פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
32
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/07/2018
מושב רביעי
פרוטוקול 327
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ח (04 ביולי 2018), שעה 9:33
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/07/2018
הסדרת תשלומי קצבת הזקנה מרוסיה לאזרחים ישראלים שעלו מרוסיה והגישו בקשות לפני כשנה
פרוטוקול
סדר היום
הסדרת תשלומי קצבת הזקנה מרוסיה לאזרחים ישראלים שעלו מרוסיה והגישו בקשות לפני כשנה
מוזמנים
¶
עמוס רוזנצויג - עו"ד, יועץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי
ליאת בג'יו - מנהלת תחום קשרי חוץ, המוסד לביטוח לאומי
יעקב ליבנה - מנהל מחלקת אירו-אסיה, משרד החוץ
אברהם שרנופולסקי - מת"ל, ועדת עליה וקליטה
יגור מרטינוב - יועץ שגרירות רוסיה בישראל
דמיטרי אלושקין - דובר שגרירות רוסיה בישראל
ולרי לייבושיץ-סילבר - היחידה ליהדות דוברת רוסית, הסוכנות היהודית
יאנה בריסקמן - עיתונאית, תאגיד השידור הישראלי
רומן סוקולוב - מזכ"ל תנועת חזית הכבוד
טטיאנה פרוקופייב - מוזמן/ת
סמואלוביץ טטיאנה - מוזמן/ת
סמואלוביץ לריסה - מוזמן/ת
אמיליה לרין - מוזמן/ת
אליזבטה גוזנייב - מוזמן/ת
אוה אירוחי - מוזמן/ת
סמיון קיטאיציק - מוזמן/ת
רישום פרלמנטרי
¶
עופרה ארגס - חבר תרגומים
הסדרת תשלומי קצבת הזקנה מרוסיה לאזרחים ישראלים שעלו מרוסיה והגישו בקשות לפני כשנה
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
היום 4 ביולי 2018 השעה 9:33. אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בוקר טוב למנהלת הוועדה אנחנו מאחלים הצלחה למנהלת החדשה שנכנסה ממש בימים אלה לתפקיד. בוקר טוב לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, לנציגות של משרד החוץ שלנו, הביטוח הלאומי, שגרירות רוסיה בישראל והציבור שהגיע אלינו לדיון.
הדיון הזה מתקיים בעקבות בקשתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה, הנושא מוכר לנו טוב מאוד, כבר דנו בנושא הזה לפני כשנה, עוד לפני שבכלל היו מקבלים פניות מאנשים. אני אישית ביקרתי במוסד לביטוח לאומי וראיתי את המרכזים וראיתי התארגנות של הביטוח הלאומי לנושא הזה, אבל לצערי הרב אנחנו היום נמצאים במצב – בכל אופן זה מה שאנחנו שומעים מהציבור, וזה הדבר שנותן ציון כזה או אחר לעבודה שאנחנו עושים בארץ בנושא, ולצערי הרב המספרים שיש לנו הם לא מספרים מרגיעים ולצערי הרב גם כשאנחנו עושים בדיקה קצת יותר מעמיקה, מצד אחד אנחנו רואים שהתקינות של המסמכים לא נכונה וזה אומר שהפקידים בביטוח הלאומי לא נתנו מספיק תשומת לב, הבנתי שהיו מספר מסמכים, יש לי מספרים מדויקים, אני פשוט לא רוצה להעלות אותם, שביטוח לאומי פשוט שכח לשים חותמת על זה שהם קיבלו והנתונים נכונים, אבל הבנתי שזה תוקן די מהר. דבר שני, הבנתי שהיו הרבה מסמכים שהיו תקועים במעבר הגבול משום מה.
מטרת הדיון היום היא קודם כל לשמוע את הנתונים המעודכנים, כי נתונים שיש לי כרגע הם קצת ישנים, הנתון שיש לי בעצם שהוגשו כ-17,000 בקשות, כ-1,300 קיבלו אישור חיובי, 277 תשובה שלילית. זה העדכונים האחרונים.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כן אני יודעת. כרגע מביטוח לאומי בכל אופן, 18,040 תביעות לתשלומי פנסיה. אני אומרת בכללי, אם את רוצה כמובן תיכנסי יותר לעומק. מה אנחנו מבינים פה? כי אנחנו מדברים על פנסיה בגובה של 70 דולר מקסימום, זה הנתון שיש לנו, אני אשמח לשמוע מנציגי רוסיה מספרים יותר מדויקים. ומה זה 70 דולר, אני אומרת לאנשים האלה שאנחנו מדברים עליהם, 70 דולר זה הרבה כסף. רובם של האנשים הם כאלה שחיים מתחת לקו העוני, זה אנשים שמקבלים השלמת הכנסה ממדינת ישראל ולכן כל שקל עבורם זה תוספת ללחיות בכבוד ואנחנו צריכים לעשות כולנו ביחד כך שאת 70 הדולר האלה שהם באמת לאנשים שמגיע להם, הם נתנו חלק מאוד גדול מחייהם לטובת המדינה שהם נולדו בה והמדינה הזאת גם מצד אחד כדי להעריך את האנשים האלה, גם מצד שני כי מגיע להם, צריכים לתת להם את מה שמגיע להם.
אני מאוד אשמח גם שמדינות אחרות, אגב, הרבה מדינות מחכות לתוצאה של המהלך הזה ואני מקווה מאוד שבתקווה והתהליך הזה יצליח, אנחנו נוכל גם להרחיב את המדינות שישלמו פנסיה לאזרחי מדינת ישראל שעבדו באותן מדינות. אני אתן לקסניה, ביקשת קצת להעמיק.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב לכולם. אנחנו שוב נפגשים ודנים בנושא הזה של פנסיות שמגיעות בזכות ולא בחסד לאותם עולים שעלו מתחומי הפדרציה הרוסית או ברית המועצות ועבדו בתחומי רוסיה ומגיע להם לקבל את הפנסיה שלהם כי הם עבדו שם שנים רבות, ואני רוצה להתחיל מרגע משמח מאוד שאז ראש הממשלה מכריז בחגיגיות לפני כשנתיים, זה היה בערב נובי גוד, הוא הכריז על כך שהפתרון הזה, הסוגיה הזאת נפתרה, מצוקה של הרבה מאוד שנים הגיעה לסופה ואנחנו כולנו שמחנו יחד איתו, כי אנחנו יודעים עד כמה החיים לאזרחים מבוגרים במדינת ישראל לא קלים, עד כמה המצוקה הכספית היא קשה, ואנחנו גם יודעים שרוב רובם של אזרחים עניים, קשישים עניים שחיים מתחת לקו העוני, רוב רובם עולים ממדינות חבר העמים.
אז נכון שפנסיה מרוסיה זה לא תרופה שעונה עכשיו על כל הסוגיות ועל כל הבעיות ועל כל המצוקות, אבל בהחלט כפי שאמרה חברתי טלי פלוסקוב, כל שקל נחשב, ואנשים שנאבקים למען הישרדות בוודאי ובוודאי הסכומים האלה שמצטברים בסופו של דבר, בסוף השנה הם מצטברים לאיזה שהוא סכום שאפשר ללכת לעשות טיפולי שיניים, אפשר לקנות משקפיים, אפשר לבזבז על כל מטרה שהיא. כמובן שהכסף הזה חשוב מאוד.
אז בואו נעבור קצת על השתלשלות העניינים כדי להבין איך הגענו עד הלום, שאנחנו נמצאים במצב שבו רוב הבקשות עדיין לא נענו ולא אושרו ואנשים גם מתבשרים על כך שהמסמכים שלהם אולי הלכו לאיבוד, תקועים במכס, הלכו לאיבוד, ובכל אופן הם עדיין לא מקבלים כלום.
אז ב-2016 במוסקבה נחתמת האמנה בדבר שיתוף פעולה בין רוסיה לישראל בתחום הפנסיות. יולי 2017 נחתם פרוטוקול לאמנה שמפרט כיצד הדברים יעבדו בפועל, בין השאר לוגיסטיקת תשלומי הפנסיה לאזרחי ישראל שעלו מרוסיה וגרו שם לפני התפרקות ברית המועצות, שזה בערך 70 דולר, יש סכומים קצת יותר גדולים אבל לא בצורה משמעותית.
מי שאמון בשני הצדדים, בצד הישראלי זה המוסד לביטוח לאומי, בצד הרוסי זה קרן הפנסיות הרוסית. באוקטובר 2017 האמנה נכנסת לתוקף וב-1 לאוקטובר ישראלים ותיקים מתחילים להגיש את המסמכים לביטוח הלאומי, שאמור היה להעביר את הבקשות לקרן הפנסיות הרוסית, שמצידה התחייבה לטפל בפניות, שימו לב, עד שלושה חודשים. זה מיום הפניה לביטוח הלאומי. כלומר אנשים שפנו באוקטובר 2017 כבר היו אמורים להתחיל לקבל את התשלומים שלהם כבר מינואר 2018. אנחנו נמצאים עכשיו בחודש יולי, להזכירכם, אז בפברואר גג הכסף הזה כבר היה אמור - - - כן, זו ההתחייבות הדו צדדית. זה התחייבות בין הצדדים שהתפרסמה בתקשורת וזה לא סוד או משהו כזה, הנתונים האלה הם גלויים. המוסד לביטוח לאומי מפרסם כי נכון לינואר 2018 ועכשיו כמובן יש נתונים מעודכנים, הוגשו כבר 17,650 בקשות. זה גדל ב-1,000, אבל עדיין אנחנו מדברים על סכומים יחסית גבוהים. עד חודש אפריל 2018 אושרו 442 בקשות בלבד.
מהשגרירות הרוסית נמסר לנו כי התקבלו בקרן הפנסיה הרוסית 11,206 פניות, נכון לחודש מאי 2018. איפה עוד 6,000 פניות נמצאות? מה קורה איתן? במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הקופסאות עם המסמכים נשלחו באותה דרך כמו שאר המסמכים, בקרן הפנסיה הרוסית טוענים שכלל לא התקבלו שם וכמובן יש לנו גם פניות שהוחזרו מרוסיה לישראל כי הייתה חסרה חותמת או חתימה של פקידי ביטוח לאומי, אנחנו מקווים שהדברים האלה תוקנו.
אנחנו מקבלים מדי יום, חברי הכנסת דוברי הרוסית, אנחנו מקבלים מדי יום פניות של אזרחים מודאגים שרוצים כבר לדעת מתי הם יקבלו את הכסף הזה שכנראה, רטרואקטיבית, המילה הזאת לא עובדת כאשר צריך לשלם חשבון חשמל או חשבון מים. אי אפשר לבוא לפקיד ברשות החשמל ולהגיד לו "תשמע, הפנסיה מגיעה לי רטרואקטיבית עוד שמונה חודשים אז אני אשלם לכם את החוב כשהיא תגיע". אפשר לשלם אותו רק היום. אז אנשים שכבר תכננו וכלכלו את הצעדים שלהם כי הם ידעו שהם יקבלו את הכסף הזה, כרגע הם נותרים ללא כלום. אנחנו היום יוזמים את הדיון הזה כדי להבין מתי הכסף יועבר, מתי יטופלו כל הבקשות, מה עלה בגורלן של אותן הבקשות שלא הגיעו ליעדן, ומתי הן יגיעו ונשמח לתשובות, גם מביטוח לאומי וגם מהדוברים המכובדים של השגרירות הרוסית. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
תודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, אני שוב לפרוטוקול רוצה להקריא את הנתונים המעודכנים ביותר שנמסרו מעו"ד עמוס רוזנצוייג. עד כה הוגשו למוסד לביטוח לאומי 18,040 תביעות לתשלומי פנסיה מרוסיה. מתוכן אושרו כנתקבלו על ידי המוסדות ברוסיה 17,523 תביעות. עדיין יש פער של 500 שאני לא יודעת איפה הוא אבל 17,000, לעומת 11,000 שהיה שם. לאחר בחינת התביעות הוחזרו כ-4,000 תביעות להשלמת מסמכים ופרטים כאשר כ-3,500 כבר נשלחו חזרה לרוסיה לאחר תיקון והשלמת המבוקש.
עמוס רוזנצויג
¶
אולי רק להשלים את הנתונים, חשוב להזכיר, דווקא להתחיל מהסוף שהוא סוף עם נתונים חיוביים יותר, הנתונים מרוסיה לגבי אישור זכאות מגיעים על בסיס רבעוני, הם לא מגיעים באופן שוטף אלא מדי רבעון. ברבעון הראשון, שזה היה בעצם הפעם הראשונה שנשלחו בקשות והתקבלו אישורים, אושרו כ-440 בקשות. ברבעון השני שתחילתו בחודש יולי כבר נמסר לנו שאושרו 3,400 בקשות. זאת אומרת במצטבר עד היום - - -
עמוס רוזנצויג
¶
זכאות. כשהזכאות הזאת, אנחנו מקבלים אותה באמצעות קובץ שהוא קובץ תשלומים, הוא מגיע כתשלום אחד שאנחנו מפזרים אותו לאנשים, אבל פה יש את אישורי הזכאות לכלל האנשים. יש סכום גלובלי וזכאות של כל אדם.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
רגע, אני רוצה לשאול. יש פה שאלה באמת נכונה. ברגע שאתם מקבלים את הקובץ אתם כבר מעבירים את הכסף לאנשים?
עמוס רוזנצויג
¶
3,400 אנשים מקבלם, אושרו לקבלת קצבה והקצבה שמשולמת להם, נכון אמרת, משולמת להם מיום הגשת התביעה. זאת אומרת אם הגישו באפריל או הגישו בנובמבר, כמובן הגישו לא באופן סתמי אלא הגישו תביעה שהיא חזקה ומבוססת, כי יכול מישהו להגיש תביעה שאין בה את האסמכתא הדרושה לכך שהוא עבד, מקומות עבודה וכולי, אין בה את האסמכתאות לתקופת העבודה שלו, לא יכירו לו. אבל אם הוא יגיש באופן סדיר את המסמכים יכירו לו מיום ההגשה למוסד לביטוח לאומי בארץ תשלום, וזו המשמעות הרטרואקטיבית. אם אני מסכם את הסך הכל, אז הסך הכל שאושרו זה 3,800 זכאים מתוך סך כל האנשים שהגישו, 18,000, בסך הכל 700 נדחו. אם אני עושה נכון את החשבון של 12% בערך של אנשים שנדחו ונאמר להם שאין להם זכאות, לגבי שאר הגורמים שעדיין לא קיבלנו את התשובה, זה נעשה בתהליך.
אז לגבי ההערה, קודם כל מרבית הבקשות התקבלו, חסר חתימה או חסר חותמת וכולי, כל השינויים הבירוקרטיים והפקידותיים האלה שהיו דרישות, אגב, זה לא שלא הייתה חתימה, הייתה חותמת של הפקיד, אבל הם ביקשו פרוצדורה מסוימת, שבנוסף לחתימה תהיה גם חותמת, דרישות ספציפיות, הייתה פה משלחת מרוסיה, היא הסבירה בדיוק מה הם מבקשים ברמה הבירוקרטית כדי שהטופס יניח את דעתם, אז התיקונים האלה נעשו כפי שראיתם, הייתה היערכות מסיבית, בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
שאלה לי אליך, ה-700 שנדחו, האם אתם יודעים מה הסיבות לדחייה ואם אנחנו עוזרים לאנשים כן לעשות בקשה חוזרת או לעזור להם כן להגיש?
עמוס רוזנצויג
¶
אני אגיד שכבר כשהייתה פה המשלחת, הם באו ואמרו שהם גם לגבי אלה שנדחו, או לגבי אלה שלא הגישו מספיק פרטים הם עושים תהליך שנקרא תהליך של מיצוי זכויות, הם מנחים מה יש לעשות כדי להשלים את הפרטים החסרים, הם מציינים את זה - - -
עמוס רוזנצויג
¶
הקרן הרוסית. כי בסך הכל קביעת הזכאות נעשית על ידי הקרן הרוסית. הם צריכים לוודא שהנתונים שנמסרו הם אותנטיים, גם לגבי תקופת העבודה, גם לגבי מקומות העבודה, גם לגבי שיעור ההשתכרות, והם אלה שנותנים את הפרטים החסרים - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זאת אומרת אתם כבר לא עושים שום דבר בשביל האנשים האלה, אתם כבר סומכים על הצד הרוסי שהם יעשו את המשך העבודה?
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זה ברור לי, אבל יכול להיות שאדם לא מילא משהו כי הוא לא ידע, השאלה אם אתם ממשיכים ללוות את אותו אדם בתהליך כדי שהוא כן בסוף יגיע למיצוי זכויות.
עמוס רוזנצויג
¶
תלוי מה הדחיה. למשל היו מספר די ניכר של בקשות של אנשים שלא עבדו ברוסיה, עבדו במולדובה, עבדו באוקראינה, ולכן הם נדחו.
עמוס רוזנצויג
¶
אז בדבר הזה התשובה היא ברורה. יש מקומות שבהם אנשים מתבקשים לתת פירוט יתר לגבי מקום העבודה, ואין להם אפשרות או לא הצליחו לאתר את פנקס העבודה והם צריכים עזרה מול הארכיון ודברים כאלה, בדברים האלה אנחנו כן עוזרים להם, אומרים להם "תשמעו, אפשר לבקש בערוץ כזה או בערוץ אחר את הפרטים החסרים".
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
רציתי לשאול אותך לגבי אותן הבקשות שהוגשו כבר בחודש אוקטובר, נובמבר, דצמבר, אנשים אומרים שהם לא מקבלים מענה מכם. זאת אומרת אתם עונים כשמתקשרים ומבררים, קודם כל אי אפשר כמעט להתקשר לביטוח לאומי, אבל כשכבר עונים אומרים ש"אין שום מידע לגבי זה ותמתינו בסבלנות". אז מה המערך של הבדיקה, איפה הדברים עומדים, כי הרי מישהו שהגיש באותו זמן עם מישהו אחר, ששניהם הגישו בחודש אוקטובר, אחד קיבל ואחד לא קיבל, מה המעמד וכיצד בעצם המנגנון הזה עובד כי אנשים מבוגרים, צריכים לדעת שהם יכולים לקבל מענה, הם יכולים להמתין, אבל צריכים לדעת למה ומה התהליך בדיוק.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
מישהו צריך באמת ללוות אותם כדי להסביר להם מה בדיוק הם צריכים להשלים. כי תבינו, אנחנו מדברים פה על אנשים ש- - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אולי יש משהו באינטרנט אבל אתם יודעים שאנשים בקטגוריה הזאת לא בדיוק משתמשי אינטרנט.
עמוס רוזנצויג
¶
לגבי פניות, בחלק גדול מהסניפים נשארו עדיין הפקידים הייעודיים עם דלפקים ייעודיים שמטפלים באמנת רוסיה וביישום שלה. כמובן שאפשר גם לקבל תשובות מהמוקד, אני לא כל כך מקבל את זה שאי אפשר להגיע למוסד לביטוח לאומי. אבל בהחלט יכול להיות שחלק מהבקשות נענו וחלק לא נענו, לא לפי סדר הגשתן. ההתנהלות היא התנהלות לפי ההתנהלות של הקרן ברוסיה, היו, כפי שאנחנו יודעים, חלק מהבקשות שעוכבו במכס, נכנסו או לא נכנסו ויכול להיות שזה שיבש את הסדר. אנחנו לא יכולים להבטיח שזה באמת הולך לפי סדר כרונולוגי של תאריך ההגשה. הרעיון המרכזי - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
זה בדיוק אני שואלת, האם אתם יכולים ליצור מנגנון משותף עם הקרן הרוסית, כי בסך הכל אנחנו לא מדברים פה על מאות אלפים. אתה יודע, חלק כבר נענו ואנחנו מדברים פה על כמה אלפים שזה מספר מכובד, אבל עדיין, ומגיע לאנשים האלה לדעת. הם הגישו מסמכים, מה התהליך של הבדיקה ומה צפוי להם, למה הם ממתינים.
עמוס רוזנצויג
¶
בואי נאמר ככה, קודם כל אנחנו כבר רואים שאחרי הגל הראשוני שצפינו שיהיה גל ראשוני, כיום יש התמתנות גדולה מאוד ברצף הבקשות.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כי זה לא מספיק רק להגיש בקשה. להגיש בקשה זה דבר של עשר דקות ישיבה, השאלה היא איך אתם מלווים, מה התהליך.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
לא חשוב. יום אחד, בסדר. אחר כך צריך ללוות ולראות שהבקשה הזאת הגיעה ל- - - ושהקשיש יתחיל לקבל את הפנסיה. זה מה שאני רוצה שתמשיכו לעשות.
עמוס רוזנצויג
¶
יש לנו קשרי עבודה גם בוועדה המשותפת, מלווה אותנו גם משרד החוץ שמיוצג - - -, יש קשרי עבודה שוטפים. אבל צריך לזכור שהגל הראשון שזו המסה הגדולה מאוד של הבקשות שהופנו לקרן הרוסית, שלפי מה שהם מוסרים בנתונים שלהם זה חסר תקדים.
עמוס רוזנצויג
¶
כן. שזה חסר תקדים מבחינת סך כל הבקשות שהם קיבלו מכל מדינות העולם, נתח מאוד משמעותי. אז זה פעולה שאני מניח שתיקח, ואנחנו רואים לפי הקצב שכבר הם עונים היום - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אנחנו כבר נושקים לשנה מאז תחילת ההגשות הראשונות באוקטובר. אז כבר אנחנו ביולי.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זה נכון, ודבר נוסף שמאוד- - - אל תשכח שאנחנו מדברים על אנשים מבוגרים מאוד, עבורם הזמן הוא קריטי. יהיו אנשים שפשוט לא יזכו ונורא נורא חבל.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
גם אנחנו, אבל ברור לכולנו שפה צריך לפעול בקצב הרבה יותר גבוה מאשר עוד בקשה אחרת. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
עמוס רוזנצויג
¶
בעניין הזה יכול להיות ששווה להפנות קריאה לקרן הפנסיה הרוסית שתוכל, אם היא תוכל להקדיש עוד משאבים כדי לטפל ביותר בקשות. בוא נאמר, ההתקדמות המסיבית והמאוד דרמטית נעשתה, עכשיו בימים אלה שהקובץ השני מכיל 3,000 זכאויות שזו כמות אדירה, גם מבחינתנו.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אנחנו לא מנסים לגמד את זה ש-3,000 ישראלים יקבלו עכשיו את מה שמגיע להם, שכבר מזמן מגיע להם, ויופי שהם יקבלו את זה, אבל עדיין, הגיל הממוצע של אלה שפנו אליכם עומד על 80 פלוס. בגלל זה אנחנו צריכים לדעת שיהיה מנגנון יעיל לבדיקה, זה מה שאני רוצה שאולי גם נבקש בסופו של דבר, איזו שהיא החלטה משותפת של שני הגופים שאמונים, שיהיה מנגנון מעקב. אולי הבקשה הלכה לאיבוד, אולי נתקעה, אולי זה, אבל את יודעת, עברה כמעט שנה.
עמוס רוזנצויג
¶
כבר אני אגיד שהביקור האחרון של המשלחת הרוסית בארץ שהוא היה ברמה הטכנית ליישר את ההדורים כדי שלא יוחזרו בקשות על סעיף טכני. חותמת ברובריקה הזאת או משבצת כזאת - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
נמצאים איתנו פה שמונה אזרחים ותיקים שזכאים לפנסיה מרוסיה והבנתי שמתוך שמונה רק אחת זכתה לפנסיה. אז אני אבקש מנציגת הקבוצה הזאת אמיליה, לספר לנו מה החוויות שאתם מתמודדים איתן, מה אנחנו יכולים לעזור, ואחר כך כמובן אני אבקש - - -
אמיליה לרין
¶
אני מארגון אנשים שהיו במצור בלנינגרד. זה מאוד חשוב, אני מאוד מודה שהיום אנחנו פעם ראשונה משתתפים בנושא הזה, משתמשים בכנסת ואני מאוד מודה לכם, גם טלי, גם קסניה שארגנתן את הנושא בגלל שהנושא מאוד חשוב ומאוד דחוף.
מה שאני רוצה לציין, דבר ראשון, דיברו על פנסיה. אנחנו לא מדברים על פנסיה בגלל שמדובר על אנשים שאין לאנשים האלה אזרחות רוסית. אלה אנשים שהגיעו לארץ לפני 1992 וכמעט 30 שנה אנחנו מדברים על פנסיה מרוסיה, רצינו לקבל אזרחות וטלי מאוד ערה בנושא הזה, אבל לא הצלחנו.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
לפרוטוקול, מדובר באנשים שנאלצו לוותר על האזרחות, הם לא ויתרו בצורה וולונטרית.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כדי לעלות לארץ הם היו צריכים. כולל אנחנו. אני עליתי ב-1991, שילמתי 700 רובל שזה המון כסף וויתרתי על האזרחות שלי כדי שאוכל לעלות ארצה. זה מה שהיה.
אמיליה לרין
¶
ובמיוחד אנשים שבאו לפה מלנינגרד אנחנו עדיין שומרים על הקשר עם העיר שלנו ומאוד מאוד שמחים שיש לנו אפשרות לשמור על הקשר. עכשיו לנושא שאנחנו רוצים לדבר עליו. דבר ראשון, מה ששמענו מעמוס רוזנצוייג מאוד מעניין אבל זה לא נכון כל מה שסיפרת לנו. אנחנו כולם, כל מי שכאילו בתהליך לקבל פנסיה קיבלנו מכתב, המכתב אצלי ואתה יכול לראות אותו, כתוב שבגלל שביטוח לאומי שלנו לא עשה נכון את כל המסמכים, זה מסמכים מאוד חשובים, מסמכים שעולה לנו כסף, זה פנקס עבודה, זה שכר שלנו כל החיים שעבדנו, זה רוב האנשים שעבדו ברוסיה 30 שנים ויותר, ומאוד חשובים לנו כל המסמכים האלה, ואפילו באתי אישית לביטוח לאומי, הבאתי ארבעה מסמכים מהמשפחה בגלל ששלושה נכים במשפחה, הבאתי את המסמכים וקיבלתי אותו דבר, שכל המסמכים ששלחו לרוסיה ביטוח לאומי לא עשה נכון. שם חותמת ואין חתימה. אני עבדתי כל החיים בארץ במשרד ממשלתי, משרד הכלכלה, אמרתי שלא שמים חותמת בלי חתימה. הוא אמר "רוסיה אמרה לנו לשים רק חותמת". עכשיו אנחנו רואים במכתב, אם היה נכון כל המסמכים, לא צריכים ברוסיה לשלוח כל המסמכים שלנו, גם תעודת עבודה, גם תעודת אוניברסיטה, גם תעודת תואר שלישי, נישואין וכל הדברים האלה, למוסדות ברוסיה. עבר המון המון זמן וברוסיה אנחנו יודעים שמרגע שאמרו שמקבלים את המסמכים שלנו, צריך רק שלושה חודשים ונותנים פנסיה. קיבלו מסמכים, לא קיבלו, לא מעניין ברוסיה. רוב המוסדות עד 30 שנה שאנחנו פה לא נמצאים בכלל ברוסיה ואדם שיושב פה קיבל 30 דולר רק בגלל שחלק מהמוסדות שבהן הוא עבד ברוסיה לא נמצאים והיא קיבלה רק חלק מהפנסיה. זה לא פנסיה, זה סכום סוציאלי, כמו שאמרו, 70 דולר, 30 דולר ועד 100 דולר.
דבר מאוד חשוב, שברגע שאנשים הביאו מסמכים באוקטובר והתחלנו לשאול בביטוח לאומי מה המצב מה-1 לינואר, רוב האנשים ששלחו מסמכים באוקטובר עד מאי - - - לא קיבלו אינפורמציה איפה המסמכים ורק תשובה אחת, "אנחנו שלחנו את המסמכים. זה נושא ברוסיה" רוסיה אומרת ש"לא קיבלנו מסמכים". אנחנו באים ואומרים, אין מסמכים, אתם צריכים לעשות משהו. כבר עברה חצי שנה, שבעה חודשים, אף אחד לא קיבל תשובה איפה המסמכים שלו פה בביטוח לאומי. אפילו נותנים לנו דלת, פותחים ואומרים "אין סיבה לדבר, לכו מפה" ככה מקבלים אנשים שגרים פה שלושים שנה, לא חשוב איזה תואר, איזה בנאדם איזה גיל, איזה נכות יש לו. היו אנשים בביטוח לאומי שכשאומרים שהם יכולים כאילו להעלות שאלות. אני שאלתי "תגיד לי יש לי במשפחה שלושה נכים, במסמכים שמילאנו כתוב שלנכה כדאי למלא עוד מסמך. כדאי למלא לנו את המסמכים? נכים בארץ" אמרו "כן כן בוודאי". נסענו לעורך דין, שילמנו כסף, שלחו את המסמכים ורוסיה אומרת "אנחנו נותנים רק לבנאדם שקיבל נכות רק ברוסיה" זה דבר ראשון. דבר שני, מה שאני רוצה להגיד שלאנשים כבר איבדו את הסבלנות מלקבל איזו אינפורמציה, אנשים מרחובות, פנו בזמן שהיה קו ישיר עם פוטין, שאלו את פוטין "מתי אנחנו יכולים לקבל את הפנסיה מרוסיה" עדיין לא קיבלנו תשובה מתי, אבל עכשיו לאט לאט התחלנו לקבל אינפורמציה כאילו שהם פנו באוקטובר, התחלנו לקבל תשובה שהמסמכים נמצאים במוסקבה. ברוך השם שהמסמכים נמצאים במוסקבה, עוד חצי שנה אולי הם מקבלים.
גם יש מקרים לדוגמה, ביטוח לאומי מקבל מכתב מרוסיה שצריכים לקבל עוד אינפורמציה על בנאדם. לדוגמה, במשפחה שלי איפה היה מוצב בצבא, איפה לקחו את בעלי לצבא. קיבלו את המכתב בפברואר, בסוף מאי, שהם יודעים שרק שלושה חודשים, בסוף מאי קיבלנו צלצול מראשון ושואלים את בעלי "אתה צריך עכשיו לשלוח לנו מכתב איפה אתה היית בצבא וכל זה" כבר אין סיבה, בגלל שרק שלושה חודשים וכבר נתנו לו איזו פנסיה. אבל ברוסיה כשנותנים פנסיה, יש מצב שצריכים חוץ משכר עבודה, גם ותק מאוד מאוד חשוב שהיה לבנאדם וגם הצבא נמצא בוותק, אבל זה כבר מאוחר. וכל הדברים האלה מאוד חשובים.
חוץ מזה, אתם יודעים שרוב האנשים בגיל שלנו מקבלים חוץ מקצבת זקנה תוספת השלמת הכנסה. אנשים לא יודעים, כדאי לפנות למסמכים לפנסיה, איך יוצא במצב שיש לכם חוץ מקצבת זקנה השלמת הכנסה - - -
אמיליה לרין
¶
כן. מאיזה סכום אפשר. עכשיו אנחנו שמענו את המספרים, אני לא רוצה לחזור, המספרים מדברים בעד עצמם. אתמול התקשר אדם בגיל 92 והוא אמר "כבר אין כוח ועוד מעט אני חולה ואני לא מקבל" אני כתבתי מכתב למדבדב ומחכה לתשובה. עד איזה זמן אנחנו פונים שאנחנו גרים בארץ, אנחנו רוצים לקבל תשובה מביטוח לאומי, מספיק לנו.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
תודה רבה אמיליה. שמחתי מאוד שניתנה פה לאמיליה הזדמנות לשתף אתכם בחוויות שהן עוברות בתהליך קבלת הפנסיה. זה היה צריך להיות הרבה יותר פשוט, זה היה צריך להיות הרבה יותר קל. אני לא מאשימה רק את הצד הישראלי, אבל גם.
הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, הנוכחות של חברי הכנסת מדברת על כך על כמה פניות רבות אנחנו מקבלים מאנשים ושאלות רבות שמגיעות אלינו ולא תמיד יש לנו את התשובות. השאלה שנשאלה כאן ואני אשמח לקבל ממך תשובה, האם הכנסה מהפנסיה תיחשב כהכנסה לצורך חישוב השלמת הכנסה.
עמוס רוזנצויג
¶
באופן עקרוני בהתאם לחוק תשלומי פנסיה ממדינת חוץ אינם מקוזזים מהשלמת הכנסה של קיצבת זקנה. לא מקוזזים. יכול בהחלט להיות מצב שהתושב בארץ יש לו קצבת זקנה בארץ, יש לו השלמת הכנסה בארץ ויש לו הכנסה נוספת מפנסיה שלא במסגרת העבודה שלו, זאת אומרת יש לו כבר שלושה מקורות. ואז אם הוא עובר את הסכום - - -
עמוס רוזנצויג
¶
לא רק שהוא עובד אלא הוא מקבל פנסיה פרטית, נקרא לזה כך, במקרה הזה עושים את החשבון ואז יכול להיות - - - אם אני לא טועה, מעל 1,200.
עמוס רוזנצויג
¶
היא לא מגיעה לזה, כי הסכום לקיזוז הוא כ-1,200 שקל והפנסיות הממוצעות שמשולמות פה הן בין 70 ל-100 דולר.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני רוצה רק להבהיר, אם אתם מקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה ואין לכם הכנסות נוספות, שום דבר לא ייפגע. אתם תקבלו את זה כסכום נוסף למה שאתם מקבלים בארץ.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
עד 1,800 שקל אם אני לא טועה מותר להכניס בנוסף. אם אתם במצב, ואני מאמינה שיש ממש בודדים כאלה אבל צריך גם עליהם לדבר, אם הם מקבלים גם קצבת זקנה וגם השלמת הכנסה וגם פנסיה שהם הרוויחו והיא 1,800 שקל ובנוסף הם יקבלו את ה-70 דולר האלה, שזה יהיה סכום בדיוק שעובר את הגבול שאפשר להרוויח כדי שהשלמת ההכנסה לא תיפגע, אז יקטינו להם את השלמת ההכנסה בדיוק באותו הסכום.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אני חושבת שעכשיו זה המקום לפנות לציבור ולקרוא לאנשים שקורה להם דבר כזה, שהם כבר קיבלו והם רואים שמקזזים, תפנו אלינו ואנחנו נבדוק.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
משהו אחר, אדוני מהביטוח הלאומי, מה שהיא סיפרה, מסמכים מרוסיה שחסר משהו הגיע בפברואר, הם קיבלו פניה על מה שצריך להשלים רק במאי ויש לך שלושה חודשים להשלמת מסמכים. זאת אומרת זה שביטוח לאומי לקח לו שלושה חודשים רק לפנות לאזרח, בעצם הם פגעו בזכויות שלהם.
עמוס רוזנצויג
¶
לפי מה שאני יודע וגם הצד הרוסי אמר, אף אחד לא נפגעו זכויותיו כתוצאה מחלוף הזמן. אנחנו שאלנו את הצד הרוסי. הוא לא - - - את זכויותיו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני שאלתי משהו אחר. למה לוקח לביטוח לאומי שלושה חודשים רק לפנות לבנאדם- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
עזוב את המקרה הפרטני. כמה זמן לוקח לביטוח לאומי ברגע שהם מקבלים איזו שהיא פניה מרוסיה להשלמת מסמכים, לפנות לאזרח ליידע אותו שהוא צריך לעשות משהו. מה זמן ההמתנה הממוצע, כמה זמן לוקח להם - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
זה בדיוק מה ששאלנו, אם יש מנגנון מעקב ועדכון. איפה זה עומד, מה הסטטוס.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
האזרח שהוא לא מתקשר מול ממשלת רוסיה, המוסד לביטוח לאומי זה הגורם, הוא מקבל משם תשובות ואז מחובתו להעביר את התשובות האלה לאזרח. על פי כל החוקים במדינת ישראל אתם צריכים לעשות את זה תוך 30 יום אם אני לא טועה. מה ששמענו פה זה ארבעה חודשים, שאלתי כמה זמן בממוצע לוקח לכם להעביר את המידע לאזרח.
עמוס רוזנצויג
¶
הממוצע לפי מה שנמסר לי, ואני לא יודע להגיד את זה בוודאות, זה סדר גודל של כחודש ימים, יכול להיות חודש וחצי, בין חודש לחודש וחצי. אני רוצה להגיד פה משהו כדי לראות את התמונה הכוללת. באופן עקרוני כאשר תושבי מדינת ישראל מבקשים תשלומי קצבאות ממדינה אחרת במסגרת אמנה, המוסד לביטוח לאומי לא נוטל שום חלק פעיל במגע מול השלטונות, חוץ מאשר להוות תיבת דואר. במבצע הזה שנעשה לטובת תושבים שהם עולים מרוסיה, זה חריג לכלל במובן הזה שהייתה התגייסות של המוסד, המוסד בעצם פועל במטריה שהיא לא ידועה לו. זה לא משהו שפועל לפי החקיקה שלנו, לא לפי הנהלים שלנו, הוא עושה איזו שהיא פעולה לפי חקיקה של מקום אחר, הוא צריך להבין גם מה הדרישות ששם שזה לא לפי הדברים המקובלים, גם הפקידים שלנו שיושבים, צריכים להבין מה בעצם רוצים, להבין את זה שזה הכל כמובן בשפה הרוסית שמגיע שזה לא שפת הדיבור של כל הפקידים אצלנו, ואז יש איזה שהוא מהלך זמן שזה לוקח, אבל צריך לזכור שמעמידים שירות שהוא חריג לכלל התושבים ולעולי כלל המדינות שבהן אנחנו לא מעמידים את השירות הזה, מכיוון שאנחנו לא - - -
עמוס רוזנצויג
¶
נכון. לכן עדיין יכול להיות, בהחלט, ואם הגברת פה סיפרה את הסיפור שלה, היא מוזמנת לפנות, יבדקו את המקרה שלה, לפי מה שנמסר לנו גם על ידי קרן הפנסיה מרוסיה, אם חלף הזמן שזה צריך לזכור, זה גל שמגיע בבת אחת של אלפים רבים של פניות שמגיעות, גם האנשים עצמם שמגיעים לא היו ב-100% מוכנים בהכנת הנתונים, גם כל הנתונים ששייכים לתקופת עבר רחוקה מאוד לא הכל ברור וידוע, חלק בהחלט כן היו להם את כל המסמכים הדרושים וכן הייתה להם האינפורמציה, והם הגישו את הבקשה הזאת.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
האם יש לכם מספיק פקידים דוברי רוסית, האם אתם מרגישים מחסור או הייתם צריכים עוד כוח אדם נוסף וזה יכול - - -
עמוס רוזנצויג
¶
חלקם. חלק שחררנו כי לא היו פניות. יש היום התמתנות מאוד מאד גדולה בכמות הפונים השוטפת. היום בעצם המשימה העיקרית היא לטפל בגל הנוכחי שהוגש, גם למלא את כל המלאי שהוגש וגם להמשיך לנסות במיצוי זכויות לגבי אלה שלא הצליחו להוכיח את תקופת - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אם אתם רואים שלפנות לבקשה לוקח שלושה חודשים אז כנראה צריך חלק להחזיר, כדי שזה לא ייקח כל כך הרבה זמן. אנחנו עכשיו עוברים לשגרירות רוסיה. נמצא איתנו היום דובר השגרירות מר דימיטרי אלושקין, לשמחתנו הרבה הוא שולט בעברית ומדבר עברית ומבין כל מה שקורה כאן. אני רוצה רק להגיד לך דימיטרי, שאנחנו נפריע גם לך קצת בתשובות שאתה תיתן לנו אל תתרגש מזה. אם יש לך נתונים קצת שונים ממה שאנחנו שמענו מהביטוח הלאומי, אני מאוד אשמח לשמוע את הנתונים שיש לך, כמו לדוגמה מספר הבקשות שהוגשו, מספר הבקשות שסורבו, וכל הדברים האלה - - -
דמיטרי אלושקין
¶
אני אתחיל לגבי העיכוב במכס, כי זה היה הנושא הבוער בראש ובראשונה בתקשורת הישראלית בשפה הרוסית, שלצערי הרב עיוותה קצת את המציאות. ראיתי דיווחים שרשות המכס הרוסית כביכול, בנימוקים כלשהם, עיכבה כ-7,000 טפסים שנשלחו על ידי המוסד לביטוח לאומי לקרן הפנסיות של רוסיה. שגרירות רוסיה ביקשה ספציפית הסברים מקרן הפנסיות של רוסיה וקיבלנו, התברר שהמשלוח כולו עם כל הטפסים האלה, היה נרשם בצורה לא נכונה. למשל השולח לא ציין מה יש בתוך הקופסאות לכן זה קצת בילבל את המכס הרוסי.
בסופו של דבר, קרן הפנסיות של רוסיה פנתה למכס הרוסי ופתרה את הבעיה ואחר כך קרן הפנסיות העבירה את האינפורמציה הזאת כדי למנוע הישנות כזאת בעייתית. זה לגבי ה-7,000.
דמיטרי אלושקין
¶
לי לא ידוע. אבל המשלוח הזה עם כל התיקים האלה הוא שוחרר מהמכס, אם אינני טועה, בחודש מאי.
לעתים קרובות שואלים אותנו למה סכום הפנסיה הוא כל כך נמוך, גם ביקשנו מידע ספציפי בנושא מקרן הפנסיה, נמסר לנו כי הוצאות לתשלום פנסיות מהוות יותר ממיליון דולר, זה נכון ל-3 ביולי.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. זה אומר שברבעון האחרון רוסיה העבירה לביטוח הלאומי שלנו מיליון דולר כדי לפזר בין 3,359 איש. אני מבינה נכון? אוקיי.
דמיטרי אלושקין
¶
נכון. עוד נושא אחד, רציתי לציין, מדברים פה על העיכובים. אני מבין את הרגשות של אזרחי ישראל, אבל גם יש לציין שקרן הפנסיות של רוסיה והביטוח הלאומי משקיעים מאמצים רבים כדי לזרז את התהליך כולו. במקרים רבים על מנת לקבוע תשלומים והיקפם לאדם מבוגר ספציפי, יש לחפש, לאתר ולהציג מסמכים נוספים מלבד מסמכים שהם כבר מצורפים לטפסים המקוריים וזה נעשה מפני שעקב נסיבות אלה או אחרות לא ניתן לקבוע על בסיס המסמכים שכבר מצורפים לטופס האם אדם זה רשאי לקבל פנסיה בכפוף להסכם שנחתם. בהקשר זה, קרן הפנסיות שלחה 52,809 בקשות לקבלת מידע נוסף לגבי 12,400 גמלאים. כל הבקשות האלה בעצם נשלחו לסניפים - - - אני אסביר, לשלושה מקומות, לסניפים של הארכיון הפדרלי הרוסי, לארכיונים אחרים ברוסיה כגון ארכיונים של מפעלים וגם למוסד לביטוח לאומי של ישראל.
מדובר, כדי שתבינו, בעבודה ידנית והן הצד הישראלי והן הצד הרוסי, אני סבור, משתדלים בשיטות העבודה.
דמיטרי אלושקין
¶
כל הטפסים נשלחים בדואר ישראל או בדואר רוסיה, אבל נושאים שקשורים לשיטת העבודה, לשיתוף הפעולה בהקשר להסכם, מתואמים דרך טלפון, דרך מייל, בשיטות ידועות בגדול.
אני גם יכול לפרט קצת מה הסיבות לדחיית טפסים מסוימים, כפי שעמיתי מהביטוח הלאומי הדגיש קודם, הסיבה המרכזית לכך היא שממלאי הטפסים האלה לא עמלו בשטחה של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית או ברוסיה אלא ברפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות אחרות בברית המועצות כגון הרפובליקה האוקראינית, הבלארוסית - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
שאלה בקשר לזה, כיצד מקבלים מסמכים שלהם בביטוח הלאומי. האם אין קריטריונים - - -
עמוס רוזנצויג
¶
לכאורה, אם אנחנו מגלים בצורה מאוד ברורה וחד משמעית שהוא לא עבד ברוסיה אז מסבירים לו.
עמוס רוזנצויג
¶
כן. אבל כנראה שמדובר במקרים שבהם או הבנאדם עמד על כך, או הנתונים לא היו מספיק ברורים וההחלטה היא לא שלנו. צריך לזכור, המוסד לביטוח לאומי בארץ אין לו זכות החלטה - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
בסדר, אבל אם אתם רואים לדוגמה במסמכים באמת שהוא עבד באוקראינה או במולדובה, אז ברור כבר שצריך לעצור את הבקשה.
עמוס רוזנצויג
¶
או אם הוא בכלל לא מביא אסמכתא על מקום העבודה. מסבירים לו שהוא צריך. זאת הסיבה שהרבה פעמים אנשים באמת הלכו ובאו, מכיוון שלא היו להם את כל המסמכים הדרושים ואז אמרו להם להביא את המסמכים. לא כולם באו מאורגנים. חלק באו מסודרים מאוד וחלק אומרים אין לנו כי עלינו לפני הרבה מאוד זמן, אין לנו את הדוקומנטציה, או שלא ברור היה בדיוק הטריטוריה, לא היה ברור הטריטוריה, אם היא משתייכת לרוסיה או לא משתייכת. דברים כאלה של חוסר בהירות.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
בהקשר לזה, שאלה שקיבלנו על חצי האי קרים. האם באמת מהטריטוריה הזאת - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני אשאל את השאלה קצת יותר ברור. לא רק. אלה שעלו עד מרץ 2014, דימיטרי, ואלה שיצאו לפני 1992 וגם אחרי, האם מגיע להם פנסיה ומה התהליך.
דמיטרי אלושקין
¶
התנאי המרכזי, ואנחנו גם מקבלים שאלות כאלה מהציבור הישראלי, שאלות רבות, ולצערי הרב שגרירות רוסיה בישראל לא כל כך בקיאה בנושא הזה כי איננו אפילו מלווים את התהליך, כי כפי שציינתי יש קשר ישיר בין קרן הפנסיות לבין המוסד לביטוח לאומי, אבל פה אדגיש שעל פי ההסכם שנחתם ב-2018 התנאי המרכזי לקבלת פנסיה על פי ההסכם הזה הוא שאדם עמל בשטחה של רוסיה. אם אדם לא עמל בשטחה של רוסיה, הוא על פי החוק הרוסי ועל פי ההסכם שבנדון, לא רשאי לקבל פנסיה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זה אומר שמי שעבד וגר בקרים לא זכאי לפנסיה מרוסיה. אני לא סתם מבהירה כי אני חושבת שאנשים - - -
דמיטרי אלושקין
¶
אדם התגורר בחצי האי קרים שבאותה תקופה היה חלק של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. אבל הוא עבד למשל במפעל לייצור נפט או ברוסיה המרכזית, למשל. יכול להיות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
דמיטרי אני רוצה לפנות דרכך לקרן הפנסיות. אני מבקשת שתבהירו את הנושא הזה בצורה ברורה. לאור המצב שנוצר עכשיו, שקרים נמצא במצב מיוחד ויש פה גם אנשים שהם היו שם, שקרן הפנסיה תעשה מה שנקרא הבהרה מרכזית בנושא הזה, ושהשאלה הזאת תרד מסדר היום. שיהיה מצב ברור מה קורה עם אותם אנשים. אנחנו פשוט מבקשים כי אנחנו לא רוצים לחזור לשאלה הזו כל פעם מחדש כי זו שאלות רגישות וצריך להסדיר אותן חד וחלק. זה פשוט דורש מכם עכשיו להעביר את השאלה הזאת לקרן הפנסיות שתהיה בהירות בנושא, שגם אנחנו לא ניכנס לזה כל פעם מחדש. בסדר?
דמיטרי אלושקין
¶
אבל על פי ההסכם אם אנחנו מסתכלים על הנוסח, ככל הנראה מי שלא עמל ברוסיה, לא רשאי לקבל פנסיה מרוסיה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני חושבת שההצעה של יוליה נכונה. אני אבקש מכם באמת, אל תתנו לנו - - -אני מציעה שאתם תעשו את העבודה ותבהירו לאנשים את זכאותם או אי זכאותם לפנסיה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
פשוט אתם צריכים לקבל הנחייה ברורה מקרן הפנסיה בנסיבות העניין, להעביר את זה לביטוח הלאומי, לפרסם את זה בכלי התקשורת המקובלים פה. אנחנו לא צריכים להיכנס לשיקולים המדיניים של רוסיה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אבל אתם חייבים לפתור את הבעיה כי אם לא יהיו תשובות ברורות, השאלה הזאת תחזור כל פעם מחדש וזה לא מה שברצוננו.
דמיטרי אלושקין
¶
בבקשה, אם יש שאלות. אני גם רק רציתי להדגיש עוד נתון. בסך הכל התקבלו 4,027 החלטות חיוביות לגבי - - -
דמיטרי אלושקין
¶
כן. החלטות חיוביות, זאת אומרת שבעצם ההחלטות האלה מאשרות תשלומי פנסיה לממלאי הטפסים.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
עשינו שידור חי מהוועדה ואנחנו מקבלים המון פניות מאנשים שכולם כותבים את הנתונים על כך שהם הגישו את המסמכים באוקטובר, לא פנו אליהם למסמכים חדשים או לעדכוני מידע, הם עודכנו שהתקבלו המסמכים שלהם רק עכשיו. בחודש יולי התקבלו המסמכים שלהם. ממש קיבלו טלפון.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אנחנו מדברים על ארבע שעות טיסה בין ישראל לרוסיה. זה לא מעט אבל עדיין פחות משמונה חודשים. השאלה היא כיצד ניתן לזרז את הדברים האלה ועוד פעם, אני אחזור על המנגנון של תיאום ועדכון של האזרחים, שהם ידעו באיזה מעמד, כמו שאתם יודעים, קיים עם המשלוחים של דברים שאנחנו מזמינים מחו"ל, באיזה שלב נמצאת החבילה, באיזה שלב נמצאת הבקשה. אז לא ייתכן שאנשים שהגישו באוקטובר - - -
עמוס רוזנצויג
¶
יכול להיות שזאת פניה שאפשר להעביר לקרן הפנסיה הרוסית, אם הם יכולים לתת עדכון און ליין איפה הבקשה נמצאת מרגע שהיא הגיעה אליהם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתם שולחים בארגזים, אתם מחכים לכמות מסוימת? אתם שולחים 100 בקשות בבת אחת, או שאתם אוספים אלפים, גם זו שאלה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
- - - ששם במכס היו תקועים ארגזים עם 6,000 בקשות. למה חיכיתם ל-6,000?
עמוס רוזנצויג
¶
בוא נאמר כך, בגל הראשון של הפניות שהגיעו שזו הייתה כמות גדולה מאוד אנחנו לא חיכינו, להיפך. אנחנו שלחנו מדי יום כמות גדולה. חלק מהפניות עברו במכס והיה מאה אחוז בסדר, וחלק מהפניות אמרו "לא, אנחנו לא רוצים במארזים כאלה, מארזים אחרים" ולכן זה שונה. מה שחשוב להבין הוא שכרגע יש איזה שהוא יישור קו. זאת אומרת אין פער בכמויות בין מה שאנחנו מדברים נשלח, מה שאומרים נתקבל, יש הדבקה מאוד גדולה של קצב האישורים, אני מניח שעוד רבעון תהיה התקדמות גדול ואחר כך אנשים יראו את התוצאה. זו עבודה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
הייתי מצפה שיהיה איזה שהוא תיאום בין הביטוח הלאומי לבין שגרירות רוסיה כי גם המספרים שונים. אני לא מבינה למה המספרים שונים.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
חוץ מאלה שאושרו. ברגע שאושרו 4,000 בקשות והוגשו 17,000, זה אומר, מה עם 13,000? 13,000 תיקים נמצאים בבדיקה כרגע? כמה זמן אתה מעריך לוקחת בדיקה על תיק? בממוצע?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני שואלת שאלה. למה אי אפשר לסרוק את הבקשות האלה בסורק ולהעביר דרך המייל? למה צריך לשלוח אותן פיזית? היום כשאני מגישה מסמכים בבית המשפט הפקידה ישר מכניסה את זה לסורק, הנה, זה בתוך המערכת.
עמוס רוזנצויג
¶
אנחנו העברנו בקשה כזאת ובאמת כתוצאה מזה נחתם כבר הסכם לפי הדרישה של הקרן הרוסית שזה הסכם להעברת מסמכים באמצעים דיגיטליים ומפתחים עכשיו טכנולוגיה. אנחנו צריכים לפתח מערכות טכנולוגיות שישדרו על אותו גל ואנחנו באמת בתוך זמן יחסית קצר נגמור את נושא הטופסולוגיה ומשלוחים בדואר ונעבור לתקשורת דיגיטלית. לפי הדרישה של הקרן הרוסית זה חייב לעבור גם בתהליכים משפטיים וגם בתהליכים שהם טכנולוגיים שהם - - - את זה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בקשה נוספת, וזה באמת כבר כדאי לכתוב לדעתי גבירתי יושבת הראש, בהחלטת הוועדה, שאנחנו מבקשים להאיץ מהלך שקרן הפנסיה של רוסיה תעבור לאמצעים דיגיטליים כדי לחסוך את העברת המסמכים, כי לא יכול להיות שזה לוקח שמונה חודשים בעידן הדיגיטלי שלנו. זה אפשרי וביטוח לאומי מצידו, הבנתי נכון אדוני, שאתם מוכנים לכל הדרישות וכל המהלכים. אם בשביל זה צריך משהו, שיגידו מה צריך. כי באמת, משלוח של הטופס שמונה חודשים, זה יותר מדי.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
לגבי הבקשות, לחזור על זה פשוט, על מסמכים נוספים. אמרת את המספר, אם אתה יכול לחזור לטובת הציבור, כמה בקשות יש על מסמכים נוספים כרגע, שהן תלויות. אמרת 52,000 בקשות ל-12,000 אזרחים. אבל תחדד את זה.
דמיטרי אלושקין
¶
סך הכל מה שהיה, 52,809, לסניפים של הארכיון הפדרלי הרוסי נשלחו 13,040 בקשות, נכון לעכשיו 74% מהם נענו, לארכיונים אחרים ברוסיה כולל ארכיונים במפעלים ובגופים ממשלתיים אחרים נשלחו 32,496 בקשות, 63% מהם נענו.
אמיליה לרין
¶
אני יכולה לשאול? דבר ראשון אני רוצה להגיד לביטוח לאומי בירושלים, יש אדם אחד שמדבר רוסית והיא כאילו אחראית על כל המסמכים שאנחנו נותנים לפני לאנשים שעובדים בהתנדבות. אין שם אנשים קבועים שאחראים על בקשות - - -
אמיליה לרין
¶
רק סניף ביטוח לאומי בירושלים. יש שם יוליה נחמדה, אבל היא יחידה שמדברת רוסית שעובדת בביטוח הלאומי. כל האנשים האלה מבוגרים כמוני, הם עובדים בהתנדבות ולא אחראים על חתימות וחותמת, אני מבינה שאין להם זכות - - -
אמיליה לרין
¶
אני לא יודעת בדיוק מה המצב עכשיו. אני יודעת על המצב שהיה לפני, ביולי, שלא יכלה לקבל אותנו ואמרה "לכו מפה, אין על מה לדבר" לאנשים ששלחו מסמכים באוקטובר ועד מאי הלכו, טילפנו למוסקבה, טלפנו לסנט פטרבורג, לכל המקומות, אין מסמכים. ומה עונים לנו? "אנחנו שלחנו מסמכים. המסמכים בדרך" מאוקטובר עד מאי בדרך?
אמיליה לרין
¶
יש לי שאלה לנציג הרוסי. דבר ראשון, אתם מבקשים מסמכים נוספים אני מבינה. לדוגמה - - - 1, ו- - 2 זה בסדר. מבקשים ילד חי עד גיל אחד, בסדר. אבל עכשיו כשבאתי לרוסיה קיבלתי לקרוב משפחה שלי תשובה שלילית, לא מקבל פנסיה. למה? בגלל שלא מצאו שהוא עבד במקום אחד 20 שנה אדם עבד. יש לו פנקס עבודה מסודר, בגלל שלא הייתה חתימה, לא קיבלו את זה. אני באתי לרוסיה, באתי לסנט פטרבורג, שאלתי למה אתם כותבים שהוא לא עבד, הם אומרים כך קיבלנו תשובה מהארכיון. באתי לארכיון ובאותו רגע קיבלתי תשובה שהוא עבד 20 שנה ובכל התהליך, וכל פנקס - - - שלא היה, הבאתי, קיבלתי, קיבלו את זה. עכשיו אני מתקשרת מסנט פטרבורג ואומרת מתי אנחנו מקבלים פנסיה היא אומרת "עכשיו אנחנו בודקים אם באמת המסמכים שהבאת לנו הם מסמכים נכונים" אני אומרת "יש שם חמש חתימות. מנהל וכל הארכיון, והם עוד פעם - - - זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו מקבלים תשובה לדוגמה, פנסיה שלך 30 דולר. אבל לא מבינים למה. אתם צריכים לשלוח לנו, אנחנו לדוגמה, ביקשו מאתנו לשלוח תעודה שעברנו מצור בלנינגרד, יש לכל האנשים האלה תעודה מסוימת. אנחנו שלחנו את התעודה. יש לנו תוספת, אין לנו תוספת? איזה סכום שאנחנו מקבלים, מכתב, איזה חישוב יש.
דמיטרי אלושקין
¶
אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אני מציע, אני מבין, אם מה שאת מספרת הוא נכון מדובר בסחבת לצערי הרב בצד הרוסי, מה שאני מציע, בתום הדיון אני אתן לך מייל ומספר טלפון שלי ותשלחי את הסיפור שלך אליי בצורה מסודרת, אני אעביר אותו למוסקבה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
מצוין. תודה רבה. אני רוצה לבקש מהעיתונאית יאנה בריסקמן שבאמת מעלה את הנושא הזה הרבה פעמים ברדיו רק"ע ויש הרבה אנשים ששומעים את התכנית ומחכים לנתונים כנראה מהוועדה, להעלות את הסוגיות שאת התמודדת איתן, ותשאלי את השאלות שאת רוצה ואנחנו צריכים לתת למאזינים. בבקשה.
יאנה בריסקמן
¶
שלום לכולם. אנחנו מתמודדים עם פניות של מאזינים שלנו כבר הרבה זמן, הן פניות דומות, יש פניות ממש משונות ואני רואה בהן חוסר תיאום בין ביטוח לאומי לקרן הפנסיה הרוסית, אישה אחת פנתה אלינו ואמרה שהיא התקשרה לקרן הפנסיה הרוסית ואמרו לה "קיבלנו את המסמכים שלך אבל יש איזו שהיא בעיה, חסרה חתימה. העברנו את המסמכים לא לישראל, לסניף אחר של קרן פנסיה בעיר חינקי", מי שמתמצא יודע. היא צילצלה לשם ואמרו לה "כן, חסרה חתימה, אנחנו לא יודעים איך לטפל במסמכים, המסמכים אצלנו, את צריכה לגשת לביטוח הלאומי להביא את המסמך שיחתמו שוב וישלחו אלינו בחזרה". לא יודעים האם המסמך הזה צורך למסמכים הקיימים, איזו דרך הוא יעבור. אולי הוא ייתקע במכס. אני לא יודעת, וגם היא לא יודעת. היא הגישה את המסמכים באוקטובר ורק עכשיו התברר שהחתימה חסרה. כלומר אנחנו רואים שאין פה תיאום והמסמך תקוע, היא הגישה מסמך נוסף, האם המסמכים יצורפו אנחנו לא יודעים.
אבל אלה הבעיות הפרטניות, אני חושבת שיש פה כמה בעיות שאם הקשבתם למה שדמיטרי אמר והיינו עם דמיטרי בסוף מאי בקשר יום יומי בערך, יש פער מאוד גדול כל הזמן בין הנתונים של הביטוח הלאומי לשגרירות רוסיה. אנחנו העלינו את הפער הזה בין המספרים כבר במאי, כשאתם אמרתם שבינואר הגישו 17,000 מסמכים והם במאי קיבלו רק 11,000. ואז גילינו שבעצם חסרים 6,000 מסמכים ואז גילינו שהם תקועים במכס.
אבל מה שעכשיו אמר דמיטרי, אני חושבת שזה מאוד חשוב. הוא אמר שהם הגישו בקשות למידע נוסף לביטוח הלאומי. 7,273. זה הועבר לביטוח לאומי, למה? כי היה חסר מידע. אז למה כשאדם ניגש לביטוח הלאומי הביטוח הלאומי לא אומר שחסר מידע. למה ביטוח לאומי לא נותן את המידע החסר באותו מעמד.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
והאם זה מתועד בכלל, איך פקיד יכול למצוא מתוך 7,000 תיקים על איזה תיק מדובר. האם זה מתועד במערכת ויש איזה שהוא מעקב?
יאנה בריסקמן
¶
איפה - - - נוסף של ביטוח לאומי. מתי הם הגיעו לביטוח לאומי. האם הם בכלל קיבלו את הבקשות האלה.
עמוס רוזנצויג
¶
יכול להיות שהגיעו בקשות. הנקודה המרכזית היא שהזכאות נחתכת על ידי קרן הפנסיה הרוסית והפרטים שמבוקשים, על ידי קרן הפנסיה הרוסית, מהמבוטח. זה לא מהמוסד לביטוח לאומי. אנחנו צינור - - -
עמוס רוזנצויג
¶
נכון. זה לא שהמידע אצלנו, הם שולחים אלינו, אנחנו שולחים למבוטח. חסרה האינפורמציה הזאת והזאת - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
מה שאני מרגישה כרגע, שהביטוח הלאומי לקח על עצמו רק תפקיד של מתווך בין הקשיש לבין קרן הפנסיה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
לא כולל מתן שירות, תמיכה בתהליך, ליווי אישי של אותם אנשים שהיו אצלכם והגישו בקשה?
עמוס רוזנצויג
¶
בוודאי. את אמרת שבעצמך ביקרת וראית את ההיערכות שהיא חסרת תקדים לאוכלוסייה הספציפית הזאת בכל הסניפים - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אבל אני רואה שהתהליך לא תקין. הליווי של אותו אדם שיש לו קשיי שפה, הוא לא יכול להגיע לכל פקיד. וגם לא לכל פקיד שהוא מגיע יכול לתת תשובה לגבי התיק שלו.
עמוס רוזנצויג
¶
חשבתי שזה דבר מוכר, אבל בכל סניף נפתח דלפק מיוחד לטיפול באמנת רוסיה. ישבו בו אנשים - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זה בקשה, אני כרגע מדברת על ליווי. בקשה ברור לי. נערכתם, אני באמת ראיתי ואני אומרת יישר כח. מה שמגיע לכם מגיע לכם. לא סתם 18,000 איש כבר הגישו ולא הרגשנו בלגן בביטוח הלאומי, הכל בסדר. אבל אני לא חושבת שהגישה שבכך הסתיים התפקיד היא נכונה. איך אנחנו ממשיכים?
עמוס רוזנצויג
¶
לא, ממש לא הסתיים. כשמגיעה שאלה לגבי אדם מסוים, קודם כל אצלנו הכל מתועד בתוך המערכת, מזהים אותו, יודעים לשייך את הפניה שהגיעה מהקרן הרוסית אל הבקשה הספציפית אצלנו, אצלנו נשמרים העתקים של הבקשה, זה לא שזה נגרס או הולך לאיבוד, פונים לאדם, מבררים את האינפורמציה, הקשר נמשך.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
שאלה. 7,273 איש כרגע יש שאלות לגביהם. איך אותו אדם יודע שיש שאלה לגביו. האם אתם שולחים לו או שאתם שולחים לביטוח לאומי ואם שולחים לביטוח לאומי האם שולחים לבנאדם. איך בנאדם יודע שיש סוגיה לגביו?
עמוס רוזנצויג
¶
זה מגיע ללשכת הקשר במוסד לביטוח הלאומי, לשכת הקשר מעבירה את זה לסניף הרלבנטי במקום מגוריו של אותו מבוטח, שם יש נציג מסוים שנקרא נאמן אמנות, הוא זה שמטפל, הוא פונה למבוטח, ומבקש ממנו את האינפורמציה.
יאנה בריסקמן
¶
יש לי שאלה שאני חושבת שהיא נשארה פתוחה, עבורי לפחות, כי אני ראיינתי את דמיטרי והוא הסביר לי דבר אחד ומביטוח לאומי קיבלתי דבר שונה. נכון, קסניה אמרה את זה, נחתמה אמנה ואחר כך נכתב פרוטוקול שמפרט את הדברים. בפרוטוקול כתוב שהיום ממנו מתחילים לחשב את הפנסיה רטרואקטיבית, זה היום שכל המסמכים מוגשים כהלכה, כחוק, למוסד אחד. היום הזה ייחשב כיום - - - ודרך אגב, הפרוטוקול לא פורסם באתר של הביטוח הלאומי.
ביטוח לאומי, הולך לפי האמנה. באמנה לא כתוב שיום ממנו הפנסיה תיחשב רטרואקטיבית זה היום בו מוגשים המסמכים.
יאנה בריסקמן
¶
- - - כל החבילה מוגשת בשלמותה. לכן כשראיינתי את דמיטרי בתכנית שלי הוא אמר לי "כשכל ה מסמכים כהלכה מתקבלים כחוק אצלנו בקרן הפנסיה אנחנו מתחילים לחשב את הפנסיה" אז זה לא מיום ההגשה לביטוח לאומי. אבל ביטוח לאומי עומד על כך שזה אותו יום - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
זאת אומרת אותם 7,000 איש שכרגע העניין שלהם מתברר, כשהם יגישו את כל המסמכים, שזה יכול לקחת עוד חודש-חודשיים שלושה הם צריכים לארגן את כל המסמכים האלה, רק מאותו רגע שהם יעבירו את זה לרוסיה בעצם - - -
עמוס רוזנצויג
¶
רגע. כך כתוב בהסכם וכך אנחנו סיכמנו. זאת אומרת הגשת הבקשה לישראל משמעה כאילו הוגשה לרוסיה וזה מועד תחילת קבלת הפנסיה במידה של זכאות.
עמוס רוזנצויג
¶
רק רגע. צריך להבין, ויכול להיות שזו הסיבה לאי הבנה כאן. יכול להיות שבקשה מוגשת באופן סתמי לחלוטין, זאת אומרת שהיא לא נתמכת במסמכים, שיש בה רק טופס, אין בה שום מסמכים ואין בה שום בסיס לכאורה.
עמוס רוזנצויג
¶
בסדר, אז יכול להיות שיש כללים אבל כדי לא לדחות את זה חלק מהבקשות עוברות, ואז באה קרן הפנסיה ובצדק אומרת "תשמע, אין פה שום תחילה, אפילו ראשית ראיה מה שנקרא, לזכאות. צריך להביא מסמכים" אז אתה לא יכול להגיד אוקיי "בעוד שנה-שנתיים אני אביא את המסמכים, תן לי את זה רטרואקטיבית שנה-שנתיים אחורה, כיון שבעצם עשיתי את הבקשה רק כדי לתפוס את המועד".
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
לא, לא צריך לקבל בקשה כשהבקשה היא רק טופס. ברור. צריך להגיד "בקשה כזאת אנחנו לא מקבלים" זה רק לעבוד על הבנאדם כשאומרים לו שמקבלים.
עמוס רוזנצויג
¶
זה לא לעבוד, ההנחיה שלנו היא כזאת חד משמעית, אנחנו בדרך כלל לא מקבלים. אבל לפעמים אדם אומר "אני מבקש שכן תגישו שהם יאתרו את המסמכים" יש גם - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
זה אומר שאין הרבה בקשות כאלה, כמו שאתה אומר, שמגישים רק טופס בלי מסמכים. יכול להיות שחסר פה ושם דבר קטן ולכן הבקשה הזאת לא צריכה להידחות, היא צריכה באמת להיחשב מיום הגשת המסמכים.
עמוס רוזנצויג
¶
יכול להיות שמבוטח בא ואומר "לי אין את המסמכים, לא הבאתי איתי את פנקס העבודה, אין לי את המסמכים, אני מבקש שהארכיון יעשה את החיפוש אצלו" יכולה להיות אופציה כזו שהם ימצאו בעזרים שלהם, בארכיונים שלהם, יחפשו אולי ימצאו את המסמכים. יש אופציה כזאת. אנחנו לא רוצים לשלול את זה כי האדם אומר "אין לי, לא לקחתי איתי את המסמכים" אני לא רוצה לשלול אותו על הסף. במקרה כזה אנחנו מעבירים בקשה - - -
יאנה בריסקמן
¶
אני רוצה להבהיר, מה שדמיטרי אמר לי בראיון היה דבר שונה. אם נגיד חסר פנקס עבודה, ולרובם חסר, ואדם מגיש את המסמך וקרן הפנסיה צריכה לאתר את פנקס העבודה ואת המסמכים, מאיזה יום תיחשב הפנסיה רטרואקטיבית?
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כן. זה מה שאנחנו הבנו ואנחנו מבהירים את זה כאן לפרוטוקול. תחילת הפנסיה תיחשב יום קבלת המסמכים בארץ, לא יום קבלת המסמכים ברוסיה כפי שנאמר קודם.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
ברור. ברשותכם אני אנסה לסכם את הדיון, כתבנו טיוטה לסיכום. אני אקריא את מה שכתבנו:
1. פניה למנכ"ל הביטוח הלאומי בבקשה לסייע לאותם 700 איש שנדחתה בקשתם לזכאות, לסייע להם למצות את זכויותיהם. פיטרתם חצי מהאנשים, תחזירו חלק מהאנשים שיתקשרו לאנשים יגידו "חסרים לכם מסמכים, איפה אתם צריכים עזרה" תנו להם יד, תנו להם כתף. אלה שמחכים לעוד משהו.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כשאדם מקבל דחייה, שאלה לי אליכם, אתם כותבים לו מכתב "בקשתך נדחתה" וכותבים מאיזו סיבה?
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אז במקום 700, אני אומרת אלה שחסרים להם מסמכים. לתת להם יד לעזור להם לפתור את הבעיה שלהם. לחדד נהלי טיפול בבקשות המוגשות. אני כרגע מקבלת על אנשים שמקבלים. אם לפי דעתי מגישים רק את הטופס, לא לקבל, לא לפחד להגיד לבנאדם "אתה חייב להביא לנו מסמכים" אחרת תחתים אותו שהבקשה שלו תטופל בזמן לא סביר. שבנאדם יידע, שהוא לא יחכה לשלוש חודשים. הוא מצפה שהם יעשו את העבודה מהתחלה ועד הסוף תוך 90 יום.
וגם לביטוח הלאומי. חוץ מיישר כוח, יישר כוח מגיע, ביקרתי, ראיתי, עשיתם עבודה נפלאה. בקבלת המסמכים ראיתי, גם ראיתי שלא היה תור לא נורמלי, שלא עמדו בחוץ, לא ראיתי את זה ובאמת כשצריך להגיד מילה טובה, צריך, ופה אני מסכימה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
נוציא אפילו מכתב מטעם הוועדה עם הערכה לעבודה שנעשתה. אבל, והאבל הזה, אנחנו מבקשים ליצור מנגנון משותף עם קרן הפנסיה שיאפשר לעדכן סטטוס, שכל הזמן הסטטוס יהיה מעודכן נכון להיום. לא לחכות שלושה חודשים - - -
עמוס רוזנצויג
¶
תבינו, יכול להיות שיש עיכובים מפני שזה גל מאוד גדול שמטופל בבת אחת. אחרי שייגמר הגל הזה והטיפול יעבור בפניות בכמות יותר קטנה - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
סביר להניח שלא יהיה לנו עוד גל גדול. זהו, זה הגל הזה ועוד כל מיני כאלה - - -
עמוס רוזנצויג
¶
יש תקשורת, למוסד לביטוח לאומי יש לשכת קשר שעובדת מול לשכת הקשר של קרן הפנסיה והם עומדים בקשר של מיילים רצוף ותקשורת בשפה הרוסית -- -
עמוס רוזנצויג
¶
עם אנשים שלהם שיודעים לתקשר ולטפל בעניינים, גם כפי שאמרתי קודם. הטעויות שהיו או הבקשות המיוחדות שהיו גם לגבי צורת המשלוח גם לגבי צורת מילוי הטפסים, גם לגבי חתימה כזאת או אחרת, יושרו ההדורים, זה דברים שאנחנו כבר - - -
עמוס רוזנצויג
¶
לגבי הבירורים שהם מבקשים צריך לזכור שחלק גדול מהבירורים הם לגבי מקום העבודה ברוסיה, לא לגבי - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
כן אבל בנאדם שמתקשר אליכם ואומר "מה סטטוס הפניה שלי" ואומרים לו "אנחנו לא יודעים, אנחנו קיבלנו ושלחנו" את זה אנחנו מבקשים שתסבירו, האם זה הגיע ליעד, האם שם מבררים, האם - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
כן. זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו מבקשים שזה יהיה. בקשת הוועדה לקרן הפנסיה לתגבר את קצב העבודה, לעשות את זה כמה שיותר מהר, שוב, כי אין לנו זמן, האנשים מאוד מבוגרים ועבורם כל יום זה עוד יום בחיים. מה שנקרא.
בקשה נוספת לקרן פנסיה, ונוציא את זה כבקשה, הבהרה בנושא של האנשים שהתגוררו או עבדו חצי האי קרים. זה מאוד חשוב כי אנחנו באמת מקבלים פניות רבות, ובאמת אנחנו לא רוצים להתערב. לכן אתם צריכים להוציא את זה, לפרסם.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
מה שביקשנו פה ואני חושבת שזו בקשה נכונה, לעבור לעבודה באופן דיגיטלי. אנחנו היום במאה ה-21 ופה זו פניה גם לקרן הפנסיה, למצוא את המשאבים, להפסיק לעבוד בשיטה מיושנת.
דמיטרי אלושקין
¶
יש לנו ברוסיה יחס מאוד מיוחד לשמירת הפרטיות ולכן מעבר לשיטות דיגיטליות, עלולה להיות פגיעה בפרטיות וכדי למנוע תרחיש כזה צריך תיאום עם כל מיני גופים ממשלתיים, גופי בטחון וכדומה, זה לא - - -
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני לא מצפה שתיתן לי עכשיו תשובה, אנחנו מבקשים לבדוק. דבר נוסף, יש המון שאלות שאנשים שואלים כמה הם יקבלו ומה יקבלו. האם אתם יכולים להכין לנו הנמקה, פשוט לנמק מה גובה הפנסיה שאנשים צריכים לקבל ומה יכול לזכות אותם בתוספת לפנסיה הבסיסית שאתם מדברים עליה.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אתה יודע את זה ואני יודעת את זה, אני רוצה שאנשים ידעו. יש אפשרות לקבל איזה שהוא מסמך בנושא?
עמוס רוזנצויג
¶
חשוב להגיד שהיה פה בביקור בארץ סגן ראש הממשלה והוא אמר שהם קיבלו החלטה לשלם לוטרנים תוספת שלא נכללה במקור בתכניות שלהם על פי האמנה. השאלה אם אפשר להבהיר האם הם באמת יישמו את זה כי זו החלטה פנימית שלהם.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
אני רוצה לבקש ממך לעדכן אותנו ברגע שתקבל הבהרה בנושא הזה. תודה.
טוב חברים, אנחנו צריכים לסכם, אני רוצה רק לומר כמה מילים. מעבר למה שכתבנו ומעבר לבקשות נוספות, אני פונה גם לביטוח הלאומי גם לקרן הפנסיה ולחברים שלנו מרוסיה. אנחנו כאן מדברים על אנשים מבוגרים, אנשים שנתנו מי כל חייו, מי חצי מחייו לרוסיה, למדינה שהם נולדו שם והם מעריכים את המדינה עד היום, שמעתם פה את האנשים.
אנחנו חייבים, אנחנו זה אתם יותר אבל אנחנו היום עובדים ביחד, להחזיר לאנשים האלה, תשומת הלב הקטנה הזאת ששווה היום 70דולר, זה לא חשוב כמה כסף. חשוב שאתם זוכרים מה האנשים האלה עשו בשביל המדינה שלכם ומדובר על הרבה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, מדובר על אנשים שעברו מצור לנינגרד, אנשים שבאמת מגיע להם ולכן מאוד נשמח שתירתמו ותעשו את זה בצורה הכי טובה שאפשר ובקצב, קצב. יותר מהר בבקשה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
מדובר בצדק היסטורי, מדובר בהחלטה שחיכו לה כל כך הרבה שנים, הגיע הזמן באמת להסיר את כל המחסומים הבירוקרטיים, הבירוקרטי הזאת מילת המפתח, כל דבר אפשר לפתור. המשלוחים האלה לא צריכים להגיע תוך שמונה חודשים לרוסיה, התשובות לא צריכות להגיע תוך שלושה או חמישה חודשים, את כל הדברים צריך לזרז לטובת האזרחים כולם.
היו"ר טלי פלוסקוב
¶
תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, תודה רבה לכל מי שהגיע. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.