פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



11
ועדת הכנסת
03/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 367
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 10:45

בקשת חה"כ מיקי מכלוף זוהר להקדמת הדיון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – סמכות יושב ראש הכנסת לעניין עובדי הכנסת), התשע"ח-2018 (פ/5546/20), לפני הקריאה הטרומית
1. בקשת יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והסספורט למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע''ו-2016 (פ/2511/11), של חה''כ יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת
ב. הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11) התשע''ח-2018 (מ-1199)
2. ''השפה הערבית בערוץ הכנסת''-במסגרת קיום יום מיוחד בכנסת לציון השפה הערבית
מיזוג הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018, עם הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ו-2016

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר
אמיר אוחנה
יואב בן צור
אחמד טיבי
אברהם נגוסה
רועי פולקמן

יוסף ג'בארין

רכז בכיר מרכז המחקר והמידע, הכנסת - אורי דוד ספירו טל

סגנית ראש אגף משאבי אנוש, הכנסת - לבנה כהן

מנהל מדור מיון גיוס והשמה, הכנסת - יהודה תמר

מנהל מחלקה, עמותת סיכוי - עידן רינג

מוזמן/ת - שרף חסאן

מוזמן/ת - מקדאד עבדאלקאדר

מוזמן/ת - סאלח עבוד

מוזמן/ת - פרדוס חביב אללה

מוזמן/ת - מיסאא סח

מוזמן/ת - אילן נסים

מוזמן/ת - יסמין סיאני

מוזמן/ת - סלביק גלוסקין

מוזמן/ת - יוסף עמרם

מוזמן/ת - לי-היא גולדנברג

דן מרזוק
אתי בנלדר – היועצת המשפטית לוועדת הכלכלה

אתי בן יוסף

אור שושני















































מיזוג הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018, עם הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ו-2016

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. יש לנו כאן את נושא השפה הערבית, ביוזמתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שביקש לקיים היום יום השפה הערבית בכנסת. זו שפה שאני מכיר מהבית. לא הערבית שלכם, אלא ערבית שנוטה לעדות מסוימות, ששמעתי אותה מהסבים והסבתות שלי ומההורים שלי ומהמשפחה שלי. ערבית הייתה שפה יחסית שגורה בפיהן, חלק מהצד המרוקאי, חלק מהצד הטוניסאי, חלק אפילו מהצד הטריפוליטאי, ולכן אני מכיר את הניואנסים ואת הגוון הזה, ואני שמח לקיים את הדיון בנושא הזה. אבל נתחיל בדברים הטכניים ואז נעבור לדברים המעניינים.

נתחיל בנושא מיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק זכויות שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ו-2016, של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת, והצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018. מבקשים לעשות את המיזוג להצעת החוק הזו. מישהו רוצה לומר משהו לפני שעוברים להצבעה? אז אפשר להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד
מיזוג הצעות החוק התקבל.

ההחלטה התקבלה.



בקשת חה"כ מיקי מכלוף זוהר להקדמת הדיון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – סמכות יושב ראש הכנסת לעניין עובדי הכנסת), התשע"ח-2018 (פ/5546/20), לפני הקריאה הטרומית

הנושא הבא הוא בקשה שלנו לפטור בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה לבקשת יושב-ראש הכנסת. זאת הצעת חוק שאני מגיש, בעניין עובדי הכנסת שלנו, בעניין שעות עבודה ומנוחה. זה בעצם נותן סמכות ליושב-ראש הכנסת להחליט בנושאים הללו. למי שתהה, הפעם אין פה שום דבר שקשור ליועץ המשפטי לכנסת... ככה שבעניין הזה לא תהיה לכם בעיה להצביע. אם אין מישהו שרוצה לומר משהו אז אפשר לעבור להצבעה. מי בעד הבקשה שלי לפטור? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד
בקשת חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר בעניין חוק שעות עבודה ומנוחה התקבלה.

ההחלטה התקבלה.



השפה הערבית בערוץ הכנסת – במסגרת קיום יום מיוחד בכנסת בנושא השפה הערבית

עכשיו אנחנו עוברים לנושא שלשמו התכנסנו היום: השפה הערבית בערוץ הכנסת – במסגרת קיום יום מיוחד בכנסת לשפה הערבית. יתחיל לדבר יוזם הדיון, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה.

(אומר בערבית: ) תודה, ראש ועדת הכנסת, מיקי זוהר.

תודה ליו"ר הוועדה על הכללת הנושא הזה בדיוני הוועדה. אני חושב שזאת אולי פעם ראשונה שאנחנו מצליחים להכניס את השפה הערבית לדיוני ועדת הכנסת בהקשר של יום השפה הערבית. יכול להיות שזה מאוחר, כפי שהבנתי מחלק מהמשתתפים, אבל לפחות זה חשוב להתניע את הנושא.

יש את המצב הקיים ויש את המצב הראוי. המצב הראוי שאני מייחל לו זה המצב שאני פוגש אותו כשאני מבקש בפרלמנטים של מדינות העולם שבהן יש יותר משפה רשמית אחת. למשל, לא מזמן הייתי בקנדה, שיש שם שתי שפות רשמיות, אנגלית וצרפתית. שם כל חבר פרלמנט יכול לבחור כל שפה שהוא רוצה, ועניין התרגום זה עניין מוטבע, אינהרנטי בעבודה של הפרלמנט. אני חושב שזה המצב הראוי, מצב שנותן כבוד לשתי השפות הרשמיות.

במצב שקיים היום יש בעצם שתי סוגיות. סוגיה אחת פחות נוגעת לדיון – מעמד השפה הערבית בעבודה של הכנסת. והסוגיה השנייה, השפה הערבית בשידורי ערוץ הכנסת, שזה יותר הנושא שלנו.

הרעיון היה להבין קודם כול מה המסגרת המשפטית-רגולטיבית בעניין הזה, מה היא נותנת, הן לעניין השידורים בערבית והן לעניין התרגום. יש את השאלה עד כמה זה מיושם ואיך אפשר לקדם ולשפר בתחום הזה.

אני ביקשתי מחבר הכנסת אמיר אוחנה להישאר אותנו כמה דקות, כדי להגיד לו את מה שאמרתי לו גם בדיוני הוועדה – שההצעה בחוק הלאום לבטל את המעמד הרשמי של השפה הערבית היא מאוד מסוכנת ומאוד פוגעת בשפה. ומה שהוא חשב כסעיף שיכול עדיין להציל את השפה, אותו סעיף שאומר שלא ייפגע מעמדה הנוכחי, הוא לא כל כך עוזר לנו בעניין הזה, כי ברגע שמבטלים את מעמדה הרשמי, ההגנות שקיימות הן הגנות מאוד חלשות ובעייתיות. ולכן פניתי אליו, גם אופן אישי וגם מקצועי, בבקשה לא לבטל את המעמד הרשמי של השפה הערבית, כי לכך יהיו השלכות קשות על מעמדה בהרבה תחומים אחרים. אני מקווה שאני אמצא אוזן קשבת, אבל זה מעבר לדיון הספציפי שיש לנו כאן. תודה רבה.

תודה, אדוני. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

א', אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שמתמיד ביוזמתו הברוכה של יום השפה הערבית בכנסת, בוועדות ובמליאה. א', מדובר באחת השפות העשירות והיפות ביותר בעולם. ב', היא שפתם של תושבי המקום – 20% מהאוכלוסייה כאן.

זה הרבה יותר. תתפלא, אבל יש הרבה מאוד יהודים שמדברים ערבית.

אני שמח על כך. 90% - - -

לא התכוונתי לאלה שעבדו בשב"כ.

לא, ערבית מרוקאית, שלנו.

אדוני היושב-ראש, 90% מהערבים בארץ מדברים עברית, ו-85% עד 90% מהיהודים בארץ לא מדברים ערבית, וגם לא רוצים ללמוד. רובם. אני כשאני מדבר עברית, זה לא מתוך הסיסמה "הכר את האויב", לא. אלא כי זו שפה של שני קולקטיבים, אנחנו חיים כאן ביחד, והשפה היא כלי להכרת האחר ולתקשר איתו. ואני מקווה שזה יחדור לאחר, לנציגי הרוב. אבל המצב הוא לא כך. לא נציג תמונה ורודה, כי המצב הוא לא כזה. יש ניסיונות לפגוע במעמדה של השפה הערבית, למשל בחוק הלאום, שיוזם חבר הכנסת דיכטר ומקדם חבר הכנסת אמיר אוחנה, שאני מקווה שההצעה הזאת לא תעבור ולא תצלח.

חשוב שיהודים ילמדו ערבית, יכירו את הספרות, את הנרטיב, את ההוויה, את החיים. זה משפר את האפשרות של הכרת האחר. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אוחנה, בבקשה.

תודה, אדוני. יש מעט מאוד מקרים שבהם אני וחבריי פה מוצאים הסכמות, אבל אני אגיד על מה אני מסכים ומה אני חושב. אני חושב שבצד שלנו צריכים ללמוד את השפה הערבית, צריכים לדעת את השפה הערבית, ולא, כפי שאולי רמז חבר הכנסת טיבי, בבחינת "דע את האויב", אלא משום שזו שפת האזור, אנחנו לא חיים בתוך בועה. זו לא שפת המדינה, ואילו חוק הלאום יעבור בגרסה הנוכחית שלו זו לא תהיה שפת המדינה, אבל זו שפת האזור. וכדי שנשתלב באזור – ואנחנו רוצים להשתלב באזור ואנחנו שואפים לשלום, כידוע לך, אדוני – אנחנו צריכים להכיר את שכנינו. עוד פעם, לא בבחינת "דע את האויב" אלא בבחינת "הכר את שכנך", הכר את שפתו, הכר את תרבותו.

אני בדרך כלל נוהג להגיד שהשלום עומד על שני עמודי תווך, אחד חינוך והשני כלכלה. בצד של החינוך יש גם הרבה לצד הערבי מה לעשות, להפסיק... זה לא הדיון היום, אבל אני תמיד אומר: להפסיק להסית לטרור, להפסיק לשלם משכורות למחבלים, להפסיק לקרוא רחובות ובניינים וכולי וכולי וכולי. ובצד שלנו – ללמוד ערבית. זה הדבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לקרב - - -

איזה השוואה.

מה לעשות, אנחנו לא מממנים טרור, לא קוראים רחובות ובניינים על שם טרוריסטים ולא משלמים משכורות למחבלים, ככה שאין השוואה, כי אנחנו פשוט לא עושים את זה. אבל עזוב, בוא נחזור להסכמות. אני מברך על היום הזה - - -

לא, אני לא יכול להשאיר את זה ככה. עושים אזכרה למאיר הר ציון, זו התשובה למה שאמרת, אבל תמשיך.

אגב, זה נכון, מאיר הר ציון ודוד רזיאל ורבים נוספים עשו - - -

בואו נישאר בהסכמות, אחרת לא נצא מזה.

הם עשו מעשים שאם נסתכל עליהם הם לא משתווים למה שעשה... זה לא שהם לא משתווים, הם חמורים, במירכאות, הרבה יותר ממה שעשה אלאור אזריה. ואכן קראנו יישובים על שמם, משום שהם פעלו לביטחון מדינת ישראל ולהקמת מדינת ישראל ולהרתעת אויבי ישראל. ומה לעשות, כך אנחנו נוהגים, מתוך הגנה עצמית.

אבל אם נחזור להסכמות, אני חושב שחשוב לקיים יום של השפה הערבית, חשוב להכיר את השפה הערבית וחשוב שתלמידי ישראל ילמדו ערבית.

מילה לגבי רשמיותה?

אמרתי. לו החוק לאום יעבור יהיה לה מעמד מיוחד במדינה, אבל היא לא תהיה שפת המדינה. שפת המדינה היא השפה העברית. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ושלו בלבד, זה בגדול מה שחוק הלאום אומר.

אבל בדיון עלה הרעיון שהעברית יכולה להיות שפת המדינה והערבית יכולה עדיין להישאר שפה רשמית.

היא ללא ספק תישאר שפה בעלת מעמד מיוחד, כי יש לנו מיעוט משמעותי דובר ערבית. אבל אני לא חושב שצריך להיות לה מעמד של שפה רשמית, וכך חושבים גם מנסחי החוק וכך אנחנו גם מקדמים אותו. אם כי, אם אנחנו נגיע למסקנות אחרות ממה שעלה עד כה בוועדה אז אנחנו בהחלט יכולים לשנות, אבל כרגע זה לא המצב.

תודה.

תודה, אדוני.

אני רק אציין לפרוטוקול שהסיכום היה - - -

לא, לא היה סיכום, היו הבנות.

המגמה הייתה שלא נפסלה האופציה של לשמר את מעמדה הרשמי ואמרנו שאחרי הקריאה הראשונה זה יחזור - - -

נכון, האופציה לא נפסלה, עדיין לא. עדיין לא הצבענו על זה בקריאה שנייה ושלישית.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

אני אנסה לסקור בפניכם את הנורמות המשפטיות שמחייבות את השידורים בערוץ הכנסת להיות מלווים בשפה הערבית ובכלל את ההתייחסות לנושא השפה הערבית.

כידוע, ערוץ הכנסת פועל מתוקף חוק. למעשה יש מספר שכבות של נורמות של משפטיות שמסדירות את פעילותו של ערוץ הכנסת – יש חוק, יש תקנות שקבעה ועדת הכנסת, יש כללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהיא על פי החוק הרגולטור של השידורים בערוץ הכנסת, ויש הוראות רישיון שניתן למי שמפעיל את ערוץ הכנסת, ויש הסכם בין בעל הרישיון לבין הכנסת, שמסדיר בעיקר ענייני תשלום וכיוצא בזה.

ובכן, אני הולכת קודם כול אל החוק. אני אתייחס לחוק בנוסחו המחייב היום ובנוסחו כפי שיחויב בקרוב. ובכן, החוק, שהיום קרוי עדיין חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, קובע בסעיף 11(ג) שלו: שידורי הכנסת שאינם משודרים בשידור חי יהיו מלווים בתרגום לערבית או לעברית, לפי העניין. שידורי הכנסת מוגדרים בחוק כשידורי המליאה והוועדות וטקסים רשמיים, שהם לא רלוונטיים כל כך לצורך העניין. דהיינו, החוק היום מחייב תרגום לערבית של השיח בעברית רק לגבי שידורי המליאה ושידורי הוועדות שאינם משודרים בשידור חי.

בנוסף לזה, ברישיון שקבעה המועצה... אני מצטערת, אני הבנתי שהם החליטו לא להגיע ואני חושבת שכרגולטור של הערוץ היה ראוי שהם בכל זאת יהיו כאן. מכל מקום, בהוראות הרישיון, למיטב זיכרוני בנספח התכניות נקבע שהערוץ צריך לשדר מדי שבוע תכנית אחת בשפה הערבית, באורך של 30 דקות.

אלה ההוראות הקיימות היום לגבי ערוץ הכנסת. את הפיקוח על קיום ההוראות אמורה המועצה לעשות, ואינני יודעת מה הממצאים בעניין הזה, אבל אני מניחה שהם עומדים בהוראות החוק והרישיון.

באוגוסט 2015, לקראת תקופת סיום הרישיון של בעל הרישיון הנוכחי, החליט יושב-ראש הכנסת להקים ועדה ציבורית לבחינת ההסדרה של ערוץ הכנסת, ועדה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש. הוועדה הזאת בין היתר דנה גם בנושא השידורים בשפה הערבית, והמלצותיה התפרסמו בפברואר 2016, ויש לה מספר המלצות שנוגעות לנושא הזה. בין היתר כותבת הוועדה בהמלצותיה: במסגרת הנגשת פעילות הכנסת לציבור – אחת ממטרות החוק, כאמור – דנה הוועדה בשאלה אם להרחיב את הוראות סעיף 11(ג) לחוק כך שיחולו גם על משדרים נוספים ולא על שידורי המליאה והוועדות בלבד. אני עושה רגע פאוזה ואומרת ששידורי הערוץ כוללים שני סוגי משדרים – אחד, שידורי הכנסת, שזה כאמור בעיקר שידורי מליאה וועדות; והשני, כל שאר התכניות האחרות, שנקראות בחוק "משדרים נוספים".

ובכן, הוועדה דנה האם יש מקום להרחיב את החובה לתרגם גם משדרים נוספים לערבית, והיא החליטה כי החובה ללוות את השידורים בכתוביות תרגום תורחב ותחול גם על המשדרים הנוספים. אני אקרא שוב את הקטע האופרטיבי של ההמלצה: לפיכך המליצה הוועדה לתקן את סעיף 11(ג) לחוק כך שלעניין שידורי טלוויזיה בערוץ הכנסת יחויב הגוף המשדר ללוות הן את שידורי הכנסת והן את המשדרים הנוספים שאינם משודרים בשידור חי בכתוביות תרגום בעברית או בערבית, לפי העניין. המועצה לשידורי כבלים ולוויין תהיה רשאית לקבוע כללים לעניין הזה.

אגב, זה משהו שהצופה יכול לבחור, אם התרגום על יעלה על המסך או לא, נכון?

זו אחת השאלות, וכרגע יש עם זה בעיה. למיטב ידיעתי כרגע כתוביות שרצות על המסך הן לא בחירה. אבל יכול להיות שכדאי לשאול את זה את המפעילים.

בנוסף לכך המליצה הוועדה, ואני קוראת שוב מהמלצותיה: על פי נספח ב' לרישיון לשידור בערוץ הכנסת, היום בעל הרישיון מחויב לשדר תכנית שבועית אחת בערבית. לאור משקלו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית ומעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית שנייה במדינת ישראל, וכדי להגביר את הנגשת עבודת הכנסת לציבור הערבי, בדומה להגברת ההנגשה לכלל אוכלוסיית המדינה, סבורים חברי הוועדה הציבורית כי אין להסתפק בתכנית שבועית אחת של 30 דקות בשפה הערבית וראוי להגביר את משקלם של התכנים בשפה הערבית בשידורי הערוץ. לפיכך הוועדה הציבורית ממליצה כי בתנאי המכרז לבחירת בעל הרישיון לשידורים בערוץ הכנסת תגדיל המועצה לשידורי כבלים ולוויין את מספר התכניות בערבית שהגוף המשדר יחויב לשדר בערוץ הכנסת, לרבות בשעות צפיית שיא.

ובכן, המלצותיה של הוועדה הציבורית הוגשה ליושב-ראש הכנסת, שמינה את הוועדה הזאת. יושב-ראש הכנסת קיים מספר דיונים בהמלצות הוועדה והוא קיבל החלטות. אני מתייחס כרגע להחלטות יושב-ראש הכנסת בנוגע להמלצות הוועדה הציבורית בנושא הזה. ובכן, לעניין כתוביות תרגום - - -

אלה החלטות שהן בתוקף עכשיו או שעדיין לא?

אני אסביר בדיוק את התהליך שהיה. קודם כול, היו המלצות ויושב-ראש הכנסת היה צריך להחליט אם הוא מקבל את ההמלצות, כאשר קבלתן בפועל של חלק מההמלצות חייבה תיקון חוק, כי הרי קראתי הרגע את סעיף 11(ג) בחוק, שדיבר על כך שהתרגום יהיה אך ורק לשידורי הכנסת, קרי המליאה והוועדות, בעוד שההמלצה הייתה להרחיב את זה.

ובכן, לגבי כתוביות תרגום והוספת דברי הסדר לדיוני המליאה והוועדות, יושב-ראש הכנסת החליט לאמץ את ההמלצות במלואן. יושב-ראש הכנסת סבור כי כדי להנגיש באופן מיטבי את שידורי ערוץ הכנסת יש להרחיב את מחויבות הערוץ ללוות את שידורי דיוני המליאה והוועדות שאינם משודרים בשידור חי בתרגום לערבית או לעברית, ולהחיל אותן גם על משדרים נוספים שאינם משודרים בשידור חי. יושב-ראש הכנסת מקבל את ההמלצה שלפיה המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כרגולטור של הערוץ, תהיה מוסמכת לקבוע כללים לעניין אופן התרגום כאמור. בנוסף לכך, בעניין תכניות בערבית יושב-ראש הכנסת מקבל את ההמלצה במלואה. יושב-ראש הכנסת קורא למועצה לקבל את המלצת הוועדה הציבורית ולהגדיל את מספר התכניות בערבית שישודרו בערוץ הכנסת, לרבות בשעות צפיית שיא, וזאת במטרה להגדיל את חשיפת הציבור הערבי לעבודה הפרלמנטרית. מהלך זה עולה בקנה אחד עם החלטת הכנסת בדבר חידוש הפצת שידורי ערוץ הכנסת בשידור לווייני פתוח, שנעשה בעיקר לטובת הציבור הערבי, הקולט את השידורים באמצעות צלחות קליטה.

במאמר מוסגר אני אסביר כאן שבכנסת הקודמת קבעה ועדת הכנסת ששידורי הערוץ לא יופצו באמצעות לוויין. בגלל שהתחילו להפיץ את השידורים במערך "עידן פלוס", הייתה פנייה של חברי כנסת ערבים שלפיה חלק מהאוכלוסייה הערבית אינה קולטת שידורים באמצעות "עידן פלוס", ולכן יושב-ראש הכנסת, על אף העלות הלא קטנה של הפצה באמצעות לוויין, החליט להחזיר... כמובן זה עבר את ועדת הכנסת ואת המועצה, והתחילו להפיץ את שידורי הערוץ באמצעות לוויין.

ובכן, זו הייתה עמדת יושב-ראש הכנסת, וכאמור, היישום של ההמלצות האלה חייב תיקון חוק מצב אחד והתייחסות של המועצה מצד שני. בשלהי שנת 2016 או שמא בתחילת 2017 תוקן החוק, והיום במקום "חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת", קוראים לחוק "חוק שידורי ערוץ הכנסת", כי מדובר גם בשידורים באינטרנט ולא רק בטלוויזיה. גם סעיף 11(ג) תוקן, והיום נוסחו הוא: שידורי הטלוויזיה שהגוף המשדר מעביר ואינם משודרים בשידור חי יהיו מלווים בתרגום לערבית או לעברית לפי העניין. ההבדל המשמעותי הוא שבעוד קודם החובה לתרגם את השידורים בערבית חלה רק לגבי שידורי הכנסת, מליאה וועדות, הרי שהיום החובה הזאת תחול לגבי כלל שידורי הטלוויזיה, דהיינו, גם לגבי השידורים הנוספים.

התחילה של התיקון הזה – שהיה תיקון גורף בכל מיני נושאים בחוק – היא רק ממועד תחילת שידוריו של בעל רישיון חדש. כידוע המועצה פרסמה מכרז, במכרז הזה נבחר ערוץ 20, הוגשו עתירות לבג"ץ על הבחירה הזאת, הבג"ץ החליט שיש לבטל את בחירתו של ערוץ 20 והחזיר את הנושא להחלטת המועצה לשידורי כבלים ולווין. המועצה לשידורי כבלים ולוויין החליטה לבחור כבעל רישיון חדש את ערוץ 10, וקבעה כי תחילת שידוריו תהיה ב-1 באוגוסט 2018. על ההחלטה של המועצה הוגשו שוב שתי עתירות, הן של בעל הרישיון הנוכחי, חברת החדשות של ערוץ 2, והן של ערוץ 20. בשלב זה לא ניתן צו ביניים על ידי הבג"ץ, ככה שאם הדברים לא ישתנו אז כלל הנראה ערוץ 10 יתחיל בשידוריו כבעל רישיון חדש ב-1 באוגוסט.

מה הן ההוראות שחלות על בעל הרישיון החדש? כפי שאמרתי, דבר ראשון, הוא יצטרך ללוות את כל שידורי הטלוויזיה שאינם בשידור חי בתרגום לערבית, ובנוסף לכך המועצה קבעה מספר הוראות בעיקרי הרישיון שהוא אמור לקבל. הראשונה לא בדיוק קשורה לשפה הערבית אבל בכל זאת כדאי להפנות את תשומת הלב: 1. בעל הרישיון יפעל לשילוב קבוצות מיעוט במערך כוח האדם שלו. לעניין זה "קבוצות מיעוט" – נשים, בני האוכלוסייה הערבית המוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית... בנוסף, שידורי הערוץ יכללו שידורים של ישיבות מליאת הכנסת, ישיבות ועדות הכנסת, אירועים ממלכתיים, משדרים העוסקים בענייני הכנסת ומשדרים שמטרתם טיפוח מודעות אזרחית וחיזוק ערכי הדמוקרטיה, או שעניינם מתן מידע או העשרה, לרבות תכניות בשפה הערבית והרוסית. באופן ספציפי המועצה חייבה בנספח מתכונת השידורים שני משדרים נוספים שבועיים בשפה הערבית, באורך של 30 דקות כל אחד, אשר ישודרו בשעות צפיית שיא, כאשר צפיית שיא מוגדרת בין השעות 18:00 ל-23:00 בכל יום, או שעות אחרות שהמועצה תקבע.

אז מוגדר שהשידורים בערבית הם חצי שעה פעמיים בשבוע.

פעמיים בשבוע.

זה מוגדר אם זה חדשות, אקטואליה או משהו אחר?

לא, לא קבעו מה זה. במסגרת ההצעות במכרזים אני מניחה שהייתה לכך התייחסות, אבל אין לי את ההתייחסות מה מתוכנן על ידי בעל הרישיון, יהיה מי שיהיה. אבל על כל פנים, יש שינוי די גורף בעניין הזה, וניתן משקל אחר לשפה הערבית בשידורי ערוץ הכנסת. עד כאן. תודה.

לקחת את המשימה ממש ברצינות. כל הכבוד.

טוב, חברים, אני מודה לכם. הדיון היה - - -

רק שאלה. יש תמונה ברורה לגבי השאלה מתי אמורים להתחיל?

בשלב זה קביעת המועצה היא שהשידורים יתחילו ב-1 באוגוסט. אבל הכול גמיש.

ושאלה שנייה: אני מניח שלגבי החצי שעה פעמיים בשבוע זה צריך להיות תכניות מקור.

אני מניחה גם כן שאלה תכניות מקור. אני מניחה שלא מדובר בשידורים חוזרים. אבל שוב, אלה שאלות שהמועצה אמורה להתייחס אליהן, אבל לצערי הם לא נמצאים כאן.

עוד שאלה, לחבריי בערוץ הכנסת. מתי יתחילו לשדר סקרים ייעודיים על החברה הערבית? אתם משדרים הרבה סקרים על יהודים - - -

תעשו סקר על מצבו של טיבי בחברה הערבית...

שאלות כמו מה מעניין את הציבור הערבי, מה מדאיג את הציבור הערבי וכדומה. מה שאתם שואלים על פוליטיקאים יהודים, תשאלו גם על פוליטיקאים ערבים - - -

זו שאלה מצוינת, ואני מחזק את חבר הכנסת טיבי בעניין הזה. מה הציבור הערבי היה מצפה מנבחריו לעשות בכנסת. זה דבר שחשוב מאוד לדעת.

לא להיות כמו מיקי זוהר – גם זו תשובה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.