזשהו הסדר מוסכם על הצדדים - - -

זה לא מקרים בודדים, אני משוכנע, זה מסה של עשרות אלפי תיקים, זה הרבה יותר מקרים מאשר אותם 40 מקרים שאנחנו למעשה בשבילם מחוקקים את החוק הזה.

כן, אבל חובת ההודעה תהיה רק באותם 40 מקרים. ההצעה מנסה להגיע למצב, שזה לא צריך לפעול יתר על המידה על גורמים לא קשורים ועל תיקים לא קשורים. רק באותם מקרים – 470 מקרים – שכל רכב שהוטל על כבר עיקול והוא היה באובדן לפי הגדרת החוק, רק באותם מקרים יש בכלל שעון. 100 ימים הללו בעצם יורידו את רוב המקרים הללו מ-470 לכ-40.

צריך לוודא, שאותם מקרים יזוהו מראש. חברת הביטוח שמגיעה לטפל באותו מקרה, תדע שזה אחד מאותם 400 מקרים.

או שהרכב מעוקל. כשהיא יודעת שהרכב מעוקל.

לפי מה שידענו ממשרד התחבורה, בעצם חברת הביטוח כשהיא רוצה להחליף בעלות היא יודעת מראש שהרכב מעוקל, אז זה לא יהיה חדש לה והיא תוכל באותו שלב - - -

כן, אבל זה יכול להיות כבר אחרי הבירור, לקראת סוף הבירור, אחרי שיש החלטה לתת – כלומר, הם לא תדע לזהות את אותם 40 מקרים מראש.

אתה רוצה להציע הצעה אחרת או שרק הערת את ההערה?

אני מניח, שהיועצים המשפטיים דיברו על כך שזאת הכנה ועוד יעשו שיפורים.

לכן אני שואל אם אתה רוצה להציע עכשיו הצעה אחרת?

לא. האמת היא, שאין בידינו כרגע הצעה אחרת, רק רצינו להשמיע את העניין הזה ולראות שאכן אנחנו נופלים על אוזניים קשובות.

יונתן, חשוב לי להבהיר את מה שהעברנו אתמול בהערות, מהמחשוב שלנו נמסר, שבמשרד התחבורה יש רכב גנוב ורכב אובדן גמור.

בגלל זה אנחנו עושים את השינוי מנודע לחברת הביטוח ובעצם משנים ואומרים מהשינוי של הידיעה של חברת הביטוח. כי חברת הביטוח יודעת כשהשמאי אומר לה, יש פה 50%, בעצם חברות הביטוח היא זאת שקובעת בין ה-50% ל-60%, שהיא רוצה להכריז עליו כאובדן גמור.

רק הערה טכנית. כתוב, שמבטח ישלח הודעה לגורם המעכב. באיזה אופן? אנחנו היינו מעדיפים שזה יהיה באופן מקוון, אם זה אפשרי מבחינת חברות הביטוח?

לגורם המעקל?

לגורם המעקל.

צריך לבדוק אם יש את ההיתכנות הטכנית.

מכיוון שיש מעט מאוד מקרים, לא ייבנו מערכות חדשות. אבל אם יש גם כך את המערכת, אז אפשר להשאיר - - -

יש, אבל לא עם כולם. אם נצטרך בחוק הזה גם לחייב - - -

לא, לא. בוא נמשיך הלאה.

תיקון חוק ההוצאה לפועל
2.
בחוק ההוצאה לפועל, אחרי סעיף 21א, יבוא:



"רכב מעוקל שהוכרז כרכב באבדן או שנגנב
21ב.
(א) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה כאמור בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 (בסעיף זה – חוק הפיקוח), תיידע את הזוכה על השינוי במצב הרכב ועל זכותו להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתקבולי ביטוח או לכספי פיצויים אצל המבטח, לפי העניין, לרבות פרטי הגורם המבטח.





(ב) בהליך למימוש עיקול של תקבולי ביטוח או פיצויים כאמור בסעיף זה, יביא הרשם בחשבון את היות הכספים פיצויים או תקבולים עבור רכב שנגנב או הוכרז כרכב באבדן, וישקול שיקולים שהיה שוקל בהליך למימוש עיקול על רכב.

(ג) הוכרז רכב מעוקל כרכב באבדן או נרשם כרכב גנוב, כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק הפיקוח, וחלפו 220 יום מיום הרישום ברשות הרישוי על האירוע, יבטל מנהל מערכת ההוצאה לפועל את העיקול ויודיע על כך לרשות הרישוי.

תסביר.

בעצם מה שאנחנו אומרים פה, התהליך שהסברנו בקצרה בדברי ההסבר, כאשר הגורם המעקל במקרה הזה, מערכת ההוצאה לפועל מקבלת את הידיעה מחברות הביטוח על כך שיש שינוי בסטאטוס של רכב, יהיה לה 120 יום ליידע את הזוכים או את הזוכה - תלוי במצב על מי להטיל את העיקול - על כך שיש שינוי בסטאטוס של הרכב ועל כך שהוא יכול להטיל עיקול בידי צד שלישי על אותם כספים או פיצויים. ואם הוא לא עושה כן, אין פעולה במשך אותם 120 יום והזוכה בעצם מוותר על הכסף או מחליט שאין לו עניין - - -

אז אנחנו שינינו, תוך 120 יום להודיע. ונניח אם הודיעו אחרי 110 ימים, אז לא נשאר לאיש זמן?

אחת ההערות בין הפרסום של הנוסח לדיון הייתה, הקצבת זמן קצוב למערכת ההוצאה לפועל כמה זמן יש לה כדי להודיע לזוכה כדי שיהיה לו זמן סביר לשקול ולפעול.

כלומר, מחלקים את ה-120 יום, נותנים לו 20 יום להודיע, אחר כך יישארו 100 ימים.

התלבטנו בין 21 ימים ל-30 יום.

30 יום, אני רואה את התהליך כתהליך שהוא לא ממומשק, אלא תהליך ידני ואז יש פקיד שצריך לקבל את זה.

היינו רוצים להעיר שתי הערות, האחת, ההליך הזה מניח איזשהו מצב סטרילי שבו למעשה הגורם המעקל לא מתחרה על כספי התגמולים או דברים אחרים. היינו מבקשים להדגיש בשיקולים שהרשם שוקל, שיילקחו בחשבון גם זכויות שיש בתקבולים הללו שחברות הביטוח משלמות אותן, ואני בעיקר מדבר על מקרים של חוב, שבהם יש חוב דמי ביטוח וזכאות לחברת הביטוח לקזז את אותו חוב מהתקבולים. אנחנו לא חושבים שראוי שדרך ההליך הזה למעשה זכות הבכורה של חברת הביטוח תידחה.

אני לא חושב שההצעה מבקשת לשנות סדרי עולם. כלומר, היום בחוק כבר יש לחברות הביטוח את האפשרות במקרה של קיזוז ואז לקזז. זאת פשוט התקזזות מהצד השלישי.

מה זה זכות בכורה?

החשש שלנו היה, שהדבר הזה עלול להתפרש

לא, לא.

אם מצהירים לפרוטוקול שזה לא כך - - -

לא, זה לא אמור לשנות את הנוהל הקיים מבחינת חברות הביטוח, זה רק מטיל עליהן את החובה של היידוע ואת ההשהיה של הכסף את בירור העניין.

איך יידעו שיש חוב אליכם או לא?

הם יצטרכו ליידע.

האיש יצטרך להגיד שיש לו חוב או אין לו חוב ויתחיל דיון?

זה המצב הבלתי נמנע במקרה שיש באמת חובות של חייב לכמה גורמים.

ואז זה יתעכב עוד חצי שנה.

למה חברת הביטוח גוברת על כל נושה אחר?

אנחנו לא נפתח פה דיון משפטי לגבי - - -

היא לא בהכרח גוברת, אבל זה לעומת כל מצב שיכול להיות היום כשיש עיקול על נכס בידי צד שלישי ויש גם חובות כלפי חברת הביטוח או זכויות, או מעקלים.

היום ללא הצעת החוק, אם יש בעל חוב שיש לו עניין תמריץ והוא פועל ויש לו איזה פער מול חברת הביטוח, הוא יכול לסגור מולה בלי קשר לחוק. זה לא משנה את המציאות.

אבל נותנים היום עדיפות לחברת הביטוח? מקרה לא שקרה, רגיל, יש עיקול על המכונית, נניח שהוא חייב לאיזה ספק, לא חשוב, הוא הטיל עיקול ויש גם חוב לחברת הביטוח על הרכב הזה.

רק אם יש להם זכות לשלם כסף אז הם עושים קיזוז.

זאת אומרת, אין לו עדיפות אלא יש לו זכות קיזוז אם הוא מחזיק כסף.

כן. כשזה רכב, הם צריכים להטיל עיקול ואז הכסף מתחלק בין כלל המעקלים. כשיש כסף שהם צריכים לשלם לגורם כלשהו - - -

זאת אומרת, הזכות זה בגלל שהוא המוחזק והכסף אצלו.

בדיוק. מכוח דינים אחרים.

גם במשפט העברי למוחזק יש קדימה.

כל גורם שמחזיק במשהו יש לו זכות עיכבון.

אני כן אציין, שאחת מההערות שעבדנו עליהן לקראת הניסוח פה, שזה לא תהיה רשות האכיפה והגבייה אלא מערכת ההוצאה לפועל, בסעיף הזה. שבאמת מערכת ההוצאה לפועל היא זאת שתקבל את ההודעה ולא רשות האכיפה והגבייה.

רק עוד הערה שנוגעת לשיקול הדעת לגבי נכה ורכב, צריך רק לטייב את זה בשלב הבא.

בסדר.

עוד הערה שרצינו להעיר, נוגעת לפרק הזמן. אין לנו אינטרס ישיר בזה אבל קיבלנו הערות מהחברות, שלדעתן, פרק הזמן של 220 ימים עלול להיות ארוך מדי, במיוחד כשמדברים על רכבים שהם אובדן גמור, זה אומר שגם הערך של הרכב בזמן הזה יכול לרדת, זה כמעט שנה, שנת דגל. זה שווה הרבה כסף. יש עלויות אחסון, יש עלויות של אובדן אגרת הרישוי. ככל שהרכב למעשה מתרחק - - -

כן, אבל עלויות האחסון היום, אם הרכב תקוע ואין חילוף בעלות, גם ככה אתם מאחסנים את אותם ברזלים, אז להפך, זה נותן לך תאריך גג שבסופו - - -

אני מסכים לגמרי, אנחנו לא מדברים בהשוואה למצב היום, אנחנו מדברים בעולם חדש שאנחנו בוראים אותו מלכתחילה, אז 220 יום היא אולי תקופה ארוכה מדי.

השאלה, אתם חושבים שאם נקצץ את 120 יום לתקופה קצרה יותר, זה משהו ישים?

30 יום.

לא, יש 30 יום להודיע, ואז יהיה להם 90 יום לפעול. השאלה, האם פחות מ-90 יום זה משהו שהוא ישים כדי שכל הזוכים יוכלו לפעול בזמן כדי להטיל את העיקול בידי צד שלישי?

אני רק רוצה לחדד. 90 יום - - -

לא, הוא דיבר על 220 יום.

לא, מהרגע שהגורם המעקל, נניח ההוצאה לפועל או רשות המסים, גורם שמקבל את ההודעה, עכשיו יש לו זמן להטיל עיקול על התקבולים ויש זמן שאחריו העיקול מהרכב מוסר, לא משנה מה קרה. זה לא אומר שאחרי הזמן הזה אי אפשר להטיל עיקול על התקבולים. לכאורה אפשר ללא סוף, אבל ברגע שהעיקול מהרכב יוסר, החברה תשחרר את הכספים ותוכל להעביר אותם. זאת אומרת, יכול להיות שכבר לא יהיה על מה להטיל עיקול. זה לא שהזמן הזה מונע ממנו להמשיך לפעול. פשוט, יכול להיות שכבר לא תהיה תוחלת בפעולה שלו.

אתה שואל על הקיצור של ה-90 יום, שהזוכה יוכל להטיל את העיקול. אין פה נציג של לשכת עורכי הדין נכון?

יש.

אז תגידו אתם, מהרגע שאני מודיעה לזוכה שיש רכב שהוא טוטאל לוס, כמה זמן לוקח לו להטיל עיקול? מבקשים לקצר פה את התקופה מ-90 יום לתקופה יותר קצרה.

90 יום זה זמן סביר?

70 זה גם טוב?

למה להטיל את זה ל-70?

70 זה טוב או לא?

שלושה חודשים זה סביר. 70 יום זה פחות טוב.

זה יהיה 90 יום בהוצאה לפועל. בשאר המערכות זה 120 יום. השאלה, האם אתה חושב שבמקרה של ההוצאה לפועל אנחנו נוכל להסתפק בפחות זמן או שזה לא סביר?

90 יום.

120 יום טוב?

120 יותר טוב.

אדוני אם אפשר הערה לגבי הסעיף הקודם. סעיף קטן (ג) – זה לא היה בנוסח שעבר – שר האוצר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות - - -

נכון.

הערנו על זה - - -

נכון, נכון. הערה שאין צורך, ששר האוצר ושר המשפטים יקבעו הוראות, ובאמת, לאור העובדה שאנחנו לא רוצים להוסיף עלויות ולהוסיף עוד מנגנונים וכוח אדם לעבודה, אז אנחנו נוריד את סעיף (ג).

רק הערה אחת, לא הבנתי איך פתרנו את הנושא של הגניבה כי למיטב הבנתי, כאשר הרכב, השלדה שלו נמצאת בטוטאל לוס, הוא צריך להסדיר את העיקול או המנגנון שמוצע בהצעת החוק, בעצם כאשר מדובר בטוטאל לוס, יש סוג של הקפאת מצב. אבל בגניבה אין הקפאת מצב ולכן למעשה יכול להיווצר מצב, שהחייב יקבל את הכספים והגורם המעקל, בין אם זה ההוצאה לפועל ובין אם זה גורם מעקל שהוא רשות, הוא יפספס את המועד - - -

אז להערתך יוסף, זה נכון, אנחנו באמת צריכים להוסיף סעיף שאומר, שיש הקפאה של הכספים עד לבירור המצב. זה סעיף שהוא חסר לנו בנוסח הנוכחי, אבל הוא יחול על כל מצבי האובדן שכוללים בתוכו גניבה.

טוב.

היו עוד הערות, בסעיף (ב) זה רשם ההוצאה לפועל, מי שמודיע זה מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

הוראות נוסחיות הללו, אנחנו נשנה, זה לא יהיה הרשם, זה יהיה מנהל המערכת.

ובסעיף ב' יש את הסיפא שהוא ישקול שיקולים שהיה שוקל בהליך למימוש עיקול על רכב, שזה לא רלוונטי פה במימוש רכב. יתר השיקולים זה בסדר, זה כספים ביצועיים עבור רכב שנגנב. אבל במימון שהוא שוקל שאלות של עלויות מול רווח - - -

נכון, יכול להיות שהניסוח המשפטי שלנו הוא לא מדויק, אנחנו צריכים לחדד. הכוונה באמת, שהוא ייראה שזה פיצוי שאמור לשמש לכלי רכב וכמו שהוא לא מימש את כלי הרכב, שייקח את זה בחשבון שלא יהיה מימוש מידי של הכספים. כי מבחינתו יש כספים, אז הוא לוקח. רוצה להגיד, לא, זה לא באמת כספים, זה כסף שאמור להיות רכב ושייקח את זה בחשבון.

הניסוח פה הוא לא טוב.

נכון, נצטרך לדייק ולחדד את הניסוח. אם יש לך רעיון איך אפשר - - -

אפשר להשמיט את הסיפא, אפשר לחשוב על משהו אחר.

זה חשוב מבחינת הפגיעה שעלולה להיות בחייב כתוצאה מזה שהוא לא יוכל, שהוא יאבד את האפשרות שיהיה לו רכב.

אין לי בעיה עם זה שהוא צריך לשקול. הסיפא אומרת, שהוא שוקל שיקולים שהיה שוקל בהליך למימוש עיקול רכב.

ככל שהם רלוונטיים. כמובן שעלות התפיסה לא רלוונטית.

כן, עלות התפיסה לא רלוונטית.

אבל יש דברים שהם כן רלוונטיים.

אז אולי אפשר לעשות לפי העניין, בשינויים המתבקשים.

בסדר.

אז תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. אני אציין מראש, שאני קורא, הנוסח הזה כן יעבור שינוי מאחר ובעצם המרכז נכנס כזוכה, הוא פועל. אני אקריא ואז נתקן.

תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
3.
בחוק המרכז לגביית קנסות, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:



"(ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתה בחוק ההוצאה לפועל, הודעה כאמור בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 (בסעיף זה – חוק הפיקוח), תיידע את הזוכה על השינוי במצב הרכב ועל זכותו להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתקבולי ביטוח או לכספי פיצויים אצל המבטח, לפי העניין, לרבות פרטי הגורם המבטח.



(ח) בהליך למימוש עיקול של תקבולי ביטוח או פיצויים כאמור בסעיף זה, יביא הגורם המוסמך בחשבון את היות הכספים פיצויים או תקבולים עבור רכב שנגנב או הוכרז כרכב באבדן, וישקול שיקולים שהיה שוקל בהליך למימוש עיקול על רכב.



(ט) הוכרז הרכב עליו הוטל עיקול כרכב באבדן או נרשם כרכב גנוב, כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק הפיקוח, וחלפו 220 יום מיום הרישום ברשות הרישוי על האירוע, יבטל מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות את העיקול ויודיע על כך לרשות הרישוי."



אז בשונה מההוצאה לפועל, המרכז בעצם פועל כמו בפקודת המסים (גבייה), כזוכה עצמאי, ולכן ההוראה פה תדבר על המצב שבו הוא מקבל את המידע ומנהל המרכז יחליט האם הוא רוצה להטיל את העיקול בידי צד שלישי והוא לא יצטרך ליידע את הזוכים כי בעצם הוא הזוכה.

נכנס בנעלי הזוכה.

נכנס בנעלי הזוכה.

זה בעצם אותו סעיף וכל ההערות שהושמעו, יוטמעו.

תיקון פקודת המסים (גביה)
4.
בפקודת המסים (גביה), בסעיף 12א האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:




"(ב) הוכרז רכב עליו הוטל עיקול כרכב באבדן או נרשם כרכב גנוב, כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 (בסעיף זה – חוק הפיקוח), יוכל הממונה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתקבולי ביטוח או לכספי פיצויים אצל המבטח, לפי העניין; חלפו 220 יום מיום הרישום ברשות הרישוי על האירוע, יבטל הגורם המוסמך את העיקול ויודיע על כך לרשות הרישוי.


(ג) בהליך למימוש עיקול של כספים כאמור בסעיף זה יביא הגורם המוסמך בחשבון את היות הכספים פיצויים או תקבולים עבור רכב שנגנב או הוכרז כרכב באבדן, וישקול שיקולים שהיה שוקל בהליך למימוש עיקול על רכב."

חשוב לציין גם, השאלה שעלתה לגבי רכבי נכה, בעיקרון היום, בין הסעיפים שבעצם מחריגים מי לא יוטל עליו עיקול, אז רכב נכה הוא מוחרג בנושא הזה ולכן אני לא בטוח שצריך להיכנס ספציפית ולהגיד, שרכב נכה לא יוטל עליו עיקול כי מלכתחילה הוא לא אמור להיות במצב שהוא רכב מעוקל.

כי לא מעקלים רכב של נכה.

כי לא מעקלים רכב של נכה, הוא מוחרג בחוק.

רכב נכה ניתן לעקל אם הוא - - -

22א' מדבר על כלים, מכשירים, מכונות, מטלטלין אחרים, לרבות רכב – הכסף לא מנוי בין הדברים - - -

נכון, בגלל זה הוספנו את הסעיף שמדבר - - -

אבל מראש לא אמור להיות עיקול על רכב כזה, אז לא נגיע למצב הזה.

לא משנה, אבל כסף זה כסף. הכסף לא מנוי. זה כסף.

מלכתחילה הרכב עצמו – אם היה מצב שהרכב הפך לרכב של משמש נכה, בגלל זה אפשרנו את העניין של: וישקול שיקולים שהיה שוקל אם זה היה רכב. כלומר, אם זה היה רכב נכה - - -

הערות לגבי גם עניין הגניבה וגם העניין שהעירה לגביו ענת, לגבי השיקולים שהיה שוקל בהליך מימוש הרכב, צריך להתחשב בהם בסעיפים של פי פקודת המסים.

יבטל הגורם המוסמך. למיטב ידיעתי, בפקודת המסים אין תפקיד של גורם מוסמך, יש ממונה או פקיד תביעה. לכאורה צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות.

הממונה על הגבייה הוא הגורם המוסמך.

כן, אבל המינוח גורם מוסמך לא מופיע.

אנחנו נוודא שהוא יתאים לחוק. חשוב להוסיף, שלנוסח הזה אנחנו מוסיפים גם הוראת תחולה והוראות מעבר. אנחנו חשבנו על תחולה של שלושה חודשים לאחר פרסום החוק, והוראות מעבר - - -

מבחינת התחילה, זה עניין של היערכות שנדרשת.

נכון, שחברות הביטוח רוצות זמן להיערך. אומנם לא מדובר במקרים רבים, אבל שיידעו מה הם אמורים לעשות, וכמובן גם הגורמים הזוכים, הגורמים המעקלים. חשבנו על שלושה חודשים מיום פרסום החוק. לגבי הוראות מעבר, מצבים שבהם יש רכב שנכנס למצב הזה בשלושת החודשים, אז היום הראשון לספירה יהיה שלושה חודשים מיום פרסום החוק.

שהתקופות יתחילו ביום תחילתו של החוק.

אבל זה יכול על רכבים שהם כבר טוטאל לוס.

כן, והיום הראשון יהיה יום פרסום החוק.

לגבי רכב נכה, רכב נכה אפשר לעקל אבל אי אפשר לממש, אלא אם כן אותו חייב שהוא נכה מחזיק ברכב של מיליון שקל אז אפשר לפנות לרשם הוצאה לפועל בבקשה שימכור את הרכב ויעבור לרכב חלופי יותר זול.

אני חושב שלקראת הוראות המעבר, יותר נכון להתחיל את החוק, להכיל אותו לא על מקרים שהם בתהליך בירור, אלא רק על מקרים שהם תביעות חדשות. אחרת יתעורר צורך לעדכן בדיעבד הליכי תביעה שכבר מתקיימים ואני לא רואה אופציה לעשות את זה.

שוב, יש בסך הכול בשנת 2017 38 מקרים, יש 15 חברות ביטוח, כלומר, מדובר במקרה אחד או שניים לכל חברת ביטוח.

ואם ההליך מתקיים?

אז אם ההליך מתקיים, אנחנו נרשום את יום פרסום החוק כיום שבו מאותו יום יש להם 100 ימים ליידע את הגורם המעקל.

אבל לא בהכרח. אנחנו כבר אמרנו ואתה גם הבהרת בהתחלת, שייעשה שינוי, לא בהכרח חברת הביטוח יודעת על כך.

אם זה בהליך, כמו שציינתם, אז היא אמורה כבר לדעת שזה רכב מעוקל. כלומר, היא יודעת מה המצב, היא יודעת למה היא לא מעבירה את הכסף. כי הרי אסור לה סתם לא להעביר כסף, היא צריכה סיבה להחזיק את הכסף.

אתה מדבר על מצב שהוא בסוף תהליך הבירור.

להפך. אתם בעצם מרוויחים פה זמן. מתחילים לכם את היום הזה באפס ולא אומרים לכם, כבר ארבעה חודשים אתם עושים תהליך, תתחילו להעביר את זה עכשיו. היום, פרסום החוק יהיה יום אפס, שמאותו יום יש לכם 100 ימים רק ליידע את הגורם הזוכה שיש כספים שכרגע נמצאים אצלכם ולא מועברים לחייב.

הקהל הרגיל בביטוח, בכל מה שקשור להוראות מעבר, שבדרך כלל עושים איזשהו ניקוי שולחן - - -

בדרך כלל אנחנו לא עושים על רטרואקטיבי - - -

זו תחולה אקטיבית, אין סיבה של מקרים שהיום אין דרך להסדיר אותם, שהם נתקעים רק בגלל תמריצים שקיימים היום, ימשיכו להיות תקועים שם, שכל מה שעושים פה, לאפשר למסור את המידע הרלוונטי לזוכה כדי שהוא יחליט על דרכי פעולה שקיימות לו כבר היום, אז למה למנוע את זה במעט מקרים האלה?

זה לא יהיה רטרואקטיבי כי אנחנו לא אומרים לכם בעצם, היה לכם מהיום ולא עמדתם. אומרים, מעכשיו, מרגע זה יש לכם 100 ימים ליידע את הגורמים המעקלים.

טוב רבותי, תמו ההערות.

אם אפשר הערה לפני ההצבעה. הייתי מוסיף איזה שהיא סנקציה למקרה וחברת הביטוח - - -

לעורכי הדין או לחברת הביטוח?

חיכיתי להערה הזאת, לא ידעתי מתי היא תבוא.

איזה אהבה. הבית חרב בגלל שנאת חינם, אנחנו רוצים להרבות באהבת חינם, שתהיה אהבת חינם. פה, עורכי הדין, חברות הביטוח, שתהיה אהבת חינם.

הכול בסדר. מה שאני מציע, להוסיף איזה שהיא סנקציה במקרים שחברות הביטוח לא מעבירות את אותו דיווח לרשות האכיפה או לכל גורם אחר. במקרה ולאחר אותו דיווח יש מימוש, הן מעבירות את הכספים לחייב ולא לנושים. במסגרת האחריות הציבורית שלהן אני חושב שצריכה להיות איזה שהיא סנקציה במקרה והם לא פועלים לפי הצו, מעבר לסנקציה שיש היום, שמחייבים אותן היום בחוב.

אם יש סנקציה, אז אפשר לעשות סנקציה גם על המייצג, אם הוא עושה תקלה בייצוג. גם על ההוצאה לפועל, אם הרשם טעה. אפשר לעשות סנקציות לכולם.

אהבת חינם פורחת מה שנקרא.

בעקבות מיעוט המקרים אולי כדאי לתת לחוק לעבוד קצת ולראות מה קורה. אם באמת נראה שיש בעיה, יהיה מקום לתקן.

יש סנקציות שאם הן מחזיקות כסף שהן לא צריכות להחזיק אז יש להן כבר סנקציות.

לפי החוק כבר היום יש להן הוראה שכסף שאמור לעבור הן חייבות להעביר בזמן סביר.

אז לא נקבל את בקשתך וגם לא נקבל את בקשתו לגבי המייצגים.

לא, אני לא חושב שצריך סנקציות על עורכי דין, שלא ישתמע, זה היה בציניות. אני ממש לא חושב שצריך סנקציות על עורכי דין, גם אם הוא עושים טעות. אני גם עורך דין וגם הייתי מנכ"ל הלשכה.

אנחנו יודעים, אמרת את זה רק לצורך הקיזוז וזה בסדר. טוב רבותי, נצביע. מי בעד לאשר לקריאה ראשונה את הצעת חוק רכב מעוקל שנגנב או הוכרז באבדן (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018.


הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק רכב מעוקל שנגנב או הוכרז באבדן (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018, התקבלה.

אושר פה אחד, יישר כוח, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:53.