פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 321
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 12:53

התנהלות הסוכנות היהודית עם רשויות הצבא בסוגיית בנות שירות לאומי בתפוצות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
מרדכי יוגב – מ"מ היו"ר
קסניה סבטלובה
יואל רזבוזוב

צחי רביבו - ס' מפקד מיטב, צה"ל, משרד הביטחון

יהודה סטון - מנהל יחידת השליחים ועמיתי ישראל, הסוכנות היהודית

חסיה גל - מנהלת האולפנה טליה

ג'וש יהושע שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

ליאת חג'בי - אזרחית

יגאל חג'בי - אזרח

דינה חג'בי - אזרחית

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים













התנהלות הסוכנות היהודית עם רשויות הצבא בסוגיית בנות שירות לאומי בתפוצות

שלום לכולם. אנחנו נתחיל את הדיון בנושא התנהלות הסוכנות היהודית עם רשויות הצבא בסוגיית בנות שנת שירות בתפוצות. מטרת הדיון היא לקבוע נוהל מסודר שיהיה, גם אם יש מקרים בודדים, אנחנו רוצים שיהיה נוהל מסודר בנושא הזה, כדי שלא יהיו מקרים שייפלו בין הכיסאות. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. מצטרפת אלינו גם חברת הכנסת קסניה סבטלובה. הגיעה אלינו לוועדה מקרה של בחורה שנמצאת איתנו כאן, והיא - - -

את מוכנה שיאמרו את שמך לפרוטוקול?

כן.

הדיון מוקלט ומשודר. אנחנו מקבלים אישור ממך?

כן.

אוקיי. אנחנו עושים את זה בצורה חופשית. הוועדה מתכנסת בעקבות מקרה שקרה לליאת חג'בי בת 19 בוגרת אולפנה בירושלים שהחלה בראשית שנת 2018 שנת שירות במסגרת הסוכנות היהודית במונטריאול קנדה, כשהגיעה ליאת לחופשת מולדת במסגרת שירותה במונטריאול, היא גילתה כי היא נחשבת לעריקה ומשתמטת מצה"ל.

לדברי ליאת שתספר לנו בהמשך על השתלשלות העניינים, כל ההתנהלות הייתה מול הסוכנות היהודית שהבטיחו להסדיר את ענייניה מול הצבא. כלומר לפני שהיא יצאה הכל היה מסודר.

לפני שאמשיך, אני אתן לליאת להציג לנו ולספר לנו את הנושא כדי שגם אנשי הסוכנות וגם אנשי ה צבא יבינו בדיוק וגם חבריי חברי הכנסת ואז נפנה להתייחסותם לאחר מכן. בבקשה.

תודה רבה. כמו שנאמר, למדתי באולפנת עליה בירושלים חמש שנים, זו אולפנה לבנות דתיות שמשלבת לימודי תיכון עם לימודי תואר ראשון בשיתוף עם מכון טל, יש פה את המנהלת שלי, פנחסי. באמת, למדתי באולפנת עליה, ואחרי שנת יג', אחרי שסיימתי את התואר הראשון במדעי המחשב מטעמים אידיאולוגיים, וכל החיים שלי עסקתי בעולם התפוצות, אם זה בתכניות מנהיגויות נוער, בני עקיבא, תמיד תמיד רציתי לתרום והתנדבתי ועשיתי, אז רציתי מטעמים אידיאולוגים לצאת לעוד שנה אקסטרה, שנת התנדבות של הסוכנות היהודית באמת כדי לתרום מעצמי ולהיות שליחה של ישראל ולהיות הקשר הזה בין ישראל ולדבר על ישראל. לכן החלטתי באמת לצאת לשנת שירות הזאת של הסוכנות היהודית. לשמחתי הרבה התקבלתי למונטריאול קנדה, שזה השותפות של העיר באר שבע ובהתאם להנחיות הסוכנות היהודית נאמר לי ולעוד 120 שינ"שינים, שכל ההתעסקות שלדחיות השירות מול הצבא נעשית על ידי הסוכנות היהודית מול האגף חברתי בטחוני כשהאחריות שלנו באמת היא לשלוח את הטפסים, לכתוב אנחנו מגיעים לשנת שירות של הסוכנות היהודית ויש לי את זה גם כתוב מהשליח שהיה אחראי עלי במונטריאול, שכל ה- - -

לא להגיד את שמו כי הוא לא נמצא כאן.

אני לא אגיד. בעצם האחריות שלנו היא לשלוח את הטפסים והסוכנות היהודית צריכה לדאוג לכל הקשור לדחיית השירות מול הסוכנות היהודית וכך עשיתי עם עוד 120 שינ"שינים, שלחתי את הטפסים, וידאתי מול האחראית שלי בסוכנות היהודית שהטפסים הגיעו, שהכל מסודר, בדקתי גם כמה פעמים, תמיד הייתי עם יד על הדופק. ביום של השליחות שלי כשיצאתי לחו"ל ב-23 לאוגוסט שאלתי אותה "הכל מסודר" היא אמרה לי "כן, צאי לשלום תחזרי לשלום, הכל מסודר מבחינתך, את יכולה לצאת בראש נקי לשליחות טובה ותעשי חייל". ואז באמת כשאני חוזרת בפברואר פתאום כל הסיפור הזה התפוצץ. לכל השינ"שינים במהלך שנת השירות יש חופשה של שבועיים לראות משפחה, חברים, לעשות מיונים. אני חוזרת מהשליחות, שמה את הדרכון שלי והדרכון שלי לא עובר, אני לא מבינה מה קורה, מה הסיפור, באים אלי שני מאבטחים עוצרים אותי בשדה התעופה, לא רוצים לתת לי להיכנס בארץ. זה יום שישי וכל המשפחה שלי בחוץ, השבת בפתח, אני אומרת להם שאני לא - - -

לא נותנים לך להיכנס לארץ?

לא נותנים לי להיכנס לארץ.

את עם דרכון ישראלי.

כן. רצו להכניס אותי ישר לכלא. זה מה שהמאבטחים אמרו לי.

אה, לקחו אותך לכלא.

רצו להכניס אותי. אמרו לי "את משתמטת, את עריקה". אמרתי להם "אני לא יודעת מה הסיפור", יש חמישה חברים שאיתי יצאו לשליחות, מחכים לי בחוץ, כולנו באותה מסגרת, יצאנו לשנת שליחות של הסוכנות היהודית, אני לא יודעת מה קורה, אני לא יודעת מה הסיפור. אחרי כמה זמן שחיכיתי שם, בערך 40 דקות, במשרד של ביקורת הגבולות, נתנו לי להיכנס לארץ ואמרו לי שבעצם יצרו איתי קשר כי במהלך השבוע הקרוב ירצו לעשות איתי בירור, אולי להכניס אותי לכלא כי אני בסופו של דבר משתמטת ועריקה וברחתי מרשויות הגיוס.

נכנסתי לארץ, ביום שישי התקשרתי לאחראיות שלי מהסוכנות היהודית ואמרתי להם "עצרו אותי עכשיו בגבולות, אמרו לי שאני משתמטת, עריקה, אני לא מבינה מה הסיפור". האמת היא שבנובמבר כשהייתי בחו"ל התקשרו לאמא שלי ואמרו לה שמחפשים אותי, אז אני ישר התקשרתי לסוכנות היהודית כשהייתי בחו"ל ואמרתי לאחראית שלי "אמא שלי אומרת לי שמחפשים אותי, אני לא יודעת מה הסיפור" היא אמרה לי "אני אבדוק מה הסיפור". אחרי יומיים היא חוזרת אלי אומרת לי "ליאת, הייתה אי הבנה, הכל בסדר, הכל מסודר" זה היה בנובמבר. היא אומרת לי "הכל מסודר, אנחנו רק צריכים את האישור שעשית יג' באולפנת עליה בשיתוף עם מכון טל". שלחתי לה את זה כמובן ואחרי זה היא אמרה לי שהכל מסודר והמשכתי בשליחות שלי.

כשחזרתי בפברואר, כל הסיפור הזה התפוצץ. כשנכנסתי לארץ ישר התקשרתי לאחראים שלי אמרתי להם "תבררו מה קרה, לא רצו לתת לי להיכנס לארץ" ואחרי כמה ימים חזרו אלי ואז מסתבר שיצאתי בעצם ללא אישור רשויות הגיוס, שנפלה טעות עם הטפסים שלי, היה פספוס עם דחיית השירות שלי.

רגע, אמרת אחרי כמה ימים. אז נכנסת ל- - -

לא.

כל הימים האלה היית שם תקועה בשדה התעופה?

לא, נכנסתי לארץ.

תבהירי. איך נכנסת?

ביום שישי התקשרו אלי, הייתי בביקורת הגבולות בהתחלה לא רצו לתת לי להיכנס ומי שהתקשר אלי בטלפון היה ממיטב אמרו לי "עכשיו ניתן לך להיכנס לפנים משורת הדין, ואנחנו ניצור איתך קשר בימים הקרובים" ביום ראשון הם באמת התקשרו אלי ואמרו לי שאני צריכה להתייצב והסוכנות היהודית האחראית עלי אמרה לי "אל תתייצבי כל עוד אנחנו לא מבררים את הסיפור הזה מול רשויות הגיוס, מול האגף החברתי בטחוני". אני סמכתי עליהם, עשיתי טעות והקשבתי לסוכנות ובאמת לא הגעתי. אני כל הזמן בתקשורת מול הסוכנות היהודית, מה קורה עם הסיפור, אולי אני צריכה לשלוח טפסים, תזמנו אותי לבירור, אני אגיע כמובן, אני שליחה של הסוכנות ואני רוצה להמשיך ולתרום".

אחרי כמה ימים, גם הייתי אמורה לחזור אחרי שבועיים ולא נתנו לי לחזור, הייתי אמורה לטוס חזרה בסוף פברואר ואמרו לי "את לא יכולה לחזור את עדיין במצב בעייתי של משתמטת ועריקה. אנחנו צריכים לברר עד הסוף את הפרטים" אז לא חזרתי עם כל שאר השינ"שינים ונשארתי בארץ. אז סידרו לי פגישה עם סגן אלוף צחי רביבו, הסוכנות היהודית ידעה שאני רוצה לעשות שירות לאומי, הם ידעו את זה, והאמת עשיתי גם מיונים לשירות לאומי, יש מקום לשירות לאומי שמחכה לי, שהתקבלתי אליו, שהוא מחכה לי ובעזרת השם הוא יהיה שירות משמעותי ואני רוצה רק לתרום למדינה. כשחזרתי לארץ הסוכנות היהודית אמרו לי "ליאת, את פה על הכוונת, הצבא חם עליך, אל תצהירי" אמרתי "אבל זו זכותי להצהיר, בתור בת דתיה, וגם עשיתי מיונים לשירות לאומי, יש לי מקום שירות לאומי, זכותי להצהיר" הם אמרו לי "אל תצהירי" אמרתי "אבל זה המצפון שלי, אני רוצה להצהיר כי אני רוצה לעשות את השירות הלאומי ולתרום למדינה שלי" אז הלכתי ובכל זאת הצהרתי, ואז לפני השיחה עם סגן אלוף צחי רביבו מישהי שליוותה אותי ברכב למפגש אמרה לי "ליאת, אל תספרי על ההצהרה, הם חמים עלייך, תני לנו לטפל בסיפור הזה" והיא אמרה לי שאם אני אספר על ההצהרה, יכניסו אותי לכלא והם לא יוכלו לעזור לי ולהוציא אותי מהסיפור שהם הכניסו אותי אליו.

הגעתי לישיבה מול סגן אלוף צחי רביבו וסיפרתי את כל הסיפור שלא הייתה שום כוונה של השתמטות, רק דחיתי בשנה כדי לתרום עוד שנה מהחיים שלי לסוכנות היהודית כי אני באמת מאמינה באידיאולוגיה של הסוכנות ומאמינה בקהילה היהודית בתפוצות ומאמינה בקשר שצריך לשמר, ואני קיבלתי המון מהשנה הזאת ורק רציתי לתרום עוד ועכשיו אני עוד רוצה להמשיך לתרום ואני רוצה לעשות שנתיים משמעותיות ולתרום למדינה שלי, אני פשוט רוצה את המסגרת הדתית שמתאימה לי. יש לי שירות לאומי שמחכה לי בעזרת השם, שירות שהתקבלתי אליו, ואני רק רוצה לתרום עוד.

האם העניין הסתדר?

לא, הצהרת הדת שלי נדחתה משני טעמים עיקריים, במכתב שקיבלתי, יש לי מסמך שכתוב משני דברים עיקריים: "נזכיר כי מדובר בצעירה שמועד גיוסה היה קבוע לנובמבר 2017 אך לא התייצבה אליו עקב יציאתה מהארץ לשם השתתפות בשנת שירות שלא בהיתר רשויות הגיוס" וגם כי לא אמרתי כלום, בהוראת הסוכנות היהודית, לא אמרתי כלום על ההצהרה, כמובן שאמרתי שאני לא מנסה להתחמק משירות, שירות למדינה שאני רוצה לעשות ואני גם אעשה בעזרת השם, אני רק רוצה את המסגרת הדתית שמתאימה לי.

מה שאת אומרת, שיתנו לך מסגרת דתית שמתאימה לאורח החיים שלך. ואת רוצה לשרת את המדינה.

כן. יש לי גם אישור, התקבלתי לשירות לאומי ברפא"ל כמו כל החברות שלי מהאולפנה, אנחנו רוצות לעשות שירות לאומי שקשור לתואר במחשבים כי אנחנו רוצות לעשות משהו משמעותי, לא שאני מזלזלת חס וחלילה. ברפא"ל כתבו לי מכתב שאני ב-1.9 בעזרת השם מגיעה אליהם. אני התקבלתי, עשיתי מיונים כמו כל הבנות הרגילות ואני לא מנסה להתחמק משירות וגם אני אחתום לשנתיים שם. אני לא מנסה להתחמק משירות, כמו כל הבנות באולפנה, כולנו עשינו יג' ורצינו לעשות שנתיים משמעותיות עם התואר שלנו בהתאם לאורח החיים הדתי שלנו.

תודה. אני מבין שהמחנכת מהאולפנה נמצאת פה וההורים שלך.

כן.

גם אם מדובר במקרה חריג ובודד, יש ללמוד ממנו ולהפיק לקחים שמקרים כאלה לא יקרו בעתיד לשין-שינים שתורמים מזמנם למען המדינה. לכן החשיבות בקיום הדיון, כדי שיהיה נוהל קבוע שיהיה ברור גם לשין-שינים וגם לסוכנות ולצבא. כרגע אנחנו לא מצאנו נוהל קבוע שיכול לעשות טוב לאנשים האלה.

אני מבין כפי שהיא אמרה, שיש מעל 113 שין-שינים בקיץ 2018 יהיו 166. לכן אנחנו רוצים לשמוע קדם כל מהסוכנות היהודית, נציג הסוכנות ולאחר מכן מהצבא. בבקשה.

תודה. אני מנהל יחידת השליחים בסוכנות היהודית. אני אתייחס לדברים שנאמרו, אבל גם בעיקר לאיך אנחנו רואים את הדברים קדימה. תכנית שנת השירות של הסוכנות היהודית היא בעצם תכני תשבה הצעירים דוחים את הגיוס שלהם בשנה על מנת לשרת בתפוצות. חלק מהנוכחים בחדר מכירים את התכנית, אחת התכניות לתפיסתי החשובות ביותר שיש היום למדינה להציע כי היא עובדת בדיוק על החיבור הזה, של בין העם היהודי לבין ישראל. כחלק מאותה תכנית אנחנו לא מתעסקים בבנות שירות לאומי, וחשוב לי לשים את זה בפרוטוקול לא ממקום ערכי כן או לא, פשוט יש גופים אחרים שמתעסקים בבנות שירות לאומי, אנחנו מתעסקים בשירות לצה"ל וכחלק מזה גם כל ההכנה שלנו לשירות, גם התהליך שבו אנחנו עומדים מול רשויות המדינה, אני אסביר עוד שניה את התהליכים, - - - גם תהליכים שנועדו לדחות את השירות הצבאי בשנה.

במקרה המדובר, אנחנו בעצם מה שקורה, החבר'ה הצעירים חותמים על דח"ש מול הצבא, אנחנו מעבירים את הטפסים בצורה מסודרת לאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, הוא זה שעובד מול הצבא, לי אין קשר לא לי ולאנשים שעובדים איתנו, אין קשר ישיר מול מטב או מול הצבא,

חבר הכנסת רזבוזוב יחליף אותי לכמה דקות אני אצביע ואני חוזר.

לא צריך.

אוקיי. תמשיך בבקשה.

אני אומר שבעצם התהליך, הוא תהליך שבו הצעירים חותמים על טופסי דחיית השירות האלה, עוברים לאגף הבטחוני חברתי, הוא זה שמטפל מול משרד הביטחון ושולח לנו את הסטטוס של כל צעיר שנמצא, אנחנו לא מתעסקים עם פטור מצה"ל, חשוב להגיד את זה, אני לא מכיר את הנהלים של פטור מצה"ל, יכול להיות שצחי יוכל לומר על כך מילים, אני לא רוצה להיכנס לתחום הזה כי אני לא מבין בו. במקרה ה זה הספציפי אני אגיד מה אנחנו למדנו. הסטטוס שהתקבל היה סטטוס שממתין לאישור, זו פעם ראשונה שראינו סטטוס כזה, הצוות שלי כמו שהוא מעיד, הוא חשב שזה רק עניין טכני ולא עניין מהותי, וכשנודע המצב הזה כשהיא הגיעה לארץ, אני יכול להגיד יום שישי, אני באופן אישי טיפלתי ואני יכול להגיד שלא רק אני, גם נתן שרנסקי שהיה יו"ר הסוכנות ששמע על הסיטואציה היה מעורב, אמרנו שזה לא משנה אם נפלה פה אי הבנה בינינו לבין משרד הביטחון בסיטואציה, אנחנו דואגים שהבחורה הזאת תקבל דחיית שירות. פנינו לצבא בכל לשון של בקשה להגיד שהייתה פה טעות בדחיית השירות או באמת חוסר הבנה שאנחנו לוקחים על עצמנו, לשמחתי הצבא הסכים לקבל את האמירה הזאת ובאמת אישר את הדח"ש, ואני מבין שזה כן היה מלפנים משורת הדין, או נהלים של הצבא שאני לא מכיר אותם. מה שאנחנו, אני אגיד מה הלקחים שאנחנו לומדים מתוך הסיטואציה הזאת, אני לא רוצה להיכנס פה לכל טענה פרטנית, אני חושב שיש פה אי דיוקים וזה לא ייקח אותנו קדימה.

חשוב לנו הנהלים שלא יישנו מקרים כאלה.

בסדר, אני אומר, לגבי כל הצעירים, אנחנו מתעסקים עם חבר'ה לפני שירות צבאי. מי שרוצה לעשות שירות לאומי ומי שעושה פטור מהצבא, יש לזה את המסגרות, הן לא המסגרות אצלנו. ברגע ששמענו, במחזור הנוכחי יש בחורה אחת שאמורה לצאת גם לקנדה, ושמענו שיש איזו שהיא אופציה שהיא חושבת על שירות לאומי, אני רוצה להגיד שאנחנו לא ידענו מלכתחילה על הסיטואציה הזאת, אני לא רוצה להיכנס לא לוואטסאפים ולא לדברים, אבל זה לא משהו שבתחילת הדרך נודע שיש פה כוונה לעשות שירות לאומי. אבל מהרגע שנודע, אנחנו פנינו להורים שלה ואמרנו "אנחנו לא יודעים לטפל בזה". את רוצה להגיש פטור מהצבא, בבקשה תפעלי בצורת הפטור מהצבא, אז את לא נכנסת תחת הסיפור של דח"ש ושנת שירות, אנחנו נאפשר לך לעשות שליחות כי אז אין פה עניין מול רשויות הצבא כי כבר נכנסת לתוך התהליך, אבל זה לא בינינו. מבחינת הנוהל מה שנאמר לצוות שלי זה במידה ויש סימני נפט ששומעים שיכול להיות שיש איזו שהיא בת שחושבת לעשות שירות לאומי ולא צבא, כי היא כבר נבחרה אצלנו בתהליכים, אנחנו לא נכנסים לזה בתוך התהליכים, אנחנו מבקשים ליידע אותה, ועוד פעם, תראו, יש פה מסמכים שהם חתומים על זה שזו אחריותה מול הצבא ויש פה זה, אבל אני לא רוצה להיכנס למסמכים כי אני חושב שבסוף ילד להוט לצאת, הוא לא תמיד שם לב על מה הוא חותם ולכן אני לא חושב שזה פוטר אותנו באמת, אני שם את זה במקום של אחריות. אנחנו פונים לאותו ילד, פונים להורה ומבהירים שהנושא של פטור משירות צבאי הוא באחריות אישית שלהם, זה נוהל שאנחנו הכנסנו פנימה אלינו. אם יש דברים נוספים שהוועדה תמצא לנכון שנכון לשים אצלנו, אנחנו נשמח לאמץ.

מבחינת הסוכנות, הם מודים בטעות ואתם מתקנים את הטעות.

אני רוצה להבהיר במה אנחנו מודים. אנחנו מודים באותה סיטואציה שבה הדח"ש לא הוסדר כמו שצריך והייתה לנו היכולת להרים דגל. צריך לזכור, בסוף במדינת ישראל האחריות לנושא דחיית השירות, הטיפול מול הצבא, אנחנו צינור שמנסה לסייע. לי אין סמכות קבלת החלטה אם הוא יקבל דחיית שירות או לא יקבל דחיית שירות, חשוב מאוד להבהיר, גם ההתנהלות שלי היא לא ישירות מול הצבא.

לא ביקשנו.

כבוד היושב ראש, אני לוקח פה בלמידה אחריות שהיא צעד אחד קדימה, שבאה ואומרת שאם אנחנו שומעים שיש סימני נפט של מישהו שבא ואומר "אני לא רוצה לעשות דחיית שירות", דבר שני, הובהר לנו, שזה מה שלא הכרנו אותו, שבעצם דחיית שירות שנתיים רצוף היא דבר שלא אפשרי אלא אם כן, עוד פעם, יכול להיות שצריך לחדד - - -

למיטב הבנתי מה שהיא אומרת זה "תנו לי מסגרת דתית שמתאימה לי ואני מוכנה לשרת" זה מה שהיא אומרת.

זה הצבא.

זה לא קשור - - -

לא, אני יודע. זה מופנה לצבא.

אני רק אומר, זה מה שאנחנו למדנו, זו האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו כדי לתקן ולוודא שלא יהיו אי הבנות.

תודה רבה. בבקשה סגן אלוף צחי רביבו.

טוב, אני מתנצל אם אני - - - אני אגיד שלום למשפחת חג'בי, ליאת הייתה אצלי במשרד, היא הרגישה מאוד בנוח להגיד את כל אשר על ליבה. אני רגע אגע בשלושה נהלים מרכזיים, אני פחות מעדיף להיכנס להבטי הפרט אבל אם תרצו אני אציג הכל. ראשית יש שלושה נהלים מרכזיים. הנוהל הראשון הוא דחיית שירות. כל מלש"ב עד גיל 18 רשאי לבוא לבקש דחיית גיוס מאיזו סיבה, מכינה, שין-שין, לימודים וכולי. המועד הקובע הוא 31 למרס. מופיע בכל רשתות מיטב, מפורסם, על מנת לייצר אחידות ותהליך שוויון. אנחנו מחריגים רק אוכלוסיות מוחלשות, בני נוער שלא מצאו את המכינה לשירות צבאי ודנים בהם באופן פרטני. זה החריג לכלל. זה הנוהל. עוד פעם, אני פחות אגע בפרט, אם תרצו אשמח להתייחס. זה לא בית משפט חלילה.

הנוהל השני הוא של מיטב ושל צה"ל שמפורסם, לא ניתן לקפוץ בין מסלולים. קרי, פנית אלי וביקשת לדחות גיוס מסיבה מסוימת, קרי ללכת ללמוד או דיחוי, או מכינה או שנת שירות, אתה לא יכול לדלג אחרי שנה בין מסלולים, הדחייה היא לשנה אחת בלבד. מופיע גם בכל הרשתות שלנו וידוע, ובכל הגופים כולל משרד הביטחון. קרי, אם הוחלט ללמוד במקום מסוים אתה לא יכול לאחר מכן לדחות בעוד שנה, תסתכלו על אלמנט הגיל, 19, ותסתכלו על שוני בין מסלולים. אין לנו יכולת, כל אחד מדלג בין מספר מסלולים שונים באופן מוחלט. שלא מאפיינים את הפרט גם. הנוהל השלישי במקרה הזה שרלוונטי גם זה נוהל הגשת תצהיר דת, שדנו רבות בנוהל הגשת תצהיר דת, נוהל הגשת תצהיר דת על פי החוק מדבר על להגיש 90 יום לפני מועד הגיוס הראשוני שנקבע, קרי אם מישהו קיבל ממני צו גיוס לעוד שנה וחצי, הוא רשאי לבוא להגיש לי לכל המאוחר 90 יום לפי הצו הראשון. זה החוק, אפרופו, גם זה כתוב על פי שלושה טעמים.

זה לגבי הנהלים, נראה לי שזה עושה הסדרה. הגוף שאני עובד איתו באופן מסודר הוא משרד הביטחון. משרד הביטחון מרכז את כל תהליכי הרישום של כל המוסדות, ובעניין הפרטני הזה אכן הופיע סטטוס כפי שיהודה ציין, ממתין לאישור, ואני תיכף אכנס לשיחה שלי עם ליאת, אבל בגלל שהיה פה בשיח בין הגופים סטטוס כזה שהיה פה איזה פער בטיפול, אז גם לקחנו החלטות שהם לפנים משורת הדין, כמו מישהו שנוחת בארץ בשדה התעופה ביום שישי וההחלטה הייתה לשחרר אותו. עוד פעם, לא הכרתי את ליאת עד אותו רגע, אני מתנצל, אין לי שום כוונה לעצור מישהו סתם כך, אז חשוב לי שתבינו את זה, זה השלב הראשון שלפנים משורת הדין. דבר שני שהיה לפנים משורת הדין, שב-27.2 הגיעה אלי ליאת לשיחה ועשינו שיחה ארוכה והיו מספיק גורמים במשרד בשביל שכל אחד גם ישמע את ליאת וגם יבדוק איתה את הטענות, אז נגענו מהשלב הראשון של הרישום ללימודים, קרי כבר הייתה דחיית שירות של שנה, זה הוסבר לליאת, קרי אתה דוחה פעם אחת אז אתה לא יכול לדחות עוד פעם. זה מפורסם, זה מופיע, אני לא בא עוד פעם להציג דברים, זה לא העניין, אני גם לא בא לפגוע באף אחד, ממש לא, אבל אם תרצו אחרי זה להעמיק - - -

אתה אומר שיציאתה לשנת שירות לחו"ל לא היה בתיאום איתכם?

עוד לא הגעתי ליציאה לשנת שירות. אני מדבר איתך על שנה ראשונה דחיה שהיא הלכה ללמוד, קרי אקדמיזציה, הי"ג. מבחינתנו זה היה מאושר, היא פנתה אלינו בזמן, היא קיבלה את הדחיה וזה מוזן לה במערכת. השנה הראשונה דחיה הייתה תקינה. ליאת פנתה אלינו למיטב, אני לא הכרתי אותה עד אז, היא עשתה פניה מסודרת בכתב ידה, קיבלה באמת אישור לדחייה, אנחנו מעודדים דברים מסוימים ללימודים. בעיתוי השני לאחר מכן, כשהיא הייתה אמורה להתייצב לגיוס בחודש דצמבר, היא לא התייצבה לגיוס.

2017?

2017. באותה נקודת זמן, אין לי מושג שהיא בחוץ לארץ במונטריאול, אף אחד לא קיבל ממני את האישור החריג לשנתיים בשני מסלולים שונים, אני פשוט מסביר את זה כי אין מלש"ב במדינת ישראל או מלש"בית שקופצים בין מסלולים ולמעשה לשכת הגיוס פועלת לאתר אותה מול המשפחה.

אבל היא טוענת שהסוכנות אמרו לה שהכל בסדר.

אני לא יודע, דיבר נציג הסוכנות, תן לי רק לסיים את התהליך ואם תרצה לשאול שאלות השלמה - - -

אוקיי. מבחינת הצבא, אתם לא ידעתם שהיא בחו"ל.

לא ידעתי. אז אמרתי, לשכת הגיוס התחילה לטפל מול המשפחה, יצרה קשר, הודיעו שהיא משתמטת, יש תיעוד שיחה. למעשה כשהיא חוזרת לארץ ישר עם הנחיתה מזמנים אותה לרשויות הצבא, וגם פה הודיעו לה ישירות, וחשוב לי להגיד את זה, הודיעו לה ישירות שעליה להתייצב בצה"ל. אין אף גורם מוסמך במדינת ישראל שרשאי להפר את הפקודה של פוקד, כמו משטרת ישראל. אין פה. אין פה מישהו שיכול להיכנס בתווך. אין אף גוף שמתווך. לא קיים. אם אני קורא למישהו על פי צו הוא חייב להגיע אלי, אם יש לו אסמכתאות או דברים אנחנו נשמע אותו. אז אחרי שבועיים של תהליך באמת ליאת באה אלינו, ישבנו איתה, עברנו על כל התהליך ובסוף התהליך אני לא - - - אמרת פה בעצמך שלא דיברת על זה, בסוף התהליך אני ראיתי באופן אישי, התרשמתי קודם כל מבנאדם אמיתי, התרשמתי שהיא אכן באמת עושה מצווה בתהליך עם הסוכנות ובמה שהיא עובדת, אני חוזר על מה שהתרשמתי מליאת כי חשוב לי להגיד את זה פה, פשוט פספסת את זה. התרשמתי מאדם אמיתי, התרשמתי שהיא באמת עושה משהו שהוא מאוד משמעותי בעיניה, אבל דאגתי לעבור איתה סעיף-סעיף ולהעמיד אותה על הדברים בראייה שלי על דיוקם, ראיתי לנכון לבטל את ההשתמטות לפנים משורת הדין, על אף שהודיעו למשפחה שלה, על אף שהיא נחתה בנתב"ג והודיעו לה להתייצב במיידי וראיתי לנכון לאפשר לה דחיית גיוס מסוימת. בסוף התהליך הסוכנות ביקשה לאור התהליך, לאפשר לה את הדחייה המלאה ואכן מפקד מיטב דן בזה ודחה לה עד סוף השליחות.

מה היה בהצהרת הדת?

הסברתי, הדבר לא עומד בנוהל הגשת תצהיר דת על פי החוק. אני מקווה שעשינו סדר על כל התהליך, אני יודע שזה היה קצת מורכב, גם חשוב לי באמת להצהיר פה בצורה הגונה, תצהיר הדת זה נושא אחר בפני עצמו ואם על זה דנים פה אז אני יכול עוד פעם לחזור על הנוהל של תצהיר הדת.

לא, זה לא הנושא.

הסיבה לדחיית גיוס, מי שהחל הליכים מול צה"ל וקיבל כבר דחייה, לא יכול לקבל תצהיר דת כי הוא מקבל את אחד ממסלולי הצבא לשירות. זה כתוב.

איך את נסעת בלי לתאם עם הצבא, לקבל אישור מהצבא? קיבלת דחייה של שנה. לא קשור לשנת שירות. ללימודים. לאחר מכן תיאמת עם הסוכנות ונסעת לחו"ל. למה לא תיאמת עם הצבא את הנושא הזה?

לנו נאמר, לכל 120 השין-שינים, וגם אחרי - - - שהסוכנות היהודית היא זאת שאחראית מול רשויות הצבא בנושא דחיית השירות. נעשה ל-120 השין-שינים דחיית שירות כמו שצריך, באותו תאריך, הסוכנות היהודית דואגת לזה מול האגף החברתי בטחוני, ואני גם הייתי בקשר עם האחראית ספציפית ואמרתי לה אם הכל מסודר, אם אני צריכה לשלוח אולי עוד טפסים כי שלחתי טפסים על יג' והם ידעו שעשיתי יג', הם ידעו שעשיתי את השנה הזאת ללימודים ואני כבר בכיתה יב' יצרתי איתם קשר ואמרתי להם שאני עושה יג' ואשמח להגיע לשנת שירות.

אמרת לסוכנות שכבר קיבלת דחיה של שנה - - -

כן. הם ידעו את זה.

אפשר לגלות - - -

אוקיי, אם כך - - - את רוצה להוסיף?

כן. אני רוצה להוסיף. אנחנו זומנו, ההורים, לפני שהם יצאו לשליחות, ההורים זומנו. הם אמרו לנו בצורה מאוד מפורשת, "כל הנושא של דחיית השירות, אנחנו מטפלים בזה, זה שלנו".

אבל האם הסוכנות ידעו שהיא כבר קיבלה דחייה של שנה?

כן. כשהיא הגיע לסגן מיטב היא אמרה לי את זה, אני פשוט הייתי המומה. הוא מראה לה במחשב איזה שהוא מייל - - -

אז בואו נעצור פה ונשאל את הסוכנות.

ובמייל הזה היה כתוב, הנה, שלחנו לסוכנות שהיא לא מאושרת, היא לא יכולה לצאת - - - ממשרד הביטחון לא מאושר - - -

התשובה נשלחה למשרד הביטחון, יש לי אותה גם פה, שהתשובה היא שלילית.

אז אני לא מבינה מה היא בדיוק הייתה צריכה לעשות, זאת אומרת יש לנו פה את המנהלת כמו כולם, כמו כל אלה שלומדים יג', עושים דחיה בצורה מפורשת. אם אני הייתי יודעת, כמו שהוא כרגע הוא אמר שהנושא הזה גדול על הסוכנות כי הוא לא מתאים לבנות דתיות, מראש הייתי אומרת - - -

קודם כל מבחינה עובדתית אני רוצה להבין אם הסוכנות היהודית, אתם ידעתם שהיא קיבלה דחייה של שנה לצורך לימודים, אם אתם ידעתם. אם ידעתם, למרות זה עדיין אמרתם "הכל בסדר, בואי תסעי" - - -

כדי להתקבל לחו"ל לשליחות עושים מיונים - - -

רק רגע, גברת, הבנתי. אני רוצה לדעת איפה אי ההבנות.

אני אמרתי איפה אנחנו לוקחים אחריות אבל אני רוצה לדייק בחלק מהדברים שנאמרים פה כי זה פשוט לא נכון, אני מתנצל שזה מגיע למקום הזה. אנחנו כמו שאמרתי, ידענו שהיא עשתה יג' והגשנו בקשה למשרד הביטחון. אני לא מכיר שום מכתב שנשלח אלינו, ואני אומר את זה באחריות מלאה, זה מכתב שנשלח למשרד הביטחון, אז חבל שאנחנו נכנסים לזה. דבר שני, אנחנו מעודדים בנות דתיות להגיע לשנת שירות אצלנו, אנחנו חושבים שזה חשוב, אנחנו מתעסקים עם כל מרחב האוכלוסייה, שחס וחלילה יצא מהדיון הזה משהו שהוא לא. דבר שלישי, חבר'ה, גם בכל המסמכים שהם חותמים עליהם, ויש פה את המסמכים שהם חותמים עליהם, וגם באספות ההורים, אנחנו מדגישים שאנחנו מעבירים את זה לטיפול של משרד הביטחון פעם אחת אבל פעם שניה יש פה אחריות אישית של כל אחד ואחד אל מול הצבא. עם זאת, גם בתוך האחריות האישית של כל אחד ואחד, כמו שאמרתי וכמו שציין צחי, אנחנו כשראינו את הסיטואציה הזאת, פעלנו לא רק שיאושר הדח"ש וירד המשתמטת, עשינו את כל מה שאנחנו יכולים לבקש בקשה לפנים משורת הדין כדי לסיים את שנת השירות כמו שצריך. אז אני אומר, כן אנחנו לוקחים אחריות על הדברים האלה, כן עשינו אצלנו את תהליך הלמידה, אבל להגיד ש - - - מספיק אמרתי - - -

השאלה פה האם למרות שהיא קיבלה דחיה, האם הייתם בקשר עם הצבא והצבא אישר לה ללכת. מה שהבנו, הוא אומר "לא ידענו לא שמענו" אז אני רוצה לדעת.

כמו שאמרתי, אנחנו היינו בקשר עם משרד הביטחון, הגשנו את הטפסים, לא נאמר לנו אחרת ממשרד הביטחון בדבר הזה.

האם בטופס צוין שהיא קיבלה דחיה של שנה לצורך לימודים?

בטופס שמגישים דח"ש לא כתוב - - -

זו התשובה שנשלחה למשפחה.

אוקיי, זה צוין. אז מה התגובה של הצבא אם כך?

על מה אתה רוצה שאני אגיב אדוני? אני דוחה לשנה, מודיע לה רשמית.

אתם אמרתם שבגלל שהיא קיבלה שנה דחייה, לא מגיעה לה עוד דחייה. האם עניתם לזה?

תחדד לי את השאלה עוד פעם, למי הייתי צריך לענות?

הסוכנות אומרת שהם ציינו והעבירו את הטופס.

משרד הביטחון פנה וקיבל עליה תשובה שלילית, שם אותה בסטטוס ממתין לאישור. היה פה אירוע, כמו שציין יהודה, בין הסוכנות למשרד הביטחון. כשזה הוצג לנו, וגם דיברתי עם ליאת והראיתי לה את הדברים, החלטתי, עוד פעם אני אומר, לפנים משורת הדין, גם לבטל השתמטות, גם להאריך לה את התקופה על מנת שתסיים את השליחות. באירוע הזה ניתן לה מענה, מבחינתי, אל מול מה שפגע בה, בהיבט של להפסיק את השליחות או להיות משתמטת או להישפט או להיעצר או כל דבר אחר. בהיבט הזה כצה"ל, בתווך של הטעות, אבל אני אציין עוד דברים - - -

הבנתי. עכשיו פנו שהיא אומרת "אני מוכנה לשרת, רק תנו לי מסגרת דתית, תכירו בבקשה שלי, אני דתיה, תנו לי מסגרת דתית" זה מה שהיא אומרת. מה הבעיה לצבא - - -

אני מציע ש- - - כי יש פער בין השיח שלך לבין המשפחה, לא ביני. אני אשמח לתת מסגרת דתית בצה"ל, אין שום בעיה, שאלת אותי - - -

היא רוצה שירות לאומי.

אני מוכן לתת שירות מותאם, יחידות, אם צריך רבנות צבאית, אין שום בעיה. אם זה הפער.

מה עם שירות לאומי?

דיברתי על חוק תצהיר הדת, הסברתי, אני אחזור על הנוהל. נוהל תצהיר הדת מדבר על הגשת תצהיר דת 90 יום לפני מועד הגיוס הרשמי. יש בפניי דחיית גיוס לשנה בשלב של גיל 18 לטובת לימודים, קרי כניסה למסלול ספציפי. ברגע שנכנסת למסלול ספציפי, גם אם את נשואה, התחתנת, או תצהיר דת, את חייבת בגיוס כי קיבלת דחיית פרט, למרות שהיית חייבת בגיוס. הכל מופיע.

מה המחנכת באולפנה אומרת?

אני רוצה להגיד קודם כל, התרשמתם מליאת והיותה בחורה ערכית שבאמת מה שמוביל אותה ואני מכירה אותה החל מכיתה ט', באמת הבנה שהיא נערה שקיבלה הרבה גם ברוכת כשרונות וגם זכתה ללמוד במקום ובמסגרת שבאמת קידמו אותה, מדובר בבחורה, היא לא אמרה את זה אבל היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי המחשב, תוך כדי לימודי תיכון ובחרה לתרום ולתת עוד שנה לעם ישראל ולנסוע לשירות ובאמת כשכל המחשבה שלה, ופה אני רוצה להכניס גם את המקום שלי כמי שאחראית על עוד בנות ועל הכוונה של עוד בנות, כל המחשבה שלה היא איפה היא תתרום, איפה אני יכולה לתרום ולעשות ומה שהיא עשתה, לי יש הרבה מאוד סימני שאלה סביב רשויות הצבא ובמידה מסוימת גם סביב הסוכנות, זה בעצם, אני מבינה שמבחינת הצבא אם ליאת הייתה מצהירה הצהרת דת ומקבלת את ההחלטה, והבנות שלנו, בנות מחוננות מצטיינות שחושבות ומעמיקות והיא רצתה לברר עם עצמה אם היא רוצה ללכת לצבא או רוצה להצהיר, אלה תהליכים מורכבים מאוד, אנחנו מדברים על בחורות שעושות דברים בשיקול דעת וליאת לקחה לעצמה את הזמן והיא ידעה שיש לה זמן עד 90 יום לפני תאריך הגיוס. תאריך הגיוס, למדתי עכשיו מסגן אלוף צחי רביבו, שבעצם 90 היום האלה הם רק לפני התאריך הראשוני. זאת אומרת שברגע, ועכשיו אני מדברת על כאן והלאה - - -

אחרי התאריך. תוך 90 יום זה מה שהוא אמר.

90 יום ממועד הצו הראשון.

זה אומר שאני צריכה עכשיו להורות לתלמידותיי ולהגיד להן "בנות יקרות למרות שאתן רוצות לבדוק ולברר ואולי כן ללכת לצבא", אני צריכה להגיד להן "תצהירו, אם אתן שוקלות להצהיר תצהירו מיד. אל תקחו את הזמן שבו אתן עושות עוד שנה ולומדות כי בעצם ברגע שביקשתן דחיה מהצבא, אוטומטית נכנסתן להיות בעצם כבר שייכות לצבא בלי יכולת לעשות את הבירור" - - -

נקצר כי אני צריך ללכת להצבעה. אני - - -

רק משפט אחרון, דבר שני שאני אומרת לנציג הסוכנות, בעצם על פי מה שהבנתי מדבריך, בת שמצהירה הצהרת דת ומתכוונת ללכת לשירות לאומי - - -

חבר הכנסת מוטי יוגב הגיע.

אני מדברת על בחורות שהולכות לשרת במערכת הביטחון, בתחום המחשוב, הסייבר וכל הדברים החשובים שאנחנו מדברים עליהם, לא במסגרת הצבא אבל במסגרת השירות הלאומי הן עושות דברים גדולים וחשובים, אתה בעצם אומר להן, אם אתן לא הולכות לצבא אין לכן מה לעשות בשנת שירות. זה מה שהבנתי.

אני חייב ללכת להצביע ולחזור, חבר הכנסת מוטי יוגב יחליף אותי.


(היו"ר מרדכי יוגב)

שלום למנהלת החדשה.

ברשותך, המנהלת אמרה מספר דברים, אני רוצה להגיב. ראשית, אף אחד לא שייך לצבא.

דקה אחת, ניכנס לתוך העניין, אנחנו גם קצת מכירים אותו. אני רוצה לברך את המנהלת החדשה שלומית, אני רץ בין וועדת חוץ ובטחון וסמוטריץ' מחליף אותי בחינוך, הוא רץ לחינוך, שהממשלה לא תיפול על חוק החינוך המיוחד, הכל בסדר. עכשיו אנחנו פה. למי הייתה עכשיו זכות הדיבור?

מנהלת האולפנה דיברה וצחי צריך להגיב. תחזרי על העניין בשני משפטים כדי שחבר הכנסת יוגב יידע על מה מדובר.

ההבהרה שבעצם בת מועמדת לשירות ברגע שהיא ביקשה דחייה מהצבא, אוטומטית אני מבינה שהיא לא תוכל אחר כך מאוחר יותר להצהיר הצהרת דת. האם הבנתי נכון?

ראשית, כמו שאמרתי, וחשוב להגיד את זה, אף אחד לא שייך לצבא. אני אומר את זה כאמירה שהפריעה לי באופן אישי. שנית, הנהלים מאוד ברורים ואתה מכיר את זה באופן אישי מוועדת חוץ ובטחון, הגשת תצהיר דת היא 90 יום לפני מועד הצו הראשון כי יש סיטואציה שכשהצו נדחה אז אנשים משנים את דעתם. אנחנו כן מאפשרים, גם אם מישהו לא הגיש תצהיר דת ועשה הליכים בלשכת הגיוס לפני שהוא דחה, אם היא החליטה שזה המסלול שלא מתאים לאורח החיים שלה, אנחנו יודעים לקבל החלטות, גם בצמידות לפני הגיוס. אני אומר את זה, אפשר לבדוק את זה בעובדות. במסלול הספציפי הזה ומה שאמרת את אל מול התלמידות שלך, כשאדם פונה אלי ומבקש דחיית גיוס כבר, ופונה אלי והשיח איתו הוא "אני הולך ללמוד משהו, תאפשר לי את דחיית הגיוס," אני אתאים את עצמי לקראת היערכות, אז בהתאם לזה למעשה עבר המועד הראשון, הכל מופיע ומפורסם בכל המקומות, אני אומר לך, אני עומד מאחורי זה באופן מלא וגם כשיש טעויות או שגיאות, אז אנחנו הולכים לכולא. עוד פעם, אני לא רוצה לחשוף פה דברים אבל אם את מתעקשת, זו הפניה של ליאת שבה היא מבקשת דחיה בשביל ללמוד, אל מול הצבא. קרי "אני עומדת להתגייס, אני מבקשת לדחות" זה דבר שהתאפשר - - -

אתם אינכם מאפשרים בעצם, מה שאתה אומר, אתם אינכם מאפשרים מהשלב הזה לשנות את ההחלטה.

נכון. כי אנחנו עומדים בלשון החוק ולשון החוק שהוגדרה היא 90 יום. אנחנו לא נגיד למישהי "תצהירי דת ותקבלי פטור" יש לך אפשרות עד 90 יום לפני לקבל את ההחלטה. זה לא קיים לאף מגזר במדינת ישראל, הגמישות הזאת, את יכולה לבדוק את זה לעומק. אני מייצג את החוק בהיבט הזה כמיישם אותו. אם החוק ישונה, אני גוף מבצע. מה שהמחוקק יחליט, אני אעשה.

אני גוף חינוכי, ואני - - -

בסדר, אני מבין. הנתונים של ליאת הם נתונים מדהימים, היא יכולה להתקבל לכל מקום אפשרי בצבא, עם שילוב מסוים. אבל אני לא נכנס לשיח הזה כי זה לא העניין, אבל מאוד מכבד, נגעת בגופים הבטחוניים - - -

אני גם חייבת להוסיף שעם כל החברות שלי באולפנה, יש לי פה תעודות זהות ואנחנו עשינו דחיית שירות, זאת אומרת שאוטומטית תאריך הגיוס המקורי שלהן נדחה והן קיבלו את ההצהרה הדתית שלהן, ולי נאמר ממיטב שההצהרה הדתית שלי נדחית, מאמינים לי שאני דתיה, יודעים שאני דתיה, כל החיים שלי במוסד דתי. בגלל ההשתמטות בעניין הזה של פברואר, כבר עליתי לכותרות, ולפנים משורת הדין ואני באמת מעריכה את זה הורידו לי את עניין ההשתמטות, לא מוכנים לקבל את ההצהרה הדתית ויש לי חברות שכן דחו דחיית שירות בשביל לימודים לעשות יג' וקיבלו את ההצהרה הדתית שלהן, הן הגישו פשוט 90 יום מתאריך הגיוס החדש שלהן. כל השכבה שלי, כל החברות שלי.

זהו, מתאריך הגיוס החדש, לא מתאריך הגיוס הישן.

אני אומר לך, אני עומד מאחורי מה שאני אומר. 90 יום מתאריך הגיוס.

המקורי? לא הדחוי?

המקורי.

אני יכולה להגיד, שוב, אני בקשר עם התלמידות הבוגרות שלי ואני אומרת בפירוש, כולן, כל הבנות שהתלבטו בשנת יג' ובחרו להצהיר, כולן קיבלו את ההצהרה שלהן.

התייחסתי ברור, את רוצה, תבקשי מהוועדה, נעבור שם-שם.

אתם לא עומדים בנהלים, זה בסדר, אין לי בעיה אבל - - -

חבר הכנסת מוטי יוגב אישית עוסק בזה.

אנחנו לא ננהל פה את הדיון בין המשפחה לצחי אבל אני לא שמעתי את הסוכנות. ג'וש, מה אתה אומר בנקודה של השינ"שיניות?

יהודה דיבר.

יהודה הציג. הוא מנהל היחידה לשליחות.

הצגתי. תגיד לי לאיזה מהדברים - - -

רק בנקודה הזאת, כדי שאהיה בתוך הנקודה.

אמרתי, אנחנו מתעסקים בתכנית שנת השירות עם חבר'ה שמגישים דח"ש כדי לדחות את גיוסם הצבאי, אנחנו עובדים מול משרד הביטחון בנושא הזה.

על השינ"שינים?

כן. אנחנו לא מתעסקים בבנות השירות הלאומי. במקרה הספציפי הזה אנחנו הגשנו למשרד הביטחון, היה סטטוס שהיה מופיע "ממתין לאישור". אנחנו לקחנו על עצמנו את האחריות להבין שאנחנו לא הבנו נכון מול משרד הביטחון את הדברים, איפה שזה נפל בינינו ולכן כשהיא נעצרה בשדה התעופה ואנחנו ידענו, הרמנו טלפונים למשרד הביטחון בבקשה, כי אנחנו לא עובדים ישירות מול מיטב, זה חשוב להגיד. הפעלנו את כל הלחצים, את כל הדרגים הכי בכירים היו מעורבים כדי לבקש שיתנו לה לא רק להוריד את ההשתמטות אלא גם לאפשר את סיום שנת השירות ולשמחתי הצבא נענה במובן הזה ואיפשר את הדח"ש עד הסוף.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני רק רוצה להגיד שהסוכנות היהודית ידעה שאני רוצה להצהיר. הם ידעו שגם עשיתי מיונים למקום שירות לאומי ואתה יכול לשאול את האחראיות שלך שהיו אחראיות איתי והן היו איתי בתקשורת. גם ליוו אותי למפגש עם סגן מפקד מיטב, הם ידעו שאני כבר הצהרתי, הם ידעו שאני רוצה לעשות שירות לאומי. הם ידעו את זה ואמרו לי "אל תגידי כלום, את על הכוונת, הם חמים עלייך".

אני אגיד כמה דברים. אחד – אני חושב פה כממשיך של יו"ר הוועדה אברהם נגוסה, שצריך לקבוע פה איזה נוהל מסודר בטיפול בבקשות של שינ"שינים בכלל בוודאי כאלה שהם בחוץ לארץ בין הסוכנות היהודית לצה"ל, וכן צריך שתהיה עבודה רציפה בין הסוכנות למיטב, שתהיה נציגות מגשרת. כמה שינ"שינים יש - - -

אין. צה"ל לא עובד מול סוכנויות פרטניות. צה"ל עובד מול משרד הביטחון. משרד הביטחון מרכז - - -

אז ראש אגף - - - בטחוני חברתי. אתם עובדים מול מי?

אנחנו עובדים מול אודי דרור ישירות.

והוא מרכז את הדברים? יש פה נציג של האגף הביטחוני חברתי? אין.

וגם נשלח אליהם מייל במאי. סגן אלוף צחי רביבו הראה לי אותו. לאגף הביטחוני חברתי. אם הייתי יודעת, עם כל השנה המדהימה שהייתה לי לא - - -

אודי דרור זו לבנה חסרה גם לי בעצם, אני מודה, בכל הליך הבירור הזה. את עבדת מול אודי דרור?

לא, אני עבדתי מול הסוכנות היהודית.

ואתם עבדתם מול אודי דרור?

אנחנו עובדים מול משרד הביטחון. כן. מול אודי דרור.

אני מוכרח לומר עוד דבר. צחי, אנחנו עובדים די בצמוד על מקרים רבים ושונים, אני באופן אישי ביקשתי גם משר הביטחון וגם מראש אכ"א משום שאני רואה שהיה פה ברזל לשני צדדים. היה פה ברזל שהקל ואיפשר על סמך הצהרת כשרות שבת, וכנראה הצבא חש גם בעקבות חוק השוויון בנטל שקיצר שירות בנים לצורך סד"כ גם של בנות, וגם אולי השתמטות, חש צורך להחמיר את הנוהל ולהיכנס לקרביים גם של הפייסבוקים והטוויטרים ולראות בתוכם אילו בנות, מעבר לכשרות ולשבת, אורח החיים שלהן במובן של צניעות יותר דתי, פחות דתי, בתמונות כאלה ואחרות, יש במבחן הזה מבחן שהוא לא, אינני יודע אם הוא נוגע לליאת, אני מדבר כרגע בסעיף כללי. יש במבחן הזה מבחן שהוא לא נדיב מספיק כי מי לידך כף יתקע, אומר פה, לא רוצה להאריך, אנחנו גרים בדולב, יש אולפנת דולב, בנות על קצה הרצף עם קשיים, מספרת לי בת משם שלבנות אותה זה קשה ואם היא תישאר עוד שנה באולפנה היא תהיה בת אדם, שהיא רוצה עכשיו להצהיר, איך אמרתי לה? "תמחקי מהפייסבוק שלך את כל התמונות עם - - - " אז היא אומרת :גם עם החבר שלי?" החבר הפרטי שלה מטבריה, לצורך העניין. אבל צריך לדעת - - -

(היו"ר אברהם נגוסה)

אני אפנה ואמשיך מפה. אני רוצה לומר, עברתי על הצורך. חסרה לי פה לבנה של אגף הבטחוני חברתי ומה הם אומרים בתוך התחקיר הזה. יחד עם זאת, אני חושב שיש פה מקום, לא מדובר פה בבת שחיפשה להשתמט, עד המקום שדעתי מגעת. זה היה פעם סיפור שאמרתי לכם "אל תשחררו" אתם שיחררתם דווקא. כי חשבתי שאותה בת לא צדקה.

לא תמיד אנחנו חושבים אותו דבר.

בסדר. אני חושב שלא מדובר פה בבחורה שמנסה להשתמט, מדובר בבחורה שמנסה לעשות יותר, אם בהתנדבות בחוץ לארץ ואם עד כמה שאני מכיר את המקרה היא הולכת עכשיו לשירות לאומי ברפא"ל. אני חושב שהצבא פה נכנס לאיזה מוד חזיתי והוא לא מוד נכון. אנחנו לא חושבים שלא צריך בנות בצה"ל, צריך בנות, ויש תפקידים שבנות עושות טוב מבנים לביטחון ישראל, חד משמעי. יחד עם זה, אני חושב שלא נכון במקום שבו מובן לצה"ל שיש פה איזה שהוא משהו שנפל בין הכיסאות בהליך. אני לא ידעתי על קיומה של הוועדה, אני מודה, זו הייתה לי הפתעה, אינני יודע מי ארגן את הוועדה. אני שלחתי את ליאת להגיש קבילה, בהליך של קבילה משום שחשתי – וזה בינינו בשיח – שאיפה שהוא בנציב קבילות חיילים יש בירור יותר בין אישי. שהוא חסר לי בנקודת המעקב של מיטב, חלק לא באשמתכם, קבוצת החברים ששב"כ עוצר, חלק אנחנו דנים כרגע על - - -

הגברת הייתה אצלי במשרד בשיחה בבירור מעמיק.

ברור לי. כן. במקרה הזה אני יודע שנעשה. אבל יש פה איזו שהיא התנהלות שאני לא בטוח ש- - - וזה לא האם אני מפסיד את הקרב, האם אני מרים דגל לבן. אני לא חושב שזה שם. אני חושב שכאשר אתה רואה מי האדם שלפניך, תגייס אותו בכפייה? האם ייצא מזה טוב לצבא או לא טוב לצבא, האם זה יעבור דרך כלא אחר כך, האם תוך 30 יום אחרי טירונות היא כן תשתחרר או לא תשתחרר, אם תשכנעו אותה ללכת ליחידה, האם תתנו לה את מה שהיא מסוגלת לעשות מיכולותיה, לא זוכר במדויק. למדת בלב?

כן יש לי מדעי המחשב. בטל.

אוקיי. גילוי נאות, לא נפגשנו, הכל וואטסאפים ופניות. אני לא מכיר את האנשים. במקום שאני מכיר אני אומר שאני מכיר. אני חושב שיש פה איזו שהיא התעקשות שהיא לא בריאה כאשר לא מדובר פה על איזו מגמה כוללת, מדובר פה בפתרונות באמת יחידניים, פרטניים, למה שהאדם יתרום למדינת ישראל, איפה יהיה ה-WIN-WIN של המדינה יותר גדול. עד כאן דעתי, אני לא יכול לקבוע במקום הצבא, אני רק מביע את דעתי האישית שמכיוון שנפלו כאן דברים בין הכיסאות, אז נכון שנחפש את הדרך החריגה במובן זה.

אולי ביחד תתייחס, גם שאנחנו מבינים שהיא לא אשמה, לפי ההבנה שלי את מה שקרה. אני לא מחפש אשמים, אבל הייתה אי הבנה, היא לא ידעה שזה 90 יום והדברים האלה, לכן אני אומר האם הצבא יכול לבוא לקראתה ולתת לה את מה שהיא מבקשת, לשרת במסגרת שירות לאומי.

עוד דקה, אני רוצה להמשיך את רצף המחשבה והמשפט. צחי, בקשר הבין אישי הרציף, אתמול קיבלנו ארבע תשובות שליליות על מכיניסטים שלא הגישו בזמן טופס העברה או לדח"ש. אתמול העברתי אותם לאנשים, הבהרתי להם שיש להם תאריכי גיוס ושהם צריכים להכין את עצמם. שוב, אני לא מכיר אישית, אמרתי "הדבר היחידי שאני יכול להועיל לכם להקדיש לכם חצי שעה, איתמר ביקש פגישה איתי ואני אדריך אתכם איך להתגייס לצבא ולעשות הכי טוב שאפשר. אם נפשכם חשקה בתורה, אחרי הצבא" כי הבנתי את התשובות שהצבא זה לא שכונה ועברו התאריכים ועברו הזמנים. אתה מכיר את המקרים, אני לא רוצה להזכיר שמות, אחד מקשת לבת ים ושלושה מלוד אני לא זוכר לאן, אחד לאילת ושניים אני לא זוכר לאן. אתמול העברתי להם תשובות שליליות ומחקתי אותם, חלק איתמר ראה וחלק אני, והעברנו תשובות שליליות, אמרנו הצבא לא שכונה, כל מה שנוכל לעזור לכם זה לייעץ לכם איך לעשות את הצבא הכי טוב שאפשר. חד וחלק.

אני מרגיש שבמקרה הזה משהו פה, ואני לא מאפשר להם לפנות לנקח"ל, זה לא דרך הפעולה, אני מאפשר לפנות לנקח"ל רק אם אני מרגיש שיש משהו שבאמת המלש"ב נפגע ממשהו, היה פה משהו שהייתה איזו שהיא פגיעה, בבלאגן של ההליך המקדים. רק אני אומר נקח"ל כאופציה, אחרת בשום אופן לא. עד כאן.

סגן אלוף צחי.

תראה אדוני, אתה מחוקק. כל מה שאתה תחוקק פה, אני איישם. אני הרשות המבצעת. אתה חוקקת, אני לא חלילה מפנה אצבע אליך, מדינת ישראל, כנסת ישראל חוקקה חוק, היא הגדירה מה זה תצהיר דת ומה ההגשה ובהתאם לזה אני פועל. ואם היה נכון לחוקק משהו אחר בהיבט התקנות או ההחרגות, בשמחה, אתיישר לפי זה. אני פועל לפי מה שאתם תחוקקו ואני מיישם את החוק ובמקרים שבהם, מקרים מאוד מאוד חריגים שבהם אנו מפעילים שיקול דעת, אנחנו מזהים את המקרה שעומד בפנינו, אנחנו יודעים להפעיל אותו.

ברשותכם, וחלילה אני לא מעיר, פשוט הצגנו את זה בשלב א' לך, אתה נכנסת בשלב ב'. אני הצגתי את כל התהליך ואת הנהלים. ליאת התחילה מסלול מגיל 18 עד 19 שבו היא ביקשה מצה"ל דחייה לטובת אקדמיה, ללמוד יג'. היא קיבלה את הדחיה. ככזאת היא נכנסת לציר השירות הצבאי. לא אני קבעתי את הנוהל, זה הנוהל שנקבע על פי החוק. השלב השני היה החרגה לשנת שירות שפה אכן אני נתתי תשובה שלילית למשרד הביטחון כי מי שדחה כבר מסלול אחד לא יכול לדלג בין מסלולים. - - - בסוף עומד מולך בן אדם, ואנחנו מאפשרים כ-12,000 דחיות פרט שזה, אני לא רוצה לציין פה את המספרים אבל זה נתח מאוד גדול מהיקף המתגייסים לצבא הגנה לישראל, הוא יכול להשפיע על הכשירות המבצעית. במקרה הזה הספציפי כמו שיהודה הציג, היה פה תווך בין משרד הביטחון אליהם ובסופו של דבר ההחלטה שהתקבלה על ידי מיטב בגמישות הייתה לבטל השתמטות והייתה לאפשר לסיים את שנת השירות, באופן חריג.

אני שואלת שוב כאמא, איך כל הבנות החברות - - -

באיזו מסגרת שנת שירות אתם נותנים לה, מה אתה אומר?

אני מאפשר שנת שירות לפי המסלול שהאגף הבטחוני חברתי עובד איתם וכל דבר שמוגש תחת פרט למוסד שמוכר, מקבל את - - -

הייתה פה החרגה כפולה שאין כפל החרגות ודחיות. היא למדה באקדמיה אז אגף בטחוני חברתי לא יאפשר לה שנת שירות. היה פה איזה שהוא, נפל בין כסאות משהו - - -

על זה ניתן מענה. עכשיו השיח פה הוא שיח על הצהרתה אל מול ה - - -

השאלה היא לא זאת כי הנקודה היא להצהרה. מתי הייתה הצהרה ראשונה. איך זה את לא הצהרת ואחרות כן הצהירו?

כל הבנות שקיבלו דחיית שירות, כל החברות שלי בשכבת יג', כולנו אוטומטית קיבלנו דחיית שירות ואז הן לאחר מכן הצהירו. אני התקבלתי כבר לסוכנות היהודית ובשיחות עם הסוכנות היהודית אמרו לי שיש לי עד 90 יום, ואני חושבת שגם הסוכנות לא ידעו שזה עד תאריך הגיוס המקורי כי הם אמרו לי את זה רק בפגישה מולם כשהגעתי אליהם בשבוע שעבר, הם אמרו לי "אנחנו גם לא ידענו שזה תאריך הגיוס המקורי וגילינו שזה תאריך הגיוס המקורי" חברות שלי שעשו דחיית שירות מטעם לימודים, אחר כך כן קיבלו את ההצהרה שלהן, למרות שזה כבר לא היה תאריך הגיוס המקורי. אנחנו ידענו שיש רק את החוק של 90 יום מתאריך הגיוס.

השאלה אם ידעתי ש-90 יום מיום שקיבלת את תאריך הגיוס את חייבת להצהיר הצהרת דת. האם ידעת על זה?

אני ידעתי ש-90 לא מתאריך הגיוס המקורי, בגלל שגם חברות שלי, כולנו עשינו את שנת יג', אז אוטומטית נדחה לנו השירות, אז ידעתי שזה כבר לא מתאריך הגיוס המקורי כי הצהירו מהלא מקורי.

את אומרת כבר קיבלתי דחייה שנה ולכן עבר את זה, אוטומטית המשיכה לשנת שירות דרך הסוכנות היהודית. זה מה שעשית.

כן. גם המנהלת שלי יכולה להעיד - - -

כל הבנות קיבלו את הצהרת הדת, שזה היה יותר מ-90 יום לפני תאריך הגיוס החדש. לא המקורי.

אני ברשותכם מרגיש צורך קצת להיות יותר - - -. היה לך תאריך גיוס לדצמבר. הודיעו למשפחה שלך שאת משתמטת. למה לא התייצבת במיידי ולמה לא הגעת. אני מתנצל, כי זה מגיע לשיח הזה.

היא אמרה שהיא דיברה עם הסוכנות והם אמרו לה שזה בסדר.

אבל הסוכנות זה לא צה"ל. עם כל הכבוד, הסוכנות זה לא צה"ל.

אבל אני תחת חסותם - - -

לא, ממש לא. ממש לא. לאורך כל הדרך. אני מתנצל כי הבאתם את השיח למקום כזה. ממש לא. כמו שידעת לבקש דחיית גיוס לא דרך מכון לב אלא דרך מוקד מיטב ופניה ישירות, גם פה היית צריכה לעשות. הסברתי לך את זה בשיחה. זה דבר ראשון. אני לא מקבל את הדברים פה. אתם כבר לוקחים את זה למקום שכאילו אין פה אחריות לפרט. האחריות של הפרט היא לפנות לצה"ל, לקבל את הדחיה. יש מוקד, ידעת לפנות למוקד, היית צריכה לפנות בשנית.

וברגע - - -

רק שניה ברשותך גבירתי, אני הייתי מאוד מנומס, הקשבתי להכל. אבל יש פה דברים שעם כל הכבוד זה ממש אי דיוק. וכשמודיעים לכם בטלפון שהיא משתמטת, באותו יום אדם צריך להגיע לרשויות הצבא.

מחוץ לארץ.

מחוץ לארץ. כן. חד משמעית. מחוץ לארץ. אם לא, אני מצפה מההורים להגיע ולהסביר, באותו רגע האירוע נעצר. כך אני יודע לפעול. ולגבי הבנות האחרות, תפנו שאילתה לכנסת אני מוכן להראות. אני אעמוד מאחורי הדברים, אנחנו מאוד מדויקים ואיפה שאנחנו טועים אנחנו מתקנים. אבל זה לא המקרה.

סגן אלוף צחי בוא - - -

לא, פשוט חבר'ה, אתם מדלגים על כל אי הדיוקים.

הבנו. אבל היא אומרת שהיא מיד אחרי שהיא ידעה, מיד פנתה לסוכנות היהודית שאמרו לה "תלכי לשלום לשנת שירות", היא אומרת שהם אמרו לה שהם מטפלים בזה.

ואחרי יומיים עוד חזרו אלי ואמרו לי "הכל מסודר" - - - נכון. זו הטעות שלי.

אני רוצה לחדד את העניין שיהיה ברור מה הנקודה. בואו נשמע, לפני שאני מסכם את הדיון, נשמע את הסוכנות.

- -- ובאמת הייתה בסדר וברגע שהייתה - - -בשנה יג' היא עשתה את זה מסודר ויש לך את הדף והכל טוב הכל בסדר. הבעיה שלי זה בנושא שאיך את נחשבת משתמטת ואף אחד לא יודע על זה. אני שולחת את הבת שלי לחוץ לארץ, אני אומרת, ההורים שלה שם, הם מטפלים בה, הם דואגים לה, זאת הסוכנות. היא נמצאת תחת חסותם, אני פה ואני לא יודעת אפילו שהבת שלי יש לה קטגוריה כזאת בכלל.

ג'וש שוורץ בבקשה.

אני רק רוצה לציין שאנחנו הוצאנו עד עכשיו אלפים ולא היה מקרה כזה. זה מקרה בודד מתוך אלפים של אנשים צעירים שיוצאים לשליחות בתפוצות. דבר שני, נאמר פה שאמרו לה בסוכנות היהודית כל מיני דברים, אני לא יודע מה אמרו לה, הדברים ברורים, חדים מאוד. כולם חותמים על טופס, שני ההורים שנמצאים פה חתמו על הטופס הזה, גם היא, השין-שינית חתמה על הטופס, בבולד בסוף איפה שחותמים, אחרי כל הסעיפים, מודגש בבולד מעל החתימה שאי אפשר לפספס "ידוע לי כי האחריות לשיבוץ ו/או לתאריך הגיוס החדש לצה"ל כתוצאה מהשליחות שלי חלה עלי בלבד ואני הוא זה שצריך להיות בקשר עם צה"ל ולעדכן אותם כפי הנדרש. לסוכנות ו/או לקהילה אין חבות או אחריות ו/או זיקה לגיוס או לשיבוצים בצה"ל". חתומים פה גם ההורים וגם בת השירות ואני חושב שהדברים מאוד ברורים שהאחריות חלה עליה.

אם כך, למה הסוכנות אמרו "אנחנו טיפלנו, הכל בסדר" כפי שהיא אמרה?

אנחנו לא מכירים אמירה כזאת.

הבנתי.

תראו, כמו שג'וש אמר, אני חושב שיש פה שני נושאים ומקשרים ביניהם והם קצת שונים. כשאנחנו הבנו שהנושא של דחיית השירות, הייתה פה איזו שהיא אי הבנה, אנחנו באמת הפעלנו את כל מה שביכולתנו, אני לא חושב שליאת עשתה את זה מתוך ניסיון של לרמות מישהו ולצאת וכולי, ולכן נעמדנו כחומה בצורה לנסות להשפיע עד כמה שאנחנו יכולים להשפיע כדי שהיא תקבל את הדח"ש, ואת הדח"ש היא קיבלה. בואו נזכור את זה, את הדח"ש בסופו של יום היא קיבלה.

את הדח"ש השני. שני דח"שים.

אני פונה לסגן אלוף צחי רביבו. האם יש אפשרות שתוכלו לעשות את המקרה שלה כמקרה חריג, להביא את זה לוועדת חריגים כמקרה חריג, להתחשב במקרה כזה, להכיר בהצהרת הדת ולתת לה לשרת בשירות לאומי?

אני חושב שזה לא רציני שאענה על דבר כזה. לא מכובד גם.

אני מבין את זה שאתה לא יכול לתת לי תשובה. אני לא מצפה. האם אתה יכול להביא את הנושא הזה לוועדה או לשר הביטחון כמקרה חריג?

הסמכות פה על פי החוק היא של הפוקד, שזה או מפקד מיטב או סגנו. שר הביטחון יש אחד, נכון, אבל זו הסמכות על פי החוק. נציג את עניינה שוב למפקד מיטב למרות שהוא דן בו והוא יכריע בזה.

תביא לו את הנושא. תודה. מאוד חשוב שגם להבא שלא יהיו מקרים כאלה, חשוב לפרסם בפרסומי הסוכנות את הנוהל לגבי שנת שירות בחו"ל. מאוד חשוב שזה יהיה ברור לכולם. אני מודה לכם. הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.










.