פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת הכספים
25/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1083
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ח (25 ביוני 2018), שעה 12:08

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
עמר בר-לב
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ
רחל עזריה
מיקי רוזנטל

ינון אזולאי

פרידה ישראלי - רו"ח, המשנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

טליה דולן גדיש - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

קוסאי עאסי - רו"ח, מנהל תחום מיסוי בינלאומי, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

חיליק כהן - ממונה, מפקח ארצי, מחלקה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

שרון אהרוני - מנהל היחידה למיסוי בינלאומי, רשות המסים, משרד האוצר

שני מנדל לאופר - רפרנטית שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב נגר - משרד האוצר

אלישבע לסרי - עו"ד, משרד המשפטים

חני ליב - עו"ד, משרד המשפטים

דרור גולדשטיין - ממנה על איסור הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

לוני בכר - יועץ, איגוד חברות הביטוח

חלי שדה - עו"ד, יועצת משפטית, הראל, איגוד חברות הביטוח

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

עמיר פרנקל - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

אלכס מאלי - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

גיא כץ - עו"ד, לשכת עורכי הדין

מאיר דמן - מנהל גמ"ח, איגוד מנהלי גמ"חים

ליאון ויטל - עו"ד, יועצת בכירה, דלויט

איתי ברכה - עו"ד, משרד ברכה ושות'

יאיר כרמל - כלכלן רשות מקרקעי ישראל

רונית בטאשוילי - המרכז למיפוי ישראל

שגית אפיק
שלומית ארליך
אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים







תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל בפני האורחים וחברי הכנסת על האיחור.

אדוני, אם יותר לי, יש לי שאלה עקרונית ליועצת המשפטית.

היא בדרך.

אני אשאל כשהיא תגיע.

במה שקשור ל-CRS?

לא. אתה מצביע על רביזיה, לא?

כן. בשעה 12:25.

הנה היועצת המשפטית. אם אדוני ייתן לי את רשות הדיבור.

אני אתן לך. אתה רוצה עכשיו?

לא אכפת לי. אם אתה רוצה לעשות רצף ולהקדים את הרביזיה, זה גם טוב.

אני לא יכול להקדים את הרביזיה.

רציתי לשאול את היועצת המשפטית האם החוק שדנו בו קודם לכן, כולנו משלמים ביטוח לאומי וביטוח בריאות. מה יחול בנושא פטור מתשלום מס של ראש הממשלה?

נמצאים כאן מינהל הכנסות המדינה.

תגידו לי עכשיו. הרי אם אתם רוצים לשנות את חוק ביטוח לאומי וחוק הבריאות, כדי שאני אדע.

מה שאתם מחילים על הנשיא. אני אשיב לך רק במילה אחת. התיקון לחוק היה תיקון לפקודת מס הכנסה בלבד אבל יחד עם זאת, כיוון שיש כאן זהות כפי שנעשה לגבי הנשיא, יאמרו ממינהל הכנסות המדינה כיצד הם מתייחסים לנשיא וזה צריך להיות אותו הדבר, לגבי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

האם גברת בוזגלו וגברת מרמשטיין שמשלמות - - -

אני אשיב לך.

זה כבר לא מים בבריכה. תגידו לי מה.

שגית, תני להם להשיב.

אתם רוצים ללכת לבדוק, אין בעיה.

אנחנו לא פטרנו את המשכורת. לכן המשכורת שחייבת במס תחוב גם בביטוח לאומי וגם בביטוח בריאות.

זה אומר שעכשיו רמת השכר שלו תעלה כי יש לו פטור ממס. זה אומר שמס הבריאות שהוא ישלם וביטוח לאומי, יהיה בתקרה המקסימלית. זה נכון?

אומר מיקי לוי שאם המשכורת לא פטורה, ממילא יש על זה גם ביטוח לאומי וגם ביטוח בריאות.

נכון.

אומר חבר הכנסת מיקי לוי שאם פטרנו אותו מכל הדברים האחרים, המשכורת שלו עולה.

המשכורת תעלה למקסימום.

המשכורת שהוא יקבל תהיה גבוהה יותר.

האם ייגבה ממנו ביטוח לאומי ומס בריאות במקסימום?

הוא טוען שזה לא.

בעיקרון המשכורת החייבת במס, חייבת במס, היא זו שתהיה חייבת בביטוח לאומי.

ולכן?

המשכורת הבסיסית.

לא. מה שחייב במס. הבסיסית לא חייבת במס. לדוגמה, לצורך העניין, אם סך כל המשכורת שלו - - -

לפני ההורדות.

חצי מיליון שקלים. ההורדות האלה מבחינתנו, זה לא חלק מהשכר. זאת הכנסה שהיא פטורה. זאת אומרת, אם אנחנו מחייבים אותו 200,000 שקלים משכורת, מס, זה גם לצורך הביטוח הלאומי.

וזה לא משתנה.

לא משתנה.

בעקבות הפטור ממס על הדברים האחרים.

זה ישתנה כי אם לצורך העניין לפני כן זקפת לו הכנסה ועכשיו, בעקבות הפטור אתה לא זוקף לו הכנסה, מן הסתם גם לא יזקפו לו הכנסה בביטוח לאומי.

הפטור שניתן יהיה בסופו של דבר גם על ביטוח לאומי והמשכורת חייבת בשניהם. זאת אומרת, אותן טובות הנאה ותשלומים נוספים שהוא מקבל, אחזקת הבתים, מה שיהיה פטור ממס, גם לא יהיה על זה ביטוח לאומי.

אם כן, הפטור לביטוח לאומי ולביטוח בריאות גם כן יחול? זה מה שאת אומרת?

על מה?

על ביטוח לאומי ועל ביטוח בריאות.

על הדברים הנוספים האלה שאותם פטרנו ממס.

לא. ביטוח בריאות, כמו כל אזרחי מדינת ישראל, זה ביטוח בריאות.

הוא משלם ביטוח בריאות על המשכורת שלו. אני לא ממש בקיאה מהי המשכורת אבל יש סיכוי סביר שהוא מגיע בכל מקרה לתקרת הביטוח הלאומי ומס בריאות על המשכורת.

זה נכון.

אבל לא חייבים על זה ביטוח לאומי.

אם כן, זה לא רלוונטי. ממילא, אם הוא משלם על המשכורת עד התקרה, אין לזה משמעות. גם על בריאות יש תקרה. אותה תקרה של ביטוח לאומי.

הבנו. בסדר.

עכשיו אני נוסע לקיסריה כדי לראות אם הנסיך ויליאם הוזמן לשחות בבריכה.

תודה רבה.

רגע, סליחה, מכיוון שהציבור משלם על המים בבריכה, אני גם מזמין את הציבור לשחות בה.

זו הזמנה טובה.

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז-2017.

אני אתחיל. המשנה לממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי. המתנו זמן רב לקריאה לוועדת הכספים להמשך דיון בתקנות. קיימנו שני דיונים. היה דיון בסוף יולי והיה דיון בסוף אוקטובר. אנחנו נמצאים תחת התחייבות בינלאומית מפורשת של שר האוצר שמדינת ישראל תתחיל להחליף מידע ב-2018 בקשר ליתרות של סוף 2017 ותנועות כספיות ל-2017. אנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל היום היא מדינת ה-OECD היחידה שלא עומדת בהתחייבות שלה והיא בין הבודדות שאפשר לספור על כף יד אחת, מתוך למעלה מ-100 מדינות שהתחייבו ליישום התקן, שאצלה זה עוד לא נמצא בתוך החקיקה ולא מיושם.

התאריך כעת, לצערי הרב, מראה שאנחנו לא נצליח לעמוד בהתחייבות שבספטמבר 2018 יוחלף מידע. ה-OECD רואה בחומרה רבה את אי הציות של ישראל. אני חייבת לספר שמזכ"ל ארגון ה-OECD שלח מכתבים ישירים גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר כשהוא בעצם מתריע על המצב שבו ישראל לא עומדת בהתחייבות שהיא נתנה להעביר מידע ב-2018. הבושה היא רבה.

למה זה התעכב? אנחנו אשמים? אנחנו, ועדת הכספים?

אנחנו המתנו זמן רב להעלאה לדיון בוועדת הכספים וזה לא עלה. אנחנו העברנו את זה לוועדת כספים ביולי 2017, את החומרים אבל לצערי הרב זה לא עלה. הייתי רוצה לבקש מהוועדה להירתם לנושא ולדיונים ולהעביר את התקנות כמה שיותר מהר.

התקנות שלפניכם נמצאות עדיין עם תאריכים ומועדים.

אני חייב לציין שיש דברים שביקשנו בהם שינויים. אני גם עושה את חוק הגמ"חים.

העברנו את הרשימה.

לא העברתם שום דבר. הרשות להלבנת הון, אנחנו מחכים המון זמן וכל דבר לוקח זמן.

שבועיים אחרי שביקשת על הגמ"חים, זה היה אצלכם.

הרשות להלבנת הון. אי אפשר לעשות חוק בלי זה.

אי אפשר להמשיך את ההצעה של הגמ"חים בלי שיהיה צו איסור הלבנת הון.

ומה היה אחרי החוק של הפטקה? כמה פעמים היינו צריכים לשבת וסגרו חשבונות. עם כל הכבוד, לא הכול מקודש. מקודש לתת שירות לאזרחים. בסדר, לא משנה, אתם לא אשמים.

פרידה, הנוסח הזה, בהנחה שהיום היושב ראש מחליט שהוא רוצה להצביע עליו, אפשר להצביע עליו או שכל המועדים בו כבר לא רלוונטיים?

המועדים בו, לא. נכון.

על זה צריך לעשות עבודה?

לגבי המועדים, אנחנו לא רוצים שוב להכניס מועדים שלא נעמוד בהם. אם אנחנו מתכנסים לקראת סיום, אנחנו נציע מועדים ריאליים ומתוקנים. אני מציעה לסגור כעת את כל הפרטים למעט נושא המועדים.

אני רוצה שתדעי את ותדעו כולכם. אנחנו נמצאים במערכת של חקיקה שעוסקת בכל הנושא הזה של הפטקה וה-CRS והגמ"חים וכל הדברים האלה של הלבנת הון, כל מה שנלווה לעניין הזה. אני בעד. אני מקדם את זה. אני שם את נפשי בכפי. את הפטקה אישרתי. אחרי הפטקה נוצרו המון בעיות ואתם יודעים את זה. ישבנו אתכם שבועות ארוכים. דברים לא הסתדרו. עכשיו יש את ה-CRS. יש שם סעיפים שהם בעייתיים. יש את החוק של הגמ"חים שאני רוצה לסיים אבל אני לא מקבל שיתוף פעולה. נראה לי שעובדים אצלכם לאט. מה שאתם מוכרחים לעשות מהר, אתם מביאים ואחר כך אתם אומרים שאני אשם.

למה? במקומות אחרים עובדים מהר?

לא שמתי לבש איתן ברושי כאן. החקלאות פי אלף יותר גרועה.

דיברת קודם על הנהלים.

אני רוצה לסיים את הכול ומהר.

מה צריך לעשות?

יש דברים שצריך לעשות. אני רוצה לגמור את הכול יחד.

יחד עם מה? עם חוק הגמ"חים והלבנת הון?

עם הגמ"חים. עם הלבנת הון.

כן.

איך יכול להיות שאחר כך אני אשב כמו עני בפתח?

לגבי צו איסור הלבנת הון, אני חושבת שאלישבע ממשרד המשפטים גם מכירה את זה. לכל פחות שרית הכירה את זה. במשך שלוש או ארבע ישיבות אחרונות בנושא הסדרת הגמ"חים העלינו את זה אנחנו מחכים לזה לצורך התקדמות בחקיקה. כרגע אנחנו מחכים לצורך התקדמות בחקיקת הגמ"חים לתשובות מרשות שוק ההון ומשרד המשפטים לגבי זהות הרשות המפקחת. הם ביקשו שהות של שבועיים לדון בזה.

אבל פרידה, יש לנו עוד בעיה בהתייחס לפטקה ולתקנות הפטקה כי גם שם נקבע איזשהו הסדר שמותנה בהסדרה.

איגוד מנהלי הגמ"חים. בתקנות של הפטקה לפני שנתיים, אז הכניסו הוראה האומרת שההוראה הזאת תקפה רק לשנתיים. זאת אומרת, עד ה-1 באוגוסט 2018.

או שיוסדר נושא הגמ"חים.

או שיוסדר נושא הגמ"חים. אז זה היה נראה שעוד שנתיים זה יוסדר אבל למעשה זה עדיין לא הוסדר. כמו שאמרו כאן זה מיוני2017. אז הייתה הפגישה הראשונה עם הרשות להלבנת הון ועד היום זה עדיין לא הוסדר וזה נמשך ונמשך ולא באשמתנו. זאת אומרת, אין עדיין חקיקה. מצד שני הזמן תם. עוד מעט כל הגמ"חים שוב יצאו מההגדרה שלהם.

אלה שנרשמו כעמותות. רק אלה.

לא רק. כולם. גם מוסד קטן.

זה יחול על כולם.

לכולם הכניסו את הסעיף הזה שחייב להיות רישוי. שוב נגיע למצב הזה סגורים חשבונות וזה היה מאוד מאוד לא נעים כל המצב הזה אליו הגענו. עד שהסדירו את זה, עכשיו סתם בגלל העיכוב הזה, אנחנו נגיע למצב הזה שוב. צריך גם את התאריכים האלה לתקן.

אני ארצה לבדוק. היה נדמה לי שאנחנו מדברים רק על אלה שנרשמו כמוסדות ציבור.

גם זה הרבה.

זה גם עליהם אבל נדמה לי שאת ההוראה של שנתיים הכניסו בסופו של דבר על כולם. תבדקו את זה.

אם זה רק על מוסדות ציבור, עדיין אנחנו בבעיה?

כן.

אם זה רק על מוסדות ציבור, עדיין אנחנו בבעיה כי אין חקיקה, אין רישוי מצד אחד ומצד שני - - -

נרשמו גמ"חים.

בדיוק.

יש המן גמ"חים.

אם המצב יהיה שעוברות שנתיים ובעצם הכול חוזר לקדמותו, וזה לא משנה מי. תהיי רגע במקומי, מה הולך לקרות אצלי אם כל הגמ"חים פתאום נופלים. אני יושב כאן על האישורים גם של הפטקה וגם של ה-CRS, והכול נופל. מה את רוצה שאני אעשה?

ההנחיה של השנתיים, עם המועד שלה, אם אתם זוכרים, הייתה בקשה של אבי ליכט כדי שהיועץ המשפטי יוכל לאשר את התקנות ולכן אני חושבת שאנחנו נצטרך לקיים התייעצות נוספת עם משרד המשפטים, האם ניתן לתת הארכה.

אני התחייבתי לעצמי ואחרי כן גם דיברתי עם אבי ליכט. הוא דרש ממני לסיים את העניין של חוק הגמ"חים. אני אמרתי לו שאני רוצה לסיים את זה בתוך חודשים. סיכמנו על שנתיים אבל אני אמרתי לו שאני רוצה לסיים את זה בתוך חודשים. אני לא רוצה שחוק הגמ"חים יהיה פרוץ ותלוי ועומד. אני לא רוצה את זה. צריך להסדיר את זה, להגיע להסכמות גם עם משרד המשפטים וכמובן אתכם ולהגיע לפתרון. אנחנו לא מתקדמים. אני מקדיש לזה את כל הזמן שבעולם. גם עכשיו יש לי ישיבה וכאן פתאום הכול יקרוס עלי ועל חברים אחרים שלא רוצים שזה יקרה.

אנחנו נצטרך לקיים התייעצות עם משרד המשפטים ולפי מה שאנחנו רואים כעת בתקנות הפטקה, הנוסח הוא רק על מוסד ציבור.

הנוסח הוא רק על מוסד ציבור. אומר מאיר שהחילו את זה - - -

קודם כל החילו את זה על כולם.

מי החיל?

אל תענה. אני יודע יותר טוב ממך. הם באים לבנק. זה לא משנה, זה יכול להיות מוסד קטן, זה יכול להיות מוסד ציבור, יש פתאום הנחיה שמוסד ציבור, אי אפשר להמשיך בגלל שאין לו רישוי.

גמ"ח אי אפשר להמשיך.

גמ"ח. על זה אני מדבר. כן. אי אפשר להמשיך. את מנהל הבנק לא מעניין שום דבר. אני דיברתי עם הרבה מנהלי בנקים. לא מעניין אותו שום דבר. הוא אומר, מה אני צריך להסתבך. סוגר את הכול. זה מה שהיה אז ועל זה עשינו ישיבות משותפות.

אבל הגמ"ח הקטן לא יביא אישור כי הוא לא מוגדר כמוסד ציבורי.

הוא יסגור לו את זה. את רוצה שאני אתן לך דוגמאות?

הוא יגיד קל וחומר. מוסד ציבורי, זה היה הדבר הראשון שאישרו ואם הוא מוסד ציבורי לא מאושר - - -

את מנהל הסניף לא מעניין כלום.

יש לנו בעיה עם מוסד ציבורי.

פרידה, אני רוצה פתרון. אי אפשר לעבוד כך.

הפנייה שלך צריכה להיות גם למשרד המשפטים. אנחנו לא נוכל לתת לבד את הדעת על כך.

ברור. אלישבע נמצאת כאן והיא תעביר את הדברים. הפתרון צריך להיות בפרשנות כי אין לנו עדיין רישוי לגמ"חים. זאת הסיטואציה. אין רישוי לגמ"חים, אני חושבת שזאת אשמה משותפת של כולנו כאן. אי אפשר להטיל את האשמה על הגמ"חים, זה בטוח. לכן אני חושבת שאפשר פשוט לפרש הארכת מועד בהתאמה.

אני אעביר את הדברים ואני אחזור לייעוץ המשפטי.

אני צריך להצביע על הרביזיה.

יש כאן רוב.

הצבעה. 12:25.

אני צריך להתעסק בגמ"חים בשעה שאני צריך להתעסק במשכורת ראש הממשלה?

12:25, צריך להצביע.

איגוד הבנקים. אני מזכיר לך אדוני היושב ראש, אגב המשך הדיונים שאתה מתכוון לקיים בעניין תקנות ה-CRS, שביקשת מהממשלה גם להידבר אתנו לגבי כל מיני סוגיות כמו היקף החשבונות, היקף הסכומים שמדווחים, זמני היערכות. אני יכול להקריא מסוף הפרוטוקול אבל אין טעם להיכנס לזה.

לא. תגיד.

ישבו אתך?

לא.

לא ישבו אתך?

בסוגיות הספציפיות האלה, לא. אלה סוגיות קריטיות.

הן עלו כאן בדיון.

תגיד טלגרפית שתיים-שלוש בעיות.

למשל אנחנו ביקשנו שהיקף החשבון, שגובה חשבון או כסף שיש בחשבון אנחנו נצטרך לדווח עליו, יהיה יותר גבוה. אנחנו ביקשנו שזמני ההיערכות יידחו. אנחנו ביקשנו שהסכומים – אני יכול לבקש מעמיתיי שיפרטו לך יותר לעומק ובהמשך נפרט. כל הדברים האלה לא נדונו בינינו לבין הממשלה ואנחנו עדיין עומדים במקום. אלה סוגיות שחשוב לדון בהן.

אני מצהירה שלא הייתה לי אף פנייה כזו לשבת אתי מאיגוד הבנקים.

הייתה לכם פנייה מיושב ראש הוועדה.

פרידה, אלה דברים שעלו בדיון. אלה דברים שהיו בעקבות הדיונים כאן.

כבוד היושב ראש, חשבתי עת נכנסתי לישיבה שאנחנו מתואמים. אני מופתע. תמיד איגוד הבנקים מגיע עם בנק אחד או עם נציג אחד שפתאום הוא פותח תיבת פנדורה שאנחנו לא יודעים מהיכן זה מגיע. כל הזמן חשבתי שאנחנו מתואמים.

אנחנו מתואמים לגבי חשבונות רדומים? לא חושב.

אנחנו לא מתואמים לגבי חשבונות רדומים, זה נכון, אבל אי אפשר לומר שאנחנו לא מתואמים.

לא אמרתי שאנחנו לא מתואמים.

שלא דיברנו. זה פשוט לא הוגן מה שאתה עושה.

אני מנסה לדייק. הצבעתי על שלוש סוגיות שלדעתנו אנחנו לא מתואמים בהן. אלה סוגיות שעלו בדיונים הקודמים.

חוץ מהחשבונות הרדומים, אתה לא צודק.

איגוד הבנקים. גובה הסכום בו מדובר, אנחנו העלינו את זה בישיבה הקודמת וביקשנו שהדיווח יהיה כמו בפטקה לסכומים שמעל 50,000 דולר.

אבל אמרנו לכם שאי אפשר. אנחנו כל הזמן בדיונים אתכם. אמרנו לכם שאי אפשר.

מה האירופאים רוצים?

אין תקרה של 50,000 דולר.

אתה ביקשת אדוני היושב ראש ואני מקווה שאתה זוכר.

רגע. אני הולך לחזור על זה. אני עושה הפסקה רגע. אמרתי שאנחנו נצביע על הבקשה לרביזיה על החוק של שכרו של ראש הממשלה.

פטור ממס.

פטור ממס.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה) התשע"ח-2018.

בין היתר פטור ממס על המים בבריכה.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – 4
הרביזיה לא נתקבלה.

הרביזיה לא נתקבלה. תודה רבה.

נחזור לנושא.

נושא אחד שהעלו, היו להם שלושה דברים, אני כעת מבינה. פשוט לא הבנתי על מה הם מדברים. אחד, הם ביקשו שהדיווח יהיה רק על סכומים מעל 50,000 דולר כמו בפטקה. ובכן, ה-CRS, אין לו את סף הסכום וצריך לדווח על כל חשבון בנק, גם אם הסכום שלו נמוך. התשובה שלנו היא שלילית. זה לא שלא טיפלנו. יש חילוקי דעות, אז נדון עליהן בוועדה אבל זאת התשובה.

חשבון רדום. יש חשבון רדום שלפי הכללים של ה-CRS, אם אני זוכרת נכון, חשבון שהסכום שלו הוא עד 1,000 דולר, שש שנים, יש ניתוק קשר בין המוסד הפיננסי לבין הלקוח שאפשר לא לבדוק חשבון רדום. אנחנו הסכמנו וסיכמנו ויש כעת בנוסח שלפניכם משש שנים לשלוש שנים. אולי הם רוצים עדיין משהו נוסף. אפשר לדון על זה בוועדה. זה לא שלא התייחסנו לטענות.

הדבר השלישי, אני עדיין לא יודעת מהו. אני רק יודעת שבכל פעם שאיגוד הבנקים פנה אלינו שהוא רוצה לשבת אתנו, ישבנו אתם אין סוף שעות על גבי שעות. על כל מכתב ובכל נושא היינו אתם בקשר ונתנו את כל הזמן שצריך. יכול להיות שנותרו בסוף חילוקי דעות ואכן לפעמים מגיעים לוועדה עם חילוקי דעות.

בישיבה הקודמת ביקשתי, ואני מבקש גם עכשיו, לשבת אתם.

ישבנו אתם.

לגבי הנושאים שהם העלו.

ישבנו אתם.

הרבה מאוד ישיבות.

ישבנו אתם, התכתבנו אתם. זה לא שלא התייחסנו.

אפשר לשבת עוד פעם כי הם טוענים שלא.

גם יש לנו מכתבים שהתייחסנו לכל הנקודות שעלו. זאת אומרת, זה לא שאני ממציא עכשיו. אפשר לחזור למיילים ולראות. לגבי המועדים אנחנו די מסונכרנים והם הסכימו להם.

עכשיו צריך לשנות.

ברור. בסדר. לגבי תקופת ההיערכות, אנחנו די מסונכרנים לגבי התקופה. אנחנו שלחנו להם שניתן להם תקופה של כך וכך חודשים והם הסכימו לזה.

מבחינת המועדים, אנחנו באמת מסונכרנים בסדרי זמנים, כמה זמן, מתי שולחים, כמה זמן נותנים. עכשיו אולי יצטרכו לשנות.

השתמע כאן שלא הייתה עבודה.

רציתי לאשר את מה שאמרו אנשי האוצר, שאנחנו מאוד מתואמים אתם בהרבה מאוד נושאים.

אבל זה לא עלה כך עכשיו. נאמר שאתם לא מתואמים.

לא. יש כמה דברים שאנחנו צריכים עוד לתאם. בסך הכול אנחנו מתואמים. לא התכוונו לומר משהו אחר. יש כמה נושאים.

אתם צריכים לשבת.

זאת לא המשכורת של ראש הממשלה, אפשר לדחות את ההחלטה. כל פעם אתה מגיע למצב שאתה הקמב"צ של הממשלה. הממשלה לא גומרת שום דבר, אתה מתחיל לעשות את התיאום בחדר הישיבות אתנו. זאת לא פעם ראשונה. הם לא יכולים לנהל כך את העסק. אין להם יד מכוונת ורגל מסיימת. מזל שהם לא במונדיאל. גולים לא תוקעים כך.

פרידה, תציגי את הדברים.

בישיבה הקודמת כמדומני סיימנו לקרוא את סעיף ההגדרות. האם אתה רוצה שנמשיך בהקראה?

כן. היות ומאז עבר זמן, האם את יכולה לומר כללית על מה ההסכם מדבר?

בסדר. בעצם ההסכם, שכפי שאמרתי מקובל על רוב מדינות העולם, מעל 100ם מדינות בעולם, ההסכם קובע שמוסדות פיננסיים יצטרכו לבדוק את חשבונות הבנק שמתנהלים אצלם ולזהות איזה חשבון מוחזק על ידי תושב, לא אזרח, מדינה זרה. תושב זה תושב לצרכי מס. ברגע שהם זיהו שהחשבון הוא בבעלות של תושב זר, הם יצטרכו להעביר לרשות המסים בישראל על מנת שזו תעביר למדינה הזרה, לא תשתמש בעצמה לצרכיה אלא תעביר למדינה הזרה, את הנתונים לגבי אותו בעל חשבון שיש להם ולגבי החשבון שהוא מנהל.

אני לא אזרח זר. יש לי חשבון כזה או אחר, לא חשוב. אני כאן בארץ. אני קשור לחוק הזה?

לא. אתה לא קשור.

בכלל.

בכלל. גם אם יש כאן מישהו שהוא אזרח זר אבל הוא תושב ישראל, הוא אזרח צרפתי ועלה לפני כך וכך שנים מצרפת וחי כאן, ויש לו אזרחות כפולה אבל הוא תושב ישראל היום וכאן מרכז חייו, הוא חי כאן, לא יעבירו לצרפת מידע עליו כי הוא תושב ישראל לצורך מס.

הבנק המקומי יחכה עד שהוא יוודא אם אני אזרח, אם אני תושב, אם אני לא.

איך דבר הזה אמור להתנהל. בעקבות שאלות שעלו על אזרחות וכתבות שהיו – בגלובס, אזרחי מדינה זרה, תתחילו לדאוג - הוספנו כאן בנוסח המעודכן שהעברנו לכם משפט מפורש שאומר שמוסד פיננסי לא יסתכל על אזרחות כסממן של מדינה זרה. אסור למוסד הפיננסי להתחשב בנושא האזרחות לכשעצמו כסימן שהוא תושב מדינה זרה ועל סמך זה להעביר מידע. התקן מראש לא אמר את זה אבל ממש בעקבות כל השאלות שעלו והחששות שהגיעו אלינו בנושא של האזרחים עם אזרחויות נוספות, כתבנו את זה במפורש בסעיף בנוהל.

לא יבוא הבנק ויגיד שהוא צריך לבדוק?

הנושא הוא מאוד קל. יש חלוקה לחשבונות קיימים של ערך נמוך וערך גבוה. חשבונות ערך נמוך וערך גבוה קיימים וחדשים. בגדול גדול, למה זה כל כך פשוט. חשבונות קיימים, הבנק מפעיל סריקה אלקטרונית. הוא בודק אלקטרונית את החשבונות ורואה מה רשום לו במאגרים האלקטרוניים. הוא רואה האם כתוב כתובת של מדינה זרה, תושבות במדינה זרה, האם כתוב טלפון במדינה זרה. אלה הסממנים שיכולים להעיד שהוא תושב מדינה זרה והוא בודק האם נמצא סממן. אם נמצא סממן, ואין שם אזרחות בין הסממנים, הוא מודיע לאותו אדם שלפי הסימנים שאצלו, הוא מצא שהוא תושב צרפת כי יש לו טלפון שלו בצרפת ואין טלפון בישראל או שהכתובת שלו היא כתובת בצרפת ולא בישראל.

כתוב גם ב-CRS איך אותו אדם יכול להזים את הטענה שהוא תושב. ומה הוא צריך לעשות? הוא צריך להתייצב בפני המוסד הפיננסי ולתת הצהרה עצמית שהוא כותב בה: אני מצהיר שאני תושב ישראל. אם הוא תושב גם של צרפת, הוא צריך להצהיר על כך אבל בהנחה שהוא לא, הוא חותם שהוא תושב ישראל, והוא צריך לתת איזושהי ראיה תיעודית. מהי ראיה תיעודית? איזושהי תעודה ממשלתית ישראלית כמו תעודת זהות או כמו רישיון נהיגה ישראלי. ברגע שהוא הציג את הראיה התיעודית שקושרת אותו לישראל ומצהיר שהוא תושב במדינות מסוימות שאותה מדינה של הסממן היא לא נמצאת שם, אז צריך לקבל את ההצהרה שלו.

אם כן, אמרתי חשבונות קיימים, סריקה אלקטרונית ואם הם בדקו ונראה שהוא תושב חוץ, אומרים לו שהוא צריך פשוט להצהיר שהוא תושב ישראל בלבד ולתת איזו ראיה כמו רישיון נהיגה או תעודת זהות, תעודה ממשלתית מאותה מדינה שהוא אומר שהוא תושב שלה. המוסד הפיננסי צריך לקבל את זה, אם הוא סיפק את שני אלה, ולסווג אותו כתושב ישראל ולא כתושב צרפת אפילו שבסריקה עלה שהוא תושב צרפת.

חשבונות בעלי ערך גבוה. הדרישה של הבדיקה היא קצת יותר גבוהה כי במקרים מסוימים במקום רק סריקה אלקטרונית, צריך גם לפשפש בניירות.

מה זה ערך גבוה?

מעל מיליון דולר. אם יש יתרה כזאת גבוהה ועושים סריקה אלקטרונית - - -

יתרה?

יתרה. לא גלגול. יתרה של 31 בדצמבר שעולה על מיליון דולר. אז לא צריך להסתפק בסריקה האלקטרונית וצריך להסתכל גם במסמכי ניירות כדי לראות מה הם רואים אצלם, מה הוא הצהיר וכל מיני טפסים וכולי.

לגבי חשבונות חדשים, כל אדם שפותח חשבון בנק, צריך לתת הצהרה של המדינה בה הוא תושב. לתת הצהרה עצמית והם צריכים לסווג אותו לפי ההצהרה העצמית שהוא נתן.

גם הוא צריך לתת ראיה תיעודית?

לא. רק הצהרה. אדם נכנס היום לבנק לפתוח חשבון חדש, הוא צריך למלא - - -

יש לי יתרה מעל מיליון דולר.

לא. חשבון חדש לא קשור ליתרה.

יש לי יתרה מעל מיליון דולר. אני נכנס לבנק, אני אזרח ישראלי, אין לי שום קשר עם צרפת.

אתה נכנס לבנק לפתוח חשבון חדש?

לא. יש לי ביתרה מעל מיליון דולר.

הבנק עשה סריקה אלקטרונית.

מצא שיש לי מעל מיליון דולר.

לא. הוא מצא שיש לך סימנים של מדינה זרה או רק מעל מיליון דולר?

מעל מיליון דולר.

כלום. אתה ישראלי.

אבל אם יש לי סימנים, משהו עם מדינה זרה, ממילא הוא מדבר אתי.

נכון.

זה משהו אחר.

אבל אם אין לו את כל הסממנים, אם חסרים לו נתונים, הוא צריך להשלים אותם.

או שהראש שלי היה במקום אחר או שלא הבנתי. אמרתם שיש הבדל בין - - -

ישן רגיל וישן עם יתרה גבוהה. בישן עם היתרה הנמוכה, הוא רק עושה בדיקה.

יש סימנים שאני אזרח או משהו של מדינה זרה. אם אין לי סימנים, מה זה משנה?

אם אין לו את כל הסממנים, אין לו נתון של טלפון שלך, אז הוא צריך לחפש בניירות. לא נסתפק בזה שאין לו נתון אלא הוא צריך לחפש בניירות האם בנייר יש מספר טלפון, אבל הם לא הכניסו את זה למאגרים שלהם. זאת אומרת, הוא לא צריך להסתפק במאגרים האלקטרוניים אלא גם להסתכל בניירת. אם זה מראה שגם בניירת אין סימנים של מדינה זרה, יופי, ואם יש סימנים, ירשמו כנראה סימנים שאתה צרפתי. יקראו לך. אם אתה תיתן הצהרה עצמית שאתה לא צרפתי, אתה תכתוב שאתה מצהיר שאתה תושב ישראל, ותיתן איזו ראיה תיעודית כמו רישיון נהיגה ישראלי ותעודת זהות ישראלית – הם צריכים לקבל את ההצהרה שלך ולא לרשום אותך כתושב צרפת ולא לדווח עליך.

אנחנו עוברים לחשבון חדש. אדם ניגש לבנק ורוצה לפתוח היום חשבון. הוא יצטרך למלא טופס הצהרה עצמית. בטופס הזה הוא צריך להצהיר שהוא זה וזה, תעודת זהות מספר כך וכך, הוא מצהיר שהוא תושב ישראל או אני מצהיר שאני תושב ישראל ותושב צרפת.

מה קורה אם בכל זאת הבנק הולך לבדוק?

איפה הוא הולך לבדוק? הוא לא אמור לבדוק.

הוא רוצה ניירות. אני לא אומר כל הבנקים אבל יש בנקים שמנהל הסניף אומר מה הוא צריך להסתבך, בואו נחמיר. זה מה שהיה בשנתיים האלה.

הבנק לא צריך.

לא צריך – אני יודע. אמרת.

נניח אני פותחת חשבון חדש. אני מגיעה לבנק, אני מצהירה שאני ישראלית ואז אני מתחילה לספק נתונים, דרכון צרפתי, הטלפון שלי צרפתי, הכול צרפתי. הבנק אולי יכול לחשוב שאם כל הנתונים שסיפקתי - - -

גפני, אתה הרי אסיר ציון. ממתי אתה מתעסק כל כך עם חוץ לארץ? אתה לא עוזב את הארץ.

הזמינו אותי לוועידה בארצות הברית. אמרתי שאני רק אגמור כאן את הבעיות ואני בא.

ההצהרה העצמית שלך צריכה להיות סבירה בעיני הבנק.

אני שואל שאלה אחרת. שאלה שלא מופיעה בשום מקום. נתקלנו בשנתיים האלה בתופעות שהיינו צריכים לטפל בהן, שעל פי הסיכומים אתכם, שהיו כתובים בכתב, היו בנקים שלא יישמו את זה. הם סגרו חשבונות. לא כולם.

שמענו על זה. יש תופעות.

אני שואל האם יש אפשרות שמה שאתם קובעים למשל לגבי אזרחים זרים או תושבים או כל מה שנלווה לעניין, פתאום בא הבנק והוא לא מיישם את זה. אני בא לפתוח חשבון, אני אזרח ישראלי, אני תושב ישראלי, והבנק שואל אותי שאלות. אמרתי לו את הכול, הצהרתי, הכול בסדר ובכלל אופן הוא לא נותן לי לפתוח חשבון עד שאני לא אביא לא יודע מה. האם יש אפשרות שתהיה איזו סנקציה על בנק כזה?

בעניין הזה גם הגיעו אלינו תלונות.

לא כולם. אני מדגיש. יש בנקים שהתנהגו למופת אבל יש בנקים שלא.

גם אנחנו נתקלנו בסיפורים שהיה לנו קשה להבין שאם העובדות הן כאלה, איך יכול להיות שהבנק התנהג בצורה כזאת. אני חושבת שבאמת צריך להביא את זה לפתחו של הרגולטור של הבנקים. לנו אין סמכות כלפי הבנקים ואני חושבת שבנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, צריך בעניין הזה לחדד את ההנחיות.

יש כאן מישהו מבנק ישראל?

כן. מהפיקוח על הבנקים.

שמעת את מה שנאמר כאן עכשיו?

שמעתי.

מה אתה אומר?

לגבי התלונות שהיו, היינו בקשר והוצאנו חוזר.

אני אאריך בעניין ובמקום חצי דקה, אני אעשה את זה בדקה. אנחנו עושים כאן חוקים שמקשים על אזרחי המדינה בניהול חשבונות, בעיקר בבנקים. זה במוסדות הפיננסיים אבל בעיקר בבנקים מפני שהבנקים, אלה הנושאים בהם אדם מתעסק בחיי היום יום בין אם הוא לוקח הלוואה, בין אם הוא כותב צ'קים, בין אם עושה כל מיני פעולות. אנחנו מקשים את החיים האלה על אזרחי המדינה ללא יוצא מן הכלל. מקשים מכיוון שיש לנו הסכמים עם מדינות זרות. בפטקה היה לנו עם ארצות הברית ומה שמבקשים עכשיו זה עם מדינות רבות אחרות מה-OECD בעיקר. נכון?

לא רק.

לא רק, אבל מדינות רבות. מה שהממשלה מבקשת מאתנו, היא מבקשת מאתנו לאשר הקשחה, ליצור מציאות בה לאנשים יהיה יותר קשה. יש דברים שאנחנו מקבלים על עצמנו. כך זה במדינות העולם וכך זה אצלנו. אבל יש דברים שאנחנו לא יודעים מה קורה במדינות העולם. אנחנו יודעים מה קורה כאן. מה שקורה כאן, גם אחרי הפטקה, וגם להערכתי זה מה שיהיה לאחר ה-CRS, יהיו בנקים שלא יישמו חוזרים בכתב מסיבות שונות. היו לי כאלה, לא עשרות, מאות מקרים. הם יודעים את זה. אנחנו ישבנו על זה הרבה פעמים. אנשים מתקשרים ואומרים שסגרו להם את החשבון ואני שואל למה – הם לא יודעים להסביר מכיוון שהם עומדים בכל הכללים שנקבעו על ידי כל הגורמים כולל בנק ישראל.

האם יש אפשרות שאם בן אדם פעם-פעמיים עושה פעולות שהן בניגוד לסיכום, להטיל עליו איזו סנקציה? כדי שהוא ידע שאם הוא ינהג בדרך הזאת, תהיה עליו איזו סנקציה. הרי אנחנו מקשים על האנשים. צריך גם לעזור להם.

מכיוון שיש לנו ניסיון, לגבי העתיד קצת קשה לנו אבל נחזור לעבר כי זה מה שעוזר לנו לנסות לחזות את העתיד. לגבי העבר, מה שהיה, באמת היו מקרים בהם קיבלו עשרות לקוחות הודעות על סגירת חשבון. מה שעשינו, גם בסיוע הוועדה, מיפינו את הבעיות ויחד עם רשות המסים הוצאנו איזושהי הבהרה שנותנת ודאות לבנקים, הבהרה של המפקחת מלפני כמעט שנה, ולפחות למיטב ידיעתי אמנם בהתחלה היו קצת, נקרא לזה, קשיים ביישום אבל לפחות כמה שבועות אחרי הוצאת החוזר, הבעיות למיטב ידיעתי נפתרו. ראינו את זה מעצם העובדה שלא קיבלנו עוד תלונות. זאת אומרת, היו תלונות וטיפלנו בהן.

אנחנו כן מנסים לתת ודאות היכן שאפשר לבנקים. שוב, זאת לא רק המפקחת על הבנקים. המפקחת על הבנקים לא פרשנית של ההוראות. לכן קיבלנו שיתוף פעולה עם רשות המסים וכך יהיה גם בהמשך בהקשר הזה כדי לספק את הוודאות לבנקים. ברגע שלבנק יש ודאות, יש אי ודאות, יש נושא שנקרא ניהול סיכונים ולכל בנק יכולה להיות מדיניות ניהול סיכונים שהיא קצת שונה מבנק אחר וזה לאו דווקא אחד לאחד. במקום שאנחנו נזהה בעיה ונראה שיש מישהו שאולי הלך רחוק מדי, ורחוק מדי לא אומר שזה בהכרח לא בסדר אלא רחוק מדי במובן הזה שיש איזושהי אי ודאות והוא רוצה להיות בצד היותר בטוח מאשר גוף אחר, וזה חלק מניהול סיכונים. נקרא לו יותר שמרן או פחות שמרן. במצב כזה, כמו שאמרתי, אנחנו נפעל יחד עם רשות המסים כמו שעשינו באותו חוזר וננסה לתת כמה שאפשר ודאות. אנחנו עושים את זה גם בהקשרים אחרים. הוצאנו עכשיו חוזר בעניין של נותני שירותים פיננסיים. עושים כל מיני פעולות ומנסים בשיתוף פעולה גם עם גופי האכיפה לתת יותר ודאות לבנקים בהקשר של ניהול סיכונים.

אתה אומר שאי אפשר יהיה להטיל סנקציות בגלל שזה ניהול סיכונים. לטפל, בסדר, אז הטיפול לקח שבועות ארוכים.

בסופו של דבר כן טיפלנו גם במקרים פרטניים וגם מערכתית. טיפלנו בדברים. יכול להיות שאפשר יותר מהר, אבל הנושא כן קיבל עדיפות גבוהה.

זה רק יקשה עלי יותר לאשר את ההסכם הזה בגלל שהמשמעות של העניין היא שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

צריך להבין שפטקה ו-CRS הם פחות או יותר אותו מנגנון ואותן תקלות שהיו בפטקה ופתרו אותן, היו אמורות להיות ב-CRS ולכן אם פתרו אותן שם, כנראה לא יהיו כאן. אם אין עכשיו תלונות על פטקה, לא יהיו תלונות על CRS כי זה אותו מנגנון ואלה כמעט אותם סממנים.

מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין.

כן, אבל בפטקה לא למדנו את זה ולא ידענו את זה. עכשיו הבנקים יודעים איך לעבוד עם ה-CRS וזה לא משהו חדש שעושים אותו פעם ראשונה.

אני רוצה לאתגר. אני צופה יותר ממך קשיים אם אנחנו לא נאשר בצורה כזו או אחרת. מה יקרה למדינת ישראל אם לא נאשר? אני בכוונה מרים את זה כי אתם יודעים שאני בעד לאשר.

אנחנו נמצאים כל הזמן תחת סקירות של פורומים בינלאומיים רשמיים עקב החברות שלנו בארגון ה-OECD. אני רוצה לספר לכם שלמשל היה איזשהו שלב, הייתה סקירה שלא עמדנו בנושא של שקיפות וחילופי מידע, וכבר אז קיבלנו למשל הודעות מבנקים בינלאומיים שישראל חברה בהם שעושים פרויקטים נגיד של חברות ישראליות נעזרות בהם למימון פרויקטים של תשתית בינלאומית שהן עוסקות בהם, ובסטנדרט של אותם בנקים למשל זה שמי שלא עומד באמות מידה מקובלות בעולם בהקשר של שקיפות וחילופי מידע, הם לא משתפים פעולה ולא מממנים גורמים ישראלים. זאת דוגמה שכבר אז קיבלנו הודעות. אחר כך ערכנו את התיקונים הנדרשים בנושא של חקיקה שקשורה לחילופי מידע ושקיפות הדבקנו את הפערים ובינתיים הסנקציות האלה ירדו מהפרק, אבל סנקציות כאלה יחזרו.

דבר אחד ברור, ה-OECD לא יהיה מוכן, אין דבר כזה שחברה ב-OECD לא תקיים את הנוהל הזה. זאת אומרת, דמיינו את המצב הקיצוני ביותר של חברה בארגון ה-OECD שלא עומדת בסטנדרט שהוא מנדטורי, שהוא מחייב בארגון עצמו, שהוא רואה אותו כאחד הדברים החשובים ביותר בהיבטים של מיסוי.

באמת קשה לי לדמיין ולעמוד מול הוועדה ולחשוב על סנקציות שיגיעו, אבל באמת מדובר באי הנעימות הגבוהה ביותר כולל לדעתי סיכון של מעמדנו ב-OECD.

ברשותך, אני רוצה להוסיף. אני מנהל היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, הגוף שאמון לתת מענה על הביקורות שכרגע ב-OECD עושים על ישראל. כבר התחיל הליך של ביקורת ומתחילים הליכים של שאלונים לראות אם עמדנו בסטנדרטים האלה. התשובות שאנחנו אומרים כרגע הן שכרגע אנחנו לא עומדים בחקיקה. בין האמירות שלהם בפורומים שהשתתפנו, הם מדברים על רשימות שחורות של מדינות שלא תאשרנה את זה. רשימות שחורות, המשמעות שלהן, אפשר להבין מזה דירוגים של המדינה לעניין גיוסים, אי חברות כמו שפרידה אמרה וכל מיני ועדות. מדינות שאנחנו יושבים אתן, מרימות גבה כי אם מדינת ישראל חתמה על הסכם והיא לא עומדת בו, איך זה נראה ברמת ההסכמים שהמדינה חותמת עליהם.

לא סתם שאלתי את השאלה. אני מבין היטב את המשמעות. רציתי שזה יירשם בפרוטוקול.

הקולגות שלנו אתם אנחנו עובדים, שואלים כל שבוע מה קורה עם זה. הם רוצים להעביר לנו את המידע ואנחנו לא יכולים.

אני מבין את הקושי שלך אבל אני רוצה שאתה תסתכל על הקושי של מדינת ישראל. הקושי של מדינת ישראל בעתיד הקרוב, לא הרחוק, יהיה קושי אמיתי בגיוס, במימון, בקבלה לחבר העמים. אנחנו שוק קטן ומדינה קטנה. אם אנחנו לא נתאים את עצמנו לשווקים האירופאיים כמו שהתאמנו את עצמנו בפטקה, מדינת ישראל תשלם על זה. אתה רוצה ימינה, שמאלה, לכופף – אפשר. אם לא נקדם את החוק הזה, המדינה תשלם מחיר כבד מאוד מאוד מאוד. עזוב את זה שהייתי פעם באוצר. אני מסתכל על העבר הרחוק שלי עת מדינת ישראל לא נלחמה בנושא של סחר בנשים. זה היה בכובע הקודם שלי. היא שילמה מחירים כבדים מאוד באירופה ובארצות הברית. אין הדבר דומה כי זה כסף אבל כסף הוא מהות של עתיד המדינה.

אני מבקש ממך לקדם את זה. לא סתם אני שולח לך כל שבוע וחצי מכתב ושואל מה עם זה ומה עם זה. אני בכוונה שאלתי את השאלה שידעתי את התשובה עליה. אני חושב שתפקידה של הוועדה שאתה עומד בראשה, והתגברנו על קשיים יותר גדולים, ואתה הוכחת את זה, לקדם את החוק הזה. אנחנו נפגע בכלכלת מדינת ישראל. אנחנו נפגע בכך שמדינת ישראל תוכל לקבל מימון חיצוני. לא זאת ועוד, היא תקבל מימון חיצוני ויפגעו בה בריבית המשולמת. ואז הוצאות הממשלה יצטרכו להיות קטנות יותר כי לא יהיה כסף פנוי יותר. אתה משלם יותר ריבית, ההוצאה שלך גדלה ועל זה אין בכלל ויכוח.

לכן אדוני, אין מנוס. אנחנו צריכים לקדם את החוק. שמאלה, ימינה, תתייעץ, תעשה אבל בוא נזיז את החוק. רוצים לדבר עם הבנקים עוד קצת ימינה ושמאלה, כן יהיו חשבונות ישנים או לא יהיו, אבל עכשיו אני מדבר אתך בתחום הכלכלה ובתחום הכלכלה אני מודאג מאוד מה יקרה עם מדינת ישראל. עברנו כבר את הדד ליין, אבל מה יקרה אם נסטה מהדרך הזאת.

אני מבקש לומר. אני שמתי את זה על סדר היום. לא הגעתי עדיין לשום פתרון. אני לא חושב שהיית נוהג אחרת. אנחנו מדברים פעם אחר פעם אחר פעם ואנחנו מבקשים שהאנשים ישבו, שיביאו את המסמכים שהם צריכים להביא, שיעשו את מה שצריך לעשות והדברים לא נעשים. אני לא מאשים מישהו מוגדר אבל אני מאשים את המערכת שהיא לא משתפת פעולה. אני אישרתי את הפטקה.

נכון. הייתי כאן.

כן. שמחנו על זה? לא שמחנו. אמרנו שיש אחריות. זה מה שאמרנו. אני הייתי מצפה שאחרי שאנחנו מאשרים את זה, לפחות החיים שלנו יהיו נורמליים אבל החיים לא היו נורמליים. עכשיו מביאים את ה-CRS, לא מסיימים את הדברים שצריכים לסיים. שנה אנחנו מחכים לרשות להלבנת הון כדי לסיים את הסעיף הזה. כמה זמן? שנה. אני שם את ראשי על הגיליוטינה ואני אקבל בסוף את הביקורת. לא משתפים פעולה. אני רוצה לקדם את זה. אני רוצה לקדם את זה כי אני אוהב את זה? לא. בגלל שאני סבור כמוך שיש אחריות.

אני מבקש שתשבו עם הבנקים. אמרנו את זה בישיבה הקודמת ואני אומר את זה גם עכשיו. אני מבקש שתבדקו את הסעיף הזה שנגמרות השנתיים. אני מבקש תשובות. אם התשובות יארכו זמן רב, אז הרבה זמן נהיה עם החוק. אם התשובות יהיו מהר, אנחנו נלך כאן יותר מהר. אני מבקש את העניין הזה לגמור עם הרשות להלבנת הון. לגמור את הדברים האלה. אנחנו סיכמנו בישיבה הקודמת שייתנו לנו תשובות. אי אפשר להטיל עלינו את האחריות.

אני מקבל את מה שמיקי לוי אומר אבל אי אפשר להטיל עלינו אחריות ואתם לא עושים את מה שאתם נדרשים לעשות.

בעבר, כאיש פוליטי, הכרחתי את עצמי לשבת בשולחן עגול כשהושבתי את כולם פעם ברבעון. הייתי מגיע אליהם פעם בשבוע לישיבה מקצועית, כאיש פוליטי. אם אתם אומרים קח על עצמך לרכז את כולם, גם את זה אני מוכן לעשות כי אני מבין את השליחות שיש על הוועדה הזאת.

נכון.

תגידו לי. אני מוכן לקחת את זה על חשבוני.

רציתי לחדד נקודה אחת. התקנות האלה אינן קשורות להלבנת הון. זה לא קשור לרשות להלבנת הון והם לא שותפים לחוק הזה.

אני רוצה להזכיר לך שאנחנו מדינה אחת. אני רוצה להזכיר לך שהאזרחים של מדינת ישראל הם אותם אזרחים ואני רוצה לומר לך שכל המערכת הזאת שהתעוררה לחיים בכלל העולם המערבי, זה כל הנושא הזה שאחד תלוי בשני. מה שלא יסודר לאחד, לא יסודר לשני.

כל עוד אין צו איסור הלבנת הון, אי אפשר לסיים כאן את הרישוי של הגמ"חים.

נכון.

פרידה, העבירו מהרשות להלבנת הון לברוך אצל סלינגר את כל החומרים. תביאו תשובות. מה הוא מבקש?

אני שומעת על זה פעם ראשונה.

כל אחד שומע פעם ראשונה. זו הבעיה שלי.

אני לא שוטר ואני מעוניין להזיז את זה.

אל תגיד שאתה לא שוטר.

אני שוטר כל החיים.

רציתי לחדד.

אני יודע מה אתה רוצה לומר. זה אחד תלוי בשני. חבל שלא עשיתי את זה בפטקה.

רציתי לחדד את הנקודה הזאת שאנחנו פשוט לא היינו מעורבים בזה ובכלל לא ידענו.

לגבי הגמ"חים, ביקשת שנשב עם נציגי הגמ"חים ואכן ישבנו אתם. הם ציינו שאין להם בעיה עם ה-CRS.

נציגי הגמ"חים הם אנשים נחמדים ולכן הם לא מסודרים. הם תלויים ועומדים.

הם אמרו שאין להם בעיה.

בסדר. הם אמרו לך שהכול בסדר. אני אומר לך שהכול לא בסדר.

הם אמרו שענינו על כל הבעיות והשאלות שהיו להם.

בסדר. ראינו את זה גם בפעם הקודמת. מה זה משנה? אני מאוד מכבד את נציגי הגמ"חים ואני מכבד את נציגי הממשלה ואת כולם. אני בינתיים בלי פתרון. אנחנו קיבלנו על עצמנו כאן בוועדה לסיים את החוק של הגמ"חים בקיץ. אנחנו לא רוצים שזה יישאר תלוי ועומד. אין דבר כזה שאחד לא קשור בשני. הפטקה קשור בזה, ה-CRS קשור בזה, כל החוקים שנמצאים באיסור הלבנת הון קשורים לזה. אנחנו לא יכולים להשאיר דבר כזה שהוא יהיה תלוי ועומד. אי אפשר לעשות את זה במיוחד עכשיו כשעולות השאלות על השנתיים. תדעו שיש גם את הנושא הזה של הגמ"חים שאנחנו רוצים לסיים. בנושא של הבנקים, אני לא רוצה את הדיון הזה, אני לא אוהב אותו. תנסו לסיים אתם. תגידו שיש מחלוקת והיא לא ברת פתרון, נצטרך להכריע אבל שהם לא יבואו ויאמרו שיש מספר נושאים. הם דווקא שיבחו אתכם אבל הם אמרו שיש מספר נושאים שעדיין לא באו על פתרונם.

נושא אחד.

שלושה נושאים.

שלושה. הרדום.

על החשבון הרדום סיכמנו.

לא משנה. תבואו ותאמרו שיש נושא אחד שאין לו פתרון ונצטרך להכריע בו. יכול להיות שנכריע לטובת הבנקים כי הבנקים נותנים שירות מאוד טוב.

רבותיי, אני מבקש תשובות. אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת מיקי לוי. תבואו עם תשובות ונתחיל להתקדם עם החוק. המגמה שלי היא לסיים את הכול. לסיים את העניין הזה, גם של ה-CRS, גם את הגמ"חים. אני רוצה לסיים את זה בקיץ. אני לא יודע מה יהיה אחרי הקיץ, אני לא יודע אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. אני לא יודע. אמרנו בוועדה כמה פעמים שאנחנו רוצים לסיים את זה. מי שאומר שהגמ"חים לא קשורים לזה או שהלבנת הון לא קשורה לזה, אומר דבר לא נכון והוא פשוט לא מבין מכיוון שהכול קשור בכל. האמת היא שאני הייתי צריך לעשות את הפטקה עם ה-CRS, עם הגמ"חים, עם הלבנת הון, לעשות הכול יחד. הייתי צריך לחבר אותם אבל אתם מאוד לחצתם ואני תמיד נכנע לכם, אז עשיתי את זה.

בפטקה היה לנו הסכם בילטרלי עם ארצות הברית. היינו צריכים לעמוד בו במועד. עוד לא היה אז ה-CRS.

בסדר, אז נכנעתי לכם. תמיד. אל תיקחו את זה עכשיו גם על ה-CRS. אני רוצה פתרון.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.