פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
11/7/2018

מושב רביעי


פרוטוקול מס' 267
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018), שעה 9:00

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
עליזה לביא
עמיר פרץ

מסעוד גנאים

מיכל פינק - סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד התמ"ת

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי, משרד התמ"ת

חאלד אזברגה - מפקח מחוזי, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

אימאן אלקאסם - מרכז בכיר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יריב מן - מנהל אגף בכיר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בני צרפתי - תכנון ובקרה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יאיר חרותי - מנהל תחום תכנון אסטרטגי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נועה שוקרון - אגף תקציבים, משרד האוצר

טובה ווסר - רפרנטית תכניות אסטרטגיות, משרד האוצר

ג'לילה אלקירנאווי - מנהלת ליווי ופיתוח עסקי, משרד הכלכלה

מתן רטנר - מנהל תחום קידום אזורי תעשיה, מנהל אזורי, משרד הכלכלה

צביה ירדן - אחות מרכזת תחום בכירה אבטחת איכות הטיפול, משרד הבריאות

רותי רוטשטיין - מנהלת המחלקה לאסדרת כח אדם במינהל סיעוד, משרד הבריאות

נג'וא עבאס - מפקחת ייעוץ מגזר הבדואי בנגב, משרד החינוך

עמיחי לוי - ממונה תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמאר רשרש - ראש מינהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד ביטון - מנהל תחום מגזרים, הרשות לפיתוח הנגב

שלי מזרחי סימון - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת, פורום דו קיום בנגב

טל אברך - לובי בינ"ל ומחקר, פורום דו קיום בנגב

חוה תובל - פעילה, נשים עושות שלום

מוחמד אבו עשיבה - מנהל ריאן דרום, אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

שמואל דוד - ארגון שתיל

דלית אזולאי

עופרה ארגס - חבר תרגומים

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-11 ליולי 2018. אנחנו היום בהצגת תכנית עבודת הצוות הבין משרדי שעוסק בתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב.

אני רוצה רק להתחיל בזה ולהגיד שניסיתי לספור כמה ישיבות כבר קיימנו בנושא של תעסוקת נשים ערביות, זו הישיבה החמישית של הוועדה, בתקווה שבאמת לא נצטרך לקיים עוד דיונים. הנושא של תעסוקת נשים ותעסוקת נשים ערביות באופן מיוחד ועוד לרזולוציה אפילו יותר קטנה אנחנו מדברים על תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. אי אפשר לפסוח על העובדה שנשים ערביות בנגב יש להן את אחוז השילוב בתעסוקה הכי נמוך, לכן חשבנו שזה גם יתרום למצב של הנשים עצמן, לחברה שלהן, אם באמת נאפשר להן לצאת לשוק העבודה ואני אומרת נאפשר להן ולא נעסוק באיך נשלב אותן כי נאפשר להן זו המילה בעיני. היו חסמים כל הזמן בפני הנשים האלה, עדיין קיימים חסמים. זה שילוב של מדיניות, של חוסר ידע, של אי תכנון. לכן בדיונים הקודמים שאלתי שאלות שנוגעות מה בדיוק המשרדים השונים תכננו כדי לענות על המטרה הזו שגם המשרד האחראי על הנגב קבע לעצמו והגענו למסקנה שצריך לשבת ולעסוק בבניית תכנית כללית כוללת שישתלבו בה כל המשרדים. אני יודעת שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר שאחראי על המאמץ הזה נענה לבקשתי, אני יודעת גם כן שהשר הודיע שהוא נענה לבקשה הזו ואכן אתם עוסקים במלאכה.

אני אמעט בדיבורים. קיבלתי לידי את המצגת אבל הבנתי שהגברת מיכל פינק מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, תציגי לנו את מה שהגעתם אליו עד עכשיו.

אני אפתח בפעילות משרד הכלכלה והתעשייה ביישובי הבדואים בדרום בחומש האחרון מכיוון שנושא תעסוקת הבדואים בכלל והנשים הבדואיות בפרט הוא לא דבר חדש שמתחיל עם עבודת הצוות אז קצת אובר-ויו על מה שהיה לנו בחומש האחרון, 640 מועסקים באמצעות מסלול תימרוץ תעסוקה, 3,600 מקומות עבודה באזורי תעשיה ביישובי הבדואים, שאנחנו מכירים גם אזורים ייעודיים, כמו למשל אותו מסלול תעסוקה השפיע מאוד על - - - בשגב שלום, לצורך העניין הוא גם אזור תעשיה שהוא צמוד ישוב ואנחנו מכירים מצד שני גם אזורים כמו עידן הנגב שהם אזורים משותפים גדולים ומרחביים שנותנים מענה, במקרה הזה הם בקרבה לרהט. בסך הכל בחומש האחרון בשני סוגי אזורי התעשייה, 3,600 מקומות עבודה, באמצעות המעוף והסוכנות לעסקים קטנים המשרד ליווה 1,664 עסקים קטנים ובינוניים, אני ארחיב בהמשך על הפעילות, ובאמצעות מענקי חוק עידוד השקעות הון 68 מיליוני שקלים הושקעו באופן שהביא ל-1,382 משרות.

ברור שהבעיה עדיין קיימת וברור שנושא אחוזי התעסוקה, בייחוד בעבודת הנשים דורש עיון והבעיה עדיין לפתחנו ולכן גם אשמח להתחיל בהצגת הפעילות הנוכחית שאמורה להשפיע בחומש הקרו על סיוע לכ-5,000 מועסקים, החל ממסלולי תעסוקה שבהחלטת הממשלה הנוכחית 2397 מוקצים לטובתם סיבסוד שכר של 40 מיליוני שקלים, אמורים להניב בחומש 600 משרות, פעילות המעוף - - -

אני רוצה להבהיר משהו, אנחנו היינו בהצגה הזו. כלומר כבר עברנו על מה שקיים. אני מצפה היום לשמוע יותר מה מתוכנן. אז נעבור על זה קצת יותר במהירות כי אנחנו נצטרך לעמוד בלו"ז.

אוקיי. אני לא אעבור שורה-שורה בשקף, אני רק אומר שמדובר פה על 5,000 מועסקים בחומש הקרוב מפעילות קימת, חלקה בהחלטות ממשלה וחלקה מהפעילות של המשרד, אלה תוצאות שאנחנו נראה אותן בתוך כחמש שנים, כולל אזור תעשיה שוקת שנמצא בשלבי תחילת פיתוח, המשרד משקיע - - -

כן אבל זה לא רק לנגב.

לא, זה ספציפית לבדואים בדרום.

קרן - - - 20 מיליון שקל זה רק לנגב?

זה קרן לבדואים. מיקרו-פייננס לבדואים. כל מה שאת רואה בשקף הזה גבירתי, הוא מיועד ספציפית לבדואים.

זו לא אותה קרן לעסקים של נשים ערביות באופן כללי? איך זה נקרא?

זה כן, אבל הסכום הספציפי הזה - - - זה מתוך הקרן לנשים בנגב.

כמה שווה הקרן כולה?

אני לא זוכרת בעל פה אבל מרבית הקרן - - -

עד כמה שזכור לי שזה 20 מיליון, סאווה.

זה קצת יותר, אבל את צודקת שמרבית הקרן הולכת ל - -

קצת יותר. אני ארצה לדעת כמה קצת.

מרבית הקרן הולכת לבדואיות בדרום.

כמה קצת לכל הערביות וכמה - - -

נבדוק את זה אבל בגדול את צודקת שבאמת המימון היותר גדול הוא בדרום.

אז אני ארצה לדעת בדיוק, כי אני יודעת שנותנים לי דיווחים על סאווה, אף פעם לא אמרו שחלק מהסכום או רוב הסכום מוקדש לנגב, אני ארצה לדעת.

אנחנו ניתנן לגבירתי את המספרים. בכל מקרה אנחנו מדברים, בין היתר, רק לסיים את המשפט האחרון לגבי שוקת, גם על טווח יותר ארוך, על טווח של כעשר שנים מכיוון שאמור לקום שם אזור משותף מאוד מאוד משמעותי שבחלקו תעשיה, חלקו יהיה אזור תעסוקה, תיירות מסחר וכן הלאה ופה אנחנו רואים את העניין הזה כמנוע משמעותי שבעיקר יניב בשנים שלאחר מכן.

אני רוצה לדבר מילה על הצוות לקידום יוזמות תעסוקתיות. אנחנו מדברים על צוות בשיתוף - - -

אולי הקול הקורא?

רגע. עוד לא הצגתי את הצוות. הצוות הוא צוות משותף בהובלת משרד העבודה והרווחה והובלה של משרדנו, בשיתוף משרד האוצר והרשות לפיתוח הבדואים במשרד החקלאות. בעקרון אנחנו מסתכלים על מרחב הפתרונות הן בצד הביקוש והן בצד היצע העבודה, בין היתר לשם הרחבת היקף המועסקים והקידום התעסוקתי שלהם. בתוך סט הפתרונות, אני לא ארחיב כרגע על אוסף הפתרונות המשרדיים, אפשר יהיה אם תרצי גבירתי, להרחיב על כך לאחר מכן.

כרגע 10 מיליון שקלים נמצאים באמתחתו של הצוות מתוך החלטת הממשלה, הוסטו מתוך החלטות הממשלה. בוצעה עבודה יסודית של גיבוש מתווה עם השטח, בין היתר במספר שולחנות עגולים שבוצעו בין היתר ברהט, כאשר אנחנו עומדים לצאת עם קול קורא ממש בימים הקרובים, זה מנוסח כ-RFI.

מה הכוונה בשולחן העגול? זה מה שדיברנו על שכדאי לשמוע את הנשים וארגוני הנשים וכולי?

נכון. והיה מפגש כזה ברהט.

היה מפגש וקיבלתי דיווח על המפגש הזה, ולצערי הרב זה לא היה מפגש שמאפשר לארגוני הנשים להתבטא כמו שצריך.

היו שני חלקים, היה חלק של מעסיקים וחלק של נשים.

אני יכולה להמשיך אותך מיכל.

בבקשה.

בוקר טוב. אני מתנצלת על האיחור. אני ממשרד העבודה, זרוע העבודה, תחום תעסוקת החברה הערבית. אני אגיד שהיו שני שולחנות עגולים. הראשון היה בעצם לשמוע את הנשים והיוזמות הקטנות שהן רוצות או רוצים לגדול מיוזמות קטנות לבינוניות וגדולות, ובעצם רצינו לשמוע אם הקריטריונים שהצבנו מתאימים להם, רצינו לשמוע את הצרכים שלהם. השולחן השני היה עם יזמים עסקיים, גם עם מגזר שלישי וגם עם יזמים מהשטח, מגזר עסקי ומגזר שלישי, לשמוע מה הצרכים שלהם, מה חסר להם כדי לגדול עוד יותר, כדי לאפשר להעסיק עוד נשים מהחברה הבדואית. אני אגיד שהקריטריונים שנקבעו יחד עם משרד הכלכלה בשיתוף פעולה הם לא מסמרות, אנחנו בודקים מה יכול להתאים - - -

תיכף אני אציג ואז תוכלי להתייחס.

רק רציתי להדגיש את העניין של השולחנות העגולים, זה כן משהו שנעשה וכן משהו שאנחנו קשובים.

לא אמרתי שלא נעשה. אמרתי שאיך שזה נעשה, מה האפשרות שניתנה להתבטאות הנשים ואני יודעת שהיו טלפונים לארגוני נשים - ואני לא מדברת עליכם כנציגי משרד - לבקש מארגוני הנשים או שהם ידברו בכיוון אחד או לא להגיע לישיבה.

אני חושבת גבירתי שהזדמנות נוספת תהיה נכונה במקרה הזה, ליצור אירוע נוסף שבו - - -

בואו נראה איך אנחנו מתקדמים, אם אתם אומרים לי שכבר יש לכם תכנית סדורה אז לא אגיד לכם לחזור לשלב א'.

גבירתי יושבת ראש הוועדה, יש לי הצעה. יכול להיות שכדאי, לא נעשה את זה ברהט, מיכל, אולי תזמנו דווקא לירושלים, למשרד הכלכלה.

אפשר לדבר על זה אחר כך כי גם הייתה טענה כאילו אני מתערבת ומפרה את הסדר הקיים ברגע שאני מבקשת שתקשיבו לארגונים, אבל אפשר לדבר על זה אחר כך.

בכל מקרה, מה שניסינו באותו אירוע זה באמת להגיע אליהם לשטח על מנת שלא תהיה בעיה או עיכוב בלשמוע, וזאת הייתה - - -

אני מעריכה את זה שאתם באמת קיבלתם את ההמלצה והלכתם ועשיתם, אבל כנראה מאחורי הקלעים גם מתקיימים דברים אחרים.

כמו בכל מקום.

כן.

אגב, אני חייב להגיד שלא הרגשנו את זה, ביקשנו, נמצא פה מנהל ריאן דרום, מוחמד אבו - - - ביקשנו מהם לקרוא לנשים לבוא למפגשים האלה.

הטענה שלי גם לא כלפי ריאן.

בכל מקרה גבירתי - - -

לכל מקום יש את הפוליטיקה שלו ויש את הדינמיקה שלו וצריך להבין איך לעקוף את הפוליטיקות הפנימיות. בבקשה.

כאמור, זאת הייתה תחילתו של תהליך. אנחנו עכשיו עמלים ביחד כצוות על כתיבת RFI שיצא לציבור. אנחנו גם נקפיד, אימאן, שהוא יגיע בערבית ושהוא יגיע לציבור הנכון ושכל מי שירצה יוכל להציע הצעות לצוות. אני מבקשת להביא לכאן דוגמה.

RFI שדורש מה, הצעות או כבר - - -

הצעות. הדוגמה הקלאסית שהלכנו לאורה הייתה יוזמה של מטבחים קהילתיים, זו הייתה יוזמה מתוך השטח שהתועלת הכפולה שהיא הניבה, קודם כל מקומות עבודה לנשים ליד הבית במקום שהוא אמנם תעשייתי אבל סמי מסורתי ולכן לא הייתה מגבלה של נשים לצאת, והתועלת הכפולה, ילדים במגזר הבדואי שקיבלו מזון שהם אוהבים, התחילו להישאר יום ארוך בבית הספר. זאת אומרת התועלת החברתית של האירוע הזה היא ממש בסדרי גודל.

אנחנו גם הדגשנו את זה בישיבות קודמות, אני אחת מהח"כים שקיבלה הרבה תלונות על איכות האוכל שקיבלו הילדים בבתי הספר.

אז היינו מאוד רוצים דוגמת הרחבה של יוזמה כזאת או יוזמות אחרות שבאות מתוך השטח ונותנות את האפשרות לנשים ונותנות את הביטוי לנשים ואת יכולת הפרנסה, היינו רוצים לשמוע באותו קול קורא מתוך השטח. דוגמה אחת שכבר עלתה ואנחנו בוחנים אותה, כתוב כאן בשקף 20 מיליון שקלים, זה סכום גבירתי שעדיין אינו מתוקצב, מכיוון שהוא יותר יקר מהסכום הראשוני שניתן למסגרת הצוות, אבל אנחנו חושבים שזו יוזמה רצינית ששווה לנו לשקול אותה וזה עדיין בשלבי בחינה, וזה הנושא של מתחם מיקרו תעשיה לתעסוקת נשים.

הרעיון במתחם תעסוקת נשים הוא שהוא בעצם לוקח שטח שהוא לכאורה אזור תעשיה ריק שיכלו לקום בו מפעלים מסוגים שונים, חלקם מותאמים לנשים וחלקם לא, לבוא ביוזמת הממשלה, לצרף אלינו מגזר פרטי או פילנתרופי, לשים את כסף הגרעין ולגייס לזה השקעות שיאפשרו להקים מתחם בגודל של כ-12 דונם, שיש בו מצד אחד חממה ליזמיות שיוכלו להתחיל עם העסק הקטן התעשייתי שלהן אבל לקבל תמיכה, ליווי וכן הלאה, לעבור למעטפת של שטחי ייצור שהם קצת יותר ממש תעשיה אבל בעצם לאפשר להם בתמיכה של מעטפת תעסוקתית תעשייתית ולאפשר גם מתקנים משותפים כמו מעון יום או מרכז הכשרה, חדר אוכל משותף, היסעים, באופן שהן תוכלנה ליצור עסקים תעשייתיים קטנים ואחר כך עם פוטנציאל גדילה.
אנחנו חושבים שזה רעיון מאוד מעניין, כאמור עדיין לא הצלחנו למצוא לו מקורות וזה בשלבי בחינה ראשונים, אבל אם יגיעו רעיונות מהסוג הזה, אנחנו באמת חושבים שאפשר יהיה לפתח כאן חשיבה חדשה, יש לצוות כרגע מסגרת תקציבית מוגדרת בהחלטת ממשלה, אבל יש מבחינתנו אפשרות למידה והמשך - - -

כאשר את אומרת שיש מסגרת לצוות בתקציב, מה סדר הגודל שעומד לרשותכם?

סדר הגודל כרגע הוא 10 מיליוני שקלים.

שבעצם אתם שמים אותם בעניין של תמיכה ביוזמות תעסוקתיות?

נכון. כאשר הדגש הוא, ועברתי אימאן לשקף העקרונות, גבירתי יש שם שקף של עקרונות ואני רוצה להסביר למה התכוונו והעקרונות הם עדיין ראשוניים, ובגיבוש, וחלק מלהקשיב בקול הקורא זה גם לראות מה השטח זקוק. אבל בעקרון הסכום הזה יאפשר לנו לתמוך בכשתיים-שלוש יוזמות. הדגש יהיה על תעסוקת נשים, זאת אומרת שלפחות 70%-80% מהמועסקות צריכות להיות נשים ולא עסק שיקבל תמיכה והוא יעסיק ברובו גברים והם יצטרכו להוכיח את זה ולהתאים ברמה הענפית והתכנית. אנחנו סבורים שהמצ'ינג צריך להיות 50%. נתנו פה דוגמה בסעיף 5 של 1.5 ממשלתי ו-1.5 פרטי או פילנתרופי, אבל זה לא חייב לעצור בזה, זאת אומרת שאם נראה מיזם, כמו למשל דוגמת המרחב העסקי הזה של מיקרו תעשיה שירצה מהממשלה נניח 3 מיליון ויבוא יזם פילנתרופי או עסקי שירצה לשים 6 מיליון, אנחנו לא בהכרח נגביל את זה, העיקרון יהיה שצריך להיות כאן מצ'ינג, מכיוון שאנחנו לא מאמינים שמיזם ללא היתכנות כלכלית יכול לעבוד רק עם כספי מדינה. לכן אותם 10 מיליון בגדול יכולים למנף לפחות 20 מיליון אם לא 30 וכן הלאה.

המקום שבו אנחנו סבורים שהממשלה צריכה לשים את הגרעין וגורם עסקי או פילנתרופי צריך ל- - -

כאשר חוזרים על גורם עסקי או פילנתרופי, מי יביא אותו? מי יהיה אחראי להביא אותו? הרי את יודעת, הם לא מתדפקים על הדלתות שלכם.

נכון, אבל קיבלנו לא מעט פניות והתעניינות בתחום של תיירות, תחומים טכנולוגיים, של שירותים עסקיים, של הייטק ברמה בסיסית. אנחנו כרגע כאמור בעיצומו של תהליך הלמידה ומשיכת בעלי העניין. כאמור אלה קריטריונים ראשוניים והם פתוחים להיבחן כתלות בהצעות שנקבל, אבל אנחנו עדיין מאמינים שמיזם שאין לו היתכנות כלכלית בסופו של דבר לא ישרוד, ולכן אנחנו כן רוצים לגייס - - -

אני רוצה להבין דבר אחד, ה-10 המיליון המתוקצבים, הם יהיו בתנאי להוצאתם לפועל עד שתגייסו עוד 10 מיליון של מצ'ינג לפחות.

אנחנו לא נתנה את כל ה-10. אנחנו נעבוד פר פרויקט. אם יש פרויקט של - - -

בסדר, כשאני בודקת תכנית פעולה אני אומרת מה התקציב שהוקצה לתכנית הזו כדי שתתבצע. מבחינתי מה שאני רואה עד עכשיו, זו הקצאה מכל התקציב שהגיע למשרדים תחת הכותרת של לפתח את הנגב, בעצם רק 10 מיליון לנשים באופן ספציפי, כאשר הם מותנים בהוצאה שלהם במצ'ינג של עוד 10 מיליון. יכול להיות שבסופו של דבר נצליח להוציא 5 מיליון, כי זה מה שקיבלנו מצ'ינג.

אני חייב להתפרץ. להיפך. הפילנתרופיה יותר - - -

יותר נדיבה מהממשלה.

זה קל. לא נעים להגיד, זה קל.

ואתם בונים על זה.

לא. לנו אסור כעובדי מדינה לגייס תרומה, אבל באים אלינו פילנתרופים שהשקיעו בעבר בנגב ואומרים את האמירה הבאה, נוצר אי שוויון וגם להם, לפילנתרופיה המסורתית שמגיעה מצפון אמריקה יש להם אחריות לאי השוויון המרחבי והם אומרים "אנחנו רוצים להשקיע במיזמים שיוצרים תעסוקה". אני אומר שה-10 מיליון האלה אולי מיכל יותר זהירה, אבל גופים שאיתם אנחנו עובדים וגם את מכירה אותם, מכירים את השמות של התורמים. להיפך, הם רצים קדימה והם מחכים לנו.

גם חשוב להגיד, גבירתי, הצוות ליוזמות תעסוקתיות אינו המענה היחיד לנשים בתוך החלטת הממשלה או בתוך כלי משרד הכלכלה או בתוך הכלים הנוספים, משרד העבודה גם ירצה לפרט. מה שהצגתי קודם, אותם 5,000 מועסקים שינבעו מכלים של המשרד, זה לא רק הצוות.

אני יודעת. אני יודעת וזה לא סיפק אותי בעבר ובגלל זה ביקשתי את התכניות. אני יודעת טוב מאוד ותמיד ביקשתי את החלוקה בין גברים לנשים בתוך התכניות הכלליות וזה לא במקרה, דווקא בנגב, שביקשתי תכנית ספציפית.

במקרה הזה למשל 25 מיליוני שקלים, יצא מקצה לפני שבוע למפעלים, אנחנו עומדים כ-8-10 מפעלים שיעתיקו את מיקומם או יקומו באזורי תעשיה צמודי ישוב של המגזר הבדואי, במקרה הזה - - -

כשיהיו אזורי התעשייה. נכון?

לא, יש שטחים ששוריינו לטובת - - -

כן. אבל עוד לא הוקמו.

לא, יש אזורים שפנויים לזה. ספציפית.

יש 100 דונם לטובת אותם 10 מפעלים, המקצה של 25 מיליון יצא לפני שבוע וחצי, הפעילות של מעוף, קרן סאווה, הנושא של מסלולי תעסוקה וכן הלאה, אלה דברים שכבר רצים.

אני יודעת את כל זה. בואו נתמקד בתכנית לנשים. בצוות שהוקם כדי לעשות תכנית מיוחדת לתעסוקת נשים. מה שקיים, קיים. גם ידעתי את זה כשביקשתי שתהיה התמקדות בנשים ואני חושבת שאתם בעצמכם יודעים שצריך להתמקד בנשים כי אחוז התעסוקה הוא מאוד מאוד נמוך וזה גורם לכל ההשלכות שיש לזה על החברה באופן כללי, אז בואו נתמקד בנושא של נשים.

אם אני עושה סיכום ביניים לכל מה שהבנתי עד עכשיו, יש לכם את ה-10 מיליון שהם מתוקצבים, שהם גם כן מחייבים במצ'ינג כדי שיצאו לפועל בפרויקטים שלהם, יש את ה-20 מיליון שעדיין אין עליהם אישור מצד האוצר, נכון?

אני רפרנטית תעשיה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר. אני רק רוצה לוודא שכולנו מבינים שחלק מעבודת הצוות הייתה גם בחינה של כלים קיימים ושינוי של הכלים הקיימים לטובת הנושא של תעסוקת נשים, כלומר מסלולי התעסוקה שמיכל דיברה עליהם בעבר היו עם אחוז השתתפות נשים נמוך יותר והעלינו את הקריטריון בעקבות עבודת הוועדה. כנ"ל לגבי הנושא של הוראת מנכ"ל החדשה, 25 מיליון שקלים למשיכת מפעלים תעשייתיים, נוסף בקריטריון שנותן תיעדוף לתעסוקת נשים. כלומר גם בכלים הקיימים נעשו שינויים בעקבות עבודת הוועדה, ואני חושבת שאלה שינויים מאוד מאוד משמעותיים שחשוב להתייחס אליהם.

אוקיי, אבל בכל זאת אני אחזור, ה-20 מיליון לא מתוקצבים.

בהתאם להחלטת הממשלה, בעצם החלטת הממשלה מגדירה שיש 10 מיליון שקלים שאותה ועדה יכולה לבחון להסיט כפונקציה של סדרי עדיפויות של הממשלה, הוועדה אכן השתמשה במנדט שניתן לה לטובת אותם 10 מיליון שקלים. ככל שאנחנו מחליטים שיש צורך בהגדלה תקציבית או הסטה גבוהה יותר, זה לא חלק מהחלטת הממשלה ועל כן זה יצטרך לחזור לשולחן הכנסת, לדיון בסדרי העדיפויות. החלטת הממשלה כרגע מדברת על - - -

אני מבינה את כל זה, למה את חוזרת עליו? היה אפשר להגיד דבר אחד, נכון, עדיין אין אישור תקציבי ל-20 מיליון, זה צריך להתקבל בממשלה - - -

חשוב לי גם להסביר מדוע אין אישור.

אני מבינה, תפסת שאני מבינה את זה. אני יודעת ש-10 מיליון זה מה שאושר, ואני יודעת שזה מה שניתן להשיג מהתכנית הכללית, היה ניתן משהו אחר אבל המשרד החליט לעשות חלוקה אחרת. בסדר, אבל זה לא אומר שאין צורך בהקצאה תקציבית כי אם מציגים את זה כאחת מההצעות, זה אפילו יותר גדול ממה שהוצע ב-10 מיליון יכול להיות שיסתכם בסופו של דבר, מבחינה תקציבית ומבחינת אופציות העבודה. בעצם הנתח הגדול המונח אצלי עכשיו, עדיין אין לו אישור תקציבי.

אני שוב חוזרת - - -

אין צורך. אני הבנתי.

אוקיי, אז ברשותך כן אמירה חדשה ושאני כן חושבת שצריך להוסיף לשיח. איכות הכלי המוצע לתעסוקת נשים הוא פונקציה גם של העלות שהממשלה שמה עליו אבל גם על הרבה דברים אחרים. אנחנו יודעים שבהרבה מקרים הממשלה שופכת הרבה כסף ולא מצליחה להשיג תוצאות ולחילופין - - -

ספרי לי.

אז ספציפית הכלי של מקרו פייננס אכן הוא אולי עולה יותר מכלים אחרים שהשתמשנו בהם, אנחנו כן נאמר שזה כלי שהוא עדיין בבחינה ומאוד מאוד חדשני. הוא באמת עלה במשרד הכלכלה כאיזה שהוא רעיון, המקום היחיד שבו הוא – וגם פה זה צעדים מאוד מאוד ראשוניים – זה החלטת ממשלה של קריית שמונה, מרכז מיקרו פייננס - - -

לא מיקרו פייננס. מיקרו תעשיה.

סליחה. טרם הוקם, ואני אומרת לכם שהאפקטיביות של הכלי הזה מבחינתנו היא עוד לא ברורה ולכן גם אם אנחנו בוחרים - - -

אני אבהיר גבירתי, הכנסנו בהחלטת ממשלה לקידום קריית שמונה לפני חודשיים-שלושה את העדות הראשונה לכלי הזה של מתחם מיקרו תעשיה, שם מיקדנו אותו בתחום הפוד-טק, ושם אמרנו בגלל שמקימים שם אקו סיסטם של פוד באזור, לא הקצינו שם למעון יום או למרכז הכשרה או להיסעים, דברים שאנחנו חושבים שבספסיפיקציות של נשים בדואיות כנראה יידרשו, אנחנו בשלבי למידה עם העניין הזה. הפעם הראשונה עשינו אחד כזה בהחלטת ממשלה לפני חודשיים, אין לנו ותק בלהקים את הגופים האלה, אנחנו עדיין מאמינים בזה אבל זה ייקח עוד קצת זמן עד שזה יתחיל.

תשמעו, אתם כל פעם מצליחים, אפילו אני שלא כל כך קל לבלבל אותי, לבלבל. אני מבינה את כל מה שאתן מספרות. ההחלטה שלנו הייתה לא להעתיק תכניות ולא לחכות למצוא מה יצליח במקום הזה ומה במקום ההוא, אלא ללכת לשטח, ולבדוק מה כן יכול לעבוד בשטח. אני מבינה שעכשיו אנחנו מדברים על תכנית שהיא בנויה ממה שקיים מבחינת תעסוקה בנגב, אם זה מרכזי ריאן, אם זה כל מיני מיזמים שעלולים להגיע לנגב ופיתחתם את הקריטריונים כדי להכניס יותר נשים. זה חלק, אוקיי? זה החלק הכללי, זה לא חלק מהתכנית כי זה קיים היה, אתם שיניתם את הקריטריונים או חידדתם אותם כדי שייכנסו יותר נשים. כמה זה בסוף יתורגם בשטח, אני לא יודעת.

החלק השני מהתכנית הוא ה-10 מיליון שקל שאתם מדברים בהם על תמיכה ביוזמות תעסוקתיות שגם כן בין שניים לשלושה מיזמים שכנראה העניין של הקייטרינג או המטבח נכנס לתוך ה-10 מיליון האלה. אני מנסה לעשות לעצמי סדר כדי שאבין.

יכול להיות, כתלות מהצעות. יש לנו את התהליך של קול קורא כרגע - - -

שיביא לכם הצעות מהשטח ואתם תבחנו אותן והוא גם כן תלוי במצ'ינג שיגיע מהפילנתרופיה או מכל מיני גורמים אחרים. אתם אמרתם שזה תלוי ביוזמות, יריב הרגיע אותי שהפילנתרופיה היא נדיבה ואני חייבת להגיד שרק לפני כמה ימים ישבתי עם אנשים שבאו וחיפשו רעיונות מה לעשות בכסף שיש להם, ונשאר ה-20 מיליון שקל שהם בעצם המרכיב השלישי של התכנית שלכם, שהם עדיין לוטים בערפל, כי אין אישור תקציבי עליהם. הבנתי נכון את שלושת המרכיבים של התכנית?

נכון. אני רק רוצה ברשותך לחדד שלושה דברים. אחד – שה-10 מיליון אמורים למנף, כפי שגבירתי אמרה, כסף נוסף ולכן גודל המיזמים יכול להגיע לכמה עשרות מיליונים.

יכול, ויכול שלא. בואו נהיה אופטימיים.

סביר. דבר שני שאותן התאמות שדובר בהן בכלים קיימים אמורים להניב את אותם 5,000 מקומות עבודה בחומש הקרוב, לא הייתי מתייחסת לזה כאל דבר עשוי וגמור מכיוון שזה עוד לפנינו וזה חלק מהתכנית שמשרד הכלכלה והתעשייה מציג, אולי משרד העבודה ירצה להרחיב על כך בהקשרים נוספים, והדבר השלישי הוא שאותו מיזם של מיקרו תעשיה הוא באמת דוגמה שעדיין נבחנת אבל מאוד יכול להיות שתהיינה יוזמות נוספות שאם הן יתבררו ככלכליות מאוד, אנחנו נוכל לבחון בהמשך את אפשרויות היישום שלהן.

אני חושב, אנחנו אחרי כמה דיונים שקיימנו ובאמת צריך לשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא חוזרים לוועדה עם בשורה של עוד 60, 100 מיליון חדשים לטובת תעסוקת נשים. אנחנו נמצאים בתוך החלטת ממשלה שבעצם אנחנו כמשרדים וכמשרד מוביל, התחייבנו אליה. אני חושב שהבעיה שלנו היום היא בעיני לא עוד 20 מיליון שקל או 30 מיליון שקל, אלא את התקציב הגדול שקיבלנו, יש 141 מיליון שקל לפיתוח אזורי תעשיה, אנחנו נתקלים שם בבעיות קרקעיות, בבעיות של זיקות על הקרקע, של תביעות בעלות שאין לנו להן פתרונות, שזה המנועים הגדולים שהממשלה מפעילה כדי ליצור תעסוקה למסות, ואגב זה גם מה שאת אמרת בתחילת הדיונים "אל תדברו איתי עכשיו על דברים קטנים, עזבו עכשיו את ההכשרות, תגידו לי איך אתם מפתחים מקומות עבודה" ואני חושב שאנחנו צריכים להתמקד ביישום, בביצוע של הכסף שכבר קיבלנו. אני אומר את זה בצורה כנה, יש לנו לא פעם בעיות גם מול ההנהגה המקומית בחלק מהישובים, שהלוואי והייתה לוקחת טיפה יותר אחריות גם על פיתוח אזורי התעשייה שנמצאים בתוך הקווים הכחולים שלהם.

יריב אתה זוכר, ישב פה חבר הכנסת סעיד אלחרומי והציע את העזרה שלו ואת התיווך שלו בכל מה שקשור, אם יש בעיות עם ההנהגה המקומית בעניינים שקשורים לפיתוח האזורים, הוא הציע ואמר "אם אני אוכל לעזור במשהו אני מוכן לנסות ולבדוק".

צריך להבין, לפתח אזורי תעשיה זה המסות הגדולות, זה לא מספיק שמשרד הכלכלה יקצה את התקציב ושרשות מקרקעי ישראל תיתן ליזמים - - -

אני יודעת, אותו דבר גם בצפון יש להם יעד של הקמת 12 אזורי תעשיה. כמה מהם הושלמו בצפון?

המצב שלנו הרבה יותר טוב בדרום, כי יש יותר קרקע ודווקא החסם בדרום הוא שאנחנו שוברים את הראש על ליצור, הרי אי אפשר להוריד על הראש של רשות מקומית אזור תעשיה ולהכריח אותה לפתח אותו כי אכפת לנו מתעסוקת נשים וגברים. צריכה להיות פה איזו שהיא מובילות מקומית שתבוא ותגיד "זה עכשיו הפרויקט הכי חשוב לנו לרוץ ולפתח ולהביא יזמים". הם ערוכים להביא יזמים, כל העולם מתעסק באיך לייצר עוד מקומות עבודה לנשים בחברה הבדואית בנגב, אנחנו הרבה פעמים נתקלים בחסמים שהם לא קשורים כל כך, ואני אומר, אני מוכן לקחת את האחריות הממשלתית עלינו, את כל הבעיות, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים ברמת השטח להיות במקום שרצינו בו.

נמצא פה מתן ממינהל אזורי תעשיה. גם הם היו רוצים כבר שאזורי תעשיה מהחומש הקודם, כבר יכולנו היום להראות בתי חרושת ואנשים שנכנסים לעבוד, והדבר הזה לוקח זמן הרבה יותר משהיינו רוצים. יש מגבלות תכנוניות, ושוב, אנחנו מצליחים פה ושם לנהל את נושא הקרקע, אבל לא תמיד זה בקצב שהיינו רוצים ולכן אני חושב, אני אומר לך שאפשר לדבר על ה-20 מיליון שקל, הרבה יותר חשוב הוא בעיני על איך אנחנו, זו אחריות שלנו, ניישם את ההחלטות האלה בצורה כזאת שנגיע ליעדים. אני חייב להגיד, האוצר שפך פה הרבה כסף. אנחנו נמצאים בתוך ההחלטה, יש לנו שלושה מיליארד, זה הרבה מעבר למה שציפינו לו, הקודמת הייתה מיליארד, ובמסגרת ההחלטה הזאת, ואני אגיד משהו ואמרתי בעבר, זה לא סתם שאנחנו משקיעים ברשויות המקומיות. אנחנו משקיעים - - -

אתה בדיוק קורא את הראש שלי. אני בדיוק רציתי להגיד לך, החלטתם שהנתח הכי גדול מהתקציב יוקצה לרשויות המקומיות.

את יודעת למה?

אני יודעת למה, הסברת לי בארבע הישיבות הקודמות.

הבנו שאם נמשיך להיות גננת, זה לא יהיה טוב. אנחנו רוצים לפתח שם יכולות. משרד הפנים מתחיל לעשות שם איזה שהוא מהלך ארגוני. אנחנו במטרה לייצר יכולות ברשויות המקומיות, בדיוק להוביל ברמת השטח את המהלכים. אנחנו לא הצטיינו בכל דבר שעשינו.

אוקיי, אם מדובר ברמת השטח, שמוליק משתיל רצית להגיב.

אני פשוט מנסה להבין איפה משתלב המהלך הנוכחי במהלך היותר רחב שנוגע לאזורי תעסוקה. כי מה שקרה זה שדובר בתכנית החומש הקודמת, 2012-2016, על סכומים נכבדים מאוד לאזורי תעסוקה שמתוכם היחיד שקם והצליח הוא עידן הנגב ושם באמת נרשמו הצלחות נכבדות, אבל בשגב שלום הרבה מהדברים מקרטעים בלשון המעטה והאזורים האחרים לא ממש קמו. באבו קרינאת, בביר הדאש בוודאי, אין לא יכולת לתכנן ולא יכולת לקדם שום דבר וכולי. התמונה היא מאוד עגומה.
המשרד הודיע שני דבירם, הוא הודיע שאת הכסף של התכנית הקודמת, את היתרות, ישקיע באותם חמישה אזורי תעשיה, לא ברור לי מה קורה בפועל, ומצד שני הוא הודיע שהוא פותח עכשיו מהלך חדש, שלבטח ייקח זמן עד שהוא יתממש, להקמת אזורי תעסוקה צמודי דופן או פנימיים בתוך הישובים. לא ברור לי איפה יקומו המיזמים החדשים, בין אם אלה שלקוחים מה-10 מיליון או מה-20 מיליון או מהכספים הקיימים, לא ברור לי באיזה ישובים ניתן יהיה לפתח ובאיזה ישובים, חוץ מרהט שהדברים ברורים, לא ניתן יהיה לפתח. המצב כרגע ברוב האזורים האלה לא מאפשר שום דבר.

אני ממינהל אזורי תעשיה. אם יורשה לי, קודם כל מההחלטה הקודמת 3708 מתוך קצת יותר מ-140 מיליון שקלים בוצעו במזומן, זאת אומרת עבודות שהתבצעו כבר קצת יותר מ-70 מיליון שקלים. היתרות חלקן נשמרו על מנת לסיים את עבודות הפיתוח לאחר שהמפעלים יקומו, למשל בעידן הנגב קמים מפעלים וחלק מתקציב הפיתוח נשמר על מנת שכשיסתיים תהליך הבניה של המפעל יוכלו לבנות את המדרכה ואת התאורה, וחלק אחר במקומות כמו שהזכרת, ביר הדאג', שאנחנו נתקלנו בבעיות שיריב הזכיר אותן קודם של בעלות, של מנהיגות מקומית שלא מספיק דוחפת קדימה את אזור התעשייה, אנחנו נבצע הסטה לאזורים בהם כן ניתן לפתח. כרגע אנחנו מדברים על שלושה אזורים שאנחנו רוצים להתמקד בהם בדיונים עם רשות הבדואים שזה אום בטין, רהט צפון ושגב שלום שבניגוד למה שאמרת התכנון שם כן מתקדם, שגב שלום שלב א' עובד, שלב ב' בתהליכי הקצאות קרקע שונים ותהליכי היתרי בניה ואנחנו גם מתכוונים להמשיך לשלב ג' שבו התכנון עוד לא הסתיים.

ושוקת.

שוקת זה תקציב שניתן בהחלטת ממשלה אחרת, מיכל הזכירה את זה קודם, שם העבודות התחילו כבר. אני רוצה לציין שגם באזורי תעשיה במקומות אחרים בצפון, גם נעם בנגב במגזרים שהם לא בדואים, לוקח עשר שנים להקים אזור תעשיה. זה מה שזה לוקח בכל מקום, גם כאשר אין בעיות וכשיש שיתוף פעולה מלא מצד הרשויות המקומיות והתושבים. זה מה שזה לוקח. לכן בשוקת למשל, שהתקציב כבר ניתן בשנת 2013 או 2014, אני לא זוכר - - -

בהחלטה 546, מעבר צה"ל לנגב והמענה האזרחי, ניתנו שם 40 מיליוני שקלים לטובת שוקת, הליכי התכנון נמשכו אבל עכשיו כבר התחיל השלב של ניצול התקציב.

התחילו כבר לנצל את התקציב ושוב, זה לוח הזמנים הרגיל בתהליכי תכנון במדינת ישראל לצערנו בכל הארץ.

כן אבל אתה בעצמך אמרת שאתם עכשיו עוברים, כאילו עצרתם תהליכים. אתם החלטתם בהתחלה על חמישה אזורי תעשיה- - -

באזורים בהם נתקלנו בתביעות בעלות - - -

עברתם למקום אחר. כלומר זה לא עניין שבדרך כלל לוקח להתפתחות, אלא יש בעיה ספציפית ואתם עכשיו מעבירים את האזורים למקומות אחרים ומתחילים את הכל מחדש.

אני אדייק, אנחנו לא מעבירים לאזורים אחרים, אנחנו נשארים באזורים שהיו בתכניות או אזורים קיימים שצריך להרחיב אותם ואנחנו מתמקדים שם, זאת אומרת אנחנו מוציאים מהרשימה הזאת - - -

כלומר עכשיו הפסקנו לדבר על חמישה אזורי תעשיה, אנחנו מדברים על שלושה?

מבחינת משרד הכלכלה כן, יש אזורים נוספים שבאחריות רשות הבדואים והם מתקדמים שם יחד עם רשות מקרקעי ישראל.

כמה קשה להוציא את המידע. תגידו לי את זה ככה ישר, תעשו למישהי שהיא לא כל היום מתעסקת בפרטים הקטנים. כמה אזורי תעשיה אנחנו מדברים עכשיו ואיפה. פשוט מאוד.

אני אגיד מה אני מבין ואם אני טועה תתקן אותי. יש שני אזורי תעשיה מרחביים גדולים, למשל עידן הנגב ושוקת. שניהם בבעלות משותפת של ישובים יהודים ובדואים - - -

תעזוב אותי מהמשותפים והגדולים. היה לנו חמישה שהם לא משותפים, נכון? מה קורה איתם?

יש לנו באבו קרינאת, יש את אום בטין, אזור תעשיה נוסף - - -

אבל אבו קרינאת לא מתפתח כבר הרבה מאוד זמן.

אז אני אגיד, יש את, מתן יכול להתייחס ספציפית ללמה הוא לא מתפתח אבל בעקרון כמו שאתה יודע יש שם תשתיות, אזור התעשייה הולך ונבנה. יש את אבו קרינאת, את אום בטין, יש בשגב שלום אזור תעשיה גדול שחלקו של הישוב וחלקו גם ייבנה שם אזור תעשיה משותף עם באר שבע ובני שמעון, שגב שלום זה ישוב שהולך להתפתח הרי לעיר בעתיד. אזור תעשיה נוסף תוכנן בישוב ביר הדאג' אבל בגלל קשיים, אני אגיד ככה, יש תושבים שפשוט יושבים על אזור התעשייה המתוכנן ובזבזנו, לצערי, בזבזנו כממשלה חמש שנים בהתעסקות הזאת ולא קרה כלום, ובזמן הזה יכולנו להכניס עוד משרות ברהט, בשגב שלום או במקומות אחרים. לכן הכוונה של הממשלה, על דעת שלושת המשרדים, האוצר חקלאות וכלכלה, הודענו את זה אגב לראש מועצת נווה מדבר אברהים אל עוואשלה בצורה רשמית ומכובדת, אמרנו לו "תנסו לעשות מה שאתם יכולים, אם לא תוכלו חבל על הזמן. האזור הזה ייצא, ההשקעה בו תצא בערך בעלות של 20 מיליון שקל ותעבור למקומות אחרים על פי ההיגיון". רשות הבדואים במקביל מתכננת אזורי תעסוקה צמודי דופן בתל שבע ולכסייפה, כי שם זה ישובים שאין בהם מקורות תעסוקה, התעסוקה יושבת בתוך הישוב בעסקים שמפריעים לציבור ומורידים את איכות החיים בישוב.

מבחינת רשות הבדואים יש מגעים עם רשות מקרקעי ישראל להקמה של אזורי תעסוקה צמודי דופן, גם רשות הבדואים קיבלה תקציב של בערך 25 מיליון שקל לפיתוח האזורים האלה. כלומר, תעשיה, מטפל משרד הכלכלה, מינהל אזורי תעשיה ורשות הבדואים ב-25 מיליון שקל שלה תפתח אזורי תעסוקה. אני לא יכול להבטיח כרגע על כיוון לישוב ברור, אבל העדפה של יאיר מעיין, ראש הרשות היא ללכת על ישובים שאין בהם שום מקורות תעסוקה, לדוגמה בתל שבע אין מקורות תעסוקה, בכסייפה אין מקורות תעסוקה, חורה יש לה אזור תעשיה, לקיה יחסית צמודה יותר לבאר שבע אז היא נהנית יותר מהקרבה למטרופולין אבל זה בגדול התכנית איך שאנחנו רואים אותה.

אני מבקש לשאול, המשמעות היא שכל הנגב המזרחי לא מקבל מענים.

הנגב המזרחי קודם כל יקבל מענה בקנה מידה מאוד גדול באזור תעשיה שוקת. בנוסף אני יכול לציין שישנם אזורי תעשיה בישובים יהודיים שבהם יש תעסוקה רבה לבדואים, למשל בערד, שחלק גדול מהמועסקים הם בדואים. אני לא יודע כמה נשים וכמה גברים, אין לי נתונים על זה.

יש גם יזמים בדואים שם, שיש להם עסקים. לא רק שכירים, הם גם בעלים.

בוודאי. הרבה מאוד יזמים בדואים מקימים שם עסקים.

כן אבל המטרה היא לא, עובדה שעדיין יש מחסור. אל תדבר איתי על מה שקיים בצד היהודי. אנחנו מדברים על מה לפתח כדי ליצור מקומות עבודה. אל תגיד לי קיים שם. זה קיים ועדיין יש מחסור. אנחנו מדברים איך לענות על המחסור. אל תגיד לי שיש שם מקומות עבודה. עובדה שזה קיים, ויש שם מקומות עבודה והם הולכים ועובדים ועדיין יש מחסור במקומות עבודה.

זה חד משמעית כי למעשה לא צריך להיות מומחים ולראות שבכל ישוב יהודי בנגב יש מקורות תעסוקה, לירוחם יש אזור תעשיה ומפעלים גדולים, בדימונה ובערד, בכסייפה ובערערה אין, אנחנו לא מתעלמים מזה. אגב, לא ציינו את ערערה, גם שם יש - - -

למה יש לי הרגשה שאנחנו חוזרים לנקודת האפס? אתם עשיתם כברת דרך בזה שעניתם להמלצות שלי והצוות אכן ישב וחשב והתקדמתם קצת. בואו לא נחזור לדיון הזה של אם יש צורך ואין צורך ואיפה קיימים עכשיו מקומות עבודה. אני יודעת איפה קיימים ובכל זאת החלטנו והסכמנו ואתם הסכמתם לפתח תכנית להוסיף למקומות העבודה האלה, אז בואו נישאר שם. אני לא רוצה לחזור לדיון הקודם ההוא, להגיד לי "יש באזור הזה ויש מפעל שם". אלה קיימים ובכל זאת החלטנו, בואו נתקדם. אני מאוד שמחה לראות שהתקדמנו קצת בזה שבאנו ואמרנו שאת ה-10 מיליון האלה הם בנוסף, זה ההישג היחידי שבינתיים אני יכולה להצביע עליו. ה-10 מיליון האלה של תמיכה ביוזמות תעסוקתיות, הוצאתם אותם, כמה התקציב שלכם בכלל הכללי?

התקציב של משרד הכלכלה והתעשייה - - -

לא, אני לא מדברת על התכנית.

את שואלת כמה מוקצה בתוך כל החלטת הממשלה בתוך ה-3 מיליארד לטובת פיתוח תעסוקה? קרוב ל-380 מיליון שקל שמחולק בין המשרדים של כלכלה ותעשיה, משרד העבודה. זאת אומרת אנחנו כוללים בזה את כל המעטפת לכניסה לתעסוקה, אם זה מרכזי ריאן, מעונות יום, הכשרה מקצועית, כל הכלים שהמשרדים האלה יודעים לתת. אני לא מתחיל לדבר על זה כי יודע שתעצרי אותי אבל את דווקא אמרת בדיון הראשון, בפריפריה של הדברים האלה יש את הנגישות לתעסוקה, התחבורה הציבורית, וזה גם. בלי זה אי אפשר בנגב. אנחנו לא כוללים את זה ב-380 מיליון.

מבחינת משרד הכלכלה והתעשייה בהחלטת הממשלה הנוכחית ישנם 93 מיליון. מה שהזכרנו כאן, 40 מיליון לגבי שוקת זה מהחלטה קודמת ו-70 מיליון יש ליישום בתקציבי ה-3708, ובסך הכל אנחנו מגיעים לכ-200 מיליון שקלים שמשרד הכלכלה כרגע משקיע בין אם באזורי תעשיה ובין אם בכלים אחרים, קדימה ל- - -

אבל זה בעצם מה שביקשתי בזמנו, לדעת כמה כל משרד מקצה ואיך זה משתלב. הלאה. ברוך הבא חבר הכנסת עמיר פרץ. זה בעצם מה שביקשתי, שננסה לאגם ולראות איך כל המשאבים שבתוך התכנית יכולים לתרום לתעסוקת נשים ערביות בדואיות. באתם אלי ואמרתם "זה כל הפעילות הקיימת" ואני יכולה להבין שזו בעצם הפעילות שמקיימים שני המשרדים.

לא, משרד העבודה לא פירט כאן.

זה הכל כלכלה מה שנתתם לי.

כן. מבחינת משרד הכלכלה גבירתי, גם היינו שמחים אם אפשר להציג את פעילות המעוף, הסוכנות לעסקים קטנים. נמצאת כאן ג'לילה, ולשמוע גם על הצד של יזמות ולא רק על הצד של תעשיה, בהתאם לניהול הזמנים שלך גבירתי.

אני אשמח לפרט.

לפני שעוברים למשרד העבודה, בואו נשמע את ג'לילה.

אני מנהלת ליווי עסקי במעוף. מן הסתם לא צריך להציג את מעוף, זה זרוע הביצוע של משרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים. אני מרכזת בין היתר במסגרת התפקיד שלי את כל התחום של יזמיות נשיות בדואיות בכל הנגב. העבודה שלי מתפרשת על כל הנגב כולל כפרים לא מוכרים וכפרים מוכרים, כל הישובים, רהט, חורה, שגב שלום, אני נכנסת לכל חור כזה שא תם לא מתארים לעצמכם.

את לבד בעבודה הזו?

כן. בתפקיד הזה אני לבד. אני עם רכב, אני ניידת כל הזמן בשטח, אני באה לנשים.

תשמעי, סופר וומן, את צריכה לכסות את כל הנגב בתקן אחד? עוד לא ראיתי מישהו שיכול לעשות את זה.

אני עד עכשיו עשיתי את זה עם הישגים טובים מאוד, אז תני לי גם לחשוב על מה שאת מעלה פה, כשיהיה לי זמן אני גם אחשוב על מה שאת אומרת, בינתיים לא התעסקתי עם זה.

זה לא את שצריכה לחשוב על זה, זה הסוכנות צריכה לחשוב על זה.

סניף רהט של המעוף יש בו אנשים נוספים.

אני מרכזת את תחום הנשים ויש עוד אנשים נוספים שמרכזים את שאר העבודה ומלווים את בעלי העסקים והיזמים האחרים.

קיבלתי עכשיו ברייקינג ניוז. הבנתי שמגיע לך מזל טוב.

תודה. אני בחופשת לידה.

את בחופשת לידה והגעת לדיון הזה. מי הכריח אותך?

אף אחד. אני תמיד השתתפתי בדיונים האלה וכשידעתי, קיבלתי זימון, התייצבתי ובאתי.

קודם כל, כל הכבוד על המסירות, מזל טוב על הלידה. יש ממלאת מקום?

כן. יש ממלאת מקום. היום היא בסיור במקום אחר בשטח.

ניצול משאבים עד הסוף. היא ממשיכה בסיור ואת מגיעה לדיון.

האמת היא אני הצעתי שהיא תמשיך בסיור כי גם חשוב לי כל המעקב השוטף הזה לא להתנתק. אני יכולה להגיד שהנשים הבדואיות, אני לא צריכה לספר את כל הרקע של האישה הבדואית, אתם יודעים ואתם מבינים את החסמים והצרכים.

לא, תגידי לנו כמה יזמיות ואיזה סוג יזמות את חונכת.

אוקיי. בשנת 2017 למשל, אני אציג נתונים מהשנתיים האחרונות, טיפלתי בכ-170 נשים יזמיות שרובן היו ללא עסקים. אני מגדירה יזמת מי שהיא בעלת פוטנציאל לפיתוח יזמות. זו ההגדרה שלי ליזמת. הנשים האלה השתתפו בקורסים שונים, קורס יוזמים עסק, איך לגבש רעיון עסקי, איך לפתוח עסק אם זה מהבית, מתוך הבית, מחוץ לבית, איך להפוך יכולות אישיות לכדי עסק או מיזם עסקי. אנחנו באים לנשים בשפה שלהן ברמה שלהן בגובה העיניים ונותנים להן את כל הביטחון ואת כל הדימוי, גם מישהי שמעולם לא תיארה לעצמה שהיא יכולה להיות בעלת עסק, אנחנו מובילים אותה מקצה לקצה שהיא תוך שנה-שנתיים פותחת מיזם ומתחילה להתפרנס, גם כשלא חשבה על זה מעולם.

נשים אלה השתתפו בקורסים שונים ובפורומים שונים שאנחנו עושים במסגרת המעוף. תשע נשים בשנה שעברה בעקבות השתתפות בקורסים ובפורומים ובייעוץ וליווי אישי שקיבלו, פתחו עסקים. העסקים זה עסקים בתחום התיירות והאירוח, נשים שפתאום הבינו ונפל להן האסימון שהן יכולות להשתמש בבית, בתשתית קיימת, כדי לפתוח עסק ומיזם עסקי. אנחנו הקצינו להם את כל הכלים, את כל הידע, את כל הליווי והן פתחו את הבתים והיום הן מקבלות תיירים ישראלים שלא מכיריים את התרבות, מספרות את הסיפור שלהן ועשו מזה - - -

מה בדיוק המודל העסקי שלהן? איך זה עובד? איך המודל העסקי עובד שם? מה זה, בית ומה קורה שם?

זה בית, האישה מספרת את הסיפור שלה. לכל אישה כזאת יש סיפור מיוחד. א. שהיא מעולם לא חשבה שהיא תעבוד ותתפרנס, יש לה חסמים אישיים וחברתיים שהיא מעולם לא יכלה לצאת - - -

כן אבל זה אירוח, אנשים באים, היא מארחת אותם בבית.

מארחת אותם בבית, לכל אחת יש את המטעמים שלה, כמובן לכל אחת יש מתכון משלה, לכל אחת יש סיפור משלה, איך היא התחילה את המיזם.

אז זה לארח אנשים על ארוחות. שניה, אני רוצה לחדד את השאלה. זה מקומות גם לינה או רק אירוח ביום עם ארוחת צהריים או ארוחת ערב?

זה בתכנון להתפתח ללינה, זה עוד לא פותח ללינה.

אז זה בעצם אירוח עם ארוחות. זה העיקר, מלווה ב- - -

בסיפור של האישה הבדואית.

זה משתלב עם השקעה גם בתיירות בדואית, לילות רמדאן ברהט. הן מובילות, בלילות רמדאן נגיד - - -

מה המודל העסקי? כמה מפגשים כאלה בחודש?

המודל העסקי הוא כזה, זה לא כל כך מודל עסקי זה יותר כשל שוק. בינינו, הבדואים קונים בבאר שבע, הרבה. בכסף מזומן טוב. אין הרבה יהודים, צריך להגיד את האמת, שנכסים לעשות קניות, לבלות - - -

אני לא מבין מה אתה אומר.

התיירות מיועדת לייצר פעילות כלכלית הדדית.

יש שתי אפשרויות. איזה משרד אתה מייצג?

חקלאות, פיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית.

או שאתה כמשרד ממשלתי אומר אני מאמין בתהליך ואני מממן אותו, אני מקדם אותו. אני משלם לנשים האלה כל חודש 10,000 שקל, שיפתחו את בתיהן, כרגע יהיה להן תייר אחד בחודש או מבקר אחד, אבל לאט לאט מפה לאוזן תוך שנתיים-שלוש יהיה להן מספיק ואז אני אוכל להוריד את התמיכה שלי. מה המודל העסקי? האם המודל העסקי אומר שיש ליווי לשנה, שנתיים, היקף התמיכה. האם אתם מתבססים על הערכות שפעם בחודש יהיה להם מבקרים, פעמיים בחודש, פעם בשבוע? לא יודע. אי אפשר לשלוח נשים כאלה ולהגיד להם "תפתחו את הבית שלכם". הם פתחו את זה לפני גם בלי המשרדים. הם קיבלו אורחים בצורה יפה.

על בסיס המאמץ הזה הרשות לפיתוח הנגב, למשל יש אנשי שיווק שמשווקים את הטיולים ואת הסיורים ליישובי הבדואים בנגב. יש אירועים ציבוריים. הכוונה - - -

מה המודל העסקי? אתם לא יכולים לשלוח משפחה כזאת בלי להגיד לה "תשמעי בשנה הראשונה תהיה לכם תוספת הכנסה של 1,000 שקל בחודש למשפחה, אנחנו מעריכים שתוך כמה שנים, " או שאתם אומרים, "אנחנו מסבסדים אתכם ב-X שקלים". משהו צריך להיות, אני לא מבין.

חבר הכנסת עמיר, אני אענה לך. הנשים האלה, כל תשעת העסקים האלה בתחום התיירות בנינו אותו כפיילוט.

מי משלם את הפיילוט?

אנחנו מסבסדים. הסוכנות לעסקים קטנים.

כמה כסף משלמים בחודש למשפחה לפיילוט?

אנחנו לא משלמים למשפחות. זה כולל שעות יעוץ, זה כולל ליווי של יועצים מקצועיים, הרצאות, סיורים, ומפגשים אחת לשבועיים באופן קבוע ועכשיו אנחנו צריכים בדיוק, אחרי שאחזור מחופשת הלידה, לבנות תכנית לשנה וחצי הקרובות.

זה לא מרשים אותי. זה נחמד שהן יהיו מומחיות ולא יהיו להן תיירים, אז מה זה עוזר?

אבל יש להן, זה הקטע, אנחנו עושים להן שיווק.

מי עושה להן את השיווק?

את עושה את הצד המקצועי, זה בסדר גמור. את נותנת להן את התמיכה, הייעוץ והכל. מי בנה מודל עסקי? מי אמר לכם שזה יצליח? מי ערב למודל הזה?

צריך לומר אדוני שהסוכנות לעסקים קטנים ומרכז המעוף ברהט מעסיקה אנשי מקצוע ויועצים. ג'לילה מרשימה מאוד אבל היא באמת לא עובדת לבד בכל הסניף אלא רק בנושא של ההגעה לנשים, אבל הסניף כולו עומד, לרבות מרכז עסקים שאגב עומד להיבנות לאוכלוסייה הבדואית. קצת מהפעולות, למשל - - -

מה מרכז העסקים?

אני יכולה לתת כמה מספרים מ-2017, מתוך 569 לקוחות בדואים של הסניף, 33% היו נשים, 185 יזמיות. נעשה שיתוף פעולה עם ארגון נג'יב לקידום קורס יזמות - - -

לא, חכי. אני מכירה את השפע של ההכשרות ושל הכנסת הנשים למעגל שיושבים פעם בשבוע או עושים מפגש ואז אומרים יזמים. דובר על 170 הסתכם בסופו של דבר בתשעה עסקים שהתחילו.

שזה הישג.

זה יפה, אני אגיד לך, גבירתי מהרשות לעסקים קטנים?

אני סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה. הסוכנות עובדת - - -

אני אתן לך דוגמה. נניח אני מכיר בחור צעיר שלפני כמה שנים רצה לפתוח חנות צעצועים במגזר היהודי. אז דרשו ממנו להביא תכנית עסקית, דרשו ממנו לקבל ליווי מטעם המשרד. התכנית העסקית הזאת הלכה לבנק, בתכנית העסקית היה צפי כמה שנים ייקח לו כדי שההכנסה תצדיק את ההשקעה, והיה גם תכנון, הערכה מה בסופו של יום כשהעסק מתייצב. פה אני רואה שיש הרבה רצון טוב, הרבה מאוד נכונות, הרבה מאוד בעלי מקצוע שזה גם פרנסה, זה גם חשוב ואני מקווה שחלקם בדואים אז זה ישפר את מצב התעסוקה, אבל מה עם המודל העסקי? למה מה שאתם עושים במגזר היהודי יש תשע משפחות שמתאימות, כל אחת מהן - - -

היא דיברה אך ורק על נושא תיירות, יש מיזמים שונים - - -

מה זה משנה מה המיזם?

לא רק, אני גם רוצה להדגיש משהו, כשאני אומרת שתשעה עסקים קמו, אני מדברת על עסקים שקמו רשמית, פתחו עסק. יש גם הרבה נשים שהתחילו להתנסות בעסקים בלי לפתוח את זה בצורה פורמלית, בלי - - - אף אחד אבל - - -

למה לך לקחת על הגב שלך את מה שהמשרדים צריכים לעשות? את עושה את מלאכתך, אבל אנחנו רוצים לשמוע מה המדינה נותנת, תכלס. העסק הזה מקבל מימון לעסק, לא רק ל - - -

היא עובדת מטעם המשרד בשטח.

בסדר, אבל אל תפילו עליה את הכל, עם כל הכבוד. אפשר להפיל עליה חלק, לא את הכל. מה בסוף אתם נותנים להם? משרד החקלאות דיבר, מחר מקימים משק. נותנים להם 30% סיבסוד לחממות, 40% לפה, לשם, לא משנה. לפי מודל עסקי שיש להם. מה אתם נותנים למשפחות האלה אחרי שהן נמצאו כשירות להקים עסק, פתחו עוסק מורשה כמו שהיא אומרת, והכל. האם אתם נותנים להם משהו בשוטף? יש פה דברים מדהימים, נכון? נניח אתם נותנים להם סיבסוד כדי שהסחורה הראשונה תהיה על המדפים, כי הרי גם כשבאים אליהם הביתה לא רק הארוחה היא ההכנסה, גם מוכרים כל מיני דברים קטנים, דברים שמאפיינים את המגזר.

למשל תשעת הנשים שהתחילו, קיבלו למשל הלוואה מסאווה?

בואו נעשה סדר, לגבי השירות שעסקים קטנים נותנת לעסקים קטנים וכשאניא ומרת עסקים קטנים אני ממש לא מתכוונת רק לאותם תשעת עסקים בתחום התיירות. בעצם הסוכנות לעסקים קטנים פונה לכל יזם בכל תחום שהוא, היזם עצמו בא עם הרעיון ואומר במה ואיך הוא רוצה לפתוח עסק. כשהוא בא לסוכנות, ובמקרה הזה באמת הזמינות של השירותים באזור הדרום לבדואים יחסית גבוהה, גם כי יש מרכז מאוד גדול ברהט וגם כי יש את ג'לילה שבעצם נוסעת וניידת להם, הוא מגיע ומקבל שירותים. כתפיסה, אנחנו מאמינים שאותו יזם צריך חכות, הוא לא צריך דגים. החכות האלה הן קורס שמסובסד לו שאומר לו איך הוא בונה מודל עסקי.

את יכולה - - -דוגמה למשהו שעובד? יש לה עוסק מורשה, כמה הכניס העוסק מורשה בשנה האחרונה? האם זה מקיים שכר מינימום של האישה, כן או לא? עכשיו זה נחמד מה שאתן מתארות, אבל זה מעטפת.

נכון, חד משמעית הסוכנות לעסקים קטנים נותנת מעטפת

זה אנחנו יודעים, רק במגזר היהודי נותנים יותר.

חלילה, להיפך.

ממש יותר. אל תגידי לי חלילה, אני מכיר את כל הדברים האלה, עם כל הכבוד במגזר היהודי נותנים יותר. כי כששולחים אותך לקבל הלוואה מהבנק ומאשרים לך את ההלוואה, זה חלק מהסיבסוד. כשאתה בונה מתקן חקלאי, אתה מקבל 30%-40% סיבסוד במזומן. אז נותנים יותר. מעטפת אתן חושבות שאתן נותנות מספיק, זה בסדר גמור, אני מעריך שגם הקורס המקצועי - - -

- - - אדוני, לפני שהגעת, על קרן סאווה שבמקרה הזה 20 מיליוני שקלים מוקצים לטובת אוכלוסיית הנשים, אין את זה במגזר היהודי למשל, קרן ייעודית שיש לה - - -

בואי, אנחנו שאלנו בעניין קרן סאווה - - -

עשית את ההשוואה ולכן עניתי.

אז אני אומר לך שלא כדאי לך לעשות השוואה. כי המגזר היהודי נהנה מדברים רבים.

גם היחס של הבנקים הוא אחר, וגם נגישות להלוואות מבנקים היא אחרת. בואו, אני לא רוצה להיכנס עכשיו לזה. קרן סאווה - - -

יש תשובות נוספות, ברשותכם אם אני אוכל להגיב למה שחבר הכנסת פרץ אמר. קודם כל שיעור הסבסוד - - -

יש לי הרגשה שאנחנו קצת סטינו מהמטרה של הדיון. אני מבינה את חבר הכנסת עמיר פרץ שמנסה לחדד שהעשייה בחלק הזה, ואני מנסה להבין, החלק בעשייה של מעוף ושל עסקים קטנים היא בעצם עדיין - - -

אני יכול גבירתי לתת רק דוגמה קטנה לגברות המלומדות כדי להסביר להן שזה לא קשור דווקא אליכן. אני הייתי שר להגנת הסביבה, ביקשתי לראות איך מחלקים את התקציבים. הסתבר לי שהמגזר הערבי לא מקבל שקל. שאלתי האם מצב איכות הסביבה במגזר הערבי טוב יותר מאיכות הסביבה במגזר היהודי, אמרו לי "בוודאי שלא". אז איך קורה שהכסף מתנתב רק לשם? הייתה שיטה שאתם מכירים, שיטת המצ'ינג. ישוב שיש לו כסף להשלים את מה שהמדינה נתנה, 50% מול 50% קיבל את הכסף, ומן הסתם העיריות היותר חזקות קיבלו את הכסף, מאות מיליוני שקלים, וישוב חלש אין לו כסף לסבסד. מה אני אעשה? באתי לכנסת והעברתי חוק שמבטל את חובת המצ'ינג לאותם מגזרים. זה לא בגלל רוע או משהו כזה. לכן אני שואל, הייתי רוצה לראות מודל עסקי שלם שמתחיל בסבסוד, מתחיל בתמיכה המקצועית, אבל גם עובד אחר כך לבד, שהוא יכול לתאר שבאמת, דחפתם אותו למקום שבאמת ההכנסה מצדיקה. יכול להיות שגם לכם בסוף יסתבר - - -

סוגיית המצ'ינג מטופלת בתכנית הפיתוח. המצ'ינג פורע את הרשויות האלה שהן בסוציו אקונומי 1. אין להן מצ'ינג - - -

אין מצ'ינג.

אני רוצה - - -

לא, זה לא יתנהל ככה.

זה לא קשור. אני רק נתתי דוגמה איך פעולה ממשלתית יכולה להיראות שוויונית - - -

והיא בכלל לא. אני רוצה להחזיר אותנו, אמרתי לכם, אני עדיין מנסה לעכל את המידע הזה שזרם אלי עכשיו. בעצם מה התקדמנו מהישיבות הקודמות? בישיבות הקודמות שאלתי בצורה הכי ברורה מה הוקצה לתעסוקת נשים באופן ספציפי, והיום אני מגלה שמה-3 מיליארד של תכנית החומש הכללית יש לי 10 מיליון עכשיו, כאילו שהוקצו, ואל תקפצו ותגידו לי "אבל נשים משתלבות בתכניות אחרות" אני יודעת את זה. בעצם לתכנית מאוד ספציפית תפורה לנשים, הקדשתם 10 מיליון טעוני מצ'ינג. זה המצב עכשיו.

קודם הייתה לי בקשה לדבר ואני רוצה לחזור לזה, עדיין, ה-20 מיליון אי אפשר להתייחס אליהם שהם מתחם מיקרו תעשייה לתעסוקת נשים, אני לא יכולה להתייחס אליהם כי בעצם אין הקצאה תקציבית. מכל ה-3 מיליארד אין את ה-20 מיליון האלה ואני לא יכולה להתייחס אם אין לי תקציב לתכנית. זאת אומרת, תכנית שיש לה תקציב בקושי מתבצעת, ושמענו על אזורי התעשייה. אז לא אתייחס לזה, יש לי רק את ה-10 מיליון במקרה הספציפי הזה. היו בקשות דיבור ועוד לא שמענו את משרד העבודה.

רוב התכנית מתבצעת, כל מה שקשור בקרקע בחברה הבדואית אנחנו בהתמודדות לא פשוטה, זה מה שאני אומר.

טוב. חאלד אזברגה בבקשה.

אני מפקח מחוזי במשרד הרווחה במחוז דרום. כעקרון רציתי להציג, אני לא חלק מהצוות של מתווה התכנית פה, באתי להתייחס לתכניות שמשרד הרווחה מחוז דרום מפעיל ספציפית לנשים בחברה הבדואית ואני רוצה לציין קודם שאני מדבר על אוכלוסייה, לא אותה אוכלוסייה שיכולה להגיע למפעלים באופן פשוט ויש להם נגישות, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שאנחנו עובדים איתה שנמצאת בקצה הרצף, נשים שסובלות ממצוקה כלכלית, מורכבות משפחתית, מקשיים אישיים. יש לנו מספר תכניות שחלקן נתפרו ספציפית וחלקן פועלות גם במסגרת המשפחה עם הבעל.

אתחיל ואציין את מרכזי העוצמה שפתחנו בכל המרכזים ברשויות הבדואיות, המרכזים האלה פתוחים לכל המשפחות. היום אנחנו רואים אחרי פעילות של שנתיים וחצי בערך במרכזים האלה שכמעט מעל 75% לוקחות את המרכזים עם נשים. הנשים האלה מגיעות למרכז, מקבלות חליפה תפורה הן ברמה האישית והן ברמת המשפחה, זה מתחיל מסל מענים אישי שמסייע למשפחה, אם יש לה ילדים או חסמים אישיים לשלב אותן במסגרות, לאפשר להשתתף בסדנאות, ללמוד את השפה העברית ואנחנו לא מדברים על השפה הטבעית שלהן, עדיין, למתן כלים. אנחנו לא מדברים על שילוב בתעסוקה. אבל בסופו של דבר המטרה היא כן להכין אותן לשילוב בתעסוקה.

במרכזי היום אנחנו עובדים מול מרכזי ריאן, ברגע שהנשים מבשילות, יש גם בתוך מרכזי עוצמה רכזי תעסוקה שזה התפקיד שלהם באמת לאבחן אותן תעסוקתית ולעזור להן יד ביד להגיע למרכזי ריאן ולהשתלב בתעסוקה. המרכזים האלה מתוקצבים בכמעט 2 מיליון שקל לשנה עבור הפעילות, יש לנו גם תכנית "נושמים לרווחה" שיש לנו 220 משפחות, כל משפחה מקבלת סל מענים אישי, 8,000 שקל.

20 בכל הנגב?

220. תכנית לשנתיים. בנוסף, מרכזי עוצמה נותנים לבערך 1,350 לקוחות ממוצע בשנה.

כן אבל אתה יודע שכמה שתכשירו, וזה טוב להכשיר, אם לא יהיו מקומות עבודה לא תהיה השמה. אתם לא תגיעו למטרה. אותו דבר עם ריאן.

כן, אבל אני כרגע מדבר על נשים שאנחנו מכשירים אותן, במידה וכן באמת החזון שהוצג לפני רגע יתבצע באיזה שהוא שלב וכן יהיו מקומות עבודה, העתודה של הנשים האלה שנמצאות בקצה הרצף תהיה מוכנה, זו האוכלוסייה של מחלקות הרווחה. אבל יש לנו תכניות ספציפיות, יש לנו תכנית "אשת חיל" שכבר עובדת בשלושה ישובים במגזר, יש לנו את תכנית "חדיג'ה" ברהט שמשתתפות בה 30 נשים, יש את תכנית "נשים רוקמות חלום" שעובדת עם - - -, אני רוצה לציין פה שאנחנו מדברים על תקצוב של 100% משרד, אנחנו לא מבקשים מצ'ינג. זה כולל כח אדם ותקציבי פעולה. אנחנו גם מנסים ליצור שיתופי פעולה עם מעוף, יש לנו קשר עם מעוף, נשים שרוצות סיוע מקבלות את הסיוע הזה. אנחנו מדברים על תקציבים שהם זמינים, גמישים.

אוקיי. אני שוב מדגישה. בדיונים האלה כבר היינו. אני יודעת שמרכזי ריאן עושים הכשרות ואני יודעת שיש את התכניות האלה, ואני רוצה להתקדם הלאה. כדי שאתם תצליחו בעבודה שלכם, אתם צריכים השמה, אתם צריכים מקומות עבודה. אם המשרדים לא ידאגו לפתח מקומות עבודה, זה יהיה מפעל יצור של הון אנושי מוכשר מתוסכל ומובטל.

אפשר לציין גבירתי, שיש חלק מהדברים שלא מגיעים לשלב הפורמלי של עסקים, של משהו באמת מוכר, אבל יש שכבה של אוכלוסייה אצלנו בחברה, שנשים באמצעות העזרה הזאת מקיימות פעילות עסקית מינימלית של הכנת גבינות, תפירה, ולפחות לתא המשפחתי זה משמעותי מאוד.

אני יודעת, אבל המטרה הייתה, חבר'ה, אני רוצה לצאת מהמקום השטחי הרדוד הזה של נותנים להם פה עזרה ושם עזרה, אני רוצה כבר לראות איך אפשר לבנות, ואני אמרתי את זה, יש מתחת לשטח, ואני מכירה את זה גם מנשים ערביות בצפון ואני מכירה את זה מכל מיני מקומות בעולם, שאפשר לבנות על מה שקיים. דיברנו על פיתוח תיירות, יש יוזמות בארגוני נשים שמפעילים, אני רואה שהכנסתם פה את ארגון "סדרי" ארגון סדרי עבד והפעיל כ-80 נשים בתקופה מסוימת שקיבלו איזו שהיא הכנסה בגלל העבודה שהן עשו, לבנות על דברים כאלה ולפתח אותם. אבל מצד שני גם ליצור מקומות עבודה של הזזת אזורי תעשיה ואזורי תעסוקה, ומה שאני מקבלת, 20 מיליון שקל שעוד אינם, מכל ה-3 מיליארד ו-10 מיליון שקשורים בפילנתרופיה שתעשה מצ'ינג. אפשר לדבר על הכשרות עד אין סוף. הרי אחת הבעיות שלי בנושא תעסוקת נשים הוא שכל הזמן מתייחסים אלינו כאל משהו שצריך לטפח אותו, ועוד הכשרות ועוד הכשרות. אני מכירה נשים שעשו שלוש- ארבע הכשרות, ועדיין בלי עבודה. אם לא ייעשה הסוויץ' הזה בלפתח מקומות עבודה, לא נלך לשום מקום.

זה המפתח. הביצה והתרנגולת. אתם צריכים למצוא את הפתרון.

מצאו את התרנגולת, עדיין מחכים לביצה.

גם אני שאלתי קודם שהעניין ההוא של להשקיע, להשקיע, וזה חשוב, המיומנות, הביטחון העצמי של הנשים, התחושה של השייכות, הכל נכון. אבל בסוף אתם צריכים גם לראות איך התהליך ממשיך באופן עצמאי.

אתה יודע מה, דיברנו על הנושא של המטבח ואני הצעתי את הנושא של המטבח, כן? ואתם יודעים שיש גם ארגון שיש לו מטבח ויש גם עסקים. המטבח, כל האוכל שלבתי הספר בנגב, זה כל כך קשה לבוא ולהגיד "אתם יודעים מה, אנחנו משקיעים במטבחים כאלה" בהחלטה. כמה נשים אתם יכולים להעסיק, כדי לכסות את הצורך הקיים בנגב? כמה? זה לא פותח משהו כמו 800 מקומות עבודה ככה, במכה אחת? לא? אני אומרת לך שכן.

רק מטבחים?

אפילו המטבחים.

מטבחים שבתי הספר מתחייבים לקנות מהם את ארוחת הצהריים.

זה לא 800 מקומות עבודה.

את יודעת או את מנחשת?

אני יודעת.

כמה זה?

זה 100-200 לכל היותר.

לכסות את כל הנגב?

למיטב ידיעתי.

יש גם מיזמים פרטיים אבל. לא כולם - - -

זה למעגלי תעסוקה.

מעגלי תעסוקה כן. אבל במפעל - - -

אני יודעת על מה אני מדברת, תאמינו לי, אני לא זורקת דברים באוויר. אתם כבר מכירים אותי.

אני חושבת שאת מאוד צודקת גבירתי. אני חושבת שגם המטבח הוא דוגמה טובה וגם מקומות שבהן ברור לנו שצריך לעשות את המתאם הזה בין היצע העובדות הפוטנציאליות - - -

כן גבירתי.

אני ממשרד הבריאות, מינהל הסיעוד. בעקבות השיחה הזאת שהגיעה לקטע של מקומות העסקה ותמצאו מקומות העסקה, לא הכשרה, אני מוכרחה להעיר, אמנם זה לא במיליארדים ואנחנו לא מדברים על אלפים, אנחנו מדברים אולי על כמה עשרות, אבל אנחנו מכשירים אחיות בדואיות כבר משנת 2012, גם בשנים עברו אבל משנת 2012 אנחנו עושים הכשרה מאוד רציפה גם אקדמית וגם לא אקדמית, במימון אדיר - - -

הכל במלגות וב- - -

אנחנו יודעים את זה.

אבל ברגע שהן צריכות לצאת לעבודה, פה, ולא בגלל שאין לנו מקומות העסקה. בריאות הציבור משווע לאחיות והן לא מוכנות לצאת. היא מכסייפה, צריכים אותה, יש מקום בתחנה בכסייפה לעבודה, היא מוכנה, אבל ברגע שהיא שמעה שיכול להיות שפעם ב- יצטרכו את העזרה שלה ולנייד אותה לתחנה אחרת במקום אחר, היא אומרת "רגע רגע, אני צריכה לקבל אישור" גם אם זה יהיה פעם בשנתיים אולי, ואז היא לא מוכנה יותר ללכת לעבודה.

גבירתי, מכל אלה שעברו את ההכשרות שלכם, כמה עובדות? כמה הכשרתם וכמה עובדות? אל תספרי לי את הסיפור של האישה הזאת מכסייפה. כמה הוכשרו?

לא, יש לי בעיה כזאת ברהט, יש לי בהרבה מקומות כאלה.

כמה הוכשרו וכמה עובדות?

תראי, יש 79 אחיות שהוכשרו, שיצאו לעבודה בשלוש השנים האחרונות, ומהן אנחנו פחות או יותר במשא ומתן כל הזמן עם בערך 20. חלקן לא עובדות באזור, חלקן שכן מוכן לצאת וכן מוכן ללכת החוצה, שהן גם צעירות יותר, ישר יצאו וחלקן גם החזירו את כספי המלגה.

כמה עבדו? הכשרתם 79.

אני ממשרד הבריאות בבאר שבע במחוז דרום, אני יכולה להגיד לך מדויק. למשל, במחזור של הבדואיות מרקנאטי שסיימו 21, כולן היו מחויבות אלינו לארבע שנים בגלל המחסור האדיר שלנו באחיות. עוד לא נגמרו הארבע שנים, אנחנו עומדות עם שלוש או ארבע בנות שעובדות אצלנו, ולא בגללנו. תאמינו לנו שלא בגללנו.

למה? את יכולה להסביר לנו למה?

תראי, הסיבות הן מאוד מגוונות. יש פה ושם מקרים, באמת בבודדים, אבל בגלל שזאת המשפחה הזאת, היא לא יכולה לעבוד בתחנה שהמטופלים הם של המשפחה הזאת, רוב האוכלוסייה באה מרהט וכמה אנשים יכולים לעבוד ממש בתוך רהט, לא הרבה מוכנים לצאת הלאה. חלק כמובן ממשיכים ומתקדמים. זה היה פתח, וזה טוב מאוד, הן ממשיכות לתואר שני ודוקטורט, אבל בשנתיים הקרובות יסיימו עוד 120 בדואיות - - -

- - - הן אלה שכבר פרצו - - -

- - -

אני מתנצלת, זה לא הדיון. אני מבינה שיש תכנית - - -

זו דוגמה טובה. הלוואי והמצב היה כך, שכל הנשים שמכשירים, יש עבודה שממתינה להן. עכשיו צריך לבדוק מדוע הן לא משתלבות. וגם אם מישהי צעירה הלכה לעבוד בבית חולים בצפון, דיינו.

זה בסדר - - -

זה מה שמעניין אותנו, כמה עובדות במקומות אחרים. אבל אם אנחנו נגלה שהן חזרו הביתה מכל מיני סיבות שאתן כרגע נגעתן בהן, אנחנו צריכות לראות - - -

חלקן חזרו הביתה אבל אני לא יודעת להגיד את המספר.

נחכה עם זה, אני רוצה לשמוע ממשרד העבודה. ממרכז ריאן רצית להגיד משהו?

בהקשר של האחיות, אנחנו במחזור השלישי השנה ואני כמרכז ריאן לא יודע על סוגיה של נשים שלא משתלבות. זו הדרך הכי קלה שהן לומדות. אני אשמח גם אם יהיה עוד תקצוב לתכנית הזאת, ואם יש סיפורים כאלה שאתן מכירות אני מוכן להיכנס לתמונה ולנסות למצוא איזה שהוא פתרון כי התכניות האלה באמת מאפשרות לנו לשלב נשים בצורה יותר מהירה.

אני מתפלאת, אני גם לא רוצה להיתקע בקטע הזה אבל אני מתפלאת כי זה אחד מסיפורי ההצלחה שסיפרו לי, עניין האחיות. אני רוצה לשמוע מאימאן על תכניות משרד העבודה.

אני מתנצל גבירתי, אני צריך לצאת.

תודה.

אני אגיד כך, יש פעילות אינטגרטיבית בין משרדית, בעצם כדי לגשר ולשלב על הפער בין הביקוש ובין ההיצע. אני אגיד שאני מאוד מסכימה איתך גבירתי יושבת הראש, בכל מה שקשור בחיזוק והרחבת הכלים הקיימים. אני אגיד כך שהכלים שמעמיד זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה מגוונים וחלקם, אם לא כולם, את מכירה אותם והצגנו אותם וחשוב לי להגיד שאנחנו - - -

אימאן, רק לחסוך מעצמנו, אל תחזרו על הכלים הקיימים. אני כבר משננת אותם מתוך שינה. היום אנחנו בהצגת תכנית. תגידו לי אם יש לכם מה להוסיף או אין. כי חבל.

אני אגיד הצלחה, אבל הצלחה אני אגיד אתגרים וגם מאוד אשמח לשמוע את עמדתך בנושא. למשל בתחום מעונות היום שמשרד העבודה מפעיל, הוקצו כ-14 מיליון שקלים בשנת 2017, בתל שבע שלוש מעונות ובכסייפה מעון אחד. אני אגיד שבכלל יש בדרום אתגרים, יש אתגר של הפעלת מעונות היום, יש אתגרים של הגשת בקשות תקינות, קיימים ועומדים תקציבים לטובת בינוי, לטובת הקהילה הבדואית בדרום ויש שם עניינים שהרבה פעמים יכולים - - -

בגלל זה הקדישו 500 מיליון להכשרות לרשויות המקומיות כדי שיעשו את העבודה הזו יותר טוב.

אז אני אגיד שזה כלי שעובד ועובד מצוין. אני אגיד שבשנת 2017 - - -

לא, זו גם בעיה כלכלית כי ראש רשות מקומית בחיים לא יסכים לפתוח מעון יום אם הוא לא יהיה מסוגל להבטיח לעצמו שהוא יהיה כלכלי ושבסוף הוא לא יישב על תקציב ש- - -

כן ונשים לא ירשמו את הילדים כל עוד הן יושבות בבית ויכולות לגדל אותם בלי מעון יום. זה שוב, הביצה והתרנגולת.

אבל כן אני אגיד שאנחנו כן מחזקים את הכלי הזה ואנחנו כן רואים הצלחות גם ברמת הבינוי וגם בכמות מעונות היום וגם במספר הילדים שנכנסו, רק בשנה שעברה סובסדו כ-6 מיליון שקל לטובת 500 ילדים שנכנסו מהקהילה הבדואית בדרום.

לגבי הכשרה וסוגי הכשרות, זה משהו שאני כן מסכימה איתך. אנחנו דרך הפלטפורמה המרכזית של מרכזי ריאן מגוונים בהכשרות ואני כן דוגלת, בסוף אנחנו אלה שמאשרים את ההכשרות ואני כן דוגלת שיהיו הכשרות חדשות ומגוונות וכן יהיו אצל גופים שמתחייבים להשמות, גבירתי יושבת הראש. גוף שרוצה להכשיר ולא מתחייב להשמה, לא יוכשרו אצלו. זה בעיני אחד הדברים החדשים, ומוחמד כאן והוא יכול להעיד על כך. כן יש חשיבה ברמה הממשלתית לגוון הכשרות ולפתח עוד הכשרות, כמו הכשרה חדשה שנקראת תעסוקה בענן. זה לעשות הרבה סחר מקוון, אבל לא רק, אלא לחבור גם למשרד התיירות ולאפשר לנשים שבאות ממקומות עם חסמים תרבותיים תעסוקה בתוך הישובים.

איזה חסמים - - - אוקיי, אני לא אכנס לזה אפילו, אתם יודעים מה, אני כבר - - -

זו הכשרה חדשה, זה פיתוח חדש. אנחנו לא רוצים שכולן ילכו למטפלות או לתחומי הקוסמטיקה, לתחומים שהם מוצפים בשוק אלא לפתח עוד דברים חדשים ולהגדיל את אחוזי ההשמה.

דבר אחרון שאשמח להתייחס אליו, ללמוד מהצלחות קיימות. התייחסת למטבחים הקהילתיים ובמסגרת ההתכנסות של הצוות המשותף זה משהו שאנחנו רוצים להגדיל ולפתח אותו ולהשקיע בו אם צריך. להביא דוגמה ולפתח אותה, זה לא רק העובדים של המטבחים, של המבשלות, אלא זה מייצר מעגלי תעסוקה בתוך הישוב ואני מסכימה, זה להסיע את האוכל ולארוז את האוכל ועוד שרשרת של תחומי עיסוק בגלל העניין הזה. תודה.

תודה לך. כן שמוליק.

אני רוצה לשאול כמה שאלות עובדתיות. התייחסת לנושא המעונות, כמה מעונות פעלו ב-1 לספטמבר שהיה וכמה יפעלו ב-1 לספטמבר, כמה ילדים יתווספו ויבקרו בהם, בפועל כמה נפתחו במהלך השנה. שנית, כמה משפחתונים נפתחו, כמה ילדים יבקרו בהם. שלישית – מה ההשלכות של דו"ח הפוליגמיה לגבי כל הסיפור הזה והאם ההשלכות האלה יבואו לידי ביטוי ב-1 לספטמבר בעוד חודש וחצי או - - -

שניה, דו"ח הפוליגמיה עדיין לא אושר בוועדת השרים וכנראה לא יאושר.

אם אנחנו נחכה ל-1 לספטמבר ההשלכות של הדו"ח, ספק אם - - -

איזה השלכות של הדו"ח? מה השלכות שלדו"ח הפוליגמיה על מעונות יום? מה יכול להיות?

יש כל מיני מספרים. אנחנו רוצים לדעת מה המשמעות שלהם, בנספחים לדו"ח יש כל מיני מספרים, אנחנו רוצים לדעת מה התרגום של זה למספרים במציאות. אני מבין את הסקפטיות של גבירתי אבל בכל זאת - - -

לא, אני מנסה להבין איך דו"ח הפוליגמיה - - -

לא, הוא צודק. חשוב להגיד, היה פה אצלך דיון ארוך ומשמעותי על הדו"ח - - -

ומייגע.

אבל חשוב. הדו"ח אומר שיש התמודדות קצרת טווח באכיפה וכל הסיפורים האלה אבל ברחוק טווח צריך לייצר יותר משפחתונים ומעונות יום.

אני לא רוצה להתייחס לזה, אתה יודע למה? כי אני יודעת איך הממשלה משכפלת כל תכנית בארבע-חמש דו"חות ויוצא בסופו של דבר שכולם מדברים על ה-10 מיליון הקשורים. אתה חושב שיזרימו עוד כסף? הם בונים על התכניות הקיימות. אני בטוחה בזה. תעזוב, אני לא רוצה עכשיו לדבר. לא יהיו. זה גם נאמר. התכניות, יעשו איגום לכל מה שקיים ויגידו "הנה, אנחנו עושים את זה כדי לעצור פוליגמיה" ואני יודעת שבסופו של דבר מה שיישאר מהדו"ח הזה, אם יאושר, וזה לא אושר – זה הרחבת ההיתרים לבתי הדין השרעיים ואכיפה. זה מה שיישאר מכל הדו"ח הזה. למה לנו להתעסק עכשיו בדו"ח הפוליגמיה?

אני אומרת לכם, שאלת שאלות, אנחנו נבקש לקבל את המידע הזה. אני לא יודעת אם היא יודע תא זה בעל פה, אני בטוחה שהיא לא יודעת.

אני רק אגיד שאני יודע שהוקצו 59 כיתות, ואני יודע שניבנו עשרה מעונות. אני מניח שמישהו יודע - - -

עשרה פועלים, יש עוד מבנים שהוקמו אבל הם לא נמצאים במצב של פעולה. למשל בשגב שלום יש אחד שעובד, שניים שלא עובדים.

חבר'ה, דיברנו על כל זה מקודם.

יש לי תשובה לגבי המשפחתונים.

מה התשובה לגבי המשפחתונים.

108 משפחתונים תוקצבו ורובם נפתחו. זו התשובה שקיבלתי מ - - -

חלק קטן נפתח. אני יודעת שלא הוקצה, בשנת 2017 היה לכם 20 מיליון לפתיחת משפחתונים, ב-2016 או 2017.

המידע שקיבלתי זה - - -

אני מתכוונת לכלל המדינה. 20 מיליון.

בדצמבר 2017 ניתן תקציב לפתיחת 108 משפחתונים נוספים.

כן אבל לאורך שנת 2017 לא הייתה פתיחת משפחתונים. ב-2016 היה, בדצמבר 2017 חודש התקציב לפתיחה. זה מה שנאמר לי בדיווח בדיון שהתקיים בנושא מעונות יום ומשפחתונים. שמוליק, אני מתנצלת, אני לא רוצה לרדת לרזולוציה הזאת, אני לא אתחיל לרוץ בנגב ולספור את המשפחתונים. יש לי משהו יותר גרוע עכשיו. אני מבינה ותאמינו לי, אני מעריכה שאתם ישבתם וניסיתם לעבד את התכנית ואני יודעת שהיא לא שלמה וזאת לא התכנית. זאת לא התכנית שהתכוונתי אליה. להמשיך את הקיים, הוספתם לזה 10 מיליון שקל, בעצם על מה שהיה קיים מקודם, וה-10 מיליון האלה שהם מתייחסים למטבחים הקהילתיים, למרות שאני חושבת שגם מטבחים וגם תיירות צריכים להתעבות יותר טוב וגם דיברנו על החקלאות ויש אפשרות לפתח את כל הנושא של החקלאות דווקא לנשים ובסביבה שלהן ואיפה שהן גרות, ואני ביקרתי במקומות שארגוני נשים דווקא עזרו לנשים לפתח חלק מהחקלאות. אבל בעצם, אתם באים היום להגיד לי "הצלחנו תוך העבודה שלנו להקצות 10 מיליון נוספים לתכנית שהם קשורים במצ'ינג ואנחנו מחפשים מימון ל-20 מיליון אחרים" נכון?

חברת הכנסת סלימאן, אני יודעת שאת מבינה, אבל אני באמת חושבת שהאימפקט של תוספת מקומות עבודה בכך ששינינו את מסלול התעסוקה 4.17, בכך שפתחנו את אותו מסלול ייעודי לפתיחת עסקים ושמנו שם קריטריון של תעסוקת נשים, אני חושבת שהאימפקט פה הוא לא יותר קטן משני הצעדים הראשונים שמנית וחשוב להתייחס גם אליו, אלה צעדים שנעשו כחלק מעבודת הצוות בחשיבה משותפת והם צעדים שגם מיושמים כבר, חשוב להכיר בזה גם.

לרבות ההיבטים שהצגנו קודם של המסלול הייעודי למפעלים שהוקצה לפני שבוע, של השינוי 4.17, אותו מסלול תעסוקה, התאמה לנשים. זאת אומרת כשאנחנו מציגים את 5,000 מקומות העבודה שנובעים מעבודת המשרד בחומש הקרוב, אנחנו רואים את זה כחלק מהתמונה, לא רק את ה-10 מיליון.

מה היה היעד שלכם בחומש הקודם?

לא היה יעד מספרי. את היעד הזה הצבנו עכשיו ואכן יריב דיבר על 3 מיליארד בהחלטה, אבל אנחנו חייבים לזכור שמשרד הכלכלה בהחלטה 2397 ממיליוניב-93 מיליוני שקלים.

אני חייבת להגיד דבר אחד. אתן לוקחות על עצמכן, משרד הכלכלה, להשיב על כל השאלות כאשר אני יודעת שאתם רק חלק מהתכנית, נכון? ואני לא יודעת למה פתרתן את יריב מהתשובות. למרות שהאחריות הכוללת על האחריות היא אצלו. נכון יריב?

אנחנו כמשרד יחד עם האוצר קבענו את העיקרים שלה וישבנו עם כל משרד ממשלתי ואמרנו "איך אתם חושבים שאפשר להכניס יותר נשים וגברים לתעסוקה, יותר חינוך, פחות נשירה, יותר רווחה" כל משרד בנה לעצמו איזה שהוא סט של כלים שהוא אמר "אני חושב שעם זה אני מצליח לקדם את האוכלוסייה". כך נבנתה התכנית, וכמו שאמרתי לך בדיון הראשון, עם הרבה דיאלוג עם ראשי הרשויות, מה שלא היה בעבר בדיאלוג בין הממשלה לחברה הבדואית. ככה בנינו אותה. וכמובן היה מחקר כלכלי שעמד ברקע התכנית הזאת, כי אחרת לא היינו מגיעים בכלל לדבר עם האוצר. באנו והראינו שהמשק הישראלי יכול להרוויח מהנושא הזה, חוץ מזה שהאוצר עצמו מבין שחשוב להשקיע בחברה שנמצאת בקצה הסקאלות מבחינה חברתית, כלכלית, תמותת תינוקות, עוני, כל הדברים האלה. זה החברה הבדואית.

אני יכולה להגיד שהייתה נוכחת אז בעת הגיבוש, אכן היבטים מוניציפליים, היבטי רשויות, הם היבטים חשובים וגם שתהיה בריכת שחיה אי אפשר לזלזל בזה. אבל אלה לא הדברים שייצרו מקומות עבודה כפי שגבירתי מבקשת, ואכן מבחינת מקורות של משרד הכלכלה, מיצינו מזה את המקסימום שניתן.

אני מבקש להעיר, יצאה לפני כחודש תכנית של הממשלה על התעסוקה במזרח ירושלים, התכנית יש בה יעדים קונקרטיים מבחינת אחוזי השתתפות של נשים וגברים בתעסוקה. השאלה למה בתכנית הזאת אתם לא מצהירים על יעד ברור.

תכנית הבדואים נכתבה טרם החלטת הממשלה - - -

אבל אנחנו היום.

בסדר, אני אומרת שספציפית ברמת התכנית הנקודתית של משרד הכלכלה יש יעדים, זה אותם קריטריונים שדיברנו עליהם, כלומר קריטריון מוגדר במסלול שבעצם מושך מפעלים תעשייתיים. אני לא יודעת את הנתון, אם צריך נחזור לגביו, אבל הוא נותן ממש אחוז לתעסוקת נשים. אז ברמת התכנית הבודדת יש הגדרות, לגבי איזו שהיא החלטה שעכשיו לוקחים כל החלטת ממשלה של הבדואים ומצמידים לה יעדים, שוב, זה איזה שהוא מהלך כולל.

יש ספר תכניות עבודה שמוליק, ניתן לך אותו ותוכל לראות בו את היעדים של משרד הכלכלה, משרד הרווחה. התנאי של האוצר להיכנס להחלטת הממשלה זה שמשרדים מתחייבים על שינויים, על שיעור מועסקים, כל משרד ומה שהוא מתעסק בו.

אני מבין. אני עדיין שואל לגבי שיעור התעסוקה של נשים בשורה התחתונה, כלומר איזה אחוז מהנשים תועסקנה בסופו של התהליך שהיום זה 24 אם אני לא טועה.

עכשיו אני מבין למה אתה מתכוון. שיעור תעסוקה של נשים ערביות לפי מה שאני מבין היום עומד על 35% ונשים בדואיות בנגב עומד על 24%. אנחנו יזמנו פניה לצוות שקובע יעדי תעסוקה של המועצה לכלכלה ומשרד העבודה, להגדיר יעד. אנחנו יודעים, בוא נהיה כנים עם עצמנו, השאיפה שלנו שהמצב של תעסוקת נשים בחברה הבדואית יהיה כמו החברה הערבית בצפון. אם נעמוד ביעד הזה, עשינו לא מעט. שוב, זה בשיתוף עם הקהילה כמובן. ביקשנו מהם שיקבעו לנו, יטילו עלינו יעד, יורידו לנו על הראש יעד לנשים בחברה הבדואית ושלא יגידו לנו בעוד עשור להיות כמו הנשים בחברה הערבית בצפון, כי אני אומר בכנות, לא נעמוד ביעד הזה.

היעד לנשים ערביות באופן כללי זה 40%.

41%. כן.

אתם תגיעו לזה?

לא נגיע. אני אומר, לא נגיע. הנה אני אומר, לא נגיע.

אני אגיד משהו שהוא מאוד עצוב, אבל ציני גם, אל תדאג, הם גם לא יגיעו ליעד של 41%.

הם עומדים על 35%.

כלומר אתה לא תרגיש שאתה לא מגיע ליעד הארצי כי גם לא יגיעו ליעד הארצי.

סליחה גבירתי עוד משפט אחד. אני מבין שקיים צוות תעסוקה 2030 שעובד כרגע ברמה הבכירה ביותר וגברת פינק חלק ממנו. האם יש קביעת יעדים באמצעות התהליך שם?

הצוות הוא בניהול של משרד העבודה והרווחה, בהובלה של מוטי אלישע הממונה על התעסוקה. הצוות נמצא בעיצומו ויהיו שם קביעת יעדים לאוכלוסיות.

אני אגיד שיהיו שם שני דברים: גם קביעת יעדים חדשים לשנת 2030 לגבי נשים ערביות וגם יעדי תעסוקת איכות לגברי ערבים. אנחנו יודעים שגברים ערבים הגיעו ליעד שהוקצה להם לשנת 2020, הם הגיעו כבר, יש שם יעדי איכות. אני לא יכולה בינתיים לפרט על היעדים כי טרם נסגרו. עדיין מתקיימים - - -

אני שואל אם יהיה יעד עם נשים בדואיות.

אני לא יודעת. אני יודעת שיהיו יעדים כלליים, לא דובר על תתי אוכלוסיות בצוות שמדבר על יעדי תעסוקה.

אני רוצה לחזור לפה. בעניין של ה-20 מיליון, יש כאן את נציג האוצר וגם יריב מן. מה מתוכנן ל-20 מיליון האלה? איפה זה עומד? מה עמדת האוצר אפשר לדעת?

אנחנו נגיד. בעצם ה-20 מיליון האלה הם הצעה שלמשרד הכלכלה לגבי פיילוט של מיזם שנקרא מיקרו תעשיה. החשש שהבעתי גם קודם בדיון ואביע אותו שוב, הוא שזה פיילוט שטרם נוסה וטרם אנחנו יודעים את האפקטיביות שלו מכיוון שהוא לא בוצע אף פעם. בנוסף לזה אוסיף שאם דיברנו על הקושי בכל נושא הקרקעות בעולם הבדואי - - -

עולם?

במרחב הבדואי. המיזם הזה שמוצע בעצם יושב גם על איזה שהוא פיתוח קרקע וכולי.

כלומר אתם מתנגדים.

אנחנו חושבים שזה לא ההקצאה הכי יעילה לכסף וכן, כרגע כן היינו רוצים לבדוק את הדברים הקיימים, התכניות הקיימות, ואם יהיה צורך להגביר אותם בהמשך או להסיט סכומים אחרים לתכניות שהן יותר אפקטיביות, זו בעינינו הדרך היותר עדיפה מאשר לפתוח עכשיו מיזם חדש, מאוד יקר, לא יודעים מה העלות/תועלת שלו וכולי.

הישיבה האחרונה שלנו שממנה יצאתם כדי לבדוק את האופציות והאפשרויות לפתח את התכנית, הייתה בפברואר. אנחנו עכשיו ביולי. לא היה מספיק זמן כדי לבדוק איך להסיט את הכסף, איך להשקיע את הכסף? אם אנשי המקצוע אומרים שזו התכנית הכי יעילה בשלב הזה, למה - - -

אני גם הצגתי שזה בבחינה, גבירתי. אנחנו בסופו של דבר עוד לא יודעים - - -

אני יודעת שזה בבחינה, אבל אתם הצעתם את זה כתכנית מקצועית. הבחינה היא בעניין להקצות לזה כסף או לא.

לא, הבחינה היא גם בחינת אפקטיביות. בסוף כמו שאמרתי, אנחנו רוצים לשים את השקל השולי במקום שבו הוא תורם להכי הרבה מקומות תעסוקה במגזר. אין פה רק עניין של כמה כסף שמים, אלא גם באיזה תכנית משתמשים ואיך הופכים את השקל השולי הזה לאפקטיבי. ספציפית לנושא של מיקרו תעשיה, יש שיח שמתקיים בין המשרדים ויש לנו איזה שהוא חשש שזה לא השקל השולי הכי אפקטיבי, אלא עיבוי של תכניות קיימות יכול להיות יותר רלוונטי.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. ידעתי מהתחלה שהתכנית לא סופית ועדיין בתהליך. אני רוצה לראות בסופו של דבר, אני יודעת ששמתם לעצמכם פה איזה שהן מטרות, קבעתם מטרות אבל אנחנו יודעים גם שתכנית החומש הקודמת, ובגלל זה התעקשתי על תכנית חדשה, התכנית לא הגיעה ליעדים שקבעה לעצמה והיה פער בין מה שהצליחו להגיע לבין זה. אני לא אכנס ללמה ואיך ומה הקשיים והאתגרים שעמדו בפניהם, דנו בזה בארבע ישיבות. לא ניכנס לזה. החלטנו שצריך לבנות איזו שהיא תכנית. כינסתי את הישיבה למרות שידעתי שהתכנית עדיין לא סגורה הרמטית ולא בנויה עד הסוף. אני מעריכה באופן מאוד חיובי את ההיענות ואת הנכונות כן ללכת לפי ההמלצות ולפתח תכנית עבודה קונקרטית. אני יודעת גם כן שאתם בטח כאנשי מקצוע, מבינים שבלי תכנית ברורה, מדודה, עם יעדים ברורים, לא נתקדם לשום מקום. כאשר המטרה העיקרית של התכנית, ואני מדגישה את זה שוב ושוב ושוב, היא לא יצור עוד הכשרות אלא ייצור מקומות עבודה. אפשר לשפוך כסף כמה שרוצים על הכשרות, אם לא יהיו מקומות עבודה, אם לא יהיה היצע, לא יתאפשר באמת להגיע למטרות.

אני אמרתי בזמנו שזה צריך להיות מדוד עם כל המשרדים, כלומר חלק מההכשרות שמשרד הכלכלה צריך לחשוב עליהן, הן סוג ההכשרות שבמשרדים אחרים מתקיימים, כמו משרד הבריאות. אני עדיין זוכרת טוב מאוד שב-2016 היה למשרד הבריאות 20 מיליון שקל לתעסוקת נשים ערביות, נוצל מהם 7 מיליון והוחזרו 13 מיליון לאוצר. אז אני אומרת בואו נחפש באמת את האופציות של גם הכשרות שאפשר לשלב אחר כך, יש מקצועות חסרים בנגב צריך לחפש אותם ולטפח ולצרף. כל הנושא של אזורי תעסוקה ותעשיה, אי אפשר לנתק אותו מהשיח שמדבר על תעסוקת נשים ערביות, כל הכבות שפיתחתם קריטריונים שמשלבים יותר נשים בתכניות הקיימות, אבל זה לא עונה על כל הסיפור.

לפני יומיים הייתה לי פגישת עבודה עם שר האוצר והעליתי את הנושא של תעסוקת נשים ויש לי פגישת עבודה עם מנכ"ל המשרד. אני מאוד מקווה שנצליח איך שהוא גם כן לראות מאיפה להביא את המשאבים כדי לקיים את התכניות הקיימות, אבל אני אומרת לכם בינתיים זה לא משקף לי תכנית כללית, אני צריכה לקבל את הדיווח הזה מהמשרד שלכם, לא ממשרד הכלכלה. משרד הכלכלה הוא חלק מהתכנית. יש את משרד הכלכלה, יש את משרד העבודה, יש את משרד התחבורה ויש את משרד הבריאות שכולם ביחד אמורים להביא מה בדיוק הם הולכים לעשות בחמש השנים הבאות שיתרום לתעסוקת נשים. זה מה שנקרא לעבוד ביחד ולבנות תכנית כללית. לא רק לבוא ולהגיד לי מה משרד הכלכלה הולך לעשות כי משרד הכלכלה זה נתח מהתכנית ולא כולה. אני יודעת שעדיין גם כן אין לכם תקצוב מלא לכל מה שהצעתם. אני אפעל כדי לראות איך אפשר לכסות אבל אני צריכה תמונה כללית כדי שאדע איפה להתערב.

אנחנו נמשיך, בעיני זה לא תם ולא נשלם ואין לי בינתיים תכנית. אני יודעת שעליתם על הדרך אבל צריך לזרז את התהליך. אנחנו כבר לקראת סוף שנה, בזבזנו כבר שנה מהחומש. אני מאוד מקווה שתצליחו להכין משהו לתחילת המושב הבא, באם אנחנו נחזור, אבל אתם תפתחו, אפילו אם לא נחזור. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.