פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
הוועדה לזכויות הילד
03/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 228
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 12:00

ספרות ילדים בשפה הערבית - תמונת מצב ודרכים לקידום - במסגרת יום השפה הערבית בכנסת

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר
ג'מעה אזברגה
מסעוד גנאים
חנין זועבי
ואאל יונס

ראויה בורבארה - מנהלת תחום דעת ערבית במגזר הערבי, משרד החינוך

פאטמה קאסם - מפקחת ארצית לקדם יסודי בחברה הערבית, משרד החינוך

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יוסף ג'ומעה - יו"ר ועד הורים מרכזי, מרכז מוסאוא

אסמהאן ג'באלי - חברת ועד מנהל, מרכז מוסאוא

רגד ג'ראיסי - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עלא חליחל - מנהל פרויקט, מרכז הספר והספריות

לואי ותד - חוקר ספרות ילדים ערבית, אוניברסיטת תל אביב

אריג' מסארווה - מומחה לקריאת ספרים ופיתוח שפה וחשיבה, מכללת אלקאסמי

ג'אלב ענאבסה - מכללת בית ברל

נהלא עקאבני - מכללת תל חי, מג'דל שמס

שרף חסאן - ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי

עטאף מועדי - מנכ"ל ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי

פאתן ג'טאס - האגודה למלחמה בסרטן

מוחמד אמארה - נשיא האגודה הישראלית לחוק שפה וחברה

תיסנר ג'בארין - יו"ר ועדת הישגים למען המוגבלים

חליל קדאח - הסתדרות המורים

מיסלון עבאדי - הסתדרות המורים

מיסאא סח - חברה, הסתדרות המורים

סעיד יאסין - הסתדרות המורים

אמין חמאיסה - מורה לערבית, יועץ חינוכי, הסתדרות המורים

כאמל ברגותי - ראש סיעת חד"ש, הסתדרות המורים

מופק חלאילה - חבר הנהלה, הסתדרות המורים

עבאס עבאס - עו"ד, אלמנארה

סאלח עבוד - משורר, תכנית בוסתן

חביבאללה פרדיס - משוררת

אחמד ג'בארין - יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית בישראל

מהא עבאדי - כתבה ספר

מוחמד פדילי - מוזמן/ת

סוהילה דיבאת - מוזמן/ת

בשיר דיבאת - מוזמן/ת

יסמין ג'בארין - מוזמן/ת

תמי ברנע

ס.ל., חבר תרגומים



ספרות ילדים בשפה הערבית - תמונת מצב ודרכים לקידום

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יישר כוח, אני רואה באמת רבים מתושבי ישובינו מהצפון ומהנגב, לכן באמת ברוכים הבאים. להבהרה, לפני שאני ממשיך, אני חייב לעבור לשפה העברית בשביל הפרוטוקול והשידור הישיר באינטרנט. אנחנו בוועדה לזכויות הילד, זוהי ישיבה רשמית של ועדה זו והדיון הוא בנושא סיפרות לילדים. מבחינת התוכנית שלנו, זוהי הישיבה האחרונה של הוועדות לפני הכנס המרכזי בשעה 14:00. יתכן ויהיו כמה אנשים שירצו לשאת דברים, אנו ננסה לחלק בין מה שנאמר פה ובין מה שייאמר בכנס, לכן קחו בחשבון שיש אפשרות לדבר פה ויש אפשרות בכנס של שעה 14:00. נושא הכנס יהיה בעיקר בעניין היוזמות לפיתוח ושיפור מעמדה של השפה הערבית, ויהיה בפורמט של שולחן עגול לאחר שיועלו מספר דברים קצרים בהתחלה.

אנחנו למעשה בשנה השלישית של יום השפה הערבית בכנסת, כאשר מטרת היום הזה היא הפניית זרקור אל עבר סוגיות מרכזיות של היבטים מרכזים בחיים, הנוגעים לשפה הערבית, בנסיון לצאת עם המלצות בכל אחד מההיבטים בכדי להעלות את מעמדה בהקשר עליו אנחנו מדברים. היינו בוועדה לחינוך, היינו גם בוועדת העבודה והרווחה, בוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול ובוועדת בנושא השידור בשפה הערבית בכנסת. כרגע אנחנו בוועדה לזכויות הילד, בדיון בעניין סיפרות הילדים בשפה הערבית, מצבה כיום, האתגרים בפניהם היא עומדת וההזדמנויות לשיפור מעמדה בחברה שלנו.

כאמור, הכנס ייערך 14:00 בקומה 3באולם ירושלים, הכנס יהיה שלנו ולא ישיבה רשמית והוא ייערך בשפה הערבית. עכשיו, מאחר ופה מתנהלת ישיבה רשמית ואין עדיין - לצערי- תרגום בישיבת הוועדה, אז אני אעבור לשפה העברית.

(ממשיך בשפה העברית)

תודה לוועדה לזכויות הילד שהקדישה את הישיבה שלה בפעם השלישית ברציפות לנושא השפה הערבית בתחומים שקשורים לעבודת הוועדה. הדיון האחרון שהיה לנו בוועדה עסק בקמפיינים בשפה הערבית להגברת בטיחות ילדים ערבים בחברה הערבית והשנה רצינו למקד את הדיון בנושא יחסית חדש בוועדה. אני לא זוכר שהוא נדון, לפחות לא בשלוש השנים האחרונות, הנושא של ספרות ילדים בערבית, בין אם זה ביחס לכותבים והסופרים, בין אם זה ביחס למעמדה, האחריות של המוסדות הממשלתיים, משרדי הממשלה, משרד החינוך, משרד התרבות. לצורך הרחבת היריעה בדיון הזמנו גם אנשים שעוסקים בתחום, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים.

כמובן אנשים יוכלו, אם ירצו, לדבר בערבית, אבל תהיה בעיה בפרוטוקול. אם הם ידברו בערבית, אני אוכל לסכם בכמה משפטים את הדברים שהם אמרו.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת, מסעוד גנאים, חנין זועבי, טלב אבו עראר, ואלל יונס, על ההשתתפות שלהם. אנחנו נקצר. בדרך כלל חברי כנסת מדברים הרבה בדיונים, אנחנו נקצר כדי לאפשר מספיק זמן לאורחים. אני מציע לפתוח עם עלא חליחל, אם אין לך התנגדות.

אני אדבר בעברית. קצת מוזר. סלאם עליכום בעברית. תודה על הדיון, דיון מבורך ותודה על היוזמה. אני כבר שלוש שנים מתעסק בספרות ילדים בצד התמיכתי, בוא נגיד. הקמנו חממה שנקראת חממת חכאיה. לפני שלוש שנים אנחנו זיהינו שיש צורך עצום בהשקעה באנשים שעוסקים בתחום, בכותבים, במאיירים, בעורכים, במו"לים, כי המצב הוא לא כל כך טוב, אנחנו נהיה עדינים, הוא לא מזהיר, בספרות ילדים בערבית בארץ וכבר שלוש שנים אנחנו מקיימים סדנאות לכתיבה, לכותבים ולמאיירים. אנחנו עושים את זה בצפון, במשולש, ומקדמים סילבוס כפול, גם מבחינת הנגשה גיאוגרפית לכל האזורים, אבל בעיקר אנחנו מנסים לספק כלים מקצועיים, מעשיים, לכל מי שרוצה להיכנס לתחום או להתחזק בתוך התחום.

סדנאות הכתיבה שלנו מסתמכות גם על מפגשים מעשיים של כתיבה ופיתוח סיפור ראשון בתוך המסגרת של ההנחיות, לואי ותד הוא אחד המנחים שלנו, אריג' מסארווה היא אחת המורות שלנו, שמעבירה גם הרצאות עיוניות. באיור יש לנו מורים יהודים, וזה לא במקרה, כי ענף האיור, לא ציור, לא אמנות פלסטית, זאת אומרת ציורים שהם מלווים על ידי טקסטים, אם זה ספרות ילדים ואם זה איורים מסוג אחר, הוא כמעט לא מפותח בארץ בערבית. אתה יכול למצוא מאייר או שניים שהם טובים או ממוצעים, אבל למצוא מורה טוב זה בלתי אפשרי. אנחנו חיפשנו ועדיין מחפשים, מי שיש לו הצעות נשמח לשמוע. אנחנו גם בעניין הזה גם מנסים לתת מקפצה לאנשים שרוצים להיכנס לתחום, להתחזק בתוך התחום.

כבר שנתיים אנחנו התחלנו להוציא ספרים מתוך הסדנאות, הוצאנו שני ספרים שהם תוצר מובהק שלנו, גם ככותבים ומאיירים, השנה מוציאים עוד ספר או שניים מתוך הסדנאות. אנשים שנכנסים אלינו נשבים בקסם של ספרות ילדים, הם נכנסים עם ידע שגוי או לא מספיק או לא מעשי ואנשים עוברים מהפך וכולם רוצים להמשיך לשנה שנייה ורוצים להשתלב בתחום, אז אנחנו מנסים לתמוך בצד הזה.

אמרת חממה, זה מוסד פרטי, עמותה? האם נתמכים על ידי גוף ממשלתי?

החממה הזו הוקמה על ידי ארגון שנקרא מרכז הספר והספריות, הוא קיים כבר משנת 75', אז קראו לו גם בגלגולים שונים 'המרכז להדרכות לספריות'. הוא לא שייך למשרד התרבות, זו עמותה עצמאית. היה להם מרכז בנצרת שנסגר לפני שלוש שנים, ואז החליטו לסגור את המרכז ולפתוח את הסדנאות.

זה ממומן על ידי משרד התרבות?

גם, בחלק גדול. נגיד החממה שלנו שני שליש משרד התרבות, ממדור תרבות ערבית בנצרת, ושליש מפעל הפיס. ההשקעה שלנו בתחום מתקרבת לכמה מאות אלפי שקלים, אנחנו רוצים להגדיל את זה כמה שיותר, גם מבחינת לגוון בסדנאות, אבל יש לנו גם תכניות להיכנס לעבוד עם מורות וגננות, איך לקרוא ספרות ילדים, איך להתייחס דרך הספר גם לילדים.

יש פרויקט אדיר שנקרא פרויקט אלפאנוס, אני לא יודע אם שמעתם, כל מי שעוסק בתחום יודע, פאטמה יושבת פה, היא גם תדבר על זה, אבל זה פרויקט אדיר, גם מבחינת זה שמחלקים כמעט כמה מאות אלפי עותקים בשנה וגם מבחינת העבודה שלהם מול מורות וגננות. אנחנו רוצים גם להיכנס לתחום הזה, לעשות השלמות, לבנות סדנאות בתחומי עניין חדשים.

יש לנו תכנית, זו פנייה גם למשרדי ממשלה או גופים תומכים, יש לנו מחסור גדול בתרגומי איכות. מרכז הספר, העמותה הראשית שבתוכה אנחנו עובדים, יש להם מפעל כבר עשרות שנים שנקרא ספרי מופת, יש להם ניסיון אדיר בעניין הזה, לקחת טקסטים עתיקים, טקסטים שכמעט אף אחד לא רוצה לתרגם, ולהשקיע בהם מאמץ וכספים. אנחנו רוצים לסמן 100 ספרי ילדים, נגיד ב-200 השנים האחרונות, מאנגלית, צרפתית, איטלקית, לעשות מיפוי ואנחנו רוצים לקדם, תוך עשר שנים לתרגם את 100 הספרים האלה ולבנות ספרייה שהיא ספרייה, אפשר לקרוא לזה ספרייה עם אוריינטציה מאוד רחבה לספרות ילדים.

כי בכל זאת, ובזה אני אסיים, אני לא רוצה להאריך, אנחנו חלק מתרבות ערבית גלובלית. המצב של ספרות ילדים בעולם הערבי הוא יותר טוב מאשר אצלנו, צריך להודות על זה. בלבנון, במצרים, אפשר למצוא כותבים ומאיירים מהמדרגה הראשונה, הבינלאומית. אנחנו רוצים להגיע לשם ואני חושב שהאינטראקציה בתחום הזה תועיל לנו מאוד. אני מקווה שכל מי שנוגע בדבר, גם מבחינת תמיכה וגם מבחינת ארגונים בשטח, צריך להקצות משאבים, איך לפתח ולתמוך ביוצרים עצמם, במו"לים, לתת להם תמיכה שיוציאו ספרים מקצועיים.

לצערי יש מכת מדינה, וחבר הכנסת ג'בארין, אני מקווה שזה יגיע לרשויות, יש מכת זיופים אדירה. זה שוק פרוץ, משפחות פשע השתלטו על השוק, מביאים ספרים מכל מקום, גם ספרים מקומיים, ספרים שזויפו אצל זייפן גדול באום אל פחם, שהוא ממשפחת פשע, ואתה לא יכול להתקרב אליו. יש פה הפקר אדיר, אם ערבים נהרגים ברחובות המשטרה לא מתערבת, ספרים נהרגים כל יום ברחובות אצלנו, מוכרים את זה על ימין ועל שמאל. אני משקיע בספר, בחממה שלנו, כמעט 40,000 שקל בספר ואז מזייפים את זה ומוכרים את זה בעשרה שקלים ולך תתחרה איתם. זה מונע מהמו"לים המקומיים שלנו, שהם בעצמם גם חלק מזייפים, אבל מו"ל מקומי, שאומר 'עכשיו אני אשקיע במאייר טוב ובעורך טקסט ואני אשלם לסופר ואני אעשה הפצה וזה יעלה לי 40,000 שקל ואני יודע שהזייפן מהגליל או המשולש, ייקח את זה, יזייף וימכור בעשרה שקלים ואני אפסיד כסף'. אז צריך פה אכיפה.

תתייחס, ברשותך, לעניין של זיוף הספרים גם מהפן של איזה נזק נגרם לילדים. הקטע של הספרים המזויפים, אתה תמצא גם שבצבע המקורי הצבע הוא אדום ואז בשאלה שמפנים לילד 'איזה צבע', ואז זה ממש יוצא צבע אחר.

כן, עושים סריקה גרועה לספר ואז מדפיסים את זה הדפסה גרועה ואז הירוק באמת הופך לכתום וזה קטסטרופה טוטאלית. זה מקום שאני חושב שחברי הכנסת הערבים ובכלל רשויות האכיפה דרושות, מתבקש להיכנס למקום הזה, לשטח ההפקר האדיר, כי אנחנו, כמו"לים פרטיים או כיוזמים, אני לא יכול להיכנס ראש בראש עם ארגון פשע או זייפן גדול, שיש לו עבריינים ויש לו רשויות, יש לו זרועות כמו תמנון. אם זה ייפתר, אגב, אם תהיה אכיפה ואנשים יתחילו לפחד לזייף אז המו"ל המקומי ירשה לעצמו להשקיע בספר כי הוא יודע שזה לא יזויף והוא יכול למכור 10,000 עותקים, כי בינתיים הוא מוכר 2,000 ויש 10,000 מזויפים. אז זה גומר את הכלכלה, כלכלת השוק.

שוקראן, עלא. אני התכוונתי להתחיל באנשים שעוסקים בעשייה הזו, אחר כך נעבור אולי גם לארגונים ובין השאר משרד החינוך. אז אולי עוד תוספת מהשטח. אריג'. ד"ר אריג' מסארווה.

ד"ר אריג' מסארווה, מכללת אלקאסמי. במקרה הדוקטורט שלי עוסק בנושא של קריאת ספרים. חקרתי את האופן היעיל לקריאת ספר בשפה הערבית, בצורה שמקדמת את השפה ואת החשיבה בהתייחס גם לדיגלוסיה.

אני רוצה להמשיך את מה שאמר עלא בהתייחס לעניין של קריטריונים, גם של כתיבת ספרים וגם של בחירת ספרים ואיך זה משפיע בכלל על הילדים שלנו מבחינה התפתחותית. כל העניין של ספרים וחוסר הבקרה על העניין של הוצאת ספרים בארץ מוביל אותנו, ולא מזמן היינו גם עם פרשה בנושא הזה, לעניין של תכנים שהם לא מתאימים, גם מבחינה ערכית, גם מבחינה חברתית, גם מבחינה רגשית. הם לא מותאמים גם לגיל של הילדים, גם לערכים שאנחנו צריכים להנחיל, ערכים הומניים, אנושיים, ולכן ההיעדר הזה של בקרה מוביל אותנו לכתיבה לא מבוקרת וגם ספרות ילדים שהיא לא מחוברת ל - - -

מי אמור לעשות את הבקרה, משרד החינוך, התרבות?

אני חושבת שעדיין אין גוף מסוים שמבקר את זה. אני ממשיכה את כל העניין הפרוץ הזה. אני מזמינה את חברי הכנסת להוביל סוג של חוק, באמת לבקר ספרות ילדים ולהוביל לגיבוש של עקרונות וקריטריונים בבחירת ספרים ובכתיבת ספרים, כי ספרות מגבשת זהות ולא רק מבחינה שפתית.

אני רוצה להתייחס לעוד קריטריון, וזה מתחבר גם לאקדמיה וגם לשטח. אני במקרה גם בוועדת בחירת ספרים בתכנית הארצית במכתבת אלפאנוס, אבל גם אני מעבירה כל מיני קורסים בנושא של ספרות ילדים וטיפוח חשיבה ושפה ואני רוצה להסתכל על כמה רבדים בהקשר הזה. מבחינת אקדמיה, אני חושבת שחסר לנו מחקרים ומימון ותמיכה במחקרים שכן עושים סוג של מיפוי של קריטריונים של הספרים שנמצאים בשוק, התכנים המתאימים, בכלל מבחינת שפה, כל העניין של ההתפתחות השפתית הנורמטיבית, בכלל מיפוי של התפתחות שפתית נורמטיבית, מיפוי של אוצר מילים של ילד שכן אפשר להשתמש וכן להעשיר ועם הסתכלות רחבה מבחינה התפתחותית. הדילמה הזאת לא קיימת רק פה, בחברה שלנו, היא גם בחברה הערבית ברמה עולמית וקיים הצורך הזה.

אני חושבת שגם מבחינת הנגשת הכלים לשימוש בספרים בכמה רבדים. ההורים, אני חושבת שלהורים חסר המון ידע איך לעסוק עם ספר, איך להנגיש את הספר לילד ובכלל מה זה ספרות ילדים. אתם יודעים מה? אני גם חוזרת צעד אחורה, ספרות ילדים זה לא רק סיפור שמספרים או סיפור שקוראים, ספרות ילדים זה מכלול של ז'אנרים שונים שצריך לחשוף את הילד אליהם ממש מאז שהוא פותח את העיניים שלו בגיל הרך וכמובן עם התאמה התפתחותית. לכן גם העניין של ספרות ילדים צריך להיות מוגדר, מה זה ספרות ילדים, איזה ספרים מבחינת הקריטריונים של ספרות, כל העניין של הביקורת.

ויבורכו, גם מרכז הספריות והספר וגם משרד החינוך לקח על עצמו אחריות בעניין של מכתבת אלפאנוס בהנגשת ספרים איכותיים, אבל גם, אנחנו מתמודדים עם קשיים ואנחנו מנסים, במסגרת העבודה שלנו, להעצים סופרים חדשים, לפעמים לתת את ההערות וההארות שלנו במטרה לא לדחות סיפורים וטקסטים, באמת לתת להם את המקום הזה ואת הפוש הזה.

אתם בעיקר עוסקים בתכנים, פחות בגילאים של הכותבים? כי זה גם נושא אחר, נכון? מהא, את יכולה אולי להתייחס מהפרספקטיבה של הכותבת, הסופרת, בתחום הזה ועד כמה את מרגישה שיש מעטפת של תמיכה בנושא. מה את שומעת מהחברות שלך, נשים שרוצות להתפתח ולכתוב?

אני בת 18 והוצאתי ספר לפני שנתיים. האמת שכן קיבלתי תמיכה מאנשים, מכל מיני עמותות. פה בוא נגיד משרד החינוך לא, כי הייתה ב - - -

את יכולה לדבר בערבית.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

היה "מסירת אלכתאב" בבתי הספר והם ביקשו להציג מס' ספרים שהם טקסטים לבתי ספר תיכוניים. אחד מהם היה הספר שלי, שהוצג בהתחלה בפניהם, אבל הוא נדחה בגלל החשש שאולי הוא לא מתאים לבתי ספר, מסיבה פוליטית או חברתית, כי התייחסתי שם לדתות לסיפורי אהבה, ועוד כמה נושאים. הסיפור עצמו מדבר על בחורה שהיא גם פוליטית וגם דתית, ועוד.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

את התחלת לכתוב בגיל מוקדם יותר, מה החוסר הקיים, איפה התמיכה הכספית, למורים ו - - -

אין מודעות לאן צריך לפנות לאחר שכותבים. אני מכירה הרבה מאוד אנשים שכותבים, ולא יודעים לאן לפנות. נניח שכתבתי, אז לאן לפנות ומי יכול לתמוך בי ולעזור לי? לאן לשלוח את הספר שלי ואיך אני יכולה לפרסם אותו? אני רואה הרבה שכותבים ואין להם מי שיבצע להם הגהה שפתית למה שהם כתבו אפילו, כי פשוט מאוד הם לא יודעים למי לפנות. זה מעבר לעניין של התמיכה הכספית, כי לא כל העמותות באמת תומכות כלכלית, למרות שראיתי, כשהייתי בוועדה לקידום מעמד האישה לפני זמן קצר, שיש באמת תמיכה כלכלית אבל התמיכה הכלכלית למי היא מגיעה, ראיתי שיש 25 כותבים שניתנה להם תמיכה כלכלית מתוכם 6 נשים, אבל האם באמת אלה בני גיל צעיר? לא באמת בגיל צעיר.

תודה רבה מהא.

מהא התייחסה בעיקר לכשלים בשתי רמות, התכנים וזה שאין ליווי ותמיכה, גם ברמה הכספית, אבל גם ברמה המהותית של ליווי ועריכה והוצאה.

אבל לא הבנתי באיזה מובן התכנים. משרד החינוך לא מאשר את הספר שלה בבתי ספר? זו הכוונה?

למי פנתה ולמי הגישה את הספר?

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

את התכוונת שבגלל התכנים משרד החינוך אסר את הספר שלך?

מסירת אלכתאב סירבו...

המשרד הוא האחראי על "מסירת אלכתאב", כמובן.

לא הגשת את הספר.

לא, היא הגישה את זה לבתי הספר באופן עצמאי והמורות ורכזות המקצוע בסוף בחרו להכניס את זה ל - - -

כנראה שהמורות החליטו, ביקורת - - -

צנזורה לפני משרד החינוך. יש צנזורה עצמית שלנו.

או שהיא רצתה להביא את הספר לשם, מאחר שהיא יודעת שאין לה סיכוי שהם יקבלו את הספר שלה שם.

זה לא נכון.

אנחנו בבעיה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

נתחיל להכניס גם חברי כנסת אל הדיון. אבו ח'אלד מסעוד.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יישר כוח לכולם, אני מברך את כל הנוכחים וכל האורחים ובמיוחד כל היוצרים והיוצרות.

אני רוצה להתחיל את העניין מעצם היותי מורה לשעבר בבתי הספר. אריג' דיברה על העניין של ההורים. לפני כחמישה חודשים היו לנו תוצאות מבחני הפיזא, או משהו כזה, שכוללים מדעים, מתמטיקה ושפה. על פי תוצאות המבחנים של התלמידים הערבים בישראל בשפה הערבית, קיים פער גדול מאוד בין התלמיד היהודי בשפתו העברית לבין התלמיד הערבי בשפתו הערבית. זה מעבר לכל הפערים הנוספים הקיימים.

המצב רע גם באנליזה שהתבצעה במהלך הישיבה בעניין ההורים. מתברר שעניין קריאת סיפור של הורה לילד מאז שהוא קטן, זה עניין שמקנה לו את השפה עצמה ומיומנויות השפה ומקנה לו בקיאות בשפה. זאת אומרת, אנחנו קודם נשאל את עצמנו כמה ספריות יש להם בבית? אחר כך נשאל, כמה מאיתנו יושבים עם הילדים שלהם וקוראים להם ספר? לא סיפור בקטע של חובה בשיעורי בית, כשהמורים מחייבים לקרוא את הסיפור, כי כאשר זה הכרח הילד לא יאהב ספרות ולא את הסיפור ובכך הוא לא יפנים את אהבת השפה ולא את המיומנויות שלה. מכאן אני מתחיל.

לעניין בתי הספר ומה שקורה שם. אני לימדתי לפני כ- 15 שנה או יותר, אני הייתי מורה להיסטוריה ובזמנו כתבתי משפט שאומר: "היוצר יכול להיות כזה, לא בזכות התמיכה של בית הספר, אלא לפעמים למרות בית הספר". זאת למה? כי במקור כל המנגנון של בתי הספר שלנו מתקיים על בסיס הישגים ובחינות.

ברשותך, אם אני אאריך אז תעצור אותי. אני רואה כאן הזדמנות לדבר על הנושאים האלה שמזמן לא דיברתי עליהם, אלא כל הזמן פוליטיקה, כשנושאים אלה הם יותר חיוניים.

יש לנו שרשרת הרסנית. מה הכוונה לאותה שרשרת הרסנית? המורה המצליח בעיני המנהל הוא זה שמביא לו תוצאות בגרות טובות לתלמידים. המנהל הטוב בעיני המפקח הוא זה שמשיג תוצאות בגרות גבוהות. אז מיהו המפקח הטוב בעיני משרד החינוך? זה שמשיג תוצאות בגרות טובות בבתי הספר עליהם הוא אחראי. אין אפילו מורה אחד שיגידו עליו שהוא טוב בגלל שהוא חשף איזו הברקה בכיתה. אולי אני מקצין מעט בעניין, אבל אני חושב שהבסיס נמצא שם. היום יש את העניין שהממשלה או המשרדים הממשלתיים אינם תומכים ביוצרים, אבל לפעמים יצירה, כשיש לה רקע קהילתי, חברתי ולאומי חזק, היא תצמח ותגדל למרות כל הניסיונות. וזה הרובד הראשון.

ברובד השני, מר עלאא דיבר על דברים חשובים שאנחנו היינו בדיון לגביהם רק אתמול - - -

דבר בעברית, לפרוטוקול - - -

(ממשיך לדבר בשפה העברית)

בסדר גמור, עכשיו בעברית. בקשר לעניין של התמיכה ביוצרים, או מרכזי ספרות הילדים. אתמול רק הייתה שרת התרבות מירי רגב בוועדת החינוך, הייתה שעת שאלות ושאלנו בקשר לתקציב. היא אמרה בקשר ליוצרים שיש 500,000 או 600,000 שקל שהם תומכים ביוצרים או דרך פרסים, שהם חד פעמיים, או כל שנה, או כל שנתיים, אני לא יודע מתי, וגם דרך ספריות ציבוריות. הכוונה שהסופר שקוראים לו יותר, הפקיד בספרייה רושם את השם שלו ולא יודע כמה סכום כסף מגיע לו.

מקבל תמלוגים.

אבל זה לא די. אין ספק, לכן הצעתי לעלא ולכל אחד פה, בואו נצא עם משהו מהישיבה הזו, לא רק שמדברים, בואו נצא בנייר עמדה, מה אנחנו צריכים לעשות, גם כחברי כנסת, מול המשרדים כדי שניקח את זה כתכנית עבודה. יש לנו הרבה כלים פרלמנטריים, אם זה שאילתות, אם זה ישיבות עם השרים, אם דיונים בוועדות, כדי שנהיה בסוף הדבר שיהיה אפקטיבי יותר.

בקשר למשרד החינוך, ונמצאת פה ראויה בורבארה המפקחת, שהיא תתייחס - - -

ראויה ופאטמה.

אהלן וסהלן. פאטמה, אני מכיר מזמן, לא רק מהכנסת. (מדבר בערבית). על התוכן של היצירות ושל הסיפורים של הילדים, אני חושב שיש פיקוח של משרד החינוך.

נכון, יש. על הספרים שאנחנו מפיצים.

כאשר סיפור, שרוצים להכניס אותו במערכת החינוך בבית הספר, אני חושב שיש פיקוח על התוכן ועל הכול.

כן, יש.

אני לא רוצה פיקוח יותר מדי, להיכנס לדברים פוליטיים, משום שדברים פוליטיים, לא על סיפורי הילדים אני מתכוון, אלא מתכוון לדברים אחרים, במיוחד בתיכון. שם גם צריך משרד החינוך להרשות, מאחר שאחד היעדים של משרד החינוך היה חייב להיות הדיאלוג והפלורליזם והחשיבה הביקורתית.

שוקראן. חלק כמורה לשעבר וחלק כחבר כנסת. לפני משרד החינוך אני רוצה שנשמע רמה של ועדי ההורים, אחמד ג'בארין, יו"ר ועד ההורים הארצי בחברה הערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

שלום לכם ויישר כוח לכולם. תודה לד"ר יוסף ולכל חברי הכנסת על ארגון יום השפה הערבית. ועל כל המאמצים באופן כללי.

(ממשיך לדבר בעברית)

אנחנו מדברים פה על זכויות הילד ומדברים על איך לחשוב, איך ללמד ואיזה תכנים ואיך להביא את זה, באיזה צורה שתהיה מקובלת לילד ושיקבל אותה ושתהיה לו תמיכה. אבל יש דברים שאנחנו שוכחים אותם, שהילדים שלנו בשטח, רחוק מכל הדברים הווירטואליים שאנחנו מדברים איתם. אני רוצה לשים אצבע ולהאיר על העניין שיש לנו ילדים שהם בכלל לא מקבלים את הזכויות שלהם ללמוד. היום בנגב יש לנו קרוב ל-5,200 ילדים שהם לא לומדים. בארץ הילדים שלנו, כולנו, יש להם זכויות ללמוד מגיל שלוש עד חמש, ושם הילדים נשארים, משום מה, בבית.

אני מבקש מהוועדה הזו, דובר על זה הרבה ודיברו על זה הרבה ועדים והרבה גופים שעסקו בעניין הזה, אני מבקש בעניין הזה להאיר את העניין ולהעלות אותו מחדש ולטפל בו. הילדים האלה נמצאים בבית, בחצרות, ואנחנו שומעים בסטטיסטיקה לגבי ילדים שנדרסים. גם שם לא סתם, זה לא בא מהאוויר שהילדים האלה נדרסים, הם נמצאים בבית ונמצאים בחצרות במקום שיהיו בשעות האלה במקומות שהם צריכים ללמוד.

דבר שני, גם לגבי הבטיחות של הילדים. הילדים שלנו נמצאים בבתי ספר. אנחנו כוועדי הורים שמייצגים את הילדים אנחנו רוצים גם שהילדים שלנו יהיו במקומות שהם בטיחותיים. היום סיימו הילדים שלנו בשעה טובה לכולם, לפני 20 יום, ועכשיו לפני כמה ימים, חלק שני מהיסודי ומהתיכונים סיימו את שנת הלימודים ואנחנו מאחלים להם שתהיה להם חופשה נעימה בעזרת ה', גם להורים, גם לילדים, גם למורים, שאנחנו מאוד מעריכים, ולכל מי שעוסק בעניין של החינוך. זה זמן ללכת ולבדוק, זו תקופה לבדוק, עוד מעט תהיה פתיחת שנת הלימודים כדי לעבוד על כל הנושא של הבטיחות של הילדים. יש מקומות שלצערי, יש בתי ספר ויש גנים עם אזבסט, דברים שהם מסוכנים ביותר. אנחנו מדברים על דברי יסוד.

זהו, בעיקר רציתי להתרכז בבטיחות של הילדים, כי אלה דברים מאוד חשובים, אנחנו רוצים שהילד יהיה גם באווירה וגם במקום שיוכל ללמוד. אני כאבא, וכאמא וכהורים, שנהיה רגועים איפה הילד שלנו נמצא ולא שנשמע כמו שהיה לפני שנה, באיזה שהוא בית ספר, שקורת הגג קרסה ובמזל לא היו שם תלמידים.

שוקראן, אחמד. אולי ישלים את התמונה יוסף ג'ומעה.

קודם כל, אדוני היושב ראש - - -

הבטחנו לך תיקון מהדיון האחרון.

כן, למרות שהדברים היו ממש מקוממים שם, אבל לא נתייחס לזה. קודם כל תרשה לי להודות לך על היום המיוחד שמתקיים היום, זה לא דבר מובן מאליו, כל הכבוד לכם, לכל חברי הכנסת הערביים על יום השפה הערבית. זה דבר מאוד מעודד ומשמח ואנחנו צריכים באמת לעשות את כל המאמצים, גם כאזרחים וגם כאנשי ציבור, לשמור על השפה היקרה שלנו.

בין הדברים של זכויות הילד וגם השפה הערבית, אני כיושב ראש ועד הורים, אחרי שהתחלנו את התפקיד שלנו ביקרתי בבתי הספר ודאגתי לבקר גם את התכנים שמעבירים לילדים שלנו. לצערי יצאתי למד שמרבית הספרים והסיפורים שמחלקים לילדים הם ספרים שהמחבר שלהם אינו דובר שפה ערבית, אלא דובר שפה אחרת, ואתה תמצא שאותו ספר מתורגם בצורה ממש גרועה, כך שגם תוסיף לזה שהתכנים שמעבירים לילדים שלנו אינם מתאימים לאוכלוסייה, למיעוט הקיים וחי במדינה כאן.

אני אביא דוגמה, וזו בדיקה שאני עשיתי אחרי שנודע לנו שפיקוד העורף העביר הדרכה לתלמידים בבתי הספר היסודיים. אחרי שנכנסתי לשם ובדקתי על איזה הדרכה מדובר ראיתי שהם חילקו ספר או בעצם עלון הדרכה והספר הזה חולק מתחילת חודש ספטמבר, מתחילת שנת הלימודים, והופתעתי לגלות שכל מנהלי בתי הספר אפילו לא טרחו לקרוא ולעבור על כל התכנים שנמצאים בתוך הספר. אז לקחתי את הספר, התחלתי לקרוא מה כתוב שם. קודם כל השפה מתורגמת בצורה גרועה, גם התכנים שמנסים להעביר לילדים שלנו, יחד עם ההדרכה, זה דבר שבל יעבור. אני לא שתקתי, אני ישבתי איתם ודיברתי עם פיקוד העורף והסיכום היה שאנחנו נשב עם משרד החינוך ונדאג לשנות את כל ההתנהלות הזאת. זה היה דבר ממש מקומם ולא מקובל.

דבר נוסף, חברי כאן דיבר על הבטיחות וביטחונם של הילדים. לצערי, ואני מדבר עכשיו במיוחד במגזר הערבי, יש לנו בעיה רצינית בכל העניין של המבנה הפיזי של המקום שבו לומדים הילדים, אם זה בגנים, אם זה בבתי הספר. למרות שאני יודע ש - - -

זה פחות הנושא שלנו, אבל תגיד בקצרה. כי אין מי שיגיב כאן.

זה דיון על הספרים.

בוא נתרכז. אם אתם לא יודעים, אז יש בתשיעי לחודש, ביום שני, אחמד, דיון על הבטיחות בבתי הספר הערביים.

אז אני אחזור לנקודה שבה התחלתי, עניין הספרים והשפה הערבית וזכויות הילד. לפי דעתי הגיע הזמן שגם אתם, חברי הכנסת, גם ועדת המעקב, הגיע הזמן שתהיה לנו אוטונומיה ועצמאות, לילדים שלנו, בכל הקשור לספרים, עם התכנים שאנחנו מעבירים להם. לא חסר לנו אנשי מקצוע, לא חסר לנו דוקטורנטים, לא חסר לנו אנשים שיכולים לחבר - - - הגיע הזמן. כל הזמן אנחנו מקבלים את הספרים בכפייה. גם את שיטת הלימוד, שיטת הלימוד לא מתאימה לילדים שלנו. אם אתה בא ופונה למנהל או למורה ואתה אומר לו 'תשמע, התכנית שאתם מלמדים בה', למרות שאנחנו לא אנשי חינוך, 'היא לא מתאימה', אז הוא אומר לך 'תשמע, זה משרד החינוך'. הגיע הזמן שאתם גם תתערבו בעניין הזה. תודה רבה לאדוני.

שוקראן. אני יודע שנציגי משרד החינוך, אבל (מדבר בערבית). הם הזכירו את ועדת המעקב לענייני החינוך.

סליחה, מר יוסף, אנחנו לא באנו ממקום להתגונן, לכן אני לא רוצה, אני רוצה שזה יהיה ממקום של להציג מה שאנחנו עושות ומה ש - - -

גם וגם.

בסדר, אבל להתגונן אני - - -

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו פה עד 13:30, אחרי זה יש הפסקה של חצי שעה, אחרי יתחיל הכנס.

(ממשיך לדבר בעברית)

שרף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך.

תודה, יוסף, אני רוצה להוסיף כמה נקודות לדיון. אל"ף, אני רואה בספרות הילדים ובטיפוח התרבות של הקריאה משהו מאוד חשוב ואסטרטגי מבחינת החברה הערבית בעידן של האינטרנט ובעידן של הטלפונים וכו', זה משהו שיכול באמת לתרום. אני חושב שיש מקום שמשרד החינוך יחשוב על הרחבת פרויקט אלפאנוס. אני חושב שזה בגני הילדים, בגיל הרך, אני חושב שספרות ילדים זה גם רלוונטי ליסודי. מה שחשוב, שהתלמידים כן יקראו וההורים שלהם כן יתלהבו מהעניין ויהיו חלק מהסיפור הזה.

אני חושב שיש פער בחברה הערבית שצריך לשים לב אליו ולחשוב איך פותרים אותו. אני מתכוון לפערים הסוציואקונומיים. ההתרשמות שלי שהפערים האלה משפיעים גם על העניין של קריאת סיפורי ילדים. הורים ממעמד בינוני ומשכילים, יש להם גישה איך לעבוד עם הסיפור יותר מאוכלוסייה שהיא ממעמד יותר מוחלש. אני חושב שמשרד החינוך יכול לתרום בעניין הזה על ידי עבודה עם ההורים ישירות, דרך פעילויות סביב הסיפורים וגם לתת להם מיומנויות, איך לבחור את הספר ומה לעשות עם הסיפור, כי השוק מלא בספרים מסוגים שונים וברמות שונות ואיכויות שונות וזה, לדעתי, התפקיד של ההורים. יש אחריות כבדה על ההורים, לא לכל ההורים יש את הכלים להתמודד עם העניין הזה, לכן אני חושב שחלק מהפרויקטים צריכים להיות סביב איך לעבוד עם ההורים וגם סביב הספר עצמו, לא רק להעביר את הספר בעבודה, אלא גם לחשוב איך עושים פעילויות סביב ספרי ילדים בקהילה עצמה בשיתוף פעולה עם ההורים, הסופרים והתלמידים. אני בטוח שיש, אבל ברמה קטנה.

אני חושב שיש מקום לתמוך בסופרים, גם בהיבטים נוספים. אני מצטרף לביקורת שחלק מהספרים הם ברמה בעייתית וגם משדרים ערכים בעייתיים, ברמות שונות. אני חושב שמשרד החינוך צריך לחשוב איך לתמוך ברמה של מתן ייעוץ, ייעוץ מקצועי, מגדרי, למשל ערכים מסוימים של זכויות אדם, איך לקדם את זה דרך ספרי ילדים, רמה של שפה, להיות בטוחים ברמה של השפה של הספר, וכל זה לא צריך להפיל על הסופר עצמו, כי אחרת רק מי שיש לו כסף יוכל להפיק ספר. צריך לחשוב על מנגנון של תמיכה בספר וגם שיהיה ברור איזה ספר עבר את הביקורת הזאת, עם איזה סימון מסוים, לפחות שהדברים האלה יהיו בכדי לשפר את העבודה עם הספר. אני אעצור פה.

אוקיי. שרף, מה שבטוח שהדיון עד עכשיו העלה את הצורך ללבן יותר את הנושאים האלה, אז אולי זה רעיון לוועדת המעקב ליזום שולחן עגול עם האנשים שעוסקים בתחום הזה.

ברור.

הסתדרות המורים. מופק חלאילה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

קודם כל, תודה על ארגון היום הזה ואני אדבר בערבית כי היום הוא יום השפה הערבית. זהו יום מבורך, ולשפה הערבית מגיע לא רק יום אחד, אבל לפחות אנו נבליט את היום הזה שזה מצויין ואם אנחנו כבר מדברים על סיפרות ילדים וילדים, זה עוד יותר ממצויין. לדעתי, בעניין של הילדים והכתיבה, הילד מוקף בשלושה מרכיבים אשר ביכולתם להפוך אותו מילד שאין לו כלום לילד שיודע ספרות, שפה ותרבות. הבעיה שלנו כחברה ערבית שאנחנו סובלים מזה שהקריאה כמעט ולא קיימת. התפקיד שלנו היום הוא להתחיל לעבוד עם הדור החדש בכדי ליצר דורות חדשים שמכירים את הסיפרות, קוראים, מנתחים ומבינים עניין, כשזה מתחיל מגיל קטן, גיל הילדות.

המרכיב הראשון הוא הכותב. אנחנו רוצים כותבים שיתנו כתיבה המתאימה לילדינו, מתאימה לחיינו החברתיים, מתאימה לחברה שלנו שתיכתב בצורה מקובלת. כדי להגיע לכותבים מסוג זה, על משרד החינוך, או הגופים האחראים – לא על התלמידים כי הם בבתי הספר – להקים מנגנון או וועדה שהיא אכן קיימת במשרד החינוך אבל לא מבצעת את תפקידה בחברה הערבית באופן הנכון. ועדה של כותבים, מומחים נפשיים, יועצים וכל אנשי המקצוע בתחום הזה, שיעבדו על המצאת סיפורים מתאימים וחומרים מתאימים לילדים.

המרכיב השני הוא תפקוד המורה. איך אנו נכין את המורה של הגן להכניס את החומרים האלה לתלמידים בצורה הנכונה, איך התלמיד יבין אותם ואיך נעביר לו אותם בין אם דרך הקריאה או דרך משחק או בכל דרך אחרת, הכי חשוב להתחיל להרגיל אותו לקריאה, ולתת לו את הכלים לקריאה וככל שהוא גדל יותר נרגיל אותו יותר לקריאה.
המרכיב השלישי הוא תפקיד ההורים. ההורים משחקים תפקיד מרכזי כמו של האחרים, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד עם ההורים כפי שבאפשרותנו לעבוד כמערכת עם המורים והכותבים. כשהמורה יש לה ידע, היא יכולה להעביר להורים איך להתייחס לעניין של הקריאה והעניין של הספרות עם הילדים והעבודה איתם. כל אלה ביחד, אם נעבוד איתם יהיה לנו עתיד טוב בשפה הערבית עם הדורות הבאים.

ישר כוח. פרופ' ג'אלב ענאבסה.

תודה רבה על זכות הדיבור. רציתי להעלות כמה סוגיות בעניין הזה. קודם כל מבחינת הסטטוס ומעמד ספרות הילדים, אני לא יודע איך אפשר להגדיר את הספרות הזאת במדינה, לדעתי זאת עדיין ספרות ענייה, ספרות שולית, עדיין לא מוכרת גם במגזר היהודי, אלא אם יש תרגומים ואני לא יודע. גם במרחב העולם הערבי ובסוף במרחב העולמי. זו בעיה. גם ספרות הבוגרים, עם קום המדינה לא הייתה חשופה לעולם הערבי והסופר היחיד שהיה ידוע בשנות ה-70 בעולם הערבי זה היה אמיל חביבי, בגלל תרגום היצירות שלו ובגלל שהוא גם היה כותב לא רק לקורא המקומי, אלא לקורא בחוץ.

לדעתי חסר לנו סופרים מומחים בסוגיה הזאת. אולי יש מומחים, אבל זה לא הרבה ואם אני אומר מומחה, הסופר צריך להיות אומן ולא חובבן. אני רואה הרבה סיפורים ואני קורא ולא יודע, אולי סתם הם כותבים, רק בגלל העניין הכלכלי, אולי בגלל עניין אחר. מי שרוצה להגיב, יגיב. בהשוואה לעולם הערבי, אולי ד"ר אריג' אמרה, גם מעמד הספרות שם זה לא זה מבחינת המעמד ומבחינת העולמיות של הספרות.

אם ניקח את העיר פרנקפורט, הסופרים שם כותבים, מבחינת המספר, כמעט כל מה שיוצא בעולם הערבי יוצא בעיר אחת בגרמניה, אז זאת ספרות מאוד מאוד מאוד ענייה.

עניין השפה, יש סופרים שהם דוגלים, 'אם אנחנו משתמשים בשפה הסטנדרטית הקלאסית לגבי ספרות ילדים, אז זאת תהיה ממש ספרות רשמית' ולכן אנחנו נתקלים בהמון סיפורים שהשפה בכלל לא מתאימה לגיל הקוראים וזה, אני חושב, בעיה.

יש לך הצעות לפתרונות או לקידום?

אני חושב שצריך ממש שלבים. יש פתרונות, כן. יש כאלה שדוגלים בזה שזו אשמת משרד החינוך. אני לא יודע אם זאת אשמת משרד החינוך, יש גם תפקיד למשרד החינוך בעניין הזה, אבל אני שואל איפה האקדמיה ללשון ערבית, שלא מזמן קמה במדינה, אני שואל אם יש איגוד הסופרים הערבים בישראל. האם יש? אני לא יודע.

יש איגודים, יש כמה.

איגוד הסופרים?

מכל דבר יש שניים.

יש איגוד הסופרים במגזר היהודי, אבל במגזר הערבי אני לא יודע, אני לא מכיר.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יש שני איגודים.

אני לא מתכוון לאקדמיה.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

איגוד "אל-כרמל" ואיגוד הכותבים.

מה הם עושים לגבי הסוגיה הזאת?

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אני אוכל לדבר על הנושא - - -

אני דוגל ככה, על מנת שהספרות הזאת תהיה ממש על הבמה, לא נשלה את עצמנו, קודם כל לתרגם מספרות אחרת עולמית, באירופה, ממש תרגום, אחר כך חיקוי ואחר כך יצירתיות. תודה רבה.

זה לא משתלב עם הדברים שעלא הציע.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

לדעתי צריך שנתחיל לשמוע גם ממשרד החינוך, כדי שתהיינה תגובות בדיון. מי תתחיל ראוויה או פאטמה? פאטמה, ואז פותחים דיון ונחזור אל ראוויה.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

שלום לכולכם, אני פאטמה אחמד קאסם מנצרת ואני מפקחת ארצית לחינוך קדם יסודי בחברה הערבית והבדוואית כמובן. אנחנו חברה אחת. למען האמת, ברצוני היום לדבר ממקום – שכמו שאמרתי למר יוסף כשנכנס, אני לא בעמדת התקפה ולא בעמדת הגנה היום – אני כיום בעמדה של גאווה בכל מה שמתרחש במשרד החינוך. כערבייה בהתחלה, לפני שאני פקידה של משרד החינוך. כי אני רואה שם את האחריות ואת העבודה האדירה שיש במשרד, בכל הנוגע לספרות הילדים במהלך חמש השנים האחרונות. כל אחד מהנמצאים באולם הזה, בינו לבין עצמו, משוכנע לגמרי שיש דבר שמתרחש, בכיוון חיובי מאוד בכל הנוגע לספרות הילדים בחברה הערבית.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

את מדברת על החברה הערבית או היהודית?

החברה הערבית.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בחברה הערבית יש דברים כאלה?

אני מופתעת שאתה לא יודע, אבל עכשיו תדע.

(ממשיכה לדבר בשפה העברית)

אני מפקחת ארצית לגיל הרך בחברה הערבית, אני אחראית על כל הגילאים של משלוש עד שש בקדם יסודי במשרד החינוך.

לפני שאני מתחילה אני חייבת מילת הוגנות ולגלות איך שאומרים יושרה. לפני שהתחיל הפרויקט של מכתבת אלפאנוס לא היה לנו בחברה הערבית שום פרויקט שמטפל ומטפח את הנושא של ספרות ילדים במשרד החינוך. התכנית התחילה בספריית פיג'מה במגזר היהודי לפני שהתחילה במגזר הערבי. שם התחילו ואנחנו רק היינו שומעים על מה שקורה בספריית פיג'מה במגזר היהודי. אני אישית פניתי למר מסעוד גנאים, למרות שאני פקידה במשרד החינוך, אבל בכל זאת אפשר להגיד שעשיתי הדלפה וביקשתי ממסעוד שיטפל בזה והוא יצא בשאילתה לשר בזמנו, למה הילדים הערבים לא קוראים, לא מגיע להם? הם לא יודעים לקרוא? וזה בדיוק יצא משם.

לא היה שום ספר, לא היה טיפוח בספרות ילדים בחברה הערבית וזה יצא אז, לפני שש שנים. קיבלנו בזמנו עשרה ספרים לילדים, הפרויקט התחיל תחת השם: "מכתבתי אלביתייה" (הספריה הביתית שלי) שם קיבלנו עשרה ספרים, עבדנו על הספרים, אחר כך נעצר עוד פעם, התחלפו השרים ואחר כך יצאנו עוד פעם וביקשנו ומאז אנחנו ארבע שנים עובדים כבר במכתבת אלפאנוס. עד היום חילקנו 2.5 מיליון ספרים. אני חושב שדבר כזה לא היה בתולדות מדינת ישראל. 2.5 מיליון ספרים בחינם, ספרים אישיים, כל ילד קיבל ספר הביתה, בכל שנה מקבל כל ילד שמונה ספרים שלו, לספרייה הביתית שלו, שיבנה את הספרייה. בסוף שלב הגיל הרך יש לו 24 ספרים שהוא מכיר טוב, ברמת שפה, מכיר ברמת איורים, ברמת סופר, ברמת תכנים, הכול, הילד לומד אותם.

פאטמה, לאיזה גילאים?

שלוש עד שש. אז יש לנו לכל ילד 24 ספרים אישיים שלו. משרד החינוך דאג בתוך הפרויקט הזה, שאני עוד לא דיברתי עליו, יש לנו שותפים שתומכים בנו, יש לנו את קרן גרינספון ויש את קרן פרייס, שני גופים שתומכים בפרויקט ולמשרד החינוך יש את החלק הגדול, שזה 75% מהתקציב, והשאר מהגופים הפרטיים שתומכים בנו.

אנחנו מחלקים בכל חודש מעל 120,000 ספרים, תכפילו בשמונה, תדעו כמה אנחנו מחלקים, שמונה ספרים לכל ילד. אז זה הפרויקט שאנחנו מובילים אותו ב-3,000 גנים. במדינה יש לנו 35,000 גנים, מתוכם 3,000 גנים מקבלים ספרים. יש לנו רק 500 גנים שלא מקבלים, שזה במוכר הלא רשמי, שזה עמותות שהם צריכים לשלם את החלק שלהם, שזה 10 שקלים ספרים ועדיין העמותות מתקשות לשלם את זה. אני חושבת ששם אנחנו צריכים לטפל, אבל חלק מהם כן עושים את זה.

עכשיו אנחנו עוברים לעניין השותפים. בפרויקט שלנו יש לנו ועדה מקצועית לליווי הפרויקט הזה, שהיא מורכבת מכל השותפים שלנו, יש לנו ועדה ארצית לבחירת הספרים, אריג' בתוך הוועדה. בתוך הוועדה יש לנו סופרים, יש אנשי מקצוע מהאקדמיה, יש גננות, מפקחת היה וויתרנו על זה, אבל יש אנשי מקצוע בשמונה חברי הוועדה, יש סטודנטיות בוועדה והם בוחרים ספרים, מגישים אותם למשרד החינוך, אנחנו עוברים על הספרים, בודקים אותם ואחר כך אנחנו מאשרים.
להגיד את האמת, גם לאחר שאנחנו מאשרים דיברו פה על ליווי ותמיכה בסופרים. אני אישית מזמינה סופר שיש לו רעיון, מביאה אותו, אנחנו מקבלים ספרים לפעמים ככה על נייר, נכון? על נייר, טקסט ככה, ואני לוקחת אותו ואם הרעיון שם חי, נושם, מתאים לגיל הרך, אני אומרת 'אנחנו לוקחים' ואנחנו מתחילים ללוות את הסופר מהרגע שהוא כתב.

מהא, אם את רוצה, בבקשה תקשיבי, אנחנו ניתן לך, לכל מי שרוצה, בכל המדינה, שיש לו יוזמה. בבקשה, משרד החינוך, יש לו את היכולת לאפשר לכל מי שכותב. אנחנו מלווים ברמת כתיבה, עריכה, איורים, הכול, עד שהספר נולד. השנה היה לנו ספר ייחודי, שאני חייבת לספר עליו, קוראים לו 'יתרת טייר', הספר הזה הוא רעיון שלי אישית. אני הייתי בלוד, ילדים, סיפרו להם בגיל חובה על חמישה בלונים, שהבלון עף עד השמים ואני שאלתי את הילדים בלוד, 'לאן הבלון הגיע?' אמרו לי 'עד השמים', הבלון הגיע עד השמים, אז אני אומרת להם 'הבלון הסתכל למטה, ראה כיפת זהב. ילדים, מה הוא ראה?', היה קושי לילדים לדמיין איפה הבלון ואז הגעתי עם הילדים, 'ראה סבתות עם ילדים, ראה אנשים שבאו להתפלל', לקחתי את הילדים למקום, 'אה, בילקודס, בילאקצה'. אחר כך אמרתי 'באה רוח, לקחה אותו, ראה ים', עד שלקחתי אותם ליפו והיה להם קשה, אמרתי 'ראה אבולעפיה', אמרו 'אה, ביפו'. ואז אמרתי חייבים ספר על מקומות בארץ שהילדים שלנו יידעו.

השנה היה 70 שנה למדינת ישראל, אני לקחתי את הספר בהקשר הזה. אז תראו עד איזה פתיחות יש במשרד החינוך. באמת, לא ממקום של הגנה - - -

הכוונה איך, פאטמה? משום שאת מהווה לנו דוגמה שאתה יכול להיות כפוף למשרד החינוך, אבל את הייחוד שלנו, הערבי הפלסטיני - - -

זה הייחודי. אין. אין. הזמנתי סופרים וסופרות שיבואו בהצעה - - -

70 שנה למדינת ישראל, אני - - - אמרת איך - - -

כן, אתה בטח קראת את הספר.

נכון, ראיתי אותו.

ספר מקסים. הזמנו את נביהה ג'בארין והיא כתבה את הספר, אחר כך לקחנו את המנגינה של "יתרת טייר", שהיא הכי פלסטינאית, כולם כולם שמעו את "יתרת טייר", והרכבנו על זה ספר עם שירה והילדים שרו אותו: (תרגום חופשי מהשפה הערבית) "יתרת טייר, קח אותי לסיור בארצי, כדי לבקר בכפרים והערים". כל ילד אז אומר את השם של היישוב שלו (תרגום חופשי מהשפה הערבית) "אני מתחיל בנצרת היפה, שמכל העולם אני לא מקבל זולתה" ואז הילד יוצא ומטייל בנצרת, חיפה, עכו, רמלה, אום אל פחם, הנגב.

אבל מה - - - 'יתרת טייר'?

יש שם עד היום - - -

לא, זה שיר שכולם ישירו.

לא, אני מתייחסת לנושא של הסופרים. אתם יכולים לעבור על כל התכנים. פרופ' ג'אלב, אני ממליצה - - -

לא, זה בסדר, אני מכבד את זה.

אני ממליצה שגם תקראו כהורים את הספרים. זה מה שחשוב. אני הבאתי דוגמה של ספר אחד. עכשיו תן לי, אני אסגור את זה ואתה תשאל. זה מה שחשוב לי, שאנחנו מלווים את הסופרים ואנחנו לא נותנים לסופרים לכתוב, כאילו אם אנחנו יודעים שיש לנו רעיון אנחנו עושים את זה. זה דבר אחד בעניין הוועדה.

בעניין ההובלה של התכנית, התכנית מובלת על ידי מפקחות של משרד החינוך בשטח, על ידי המדריכות, על ידי המובילות, על ידי הגננות. אנחנו עובדים עם ההורים, בכל גן לפחות שלוש פעמים בשנה ההורים מגיעים, עוברים עם הגננת על הספרים, מיידעים את ההורים איזה ספרים השנה אנחנו הולכים לקרוא, מה יהיה בהם, ההורים חוגגים את פתיחת התכנית, ההורים סוגרים עם הגננת את הספרים. הכול ההורים איתנו כשותפים.

השנה יש לנו משהו ייחודי בנגב, דיברו על הנגב, יש לנו 50 קבוצות של הורים במסגרת תכנית אתגרים, כשאנחנו עובדים עם ההורים ישירות, על שני נושאים עיקריים, שציין אותם מר אחמד ג'בארין. הוא דיבר על הפתיחות, יש לנו כסף שהוקצה למען בטיחות ילדים בדרום, אנחנו עובדים עם 50 קבוצות של הורים, שכל קבוצה כמעט 30 הורים וגם על הספרים. אנחנו עובדים ישירות עם ההורים בנושא של הספרים. יש לנו גם בנושא הקהילה, הרבה אנחנו עובדים עם הספריות הציבוריות בנושא הספרים שאנחנו מציעים אותם.

מה בתכנית? אמרנו, שני עותקים כל גן מקבל, בכל ספר שיש בגן כל ילד מקבל שמונה ספרים. יש לנו אתר אינטרנט שמלווה את התכנית של מכתבת אלפאנוס, ששם אנחנו מעלים כל מיני חומרים שהם לגננות, איך לעבוד עם הספר, מה יש בספר, כל מה שההורים רוצים להתייחס יש לנו אתר. יש לנו פייסבוק שההורים עצמם מעלים חומרים, מה הם עושים בספר בבית. יש לנו שם דברים, אני ממליצה. משהו באמת, הלב נפתח לראות ילדים שקוראים עם ההורים שלהם, לראות אימהות שמדווחות על מה שקורה בתוך הגנים. אני חושבת שצריך לדבר על זה. יש לנו גם עלון שאנחנו שולחים לגננת. בכל חודש שולחים עלון דיגיטלי לגננות מה לעשות עם הספר.

מה עשינו עד עכשיו? יש לנו השתלמות לכל עובדי ההוראה, פתוחה, בנושא השפה הערבית בגיל הרך. יש לנו השתלמויות פתוחות בכל ה - - - בפיתוח מקצועי. יש לנו הדרכה וליווי אישי לכל גננת שמתקשה. אנחנו מתחילים ברמת מדריכות, בכל שנה יש לנו באלקאסמי השתלמות למדריכות על הספרים של אותה שנה, שאנחנו מלווים ומובילים את התכנית.

לסיכום.

אני אעבור לנושא של ההורים, פה דיברו על הורים ואני רוצה להתייחס.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

לאחר מכן ראוויה תשלים.

כן, סיכום. תמיכה בספרות ילדים, אני דיברתי על תמיכה שאנחנו באמת מוכנים. נושא של שפה. כל ספר שנכתב אני אישית קוראת את הספרים, מציעים לי, אנחנו לוקחים כל שנה לפחות 16, אני קוראת מהוועדה לפחות 30, נכון, אריג'?

לפחות.

הוועדה כבר סרקה את כל מה שיש בספר, אני קוראת, אני הולכת ספר ספר. פה אני אומרת כגננת, אני חייבת להצהיר, אני גננת במקצוע, אני עבדתי בגן 16 שנה, בתוכי יש גננת ויש ילד ושם הכול אני עושה מתוך הבטן ומתוך הרגשות שלי.

אבל, גברתי, איך את מסבירה את העניין של הפשלה בתוצאות המיצ"ב? במיוחד בבתי הספר היסודיים ובמיוחד במקצועות הליבה.

היסודיים, ראויה תסביר, אבל אני רוצה שתשמע על הגנים.

אני אשמח מאוד לשמוע, כי הדברים שמסבירים כאן זה - - -

לא, דקה, דקה. אני רוצה לדבר על הגנים, מה אנחנו עושים בגנים, אתה יודע, מר ג'ומעה, שאנחנו שם עובדים בגנים הרבה על אינטראקציות, על שיח, שזו המהות של הגן. אנחנו מדברים הרבה עם ילדים, הרבה משוחחים סביב נושאים חברתיים שהילדים חיים בהם.

אני רוצה לדבר על עוד שתי נקודות לסיום. הנגב. אמרו על הנגב, אני מתערבת עם כל מי שיושב באולם הזה אם הוא מכיר את הנגב כמו שאני מכירה. אני רוצה להגיד, אין 5,000 ילדים שלא במערכת, אחמד, היום נשארו לנו 2,000 ילדים שהם בפזורה, שאנחנו מתקשים להעמיד להם מקומות לקרוונים. אתה צודק, אבל השנה לבד פתחנו 40 גנים. השנה פתחנו 40 גנים. יש לנו היום בנגב 686 גנים. אם אתה תבדוק באוכלוסייה, אנחנו עדיין בפיגור של כמעט 40 גן, אבל אנחנו עשינו מאמץ אדיר. אני מאלה שמכירה כל חור בנגב, אני מסיירת, אני מכירה את הכול אז אני יכולה להגיד.

בכפרים הבלתי מוכרים - - -

אני אמרתי, יש לנו עדיין 2,000 ילדים. אין לנו היום 5,000.

2,700. עמירה חיים פתרה את הבעיה שלהם והשאר עדיין - - -

כן, 2,000 ילדים. אז אני צודקת. אני יודעת מה שקורה בשטח. דבר אחרון, בנושא הבטיחות יש לנו תכנית - - -

זה לא הנושא.

לא, אבל אני חייבת להגיד. בנושא הבטיחות יש לנו, למשרד החינוך, תכנית. אנחנו בנינו, אנחנו יוצאים איתה לדרך, בנגב התחלנו השנה, כל הנושא של דריסות של ילדים - - -

בשבוע הבא ביום שני יש ועדה מיוחדת לזה, אז שם תרחיבו.

נכון, יש לנו תכנית. בנינו תכנית, אנחנו עובדים על זה. אני רוצה עוד פעם פה להודות לשותפים שלנו, לכל מי שבחברה הערבית מוכן להירתם איתנו לשותפות הזאת, אנחנו עם דלת פתוחה. החברה הערבית יקרה לי, אני בת החברה, חשוב לי מאוד, קודם כל כערבייה, כגננת וכמפקחת, וכנציגת משרד החינוך. תודה רבה.

תודה. סעיד יאסין.

קודם כל אני באמת מאמין שאתם עושים עבודת קודש, חברי הכנסת הערביים, כולכם. אנחנו מאוד מודים לכם על העבודה הזאת, אבל בכל זאת - - -

שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מזכיר בסיעת חד"ש בהסתדרות המורים. שמענו על יוזמות מאוד חשובות ומאוד יפות וכשאני מסתובב בשטח אני רואה דברים אחרים לגמרי. אין לי טענות כלפי אנשים שעובדים במשרד החינוך במגזר הערבי, כי אני באמת גאה שיש המון מורים ומורות בכל הרמות שהם הכול יכולים, אבל הטענה שלי היא במקום אחר ועכשיו אני אסביר את עצמי.

לנושא שלנו, העניין של ספרות ילדים, אני חושב שבכלל ספרות אמיתית משקפת מציאות אמיתית של הילדים. השאלה שלי, לכולם, האם באמת ספרות הילדים שלנו היום משקפת את מציאות החיים של הילדים שלנו היום? אני חושב שאין לכם תשובה.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

מסחרית.

עכשיו, כשאני רוצה לדבר על הספרות הערבית אני באמת רוצה לדבר בשפה הערבית, ברשותכם אני עובר לדבר בערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

חברים, לפני שאנחנו מדברים על הספר, מספר הספרים ומספר הכותבים, אנו צריכים לדבר על התכנים. האם אנחנו המורים, אני אחד מכם, האם באמת יש לנו את החופש המספיק בכדי לבטא את התכנים של התלמידים שלנו? האם בכדי שיהיה לי תלמיד יוצר ויצירתי, הוא צריך ללמוד אצל מורה יצירתי וחופשי? איך אנחנו יכולים לדבר עם התלמידים שלנו על ספרות כשאסור לנו ללמד את הספרות של מחמוד דרוויש בבתי הספר שלנו? על ראשד חוסיין?

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו מלמדים - - -

אנחנו "מבריחים" את זה, לא מלמדים. לפי המדיניות הרשמית זה אסור. מה את אומרת לי? אלה יוזמות פרטיות של מורים בבתי ספר, אני מסתובב בכל בתי הספר - - -

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יש את זה בתוכנית הלימודים החדשה.

המפקחת דיברה על נושא שמאוד מצא חן בעיניי. אני רוצה לסכם במילה: אני מאשים את המדיניות הרשמית, משרד החינוך וכל המוסדות שקובעים את תוכנית הלימודים והתכנים עבור בתי הספר הערביים. האשמה היא כלפי אלה ולא כלפי הצוותים שמלמדים. לפני כמה דקות ואני לא יודע עד כמה שמתם לב, המורה אמרה "לרגל חגיגות ה- 70 למדינת ישראל הוצאנו כך וכך ספרים". אני רוצה שהבן שלי ידע, לרגל 70 שנים לנכבה, איפה אנחנו עומדים.

אגב, אנו אנשי שלום, אנו רוצים שלום ורוצים שהילדים שלנו יתחנכו על ערכים הקוראים לשלום ולדו קיום. כשדיברת על הנגב ועל המצב בנגב, האם ילדינו יודעים את הזוועה בנגב ואת התנאים בהם חיים בנגב? הם לא יודעים כלום, אני מבקר בנגב ורואה, האם התנאים בהם מלמדים המורים הצפוניים שלנו שמלמדים בנגב, האם בתי הספר שם מתאימים להוציא תלמידים יצירתיים כפי שאנחנו מדברים? התלמידים שלנו מקופחים, אנחנו יש לנו את היכולות, אבל אנחנו מוגבלים, שמים לנו בלמים בפנינו לאן אנו יכולים להגיע. ותודה.

תודה רבה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

בוא ניתן לראוויה לדבר, אולי מנקודת מבט שאנו לא מכירים.

(ממשיך בשפה העברית)

אולי מזווית שאנחנו לא כל כך מכירים אותה, איתנו עורך דין עבאס עבאס, עמותת אלמנארה. אני אשמח, עבאס - -

הנוכחים הלא נמצאים.

- - אם תתייחס ספציפית לפרספקטיבה הזאת. יש לנו את הדיון בכנס, אבל כאן נתמקד בסוגיה הספציפית.

התחלנו לשתף פעולה איתך.

אני רציתי דווקא לשתף איתכם, אבל מחכה להזדמנות שלי בשקט ואתה משאיר אותי עד הסוף, ככה מה שנקרא לדקה ה-90.

יש לי רשימה של עוד עשרה אנשים.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

ראשית כל, יישר כוח. אני רוצה להגיד שתי מילים בערבית כדי שלא יקרה לי מה שקרה מקודם. יישר כוח, יוסף תודה רבה על ארגון היום הזה.

(ממשיך בשפה העברית)

אני חייב לעבור לעברית כדי להביא את הסוגיה של מה שנקרא המופלים פעמיים, קהילת האנשים עם מוגבלות בתוך החברה הערבית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

הקיפוח של הקרובים אליך כלפיך, הינו יותר חזק מהשפעת החרב על הנפש.

(ממשיך בשפה העברית)

אני אתמקד בעניין הילדים. אני בתור ילד זוכר את עצמי, לולא התמיכה בתור אדם לקוי ראייה, התמיכה המאוד הדוקה של ההורים שלי, לא הייתה לי את הגישה לספרות. לכן לשמחתי כשגדלתי ונהייתי עורך דין ויזם חברתי והקמתי את ספריית אלמנארה, שהוא פרויקט הדגל, אמרתי לעצמי, וואו, באמת יש חוסר נגישות של ספרות לקהילה שהיא לא 1% ולא 2%, אנחנו מדברים על בערך בין 25% ל-30% מהילדים בחברה הערבית שיש להם מוגבלות, בעיקר מוגבלות בראייה, מוגבלות בקריאה, לקות למידה וכל המוגבלויות השונות.

לכן, מתוך יוזמה פרואקטיבית מהחברה הערבית צץ הרעיון איך ננגיש את הספרות לילדים האלה ואכן פה אני חייב לציין, עשינו כל מיני פגישות, גם עם ראויה וגם עם גב' פאטמה, ואני בעצמי פניתי לקרן המממנת של מכתבת אלפאנוס כדי שייתנו לנו את ההזדמנות להנגיש את מכתבת אלפאנוס לילדים שאין להם גישה ואין להם יכולת לקרוא את הסיפורים ולכן אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה באמצעות התקציבים של ספריית אלמנארה, שבעיקרה היא משרד התרבות, ולא באמצעות תקציבים של משרד החינוך עצמו, שלטעמי זו אחריותו המוחלטת לעשות את ההנגשה של הסיפורים הללו. אגב, עלא, אנחנו פנינו גם למרכז הספריות והסופרים כדי להנגיש וגם נעשה את זה איתם.

פה הקריאה שלנו איך המדינה ואתם, בתור חברי כנסת, תהיו יותר פרואקטיביים ולא רק לדבר על 'תנו לנו זכויות', אלא תנו לנו זכויות ספציפיות, גם ברמה של הזכות התרבותית. אני אעבור לזה שאני חוקר משפטן, התזה שלי הייתה על זכויות החינוך של המיעוטים, אז חשוב מאוד שכל קבוצה וכל מיעוט יתחנך בהתאם לתרבות שלו. אני מצטרף לכל אלה שאמרו לגבי אם אנחנו מתרגמים או עושים התאמה תרבותית או תומכים בסופרים מקומיים, שבאמת יביאו סיפורים, מה שנקרא מלח הארץ, מלח החברה הערבית, שהם יהיו כל כך מותאמים לחיים שלנו, לנרטיב הלאומי הספציפי הפלסטיני שלנו.

יש תמיכה ממשרד התרבות, אבל אני לא יודע איזו תמיכה זאת, שמקבלים הסופרים הערביים בישראל, לפי איזה קריטריונים אני מתכוון, ואני לא רוצה להרחיב.

משפט אחד. אני מקווה שהחברה הערבית, עכשיו אני אומר את המסר לחברה הערבית, תיקח יותר אחריות כי אני מאמין באמצעות הקריאה, החל מגיל מאוד מאוד צעיר, אפשר לבנות אדם. אני אומר את זה ומעיד על עצמי בתור תולעת ספרים, הקמנו את ספריית אלמנארה, אני מקווה שכולכם תצטרפו לכנס ואז אספר בפירוט על ההישגים האדירים של הפרויקט. בזכות הקריאה אפשר לבנות בני אדם ובני האדם יהיו מנהיגים.

תודה. מוחמד פדילי.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יישר כוח. אני מוחמד פדילי, מהנדס תוכנה ועיתונאי ואני מודה לכם שהזמנתם אותי להתארח כאן אצלכם. יש שלושה נושאים מאוד חשובים לתלמידי בתי הספר: נושא ראשון הוא טכנולוגיה, כשילד בכיתה א' הולך עם אייפון שעולה 7000-8000 שקלים. נושא שני הוא העוני וזה הנושא הכי חשוב, כשבמהלך חודש הרמדאן, הרבה מורים דיברו אותי וביקשו ממני להגיש עזרה במהלך הרמדאן, יותר מארבעה מורים פנו אלי, ואני ראיתי בעיניים שלי את העוני, עוני במובן שאין להם מה לאכול בבית, לתלמידים. אחת מהם בכיתה י"א, בחורה מתבגרת שאין לה איך לאכול לחם. בעיה רצינית שאין בקרה על העניין הזה. יש הרבה מוסדות שאוספים כספים ולא מפנים, כי אין בקרה, אל התלמידים שמאוד צריכים את הכסף וזה דבר המשפיע על התלמידים. כי התלמיד הזה, בכיתה י"א או בכיתה י', כשאין לו לחם בבית הוא יצא לגנוב, יידרדר לאלימות, ואת הדבר השלישי כבר שכחתי. כשאין בקרה, כל התלמידים עם טלפונים, המורה מסביר בכיתה, והם מחזיקים את האייפון ועסוקים במכשירים ובטכנולוגיה ובפייסבוק וכול'.

תודה רבה.

ברשותכם, שמי עבוד סאלח, אני מכפר עילוט. אני מלא שמחה שאני נמצא היום בכנסת בזכות השפה הערבית והלשון הערבית. שתיים, אני מודה כמובן לד"ר יוסף על היוזמה, על הרשימה בכלל, על כל היוזמה. אני לא רוצה להתייחס לכל הדברים שרציתי להגיד, כי אין זמן, אבל אני כתבתי עכשיו משהו בהשראה מהדברים ששמענו וניהלנו ואני רוצה לקרוא את זה בערבית, ברשותכם.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

"...אולי הילד יודה לנו, אולי הילד יספר לנו, אם החלומות יילכו לאיבוד, ויצאו הדברים מכלל שליטה. והיונים יחזרו מהעוני אל החשיבה. אולי הילד יכתוב אותנו. ובין אות לאות, תראה שהוא מושך אותנו מחדש. ואולי אלוהים יחשיב אותנו, אם החדשות והסודות יביאו את ילדתנו, וילד אשר השתלט על המסיבה שלנו. האם נכתוב? ואולי נגנה, או אולי נחטוב? יש מילים וציורים אשר מולידים ילד הרואה את העולם בעיני הצדק והצדקה, הרי כל המזרח, אלוהים, כל המזרח, בעיני הילד והילדה, הוא שינה שהתארכה לה, ושלא נכתוב? כן נכתוב. וכן נמחק את פסוק אי ההכרה...".

אני מקווה שהשיר הזה יהיה סיומת נאותה עבור ישיבה זו.

(נאמרים דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

הלבוש של המורות, זה אחד הדברים שהתלמידים הכי סובלים בגללם.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

זה לא הנושא של הדיון - - -

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יישר כוח יוסף על היום הזה וכל הכבוד לכך שזו השנה השלישית ברצף שמקיימים את היום הזה, יום השפה הערבית. אני חבר הכנסת ג'ומעה אלזבארקה מהנגב והגעתי לכנסת לאחר שהחבר באסל ג'טאס נכנס לכלא. בכל מקרה, אני מודה עוד פעם ליוסף, על היום הזה. לדעתי, יש מספר נושאים שאנחנו צריכים לדבר עליהם, קודם כל בכל מה שקשור לתוכנית הלימודים של השפה הערבית. אני חייב להמשיך בעברית?

(ממשיך בשפה העברית)

לגבי התכנים של משרד החינוך, לדעתי אחת הבעיות, בשביל הפרוטוקול, בעניין של התכנים של משרד החינוך, שאנחנו לא שותפים. יש חוק או חוקה או, תעדכן אותי, יוסף, כמשפטן, ש-25% מהתכנים מותר להורים להתערב. 25%.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

מה התכנים שמותר להורים להתעב בהם? זה לא קיים אצלנו. אני שואל את וועד ההורים, האם אתם מתערבים והאם קיים דבר כזה?

בתכניות לימודים אין חוק כזה, אבל - - -

כן, בתכניות לימודים מותר לנו להתערב.

לא מותר - - - למי מותר ומה מותר שם.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

הדבר השני לפי דעתי, הוא הנושא של התרגום בתוכניות הלימודים. היום אני רואה את התלמיד מקבל ספר שתורגם מהשפה העברית. ואפילו שהתרגום הוא שגוי בכלל. במיוחד בכיתות הקטנות, א' וב'.

ספרי לימוד או ספרות ילדים?

ספרי לימוד, אני מדבר על ספרי לימוד. לדעתי זה דבר חשוב מאוד וצריך לתרגם את זה בצורה נכונה, לפחות לתרגם את זה בצורה נכונה, אם בכלל. עוד דבר, לגבי איגוד הסופרים. יש לפחות שניים, לדעתי שניהם זה לא בריא ולא טוב, זה דבר אחד. דבר שני, התקצוב והתמיכה במשרד החינוך, לא יודע אם אפשר לעשות את זה גוף אחד על מנת לקבל את התקצוב בצורה המתאימה. זה גם מהווה אחד מה - - -

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יש פה משוואה חשובה - - -

זה למשרד התרבות.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

כשאנחנו מדברים על התכנים, אנו גם מדברים על המטרות. אני קורא לחברי הכנסת לראות את המטרות. כשאנחנו באים ללמד היסטוריה, כשמלמדים על קוסטנטינוב, תראו את המטרות הנובעות מהתוכנית לגבי החברה הערבית, ותראו מהן המטרות המופנות לחברה היהודית, מאותו תוכן.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

יתר על כן מר סעיד, אני חושב שצריך להיות - - - זה דיון ארוך - - -

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

על כל קורא יש 5 משוררים או משוררות. זו משוואה מאוד חשובה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

כאן נכנסת לתמונה וועדת המעקב. יש צורך להקים וועדה לחינוך בתוך וועדת המעקב. כדי שתהיה שותפה בקביעת תוכנית הלימודים. ובמטרותיה כפי שאמר לפני כן סעיד. ולפי דעתי, זו אחת הסיבות לדרישתנו בעניין האוטונומיה התרבותית לפחות.

תודה, ג'ומעה.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו חייבים להתחיל לסכם, אבל יש כאלה שביקשו - - - עוד שניים. אפילו מייסא ביקשה מוקדם אבל - - - חמש דקות ואנו מסיימים. המשוררת והמורה לשפה הערבית, מייסאא סח.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)
תחילה, מבורכים המאמצים ואאחל שתוצאות היום הזה תהיינה מועילות לכולם, במיוחד עבור ילדינו.

אני רוצה לדבר על עניין אישי, אבל אני בטוחה שרבים ורבות הם הסובלים מעניין זה. אני מורה ומשוררת, הוצאתי 3 ספרי שירה ו-2 סיפורי ילדים ולאחרונה קיבלתי את פרס היצירה של המשרד לתרבות ולספורט, עבור הפעילויות שאני מקיימת בבית הספר ועבור היצירה בשירה. אני גם קיבלתי לאחרונה את פרס "בוסתן", שהוא פרס הכולל בחירה של 4 משוררים ערבים ו-4 משוררים יהודים, ואנו נמצאים כעת בתקופת מלגה בירושליים, עם ד"ר סאלח עבוד.

אני מרגישה שיש לי חלום שיהיה שיר אחד שאני כתבתי בתוכנית הלימודים. אני לא יודעת למה, אבל אני יודעת שרוב תלמידי בית הספר וכל חבריי וחברותיי ורבים אחרים פונים אלי ומבקשים לקבל מהשירה שלי ללמד אותה. השירים שלי הגיעו אפילו עד ירדן. הסיפורים שלי, שאחד מהם מדבר על משחקים אלקטרוניים, ואיך נוכל לאט לאט לגרום לתלמיד להתרחק מהמשחקים האלה. אחד הסיפורים מדבר על איך יכול התלמיד לשמור על סביבה טובה עם עמיתיו לכיתה, איך הוא יאהב את תלמידי הכיתה ואיך הם יאהבו אותו.

למה זה נשאר בגדר חלום עבורי? למה אני צריכה להרגיש שאני יכולה להגשים כל דבר, חוץ מזה שאחד השירים שלי ייכנס אל תוכנית הלימודים? אני גם מורה, בכל יום אני קוראת את השירים הנמצאים בתוכנית הלימוד ואני מרגישה שיש הרבה שירים רחוקים עד מאוד מעולמו של התלמיד, בעוד שהנושאים עליהם אני כותבת קרובים מאוד ונידונים בבתי הספר. ניסיתי יותר מפעם אחת. אולי הכתובת שאליה פניתי הייתה שגויה, אני לא יודעת ואני לא מאשימה את אף אחד, אבל הגעתי למסקנה שיכול להיות שישנם דברים הקשורים לפרוטקציה. אני לא רוצה להאשים א אחד.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

למי הגעת? האם הגעת אליי? אני המפקחת על השפה הערבית, ולא קיבלתי ממך אפילו מילה אחת. גם אם תגיעי, לנו יש וועדה לבחירת התוכנית.

לפחות שמשרד החינוך ידבר בעברית.

אני אדבר בעברית, אני רוצה שכולם יבינו ולפרוטוקול.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

נהלה מהגולן מעוניינת להגיד כמה מילים. נהלה ממכללת תל-חי.

אני שנה ראשונה במכללת תל חי, אני אם לארבעה ילדים. כשנכנסתי לפה חשבתי שאתם מדברים על זכויות הילד של החופש לשחק, לא על ספרות.

אבל זה היה הדיון. סליחה שאני מתערבת, אבל הדיון היה על ספרות ילדים.

אוקיי, בגלל הספרות אני רציתי לומר שאלפאנוס - - - אני סייעת בגן ילדים כבר עשר שנים, אני יודעת - - -

יופי, את מכירה את הספרים.

אני יודעת, מכירה את הספרים, הם מאוד יפים ומאוד מעניינים את הילדים. זה מעולה, שילד יכול לקרוא. אפילו שאנחנו כל הזמן היינו קונים את הספרים האלה כי בגנים שלנו אין תקציבים, אין אפילו לשחק, להיות שם הרבה ספרים, רק כשיש גננת שיש לה יוזמה להביא את הספרים האלה, כי הילדים ממש אוהבים את הספרים האלה. אני תומכת וכל אחד תומך בזה, זה עושה הרבה אושר לילדים. יש הרבה ילדים שמאוד - - - מהילדה שלי אני מכירה מה זה שיהיה בגן ספר ושגננת מתייחסת, קודם כל שתספק לילדים את ההבנה ואת התמיכה הזאת, לא רק בשפה, בספר, לתת לו כל מה שאפשר, אפילו שאין בגנים את כל המשחקים, היא מאפשרת לו להשתפר, אפילו שאצל ההורים שלו אין. יש ילדים שאין להם למי להגיד או לספר.

אז אם אתם חושבים, לא רק על צוות של גנים מוכשרים, שיהיו לא ליד השולחן, להיות מול העיניים של ילד ולהבין מה הוא צריך ואם אנחנו מספקים לו את התחושה הזאת, לשחק ולדבר ולתת לו את החופש לייצר. אם ניתן לו את זה אז זה משפיע.

תודה, נהלא.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

אסמהאן את רוצה להוסיף משהו?

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

מספר מילים על נושא מסויים שאדבר עליו בהרחבה במהלך הכנס, שהוא החינוך המיני בספרות הילדים. אף אחד לא נגע בזה ואם יש מישהו כזה, הרי אלה הספרים שעוררו רעש גדול מאוד מהצד היותר שיווקי. סופרת, שאני לא יודעת איך אבל זה קשור בדעות אישיות, כתבה על הנושא באחריותה המלאה, זה כן נרכש, כלומר הדבר היה יותר מסחרי ולא היה בהתאם לאיכות ולחשיבות. נקודה חשובה ביותר שנתייחס אליה, היא החינוך המיני בספרות הילדים ואפשר שבמהלך הכנס אני אתייחס יותר בהרחבה לעניין. יישר כוח.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

הערה אחרונה, הזמן רץ לנו.

חבל, יש לי המון מה להגיד. קוראים לי לואי, אני מוסמך אוניברסיטת תל אביב בחקר תרבות הילד. אכן הזכרתם שיש אחריות על ההורים ויש אחריות על משרד החינוך ויש אחריות על בתי הספר. זה נכון, ולהתייחס לספרות הילדים רק ככלי חינוכי, אנחנו מפספסים משהו. ספרות ילדים היא משהו הרבה יותר מכלי חינוכי, היא גם כלי תרבותי, היא גם כלי שמקנה הון סימבולי והון תרבותי מאוד מאוד חשוב, דברים שבכלל לא הזכרנו אותם.

דווקא בגלל זה פה אני רוצה להזכיר את הדבר שהתחיל איתו עלא, לגבי המו"לות, אני חושב שפה התפקיד של הכנסת, בחקיקת חוקים, שיתייחסו ישירות לנושא של המו"לות ומה קורה עם המו"לות. מו"ל, הוצאה לאור, מו"ל בהגדרתו הוא האדם המשקיע משאבים להבטחת פרסום יצירה והפצתה ובכך העברת הון סימבולי בתוך האוכלוסייה.

כשאנחנו מדברים על ספרות ילדים אנחנו מדברים על תרבות שלמה שיכולה להשפיע על כל החברה לעתיד וברגע שאין בתוך ההוצאות האלה, לא עורך ספרותי, לא מתרגם, לא מפיץ, לא גרפיקאי, לא מבקר, אף אחד שמגיע מתחום המו"לות אז יש לנו סוחרי ספרות ילדים, אין לנו מוציאים לאור. אני חושב שפה בדיוק הבעיה. אנחנו יכולים לקרוא להם סוחרים, אנחנו יכולים לקרוא להם גנבים, איך שלא נקרא להם, בינתיים אין לנו הוצאות - - -

- - - מעברית לערבית או זה אותו מצב?

בדיוק, זה מה שכתבתי, עשיתי השוואה בין ההוצאות לאור ובניגוד לענף ההוצאה לאור של ספרות המקור בשפה העברית, אשר נוצרו פה מנגנונים השומרים על איכות ספרותית והקפדה על עריכה, על עיצוב הטקסט, על תרגום, איורים ועל מקצועיות בהוצאה לאור, זה משהו שאין אותו בכלל, בגלל שברגע שמישהו בא ומבקר את ספרות הילדים הערבית אז ישר עוצרים אותו ומפסיקים אותו באמצע. כמובן שזו יוזמה מאוד מבורכת של אלפאנוס וגם אני, כחלק ממרכז הספר, אנחנו מנסים לשנות משהו, אבל חקיקה יכולה מאוד לעזור.

ברגע שאנחנו מחוקקים שספר לא יכול לצאת בלי עריכה ספרותית. בוא נתחיל עם הדברים הכי פשוטים, עריכה ספרותית. כולם מדברים על עריכה לשונית, אוקיי, עם כל הכבוד לעריכה הלשונית יש גם עריכה ספרותית שהיא מאוד מאוד חשובה ולא פחות.

קודם כל תודה. מה שאני יכול להציע, אם תגיש לנו מסמך קצר שבו המלצות בעניין הרגולציה זה יהיה מצוין.

בבקשה, המסמך מוכן.

ואפילו נוכל לדון בו בוועדה ולראות - - -

אני אשמח מאוד.

אבל תשלח כקובץ.

בשמחה.

ד"ר ראויה בורבארה.

ראויה בורבארה, מפקחת אחראית על הוראת השפה הערבית במשרד החינוך בחינוך הערבי והבדואי מכיתות א' עד י"ב.

מה שצר לי, שאנשים שהעלו כמה נקודות מנקודת המבט שלהם ועזבו את האולם ולא רוצים לשמוע, כאילו המטרה של היום הזה היא רק להעלות נקודות למרות שלפי דעתי המטרה של היום הזה, ואני מודה לך, יוסף, על היום הזה ועל הדיון שנפתח, שאנחנו באמת נקפיד לחפש פתרונות לכל דבר וסוגיה. אז אני קוראת לכל מי שנשאר באולם ולכל אלה שיצאו, אם אנחנו רוצים להציל את החברה שלנו, אז בואו נשלב ידיים ונתחיל עם הילדים הקטנים, ניתן להם את כל מה שמגיע להם בצורה הנכונה והנאותה. אני לא רוצה לשאול אתכם מה אתם עשיתם, אני רוצה להגיד לכם מה אנחנו עשינו.

הלוואי שתאפשרי לי להגיד לך מה אני עשיתי, אני והחבר'ה שלי, איפה שאני נמצא בהסתדרות המורים, סיעת חד"ש, שכוללת 5,000 מורים.

אנחנו משלבים ידיים.

אז עשינו המון המון דברים שבאמת הם עמוד השדרה בעשייה של החינוך הערבי.

אנחנו משלבים ידיים ואני עכשיו אדבר על מה שאנחנו עשינו. ישב פה לפני כמה דקות פרופ' מוחמד אמארה ופרופ' אמארה היה יו"ר ועדת כתיבת תכנית הלימודים לחינוך הלשוני מכיתות א' עד ו'. הוא היה יושב ראש הוועדה לכתיבת תכנית הלימודים. בתכנית הלימודים ליסודי אנחנו מתווים ראייה, רציונל, מטרות, הישגים נדרשים, אבל לא שמים שם טקסטים ספרותיים מסוימים. כל מחבר ספר הוא זה שבוחר את הטקסטים שהוא יעבוד עליהם. מה שחשוב זה לא רק התכנים, אלא הקניה ורכישת מיומנויות של המאה ה-21 לילדים. לכן אנחנו קראנו לזה חינוך לשוני.

אנחנו משתתפים בבחינות הבינלאומיות, שדיבר עליהם מסעוד גנאים, אנחנו משתתפים בפירלס לכיתות ד', אי-פירלס, פיזה ואי-פיזה לכיתות י'. משם אנחנו למדנו הרבה. למדנו על הפיגור, סליחה, על הפיגור של הילדים שלנו מבחינת רכישת מיומנויות העוזרות להם לחיות את העתיד, לחיות את העתיד של המאה ה-21.

אז מה עשינו שם? יש לנו תכנית לימודים חדשה מ-2009, שאנחנו נעדכן עוד מעט ליסודי, יש לנו תכנית לימודים חדשה רק מ-2013 לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה, שם אנחנו שילבנו עם הטקסטים הספרותיים גם את הטקסטים העיוניים, כי אם אתה מדבר על שפת אם אתה מדבר על שפת חשיבה, לכן גם בתכנית הלימודים של העל יסודי ושל חטיבת הביניים אנחנו לא המלצנו על טקסטים מסוימים. מה שמומלץ מומלץ בתכנית הספרות ובתכנית הספרות יש לנו גם את מחמוד דרוויש, 'אנא יוסוף יא אבי', ו'נחיב אל חיאת', תשמעו ואם אתם יודעים במה מדובר אתם תבינו על איזה שירים.

לאיזה כיתות?

כיתות י' עד י"ב.

שם הספר?

לא בספר. יש הבדל בין ספר לבין תכנית לימודים. בתכנית הלימודים של הספרות לחטיבה העליונה מ-י' עד י"ב, יש לנו ראשד חוסיין, יש לנו אמיל חביבי, יש לנו פדואה טוקאן.

מי בוחר?

הייתה ועדה, ועדה שעבדה כמה שנים ובחרה - - -

השאלה שלה מי היה בוועדה? מי הם האנשים?

תפתחו את תכנית הלימודים של הספרות הערבית, חטיבה עליונה, בדף הראשון יש לכם את כל האנשים, פהד אבו חדרה, מחמוד אבו פאני, סלמאן פרג', נביה קאסם.

אנשים שלנו.

כולם אנשים שלנו, כולם אנשי אקדמיה ואנשי שדה ואנשי משרד החינוך.

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

חסרים לנו מבקרי הספרות הערבית, שזו נקודה חשובה ביותר.

נכון, אין לנו ביקורת ספרותית, אני מסכימה. אני דיברתי על זה גם בוועדה הראשונה, אין לנו ביקורת ספרותית אקדמאית. איפה האקדמיה ללשון הערבית? איפה שתי האקדמיות? אני ראיתי את פרופ' ג'אלב ענאבסה, אבל אני לא יודעת אם הוא מייצג את עצמו או מייצג את האקדמיה או מייצג את האקדמיה ללשון ערבית באלקאסמי, אני לא הבנתי איפה האקדמיות, איפה האנשים שחייבים להיות בדיון הזה ולהשפיע.

אז בקשר לתכניות הלימודים כל מי שרוצה שיפתח בגוגל וירשום 'אלמנטאר'

(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

מהמילה "נאטור" (שומר). נאטור כי אנחנו השומרים על השפה הזו בארץ הזו, ואלמנטאר הוא המקום בו יושב הנאטור (השומר).

(ממשיכה בשפה העברית)

אז כל מי שרוצה לקרוא ולעיין בתכניות הלימודים שלנו שירשום בגוגל 'אלמנטאר' בערבית, שיפתח את אתר אלמנטאר, תכניות לימודים ליסודי, תכניות לימודים לחטיבת ביניים, תכניות לימודים לחטיבה העליונה, דפי עבודה, ספרים מאושרים והכול.

בקשר לאישור ספרים. קודם כל יש מחלקה במזכירות הפדגוגית, יש מחלקה במשרד החינוך שקוראים לה 'המחלקה לאישור ספרי לימוד'.

לא נוכל להיכנס לפירוט.

לא, ספרי לימוד. בקשר לספרות ילדים יש לנו את הוועדות שלנו, שדיברה עליהן פאטמה, אני לא אחזור ואדבר עליהן. בקשר לספרות ילדים, מה שיש עכשיו בספרות המקומית זה ספרות שחייבת עוד הרבה הרבה, יש מה לטפח שם, מי האחראי על טיפוח ספרות ילדים מקומית? אני לא יודעת, אבל מה שאני יודעת זה שאנחנו לא יכולים לקחת ספרים מהעולם הערבי בגלל הנורמליזציה, הם מסרבים, לכן אנחנו, לא במקומי ולא בערבי, פונים לעולמי ומשם אנחנו בוחרים ואנחנו מתרגמים.

הנה, יושבת פה אמא ויושבות מורות ויושבת מנהלת בית ספר, שכולם יעידו על הספרים שאנחנו מחלקים גם לכל תלמיד מכיתות א' ו-ב', יש לנו את ספריית אלפאנוס, אנחנו נותנים לכל תלמיד בכיתה א', לכל תלמיד בכיתה ב', ארבעה ספרים במשך השנה. אני מקווה שמי שאפשר שיעזור לנו ויתרום, שאנחנו נמשיך את הפרויקט הזה גם לכיתות ג' ו-ד', אנחנו מוכנים.

לסיכום.

מצעד הספר, הנה, כל המורות והמנהלות יעידו על מצעד הספר, יש לנו ועדה שבוחרת ספרים. כל מי שרוצה שהספר שלו ייכנס למצעד הספר שיגיש אותו. אם אתם לא מגישים אי אפשר לדעת. אם אתה לא ממלא פיס איך תרוויח?

השאלה, אם ממלאים האם זה - - -

לא, אסמהאן, תודה לך שאמרת, אם ממלאים אולי לא יזכו כי יש קריטריונים לבחירת ספרים. אנחנו בודקים תכנים, אנחנו בודקים ג'נדר, אנחנו בודקים הכול.

יש לנו ספריות כיתתיות, בכל כיתה. אגף חינוך יסודי לפני שנתיים, שלוש שנים, העביר לכל כיתה בישראל מארז של כ-50 ספרים לכל כיתה, שיבנו ספרייה כיתתית, אז יש לנו ספריות שם ואנחנו מעבירים ווטסאפ שבועי, בטלפון, לכל רכז בשפה הערבית בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר על יסודיים, בווטסאפ הזה אנחנו רושמים על כל המשוררים שלנו, על סעאד קרמאן, על אמיל חביבי, על - - - על אחמד חוסיין, על ראשד חוסיין. אם אתם רוצים, כל הווטסאפים ששלחנו השנה נמצאים גם באתר שלנו. אני ממליצה שתיכנסו ותסתכלו מה יש שם.

אני מבקשת פה משהו מאוד חשוב, לסיכום, איך אנחנו יכולים לשלב את ההורים בכל מה שמתרחש. ההסתדרות, כן יש להם יד, אנחנו, כן יש לנו יד, איך אנחנו באמת יכולים לשלב את ההורים, סדנאות סינכרוניות, לא יודעת מה, מה אפשר לעשות כדי לשלב את ההורים.

דרך ועד ההורים.

סליחה, אדוני, שאלה קצרה. האם יש התייחסות לעניין של תוצאות המיצ"ב, לפשלה בתוצאות המיצ"ב? מה ההיערכות שלהם ומה התכניות.

תודה, תודה, תודה.

כי זה מאוד חשוב.

שני משפטים, ראויה.

כן. קודם כל אני רוצה להודות לעבאס עבאס, שפתח לנו את ספריית אלמנארה עם אלפי ספרים, יותר מ-5,000 ספרים שהתלמידים יכולים לפתוח ולשמוע בערבית. אז תודה לך, עבאס. לכל בתי הספר הערביים בכל המדינה.

בקשר לבחינות המיצ"ב, אני רוצה להודות לך שהזכרת לי. אנחנו שינינו את מבנה הבחינה, העלינו את רמת קריאת הטקסטים ולמרות זאת יש לנו הישגים יותר טובים, כי יש לנו שיטות חדשות, תכנית לימודים חדשה, ספרים חדשים, שיטות חדשות להוראה, מפקחת חדשה.

אנחנו מקווים לטוב.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן התרגום החופשי)

שתי דקות. קודם כל יישר כוח ותודה רבה.

(ממשיך בשפה העברית)

אז קודם כל תודה לכולם. אני מתחיל מההמלצה האחרונה, כשגם שרף, יו"ר ועדת המעקב, נמצא וגם ראויה ופאטמה, שאנחנו מסכימים על שולחן עגול של המשך דיון במסגרת גם ועדת המעקב. יש את ההמלצות לעניין הגדלת התמיכה, גם של משרד התרבות וגם של משרד החינוך וכמובן סוגיית הזיופים וקריאה למשרד לבטחון פנים לפעול בנושא. פרויקט אלפאנוס זכה לשבחים כאן וההמלצה היא להרחיב את הפרויקט הזה. ושוב, אנחנו מפנים להמלצות, שנתחבר אליהם גם בוועדת המעקב.

יוסף, עוד המלצה שאולי תצא מפה, שיאסרו על ספרים וספרות ילדים לא מאושרת על ידינו להיכנס לבתי הספר.

טוב, זה צריך רגולציה, לא נוכל לפעול בלי המלצות. שוב תודה. אני רוצה להודות באופן מיוחד, פעם ראשונה מאז שאני בכנסת ששני ההורים שלי נמצאים בדיון בכנסת, אז תודה גם להם ויישר כח.


הישיבה ננעלה בשעה 13:56.