פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



28
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
09/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 328
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 10:35

מענה לקוי לאוכלוסיית העולים הקשישים בלשכות משרדי העלייה והקליטה בישובים ברחבי הארץ - לציון בכנסת של יום האזרחים הוותיקים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
נחמן שי – מ"מ היו"ר
קסניה סבטלובה
יואל רזבוזוב

יוגב שמני - מנהל ממשל זמין, משרד רוה"מ

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, חטיבת רשויות ארגונים, משרד העלייה והקליטה

עירית גוטמן - מרכזת בכירה פניות הציבור, המרכז לשוויון חברתי

דפני רות מושיוב - מפקחת לקליטת עליה, משרד הרווחה

טליה ברנע - מפקחת ארצית בקהילה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מלכה פרגר - מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות

ברכי דליצקי - מנהלת אגף אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון חברתי

נורית יכימוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז שלטון מקומי

דפנה כהן - סגנית מנהלת אגף ייעוץ אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי

שרון אסיסקוביץ - רפרנט מחקר, ביטוח סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

דינה טורבסקי - ממונה תכניות קליטה, הסוכנות היהודית

יעל הבסי-אהרוני - עו"ד, קליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה, אונ' תל אביב

בני פרץ - פעיל חברתי

סבינה משה - מוזמן/ת

יהודה משה - מוזמן/ת

שעיה ספיר - מוזמן/ת

רונית שרון ספיר - מוזמן/ת

גבריאל דיאמנט - מוזמן/ת

יואל אשרת - מוזמן/ת

איתי ואן ריין - מוזמן/ת

אלי שולשטיין - מוזמן/ת

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי- קשרי ממשל, ייעו ושירותי חקיקה), מייצג'ת את אגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים
מענה לקוי לאוכלוסיית העולים הקשישים בלשכות משרדי העלייה והקליטה בישובים ברחבי הארץ - לציון בכנסת של יום האזרחים הוותיקים

שלום לכולם. הכנסת מציינת היום את יום האזרח הוותיק, את הנושא לדיון בוועדה שלנו כאן יזמה חברת הכנסת טלי פלוסקוב חברת הוועדה. מטרת הדיון היא לשמוע ממשרדי הממשלה הרלבנטיים והרשויות המקומיות על תכניות השילוב שלהם למען הקשישים בכלל והעולים הקשישים בפרט. האם קיימות תכניות שמיועדות רק עבור עולים קשישים,. 20% מהקשישים בישראל הם עולים שהגיעו ממדינות עניות ולא הספיקו לצבור בישראל נכסים, לא פנסיה מכובדת ולא דירה. רוב הקשישים חיים מקצבת זקנה עם השלמת הכנסה. הקשישים העולים מוותרים על חימום או קירור הדירה, מוותרים על אוכל, טיפולי שיניים וטיפולים אחרים.

מהנתונים שהגיעו לוועדה ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, עולה כי בשנת 2017 הגיעו לישראל 3,625 עולים קשישים שהם 14% מכלל העולים לישראל בשנה זו. קרוב למחצית העולים הקשישים הגיעו לישראל ממדינות דוברות רוסית, רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות, ומספר גדול של קשישים עלה גם מצרפת ומארצות הברית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהועברו למחלקת המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בסוף 2017 היו בישראל 6,653 קשישים שעלו מאתיופיה בשנים 1990-2017. בסוף שנת 2016 היו בישראל כ-8,860 יוצאי אתיופיה, כ-6% מכלל יוצאי אתיופיה שחיו בישראל בשנה זו.

הרשות המקומית בה מתגורר המספר הגדול ביותר של יוצאי אתיופיה, היא נתניה. כ-750 קשישים יוצאי אתיופיה. רשויות אחרות בהן מתגורר מספר גבוה יחסית של קשישים יוצאי אתיופיה הן אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, ראשון לציון ורחובות. בכל אחת מהן התגוררו בין 450 ל-480 בני האוכלוסייה הזו.

לפי דיווחי המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016 תחולת העוני בקרב קשישים עולים הייתה גדולה מתחולת העוני בקרב כלל הקשישים בישראל.20.2% מקרב עולים לעומת 16.7% מכלל אוכלוסיית הקשישים. בשנה זו חיו בישראל כ-51,000 קשישים עולים עניים. הקשישים בישראל במספר משרדי ממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשוויון חברתי, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, הסוכנות היהודית, מרכז הארגונים של ניצולי השואה, מרכז השלטון המקומי וכן ארגונים ועמותות רבות מהמגזר השלישי.

אין גורם אחד שמטפל בקשישים ואחראי לטיפול בכל הבעיות הקשורות אליהם. כל משרד ממשלתי שעוסק בקשישים מקיים פעילויות שמיועדות לאוכלוסייה זו. השאלה שצריכה להישאל, האם הפעילות הזאת מספקת. האם היא תואמת את צרכי הקשישים שמשתתפים בה. האם קשישים לא משתתפים בתכניות בגלל השתתפות עצמית שהם צריכים לשלם. להלן המידע שנתקבל מהמוסד לביטוח לאומי לקראת הדיון הנוכחי: כחלק מהגישה האוניברסלית של המוסד, במוסד קולטים את העולים כמתנדבים, ככלל, המתנדבים הנקלטים במוסד לביטוח לאומי דואגים שיהיו מתורגמנים לכלל קבלת הקהל ומתנדבים ייחודיים דוברי שפות שונות בקבלת הקהל הייחודית של המוסד. מתקיימים ימי מידע בנושא מיצוי זכויות בשפות השונות על פי הצורך. המתנדבים מתאמים ביקורי בית, ועושים ביקורי בית במידת הצורך על פי השפות. בשירות הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, מתנדבים כ-5,000 מתנדבים גמלאים, מתוכם כ-10% עולים חדשים שעלו לאחר שנת 1990.

בשנת 2017 קיבלו 36,187 קשישים עולים חדשים שעלו משנת 1990 שירות ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, ייעוץ ביקור בית וכולי.

אמיר דור, מנהל הרשות לקליטת עליה בעירית תל אביב מסר לוועדה לפני כמה זמן כשקיימנו דיון שכ-500 עולים קשישים משולבים בתכניות השונות של העיריה. התכניות המוקצות במיוחד לקשישים הן עולים הן מועדון חברתי, מועדון ייחודי לוותיקי מלחמת העולם השנייה, כיתות לימודי עברית, טיולים וסיורים, הרצאות וסדנאות, אירועי תרבות.

אלה נתונים שאנחנו אספנו גם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם מביטוח לאומי, גם מהרשויות המקומיות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת עשו עבודה, בראשות ד"ר נורית יכימוביץ' ותודה רבה לך, ואם יש משהו להוסיף על הנתונים, אני אשמח שתאמרי לנו בכמה דקות ואז ניכנס לדיון. הצטרפה אלינו כמובן חברת הכנסת קסניה סבטלובה, וכבר נוכח כאן חבר הכנסת ד"ר נחמן שי שנמצא מתחילת הדיון, הוא מיוזמי יום האזרחים הוותיקים בכנסת.

תודה ליושב הראש. אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני כתבתי את המסמך הקצר ובו לקט של נתונים על אזרחים ותיקים שהם עולים, את עיקר הנתונים שכתבתי יושב הראש כבר קרא, ולכן לא אחזור עליהם. אני אדגיש רק עוד שתי נקודות שהן בעלות משמעות. אחת היא שבבדיקה של ארצות המוצא של האנשים שעלו לישראל מ-1990 ועד היום, עולה ש-82% מהם - - -

מהם עולים קשישים, ברשותך? אני לא כל כך מקבל את ה- - -

גיל 65 ומעלה.

הם לא קשישים. אני ממש דוחה בתוקף.

על פי הגדרות המוסד לביטוח לאומי.

אין שום הגדרה של שום מוסד, זה לא קשיש בגיל 65. זה קשקוש. זה אפילו לא אזרח ותיק, אז הוא לא יכול להיות קשיש. אזרח ותיק במדינת ישראל הוא 67 לגבר ו-62 לאשה. ממתי 65 הפך לקשיש אצלך? על מה את מדברת?

על פי ה- - -

לא, ממש לא. אני אומר לך שלא. אני יודע, אני עומד איתם בקשר, הם שינו הגדרות. ממש לא. אני אומר לך נורית.

של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לא. גם לא. גם עבדתי איתם על זה. מה פתאום? 67 לקשיש? את יוצאת מדעתך. אני חושב שקשישים, אם את שואלת אותי באופן - - - הייתי אומר 80 ומעלה.

למה להעליב ככה מישהי שמסתמכת על נתונים של לשכות אחרות ומשרדים אחרים?

בסדר, תמשיכי, אבל זה לא נכון. אם זה בני 65 ומעלה מרוסיה, זה לא קשישים, מה פתאום. אפילו לא אזרחים ותיקים. אני אומר לך, בהגדרה 62 לאישה, 67 לגבר. אז זה לא יכול להיות קשישים.

רגע, מישהו קבע.

ואני גם בדקתי עם הלשכה המרכזית. לא משנה. הטרמינולוגיה קובעת, לזה אני מקפיד על זה.

אני חושב שזה עד 2004 או משהו, שכשעבר הפנסיה, מ-65 האריכו את זה ל-67, עד אז אני חושב ב-2004, לא? 2004, 2005. העבירו שגבר יכול לצאת לפנסיה לא ב-65 אלא ב-67. אז יכול להיות שמאז אנחנו יכולים להגיד שמ-67 והלאה, אפשר להגדיר את זה.

אני לא יודעת אברהם מה אנחנו יכולים לעשות, כי אנחנו מדברים גם על עולים שעולים ממדינות ששם גיל הפרישה הוא הרבה יותר נמוך, והם בעצם כשהם כבר פרשו וכבר גימלאים, והם כבר מוגדרים, אני לא נכנסת פה לקשיש, או סתם אדם מבוגר. אבל זה כמובן מונחים שהם צריכים להיות מוגדרים גם על ידי שלל משרדי הממשלה שעובדים עם הסוגיה הזאת. אתה יודע, אפשר לעשות דיון מיוחד רק על זה, אבל יש פה מינוח שמשתמשים בו במשרדים כאלה ואחרים. אדם שבא והוא כבר פרש במקום שהוא בא ממנו, הוא בא לכאן, הוא יכול להתחיל לעבוד עכשיו? הוא בנאדם צעיר?

אנחנו שמענו את ההערות אבל נושא הדיון - - -

- - -

אבל ככה מגדירים אותו. זה לא אני - - -

חברים, נושא הדיון זה לא הגיל וההגדרה מיהו קשיש. נושא הדיון הוא על מצב הקשישים, איך משרדי הממשלה מטפלים.

מאה אחוז.

תמשיכי עכשיו.

אני אמשיך מאותה נקודה וקודם כל אני חייבת לומר שלא התכוונתי לפגוע באף אחד. בלוח הזמנים שעמד לרשותנו לכתיבת המסמך הזה הסתמכנו בין היתר גם על נתונים וקבצי נתונים של למ"ס שלא כולם חדשים והיה צריך לסכם קבצי נתונים שנאספו בזמנים שונים. ההגדרה הזאת של 65 כן הייתה מקובלת במהלך שנים רבות במדינה שלנו ואנחנו ציינו בפירוש בפסקת הפתיחה של המסמך שחלק מהאנשים האלה הם עדיין בגיל העבודה שכן גיל הפרישה לגברים הוא 67, אנחנו כן מודעים לעניין הזה, ואז אנחנו בעצם מדברים על עניין של שנתיים לכאן ולכאן. חשוב לציין ש-82% מהאנשים שחיים כיום בישראל ועלו לארץ מ-1990 והלאה הגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, ועוד נתון מעניין שאפשר להתייחס אליו בתכנון מענים זה העובדה שיש שיעור גבוה יחסית של נשים בקרב הקשישים העולים, מדובר על 60% נשים לעומת 56% בכלל אוכלוסיית הקשישים. תודה רבה.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. אנחנו נשמע לפני שאני פונה למשרדי הממשלה, את חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה. קודם כל אני שמח ומודה לך אברהם שאתה חלק מהפעילות המיוחדת שלנו היום ביום האזרחים הוותיקים בכנסת, זה מקיף ארבע ועדות של הכנסת, את הגשת דו"ח הביניים של הוועדה לנושא הזקנה בכנסת, מפגש גדול באודיטוריום וכולי. אני חושב שאנחנו כולנו שותפים למאמץ תודעתי, אני קורא לו, של שינוי הגישה והמודעות לאזרחים ותיקים במדינת ישראל לכן אני רגיש מאוד לעניין של הטרמינולוגי נורית, זה פשוט לא הגיוני, אני אשב איתך אחר כך ותגידי לי מי סיפק לך את הנתונים כי אני גם בקשר עם המוסד לביטוח לאומי וגם עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שם בכלל לא משתמשים יותר בביטוי "קשיש" לפי סיכום בינינו וגם מהביטוח הלאומי.

עכשיו בואו נחזור לעניין שלפנינו. תראו, עליה, כל יהודי זכאי לעלות למדינת ישראל ואיש לא אמור להכתיב גילאים ולא לקבוע שצעיר או בריא הוא עדיף ומבוגר וחולה חס וחלילה הוא לא עדיף וכדומה לכן אנחנו מקבלים מגוון של עולים. יחד עם זאת אנחנו מודעים לעובדה שעיקר הבעיות הכלכליות הם בקרב העולים המבוגרים, הם לא הספיקו, חלקם גם כשהגיעו בגיל יותר צעיר לא הספיקו לצבור פנסיה ואלה שמגיעים מבוגרים ולא הולכים אפילו לעבוד או עובדים זמן קצר מאוד הם לא יספיקו ואנחנו כולנו צריכים להיות שותפים למאמץ אדיר לשחרר אותם מעוני שנכפה עליהם במדינת ישראל. לפי הנתונים שבידינו חמישית מהאזרחים הוותיקים הם מתחת לקו העוני. אני חושב שזו חרפה לחברה הישראלית שאחד מתוך חמישה אנשים בגילאים של אזרחים ותיקים, שזה 62, 67 כפי שאמרתי קודם הוא אדם עני שחייב לחסוך כל הזמן ולעשות שיקולים שלא מקובלים עליי בין תרופה לבין אוכל לבין נסיעה לבין אפילו לקנות בגד או כל צורך אחר שהוא צורך אנושי ממדרגה ראשונה. המדינה חייבת להיחלץ לעזרתם, דובר על זה הרבה, בסוף הגדילו את קצבאות הביטוח הלאומי בשישה שקלים, שזה יפה, שישה שקלים הוסיפו לחודש, שישה שקלים הוסיפו לקצבאות הביטוח הלאומי שהן נקראות עכשיו קצבאות אזרח ותיק. זה כנראה לא ישנה באופן דרמטי, זה קפה בקופיקס.

זה לא 200 שקל?

זה היה 31 שקלים בשנה שעברה.

יופי אז אנחנו מתקדמים לאט לאט. אנחנו נקנה קפה בקופיקס, למאפה כבר לא יספיק לנו. אז זה כמובן לא שיפור משמעותי וכאן צריכה להיות התגייסות לאומית, מדברים על זה הרבה אבל עושים מעט. האזרחים הוותיקים שהגיעו היום וחבריהם שלא הגיעו היום הם הכוח הפוליטי הכי חשוב במדינת ישראל היום, מיליון איש, ואני מקווה שהם יגידו בסוף את דברם, אם לא יעזור דרך הכנסת בדרך הזאת, אז ביום הבחירות הם יבחרו במפלגות שהם רוצים, אני לא מטיף פה לאף מפלגה, אבל הם צריכים לדרוש מהמפלגות שלהם את הדרישות האלה. זה מה שאני רוצה, כל מפלגה שתאמץ סדר יום בעניין אזרחים ותיקים. כל מפלגה. כך זה יהפוך להיות עניין משותף, הן יתחרו ביניהן ובסופו של דבר מי שיצא נשכר, גם האזרחים הוותיקים, גם הילדים שלהם שצריכים לדאוג להם וגם הנכדים שלהם שאמנם רחוקים, אבל יום אחד הם יגיעו לאותו מקום. עוד פעם, תודה רבה על המפגש.

תודה רבה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך כבוד היושב ראש. אני קודם רוצה להתחיל בכך שאנחנו מציינים היום את יום הדיור הציבורי והוזמנו לכנסת קבוצות גדולות של עולים ועולות ותיקים, קשישים, תגדירו אותם איך שאתם רוצים, אבל הם מסתובבים עכשיו כאן בכנסת והם לא יודעים מי הזמין אותם, מי מטפל בהם והם כעוסים - - -

זה לא הוועדה.

לא אמרתי שזה הוועדה. אמרתי אבל מי שנושא באחריות להזמנתם של אנשים מבוגרים מאוד שהגיל הממוצע שם כפי שאני ראיתי זה מ-75, 80 והלאה - - -

יש יום הדיור הציבורי היום?

כן. יש יום הדיור הציבורי. זה מחר בכלל, אבל אמרו להם שזה היום והם מסתובבים כאן בכנסת והם לא יודעים לאן ללכת וזה ממש ממש שערורייה, שיש פה מאות אנשים מבוגרים.

סליחה שאני מתערבת, אני - - -

תני לי לסיים שלומית. מי שהזמין אותם זה אדם אחד מחברי הכנסת כאן במשכן, ומתקשרים לכל חברי הכנסת שהם מכירים עכשיו לכל העוזרים שלהם ושואלים "מה איתנו, לאן ללכת, מה אנחנו צריכים לעשות פה בכלל, לאן אנחנו מגיעים". אני פשוט מוחה על ההתנהגות הזאת כי מי שהזמין אותם הוא ראוי - - -

אבל זה לא קשור לוועדה, למה את מדברת - - -

תשמע, אנחנו מדברים על כך שאנחנו צריכים לסייע לוותיקים בואו נתחיל באנשים שפה. הם עומדים מעבר לדלת.

בסדר, אבל לא קשור לוועדה. הוועדה לא הזמינה.

אני הבעתי את המחאה שלי כי הכל קשור להכל.

תדברי במליאה מול יו"ר הכנסת.

כן. אז התחלתי בזה פה ואמשיך בזה שם. אבל אני אומרת שאנחנו צריכים להתייחס גם למצוקה של האנשים שכרגע נמצאים מעבר לדלת.

דבר שני שאני רוצה להגיד, זה כמובן, אנחנו מדברים פה על שילוב של עולים קשישים בחברה הישראלית וכל מי שידבר על שילוב של עולים קשישים, קודם צריך לחשוב על איך הוא מספק את הצרכים הבסיסיים של אותם קשישים. איך הוא דואג לקורת הגג מעל הראש שלהם, איך הוא דואג לכך שהם לא יבחרו בין אוכל לתרופות, בין חימום לבין לעשות עוד מקלחת, כי אולי זה יקר מדי. אם אנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל לא מספקת את הצרכים הבסיסיים האלה היום, והיא לא מספקת אותם, וזה שיש לנו עדיין, אנחנו עכשיו בשנת 2018 ואני יכולה להגיד לך שאני בעצמי כבר עוקבת כ-20 שנה אחר התור הזה שהולך ומתארך במשרד העלייה והקליטה, התור הזה לא הולך לשום מקום, אז פתרון של דיור ציבורי לאותם עולים קשישים שלא עולה המון כסף ואנחנו מכירים היטב מדוגמאות של מדינות שיודעות וגם לא מדינות עשירות מופלגות, יודעות לפתור את הדברים האלה. אנחנו יודעים גם שמדי שנה מועלים רעיונות כאלה ואחרים ויש כספים ויש לנו תקציבים, אבל בסופו של דבר פתרון אין ויש לנו קשישים שעדיין גרים בשוק הדיור הפרטי שגם לאדם צעיר, גם לאדם שמרוויח היטב, זה עדיין קשה לשלם שכר דירה כי זה עולה, כי זורקים אותך מהדירה שלך, כי יכולים בכל רגע להגיד לך "לא, הפרת חוזה, אתה בחוץ". אז כל עוד לא נפתרה הבעיה הזאת אני חושבת באמת ובתמים שאנחנו צריכים להתעסק קודם כל בדברים האלה, כי אדם שאין לו קורת גג ואין לו פת לחם הוא לא יחשוב על איך אני יכול ללכת לשלישי בשלייקס או לתיאטרון כזה או אחר, הוא יחשוב כל הזמן איך אני מתקיים ואיך אני שורד עוד חורף ועוד קיץ בלי מזגן, בלי חימום, בלי תרופות שאני צריך כי אני לא יכול לעמוד במחיר שלהן כי לא כולן כלולות בסל הבריאות, ואלה הדברים הבוערים שעליהם אנחנו באמת צריכים לדבר בהקשר של אותם קשישים עולים, שאתם יודעים מה, שיחיו עד 120 שנה, אבל שיחיו, לא שישרדו.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, כמובן שאנחנו מציינים את היום הזה, שילובם של עולים מבוגרים בחברה הישראלית, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לשמוח במיוחד, אפילו, כמו שחברת הכנסת סבטלובה אמרה עכשיו. פגשנו מבוגרים ושניים ניגשו "אנחנו רופאים ואנחנו גרים בשוק הפרטי, אנחנו משכירים דירה, פשוט אין לנו כסף, לא נשאר לנו כסף למחיה". זה סיפור עצוב, אני חושב שכולנו מקבלים המון פניות ציבור, יש תור ארוך במשרד העלייה והקליטה, כ-30,000 איש שמחכים לדיור ונאלצים לשכור דירה בשוק הפרטי, ו-70%, 80% מההכנסה שלהם, מכל ההכנסה, הולכת לשכירות, זאת אומרת שפשוט לא נשאר להם כסף לא לאוכל לא לתרופות ולא לשום דבר אחר, וחבל כי אנחנו בסופו של דבר לא מדינת עולם שלישי והכל הוא סדר עדיפויות ולא מדובר כאן על המון כסף, אנחנו רואים כמה כספים מועברים בהסכמים קואליציוניים מעל לשולחן ומתחת לשולחן, בשביל הישרדות הממשלה. בסוף להעלות ב-1,000 ₪ את המענק לדיור בחודש, זה יעלה למדינה כ-300 מיליון ₪ בשנה, לא הרבה כסף. ביחס לתקציב המדינה זה באמת לא הרבה כסף. עניין של סדר עדיפויות.

אני יכול להגיד מהקדנציה הקודמת כשיו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד היה שר האוצר והחליט לתת מיליארד ₪ לתכנית של ניצולי השואה, הרי בסוף הוא לא המציא את הכסף, הכסף בא כסדר עדיפויות. הוא לקח אותו ממקום אחר, מיליארד ₪, אני לא רוצה עכשיו להיכנס למלחמות הפוליטיות, והעביר אותו לשם.

בסופו של דבר היום בשביל לעזור לאנשים הללו, העולים, שבאמת קשה, גם מבחינת שפה כי הם עלו בגיל מבוגר, גם מבחינת ההכנסות שהם נאלצים לשלם על שכירות, בשביל לעזור להם אנחנו צריכים כ-300 מיליון ₪ כעזרה ראשונה, זה היה מאוד מסייע להם וחבל שאנחנו לא עושים את זה. כמו שאמרנו, אנחנו כאן בוועדה לא קואליציה ולא אופוזיציה אלא למען העולים. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת עם הקריאה הזאת, לא פעם ראשונה, אנחנו עושים את כל המאמצים אבל גם חברי הכנסת שבוועדה מהקואליציה גם צריכים ללחוץ על המפלגות שלהם לעזור, כי כמו שאמרנו זה אפשרי. אפשר לדבר עד כמה קשה להם והכל אבל גם אפשר ליישם את זה וגם הראינו שאפשר לעשות את זה. אני מקווה מאוד שקולנו יישמע. לא קולם כבר, אני לא מדבר על הקשישים, על העולים האזרחים הוותיקים, כי קולם לא נשמע. אני יכול להגיד, גם פה בכנסת ראיתי אותם, הוא פשוט לא נשמע. אז לפחות שישמעו את קולנו.

תודה. אני רוצה להגיד באופן ברור לפרוטוקול שהדיון שלנו פתוח לכולם. זה במסגרת יום שהכנסת מציינת, לאזרחים הוותיקים.

זה לא קשור לוועדה. חברי הכנסת בלי לציין את שמו או שמה, זה היחס שהם קיבלו.

לא קשור לוועדה, אבל אני רוצה להבהיר כי אנחנו ביקשנו מהם שייכנסו והצענו להם גם שנתרגם את כל הדיון. אבל אני לא יכול להכליל את כולם.

הם חשבו שהזמינו אותם למשהו אחר לגמרי. בגלל זה.

הבנתי. הנושא ברור. תודה. אנחנו נשמע עכשיו, אני פונה למשרד הקליטה כיוון שאנחנו מדברים על קשישים עולים, נתחיל ממשרד הקליטה ונמשיך עם משרדי הממשלה האחרים. אלמו אבנט בבקשה.

המשרד שלנו במסגרת התמיכה שהוא תומך בכלל העולים, גם עולים אזרחים ותיקים מקבלים ביטוי תקציבי במסגרת התכניות שמבוצעות ברשויות המקומיות. בתוך הנוהל אפילו הדגשנו את הנושא של האוכלוסייה הזאת וכמובן בסופו של דבר מי שמחליט להגיש תכנית כזו או אחרת זו הרשות המקומית מאחר והם תושבי המקום, היא בעצם מכירה את הצרכים שלהם וגם יש לה את המקורות הנוספים, והיא מחליטה איזה תכנית להפעיל ואיזו תכנית לא להפעיל.

בנוסף יש לנו עוד תכנית של וטרנים - - -

ברגע שהם מכינים את התכנית ומגישים אותה, כשהם פונים אליכם לתקציב, מה החלק שלכם בביצוע או במימון?

אנחנו מממנים, יש גם עניין של מצ'ינג, אבל בגדול המצ'ינג הוא מאוד סמלי, הוא לא כזה גבוה. המשרד מקצה משאבים גדולים לכלל העולים אבל גם בנוסף לזה לקשישים. דבר נוסף, של שורדי מלחמת העולם השניה, הווטרנים, מוקמים חדרי הנצחה בכ-60 רשויות מקומיות, שהמקום הזה נותן ביטוי לאנשים האלה, וגם מגיעים לשם תלמידים מבתי ספר על מנת ללמוד מורשת. בנוסף יש להם גם סיורים. ובאמת זה מקום שהוא בעצם נותן גם, וגם אנחנו לא מזמן ציינו 70 שנה ניצחון על גרמניה פה בכנסת, כל שנה בעצם מציינים את הנושא הזה.

יש גם מועדונים. אני ראיתי גם בסיורים שלי בתפקידי הקודם, יש מועדוני מפגש לגילאים האלה. במועדונים האלה מתקיימים הרבה פעילויות העשרה - - -

אני צריך לצאת להצביע ואני חוזר.

בהצלחה. אלמו סיימת?
(היו"ר נחמן שי)

לא סיימתי. הייתי באמצע המועדונים. יש מועדונים שמוקמים גם ברשויות מקומיות, במועדונים האלה מתקיימים המון פעילויות העשרה, אם זה סיורים, אם זה עבודות יד, מפגשים - - -

מי רשאי להשתתף?

כל העולים. גם ותיקים. שילוב. זה מקום שהוא פתוח אבל הוא מלא בהרבה פעילות העשרה.

הוא ממומן על ידי המשרד?

אנחנו מממנים בחלקו. שוב פעם, זה עניין של שיתופי פעולה. הדבר הנוסף, במסגרת תמיכה בעמותות, הכנסנו את נושא האזרחים הוותיקים, אז מתוך העמותות שהגישו בקשה הייתה להם אפשרות גם להגיש לאוכלוסייה הזאת, גם יכלו לקבל. אני יודע מבדיקה שלי לפחות איזה 20 עמותות שהגישו בקשות, הגישו גם תכניות לאוכלוסייה הזאת. אז בסך הכל אני יכול לבוא ולהגיד שבנוהל שלנו אנחנו נותנים דגש לאוכלוסייה הזאת כי היא אוכלוסייה מאוד חשובה. אנחנו יותר גם נכנסים לאוכלוסיית הקשישים יוצאי אתיופיה, שם גם נותנים דגש. יש עכשיו גינות קהילתיות שמתקיימות ברחבי הארץ, שהן מאוד יפות ומעסיקות את האוכלוסייה הזאת ואנחנו גם תומכים בפעילות הזאת.

תודה רבה.

אפשר לשאול שאלה?

כן. את יכולה, לפני שעירית תדבר. מה שמך?

אני עורכת הדין רות דיין מדר ממרכז השלטון המקומי. רציתי לשאול מה המטרה של כל התכניות האלה בתחום של אזרחים ותיקים מהצד של המשרד שלכם. מה המטרה, מה המדיניות בעצם?

זו השלמה. אנחנו לא מחליפים את ה- - -

כן אבל מה המטרה בשביל התקציב, עבור מה? עבור פעילות הפגת בדידות? לאיזה צורך?

שוב פעם, אנחנו לא קובעים את הצרכים. מי שקובע, כפי שאמרתי קודם, זו הרשות המקומית. הרשויות המקומיות מחליטות בעצם. מתוך המשאבים, מתוך התכניות שיש ברשות, מה חסר. ואנחנו משלימים. אנחנו כמעט ולא קובעים להם איזה נושא להפעיל באיזה תחום, והם בעצם מחליטים. פעם היינו כותבים להם להפעיל בתחום הזה ובתחום הזה, היום אנחנו לא עושים את זה מכיוון שהגענו למסקנה שמי שמכיר את הצרכים האמתיים של התושבים זו הרשות המקומית, היא בעצם מחליטה מה חסר לה, איפה היא יכולה להיעזר בנו ואנחנו רואים שזה נופל לפי הנוהל שלנו, אנחנו גם מוגבלים לזה שלנו, אנחנו פשוט מאשרים. לכן אנחנו משלימים ולא מחליפים אף גוף אחר שאמור לעשות את זה.

עוד דבר נוסף, אנחנו קנינו גם עוד תיאטראות והצגות שאנחנו מפעילים לאוכלוסייה הזאת, והיא נכנסת בחינם, אנחנו לא גובים מהם. זו חלק מהפעילות שאנחנו מפעילים ואין דבר כזה, בחלק מהפעילויות נדרשת השתתפות סמלית - - -

הסבסוד להצגות ובכלל לתרבות, הוא הולך לגופי התרבות. הוא לא הולך לאוכלוסייה, נכון? אני פעם חשבתי שהיה נכון לתת לכל אדם סל תרבות, בקבוצה הזאת של האזרחים הוותיקים, כלומר המדינה מעמידה לרשותו או לרשותה נגיד 500 שקל, ואומרת "הנה, אתם יכולים ללכת ל-X אירועים, מופעים, כמו כרטיסיה אפילו. תמיד יהיו זיופים, אבל לא משנה. ואז אתה בוחר לעצמך את ההרכב של התרבות שאתה או את רוצים. היום הכסף הולך לתיאטראות ולגופי התרבות והם או שנותנים הנחה או שלא נותנים הנחה, וכן הלאה, זה סל כבד מדי. אבל אם לכל אדם בשכבה הזאת הייתה הקצבה מסוימת שהוא יודע שהוא יכול ב-500, 1,000, לא יודע כמה שהמדינה תחליט, לצרוך תרבות, זה היה משנה לגמרי את כל המערכת. זה היה מסבך אותה אולי, אבל עושה אותה מצד שני גם הרבה יותר, אתה יכול לבחור לעצמך מה שאתה רוצה.

אני יכול להבטיח לך אדוני, אנחנו נבחן את זה. אבל בשלב הזה - - -

מה היקף התמיכה בתרבות ומכלול התרבות של אזרחים ותיקים, אתה יודע?

לא, אני לא רוצה לומר סתם מספר, אבל מה שכן, בשלב הזה - - -

אולי המשרד לשוויון חברתי תיכף יאמר. עירית פה? אוקיי. תיכף עירית, יש לך אתגר. תתכונני לשאלה.

זה מה שאמרתי אדוני, האוכלוסייה הזאת רוצה להיכנס להצגות, לא גובים ממנה, היא נכנסת בלי תשלום, וגם בפעילויות, אם יש איזו השתתפות עצמית, אנחנו - - -

הבוס הגיע. החלפנו אותך כשלא היית.

(היו"ר אברהם נגוסה)

תודה.

לגבי השתתפות עצמית, לא תימנע האפשרות להשתתף בפעילות כזו או אחרת בגלל שלאותו עולה אין להם את דמי ההשתתפות.

תודה. אנחנו נשמע את המשרד לשוויון חברתי. בבקשה עירית גוטמן, מרכזת בכירה בפניות הציבור.

אני אחראית על המוקד לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי. אני אשמח לשתף את הוועדה איך אנחנו בעצם נותנים שירות במסגרת המשרד, לאזרחים ותיקים שהם עולים. המוקד לאזרחים ותיקים פועל מזה עשור ואנחנו נותנים מענה בשפות שזה אומר מעבר לעברית, רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית, ערבית כמובן ובעצם היה חשוב לנו להוסיף בשנים האחרונות את השפה האמהרית, הרוסית היא מהיום הראשון כמובן והשירות שאנחנו נותנים בשפות עוזר להרבה אזרחים ותיקים עולים לקבל מידע שהם לא מקבלים בשום מקום, מידע מלא על כל הזכויות השירותים וההטבות שמגיעים להם. אנחנו גם עוזרים לאזרחים ותיקים במיצוי זכויות וברגע שאנחנו עושים את זה בשפה המתאימה להם אנחנו עוזרים להם להתגבר על הרבה מאוד קשיים ולפתור בעיות שהם מעלים בפנינו, מול רשויות שונות. אנחנו פונים בשם האזרחים הוותיקים למשרדי ממשלה, לרשויות מקומיות כדי לעזור להם למצות את הזכויות . בנוסף אנחנו גם יוצאים להרצאות בכל הארץ, אנחנו באופן כללי נותנים הרצאות בנושא זכויות אזרחים ותיקים, זכויות ניצולי שואה, ואנחנו עושים את זה גם בשפות בהתאמה, ברוסית, וגם את המידע ואת התשובות שאנחנו נותנים בנוגע לפניות אנחנו הרבה פעמים מתרגמים ונותנים מידע מפורט בשפות.

בשנה-שנתיים אחרונות אנחנו שמנו דגש על מיצוי זכויות אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה, כי הבנו שהם לא מספיק פונים אלינו, לא מספיק מודעים לשירות הממשלתי שיכול לעזור להם, ואנחנו גם מגיעים ביחד עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אנחנו מקיימים כנסים בשיתוף המוקדים ברשויות המקומיות והיינו בנתניה, ברחובות, באמת לקחנו כמו שהזכרת בנתונים את הערים המרכזיות שבהן יש את המספר הגבוה ביותר של אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה ואנחנו פועלים כמו מבצע ומגיעים לשם. עד היום המוקד שלנו טיפל בכ-3,500 אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה שפנו אלינו.

רק יוצאי אתיופיה?

כן.

מה עם הקשישים האחרים?

מבחינת הנתונים, המוקד קיים כבר עשור, מעל 800,000 אזרחים ותיקים קיבלו טיפול של המוקד במהלך עשר שנים.

800,000 פניות?

לא, 800,000 פונים, אזרחים ותיקים.

800,000 אזרחים ותיקים פנו למשרד לאזרחים ותיקים?

817,000 אזרחים ותיקים פנו למוקד במהלך עשור.

איך זה יכול להיות? זה אומר שכל אחד פנה. זה לא יכול להיות.

היום יש מיליון אזרחים ותיקים.

כן, אבל זה לא סביר.

יכול להיות שמישהו אחד פנה מספר פעמים.

לא, לא.

זה מה שאמרתי.

בואי תסבירי לנו.

אה, אולי גם לא אזרחים ותיקים. סתם היו 800,000 פניות.

לא.

עירית, בואי נעשה סדר, תסבירי לנו מה התקציב של המשרד לאזרחים ותיקים. מה התקציב שלכם.

- - -

למה?

תיכף תשמע את התשובה.

לא, אני רוצה לדעת מה הקציב המשרד כדי לתת שירות טוב לאזרחים ותיקים. זו שאלה אחת. השאלה השניה שלי, קודם נציג משרד הקליטה הבהיר איך הם עובדים. רשויות מקומיות הן אלה שמכינות את התכניות והם משתתפים בהוצאות התכניות, ביישום התכניות. איך אתם עובדים? גם את זה אני רוצה להבין.

לגבי התקציב, אם אתה מבקש לדעת לגבי כל התכניות של אזרחים ותיקים באופן כללי, אני אצטרך לבדוק ולחזור עם תשובה. לגבי המוקד עצמו, עלותו בשנה היא כ-8.7 מיליון שקל.

למוקד. אבל הוא שאל מה התקציב בכלל.

היא לא יכולה לענות.

אני צריכה לבדוק ולחזור עם תשובה.

מה התקציב בכלל של המשרד לשוויון חברתי?

אני צריכה לבדוק.

את גם לא יודעת? את עובדת המשרד ולא יודעת מה תקציבו של המשרד?

אני צריכה לבדוק - - -

תעשי גוגל, תבדקי, המשרד לשוויון חברתי ותגידי לנו. זה מופיע בתקציב המדינה. גוגל, תקציב המדינה. איך את לא יודעת את תקציב המשרד שלך?

זה לא המשרד, זה התחום - - -

אני מדבר על כל המשרד. שאלתי אותה מה תקציב המשרד. ממנו אני אגזור אחר כך מה מקצים לאזרחים ותיקים במדינת ישראל. יש ארבעה תחומים למשרד הזה. אחד מהם זה אזרחים ותיקים. הלא ירד הטיפול הממשלתי באזרחים ותיקים, זה מה שרצה להגיד אברהם נגוסה. היה משרד לאזרחים ותיקים, לקחו אותו, הלבישו עליו עוד שלושה תחומים, הורידו את השם הזה בכלל, אין יותר את השם אזרחים ותיקים בחלל הציבורי במדינת ישראל, וזו המשמעות. עכשיו האזרחים ותיקים מחפשים שוויון חברתי.

המשרד נקרא המשרד לשוויון חברתי. אנחנו מדברים עכשיו, מה שאנחנו רוצים לדעת, את תקציב אגף אזרחים ותיקים. בתוך המשרד יש אגף לאזרחים ותיקים, לכן זה מה שאנחנו רוצים לדעת. לא מעניין אותנו כל התקציב של המשרד, אנחנו בתחום אזרחים ותיקים, מה התקציב.

גם לא שאלנו את השאלה הזאת.

מה זה חשוב?

בסדר, תשתפי אותנו במה שאת יודעת ומה שלא, תבררי ותעדכני אותנו בכתב.

בסדר גמור.

אני רוצה מילה אחת אברהם ברשותך.

אבל היא באמצע.

סליחה. אחריה.

סקרתי בעצם את השירותים שאנחנו נותנים בשפות, אני יכולה לתת אפילו איזו שהיא דוגמה כמה המוקד הוא כלי עזר לאזרחים ותיקים שבאמת לא דוברים עברית מספיק טוב, למשל פנתה אלינו, ממש דוגמה, פנתה אלינו אישה אזרחית ותיקה דוברת רוסית, היא לא מסתדרת עם הקשר עם הרשויות, מפריע לה שבית הספר הסמוך, הצלצול של בית הספר הוא ישירות לביתה וגורם לה סבל רב. אנחנו פנינו לעירייה, במקרה זה עירית חיפה, ובאמת הם נענו לבקשה שלנו והסיטו את פעמון בית הספר מביתה והיא שמחה ומאושרת. זאת אומרת אנחנו היינו צריכים לעשות בשבילה את התיווך.

אז אנחנו מטפלים גם בזכויות, גם אפילו במקרים קטנים לכאורה כגון אלה, אבל העובדה שאנחנו יכולים לתת שירות בשפות לאותם אזרחים ותיקים שלא מספיק יודעים איך לפנות, למי לפנות, זה המקום שלנו ואנחנו עושים את זה מדי יום.

תודה.

נורית, אני מבין שנקטתי לשון חריפה כלפיך קודם, אני רוצה להתנצל. זה בשום אופן לא אישי, אני פשוט טיפלתי תקופה ארוכה בנושא הזה ולכן הופתעתי, אבל באמת בשום אופן לא רצון לפגוע בך חס וחלילה.

תודה. אם אני יכולה, עשיתי עוד בדיקה עכשיו קטנה תוך כדי הדיון וחשוב לי לציין שעל פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אזרחים ותיקים הם מגיל 65 ומעלה, ראינו את זה ביחד עכשיו. עם זאת, המינוח בלמ"ס הוא אזרחים ותיקים. בפרסומי המוסד לביטוח לאומי אני כן רואה את המונח "קשיש". אם יש מחשבה שהמונח הזה הוא פוגעני, אנחנו נוכל להחליף אותו במסמך שעולה עכשיו לאתר באזרחים ותיקים, ושתי המילים כרגע משמשות במרחב הציבורי אבל אנחנו נחליף את זה אצלנו.

אנחנו נדבר על המסמך לפני שהוא יעלה. זה באמת לא - - -

אני הייתי שבע שנים עובד סוציאלי בתחום של קשישים, כך קראו לי כשעבדתי בעירית ירושלים. אנחנו אמרנו גם סיעוד לקשיש, וכל זה. נכון שיש מגמה ותהליך לשינוי מ"קשיש" ל"אזרח ותיק" אבל אם נשתמש לפעמים, זה לא אסון.

גם המילים "אזרח ותיק" הן לא מדויקות אם אתה שואל אותי. זה צריך להיות אזרח בכיר. Senior citizen.

אז גם המונח אזרח ותיק מסמן גבולות מסוימים ביחס למיהם האנשים, מעמדם - - -

אני לא סתם מתקשקש בעניין. הטרמינולוגיה קובעת. היא קובעת את הגישה הציבורית לציבור הזה. איך הציבור יתייחס אליהם. לכן אני רגיש והערתי את זה גם, אני עובד קשה בנושא הזה כדי לעקור את זה מתוך השיח או לקבוע חברות גיל יותר גבוהות מאשר גיל הפרישה במדינת ישראל. אישה בגיל 62 היא לא קשישה, מה נעשה? היא לא קשישה. אני לא צריך להגיד לכם את זה. וקיבלו את זה בכל המוסדות, זה חלק מהעניין. בישראל יש כל מיני מילים אז זה יותר מגוון. בשפה האנגלית זה יותר פשוט. לא משנה. בואו נמשיך, כי יש לנו דברים נוספים - - -

אני מסכים איתך כי אנחנו מתקרבים לזה.

אני כבר בתוך זה עמוק.

נשמע את משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה. דפני.

אני אתחיל וטלי תמשיך. בגדול במשרד הרווחה באמת האזרחים הוותיקים העולים או עולים ותיקים מקבלים שירות במסגרות שהשירות לאזרחים ותיקים מעניק להם. הדגש הוא באמת לאפשר לאזרחים ותיקים לייצר מועדונים ומועדונים חברתיים בשפת אימם. זאת אומרת אנחנו מבינים שאפילו שבנאדם שעלה באמצע שנות העבודה שלו, כשהוא יוצא לפנסיה והוא נמצא בעניין חברתי בהפגת הבדידות, הוא שמח להיות עם אנשים שהם מדברים את שפת אימו וגם באים מאותה תרבות ולכן יש לנו מועדוני אזרחים אנשים שהם דוברי רוסית וגם מועדונים לאזרחים ותיקים שהם דוברי אמהרית והיום מתחילים גם דוברי צרפתית, שלא לדבר על דוברי ספרדית למיניהם ודוברי אנגלית מהארצות השונות.

אם הזכרת את יוצאי אתיופיה, אז אנחנו גם במסגרת הדרך החדשה שמים דגש היום כדי לראות האם יש מספיק מענה ליוצאי אתיופיה ובמקומות שחסר אנחנו מוסיפים, באמת במקום כמו פתח תקוה נפתח מועדון מופ"ת בשיתוף עם השירות לאזרחים ותיקים. במקומות אחרים נפתחים מועדונים חברתיים וכתוספת והדבר הנוסף שאנחנו עובדים עליו עכשיו, יש לנו סטודנט, הוא עשה עכשיו, בנינו שאלון דובר השפה, אנחנו נמצאים באמצע תהליך של באמת לנסות ולבדוק האם - - - שחשובים להם, מה הקשרים החברתיים, מה הקשרים המשפחתיים. אנחנו עדיין עובדים על זה אבל כדי להעמיק את ההבנה האם מה שאנחנו עושים הוא מספיק, האם זה טוב, האם אפשר לפתח.

אני רוצה לשאול אותך דפני, אנחנו מבינים גם מהמידע של הממ"מ, שיש הרבה גורמים, משרדי ממשלה, ארגונים מהמגזר השלישי ורשויות מקומיות שמעורבים בשירות לאזרחים ותיקים, אבל אין גוף אחד שמרכז את העניין ואני מרגיש שיש יותר מדי ובין זה לזה, נופלים בין הכיסאות. אני רוצה שתסבירי לנו איך התיאום פה. משרד הקליטה אמר איך הוא עובד, המשרד לשוויון חברתי אמרו איך הם עובדים ואת גם עכשיו סיפרת לנו. איפה התיאום? האם יש שולחן עגול? האם יש גוף אחד שמרכז?

אני לא מומחית לזה אבל נדמה לי שעכשיו קם שולחן עגול שאמור לייצר תכנית לאומית לנושא של אזרחים ותיקים. אני פחות בקיאה בזה - - -

קם כבר?

לפי מיטב ידיעתי - - -

היו ניסיונות בעבר.

אני יכולה להגיד שבוועדה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב שיושבת במקביל לוועדה הזאת בעצם דנים בתכנית - - -

עכשיו?

כן. בעצם מגישים את סיכום הביניים של הוועדה שדנה בתכנית אב - - - אני חושבת שזה מקום שבו כולם - - -

אז יש שולחן עגול.

כן.

כמה פעמים ישבתם?

אני לא נמצאת בשולחן העגול הזה, אבל אני אומרת, זה קורה כאן בכנסת.

אני שואל בשטח. בכנסת יש הרבה שולחנות.

יש לנו הרבה מפגשים עם המשרדים השונים, אני לא יכולה להגיד שזה הגיע לכלל שולחן עגול מגובש שפועל ביחד, אנחנו מודעים מאוד לבעיה הזאת, מנסים איך שהוא להסדיר אותה, עם השלטון המקומי אנחנו בעבודה משותפת בכל הסדרות שאנחנו מפעילים ובכל ההחלטות ש אנחנו לוקחים, עם שאר המשרדים זה יותר בשיתופי פעולה, פחות שולחן עגול כרגע.

אין תיאום בין המשרדים. המשרד לשירותים חברתיים עושה מה שנראה לו.

זה - - - צריכה להיות תכנית, אתה צודק, אני חושבת שמי שרואה קדימה את הנתונים על זיקנה במדינת ישראל מבין לאיזו קטסטרופה אנחנו הולכים.

קטסטרופה חיובית.

קטסטרופה חיובית. ובאמת - - -

למה חיובית?

בגלל שתוחלת החיים עולה וזו ברכה.

בסדר, אבל אם אנחנו לא מטפלים - - -

אפשר לקצר את תוחלת החיים. במאמצים אפשר, אני מכיר כמה שיטות. אבל זה לא עובד.

תרצה או לא תרצה זה כן גדל, אבל השאלה איך אנחנו מטפלים.

זה צריך להיות משרד מתכלל כמו שיש תכנית לאומית ליוצאי אתיופיה במשרד רוה"מ - - -

על זה עובדים, דפני. זה מה שעשתה ועדת המשנה של טלי. עם - - - ואחרים. היא עושה עבודה טובה.

זה היה התפקיד של המשרד לאזרחים ותיקים.

אז אנחנו אימצנו אותו בכנסת והקמנו ועדה.

פה הנקודה, האם המשרד לאזרחים ותיקים מרכז את כל העניין?

לא.

למה?

אתה מתכוון באופן כללי של אזרחים ותיקים או בהתייחסות לעולים?

בכלל. כי העולים גם חלק מהאזרחים.

ברשותך, אני חושבת שהשירות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה מפעיל בגדול הרבה יותר שירותים לאזרחים ותיקים מכל גוף אחר.

השאלה היא האם הוא הגוף המתאם.

אני תיארתי, זה לא מושלם. אני יכולה להגיד שבמשרד כרגע ממש חדשות מהחודש האחרון, המנכ"ל והשר החליטו להעלות את השירות לאזרחים ותיקים לדרגת אגף, אנחנו היום אגף, אנחנו - - -

עד עכשיו הייתם מחלקה?

שירות. שירות בתוך אגף.

השירות הפך לאגף?

אכן כן. הוציאו אותנו מהאגף שהפך להיות מינהל ושמו אותנו ממש מתחת למנכ"ל. היום אנחנו אגף מתחת למנכ"ל ולא קשורים לשום מינהל אחר, וזאת מתוך הכרה בחשיבות של הנושא וכמו שאמרתם, מה שצפוי לנו בשנים הקרובות והצורך להיערך לזה וזה אני בטוחה כולל שיתופי פעולה - - -

יש לכם תכנית? לאגף יש תכנית איך לרכז את העניין?

אנחנו בונים אותה עכשיו.

אני אגיד לך - - -

רגע, בוא נשמע אותה. היא באמצע.

מכיוון שזה כל זה קורה כרגע, זה באמת חדשות טריות, אנחנו כרגע נמצאים בתהליך ארגוני של בניית התכניות שלנו והמבנה הפנימי של האגף וזה מאוד מתקדם.

אני אגיד מילה אחת. אני שמח מאוד על מה שאמרת וזה בהחלט לשבחם של השר כץ ושל אביגדור קפלן שהוא גם היה עכשיו בוועדה אצל טלי וגם בשבוע שעבר היה פה יום דיונים, אני כבר לא זוכר על מה אפילו והשר הופיע ודיבר הרבה על הנושאים של ה- - -

כת"ף.

נכון. בדיוק. במסגרת כת"ף. אני פשוט החמצתי את זה. והוא התמקד בזה. זה טוב מאוד. אין לנו תכנית לאומית. טלי מנסה לעשות בתת ועדה, היא לא יכולה. בואו נהיה כנים, זו משימה שהמועצה לכלכלה אולי הייתה יכולה לעשות והיא לא רוצה לעשות כי היא מודה שאין לה משאבים והיא לא תעשה את זה. כמו שאמרה דפני זה אתגר בסדר גודל שמדינת ישראל לא מתארת לעצמה את הממדים שלו. אם אנחנו מדברים היום על מיליון, מסתכלים כבר על 1,600,000 שזה לא רחוק, וזה ישפיע על שירותי הבריאות ועל שירותי הסיעוד ועל החינוך ועל הרווחה ועל הכל, הכל יושפע מהתוספות הבלתי רגילות האלה של אוכלוסייה שלא נעלמת, כפי שאמרתי קודם. צריכה להיות, תהיה תכנית לאומית אברהם, אני מבטיח לך, בסוף ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה, לא תהיה לו ברירה. בתי החולים קורסים ולא רק הם.

אבל אני שואל אותך. הממשלה הקימה משרד מיוחד לעניין הזה וקראו לו בהתחלה המשרד לאזרחים ותיקים, אחר כך הוסיפו כל מיני דברים ואז הגדירו אותו כשוויון חברתי ועדיין השירות לאזרח הוותיק - - -

נעלם.

לא, לא נעלם. הגדירו אותו כאגף נפרד בתוך המשרד.

נכון.

לכן אני אומר למה אותו משרד לא יכול לרכז את כל העניין של טיפול בקשיש או באזרח ותיק בישראל.

אני הולך לוועדה למעמד האישה, אני מצטער, יש לי הסבר בשבילך, אני אפגוש אותך במליאה היום אחרי הצהריים ואני אסביר לך.

תודה.

אני ממשרד הבריאות ואני תיכף צריכה לצאת, אז אם אתם רוצים לשמוע אותי אני אשמח.

בבקשה.

משרד הבריאות נותן שירותים אוניברסליים לכלל האוכלוסייה ובמסגרת הזו גם כמובן אזרחים ותיקים וגם העולים החדשים מקבלים את כלל השירותים שכולם יכולים לקבל. הנושא של הזדקנות האוכלוסייה נמצא על סדר היום של המשרד והוא אחד היעדים של המשרד נכון להיום, כשבעצם בפתח עומדת הרפורמה בסיעוד. אני מניחה שכולם שמעו עליה, שמעבירה את כל השירותים לאזרח הוותיק לקופות החולים ובמיוחד דגש על אוכלוסיות מיוחדות. אנחנו הבחנו שיש אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים שמזדקנות מוקדם מדי ואין להם שירותים היום וכאן כמובן צריך לכסות את התיאום והתכלול עם כלל השירותים, כלומר אדם שחולה נפש שמזדקן הוא לא יכול לקבל שירותים במשרד הרווחה, כי שם זה מוגבל בגיל וכהנה וכהנה יש עוד דוגמאות נוספות. מי שמטפל בעיקר באוכלוסייה הזו זה האגף לגריאטריה, השירות לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות.

יש לנו לגבי עולים חדשים ואוכלוסיות דוברות שפות אחרות יש לנו שירותי תרגום און ליין דרך המוקד של משרד הבריאות וכמובן יש לנו גם נוהל להנגשה תרבותית שמחייבת את כל הארגונים להנגיש גם בכתב את השירותים שלהם וגם להשתמש בשירותי התרגום. אז באופן כללי, גם בבריאות הנפש מצאנו שאוכלוסייה של העולים החדשים לא משתמשים בשירותי בריאות הנפש מסיבות שונות ושילבנו בעזרת משרד הקליטה עובדים סוציאליים יוצאי הקהילה האתיופית - - - בריאות הנפש, שזה היה מהלך נפלא. אחר כך קלטנו חלק גדול מהם בתוך המערכת. זה גם קירב את הנושא לאוכלוסייה וזה גם העלה את המודעות בקרב הצוותים הרפואיים למאפיינים של האוכלוסייה המיוחדת.

אז בגדול אנחנו מודעים לכל הצרכים של האוכלוסיות השונות אבל השירותים שלנו בעיקרם הם שירותים אוניברסליים שניתנים לקהילה.

אתם דואגים להנגשה לשונית לעולים חדשים. כי כל העולים שהגיעו בגיל מבוגר, קשה להם ללמוד עברית ולכן עניין ההנגשה הלשונית בעיקר לאוכלוסייה הזאת הוא מאוד קריטי.

אנחנו מאוד דואגים ואנחנו משתדלים שיהיו לנו עובדים, צוותים דוברי השפות השונות ובמידה ואין אז יש לנו את התרגום הטלפוני במוקד שהוא און ליין, כל הזמן נגיש.

תודה.

אפשר לשאול משהו? אני כתבתי והצגתי כאן בוועדה לפני כמה חודשים מסמך על הנגשה לשונית והתאמה תרבותית במערכת הבריאות ואחד הדברים שהבנו שהמשרד עושה זה ביקורות במוסדות הבריאות השונים בעניין הנגשה לשונית והתאמה תרבותית. מה שעלה במסמך אז והבנו שהמשרד מתכוון לטפל, זה שבעצם לא נערכו ביקורות בעניין הנגשה לשונית במוסדות גריאטריים וסיעודיים ורציתי לשאול האם התחילו כבר הביקורות האלה.

אני לא יודעת, אני אבדוק את זה.

נכון לאז לא היו ביקורות - - -

תראי, מה שאנחנו כן בודקים, עכשיו יצא מכתב, אני לא יודעת אם זה היה חוזר או מכתב, לכלל מערכת הבריאות, שאסור לדבר בשפה שלא מובנת לאנשים שנמצאים במסגרת. זאת אומרת יש מצבים, נאמר במוסד גריאטרי, אוכלוסייה שמרביתה דוברת עברית והמטפלים הם דוברי רוסית ואז הם היו ביניהם מדבירם רוסית מעל ראשי המטופלים. אז נכון להיום זה אסור. צריך לדבר עברית ליד דוברי עברית, רוסית ליד דוברי רוסית אם יש, וכולי.

השאלה אם יש כלים לעשות את זה באופן שיטתי בכל המוסדות.

הוצאנו הנחיה לשטח. לפני שבועיים בערך יצאה הנחיה לשטח לכל הארגונים במערכת הבריאות. אנחנו תמיד בדקנו את זה ברמה של עבודה סוציאלית, בדקנו את הנקודות האלה ולא רק את ה- - - , גם בהנגשה תרבותית. האם שמים מוזיקה שמותאמת, האם האוכל מותאם לאוכלוסייה, ממש ללכת ברמה - - גם בהנגשה תרבותית אנחנו הקפדנו במוסדות הגריאטריים כי פעמים רבות כל הפעילות, והאוכל, כל מה שהיה שם לא התאים לאוכלוסייה. אנחנו מאוד מאוד הקפדנו, גם כולל שילוב של אנשים .אם לוקחים אנשים דוברי רוסית ומכניסים אותם למוסד של, במגזר הערבי שדובר רק ערבית, אנחנו מנענו והתערבנו שם. זאת אומרת שיש מאוד מודעות והמשרד עכשיו הוציא לכלל מערכת הבריאות את ההנחיה הזאת שאני מקווה שאנחנו נבדוק אותה בבקרות שלנו.

נשמח לשמוע עדכון על מספר בתי החולים שבהם נערכו בקרות ייעודיות לנושא הזה.

הבקרות הן לא ייעודיות לנושא הזה. יש לנו בקרות כלליות שבתוכן נכנס גם - - -

נאמר לנו שמהשנה יהיו בקרות ייעודיות לנושא ההנגשה הלשונית ונשאלת השאלה האם - - -

בתוך המערך הגריאטרי?

לא. בכלל מוסדות הבריאות בישראל.

בדרך כלל אנחנו משלבים את זה אבל אני אבדוק את זה.

אף אחד לא עושה משהו ייעודי. בקרה היא בקרה ויש רובריקה.

אז בבתי החולים הכלליים אמורות להיות בקרות ייעודיות.

יש אגף שעוסק בנושא הזה של צמצום פערים וזה תחת אחריותו, אני אבדוק את זה איתם.

תודה.

אני מהייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו בביטוח לאומי.

בבקשה.

הבנתי שחבר הכנסת נחמן שי הקריא את מה ש - - -

לא, יושב ראש הוועדה הקריא.

אתה הקראת את המייל ששלחנו אתמול. בכל מקרה, אם יורשה לי לתת גם את המסגרת. תראו, המוסד לביטוח לאומי אני חושבת שם לנגד עיניו כבר עשרות שנים, בעבר, את הנושא של שפה, את הנושא של עולים חדשים, והראייה לכך אני חושבת שהשירות שלנו הוקם כבר בשנות השבעים המוקדמות, כשראו ובדקו שלמעשה אנשים שהם דוברי שפות אחרות מתקשים יותר במיצוי הזכויות שלהם ומהמקום הזה נבע הרעיון להקים את שירות הייעוץ לאזרח הוותיק היום, הייעוץ לקשיש דאז, כאשר הרעיון הוא שמתנדבים שהם דוברי שפות שונות מסייעים במיצוי זכויות לעולים חדשים דוברי שפות אחרות, כדי להנגיש להם את המידע, לעזור להם בתהליך. העיקרון הזה למעשה פועל עד היום. יש לי אבל שאלה ברשותכם לוועדה לפני שאפרוש את המשנה שלנו ואת הפעילות שלנו, כי זו ועדה מאוד חשובה. אנחנו מדינה קולטת עליה ומצבם של העולים החדשים הוא מאוד מאוד משמעותי וחשוב לכולנו כאנשי מקצוע, אני רק שואלת האם נעשה מחקר מקיף ויכול להיות שכן, אני מתנצלת אם אני לא יודעת, על מצבם הספציפי של האזרחים הוותיקים העולים החדשים. האם אכן נמצא שנושא מיצוי הזכויות בקרבם - - -

אנחנו לקראת הדיון הזה כמזכירות הוועדה פנינו לכל משרדי הממשלה הרלבנטיים רצינו באמת לקבל מענה מהמשרדים שקשורים, כמו שנאמר, ויושב ראש הוועדה ציין שאין משרד אחד שמתכלל את הפעילות, ולא קיבלנו מענה.

אוקיי. אבל אני חושבת אם יושבת למשל באוניברסיטה העברית, יש מרכז מידע שהמשרד לאזרחים ותיקים מממן אותו והקים אותו, מחקר מידע לחקר ההזדקנות בישראל, אז אולי יש מקום לפנות אליהם ולבחון את הסוגיה הזו, האם אכן עולים חדשים מבחינת תוחלת חיים, האם מצבם פחות טוב מהאזרחים הוותיקים האחרים. האם מבחינת מיצוי הזכויות יש שם בעיה.

- - - בוודאי, דיברו על זה.

אוקיי. האלה היא האם זה מבוסס מחקרית, כי אני חושבת שמתוך אחריות לאומית אנחנו צריכים להתבסס על נתונים מחקריים, על עובדות. כי התחושה באמת בעניין של מיצוי זכויות, אולי בעיות, עכשיו שוב, אנחנו כשירות ואני מבינה שאתה חבר הכנסת אברהם, ותודה לך, הקראת את הדברים, אני רק רוצה להגיד שאנחנו הקמנו ימי מידע עד לפני כשנתיים-שלוש מהמקום הזה שידענו, לא עשינו מחקר אבל ידענו שלמשל לקשישים האזרחים הוותיקים ועוד פעם, סליחה על המינוח קשישים, אנחנו עדיין מתרגלים למינוח - - -

אני אומר לך, קשה להתנתק. זה בשלבים.

בסדר. אז אומר בסוגריים שזה עניין של ערכים, יכול להיות שלא ירחק היום שהאזרח הוותיק יבוא ויעלה ויגיד מה זה ותיק, אני לא עתיק, ואז נצטרך עוד פעם לשבת על המדוכה ולבחור שם אחר. זה משהו הרבה יותר שורשי ועמוק מאשר סתם סמנטיקה, אבל אוקיי, זה המונח שנבחר אז אנחנו שם.

הבנו גם במסגרת ביקורי הבית אצל הקשישים, גם במסגרת הייעוץ שאנחנו נותנים בסניפים, שדווקא העולים החדשים מאתיופיה מתקשים במיצוי הזכויות בנושא הסיעוד, כתופעה. הם הגישו פעם אחת תביעה לסיעוד, אם הם נענו בשלילה כי מצבם ברוך השם לא היה מספיק סיעודי, למעשה הם לא הגישו שוב תביעה. היו בעיות עם זה שאין מספיק מטפלות וכולי ולכן מה שהחלטנו, זה להקים ימי מיצוי זכויות ומידע לכל הקשישים יוצאי אתיופיה בסניפים השונים, אני גאה להגיד - - -

איך פרסמתם את זה?

אני גאה להגיד שכמעט בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי, אנחנו קיימנו קשרים הדוקים עם כל הגורמים בקהילה שהם מטפלים באוכלוסייה הזו, פעילי ציבור, אנשי משרד הקליטה, אנשי הרשות המקומית, כי כל אחד יש לו את הנציגים שלו, בכל רשות זה היה שונה ולמעשה הלובי של סניפי הביטוח הלאומי שהוא בדרך כלל לובי רחב ידיים שם מתקבל הקהל, סודר במיוחד ליום מידע. כאשר ניתנו להם הרצאות בשפה האמהרית על הנושא של מה היא קיצבת זיקנה, איך אפשר לגשת אלינו, ישבו שם מתנדבים אחר כך דוברי השפה האמהרית ועזרו להם באופן ספציפי ליד פקידי התביעות. זה באופן כללי.

כמו שאתה הקראת, חבר הכנסת - - -

כל כמה זמן אתם עושים יום כזה?

אנחנו עשינו את זה בכל הסניפים, היו סניפים שעשו את זה פעמיים. עכשיו התחלנו כבר בשלב שני לקיים את זה לבני משפחה של יוצאי אתיופיה, כי בחנו ותהינו - - -

כי זה מה שחשוב, כי הם מגישים את הבקשה.

נכון. קודם כל היה חשוב לנו לבוא לקשישים וזה היה מדהים לראות אותם עם התלבושות שלהם, והרבה פעמים כשהיה קייס הוא בא ובירך על הלחם בלובי, זה היה מראה מאוד מרגש הייתי אומרת, במוסד לביטוח לאומי האוניברסלי הממלכתי הזה לראות את המעמד הזה. קודם כל האמירה שלנו הייתה "ברוכים הבאים, יש לכם פה מקום שייתן לכם מענה" זה היה חשוב לנו קודם כל להביא את הקשישים. בשלב הבא אנחנו בהחלט חושבים ומדברים על ימי מידע בתוך כתלי הביטוח הלאומי, לבני המשפחה של יוצאי העדה, זה כבר התחיל בסניף פתח תקוה, אנחנו הולכים לאמץ את זה. זה באופן כללי.

חשוב לי גם להגיד שכמו שקראת, יש לנו מתוך 5,000 מתנדבים גימלאים שעושים עבודה קבועה. זה לא מתנדב שבא ומחר איננו, הם מחויבים לפעילות, הם מוכשרים, הם מודרכים לאורך כל הדרך. 10% מקרב המתנדבים הגמלאים שלנו, הם כולם גמלאים, הם עולים חדשים שעלו משנות התשעים המוקדמות והלאה.

יש לנו קשר ושיתוף פעולה עם כל הרשויות המקומיות, גם עם מי שאחראי על נושא הקליטה, כשעולה צורך כזה או אחר ספציפי לגבי עולה חדש.

כך שכפי שאתם רואים, יש לנו נתב שיחות, בדומה למשרד לשוויון חברתי, גם לנו, זה משהו די ישן במשרד שלנו, נתב לפי שפות, כלומר דובר השפה האמהרית רואה את המספר הספציפי לדוברי השפה, הוא מתקשר והמענה הקולי שואל אותו בשפה שלו לפי הטלפון, באיזה ישוב אתה גר. הוא אומר את שם הישוב וזה באופן אוטומטי מעביר אותו למחלקה שלנו בסניף אליו הוא שייך. חוץ מזה הקמנו לפני כ-4-5 שנים מרכז מידע ארצי שיושב בסניף רמת גן וכאשר מתקבלת שיחה של דובר שפה אחרת, אנחנו מתווכים בין אותו פונה לבין דובר השפה האחרת, גם אם צריך לפנות לסניף אחר.

יחד עם זאת, והרשו לי, אולי זה לא המקום להגיד, כיוון שהזכרת ואמרת משפט שהוא מאוד יפה בעיני והוא אחראי בעיני, אתה אמרת שהעולים החדשים לצורך העניין מקרב הוותיקים, הם בעצם חלק מאוכלוסיית הוותיקים בכלל. האזרחים הוותיקים. אני מהמקום הזה, כמוסד לביטוח לאומי שערך עליון כמו כל משרדי הממשלה זה ערך האוניברסליות, אז אני חושבת שיש מקום באמת, לא סתם אמרתי מה המחקרים אומרים, כי כן יש מקום של אחריות לאומית לבחון בכלל את מצבם של האזרחים הוותיקים כי אנחנו יודעים כמוסד לביטוח לאומי שישנם בקהילה אזרחים ותיקים שהם לא עולים חדשים שבגלל שהם לא מקבלים השלמת הכנסה אז מצבם הכלכלי, הבריאותי, החברתי, כי זה הכל פונקציה של כסף, מצבם הרבה פחות טוב מאותם עולים חדשים. לכן אני אומרת, יש מקום שאנחנו ממקום של אחריות לאומית נתבסס על נתונים ונראה מה המצב, לתת ברמה האוניברסלית ולא הסקטוריאלית כי יש פה איזו שהיא בעיה. אנחנו יודעים שיש בעיות שנובעות מקשיי תרבות ושפה ועצם זה שהם עולים חדשים ומוגדרים כעולים חדשים, אבל זה לא אומר שבכל המקרים מעצם זה שהוא עולה חדש, לצורך העניין, מצבו בהכרח פחות טוב מהרבה מאוד אזרחים ותיקים שאולי יש להם פנסיה זעומה, או שנגיד אישה אלמנה שחיה על קצבת זקנה ו-50% שארים ואז זה כבר לא מזכה אותה בכל ההטבות וההנחות שלהם זכאי עולה חדש, כמו פטור מארנונה, כמו הנחה בדיור וכולי, ולכן אני אומרת שוב, לנו כולנו יש אחריות ברמה הלאומית ולכן יש מקום להתבסס על נתונים ומחקרים ולפעול על פי זה. זה מה שאני ממש מבקשת, מכל חבר כנסת באשר הוא.

אני מסכים איתך, אני מכיר את הנושא היטב, אמרתי קודם, הייתי עובד סוציאלי בתחום הקשישים.

אז אתה ראית את המקרים האלה.

כן. ואנחנו פעלנו, לצערי הרב, אני לא יכול להגיד שאין שינויים, יש שינויים אבל שינויים ממש לא מהשורש, לפתור את הבעיות האלה. לכן אנחנו צריכים באמת לפעול. היום הכנסת כמובן מציינת את זה, יש ועדות שונות שמדברות על כלל האוכלוסייה - - -

זה חייב להיות, כי אם לא, אנחנו נלך לקטסטרופה עם הסקטוריאליות הזאת.

אנחנו פה מדברים על העולים בגלל שזו ועדת עליה וקליטה. הרעיון שלך, את צודקת, ואנחנו צריכים לשאוף.

לתשומת ליבם של כל קובעי המדיניות. תודה רבה.

תודה. הסוכנות היהודית בבקשה.

אני ממונה תכניות קליטה בסוכנות היהודית וגם עובדת סוציאלית ב- - - השניה. בסוכנות היהודית יש הרבה דברים שמיועדים לסייע לעולים מבוגרים בשלב העלייה שלהם. כדוגמה, כאשר יודעים מראש שמגיע עולה עם בעיות בריאות מיוחדות, בעל צרכים מיוחדים וכן הלאה, אז יש מדור התמודדות והמסמכים מגיעים מראש, כך שהמערכת מכינה מקום מיוחד, אם זה אשפוז, אם זה שיקום, אם זה הוספיס או כל דבר אחר לפי הצרכים המיוחדים. עולה כזה ישר משדה התעופה, אם יש צורך כזה, מגיע למקום שהוא מיועד. כמובן זה צריך להיות סידור מוקדם, כמובן יש את כל המסמכים, ניגשים לכל הוועדות במקום מועמד לעליה שהוא עוד לא נחת. זה אחד מהדברים שהסוכנות היהודית עושה בשלבים הראשונים, עוד לפני שהעולה מגיע, כך שישר אחרי הנחיתה הוא מקבל מענה מקצועי לצרכיו המיוחדים.

מבחינת תכניות קליטה, כמו שדיברו היום על הנגשה לשונית, גם בסוכנות היהודית מופעל גלובל סנטר, מרכז שירות בכל השפות, ממש בכל השפות אפשר להגיד, יש שם חוץ מארבע השפות העיקריות גם שפות כמו גרמנית ופורטוגזית, שפות פחות נחוצות, כך שרוב מגישי השירות, יש ביניהם מישהו אחד שאולי יודע לדבר בשפות פחות נחוצות, כך שהדבר הזה עובד הרבה מאוד שעות ביום ונותן מענה לעולים שפונים בשפות, ולאו דווקא העולים האלה פונים בשאלות או אתגרים שקשורים לאותו עולה, אלא כמו שהביאו קודם דוגמה, נגיד העולה יכול להתקשר עם איזו שהיא אי הבנה עם הרשויות והנציג הזה יודע איך לעזור לו לפנות למקום שיכול לתת מענה, גם אם זה לא קשור דווקא לסוכנות היהודית או דווקא להיותו עולה חדש וכן הלאה.

מבחינת תכניות ההכנה לעליה, הסוכנות היהודית מעבירה בכל הארצות מהן יש עליה אולפנים, כולל אולפנים שהם לפעמים מיועדים לקבוצות גיל שונות, אם יש אפשרות כזאת כמובן, כי במקום קטן אי אפשר לארגן אולפן לכל קבוצת גיל, אבל במקומות ראשיים יש אולפנים שגם נותנים מענים לקבוצות גיל, אלה שמתכוננים לעליה. מארגנים גם ירידים, מעבירים מפגשים, מעבירים מועדוני תרבות למיניהם, לפעמים זה ביחד עם עוד מוסדות שפועלים בחו"ל, כך שדואגים להכנת העולה, כולל עולה מבוגר, למעבר הזה, דואגים למצב הדחק שלו ומצב החרדה שלו בפני אי ודאות, עד כמה שניתן להוריד, וזה מאוד חשוב במיוחד באמת לעולים בגיל מבוגר יותר, כי הם פחות אולי יודעים ברשתות חברתיות להכיר את המצב, אולי פחות יודעים להסתדר לבד במצבי אי ודאות ולקבל מידע. זה בעצם תפקידה של הסוכנות היהודית שהוא לא קשור למשרדי הממשלה פרופר, רק אחד התחומים, אחת הנישות בפזל הזה איך - - -

אתם הראשונים שנפגשים עם העולים.

גם לפני שהוא נהיה עולה, זה השלב שמאוד חשוב ויש אפשרות לתת בשפתו כל מיני מענים והכרויות עם המערכת, כולל כמו שציינתי בהתחלה, אם מישהו צריך משדה התעופה להגיע למצב מיוחד, גם זה ניתן. יחד עם זאת, כמובן יש הרבה דברים שדורשים עוד הרבה - - -

תודה. אני רוצה לפנות לאוניברסיטת תל אביב. עו"ד יעל הבסי אהרוני בבקשה.

אני רק אעלה סוגיה שעלתה כאן על ידי חברי הכנסת ולא כל כך קיבלה התייחסות ממשרד הקליטה. אנחנו קליניקה שמעניקה ייעוץ משפטי וגם ייצוג משפטי ללא עלות לאנשים בזקנה בכל הארץ, אנחנו יושבים באוניברסיטת תל אביב ואנחנו מגיעים לכל הארץ. הסוגיה של רשימות הממתינים של הדיור הציבורי של הקשישים העולים ורבים מהם הם אכן כבר בגיל שניתן בהחלט להתייחס אליהם כקשישים היא סוגיה מאוד קשה, משרד השיכון מסרב להעניק איזה שהוא פתרון לקשישים שנמצאים ברשימה של משרד הקליטה, על אף שלמשרד השיכון יש יותר מענים יחסית לאוכלוסייה שהוא מתמודד איתה, זה מסיבות אחרות שלא נרחיב עליהן, אבל אנחנו לאחרונה טיפלנו במקרה של אישה שעמדה למצוא את עצמה מחוסרת דיור בגלל שלא היה לה כסף לשכר דירה בשוק הפרטי.

הסיוע בשכר דירה שמוענק לקשישים הממתינים הוא נמוך מאוד ביחס למה שדרוש בשוק הפרטי. משרד הקליטה הודיע לה שאחרי 24 שנים של המתנה בתור היא מספר 62. משרד השיכון אמר שהוא לא מוכן לדבר עליה בכלל בגלל שהיא ברשימה של משרד הקליטה ובסופו של דבר אף אחד לא מצא לנכון למצוא לה איזה שהוא פתרון.

בעיה נוספת היא הסיפור של הקשישים שוב, שנזקקים לסיוע בדיור ונעזרים בגמלות סיעוד מהביטוח הלאומי, משרד הקליטה לא מוכן להקצות להם מקום בהוסטלים על אף שהם מקבלים סיוע מגורם אחר. אלה נושאים שנמצאים בטיפול משרד הקליטה ואנחנו לא רואים שום אופק בסיפור הזה.

בעניין הדיור הציבורי, זו בעיה קשה ויש רשימה ארוכה. כמה עכשיו מחכים ברשימה?

היו 30,000. אפשר לשאול איפה רבים מהם נמצאים היום.

20,000 או 26,000.

היות ובאמת הוועדה שיושבת בראשותה של חברת הכנסת טלי היא זו שתמשיך את העבודה, ברשותך אם אתה יכול לבקש שתהיה רובריקה בנושא של אזרחים ותיקים עולים, שהם יכולים להיות גם ותיקים דרך אגב - - -

הוועדה שלה גם מטפלת בכל האזרחים הוותיקים.

אני חושבת שהיא מסתכלת על כל המערך, והיא לא שמה דגש על הנושא של אנשים שאני קוראת לזה, שיש להם חסם לשוני תרבותי כי לא בהכרח הם עולים, אבל עדיין אנחנו נראה את הסיכון שלהם כי הם גם בודדים וגם לא דוברי השפה. ובטח יש עוד דברים נוספים שלפעמים הם מקבלים חוק סיעוד, כלומר אם אנחנו נגדיר אוכלוסייה מאוד ספציפית ואם אתה תוכל להיות השומר בוועדה הזו, כי אני לא חושבת שהם שמים לב לאוכלוסיית הקצה. אני כן הייתי מציעה, כדי לדעת בסופו של דבר שייפתחו תכניות, שתהיה מעטפת רגישה לחסמים שלהם עם המענים, שתעטוף אותם בהתאם לסוג המיוחד של החסמים, אם ייבלעו בסך כל האוכלוסייה, ולא דומה האוכלוסייה שהיא גם איננה דוברת שפה, גם לא התערתה ונמצאת במקום - - - אני חושבת שצריך לשים לב לזה, אני לא בטוחה שיש שם מישהו ששם את תשומת הלב.

תודה על ה- - -. לפני שאני מסכם, אתן לברכי דליצקי, מנהלת האגף לאזרחים ותיקים.

אני מנהלת האגף לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי. עירית ייצגה אותנו בוועדה הזאת, אכן באתי מהוועדה של טלי פלוסקוב. אני רוצה לדייק שאלות שעלו כאן ולא ניתן להן מענה לגבי התקציב של האגף, תקציב פעילויות שעומד על כ-80 מיליון שקל. הפעילויות של האגף הן פעילויות רחבות מאוד בתחום של תעסוקה, בתחום של דיור, בתחום של זיקנה פעילה על כל היבטיה.

מה זאת אומרת תעסוקה, את יכולה להבהיר?

ברור. בנושא של תעסוקה הייתה החלטת ממשלה שגם נחמן שי שהיה כאן, היה שותף אליה, שלמעשה שמה את הזדקנות האוכלוסייה כאחד משבעת היעדים של ממשלת ישראל, מתוכה נולדה החלטת ממשלה שמדברת על תעסוקת אזרחים מבוגרים. אנחנו מובילים אותה יחד עם משרדים ממשלתיים נוספים ולמעשה בתוכה הקמנו פלטפורמה ייעודית שקוראים לה "דרוש נסיון" להשמה של אזרחים ותיקים בשוק התעסוקה.

בעברית בלבד, נכון?

לא. גם ברוסית. אני יכולה גם להנגיש לך את הדברים גם ברוסית וגם בערבית.

מה עם אמהרית, צרפתית, אנגלית?

המוקד שלנו שעירית עומדת בראשו, 8840 נותן מענה בכל השפות האלה גם, במגוון רחב של שפות. זה לעניין של תעסוקה. אני רוצה לומר שבימים אלה אנחנו למעשה מקימים מרכזי הכוון ברחבי הארץ, יקומו שמונה מרכזי הכוון ברשויות מקומיות שאנחנו מאוד מזמינים, אנחנו בקשר עם משרד הקליטה על מנת שבתוך מרכז ההכוון יהיה גם נציג שהוא דובר רוסית ודובר אמהרית על מנת שנוכל להנגיש למעשה את הכניסה של אזרחים ותיקים לתוך תקופת החיים החדשה, תקופת הפרישה שלהם, בצורה טובה יותר. אני ערה לשעון שאומר שזמן הוועדה פג, אז אני מתייחסת רק לדברים האלה. תודה לכם.

תודה. תודה לכל המשתתפים. אני מסכם את הדיון. קודם כל אני מברך שהכנסת היום מציינת את היום לאזרחים ותיקים, זה חשוב מאוד וכך גם אנחנו בוועדת העלייה והקליטה והתפוצות התמקדנו יותר בתחום האזרחים הוותיקים עולים חדשים.

לאחר ששמענו את משרדי הממשלה והגורמים המטפלים, כמובן חבריי חברי הכנסת, אנחנו מסכמים כי:

1. המדינה צריכה להיערך להתארכות תוחלת החיים של האזרחים הוותיקים במדינה.
2. לקשישים עניים אין זמן. הם צריכים פתרונות מידיים להקל על המצוקה שבה הם נמצאים.
3. הוועדה מברכת את משרדי הממשלה, כמובן משרד העבודה והרווחה, על ההחלטה להפוך את הטיפול באזרחים ותיקים במסגרת אגף, כפי ששמענו שהקימו אגף. התרשמנו שאין מדיניות ואין תכנית שנקבעה בשלב הזה ולכן אנחנו קוראים למשרד לקבוע בזריזות את המדיניות ותכנית הפעולה על מנת לתת מענה לאזרחים ותיקים.
4. הממשלה צריכה לחשוב על משרד אחד שיטפל באוכלוסיית האזרחים הוותיקים, כפי שהיה בעבר. בתחילה הוקם המשרד לענייני אזרחים ותיקים ואחר כך באמת התגלגל רק לאגף. אני לא אומר שצריך שר מיוחד לזה, אבל - - -

אולי ללכת כמו שעשו בדרך החדשה. צריך היום את ראש הממשלה, תכנית לאומית בראשותו של ראש הממשלה, להוביל, לכנס את כל המשרדים. אני חושבת שהדוגמה היפה של הדרך החדשה או הדוגמה של תכנית לצעירים, אלה דברים שהיום מתבקשים, ממש זועקים הייתי אומרת.

המסר ברור. לזה אנחנו שואפים.

5. יש לבצע מחקר, אני מסכים עם נציגת הביטוח הלאומי שאמרה שצריך לעשות מחקר כדי לבדוק את מצבם של האזרחים הוותיקים עולים חדשים.

אפשר בתחום הזה הערה קטנה? כאשר מדובר על הכנסות של האנשים, לא נלקח בחשבון נושא הדיור, וכשאנחנו מדברים על ההכנסות באמת יכול להיות שיש למישהו הכנסה מאוד נמוכה ואפילו חסרה פנסיה, אבל יחד עם זאת יש לו דירה משלו או אפילו יותר מאחת. כאשר אצל העולים הסיטואציה הזאת תמיד שונה. לכן מאוד חשוב כאשר אנחנו מדברים על אינטגרציה ושילוב והתייחסות כללית, שהתחום הזה יהיה כי זה פואנטה מאוד חשובה - - -

לתחום המחקר, כן.

זאת המלצה שחברת הכנסת טלי פלוסקוב הכניסה לדו"ח הביניים - - -

ברשותכם, שוב אני אומרת, העניין הזה של סעיף הדיור זה משהו שהוא בדרך. השאלה היא התוצאה בסופו של דבר. שוב, האם תוחלת החיים היא נמוכה יותר, האם אכן נושא מיצוי הזכויות הוא בעייתי יותר - - -

זה צריך להיבדק במחקר. זה יהיה מחקר מדעי.

אם אדם גם חולה, גם איננו מדבר עברית, גם אין לו דיור - - - בואו נראה איך - - -

תודה. תנו לי לסכם. עוד נקודה.

6. ועדת העלייה והקליטה קוראת לכל הגורמים הנותנים שירותים לאזרחים ותיקים, לדאוג להנגשה לשונית. ידוע שלאוכלוסיית העולים החדשים אזרחים ותיקים יש קושי בשפת העברית ולכן צריך לדאוג להנגשה לשונית.

יכול להיות אדם שעשרים שנה פה בארץ ולא מדבר עברית. זה לא עולים, זה אנשים שיש להם חסם לשוני. חשוב לראות את כלל האוכלוסייה, לא רק מי שעלה ב- - -

לזה אני מתכוון.

החסם הלשוני.

כן. צריך לדאוג לזה. אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07.