פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 651
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 11:30

הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעל גרמן – מ"מ היו"ר
ענת ברקו
אלעזר שטרן

ממונה ארצית ניצולי שואה סיוע משפטי, משרד המשפטים - שרי ורדי

מתמחה בסיוע המשפטי, משרד המשפטים - בר גבסו

סמנכ"ל לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים - אלדד קנטי

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי - מזל דהרי

עורך דין, לשכת עורכי הדין - אשר פדלון

לשכת עורכי הדין - יעל גויסקי

מנהל, ארגוני ניצולי שואה - אדם ידיד

מנהל, ארגוני ניצולי שואה - סם בן שטרית

מנהל משרד - אהרון תשובה

עו"ד בחברת אליהו ובר - תיאודור ויינברג

עו"ד בחברת אליהו ובר - אסף ובר

עו"ד בחברת אליהו ובר - אליהו ובר

מייצג את המטפלים בתביעות - עמרם דואני

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - פנחס מיכאלי

מוזמן/ת - איתמר לוין

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את פורום עורכי הדין מייצגי ניצולי השואה - דפנה כהן-איוניר

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את WEBER&CO - מבשרת נבו

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את WEBER&CO - לירון הרשקוביץ

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

הדס צנוירט

הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה), התשע"ח-2018, פ/4810/20 כ/783, הצעת ח"כ אלעזר שטרן

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2).

דנו בזה בפעם הקודמת לפני ההצבעה לקריאה ראשונה. אין ספק, שזו הצעה יוצאת דופן. אין חולק על כך. אבל גם בבג"ץ, שהגישו פעמיים, בג"ץ הביע את דעתו ואמר שנכון שזה יוצא דופן, אבל גם המקרה עצמו של נכי רדיפות הנאצים, לרבות אלה שנוספו להם, גם מלוב וגם ממחנות העבודה בגטו, הם מקרה יוצא דופן, שהולך ונעלם. לכן אני חושבת, שנכון עושה מדינת ישראל, ונכון עושים המציעים, שבאים ואומרים שאם באמת עד היום אותם נכים, שאינם צעירים, ולא בריאים, לא עלה בידם, ולא הספיקו לבקש את המגיע להם, יש לתת להם גרייס של תקופה נוספת כדי שכל אחד, ואפילו אם נשארו כמה עשרות – אני חייבת להעיר בהערת סוגריים, שביקשתי לדעת אם קיבלנו את הנתונים שביקשתי בפעם הקודמת – כי בפעם הקודמת ביקשתי מספר נתונים – לדאבוני הרב, ולא בלתי-צפוי – אני לא מתפלאת על כך - לא הגיע אף נתון. אז בהיעדר נתונים אנחנו יוצאים מתוך הנחה שיש עדיין אנשים שלא הספיקו לקבל את המגיע להם, ואנחנו ואנו מושיטים את היד להם, וזו הצעת החוק.

אני מבקשת מאלעזר שטרן, מהייעוץ המשפטי, לומר מספר דברים, ואחר כך מאלעזר שטרן, חבר הכנסת, ואז נשמע את הערות הסובבים.

אני רק רציתי להעיר הערה אחת. בגלל שמדובר בהצעת חוק חריגה, הייתי מציע לוועדה לשקול מבחינת פרק הזמן שמוארכת האפשרות להגיש בקשה להחזרת עודף שכר טרחה, הייתי מציע לוועדה לשקול את אורך התקופה. בהצעת החוק מדובר על שנתיים וחצי, כלומר עד סוף 2020. הייתי מציע לוועדה לחשוב אם התקופה תהיה קצרה יותר, 2019, משהו כזה, כי בכל זאת אנחנו מדברים על הצעת חוק עם אלמנטים רטרואקטיביים.

בהחלט. אני כן רוצה כבר לומר שגם דיברתי אתך על זה, ואני מבינה את הבקשה, אבל לאור הניסיון הקודם, שכל פעם קיצרנו, ונתנו שנה, ואז נאלצנו שוב לבוא ושוב להאריך, אני חוששת שאם ניתן תקופה קצרה – נאמר עד 2019, סוף 2019, אנחנו כבר בעוד שנה וחצי – אני חוששת ששוב נמצא עצמנו, אנחנו או מי שיבוא אחרינו, מבקש שוב הארכה, וזה כבר יהיה זילות של החוק. אז דווקא מתוך רצון להגן על כבודו של החוק, ולא לאלץ את ועדת החוקה כל פעם לבוא ולהאריך, אני מעדיפה שזה יהיה עד 2020, ומי יודע, אולי עד 2019 כבר לא תהיינה עוד תביעות, עדיף שלא תהיינה תביעות וזה יהיה עד 2020, מאשר שזה יהיה עד 2019 ותהיינה תביעות שתאלצנה אותנו להאריך את זה עד 2020. אלעזר שטרן.

אני מצטרף לדעתך. אלעזר דיבר אתי, ואני מודה שיש בהיגיון במה שהוא אומר.

מסכימה.

כבר בחוק הקודם שאלתי, למה הזמן כל כך מוגבל. כנראה שאז זה היה, מצוות חכמים מלומדה.

גם אז היה חלק, פרט אחד מתוך רשימה של ריכוכים שהוועדה עשתה, בגלל האלמנט הרטרואקטיבי.

נכון. אני חושב, שהעובדה שאנחנו באים פעם שנייה לחוק הזה, זה אומר שזה לא הספיק. גם לפי מה שנשמע פה בעיקר על-ידי חבר הכנסת איציק שמולי, שניסו לעשות כל מיני דברים ומשיכות בהינתן בזה שכאילו נגמר התוקף אחרי שנה. אני חושב שעצם זה שצריך לבוא עכשיו עם עוד חוק, גם בג"ץ כמונו, לא היה רוצה שבכלל החוק הזה יבוא; שהבעיות ייפתרו קודם. עצם זה שצריך לבוא עכשיו עם עוד חוק, זה אומר שמישהו, ששמת לו שנה, כנראה שיש מישהו שחיכה ייגמר הזמן ההוא. לכן אני חושב, שההיגיון של בג"ץ יישאר, אבל אם זה יגיע לבג"ץ, אז תהיה הבנה משמעותית יותר, אותה הבנה בדיוק, אבל יבינו למה גם אנחנו, שהיינו שמחים להסתפק אז בשנה, וחשבנו שכולם יבינו את זה, אבל כנראה שלא כולם הבינו, לכן אני מקבל את מה שאמרה היושבת בראש בהקשר הזה.

תודה רבה. כל מי שיושב פה סביב השולחן, יקב את זמנו, אבל אני מבקשת לא יותר משתיים-שלוש דקות. שי, בבקשה.

שי סומך, משרד המשפטים. רק רציתי לומר ששתי החלופות עומדות במבחן חוקתי. אמרתי את זה גם בדיון הקודם. יכול להיות שזה לא הריכוך המרכזי שהיה בחוק – היו ריכוכים יותר חשובים.

תודה רבה. פנטסטי. שרי ורדי, הסיוע המשפטי.

אנחנו לא יודעים כמה אנשים יבואו – אנחנו משערים שלא הרבה, שלא נשארו הרבה אנשים שעדיין ירצו. אני יכול לומר שההתמודדות בבית משפט, כפי שאמרנו בפעם הקודמת, אינה קלה. היא ארוכה. אנחנו ציפינו - היתה ציפייה, לאחר שחוקק החוק, שעורכי הדין ואחרים, שתהיה להם אפשרות והם ייקחו את האפשרות בשתי ידיים ויחזירו את ה-25%. ויש כאלה שלא החזירו, ולא היו מוכנים. הם מוכנים רק לאחר שמוגשת תביעה, להחזיר 25%. נכון שאז הסיוע המשפטי אומר: הגשנו תביעות, ניהלנו הליכים, אז עכשיו אנחנו לא מוכנים ל-25%. היינו רוצים מהוועדה, שתקבעו אולי משהו שיקל על הניצולים את ההתייצבות בבית משפט, כי הדרישה של להתייצב בבית משפט היא מאוד קשה, והרבה מהניצולים פשוט מוותרים על התביעות, כי הם מבינים שהם יצטרכו להגיע לבית משפט, וזה גורם להם ללחץ. אני לא מדברת על כאלה שבכלל לא יכולים להגיע לבית משפט.

בדרך לכאן התקשרה אליי עורכת דין שהיא מייצגת מטעמנו. היא אמרה: אני מייצגת ניצולת שואה. היא חולת אלצהיימר, היא נמצאת בבית עם סיעודי, ובית משפט אומר שהיא צריכה להגיע לדיון. אז בואו נחשוב, איך אפשר את הנקודה הזאת לקדם.

זאת נקודה שעלתה גם לפני הקריאה הראשונה, וחשבנו על כך, אבל האמת היא שלא מצאנו פתרון, כי אמרנו: בכל זאת, הולכים לקראת הניצולים, ויש לכל אחד מהם סיוע משפטי ללא תמורה כמובן, בהתאם לסיוע המשפטי, אז זה קצת קשה. אני משערת, שבבתי משפט יש בכל זאת האפשרות, במקרים יוצאי דופן, כן לקבל את היעדר התובע. אני מאמינה. אבל לא נצליח כרגע – אנחנו רוצים להעלות את זה. אנחנו נמצאים בסוף המושב. אנחנו רוצים לעשות צדק. אנחנו נלחמים נגד גלגלי השעון ונגד גלגלי הגוף. לכן אין לנו האפשרות והלוקסוס לשבת על המדוכה ולחשוב עוד הרבה זמן על החוק הזה – אנחנו כרגע נעביר אותו כמו שהוא, אבל אם תחשבי על דרך שאפשר לשנות את החוק, נעשה לו שינוי במושב הבא, במושב החורף. אני מאוד מודה לך.

בר גבסו, גם כן מהסיוע המשפטי. אני משערת לעצמי שאת חוזרת על דבריה.

אליהו ובר, עו"ד, שדיבר גם בפעם הקודם.

מבחינתנו, מי שפנה, קיבל את כספו.

מאוד התפעלנו מהיחס שלכם.

אנחנו מוכנים הלאה לשלם.

שתהוו דוגמה, וגם בפעם הקודמת אמרנו יישר כוח גדול.

ואגב, ב-2016 כמעט לא פנו אנשים.

אסף, אני מבינה שזה הג'וניור.

עו"ד ויינברג.

אין לי מה להוסיף.

מאוד מודה לך. בבקשה.

אין לי מה להוסיף.

בבקשה, סם, ידידנו.

אני רוצה לתת עדות נאמנה, שעורכי הדין, שטיפלו בניצולי שואה, ובראשם דוד יידי – לא הם חיפשו אותנו אלא אנחנו חיפשנו אותם. אני יכול להעיד, שהם עשו דבר גדול מאוד במאבק שלהם להכרה, בעיקר יהודי מרוקו, שאני מדבר בשמם, בכל הקשור לרווחתם הכספית ולתרופות חינם ועוד ועוד.

אני בעד, לבי עם ניצולי שואה, אבל אי-אפשר לעשות רטרואקטיבית הפחתה כזו. היא בבחינת ניגוד. גם אם מדובר – לדעתי, הם היו סבירים בכל הקשור, ואני יכול להעיד, כמה אנשים באמת מאושרים ממה שנעשה להם ומה שהשיגו. לכן על הוועדה לא לקבל הצעה להפחית דרסטית את השכר, ועוד רטרואקטיבית. פשוט אנשים לא היו מוכנים. אנחנו פנינו לעורכי דין. רק אלה הסכימו. לכן לא צריך לקפח אותם.

תודה. יעל גויסקי, לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין בדרך כלל מתנגדת לחקיקה רטרואקטיבית – קל וחומר שזה בא להאריך חקיקה קודמת רטרואקטיבית. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בניצולי שואה, ונוכח הרגישות החברתית והרגישות האישית האנושית, אנחנו תומכים בהצעת החוק בנוסח הנוכחי – רק מבקשים שאכן זה יהיה הנוסח – אחרת יצטרך לחזור לדיון.

מאוד מודה לך. אשר פדלון, עו"ד. גם כן נשמע קודם. נשאר באותו צד?

נכון. גברתי, אני דווקא מתנגד לחוק, מן הסתם.

זכותך המלאה.

שמעתי בפעם הקודמת את חברי הכנסת שטרן ושמולי, ובאמת לא הבנתי – כשקראתי אתמול את דברי ההסבר לקראת הדיון היום, דובר שם על משהו אחר ממה שהציג חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת שטרן הציג סיטואציה של עשינו חוק, ואנשים לא למדו. אני לא יודע למה הוא מתכוון. הרי החוק הזה – הארכתו – אני חוזר על דבריי, וחבר הכנסת שטרן יסלח לי, כי לא קיבלתי את ההסבר פעם קודמת – לא שהוא חייב לי, אבל סתם שנדע – יוצא שמטרת החוק היא so called להעניש. זאת לא המטרה.

ודאי לא.

כך יוצא. כך לפחות אני מבין את זה. לא חייבים לקבל את הדעה שלי. מאחר שמטרת החוק אינה להעניש – אני גם רואה איזו תועלת יכולה לצמוח, כשאנחנו עושים תועלת מול נזק – רק אסבר את האוזן בנתונים מספריים. יהודי מלוב שזכה בהכרה מינהלית, רובם ככולם קיבלו סכומים של כ-200,000 שקלים עד היום. יש שאפילו יותר – 240,000, אבל הממוצע הוא בין 200,000 ל-220,000 שקל. סכום יפה וטוב. אני לא רואה איזו תועלת יכולה לצמוח לאדם בעוד בין 800 ל-2,000 שקל, כי יש הרי מדרוג, לעומת הנזק שיכול להיווצר לנו ככאלה שצריכים להחזיר, כי מדובר בכמויות. ליהודי הבודד הזה, לאותו עולה מלוב, מדובר בין 800 ל-2,000 שקל, לפעמים פחות, לפעמים מעט יותר, אבל לנו, שמדובר בכמויות, הנזק הוא בלתי-הפיך.

דווקא בעניין הזה אני רוצה להפנות למה שאמר חבר הכנסת שטרן בדיון הקודם. הוא אמר בחוכמה רבה: כשאנחנו צריכים לשנות חוק, אנחנו משנים אותו לפעמים גם עבור אדם אחד. הדברים ידועים, ולטובה. אבל גברתי, כשהכנסת באה לחוקק את החוק הזה, היא צריכה לעשות את התועלת מול הנזק. 800 שקל לאדם שקיבל 200,000 שקל, לא ישנו לו את החיים. אבל לנו 800 שקל בגלים כאלה, מפרקים אותנו. אלה דבריי.

כן. לידו עו"ד דואני. תודה.

מעבר לזה שאני מייצג בעצמי ניצולי שואה, הן בוועדות ערר והן מול הרשות, אני מייצג מול הסיוע המשפטי את הגב' רחל דואני, נגדה הוגשו רובן של התביעות להשבת שכר הטרחה.
אני רוצה להסב את חברי הוועדה לכמה דברים מאוד מהותיים. אני מנסה לעשות את זה הכי עדיין, אבל אני חושב שכל האנרגיה של הוועדה צריכה להיות למען ניצולי השואה, וכל החוקים האלה, וכפי שאוכיח זאת מייד – אתם פוגעים בזכותם הדיונית החוקתית של ניצולי השואה. אם הרי שכר הטרחה עבור ניצול שואה שבא ומבקש הכרה לפי החלטה מינהלית יהיה לכל יותר 340 שקלים.

347, נדמה לי.

זה לא משנה. הסכום הוא מאוד קטן, כי הרשות לזכויות ניצולי השואה דוחה תביעות או בקשות שאנשים הגישו תביעות לפי החלטה מינהלית. אני מחזיק פה בידי דחייה כזאת של אדם, שהגיש תביעה, והוא אומר לי: דחו אותי. לא מוכנים לתת לי על אף – והוא מספר – הוא ואחותו היו אצלי ביום ששי וסיפרו לי סיפור מדהים – איך היא היתה יושבת בשדות כשאמא היתה ברובע רוסטה. היא היתה יושבת בשדות, והיתה נותנת, ילדה בת 3, חיתול עם סוכר לאחיה הפעוט, ואז הוא אומר: דחו אותי. עכשיו אני רוצה לייצג אותו בשביל 340 שקל, אני צריך להגיש ערר – אגב, הגשתי ואני לא לוקח כסף, אבל זו בדיוק הנקודה, כי באים אחר כך הרבה מאוד ניצולי שואה, והרשות דוחה החלטה מינהלית. ומה הרעיון של ההחלטה המינהלית? הרי הכנסת פרסמה את זה - על-מנת שלא יצטרכו להוכיח את טענותיהם. רבותיי, הם צריכים להוכיח את טענותיהם. אבל בלי עורך דין הם לא יכולים להוכיח את הטענות שלהם. ניצולי השואה האלה לא יוכלו לעמוד בבית המשפט. נכון, יש להם דף שאומר להם: לכו לסיוע המשפטי. אני אגלה לוועדה הנכבדה: התקשרו אליי שני עורכי דין שמייצגים ניצולי השואה, וביקשו ממני ייעוץ. אמרתי: למה שאעזור? ביקשו ממני ייעוץ, איך לייצג את ניצול השואה בדקויות האלה.

אני רוצה לומר משהו שיישמע אולי בוטה.

אולי לא כדאי לומר אותו.

לא, הוא לא כזה בוטה. הוא מדויק וכדאי שהוועדה תדע אותו. הרי רוב-רובו של כל העניין הזה – מדובר בתביעות של יוצאי לוב. הטפסים של יוצאי לוב זה בדיוק אותם טפסים של כל ניצול שואה אחר. הם לא צריכים להוכיח כלום. גם ניצול שואה מפולין כלום. וראו זה פלא, ניצול שואה מפולין, מלב-ליבה של אירופה ישלם 7,000 שכר טרחה, בעוד ניצול שואה מלוב, מטריפולי, והאמינו לי – אני מכיר היטב את ההיסטוריה של טריפולי, ויש הרבה כאלה שלא ראו ולו חייל גרמני - ישלמו בסך הכול את אותו סכום מזערי על אותה פעולה בדיוק, ואני שואל, אתם מחטיאים, את פוגעים בניצולי השואה, ויש קשר ישיר בין זה שמי שמקבל את היחס המיוחד מחברי הכנסת הם יוצאי לוב – אני לא מבין, מה פשעו ניצולי השואה האשכנזים, שעברו הכול. אולי יש קשר בכך שהמחוקק הוא יוצא לוב.

יותר מזה, המחוקק, הוא חבר הכנסת יצחק כהן. הוא זה שהרים את הצעת החוק. הוא יוצא לוב. הוא דאג לעדה שלו. מי בא ולחץ ושידל את חבר הכנסת יצחק כהן בפעולה הספציפית הזאת? הכול כדי לצבור הון פוליטי? ארגון יהדות לוב, שהיו פה.

אני מחזיק אצלי ביד, חברי הכנסת, מסמכים רשמיים, ואמסור את זה לחברי הוועדה. הבאתי את זה כדי למסור. הארגון העולמי של יוצאי לוב לקח בזמנו מסמכים, העביר את כולם לאחד מעורכי הדין, עוד לפני 2010 – אני מדבר על 2008, 2009 – ארגון יהדות לוב. הוא זה שרדף אחרי החוק הזה. נמצאת פה הגברת אריאלה מלכה. היא היתה יושבת-ראש העמותה הפרלמנטרית. פה יש לי הפניה של ארגון יהדות לוב למשרד עורכי דין, שלא אומר את שמו, אבל אתם תדעו. ארגון יהדות לוב, אז. מפנה אותו תמורת שכר טרחה יותר גבוה ממה שהיה קבוע בחוק המקורי. מטעים אתכם. עובדים עליכם בעיניים כדי ליצור הון פוליטי על חשבונם של ניצולי השואה. יש ניצולי שואה היום שלא יוכלו לקבל. בא שר האוצר, ונותן החלטה מינהלית. ההחלטה המינהלית הזאת לא יוצאת לפועל.

עניינם של ניצולי השואה הוא בנפשנו. לא יכול להיות מצב שיתייחסו אלינו כאילו אנחנו מתעמרים בניצולי השואה. משפט אחרון. הסיוע לניצולי השואה – ועדת חקירה ממלכתית. כבוד השופטת דורנר, ועדת חקירה ממלכתית על כל המשמעויות של זה כתבה: ממשלת ישראל, אתם לא עושים כלום. בגללכם קמו אנשים פרטיים, שקמים ועושים משהו. אז עכשיו חברי הכנסת מוסיפים לא לעשות כלום. במי אתם נלחמים? בנו? אנחנו, שבאים לנסות ולהילחם למען ניצולי השואה? אילו ויכוחים אנחנו מנהלים עם פקידי הרשות – הולכים לוועדות ערר, על מה? על 340 שקל. אני נוסע לחיפה, אני אנהל שם הליך, כי האדם הזה, יגיע לו.

תודה. דיברת מדם לבך, ואנסה לענות לך ככל יכולתי – לא שיש לי המידע. בבקשה.

אני רק רוצה לציין שהסיוע המשפטי, לפני שתוקן החוק בעניין השבת שכר טרחה לעורכי דין, ולפני שנקבע השכר לגבי החלטות מינהליות, תוקן החוק של הסיוע המשפטי, והסיוע המשפטי מעניק היום סיוע לניצולי שואה, ואם יש ניצולי שואה שזקוקים – ויש כאלה.

גם אם הם יוצאי פולין ואוקראינה.

הם ישלמו 7,000 שקל. זה ההבדל. לא נתעלם מזה.

הם לא ישלמו דבר.

למה לא?

כי הסיוע המשפטי הוא בחינם. משרד המשפטים, המדינה מממנת את הסיוע ואת הייצוג בהליכים לניצולי שואה. אנחנו מייצגים בהליכים משפטיים מול הרשות. מה שאנחנו מגיעים להסכמות, אנחנו מגישים בקשות ותביעות. מה שמצליח בדרך הקלה, ומקבלים, כמובן, מה טוב. לפעמים אנחנו נאלצים על-ידי פניות, ומגיעים לפשרה, ומה שלא מצליח, זה מגיע לבתי המשפט, כך שיש מאוקטובר 2013 פתרון לניצולי שואה, שהוא בחינם, עם עורכי דין מקצועיים שקיבלו הכשרה בתחום.

זאת היתה הבהרה מאוד חשובה.

- - -

אני מבקשת לומר לך משהו, ומבקשת שתקשיב. אתה האשמת כאן סגן שר בהאשמה מאוד חמורה.

אין לי בעיה. זו עובדה.

אני נותנת לך הזדמנות לקחת בחזרה את דבריך ולהתנצל, כי אם לא – אתה מתנצל בשמו? זה לא מספיק. הוא צריך להתנצל. לא מקובל עליי בכלל להאשים בצורה כזו, ובוודאי כשאדם לא נמצא פה, ולא יכול להשיב, אז אני מבקשת לשמוע התנצלות בקול רם.

אני מתנצל, אבל- - -

זה מספיק. התנצלות עם "אבל" זה לא התנצלות. התנצלת, אני מקבלת. תודה.

חברים יקרים, אין חוק שהוא מושלם, ולעולם אנחנו לא יכולים לדעת מה תהיה התוצאה – האם מחר, בעקבות החוק שלנו יבואו עשרות, בודדים או מאות של ניצולי שואה מלוב או מכל מקום אחר, מגטאות בפולין, ובאמת יבקשו את מה שאנחנו מאפשרים להם לבקש, או שמא לא יגיעו, אבל דבר אחד בטוח – הכוונה של המחוקקים היא כוונה טובה. היא כוונה להיטיב. אתה לא חייב להסכים אתי.

מה התוצאה?

אני לא רוצה להוציא אותך.

גם אני לא רוצה לצאת. אני רוצה שיהיה פתרון טוב.

אני לא נותנת לך את רשות הדיבור, ואני מסכמת את הדברים. הכוונה שלנו היא ללכת למען ניצולי השואה. גם היינו מצפים, כמו ששמענו מעו"ד ובר ומבנו, שחלק מהדברים ייעשו פרו בונו, ובוודאי שללכת ולהסכים ל-25% בכלל בלי לערער על כך ובלי להרהר ובלי לחשוב.

כעת נקרא ונצביע, ונקווה שבאמת הצעת החוק הזו תביא לכך שיהיו לנו רבים שיבואו וידרשו את מה שמגיע להם. לי אין ספק שיש כאלה שגם כמה מאות שקלים שיקבלו בחזרה, ודאי אלפים, יסייעו להם.

הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה), התשע"ח-2018.

1. תיקון סעיף 8. בחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20), התשע"ה–2014, בסעיף 8(א)(2), במקום "שנתיים" יבוא "שש שנים", ובמקום הסיפה החל במילים "לעניין בקשה" יבוא "לעניין בקשה להחזרת עודף שכר הטרחה שהוגשה מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) ועד ליום פרסומו של חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה), התשע"ח–2018, ימנו את 60 הימים האמורים בפסקה (3) מיום פרסומו של החוק האמור"

2. תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).

תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד החוק – פה אחד
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה), התשע"ח-2018, נתקבל.

פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.