פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
21
ועדת הכספים
26/06/2018
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 1086
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 12:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/06/2018
העדפת תוצרת התעשייה הישראלית , חשש מפיטורי עובדים ופגיעה במפעל סינרג'י כבלים משדרות עקב החשש מיבוא עתידי זול מטורקיה, הצעתם של ח"כ משה גפני וח"כ מיקי לוי , הצפת שוק המלט הישראלי במלט טורקי - תמוטט את מפעל מלט הר טוב ותפגע קשות בתחרות, הצעתו של ח"כ מיקי לוי
פרוטוקול
סדר היום
1. חשש מפיטורי עובדים ופגיעה במפעל סינרג'י כבלים משדרות עקב החשש מיבוא עתידי זול מטורקיה, הצעתם של ח"כ משה גפני וח"כ מיקי לוי
2. העדפת תוצרת התעשייה הישראלית
3. הצפת שוק המלט הישראלי במלט טורקי - תמוטט את מפעל מלט הר טוב ותפגע קשות בתחרות, הצעתו של ח"כ מיקי לוי
מוזמנים
¶
שי רינסקי - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה
דני טל - מנהל אגף בכיר, היטלי סחר, משרד הכלכלה והתעשייה
יעקב וכטל - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה
דניאל קולבר - מנהל תחום קידום יצוא, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר
שלומי צרפתי - עו"ד, מנהל אגף הרכש, חברת החשמל
ולאדי גור ארי - רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל
עדי שורק - עו"ד, עוזרת למנהל אגף הרכש, חברת החשמל
שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים
רובי גינל - מנכ"ל התאחדות התעשיינים
מאיר אמיאל - סמנכ"ל מכירות נשר מפעלי מלט ישראלים, התאחדות התעשיינים
הראל בן דוד - התאחדות התעשיינים
חגי אדרי - התאחדות התעשיינים
רונן יונה - סמנכ"ל כספים, מלט הר-טוב
אסף גזלבוע - סמנכ"ל משאבי אנוש, מלט הר-טוב
משה וג'ימה - מנהל בית האריזה, מלט הר-טוב
אמיר אשרף - שרפן, מלט הר-טוב
אברהם אלימלך - חשמלאי, יושב ראש ועד העובדים, מלט הר-טוב
רפי אוליאל - חשמלאי, ועד העובדים, מלט הר-טוב
איתמר אופל - מנכ"ל חברת סינרג'י כבלים
דייב זיתון - עו"ד, יועץ משפטי לחברת סינרג'י כבלים
ערן הורביץ - כלכלן, חברת סינרג'י כבלים
ד"ר גיורא דישון - מנכ"ל חברת יוטילייט
אל"מ (מיל) אבי סייג - יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים
דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת
אבני סולומון - מוזמן/ת
אלי שלום סתוי - מוזמן/ת
עופר סולומון - מוזמן/ת
יעקב גבאי - מוזמן/ת
דן קטריבס - מוזמן/ת
אליסה אלכסנדרוב - מוזמן/ת
הראל בן דוד - מוזמן/ת
גילית רובינשטיין - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סימנט אי.אס. בע"מ
אבירם עוזי - שדלן/ית (גלברט כהנא קשרי משקיעים ותקשורת עסקית בע"מ), מייצג/ת את יוטילייט בע"מ
יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סינרג'י כבלים בע"מ
יעל שילוני - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סינרג'י כבלים בע"מ
יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את מלט הר-טוב
אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את חברת החשמל
אנה וייס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי, קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
חשש מפיטורי עובדים ופגיעה במפעל סינרג'י כבלים משדרות עקב החשש מיבוא עתידי זול מטורקיה, הצעתם של ח"כ משה גפני וח"כ מיקי לוי
העדפת תוצרת התעשייה הישראלית
הצפת שוק המלט הישראלי במלט טורקי - תמוטט את מפעל מלט הר טוב ותפגע קשות בתחרות, הצעתו של ח"כ מיקי לוי
אבי סייג
¶
אני אלוף משנה במילואים, יושב ראש עמותת המילואים. אני כאן במסגרת יום ההוקרה של הכנסת למערך המילואים. אנחנו למעשה נמצאים בכל הוועדות. תודה שאפשרתם לי לומר לפחות שתי מילים.
אנחנו רצינו לדבר כאן על הפחתת המס. כבר היינו כאן לפני שנה.
היו"ר משה גפני
¶
כשאמרו לנו על יום המילואים, עשינו את החשבון כל הזמן מה אנחנו יכולים לעזור. אני הייתי מציע, הרי עשינו את זה באיזשהו שלב אבל ועדת הכספים היא ועדה מעשית. רבים, צועקים. אני הייתי מציע, כל הזמן אני רוצה לעזור לחיילי המילואים, החוק של שנה שעברה היה סתם, על הקרח. ישבו נערי האוצר ודחו את זה במחי יד. אני מציע, ואני מוכן לקבל על עצמי, שתציעו הצעה מעשית שאתם חושבים שוועדת הכספים או אני כיושב ראש הוועדה, עם חברי הוועדה, יכול לעשות ואני אעשה את זה.
אבי סייג
¶
יש כאן הצעה כזאת של חבר הכנסת עודד פורר לגבי הפחתת המס לחיילים מ-25 אחוזים מס קבוע ומוחלט ל-10 אחוזים על תגמול המילואים. זה אצלכם.
היו"ר משה גפני
¶
תביאו לי את זה. יש גם הצעת חוק שלי שנמצאת בוועדת שרים. אני הורדתי את זה כי ידעתי שהם הולכים לבטל את זה. אותה הצעת חוק שבעצם יש לאיתן כבל ואני חתום אתו עליה. זה נדחה בוועדת השרים.
אבי סייג
¶
לא. ה-25 אחוזים לא נדחה. מה שנדחה, זאת הורדת הביטוח הלאומי ממעסיק כאשר החייל שלו נמצא במילואים, שהוא לא ישלם פעמיים ביטוח לאומי. אני מקבל את מה שאתה אומר. אנחנו נכין גם לך.
היו"ר משה גפני
¶
אני אשתדל בעזרת השם לעזור לכם. אני מודה לכם. תמסרו את תודתי לחיילי המילואים שאתם מייצגים אותם.
היו"ר משה גפני
¶
העדפת תוצרת התעשייה הישראלית, חשש מפיטוןרי עובדים ופגיעה במפעל סינרג'י.
שרגא, אם אתה רוצה לומר משפט על יום כחול-לבן בכנסת, אני מאפשר לך. אחר כך ידבר המנכ"ל של סינרג'י.
שרגא ברוש
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש. חברי הכנסת. ברוכים הנמצאים כולם. יצאתי לוועדת הכלכלה כי גם שם לא מבינים למה לא מעדיפים כחול-לבן. כולם לא מבינים ואלוהים ישמור, הרי זה בדיוק בידינו.
בכל מקרה, אדוני היושב ראש, תודה רבה לך על הדיון. היום הזה הוא יום באמת חשוב לנו. בוועדה הזאת אנחנו בני בית אבל לא בכל הכנסת ולכן אנחנו מופיעים היום בכל הוועדות, גם בחינוך, גם בכלכלה, גם בעבודה וגם בוועדות אחרות. כמעט בכל ועדה יש נושא שקשור באותה ועדה ועם רצון טוב של חברי הכנסת מצב התעשייה ישתפר.
כאשר אנחנו באים לכאן היום, אנחנו מדברים כאן לא מעט על הייצוא ועל כושר התחרות של התעשייה הישראלית, על הדולר ועל השקל, על סגירת מפעלים. אין בעצם נושא שלא עלה בוועדה הזאת בצורה כזו או אחרת. גם היום, כאשר מעלים כאן עכשיו את סינרג'י, זה הרי דומה לפניציה ודומה למשהו אחר שהיה כאן, מה זה נגב קרמיקה וכולי. זה הרי אותו סימפטום בכל מקום. לרבים מהמפעלים האלה אתם עוזרים, בוא נלך לשתולה, ואחרים לצערי, כמו נגב, נסגרו.
היו"ר משה גפני
¶
אני הייתי יושב ראש האופוזיציה. היו כמה מפעלים שנסגרו. אני לא יכול לומר שלא היינו מאפשרים את זה, אבל זה לא היה בתקופה שאני הייתי כאן.
שרגא ברוש
¶
לכן הנחישות של הוועדה הזאת חשובה ביותר.
כשאני מדבר על תחרות, רבותיי, כאשר אנחנו מדברים על תחרות, אנחנו מדברים אך ורק על תחרות בלתי הוגנת. התעשייה הישראלית לא מדברת בכלל על תחרות הוגנת. אנחנו חלק מהעניין, אנחנו מבינים את זה, מזמן כבר כל תעריפי המכס ירדו, מזמן כל ההטבות האחרות ירדו. תחרות הוגנת, למדנו לחיות בתוכה. מפעלים נסגרו. מי שלא ידע לחיות בזה, נסגר. מפעלים אחרים קמו במקומם והתעשייה פורחת.
אבל במקום שיש תחרות בלתי הוגנת, אנחנו לא יכולים. אתה לא יכול להתמודד כאשר בתורכיה לדוגמה הכול יותר זול. הם לא קונים את חומרי הגלם? זה מחיר עולמי. שכר עבודה הוא בחינם שם? אין דבר כזה. אז איפה הבעיה? כל מקום שאנחנו בודקים, כאן מסבסדים חומר גלם בענף כזה, שם מסבסדים חומר גלם בענף אחר, ואני אומר לכם שזה חוצה ענפים. ראינו את זה בזכוכית, אתם רואים את זה בסינרג'י, תחזרו למלט, תחזרו לפלסטיק, כל דבר.
מה יקרה? בסוף מפעלים הולכים ומצמצמים את כושר הייצוא, מצמצמים ומצמצמים ואל תשכחו גם שתורכיה היא שעתיים מכאן ולא צריך להביא את זה מסין. היא לא מעבר להרי החושך. מצמצמים ואז כאשר המפעלים לא יהיו, תאמינו לי שהמחירים יעלו, ואז מה?
לכן הפתרון צריך להיות מערכתי. ממשלת ישראל באמצעות הנספחים המסחריים במשרד הכלכלה צריכה לבדוק את נושא המחירים של חומרי הגלם בתורכיה. אני לא רוצה להעלות חשדות סתם, אבל במקום שבודקים, התוצאה היא סבסוד מחירי חומרי הגלם. אם מסבסדים בענף אחד, שני ושלישי, מי תוקע לידי שלא מסבסדים בענף ארבע, חמש ושש?
לכן זה כבר לא מקרה בודד אלא זה מערכתי. אם כן, בואו נבדוק את זה מערכתית, בואו נבדוק את נושא סבסוד חומר הגלם. ברוב המוצרים שאני מדבר עליהם חומר הגלם הוא 50 אחוזים ויותר מהמוצר. אם זה מסובסד ב-20 אחוזים, נגמרת התחרות ולא צריך יותר. לא צריך כלום.
לכן אדוני היושב ראש, אני חושב – ותכף ניכנס למפעלים הספציפיים – שהם היינו מניעים כאן פעולה שממשלת ישראל בודקת הפעם את השותפה שחתומה אתנו על הסכם סחר, שהיא עוסקת בסחר הוגן, אז אין לי בעיה. סחר הוגן, אין מה לעשות. אבל בסחר לא הוגן, יש הרבה מה לעשות כולל, אם צריך, ביטול הסכמים. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
בבקשה. אנחנו קיימנו דיון על סינרג'י, נדמה לי שאפילו כמה דיונים. אנחנו מבינים את הבעיה. אנחנו מקווים שאתם תגידו שאין בעיה עכשיו. אם יש בעיה, נצטרך להיכנס אליה. תדעו שאנחנו בעניין. אנחנו גם יודעים את המציאות של מה שקורה עם הכבלים בתורכיה.
ערן הורביץ
¶
אני אתמצת מאוד את הדברים. לסינרג'י, היבוא בהיצף גרם להפסדים משמעותיים, פי שנאמר וכפי שאתם יודעים, עד כדי צמצום דרסטי של קווי הייצור ופיטורי עשרות עובדי ייצור. רק בפברואר השנה, לאחר שהממונה מר דני טל, הטיל ערובה זמנית בשיעור של 14.5 אחוזים, וזו הנקודה, חלה תפנית חיובית במפעל והחלו לזרום הזמנות והמכירות עלו. התחלנו לגייס בחזרה עובדים לקווי הייצור מכיוון שהדברים השתנו לאור התמיכה של הערובה הזמנית. אני רוצה להזכיר לכם ולומר לכם בצורה ברורה שלא העלינו מחירים. אנחנו לא גוף שקובע מחירים בשוק. השוק הוא שוק פתוח, חופשי ומשוכלל.
ערן הורביץ
¶
כמו שאמרתי, חלה חזרה של פעילות, נפתחו קווי ייצור וחזרנו לגייס עובדים.
אני מבקש מהוועדה לעזור לנו, הממונה יפרסם לאלתר את החלטתו הסופית בעניין ההיטל וידאג כי הוועדה המייעצת תתכנס ותפרסם את מסקנותיה לפני סיום מועד פקיעת הערובה הזמנית. חברים, הערובה הזמנית מסתיימת ב-20 באוגוסט. לפי לוח הזמנים שאנחנו מבינים, לא נוכל לקבל החלטה, לא נוכל לשמור את ההחלטה, והערובה הזמנית תפקע. מבחינתנו, ברגע שפוקעת הערובה הזמנית, חזרנו חזרה לנקודת ההתחלה.
איתמר אופל
¶
תודה רבה לערן. אני רוצה לפתוח ולומר תודה לך חבר הכנסת גפני ולחבר הכנסת לוי שיזמו כאן את הדיון. אני יודע שהנושא הזה קרוב ללבכם. שנית, תודה לדני טל ולצוות הכלכלי שלו שעשה עבודה במשך שמונה חודשים וחקר את כל הנושא.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה לומר, כולם יודעים את המצב, שהמצב הוא שתורכיה מתחרה עם סינרג'י. תורכיה היא מדינה ידידותית לנו, כפי שכולם יודעים. המפעל נמצא בשדרות מוכת קסאמים. כשאני אעזוב את הכנסת, תיקח אותי כאיש יחסי ציבור. המציאות הזאת היא מציאות מתאימה למזרח התיכון והיא לא מתאימה לשום מקום אחר בעולם. מפעל שמעסיק עובדים בשדרות, מפעל מצליח, פשוט מתחרים אתו מתורכיה ובתורכיה הממשלה מסבסדת אותם. כאן הממשלה לא מסבסדת. זאת אומרת, פוגעים בשדרות דרך התורכים. אני חושב שהיה צריך לשלוח פרחים לארדואן. הוא באמת עושה דברים.
איתמר אופל
¶
תודה אחרונה למי שיושב כאן לימיני, לשלומי צרפתי מחברת החשמל שבאמת מלווה אותנו בשנה האחרונה ואני אסביר למה היינו צריכים ליווי בהגדלת הכמויות ובעצם בהקדמות תשלומים שמאפשרות לנו לעמוד על הרגליים.
מפעל סינרג'י, כמו שאמרת, מייצג כבלי חשמל שעשויים לא 40, לא 50, לא 60 אלא 90 אחוזים מהמוצר הוא חומר גלם. זאת אומרת, אם מה שאמרת נכון לגבי 50 אחוזים, הוא נכון פי כמה למוצר ש-90 אחוזים ממנו הוא חומר גלם. מספיק סבסוד של 5 אחוזים, ואני מת.
המפעל יושב בשדרות. עד תחילת 2017 העסיק 250 עובדים מאופקים, מנתיבות, משדרות, מאשקלון, מבאר שבע וכולי. בשנת 2017, לאחר כמה שנים שבעלי הבית שלנו השקיעו עשרות מיליוני שקלים, נאלצנו בצעד מאוד מאוד דרמטי – עדכנו אותך, חבר הכנסת גפני – לפטר מעל ל-60 אחוזים של העובדים וירדנו כמעט ל-90 עובדים, מ-250.
היו"ר משה גפני
¶
בישיבה הקודמת נאמר גם הנושא הזה שהתורכים עוזרים, שהממשלה התורכית עוזרת. גם אמרו שהכבלים הם פחות בטיחותיים מאשר הכבלים שלכם וממילא הם עולים פחות וגם שכר העבודה הוא נמוך יותר. אני רוצה לוודא שהדברים האלה שנאמרו בישיבה הקודמת הם אכן נכונים. עם כל בעיה כזאת צריך להתמודד בנפרד. איך חברת החשמל לוקחת כבלים כשהם פחות בטיחותיים? אתה לא יודע לומר.
איתמר אופל
¶
מרכיב העבודה מהווה חלק קטן אבל עדיין משמעותי כי כל אחוז כאן קובע. זה נכון, עובד בתורכיה עולה הרבה פחות מאשר עובד בישראל אבל לפי דעתי לא זאת הסיבה. אני משוכנע – אין לי הוכחה ואני לא יכול לתת לך מסמך – שיש כאן איזה שהן מדרגות, איזשהו תגמול, איזושהי עזרה שהיצרנים התורכים מקבלים בצורה כלשהי כי גם היום, אחרי שניתנה הערובה הזמנית, 14.5 אחוזים ערובה זמנית, התורכים עדיין מוכרים כאן מאות טונות. זאת אומרת, גם 14.5 אחוזים על המוצר שלהם, הם עדיין יכולים להרוויח כאן. זה לא הגיוני. או שהם מקבלים כסף, או שמקבלים עזרה בשכירות, או שמקבלים עזרה בארנונה, או אצל העובדים או תמריצים. אין אפס. זה משהו שלא יכול להיות.
באמצע שנת 2017 דיברת אתנו. אנחנו עצרנו לגמרי את הפיטורים ובמשך שמונה חודשים חיכינו לפרסום ההחלטה של דני טל. הפסדנו כסף מדי חודש אבל מעט מפני שהעלות הקבועה שלנו ירדה. בפברואר האחרון, למעשה בסוף פברואר-תחילת מרס, ניתנה ערובה זמנית ומאז בפרק זמן של שלושה חודשים, קודם כל המכירות שלנו קפצו ואנחנו מוכרים כמעט 10 מיליון שקלים.
איתמר אופל
¶
עכשיו יש כמעט 150. 140 עובדים. אני מדבר על פרק זמן של שלושה חודשים. בתעשייה זה המון. זה שינוי שהוא כל כך דרסטי שכאשר הראיתי לערן את הנתונים, ושלחנו לכאן נייר עמדה, הם לא האמינו. הקווים אצלנו היו מושבתים, בלי עובדים, והכול השתנה מאוד מאוד מהר בפרק זמן של שלושה חודשים.
הנקודה האחרונה והיא המהותית ביותר. אני רוצה לוודא שאנחנו מקבלים את ההיצף בתוך תקופת הערובה הזמנית. אני לא יכול לחיות במצב שבו הערובה הזמנית פוקעת ובגלל שיקולים היא לא מתקבלת ואני תקוע עם 150 עובדים בלי שום יכולת למכור.
שלומי צרפתי
¶
אני מנהל אגף הרכש בחברת החשמל. אנחנו עובדים באופן צמוד ויום יומי עם סינרג'י. כרגע נמצאים אצלנו מכרזים בהיקף מאוד משמעותי, היקף של 1.2 מיליארד שקלים שחלקם פורסמו וחלקם עומדים להתפרסם כבר בחודשים הקרובים. זה היקף גדול מאוד. המכרזים שלנו הם בינלאומיים בגלל ההיקפים הגדולים שלהם. התורכים מתחרים בסינרג'י אבל אנחנו עושים סדרה שלמה של פעולות היכן שאנחנו יכולים כדי לתת העדפה כזאת או אחרת לסינרג'י. לסינרג'י יש 20 אחוזים העדפה תוצרת הארץ כי הם נמצאים בעוטף עזה. איכות המוצרים שלהם יוצאת מן הכלל, האספקות – רובן במועד. אנחנו מאוד מרוצים. הם ספק אסטרטגי שלנו ואנחנו נרצה כמובן להמשיך ולעבוד אתם בצורה שוטפת.
לגבי הכבלים התורכים שאנחנו רוכשים, הם כולם עם תו תקן ישראלי. לכן לגבי הסכנה, אנחנו לא מוצאים שום סכנה בהם.
שלומי צרפתי
¶
אנחנו רוכשים מתורכיה בהיקף מצטבר, פחות או יותר החלוקה כיום היא 50 אחוזים מהתורכים ו-50 אחוזים מסינרג'י כאשר מסינרג'י בפעם האחרונה, הבקשה שלכם הייתה שנעלה ל-7 מיליון שקלים בחודש, והכפלנו את זה כמעט ל-14 מיליון שקלים בחודש ומתורכיה פחות או יותר בהיקף זהה.
שלומי צרפתי
¶
המכרזים הם בינלאומיים. המחירים שלהם מאוד תחרותיים. יחד עם העדפת תוצרת ישראל של 20 אחוזים שיש לסינרג'י, הם עדיין זולים. מאחר וסינרג'י ספק אסטרטגי שלנו, אנחנו מפצלים זכייה.
שלומי צרפתי
¶
הם יותר זולים. כן. הם יותר זולים. עדיין אחרי המכרז אנחנו מפצלים זכייה ומשלמים יותר לסינרג'י כי אנחנו מבינים שספק כבלים ישראלי היחיד שמייצר בישראל, יהיה לרשותנו בשלג, בסערה, והם עובדים לטובתנו 24/7 כשאנחנו מבקשים זאת. התורכים זוכים במכרזים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה מייצג את חברת החשמל. אני גם הייתי שואל את יפתח רונטל. זאת לא רק שאלה של הכסף. אנחנו כנסת, אנחנו ועדת כספים, אנחנו יושבים מול עובדים, מול בעלי מפעלים ויש לנו עניין שתהיה תעסוקה, במיוחד כאשר אנחנו מדברים בחבל ארץ כזה שכולנו רוצים לעזור להם. אתם חברה שאנחנו עוזרים לה. אנחנו עוזרים בשמחה. אנחנו מעבירים כסף, אנחנו עושים תכנית הבראה, הממשלה יושבת על זה כל הזמן ובסוף אתם נותנים לזה שמדבר נגדנו באופן הכי נורא, בנושאים הכי רגישים שלנו, בנושאים הביטחוניים ובנושאים רבים, ואנחנו נותנים לו להתחרות עם חברה בשדרות. הדורות הבאים שישמעו את הסיפור הזה, לא יאמינו. איך יכול להיות דבר כזה? אני לא מצפה ממך לתשובה כי אתה ענית. אתה אמרת שזה יותר זול. יותר זול בכמויות גדולות אבל תכף נשמע את דני טל ונשמע את משרד האוצר.
שרגא ברוש
¶
אני חושב שאולי לא שמתם לב - כי זאת לא תופעה שכיחה כאן – למה שאמר מנכ"ל סינרג'י, שבחים לחברת החשמל. חברת חשמל, על אף המחיר היותר יקר, קונה לדעתי 60 או 70 אחוזים.
שרגא ברוש
¶
על אף המחיר הזול. אם מנכ"ל סינרג'י צודק, וחזקה עלי שהוא צודק כי הוא יודע את התמחיר שלו, ב-90 אחוזים זה חומר גלם, 20 אחוזים יש העדפה, יש היטל ביטחה של 14 אחוזים וזה לא מסתדר על הגרף. זאת אומרת, כאילו גונבים את הכול. כאילו הכול גנוב שם. איך יכול להיות? הרי חומר הגלם הוא מחיר עולמי. הנחושת, זה מחיר עולמי. זה לא שבארץ עולה נחושת יותר מאשר בתורכיה. יש שוק ואפשר לראות בעיתון כמה עולה נחושת. חומר הגלם הוא 90 אחוזים, הוא מחיר עולמי. 20 אחוזים, יותר יקר בארץ. 17 או 14 אחוזים היטל ביטחה ולתורכים עדיין מחיר יותר זול. או שהם קוסמים או מלאכים או שפשוט חומר הגלם מסובסד כי אחרת לא יכול להיות.
דני טל
¶
מנהל יחידת היטלי שכר במשרד הכלכלה, מינהל יבוא. אני אומר מילה לגבי הפעילות שלנו. הפעילות שלנו עוסקת בשלושה סוגי היטלים בחוק. האחד הוא היטלי היצף, האחד הוא היטלי ביטחה והאחד הוא היטלי סובסידיה כאשר בפועל , בפרקטיקה, עוסקים רק בהיטלי היצף.
נושא של סובסידיה וביטחה, כמעט ולא נדון. הייתה תלונה אחת לפני מספר שנים בתחום המתכת אבל חוץ מזה, כמעט ולא הייתה כל פעילות.
בנושא של סובסידיה, אני חושש שהמצב, ככל שהוא גרוע היום, צפוי להיות יותר גרוע. יש הרבה מדינות ברחבי העולם בהן קיים עודף כושר ייצור שנובע מסבסוד של מדינות שונות. אני לא רוצה ספציפית לבוא בהאשמות למדינה כזו או אחרת, אבל יש עודף כושר ייצור. למשל, יכול להיות שקיים עודף כושר ייצור בתחום המתכת בסין מתקופת האולימפיאדה. האולימפיאדה הסתיימה ואותם מפעלים ממשיכים לעבוד ולייצר בתפוקה מלאה. אנחנו רואים שהרבה שווקים ברחבי העולם בונים הגנות בשנים האחרונות יותר ויותר כנגד אותו עודף כושר ייצור. אם זה בתחום המתכת, זה התחיל באוסטרליה שהטילה סובסידיה על סין בתחום אלומיניום ובתחום המתכת, קנדה, לאחרונה ארצות הברית. שבועיים אחרי שארצות הברית הטילה את ההיטל, אירופה פתחה ולאחרונה גם תורכיה. הסיבה היא פשוטה. כאשר יש עודף כושר ייצור והשווקים הגדולים סוגרים את השערים בפני יבוא במחירים מאוד נמוכים, לפעמים מתחת לעלויות ייצור, מי שנשאר חשוף אלה הן אותן מדינות שלא מגינות על עצמן.
היו"ר משה גפני
¶
ראש הממשלה שלנו היה בהודו. אמר לו ראש ממשלת הודו שהוא בעד להגדיל את התעשייה והתעסוקה אבל כאן, בהודו. לנו אין את השכל הזה לומר, כן, אבל כאן.
היו"ר משה גפני
¶
מה פתאום? דווקא שבחים לראש ממשלת הודו.
אל תשים לב לחוש ההומור שמסתובב כאן, אבל זה לא אומר שהמצב טוב.
דני טל
¶
נושא של ביטחה. חשוב לומר בעניין הזה שהדינמיקה צריכה לבוא מהתעשייה. זאת אומרת, אנחנו פותחים בחקירה כאשר יש תלונה או שלא פותחים בחקירה, אבל התלונה צריכה להגיע. אני יודע לספור לפחות שני מקרים בשנה האחרונה, אחד בתחום האלומיניום ואחד בתחום של גלעם, שאנחנו ממש ניסינו לסייע באספקת חומרים והעברנו חומרים - מדובר כאן על סובסידיה בתורכיה - בסיוע של הנספח הכלכלי שם. העברנו מידע לגבי סבסוד עלויות של תירס ממנו מייצרים את העמילן ואותה חברה רלוונטית, שאני מניח שאתה מכיר אותה, בסופו של דבר לא פנתה אלינו ולא הרימה את הכפפה.
דני טל
¶
בנוגע לסינרג'י. ההחלטה על ערובה זמנית הוטלה בפברואר השנה. מאז פברואר, מרגע שהוטלה הערובה הזמנית, בעצם קיבלנו חמש עתירות שונות. אגב, גם מהיצרן המקומי אבל גם מיבואנים. צריך להבין שברגע שיש עתירות כאלה שכל אחת היא חבילה כזו של דפים, אני לוקח את הכלכלנים שלי, שם אותם בצד - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, אני לא מבין בדברים האלה. אני לא יודע מה זה עתירות. אני לא מבין בזה. ברגע שהטלת את הערובה הזמנית, חל שינוי בסינרג'י?
היו"ר משה גפני
¶
אומר המנכ"ל שכן, באופן דרמטי. אתה לא פוליטיקאי כי פוליטיקאי היה לוקח על זה קרדיט. למה אתה אומר שאתה חושב שכן? זה כן. התשובה היא כן. אומר מנכ"ל סינרג'י שחל שינוי. מה שהוא דואג זה שעוד מעט תסתיים הערובה הזמנית ואז הוא הולך ליפול עוד הפעם. הוא מצפה לשמוע ממך שאני בעזרת השם ובלי נדר מחדש את הערובה הזמנית.
דני טל
¶
תוקף הערובה הזמנית היא עד אמצע אוגוסט. הסבירות שאנחנו נסיים את החקירה עד אמצע אוגוסט, נמוכה מאוד.
דני טל
¶
כאשר אנחנו מקבלים החלטה, לא משנה לאיזה כיוון, ברירת המחדל היא שלוקחים אותנו לבית המשפט לעניינים מינהליים ובנוסף גם בודקים אותנו ב-WCO, אותה מדינה שנפגעת. אנחנו חייבים לעבוד בצורה מסודרת בליווי משפטי. לא יכולים להשאיר אבן לא הפוכה.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מבין לא במשפטים ובכל העניין הזה, אבל אני אומר לך מהניסיון שיש לנו עם סינרג'י, אם הערובה הזמנית תסתיים באוגוסט ולא יהיה שום דבר, החקירה לא תסתיים, הערובה לא תחודש, סינרג'י נופלת. אתה יכול להגיד את זה לבית המשפט.
היו"ר משה גפני
¶
פרוטוקול. הנה, אנחנו עושים כאן פרוטוקול. ועדת הכספים אמרה לך שסינרג'י תיפול אם לא תחדש את זה.
דני טל
¶
חלק אינהרנטי בהליך החקירה הוא ביצוע ביקור אימות במפעל היצרן הזר. אנחנו היינו אמורים לבקר שם. לאור האירועים, קיבלנו הנחיה מקצין הביטחון לא לנסוע לתורכיה. נכון להיום אני לא יכול לבצע את בדיקת האימות במפעל שם. זו הסיטואציה. יש איסור לנסוע לשם ואני לא יכול לנסוע לשם. אנחנו בודקים משפטית מה כן ניתן לעשות ואיך כן ניתן לעשות את זה, לרבות אפשרות של הארכה של הערובה הזמנית. זה נבדק ואני מקווה שבשבועות הקרובים אנחנו נקבל החלטה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אבל אני רוצה לומר את מה שהוא אמר. מה שהבנתי זה שהערובה הזמנית היא ככל הנראה, לדבריו - אנחנו יודעים שזה בוודאות - הערובה הזמנית והחקירה שלו וכל מה שנלווה לעניין הזה הצילה את סינרג'י. הם היו עם 90 עובדים, הם גדלו ל-150 עובדים.
היו"ר משה גפני
¶
הוא צריך לסיים את זה. מה מעכב אותו? מעכבת אותו מערכת היחסים הקשה שיש בין מדינת ישראל לבין תורכיה ולכן עלול להיות, אם הוא לא יעשה דברים דרסטיים, שכתוצאה ממערכת היחסים הרעה, תורכיה תמשיך למכור לחברת החשמל והוא לא יוכל לעצור את זה. זה מה שהוא אמר. אני לא מעביר ביקורת עליך. אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה שתאריך את הערובה עד שישתפרו היחסים עם תורכיה. שישתפרו היחסים עם תורכיה, אני אודיע לך.
היו"ר משה גפני
¶
אני מאוד מבקש. באמת. הקדוש ברוך הוא נתן לך ביד יכולת לעזור למאות עובדים. זאת המציאות. אני יכול לעזור להם פחות.
היו"ר משה גפני
¶
כן, בסדר, אבל קודם כל לעובדים שעובדים מול העיניים. בוודאי למדינת ישראל. זה בידיים שלך. אל תחשוש מכל הדברים האחרים. אתה לא יכול לנסוע לתורכיה, אני מבקש ממך לא לנסוע לשם, לך תדע מה יהיה שם אחרי שארדואן הפך לסולטן.
היו"ר משה גפני
¶
זאת לא החלטה של הוועדה. זאת התאחדות התעשיינים.
אנחנו מבקשים ממך להאריך את הערובה. אני מודה לך.
משרד האוצר.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
עשיתי צרות לניסן. 384 הסתייגויות, רביזיה על הכול, עוד שעתיים מצביעים. חוק מטורלל.
היו"ר משה גפני
¶
אם מחליט דני טל להאריך את מועד הערובה, מה שמציל את המפעל, אתם בעד? האם אתם תומכים בזה?
עידו סופר
¶
כאשר הוגשה בקשה להטיל ערובה זמנית, אנחנו אמרנו את עמדתנו. אנחנו התנגדנו לכך. אנחנו חושבים שחסימת תחרות היא לא הדרך הנכונה וכי הדרך הנכונה היא הגברת כושר התחרות.
עידו סופר
¶
לטעמנו הדרך היא דרך הגברת כושר התחרות. שכר העבודה כאן יותר גבוה וזה מאפיין רמת חיים יותר גבוהה. מפעל ישראלי בסופו של דבר, כשהוא משיג יתרון טכנולוגי או יתרון איכותי כזה או אחר, הוא יודע להתמודד גם עם מחירים יותר נמוכים. לאור הדבר הזה, יחד עם התאחדות התעשיינים, בשיתוף אתם, הוקצו 1.15 מיליארד שקלים לטובת הגברת כושר התחרות של התעשייה כולל מסלולים למפעלים שהם לא מייצאים, מפעלים מסורתיים שאני לא יודע לומר אבל נשמע שסינרג'י יכולה להיות אחת מהם.
היו"ר משה גפני
¶
יש לי שאלה קונקרטית. יש מפעל בשדרות, קוראים לו סינרג'י, והוא מייצר כבלים ואת חלקם מוכר לחברת החשמל. מכיוון שתורכיה מתחרה אתו, בניגוד למה שקורה כאן, הממשלה בתורכיה עוזרת כדי שיוכל להתחרות במפעל בשדרות. אם לא תהיה ההגנה שיש למפעל כאן, הוא ייפול.
היו"ר משה גפני
¶
מה אתה מדבר אתי על תחרות. איזו תחרות תהיה? תהיה תחרות עם תורכיה? הוא לא יכול לנסוע לתורכיה כי מערכת היחסים אתם היא נוראה והמציאות היא שהממשלה התורכית עוזרת למפעל שם להתמודד מול סינרג'י והרמה של הכבלים שם היא יותר נמוכה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני הלכתי למפעל ובכיתי בין קווי הייצור. 11 קווי ייצור עומדים. עכשיו, כשעצרנו את העניין הזה, הם הוסיפו עובדים וכאן הוא הכריח את חברת החשמל לקנות מהם ב-120 מיליון שקלים.
עידו סופר
¶
בוא נעשה אחרת. אם יש שאלה קונקרטית, אני אשמח לענות. שום דבר לא עומד לפתחי. אני לא מבין מה התשובה שמחפשים כאן.
היו"ר משה גפני
¶
שאלה קונקרטית. ביקשתי ממך לא לדבר כללית. שאלה קונקרטית. דיבר כאן דני טל, והוא דיבר לעניין. הוא העלה את הדברים עם הבעיות ועם המגבלות אבל הוא אומר שהוא בודק את העניין כי הוא לא יכול גם לנסוע לתורכיה, שזה חלק מהנושא. להאריך את הערובה. עזוב את כל מה שקורה בארץ עם הגברת התחרות. כולנו סבורים שצריך להאריך את הערובה כדי לתת לסינרג'י את האוויר לחיות. מה עמדתך?
עידו סופר
¶
עם הנתונים שהוצגו בפנינו בעת הרצון להטיל ערובה, אנחנו התנגדנו. במידה ועכשיו הדבר הזה יגיע לפתחנו, לדעתי - - -
עידו סופר
¶
המצב הוא שיש כאן איזושהי שאלה חוקית, האם ניתן להאריך את הערובה, כן או לא. אני לא יודע לומר.
היו"ר משה גפני
¶
זאת לא שאלה חוקית. יש לי עוד שאלה קונקרטית. אם יגיע מצב לתת להם היטל סובסידיה, מה תהיה עמדתכם?
היו"ר משה גפני
¶
מה שאמר דני. דני, הוא אתך בוועדה והוא לא יודע מה זה היטל סובסידיה. אתה יכול להסביר לו?
דני טל
¶
היטל סובסידיה זה כאשר מדינה זרה מסבסדת עלות ייצור, ניתן להטיל היטל שבעצם משווה את התנאים ומקזז את התשלום.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה אחרת. מה קורה אם מחר הוא מסתובב עלינו ומפסיק את האספקה למדינת ישראל? תגידו לי מה יקרה אז וסינרג'י יסגרו את המפעל. כמה זמן לוקח למפעל לפתוח? לא ניתן לכם. אתם לא מבינים, אבל לא ניתן לכם. הפעם לא מעניין אותי כסף. מעניין אותי העובדים בשדרות. לא מעניין אותי כסף. אני כל הזמן בא אתכם בצד הכלכלי, מה כדאי ומה לא כדאי. די.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
לא. אני אומר לך שכדאי שתלכו לתוך ה-11 קווי ייצור ותראו מה קורה שם. תבכו יחד עם המכונות ועם האנשים. זה מה שאני שהפעם תעשו. לא מעניין אותי כסף.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע לענות במקומך, אבל אני אומר לך את האמת ומה אני הייתי עושה לו אני במקומך. אני אומר לך מה אני הייתי אומר. אנחנו מדברים על מקרה קונקרטי שמייצרים כבלים אותם מוכרים לחברת חשמל וכולי. מולם מתחרה חברה תורכית. אם אכן מדובר על כך שהיא מקבלת סובסידיה, יש אצלנו היטל סובסידיה כדי להשוות את התחרות. אם אכן מדובר על כך שהתחרות לא הוגנת מול החברה הישראלית, אני במקומך הייתי אומר, כמובן אם כל הדברים האלה נכונים, שאני תומך בזה אם זה אפשרי מבחינה חוקית. זה מה שהייתי אומר במקומך. הרי מדובר על 150 עובדים בשדרות שהם כולם תושבי הנגב. להגיד את המילה תחרות, היא לא מתאימה כאן.
עידו סופר
¶
חבר הכנסת גפני, אני גורם מקצוע. מהיכרותך אתי, אתה יודע שגם כשיש החלטות קשות, אני יודע לקבל אותן. אבל אני לא יודע להגיד אמירות סתם. אני רואה נתונים ואני רואה על מה מדובר, אני חושב שזאת גם הציפייה של חברי הכנסת.
עידו סופר
¶
אני לא חושב שהוא צריך אישור. אני חושב שציפיית חברי הכנסת היא שתהיה בדיקה מקצועית מעמיקה וזה מה שאני עושה.
דני טל
¶
בשלב של הארכה. השימוש בהארכה של ערובה זמנית היא מצב מאוד נדיר. לא השתמשנו בו מעולם. על מנת להאריך בשלושה חודשים, הסיטואציה היא מאוד מורכבת וצריך אישור של החברה הזרה, היצרנית הזרה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה רוצה לדבר, תבקש רשות דיבור.
רבותיי, מישהו רוצה להתייחס לעניין הזה? יש מישהו מהעובדים שרוצה לומר מילה? אני רוצה לסכם את הדיון הזה.
דייב זיתון
¶
אני לא מהעובדים. אני עורך דין ומייצג את סינרג'י בתיקים בבית המשפט שכבוד הממונה דיבר עליהם. אני רוצה לחדד נקודה מסוימת לעניין הנושא של ההארכה. כדי להאריך ערובה זמנית, כמו שהממונה אמר, צריך את ההסכמה של התורכים. התיקים בבית המשפט לא מעכבים לגישתי חקירה כי תיקים בבית משפט, עם כל הכבוד, יכולים לקחת כמה זמן שצריך והחקירה צריכה להתקדם. הסיטואציה שנוצרה היום, להבנתי ממה שכבוד הממונה אמר, היא שבגלל שאי אפשר לנסוע לתורכיה, בעצם אי אפשר לקדם את החקירה. מה שנוצר הוא שאם התורכים לא יסכימו להארכה ואם המצב הביטחוני יישאר כמו שהוא, שזה כנראה יקרה בחודשיים הקרובים, הערובה תפקע.
דייב זיתון
¶
יש רק פתרון אחד. חשוב לי שתבינו את הנקודה. הוא חייב לפרסם את הממצאים. אם יאריכו – בסדר, אבל אנחנו צריכים את הטובה של התורכים. אם התורכים לא יסכימו להאריך והמצב הביטחוני לא ישתפר בחודשיים הקרובים, הערובה תפקע. האלטרנטיבה היחידה החוקית היא שהוא יפרסם את הממצאים הסופיים ואז זה יעבור אליכם כשתאשרו את ההיטל.
דייב זיתון
¶
אני מופיע עכשיו בבית המשפט ואני יכול להגיד לכם שבדיון האחרון השופטת ייעצה ליבואנים למשוך את העתירה שלהם כי אם לא, הם יחטפו הוצאות. אנחנו לא מוטרדים ממה שקורה בבית משפט. זאת הייתה האמרה של השופטת. הם החליטו להמשיך. אנחנו לא מוטרדים מבית המשפט. המצב שלנו מאוד חזק שם. תבינו את המצב המשפטי. אם התורכים לא מסכימים להארכה והוא לא מפרסם ממצאים, הערובה פוקעת. לכן האלטרנטיבה היחידה היא שהממצאים יפורסמו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
מה מונע מלפרסם את הממצאים אם כאן אני שומע שזה כנראה הצעד היחידי שמונח על שולחננו?
דני טל
¶
עקרונית, מרגע שמתפרסמת הערובה הזמנית, חצי שנה אמורה להספיק לנו לסיים את החקירה כי מה שצריך לעשות זה איזשהו ביקור ולאמת את הממצאים שקיבלנו, לסכם את ההחלטה ולהתחיל לגלגל אותה דרך השרים, ועדה מייעצת, שרים, כמובן אם ההמלצה היא חיובית. בסיטואציה הזאת, כמו אמרתי, היו ארבע עתירות שונות. כשיש ארבע עתירות שונות, אני צריך לקחת את הכלכלן האחד שיש לי ועוד כלכלן מתלמד, להגיד להם שיעצרו עכשיו, תתחילו לענות מקצועית לפרקליט ותתייחסו מקצועית לכל הנושאים האלה. זה תהליך שלקח חודשיים וחצי עד שהייתה החלטה בבית משפט. בתקופה הזאת הספקנו גם להתקדם עם חקירת המלט, שגם זאת חקירה שצריך לקדם אותה והיא נעשית במקביל. אנחנו עכשיו לקראת סיום חקירת המלט, עוד מעט נגיע לנושא הזה, ובסופו של דבר אנחנו גם צריכים לתעדף את התשומות שלנו, היכן אנחנו משקיעים את אותו כלכלן, סדרי עדיפויות, קודם כל לסיים את המלט או את הכבלים. אם אני שם את הכלכלן כאן, אני לא יכול לשים אותו שם. זאת לצערי הסיטואציה.
שרגא ברוש
¶
אני רוצה להציע הצעה. אני אומר לכם שאנחנו נפגשים כאן בעוד חודשיים. שלא יהיה לכם ספק, אנחנו נפגשים כאן בעוד חודשיים או יום לפני או יום אחרי שהצו פג.
אם אנחנו רוצים למנוע את זה, בעיני, תסלחו לי, יש רק דרך אחת והיא בצד הזה.
שרגא ברוש
¶
תיקון של החוק ולעשות זאת מהר. שלוש קריאות, לתת לו את הסמכות לבד. משיקולים שהוא החליט, הוא לא סיים את החקירה, הוא יכול להאריך את זה בעוד חצי שנה, בעוד שנה, בכמה שתרשו לו. זהו. לעשות מהר שלוש קריאות ולגמור עניין.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין בעיה. קודם כל, האוצר לא צריך להתנגד כי אנחנו נותנים סמכות לאיש מקצועי. הוא גורם מקצועי ואין שום בעיה. מילא היינו נותנים את הסמכות לי, זה משהו אחר.
שרגא ברוש
¶
יותר מזה. גם השיקולים שהוא נתן את הפטור, הרי לא השתנו. מה שהיה נכון לפני חצי שנה, נכון גם עכשיו.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
חיכיתי לך. לא רציתי לסכם בלעדיך.
אני מתייחס להצעתו של שרגא ברוש, להאריך את המועד ואפשר לעשות את זה רק בתיקון חוק או בפרשנות של החוק.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, הכוח שלנו הוא חקיקה. אם אנחנו מדברים במקרה הזה, הכוח הוא חקיקה. אני מכיר את תהליך החקיקה. אני לא יודע אם הייתם כאן אבל הליך החקיקה לוקח כאן. יבואו המקצוענים של משרד האוצר ויאמרו שאי אפשר לתת כל כך הרבה סמכויות בחקיקה ויתחיל ויכוח. יכול להיות שבוויכוח הזה ננצח. לנו עדיף, אם אנחנו חפצי סיוע למפעל החשוב הזה, הפרשנות שלכם. פרשנות שתאמר שיש לך אפשרות להאריך את הערובה.
אני מוכן, כמו שאמרו דוד, מיקי ושרגא, שהוועדה תלווה את העניין הזה. תבוא ותגיד לנו כעבור מספר שבועות שאין לך אפשרות, שאתה לא יכול לתת פרשנות. אתה גם משפטן?
היו"ר משה גפני
¶
תבוא אחרי מספר שבועות ותגיד שאין לך אפשרות חוקית להאריך, אז, כשאין ברירה, עושים גם טיפול כירורגי.
דני טל
¶
אנחנו כבר עשינו את ההיוועצות הזאת במשך שבועיים גם עם הדרג המשפטי. אין אפשרות כזאת. נכון להיום אנחנו ממתינים לתשובה מתורכיה האם הם מוכנים להארכה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לסכם את הדיון. תמונת המצב היא כפי שוועדת הכספים נוכחה לדעת בעקבות מה שנאמר כאן בעקבות הדיון בעניין הזה. ברור לגמרי שהערובה הצילה את המפעל. אין תחרות הוגנת מול החברה התורכית וכדי לחדש את הערובה, כדי להביא את הנתונים, צריך לנסוע לתורכיה אבל בעקבות המתח הביטחוני, אי אפשר לנסוע לשם.
היו"ר משה גפני
¶
בעקבות המתח הביטחוני שקיים עם תורכיה, אנחנו סבורים שיש נסיבות חריגות במקרה הזה. זה נראה אבסורד. לפי הנתונים האלה, זה חריג לעומת המקרים הרגילים כשצריך לדבר גם עם החברה שעליה מטילים את העניין הזה מכיוון שאתה לא יכול להגיע לשם ואתה לא יכול להגיע לשם עקב המצב הביטחוני. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הערובה עד שהנתונים ישתנו.
דבר שני. אנחנו מבקשים את הפרשנות הזאת. אנחנו נתארגן לחקיקה.
היו"ר משה גפני
¶
אלה הנסיבות המיוחדות. זה פשוט לגמרי. אני חושב שאפשר להגיע לפרשנות. אל תהיה צנוע בנושא הזה. זה ברור לחלוטין, זה נראה דבר שאי אפשר לתאר אותו. אנחנו נתארגן עם חקיקה. היועצת המשפטית כאן תבדוק את הנסיבות של הדברים האלה.
אני מבקש את העזרה של משרד האוצר. אם המציאות היא כזאת שהמפעל עלול להיפגע, אם המציאות היא שאי אפשר לנסוע לתורכיה וכל מה שנלווה, זה לא קשור בכלל לעניין של התחרות. להפך. זה יוצר מצב שבו אנחנו נצטרך לשלם דמי אבטלה להרבה עובדים כי המפעל לא יוכל להמשיך לעבוד. הנתונים לפנינו. זה לא כמו הדיון הראשוני שקיימנו על סינרג'י. אנחנו כבר יודעים את הכול. המציאות הייתה עם עליות ומורדות. זה ירד מאוד, אבל ברגע שהמדינה סייעה באמצעות דני טל וכל מה שנלווה לעניין, הכול עלה בחזרה והם הפכו להיות רווחיים. למשרד האוצר יש אינטרס שכל הדבר הזה יימשך אלא אם כן אתם אדישים למצב של העובדים. אם אתם לא אדישים, אתה צריך להיכנס לעניין ולסייע לו כדי להמשיך את הערובה. אתה חלק מהעניין הזה. אם אתה רוצה תחרות, אתה צריך לאפשר למפעל להתקיים. אתה לא צריך תחרות עם תורכיה אלא אתה צריך תחרות כאן.
אני פונה גם לחברת החשמל להגביר את הקניות מסינרג'י. בזמנו עשיתם את זה וזה עזר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש להמשיך לעשות את זה ולהגביר את הקניות מסינרג'י.
עידו, בתוך שבועיים-שלושה אני אתקשר אליכם, אני אתקשר לדני ואני אתקשר אליך, ואני אבקש לדעת האם התקדם העניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
אמרתי. אני מבקש שתיכנסו לעניין הזה. אתה לומד את זה, אתה בחור מוכשר.
אדוני המנכ"ל, אתה רוצה לומר משהו?
איתמר אופל
¶
אני רק אסיים ואומר שבכל התקופה עד לערובה הזמנית, מי שבעצם הציל אותנו, מי שפנית אליו עכשיו, חברת חשמל. בעצם נתלינו עליה. כשאנחנו יכולים לעמוד לבד, אל תתנו לבירוקרטיה כזאת לגמור אותנו. זה נשמע כמו איזה סיפור מצחיק.
איתמר אופל
¶
אל תתנו לבירוקרטיה לגמור אותנו ולשלוח הביתה אנשים שהחזרתי אחרי שמונה חודשים שהיו באבטלה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש גם עכשיו להגביר את הרכישות מחברת סינרג'י.
אני מבקש מעידו סופר לקחת את הנושא הזה ברצינות ולא לבוא כשאני פונה אליך ולומר שאתה צריך ללמוד את זה. תלמד עכשיו. דבר עם משרד הכלכלה.
דני טל, אני מבקש, מדובר בנסיבות מיוחדות, אלה לא נסיבות רגילות שאתה לא יכול לחדש או להאריך ערובה זמנית. זה מקרה חריג. במקרה החריג אני מקווה שתוכל לפעול. אם לא, אנחנו נצטרך לעשות חקיקה. היועצת המשפטית תהיה אתך בקשר.
דני טל
¶
אם הם יסכימו, נוכל להאריך. אם לא, אנחנו נצטרך להחליט איך אנחנו מסיימים את החקירה, האם אנחנו מתבססים על נתוני המתלוננת או מקבלים חלקית נתונים שהמשיבה, היצרנית התורכית, העבירה, או ממתינים עוד מספר חודשים. בביקור שלי בסינרג'י לפני כמה ימים, התרשמתי, כמו שנאמר כאן, שהמצב השתפר דרמטית. ראיתי גם את הגידול בהכנסות ובשיעורי הרווחיות.
צריך לשים דברים בפרופורציות. אם תהיה תקופה של חודש-חודשיים ללא ערובה זמנית ובסופו של דבר הממצאים הסופיים יהיו שכן יש מקום להטיל היטל היצף, במהלך החודשיים-שלושה האלה, המפעל לא יקרוס.
דני טל
¶
להיטל הזה, אני מעריך שאם ניתן יהיה להתקדם, זה עניין של חודשיים-שלושה לסיים את החקירה ואז יש את כל הסיפור של ועדה מייעצת, שרים, וועדת כספים.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו בוועדת הכספים לא מתכוונים להרפות מהעניין הזה. לא ניתן למפעל בשדרות ליפול, רק בגלל הבירוקרטיה. תנסה לזרז את החקירה בעניין הזה של היטל ההיצף. אני מבקש להאריך את הערובה.
שגית, כנראה לא תהיה ברירה ואנחנו נצטרך להיכנס לעניין עם הליך קשה וההליך הזה יהיה חקיקה. אנחנו לא נעמוד מהצד וניתן למפעל ליפול. לא יהיה דבר כזה.
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
חוץ מכם, בא מישהו ממפעל יהודה? יש לי עוד צרות. פלדות יהודה, המדינה מסיעה לשם את הפלדה וקונה את זה בחזרה לבניין. חלמאים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני נזעקתי לעניין היבוא המקביל מתורכיה בנושא המלט וחטפתי גם מהעיתונות – לא שזה מעניין אותי – כאילו אני דואג לנשר ולטייקונים, כתבה כזו גדולה. אני לא פוחד.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
זה נכון. קטונתי. אני נזעקתי לעניין הזה מתוך דאגה לעובדים עצמם ומתוך בדיקה, אני מאוד מקווה שהצלחתי להגיע לבדיקה מעמיקה, פעם נוספת של יבוא מלט מתורכיה במחירים שהם שונים מהמחירים הנהוגים בארץ. אני אומר לך שהעניין הזה צריך בדיקה מאוד מאוד משמעותית. אנחנו מוצאים את עצמנו עוד פעם מדברים על היצף תורכי שמאיים על ענפים חיוניים במשק והדאגה, אם מחר בבוקר זה ייעצר פוליטית, הוא יחליט שהוא עוצר את המלט למדינת ישראל, מה נעשה? מי ייתן מלט?
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
היה לא מוצלח מה שאמרתי. ב-2016 הייצור המקומי עמד על כ-80 אחוזים וההיצף התורכי פנה ללקוחות גם של מלט הר טוב וגם של נשר, שאני כרגע לא עוסק בהם כי באמת הם חזקים וגדולים למרות שהייצור שלהם ירד מ-83 אחוזים ל-57 אחוזים, שזה מראה על המצב הכללי בסך הכול. מחיר המלט לטון בתורכיה, אדוני היושב ראש, הוא 44 דולר לטון. מחיר טון מלט שהם מוכרים בארץ, 38 דולר לטון. מסבסדים את הטונות ששולחים לארץ. אם המחיר בתורכיה יותר גבוה ממה שהם מוכרים בארץ, זה כדי לדחוק את התעשייה המקומית שיהיה קשה לה להתחרות. לא צריך להיות כלכלן מזהיר כדי להבין את זה.
מלט הר טוב הוא המפעל היותר קטן. הוא מספק בסך הכול, אם אני לא טועה, בין 7 ל-8 אחוזים מהתוצרת המקומית. עובדים שם כ-80 עובדים עבודה קשה, אנשים קשי יום.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
סליחה, 120 עובדים. ועוד הפעם אותו סיפור. אני אתמול בדקתי דוחות כספיים של הרבעון הראשון – הם הפסידו. אם אני לא טועה, הם הפסידו כ-9 מיליון. אין לי את דוחות, הם במשרד. שוב, יש להם קשיים היכן לכרות את המלט שמייצרים כאן בארץ. אני מחזיר אותך לתחילת הגלגל, 120 עובדים, דמי אבטלה, מתחיל הסיפור מחדש. היותר חמור הוא הנושא של הסבסוד.
היו"ר משה גפני
¶
דוד, אתה נמצא במפלגת השלטון. אני נספח. זה פשוט לא להאמין שמדינה מתורבת כמו שלנו, מדינה חכמה, מדינה גם לא ענייה, היא מאפשרת את הדבר הזה. זה דבר נורא ואיום. סתם, על מה? אתה לא צריך להשקיע כסף.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
עכשיו זו המלחמה הבאה. פלדות יהודה, 800 אלף טון אוספים גרוטאות בארץ כי אין לנו ברזל. מזמין אותי יהודה ואומר לי שיש לו תנור שהוא יכול להחליף אותו עכשיו בהשקעה של 40 מיליון שקלים. תנור חדש. תגידו לו, אבל מביאים לו רק 300 אלף טון והשאר שמגיעים אליו, הוא לא יכול לקבל, ולמה? גונבים הבדואים את כל מעקות הביטחון בדרכים. הוא אומר, בוא תראה, חצי חופה של טנק, ניצרו את החופה של הטנק ממטרות לחיל האוויר בנגב והוא אומר שהוא לא יכול לקבל כי זה גנוב. נוסע לנמל אשדוד, מועמס על אנייה, נוסע לתורכיה ואתה אחרי שבוע קונה מתורכיה את הברזל לבניין, את הברזל שאתה שלחת. זה חלם. זה אותו סיפור כאן.
שרגא ברוש
¶
רבותיי, בנושא המלט. אני פגשתי את הממונה לפני מספר חודשים. בעבודה שלו כתוב שיש היצף. בעבודה שלו כתוב שהוא יודע שמלט הר טוב לא יכול להתקיים במספרים האלה. את כל זה הוא יודע. הבעיה האחרונה זה להטיל. כאן הוא לא צריך בכלל אישור, לא צריך להאריך לו, כאן צריך להחליט שהיות ואתה יודע – תטיל.
שרגא ברוש
¶
לכן, דני צריך לקחת את מה שהוא כבר יודע ולממש את זה בתור צו. מה שהוא אומר כאן על הברזל, ברור לגמרי שאנחנו נאסור על מפעל ישראלי לקנות מתכת גנובה. זה ברור. אבל לייצא אותה מותר?
דני טל
¶
הנושא של המלט נמצא במגמה של בדיקה מחודשת ואני אסביר. החוק קובע שנזק צריך להיגרם לתעשייה המקומית, לא לחברה שמייצרת בשיעור של 10 אחוזים מהשוק המקומי אלא לתעשייה לשוק המקומי. בסיטואציה שבה נשר לא שיתפה פעולה, לא ניתן היה להוכיח נזק לתעשייה המקומית. נשים את זה בצד. הנושא גם נדון בבית המשפט.
דני טל
¶
הם לא רצו לשתף פעולה. לנשר יש את הסיבות שלה ואני לא נכנס לזה. אחרי העתירה בבית המשפט בה השופט באופן עקרוני קיבל את עמדתנו, חל שינוי. נשר הבינו שאם הם רוצים לקבל סעד בתחום ההיצף, הם צריכים לשתף פעולה וזאת אחת הסיבות לכך שהחקירה עוד לא הסתיימה. בסיטואציה נורמלית החקירה הייתה מסתיימת לפני חודשיים. העניין הוא שבחודשים האחרונים נשר מעבירה לנו כל נתון שאנחנו מבקשים. אנחנו נמצאים עכשיו בסבב אחרון ולמעשה אתמול סיימנו סבב אחרון של ביקורי אימות של הנתונים גם אצל היבואנים וגם אצל נשר ואנחנו בשלב כתיבת ההמלצות. אני עדיין לא יודע להגיד אם הממצאים באמת תומכים בנושא של נזק. בין זה שהם משתפים פעולה לבין זה שההמלצה תהיה חיובית, יש עדיין פער. אבל הנתונים עומדים לרשותנו נכון להיום וזה משהו שלא היה לפני חודש ולא היה לפני חודשיים.
דני טל
¶
כן. אנחנו הספקנו לעשות את הבדיקות במפעלים בתורכיה לפני שהתחיל כל הבלגן. הצלחנו לשלוח צוותים כולל עד גבול סוריה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה אומר ששלחתם צוותים, אפשר לחשוב שאתה עומד עם 25 אנשים. יש לך כלכלן וזהו. כך המדינה מתייחסת לעניין.
עידו סופר
¶
כן. צריך להבחין בין שני השווקים שדיברנו עליהם כעת. סינרג'י הוא יצרן קטן מקומי בשוק שהוא פתוח ליבוא ומנסה לשרוד בו. המלט, בשוק המלט, היבוא באופן כללי, מדובר כאן בשוק מונופוליסטי ששנים נשלט על ידי שחקן מאוד משמעותי וכאן אנחנו מדברים על הגורם מחולל התחרות היחידי שמצליח במידה מסוימת להוריד את המחירים והדבר הזה גם משתרשר למחירי הדיור.
עידו סופר
¶
בסוף יש כאן הבחנה בין שני דברים. שמים כאן איזושהי סקאלה מסוימת שאני חושב שהיא צריכה לעמוד לנגד חברי הכנסת. מצד אחד יש את הצרכן ואת יוקר המחייה, מצד שני יש גם את התעשייה המקומית וצריך למצוא איזשהו איזון. במקרה הזה, כדי לסייע, אולי כן ואולי לא, ליצרן מאוד קטן בשוק, אנחנו הולכים לחסום כאן ולהפוך את השוק לשוק מונופוליסטי.
עידו סופר
¶
אני רק אומר, לאור ההתפרצות הקודמת, שגם אתה צריך להבין שבסוף ההסתכלות שלנו היא הסתכלות על שוק מסוים. כל אדם, כל משרד וכל משפחה היא חשובה מפז, ואת זה אני אומר לך, אבל אין קשר בין הבדיקה המקצועית ומה שאנחנו צריכים לומר כגורמי מקצוע לחברי הכנסת לבין הסוגיה הזאת, כמה שהיא קשה וכואבת, ואני מבין ללבך ואני לא אומר את זה כי אני צריך לומר את זה כאן אלא אני אומר את זה באמת ובתמים.
עידו סופר
¶
אני סבור שלגבי היטל היצף, דני יסיים את החקירה שלו ויביא את הממצאים. בהיטל היצף צריך לבדוק שיש היצף, שיש נזק לתעשייה המקומית ושיש קשר סיבתי ביניהם. במקרה הזה, היות ומדובר על שוק מונפוליסטי, אני חושב, ראשית, שאין כאן מה שמוגדר נזק משמעותי לתעשייה המקומית, ושנית, שיקולי יוקר מחייה והצרכן צריכים לעמוד גם לנגד עיני המחוקק ומקבל ההחלטות.
עידו סופר
¶
אני לא יודע מה הפתרון ליצרן הקטן. אפשר לבחון את זה ולראות מה הדרכים השונות. ישבתי עם רונן וישבתי גם עם המנכ"ל. אני לא מכיר כרגע פתרון. ניתן לבחון את זה.
רונן יונה
¶
אני סמנכ"ל הכספים. אני מטפל בכל נושא ההיצף בחברה בשנתיים האחרונות. אולי נבין קצת את התמונה הכוללת לפני שאנחנו מדברים על פתרונות ועל קשיים טכניים. מלבד ההיצף תורכיה, יש גם היצף חמור מאוד מיוון. ההיצף מיוון עומד, להבדיל מ-40 אחוזים מתורכיה, על 100 אד 106 אחוזים. רק כדי להבין את משמעות ההיצף, התאגיד שמציף את מיוון הוא תאגיד צרפתי. אנחנו חילקנו לכם חוברת, אם תוכלו לפתוח את העמוד לפני האחרון, ונבין מה מחירי הייצוא מיוון לשאר מדינות העולם לפני שנגיע למצב השוק.
אנחנו רואים שאותו תאגיד צרפתי שמייצא מיוון לצרפת, למדינה בה הוא נמצא, מחיר הייצוא עומד על 81 דולר. למדינת ישראל הוא מייצא את המלט ב-34 דולר וזה במטרה אחת, כדי להוציא את מלט הר טוב מהשוק.
בואו נגיע לרגע איך הגענו עד הלום. ועדת הרשקוביץ שאומצה בשתי החלטות ממשלה מלאות קבעה למעשה שעל מנת לקיים תחרות ארוכת טווח בת קיימא בשוק המלט, התחרות צריכה להתבסס על שני יצרנים מקומיים כאשר היא גם התייחסה ליבוא וקבעה שבתחרות תקינה, היבוא אמור להחזיק עד 20 אחוזי נתח השוק. זה מה שבאמת קרה ב-2016. כתוצאה מהמכירות בהיצף נתח השוק של היבוא גדל ל-40 אחוזים וזה לא כתוצאה מתחרות הוגנת אלא זה אך ורק כתוצאה ממכירות בהיצף כמו שאנחנו רואים כאן, כמו שקבע הממונה, ואני מצטט מדוח הביניים שלו את דבריו של דני טל: "מדובר בשיעור היצף משמעותי אשר עלול אם יתמשך להביא לפגיעה אנושה בייצור המקומי". מדובר בדבריו של דני טל ולא אני זה שאומר את הדברים האלה.
אם אנחנו רוצים לקיים כאן תחרות ארוכת טווח, אנחנו צריכים את מלט הר-טוב בתמונה. מלט הר טוב הוא המקום היחיד שיכול לקיים מפעל מלט ויש לו פוטנציאל לגדול בצורה משמעותית, אלא שלגדול בצורה משמעותית בתעשייה, עם כל המעמסות הבירוקרטיות שיש, זה אורך שנים. אם מדינת ישראל לא תעשה את המוטל עליה ותגן על התעשייה המקומית, לאורך זמן לא תהיה כאן תחרות מקומית. מלט הר טוב היא בעד התחרות, אנחנו לא רוצים למנוע את התחרות, אנחנו דורשים שהתחרות תהיה תחרות הוגנת. אם מלט הר טוב לא תהיה, בטווח בינוני מחירי המלט יעלו וזה ישפיע על יוקר המחייה.
עוד נקודה אחת להתייחסות כי זה נורא פופוליסטי לבוא ולומר שמחירי המלט משפיעים על מחירי הדיור שבהחלטה של דני טל, כשהוא בדק את הנושא הזה, מצאו שמרכיב המלט בדיריה בת 4 חדרים של 100 מטרים הוא 7.700 שקלים. אז גם אם מחיר המלט ירד ב-40 אחוזים, הורדנו את עלות הבנייה ב-3,000 שקלים. זה ודאי שיתגלגל לצרכן ונוכל לצעוק שהורדנו את מחירי הדיור?
רונן יונה
¶
ההשלכות. אם נושא ההיצף לא יטופל, מלט הר טוב לא תמשיך לתפקד כמפעל מלט על כל הנגזרות שנובעות מכך.
היו"ר משה גפני
¶
עידו, אני רוצה לדבר אתך רגע בארבע עיניים ולא חשוב שהם ישמעו. יש מחלוקת תהומית, לא סתם, בין הוועדה כאן לביניכם. באמת. זה בא היום לידי ביטוי באופן הנורא ביותר. למה החוק קבע שיש היטל היצף? לפי מה שאתה אומר, אם אנחנו מדברים על מלט הר טוב, אבל אנחנו יכולים לעשות קשר למפעלים נוספים, היטל ההיצף מיותר. אתה תתנגד לו. למה? כי אמרת שאתה בעד תחרות, צריך לבחון ויש להם מונופול וכל מה שנלווה לעניין ושהעובדים ילכו הביתה.
היו"ר משה גפני
¶
אני יכול להמשיך עוד משפט אחד שאני הולך לומר מה אמרת? אתה אומר כל הזמן, ואמרת את זה גם היום, שאתה דואג לעובדים ואתה רוצה שהעובדים ימשיכו לעבוד.
היו"ר משה גפני
¶
אני אומר. שמע, אנחנו חברים, אני לא רוצה לומר דברים שיעשו לך נזק. אני רק רוצה לומר מה המחלוקת בינינו. העובדים לא ימשיכו. אם לא יהיה היטל היצף, העובדים לא ימשיכו. אתה תדאג להם, אפילו תתפלל בבית הכנסת בשבת שהם ימשיכו, יחפשו עבודה אחרת. אבל מבחינתך מפעל המלט בהר טוב ייסגר. הוא ייסגר כי אם דני טל לא יעשה היטל היצף, התורכים גומרים אותו. זה ברור לגמרי. זה אפילו לא עומד לדיון.
לכם יש גישה והגישה הזאת לפי דעתי היא שלילית. מה יקרה כאשר מפעל הר טוב ייסגר? אני לא יודע מה יהיה בהמשך עם נשר. מחירי הדירות יעלו כי כאן לא יהיה מלט והתורכים ישתלטו והיוונים ישתלטו על השוק? אני מתחייב לך שכאשר הקדוש ברוך הוא חילק את השכל, לא הייתם שם לבד. אני עמדתי שם אתכם. פשוט לחלוטין. אני אתן לך דוגמאות שאתם עמדתם מהצד בטענות כלכליות נכונות שמפעל עמד להיסגר. כמה הייתי צריך לריב אתכם על 30 מיליון שקלים בשביל פרי גליל? כמה? כמה תירוצים הבאתם? ופרי גליל לא נסגר. אני הבאתי את הכסף ואם פרי גליל היה נסגר, הייתם צריכים לשלם אבטלה וכל מה שנלווה לעניין והעיר הייתה נסגרת. זה מפעל עוגן של חצור הגלילית.
יש טעויות שלכם. אם אתם אומרים שהיטל היצף, צריך לבחון, המילים הן מילים באמת יפות וזה בסדר גמור, אבל הר טוב ייסגר והעובדים יהיו בבית והמחירים יעלו כי נשר יעשו מה שהם רוצים. היוונים, הכול בסדר, מביאים ואין היטל היצף. תשמע, יש חוק של היטל היצף, למה אתם שמים לו רגליים?
אני מבקש לגבי הר טוב לבחון את הדברים מחדש. אני מדבר אתך בשבועיים הקרובים.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, תראה אותם אבל אני חולק על הגישה הזאת. אני גם מתכוון לדבר עם השר. אני חבר שלכם וכל הזמן אני עושה מה שאתם רוצים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אל תיסע לשום מקום כי יש בעיה ביטחונית. דני טל היה בתורכיה. אין ספק שמבחינה מקצועית ככל הנראה – כך אני מעריך, לא שאני יודע – הוא יגיד שצריך לעשות היטל היצף. אני מבקש מעידו סופר שלא יפריע לו כי המדינה עשתה את הנושא של היטל היצף, שכאשר יש מציאות כזאת, המפעל לא ייפול. אני גם מתכוון לדבר עם השר. אני לא מלשין עליכם, לא, אני רק הולך להגיד לו שידע שהמציאות תגרום לכך שמחירי המלט יעלו וממילא מחירי הדירות יעלו. אם המצב יהיה שכך זה יהיה שאנחנו נהיה תלויים וסמוכים על שולחנם של היבואנים התורכים, זאת גישה כלכלית לא נכונה אבל בעיקר גישה חברתית לא נכונה.
דני טל
¶
רק משפט אחד. בכל זאת עידו הוא קולגה וחשוב לי לומר שבדיונים המקצועיים בינינו, יש לי המון הערכה לעמדה שלו, יש דיונים ענייניים. זה לא חד חד-ערכי כמו שמשתקף כרגע שהוא אנטי. זה לא המצב. יש שיקול דעת ורואים את התמונה המלאה. יש תחלופה טובה של עמדות ברמה המקצועית והעניינית.
היו"ר משה גפני
¶
אני אמרתי היום ולא פעם אחת שהמגמה של אנשי האוצר היא טובת המדינה. הם מתכוונים לטובה. אני חולק על הגישה הזאת. יש לי הוכחות. אני פשוט יותר שנים כאן מאשר עידו. אני נמצא כאן 30 שנים. עברתי את כל האפשרויות הקיימות. מבחינה כלכלית ראיתי מי נפל ומי לא. לא תמיד נפלו אלה שאתה דרשת, אתה או קודמך, לעשות היטל היצף והם הפריעו. מותר לי לחלוק עליהם. אני חושב שהם מתכוונים לשם שמיים אבל אני לא בשמיים האלה.
המקרה הנוכחי הוא המקרה שבו אם אכן יש היטל היצף, יכול להיגרם נזק עצום אם לא יהיה כאן את ההיטל הזה. זו דעתי. אומר עידו, והוא אומר באופן עקרוני, שיש את הנושא הזה של תחרות וכל מה שנלווה, אבל הוא אומר שהוא מחכה לגישה שלך, למה שאתה תעשה עם היטל ההיצף. אני מבקש שאם אתה יכול לזרז את זה כמה שיותר ואני עם עידו אמור לדבר. יש לנו כמה דברים לדבר עליהם בשבועות הקרובים.
רבותי, עוד משהו?
רפי אוליאל
¶
אני חבר ועד עובדים במפעל הר טוב. הייתי גם חבר ועד עובדים בזמן נשר. אני אזכיר לכם שב-2015 אנחנו כוועד עובדים היינו שותפים למהלך של האוצר, ועדת הרשקוביץ, לתחרות. היינו שותפים בזה שהסכמנו למכירה הזאת ולעבור כי אנחנו בעד. מה גרם לנו להסכים? ה-80 אחוזים שוועדת הרשקוביץ ביקשה. ייצור. אמרו 80 אחוזים ייצור במדינה. אני יודע ש-80 אחוזים, אני יכול לחיות, אני יכול להתקיים כמפעל מלט הר טוב. מה אתה עכשיו אומר לי? זה כבר לא מעניין אותך.
רפי אוליאל
¶
ואנחנו ל-6 אחוזים. אז אין לי סיכוי להגיע ל-10 אחוזים. את זה אני רוצה שאתה תראה. אנחנו היינו שותפים לתהליך הזה. יש לי ילדים שרוצים לקנות בית והמחיר הוא בשמיים, מחיר המלט הוא לא כזה בשמיים, תוריד את מחירי הקרקע ונדבר אחרת. תוריד את המסים ונדבר אחרת. אני הייתי שותף לדבר הזה, לתחרות ועכשיו תבוא ותעזור לי. אל תזרוק אותי. אל תגיד לי שאני לא קיים, שאתה לא יכול לראות אותי. אני מבקש, תראה אותי.
אני רוצה להודות לדני טל שדיבר אתנו ונפגש אתנו והסביר לנו. אני מבקש שתסתכל עלינו, על העובדים. כמו שהזכרת את אביך שהוא מסגר, גם אנחנו כולנו מסגרים, פועלים פשוטים. לא יהיה לנו לאן ללכת. תודה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותיי, אנחנו ממתינים עכשיו בשני הנושאים שהעלינו. אנחנו ממתינים לגבי התשובות על הדברים האלה. מיד אחרי שנקבל את התשובות, נקיים ישיבה. נזמין שוב את משרד האוצר ואת המפעלים וכמובן את משרד הכלכלה, ואתה תצטרך לומר מה עושים עם זה. אם אכן יתברר שאין פתרון, אנחנו עוברים לשעת חירום. הנושא של עובדים הולכים הביתה ושמפעלים נסגרים בגלל בירוקרטיה, ועדת הכספים הופכת לנוהל חירום. נוהל חירום, המשמעות שלו הוא – לא, לא חשוב, יש נוהל חירום. היה בעבר ויהיה גם עכשיו. אנחנו לא נאפשר שעובדים ילכו הביתה. ילכו הביתה בגלל שיש פשיטת רגל, ילכו הביתה בגלל שהמנהל לא יודע לנהל את המפעל אבל שילכו הביתה בגלל שהתורכים ניצחו אותנו בשדרות, הם ניצחו אותנו בהר טוב – אנחנו לא נאפשר את זה. אני הייתי במפעל שם.
נוהל חירום יכול להיות הרבה דברים. לפעמים יכול להיות שבעל הבית השתגע, נכון? היו דברים כאלה. כמעט עשינו את זה בשתולה ובסוף שתולה ניצלה. אנחנו יכולים להגיד כאן בוועדה שמפעלים רבים שאילו היינו הולכים על פי הבירוקרטיה הקיימת, היו נופלים והם לא נפלו. זאת עובדה. תע"ש הייתה נופלת והיא לא נפלה.
לכן אני מברך את הממשלה, את דני טל, את עידו סופר ואת כל האנשים על כך שהם נותנים לך גיבוי להעביר את החקירה בעניין הזה. אנחנו נקיים ישיבה מיד לאחר מכן גם לגבי הנושא של סינרג'י וגם לגבי הנושא של הר טוב. אנחנו נצטרך עוד לקיים דיון אבל זה לא נוגע להיום, על נושא רשות מקרקעי ישראל. יכול להיות שנקיים דיון בכלל על המחצבות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:40.