פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 678
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 10:42

הצגת תכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
זוהיר בהלול
חמד עמאר
בצלאל סמוטריץ
לאה פדידה

יואב בן צור
יהודה גליק

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
מנכ''ל הכנסת אלברט סחרוביץ'
מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ
אליעזר רוזנבאום - ממלא מקום מנכ"ל משרד לבטחון פנים

אייל אבריאל - יועמ"ש המטה לבטחון לאומי, משרד רוה"מ

קתרין בן צבי - רע"ן מחקר שב"ס, המשרד לבטחון פנים

זאב צוק רם - סגן ראש המל"ל ללוט"ר בטחון פנים ועורף

איתן הורן - ראש ענף תכנון כב"ה, המשרד לבטחון פנים

דניאל בר - דובר המשרד לבטחון פנים

אריאל סיזל - ס. בכיר ליועמ"ש המשרד לבטחון פנים

ניסים טויטו - ר' אג"מ כב"ה, המשרד לבטחון פנים

איתן קורן - רע"ן תכנון כב"ה, המשרד לבטחון פנים

רונית זר - רח"ט תכנון, שב"ס, המשרד לבטחון פנים

ירון מטס - רח"ט תכנון, ס. ראש אג"ת

דני קריבו - ראש אגף תכנון תקצוב ובקרה, המשרד לבטחון פנים

דניאל בר - ראש ענף תקשורת דוברות והסברה, המשרד לבטחון פנים

ברוך עדיקה - רע"ן תכנון כלכלי, המשרד לבטחון פנים

דימטרי קרבל - מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

רמי בוסי - סגן ראש האגף וראש יחידת מחוזות, משרד הבטחון

שמרית גולדנברג - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר שירלי אברהמי - מנהלת יחידת כת"ף, הכנסת

אביב סקירה - ראש תחום בכיר, יחידת כת"ף, הכנסת

רינת בניטה - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורלי אלמגור לוטם - ראש צוות, ממ"מ

חיים נוגנבלט - יו"ר איגוד הקב"טים, מרכז השלטון המקומי

יוחאי ואג'מי - ראש מינהל בטחון, מ. שלטון מקומי

דנה דקו-מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מ. שלטון מקומי

רונן בשארי - ראש אג"מ, מד"א

דוד קריספיל - מנהל אגף מבצעים, איחוד הצלה

מרים זלקינד - נציגת שדולת הנשים בישראל

דן שמחה רוטמן - יועמ"ש, התנועה למשילות ודמוקרטיה

יעקב מאור - חבר הנהלה, תנועת אומ"ץ

בני פרץ - יו"ר, פנתרים חברתיים

רחלי נבנצל - מוזמן/ת

אסתר אבוטבול - מוזמן/ת

חגית בצלאל - מוזמן/ת

מרקו כהן - מוזמן/ת

אלעד מרון - מוזמן/ת

רחל יעל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום 15 הערים העצמאיות

לאה קריכלי

עופרה ארגס – חבר תרגומים


הצגת תכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים

אני פותח את הישיבה, הצגת תכנית העבודה של המשרד לבטחון פנים בהשתתפות השר לבטחון פנים גלעד ארדן. אני רוצה להגיד מילה על היום הזה, אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת שהייתה לנו עם השר אריה דרעי, בעצם היום הזה זה יום שהוא ביוזמת יחידת כת"ף, יחידת הכנסת לתיאום פיקוח פרלמנטרי, הכנסת מחוקקת הרבה מאוד ויש גם הרבה הצעות חוק פרטיות שמטילות הרבה עומס ולא בהכרח מגיעות לסיום החקיקה אבל דווקא בנושא הפיקוח אני חושב שזה משהו שקצת חסר, ומאוד שמח על הישיבה הזאת. אנחנו הולכים למודל של יומיים בשנה שבהם המשרדים יגיעו, יום אחד יוקדש לנושא התקציב והעמידה בתקציב מול ביצוע וכל מה שקשור לזה ויום אחד יותר לתכניות עבודה, שזה היום שלפנינו, שבאמת יתייחס לתכניות שהמשרד מוביל, יעדים שהמשרד שם לעצמו ואיך הוא מתקדם מול היעדים האלה. נעבור לחבר הכנסת גלעד ארדן, השר לבטחון פנים בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני קודם כל מודה לך על הבמה שאתם מאפשרים לנו כאן בוועדת הפנים והגנת הסביבה כדי להציג את תכניות העבודה של המשרד לבטחון פנים. אני מסכים איתך מכל עומק לבי בכך שהתפקיד של הכנסת מעבר לחקיקה שלעתים אנחנו מתמקדים בה יותר מדי, הוא גם בנושא של הפיקוח והבקרה על משרדי הממשלה, זה לא פחות חשוב מהחקיקה, שכן הציבור מפקיד בידי משרדי הממשלה סמכויות נרחבות, תקציבים גדולים מאוד והכנסת כגורם עצמאי, רשות עצמאית, חייבת באמת לבצע את הפיקוח שלה ולתת את הדגשים שלה מטעם הציבור על תכניות העבודה שלנו. לכן אני באמת מברך על היום הזה, ושמחתי להגיע לכאן יחד עם אנשי המשרד לבטחון הפנים, יחד עם נציגי משטרת ישראל, רשות הכבאות וההצלה, שירות בתי הסוהר ויתר גופי המשרד.

צריך לומר ואני אומר כהקדמה שהתחום של בטחון הפנים והמשרד בכלל נמצאים בהתעצמות מאוד מאוד משמעותית בשנים האחרונות, גם לפני כניסתי למשרד, לא רק בתקופתי. המשרד בתקופה של צמיחה כבר מזה מספר שנים ולא במקרה, כי שנים רבות המדינה השקיעה בצדק כל עוד היו איומים קיומיים, השקיעה בהתעצמות של צה"ל ומשרד הבטחון וזה בהחלט דבר חשוב, ואני רואה פה גם את סגן ראש המל"ל לענייני עורף ועוד אנשים מרח"ל, ולא במקרה הם כאן.

הם היו פה גם בדיון הקודם עם משרד הפנים. כן.

וגם זה לא במקרה, כי באמת היום הוועדה של אדוני, יש לה חשיבות בהקשר הביטחוני לאזרחי מדינת ישראל לא פחות מוועדת החוץ והביטחון ואם אנחנו מסתכלים איפה בכלל האויבים שלנו, אויבי המדינה שמים את הדגש שלהם, איפה הם מייצרים את האיומים אז אנחנו נגלה שהעורף הפך לחזית לא פחות ממה שהחזית והאיומים במרכזי הערים, איומי טרור היחידים או נפילת רקטות או אפילו איומים של אסונות אזרחיים, בין אם זה שריפות או רעידות אדמה או שיטפונות או כל מפגע אחר, וזה עוד מבלי לדבר על האלימות בחברה הישראלית. הם לא פחות במרכז הדאגה והאיום על הבטחון האישי של כל אחד מאזרחי המדינה, מאשר התרחישים שעל הגבולות שלנו ופה היה צריך באמת לסגור פער היסטורי שכן גופי המשרד, ואני יכול לתת כדוגמה כואבת את כבאות והצלה לישראל, כי רק לאחר אסון הכרמל המדינה עשתה את מה ששנים רבות הבינו שהיה צריך לעשות, אבל לצערנו חיכו לאסון כבד שהניע את כולם לעשיה וזה לאחד באמת את כל האיגודים העירוניים, להפוך אותם לרשות לאומית ארצית, עם יכולת של גיבוי הדדי, עם רמה מקצועית אחרת לחלוטין, ואנחנו לא רוצים להגיע לעוד אסונות כאלה כדי להתעורר. לכן החיזוק של המגיבים הראשונים, לא במקרה הם נקראים מגיבים ראשונים כי בעצם כל המגיבים הראשונים לאסונות שעלולים להתרגש נמצאים בתוך המשרד לבטחון הפנים שהיום מונה כ-46,000 איש, שוטרים, שוטרות, לוחמי אש, סוהרים, אנשי המאמץ האזרחי וכולי וכולי, התקציב של המשרד באמת גם הוא צמח מאוד בשנים האחרונות והמספרים יוצגו כאן.

המשנה למנכ"ל המשרד לייזר, יציג את המצגת כולל את הדגשים על תכניות העבודה. ברוך הבא, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שלום למזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ.

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ'.

את כל השבחים ליוזמה וליום כבר אמרתי.

טוב מאוד.

אז שלא ייחשב כאילו לא אמרתי. הסברתי את חשיבות המשרד בעידן הנוכחי. באמת הדגשים המרכזיים שניסיתי לשלב בתוכניות העבודה של המשרד כללו התייחסות גם למרכיב הביטחוני וגם למרכיב האזרחי. המרכיב הביטחוני יוצג כאן גם בתכניות ההתעצמות של שירות בתי הסוהר בהקשר של המחבלים, האסירים הביטחוניים, גם ברשות הכבאות וההצלה שהיום ההערכות שלה צריכה להיות ברמה אחרת לחלוטין בגלל האיומים של הטילים והרקטות, וכמובן משטרת ישראל בהקשר של הפריסה שלה והיכולת שלה לתת מענה מיידי לכל אירוע ברחוב, כולל אירוע טרור, אנחנו רואים בכל העולם את נושא טרור היחידים שפועלים בהשראת ההסתה האיסלמיסטית הקיצונית ומשטרת ישראל חייבת להיערך מחדש בהקשר הזה, גם בנוכחות שלה בשטח כמו למשל תכנית בטחון ירושלים, גם בחזרה לשיטור הקלאסי של שיטור רגלי, שוטרי מקוף, שוטרים שלא מחכים לקריאת 100 בשביל להניע את הניידת ולהגיע, אלא נמצאים במקומות שבהם הציבור מסתובב כדי לאפשר מענה מיידי וכמובן כל השדרוגים הטכנולוגיים הנדרשים והשימוש ביכולות המודרניות והשילוב שלהם בכל גופי המשרד, בין אם זה הנושא של שילוב מצלמות חכמות ומתקדמות, מרכזי שליטה, חוז"י, רחפנים, גופי המשרד מתקדמים מאוד מאוד עכשיו אל תוך המאה ה-21.

שוב, צריך להדביק את הפער עם צה"ל כי שנים רבות ההשקעה הייתה בעיקר במקומות הללו ואני חושב שהצעדים הללו קורים ויעידו על כך הנתונים של סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו רק בשבוע האחרון והראו על עלייה משמעותית בתחושת הבטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, כאשר היום, למרות המקום שאנחנו נמצאים בו והאיומים והשכונה שאנחנו מתגוררים בה, הנתונים מלמדים שתחושת הביטחון האישי במדינת ישראל היא בין הגבוהות בעולם המערבי ואני חושב שהתודות הן קודם כל לגופי המשרד ולאותם 45,000 שוטרות, שוטרים, לוחמי אש, סוהרות וסוהרים שעושים את הכל כדי לתת את אותה תחושת בטחון לאזרחי ישראל.

לפני שנעבור למצגת אני רוצה לומר מספר מילים. אמרתי את זה גם אני בפתיחה. היום הזה הוא יום ביוזמת יחידת כת"ף, יחידה חדשה שהוקמה, יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי, אנחנו בכנסת מחוקקים ומפקחים ויש חשיבות מאוד גבוהה ליום הזה, זה מהלך שיו"ר הכנסת דחף בצורה גורפת בכל הוועדות, הגיע לפה גם בשביל לשמוע וגם בשביל לומר את דברו בעניין, אז בבקשה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

תודה. אני באמת קודם כל מודה לשר על הנכונות, יש לנו כרגע 12 שרים בבניין שמוסרים את הדיווח בוועדות וחשבנו שדווקא יהיה נכון, אולי בעתיד אפשר לפרוס את זה על פני שבוע או שבועיים, אבל היום חשבנו שיהיה נכון דווקא לתת דגש על שינוי המציאות והניסיון שלנו באמצעות יחידת כת"ף ומזכירות הכנסת, ודאי כלל העובדים, ולתת כלים נוספים לחברי הכנסת בכל מה שקשור לפיקוח על פעולות הממשלה, לעבודת משרדי הממשלה, אני לא צריך לחזור פעם נוספת על הסיטואציה שנוצרה בשנים האחרונות כשיש כמה אלפי הצעות חוק פרטיות שמוגשות כל פעם ורק מספר זעום מתוך ההצעות האלה אכן מגיע לקריאה שניה ושלישית ולעומת זה מבחינת הפיקוח, הכנסת נחלשה מאוד. אז חשבנו על כלים שונים ואתם מכירים אותם, השר כבר היה ושאל שאלות במליאה ואני חושב שלית מאן דפליג שזו הייתה יוזמה בכיוון הנכון והיום זאת עוד דרך נוספת לחשוב מה חברי כנסת שבאמת באו לעבוד ורוצים לעבוד, יכולים לעשות פרט להגשת הצעות חוק.

במחשבה גם לעתיד, אנחנו רוצים לפתח מודל שיכלול לא רק הצגת תכנית כללית על ידי משרד ממשלתי שזה דבר חשוב, אלא גם אולי העמקה בנושא אחד או שניים מנושאי הליבה של כל משרד, כך שחברי הכנסת יוכלו גם מראש לדעת מה הנושא, להתעמק גם בדיווח הראשוני, ובוודאי תוך כמה חודשים לבקש תשובות מה בוצע, מה לא בוצע, למה לא בוצע אם לא בוצע, ואני רואה בזה באמת ניסיון גם לבנות לא רק פיקוח במובן של supervising, אלא גם שיתוף פעולה בין הממשלה לכנסת. במידה ושיתוף פעולה כזה מתבצע אז גם משרדי הממשלה יכולים להיעזר, אנחנו כולנו לא חיים על הירח, מכירים את המציאות, לפעמים באמצעות הצעת חוק פרטית אפשר לקדם נושאים הרבה יותר מהר מאשר בפעילות הממשלה עצמה וכשהדברים האלה יקרו, אני חושב שכולם ירוויחו אבל בסופו של דבר מה שחשוב לנו הוא שירוויחו אזרחי ישראל, גם מפעילות הכנסת וגם מפעילות הממשלה. אני מודה לשר, אני מודה ליושב ראש, אהיה אתכם עד כמה שאוכל ובשקט אצא גם לוועדה נוספת, אז תודה רבה.

תודה. השר, מי אתה רוצה שיציג?

ממלא מקום מנכ"ל המשרד, המנכ"ל פשוט בווייטנאם.

זו הזדמנות להגיד לו תודה על עבודה רבה שיוצא לנו לעבוד בכל הדיונים והרבה דיונים שהוא גם לא מוזמן הוא מקפיד להגיע, אז תודה רבה.

בוקר טוב מכובדיי כולם. היעוד כפי שאנחנו הגדרנו את הייעוד של המשרד, כמובן באישור של השר והמנכ"ל ותיקפנו, הוא ללוות את הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל אשר אמונה על בטחון הפנים של מדינת ישראל על כלל חלקיה ומרכיביה. כשהחזון שלנו הוא לגרום לשיפור בביטחון האישי, בחתירה ליצירת חברה בשמירה על החוק והסדר הציבורי ודחיית אלימות ועבריינות מהווים ערכי יסוד מובילים על מנת לאפשר איכות חיים גבוהה לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. תיכף אפרט, אנחנו ביצענו סקרים ואנחנו למדים שהנושא של הבטחון האישי, עבירות איכות חיים הם בחשיבות גבוהה אצל הציבור בישראל ותיכף תראו את הנתונים. הבטחון האישי הוא רכיב חיוני באיכות החיים של אזרחי ותושבי המדינה, אנחנו לומדים את זה מהסקרים, והעורף הוא החזית החדשה, איום הטילים, וכך צריך להתייחס לעורף והטיפול בו.

אנחנו בלשכת המדען ומחלקת המחקר ביצענו מספר סקרים, הסקר הזה שהנתונים לפניכם, אנחנו שאלנו את הציבור לגבי מהם הגורמים המשפיעים על החוסן החברתי, אנחנו רואים ש-46% מהמשיבים אמרו שזה בטחון הפנים, אנחנו רואים לאחר מכן את המצב הביטחוני שהוא פחות, הוא 20%, הפערים החברתיים, המצב הכלכלי וההגירה הבלתי חוקית.

תקציב המשרד לבטחון פנים מתקציב המדינה הוא 3.8% מסך תקציב המדינה. המשרד לביטחון פנים החל את ראשית דרכו עם משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר ועם השנים למעשה גדלנו, יש לנו את הרשות הלאומית לכיבוי והצלה, הרשות הארצית לכיבוי והצלה, יש לנו את הרשות להגנת עדים, יש לנו את האגף לרישוי כלי ירייה שעבר ממשרד הפנים אלינו, יש לנו את הרשות החדשה שאנחנו בימים אלה מתקדמים במיסודה של חיבור כל גופי המניעה, מצילה, עיר ללא אלימות והרשות הלאומית שהייתה למלחמה בסמים ואלכוהול תחת רשות אחת במשרד, אנחנו באים כגוף אחד לרשות המקומית ואנחנו פועלים בכל התחומים, גם בנושא מניעת האלימות, גם סמים ואלכוהול, גורם אחד ולא כפי שהיה בעבר שהגיעו שלושה גורמים לרשות והתנהלו מולה.

למעשה חוק שעבר פה בוועדה ואנחנו נמצאים בהליך היישום שלו, אגב הנושאים שאתם רוצים היום להציג, הליכי יישום בוא נגיד, שהכנסת חוקקה.

ומינהלת הדרום לתיאום האכיפה יחד עם מינהלת ההסדרה, עובדים כתף לכתף בנושא של ההסדרה - - -

הנחיתי לומר כתף ולהטמיע את העניין.

האוכלוסייה הבדואית, ההסדרה, יש מצד אחד את האכיפה, מצד שני ההסדרה. מבחינת התקציב אנחנו היום ב-17.7 מיליארד, ב-2019 אנחנו נגדל, קרוב ל-46,000 משרתים ומועסקים בגופי המשרד וביחידות הנוספות, אנחנו מפעילים מספר מוקדים, יש לנו כתשעה מיליון פניות אזרחים למוקדים בשנה, אנחנו מחזיקים במשמורת כ-21,000 כלואים ביטחוניים ופליליים, ויש ברשותנו כ-460 מתקנים.

מה-17.7 כמה זה של המשטרה נטו וכמה של שב"ס וזה?

12 של המשטרה, של השב"ס בסביבות 3 והשאר מתחלקים במשרד, הכיבוי יש להם 1.3 מיליארד, והשאר זה הגופים האזרחיים של המשרד.

לגבי תחושת הבטחון, אנחנו מדי שנה מבצעים יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר של תחושת הבטחון האישי ופה לפניכם אתם רואים את ה- - -

זה הלשכה מבצעת. שיהיה ברור, זה אובייקטיבי.

הלשכה מבצעת. נתונים מאצלנו ונתונים נוספים שהם אוספים, מהחינוך ורווחה ומגופים אחרים. אנחנו רואים שמבחינת השאלה ששאלנו "כמה אתה מרגיש בטוח ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשיכה" אנחנו רואים את הנתונים של הגברים, גם של הנשים - - -

זו גם שאלה ששואלים בעולם בדרך כלל בתחום הזה.

איפה אנחנו באמת ביחס לעולם עם השאלה הזאת?

אנחנו עם נתון גבוה. הנתונים כאן מדברים - - -

אין לי פה את הסקלה אבל זה מקום מאוד גבוה בעולם המערבי.

זה מעניין שב-2017 מול 2016 יש ירידה קטנה אצל גברים ועליה בביטחון אצל נשים, כאילו מגמה הפוכה.

כן, עדיין יש פער מאוד גדול.

זה כנראה טבעי לכל מקום בעולם.

- - - המנכ"ל ה-15, זה מתעתע. 15 זה המון. בכל אופן, 15% במדינת ישראל בחברה הישראלית מרגישים חוסר בטחון אישי. זה מספר מפלצתי בעיני.

זו השאלה.

לא, הם פשוט לא ענו במידה גבוהה מאוד או גבוהה.

סליחה, אנחנו מדברים כאן על - - -

זה כתוב. כתוב במידה רבה או רבה מאוד. זה המצרפי. זה לא אומר שאחרים הם תמונת ראי - - -

אם אני גר בשכונת תפר והילדה שלי בלילה עדיין עם טלפון עולה, זה אומר שאין לי בטחון.

לא להתפרץ.

זו שיטת הממוצעים. תמיד יש את החריגים וזה לא מלמד על כל אחד ואחד אלא רק על הממוצע.

תודה. תמשיך בבקשה בסקירה.

הלאה, לגבי הנושא של נפגעי עבריינות בני 20 ומעלה, גם את זה אנחנו בודקים, אנחנו רואים שאנחנו במגמת ירידה. אנחנו נמשיך - - -

סליחה, אני לא אוהב להתפרץ. יש התפלגות של אוכלוסיות גם במספרים האלה?

יש לנו. לא הבאנו את זה לכאן אבל נוכל להעביר.

אין מחלוקת שבחברה הערבית כל הנתונים הרבה יותר גבוהים, אבל מפאת קוצר הזמן אנחנו לא נכנסים פה בשעה וחצי הזאת לדריל-דאון, בתכניות ההתעצמות של המשרד אתה תראה עוד מעט איפה נמצא רוב הכסף ואיפה הדגש נמצא והוא באמת בחברה הערבית, מתוך הבנה שהנתונים שם מחייבים טיפול עומק אחר לחלוטין.

לגבי השינויים הארגוניים והמבניים אנחנו למעשה נמצאים בשני מאמצים מרכזיים, אחד זה להשלים את הקמת הרשות החדשה למאבק באלימות סמים ואלכוהול, כשקבענו שבינואר 2019 אנחנו כבר עובדים בצורה מלאה, כבר בתפיסת הפעלה ובתורה אחודה של כל הגורמים, והמאמץ השני זה רה- ארגון של המשרד, כמובן בהנחיית השר, אנחנו עשינו עבודת מטה ואנחנו הולכים לשנות את המבנה של המשרד למעשה בארבעה אשכולות, אחד יהיה התכנון האסטרטגי, השני יהיה הפעלת הכוח, מה שנקרא, כל היחידות שעובדות בשטח, ברשויות המקומיות והאשכול השלישי זה יהיה כל מה שקשור בתקצוב, תכנון ארגון ובקרה והאשכול הרביעי זה כל מה שקשור במינהל ומשאבי אנוש, אבל שלושת האשכולות המרכזיים זה כמובן אלה שאמרתי, אסטרטגיה, התקצוב והנושא של הפעלה ישירה בשטח.

הלאה, לגבי מדיניות השר ב-2018, אני ארוץ על הפרויקטים - - -

יש כמובן עשרות פרויקטים ודגשים, אבל ניסינו להגיד מהם החמישה הנושאים המרכזיים שלפי המדיניות שלי אנחנו מתמקדים בהם, זה קודם כל החזרה לאותו שיטור רגלי, שוטרי מקוף, שוטרים ברחובות ובמרכזים הומי אדם שיכולים לתת מענה לכל אירוע, כולל אירועי טרור, מיידי. השיטור העירוני שזה בהתאם למה ששאל אותי גם היושב ראש, זה חוק שהכנסת העבירה שהוא סוף סוף נתן למשרד באמת השפעה גם על סדר העדיפויות בתוך המשטרה כי הרי גילינו שעם כל הכבוד לשמות ידועים של ארגוני פשיטה, שזה מעניין את כתבי המשטרה בלילה לכותרת, אבל ביום יום מה שמעניין את האזרח זה מטרדי הרעש, זה הבריונות בכביש, זה חסימות החניה, זה האלימות בגנים הציבוריים וכולי, ולכן ההקמה של יחידות שיטור עירוני שעל פי חוק אסור להוציא אותם לתגבורים במקום אחר, הם אחראים רק בתוך השטח המוניציפלי וביחד עם הפקחים של העיריה זה מודל של הצמדה של שוטר לפקח עירוני, המדיניות שלי הייתה של הרחבה משמעותית של השיטור העירוני בעיקר באזורי פריפריה, עוד מעט תראו את המספרים. שלישי, ולא לפי סדר עדיפויות, זה נושא של החברה הערבית כפי שציינתי קודם, בגלל שכשנכנסתי למשרד זיהיתי את המספרים המאוד עצובים ומאוד כואבים שיש שם מבחינת מעורבות בהכל, באירועי אלימות, תאונות דרכים וכולי. הרגל הרביעית זה נושא בטחון ירושלים, תוך הבנה שבביטחון, גם כשהתחיל גל הטרור בספטמבר 2015 כל מה שמתחיל מירושלים בערעור הבטחון, לאחר מכן גולש ליתר חלקי המדינה, ליהודה ושומרון, לא נעים לומר, אפילו לכל המזרח התיכון אם מדובר בהר הבית.

לכן כל השינויים בירושלים, בעיר העתיקה, באזור הר הבית בהשקעות מאוד גדולות והנושא החמישי, מתוך הבנה שלנו אחרי סקרים ומחקרים שהיום הפשיעה נודדת לרשת ובעיקר כשאנחנו מדברים על הדאגה לילדים ולנוער ולמה שהם חשופים, זה היום הנושא השלישי בחשיבותו מבחינת הציבור בישראל, כלומר הבריונות והאלימות, בעיקר המינית, ברשת האינטרנט, הניצול המיני וכל מה שחווים שם ילדים ונוער, כשאנחנו בעצם או-טו-טו משיקים כבר את היחידה הלאומית, המערך הלאומי החדש להגנה על ילדים ונוער.

אלה חמשת הנושאים המרכזיים, מבחינת השקעת תקציבים וכח אדם, כשמיד לאחריהם נושא המאבק באלימות במשפחה, עוד פעם נציג פה עוד מעט בזריזות את המספרים והדגשים, המשך התעצמות רשות הכבאות וההצלה שזו רפורמה שהחלה עוד לפני לאחר אסון הכרמל ואני מקפיד כמובן להמשיך את תהליך ההתעצמות הזה. תחום הכליאה והשיקום שבו יש מהפכה אדירה, גם בזכות החלטת בג"צ שעזרה לנו בהקשר הזה אל מול האוצר לקבל משאבים שבסוף הם באו על חשבון המשרד, אבל לא חשוב, אבל שמו את הנושא הזה סוף סוף במקום הראוי לו אחרי עשרות שנים של הזנחת תשתיות הכליאה והמעצרים במדינת ישראל ופה הציבור יראה שינויים מאוד מאוד גדולים בשנים הקרובות שגם יאפשרו תנאים טובים יותר וגם יאפשרו אחוז גבוה יותר של שיקום אסירים והורדת הרצידיביזם שאנחנו רואים במדינת ישראל של אסירים שיוצאים וחוזרים שוב לבתי הכלא, וכמובן כפי שגם הוצג אתמול לשמחתי הרבה, שיש לנו השנה ירידה של 22% במספר הנפגעים מתאונות דרכים, זה לא קורה במקרה. חלק מזה, אני לא לוקח פה קרדיט, אבל חלק מזה בוודאי קשור לכך שאגף תנועה מיום שנכנסתי נמצא בתהליך התעצמות מאוד מאוד משמעותי, עד כדי שהיום אני כבר מקבל תלונות הפוכות מאזרחים ונהגים ואנחנו נציג פה גם בהמשך את תחום תאונות העבודה שבו אנחנו בתהליך של הקמת יחידה חדשה שתתמחה רק בחקירת תאונות עבודה. אין פה מספיק העמדה לדין, אין פה מספיק ענישה של מעסיקים וקבלנים שלא מקפידים על חוקי הבטיחות ולצערנו נגרמות תאונות שבהם אנשים רבים מקפחים את חייהם, וכמובן תחום הפשיעה החקלאית והטרור החקלאי שבצדק קיבל פוקוס גם מהכנסת בחודשים האחרונים, בלי קשר לנתח הכלכלי שלו, יש לו חשיבות לאומית ויש לו חשיבות אדירה בשמירה על החקלאות וההתיישבות בכל רחבי המדינה.

אין לי אלא להלין על שני מרכיבים שנעלמים מן הדגשים החשובים האלה, דבר אחד נדמה לי ששמעתי במשתמע לפחות, נימה של, אני לא רוצה להשתמש במילה קשה, אבל הורדת החשיבות של כנופיות ועולם תחתון מכתיבים דמי חסות ובון טון בתוך החברה הישראלית וגם היעדרן של הנשים, ששם הדגש צריך, רצח של נשים.

אנחנו ניפרד מיו"ר הכנסת שהולך לסיבוב אצל שרים נוספים. תודה.

יש את זה באלימות במשפחה. זה בתוך אלימות במשפחה.

ודאי לא מתוך זלזול. הוא רק אמר ש - - -

לא אמרתי זלזול, אמרתי שלא מודגש.

משימה נפרדת.

שגם אם רצח נשים הוא פרגרף מאוד שולי, אני חושב שיש אמירה בכך שהמשטרה לא מתעלמת מהתופעה הזאת שהולכת ונעשית - - -

חוששני שאדוני פיספס. אתה רואה אלימות במשפחה?

גם נשים, רצח נשים.

זה אלימות במשפחה. זה.

כן, אבל לתת לזה דגש. כי אתה דיברת על דגשים.

למה, רצח ילדים לא חמור?

ודאי.

אז הכל באלימות במשפחה.

יש הבדל - - - רצח נשים.

בואו נמשיך.

אני אעבור על הפירוט בכל אחד מהיעדים.

יש לנו סדר גודל של עד עוד 50 דקות. אז בוא תנסה בסדר גודל של 15-20 דקות לסיים, ואז נוכל גם עם ח"כים וגם אם יש עוד אנשים שרוצים לשאול. בבקשה.

לגבי השיטור הרגלי, כמובן שהתכלית היא להגביר את הנוכחות והבולטות בריכוזי אוכלוסייה, בריכוזי בילויים, עסקים, במטרה לשפר את הבטחון האישי. אנחנו גייסנו קרוב ל-500 שוטרים ב-81 רשויות וכמובן יש תכנית לגדול. אנחנו כמובן עושים סקרי חוות דעת ובודקים את האפקטיביות של הכוחות האלה. הם ממותגים בביגוד ייעודי ומסודר, וכמובן שהם פועלים בפוליגונים שנקבעים ומסוכמים עם מפקד התחנה ומפקד המחוז ויש לזה שליטה בהחלט מלאה.

לגבי השיטור העירוני, גם כאן אנחנו מטפלים גם בעבירות של בטחון אישי וגם בעבירות איכות חיים. הכוח הזה הוא כוח משולב של שוטרים ופקחים. כל רשות יש את גודל הכוח לפי קריטריונים שקבענו אותם, אנחנו עומדים היום על קרוב ל-900 שוטרים ופקחים, אנחנו פועלים ב-59 רשויות ואנחנו בתהליך של הקמה של 10 יחידות שיטור עירוניות חדשות במהלך 2018, אולי קצת נגלוש ל-2019.

לגבי החברה הערבית אני חושב שאנחנו עושים פה מהלך מאוד משמעותי, גם בהקמת תחנות חדשות, תיכף נפרט אותן, גם אנחנו פועלים באינטנסיביות להגדיל את מספר השוטרים המוסלמים שמתגייסים למשטרת ישראל, היום אנחנו עומדים כבר על 165 מגויסים ב-2018, והקמנו שתי תחנות, ג'סר א-זרקא וכפר כנא ואנחנו נמצאים בתהליך מתקדם, תיכף נפרט.

רואים שינוי שם בעקבות הקמת התחנות?

בוודאי. עוד אין את השינוי המלא, אבל זה תהליך. אום אל פאחם, בקעה - - -

ירידה בתלונות, עליה בהרגשת בטחון?

כשאתה בונה תחנה, אתה מקבל יותר. יש עליה.

יותר דיווח. כן.

ברמה הארצית אני חייב לומר שאני עדיין לא מרוצה מהשיפור בנתונים וזה פחות ממה שציפיתי שיהיה.

זו שנה ראשונה. של כמה תחנות נכון?

כן. של שתי תחנות. אבל באופן כללי, צריך להבין, כשאנחנו רוצים להקים תחנה בישוב ערבי זה תהליך שבמקביל אני מקדם אפילו חוק כדי לעזור לנושא.

אנחנו מסיימים אותו בשאיפה בשבוע הבא.

כי הרבה פעמים יש לחצים פוליטיים מגורמים שמתנגדים להקמת התחנה, כולל איומים על חברי מועצת עיר. היום כדי שעיריה תשכיר לטווח ארוך למשטרה, המשטרה או תרצה לקנות את הקרקע ואם אין אפשרות לקנות אז לפחות לשכור לטווח ארוך. לא יקימו תחנה בעשרות מיליונים אם אין ודאות. כשרוצים להשכיר לטווח ארוך היום על פי חוק, זה הזוי אבל זה המצב, אפילו תחנת משטרה צריך אישור של מועצת העיר. לא מספיק ראש העיר. גם אם סגרנו עם ראש העיר, צריך את מועצת העיר ואז יש איומים על חברי מועצת העיר, אני לא רוצה לתת דוגמאות איפה זה היה, והם מפחדים ומצביעים נגד, ואז למעשה למשטרה אין אפשרות לפתוח תחנה במרכז הישוב, שזה הדבר הכי טוב. זה לא אומר שבינתיים לא מעבים את התחנה שכבר נותנת שירות. לצורך העניין אם תחנת עכו נותנת שירות לכפרים שזה לא טוב, הם נמצאים 20 דקות וחצי שעה נסיעה מעכו, זה לא זמן הגעה טוב, זה רע מאוד, אבל עדיין עדיף לחזק בינתיים את כוח האדם של תחנת עכו כדי שיהיה בכלל מי שמוקדש לתת שם מענה מיידי ולא שייווצר מצב שזה גם רחוק וגם עם תפוסת הניידות של עכו אין בכלל מי שיגיע לאירוע.

לקחת את עכו וזוהיר במקרה מכיר - - -

בגלל זה אמרתי.

לשם ההוגנות, השר יכול להעיד שאני בעד.

לא, אני לא אומר, אני רק רוצה להגיד שהחוק שדיבר עליו השר - - -

לא איימו עליך?

חבר הכנסת יואב בן צור, החוק שדיבר עליו השר מגיע לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית, ב-10 לחודש שזה יום שבא לטפל באלימות במגזר הערבי ואנחנו מ ציינים אותו על ידי קידום החקיקה הזה שמה שהיא תאפשר, שהחלטה על הקמת תחנה תהיה ברמה של ראש הרשות ולא יצטרכו את אישור אסיפת מועצת העיר לצורך העניין, בדיוק בשביל להימנע מהמקרים האלה.

זאת התכנית של התחנות שלנו, מופיע כאן הנושא של - - -

אני ביקשתי בעיקר לנושא הכליאה והמעצר.

תיכף אני אעבור לזה. כמה מילים, בטחון ירושלים אנחנו בהחלט בהתעצמות מאוד משמעותית, גם בתיגבור הכוחות, גיוס שוטרים, גם טכנולוגיות וגם בתהליך מאוד מתקדם של מבט ירושלים, משל"ט שיכיל למעשה את כל הטכנולוגיות שפרושות בעיר מהר הבית, מצלמות תנועה, בגילה הכוונה, שם הולך לקום המשל"ט הזה, משל"ט מאוד מתקדם עם טכנולוגיות מאוד מתקדמות.

וגם מפקד טוב.

וכמובן גם תיגבור של מצלמות. לגבי בטחון ברשת, השר דיבר על זה, אנחנו בזמן הקרוב נשיק את המערך הזה של הגנה על ילדים ברשת, בסך הכל היחידה הזאת מונה כ-130, מתוכם 100 שוטרים ו-30, 31 אזרחים, יש שם תמהיל של אזרחים ושוטרים. גם משרדי הממשלה נוכחים שם. כלומר במוקד הלאומי של המערך הזה יש דסק שותפויות, יושבים שם באופן קבוע חינוך, רווחה, בריאות, פרקליטות, בטחון פנים, משטרה, ועובדים במעגלים קצרים על פניות שכמובן מופנות למשל"ט הזה.

לגבי הנושא של אלימות במשפחה, גם כאן חברת הכנסת עליזה לביא מכירה את זה, אנחנו פועלים בכמה מישורים. אחד – אנחנו סיימנו את הפיילוט המבויים של צמיד אלקטרוני לאותם גברים אלימים וכמובן המשדר לאישה המאוימת.

כשיש הוראת שופט.

כן. כמובן. אנחנו צריכים את זה גם בהסכמה של בני הזוג וגם כמובן בהחלטת בית המשפט. אנחנו מתקדמים עם הדבר הזה, צריך פשוט לנסוע לראות בספרד ובפורטוגל כי יש כמה פערים - - -

זה מעצר בית? על מה אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים לתת חלופה. היום רק נשים יכולות ללכת למקלט. כשיש לנו את הידע הטכנולוגי עם צמיד אלקטרוני שיהיה גם על הגבר וגם על האשה בהוראה של צו של שופט שצריך לשמור על X מרחק. הפיילוט הזה נוסה, הוא לא פיילוט, הוא קיים בספרד כבר מלפני כמה שנים והשר מהרגע הראשון אמר שהוא תומך. יש לנו פה - - - בזמן שמתבזבז לנו, העברנו הצעת חוק בטרומית לפני כשנתיים, משהו כזה, ואנחנו - - - לקדם את זה. אם יש לוח זמנים נשמח לשמוע.

אוקיי. נמשיך.

זה לגבי הנושא הזה ודבר נוסף אנחנו למעשה מקימים 16 מחלקי משפחה, כלומר כל החוקרים והגורמים שעובדים בתחנת משטרה הם היו מפוצלים, אנחנו מאגדים אותם תחת קורת גג אחת ולמעשה זה ישפר את העבודה שלהם ואת הטיפול והמענה לכל אותם מקרים בתא המשפחתי.

כל ה-16 אמורים לקום ב-2018?

2018 ו-2019. כי לא קיבלנו לצערנו את כל המשאבים ל-2018, חלק השר הצליח להקדים מ-2019 ל-2018 את אותם תקנים. חלק מהם אנחנו עושים וחלק מהם יהיו ב-2019 לצערנו.

רק נתון אחד לגבי כיבוי והצלה, את ההתעצמות, חשוב שתראו את ההתעצמות בשנים האחרונות מאז שהרשות הארצית לכבאות והצלה עברה למשרד, אנחנו בהחלט רואים את הנתונים, אנחנו עומדים היום על 2,070 לוחמי איש, והשנה אנחנו מסיימים את התר"ש הראשון, את התכנית החמש שנתית, וגדלנו מ-1,200 כשהגוף הזה עבר אלינו ואנחנו נמצאים היום ב-2,070 ובסיום התר"ש הבאה אנחנו מתכננים להיות למעלה מ-3,000 לוחמי אש. כרגע אנחנו עומדים על 124 תחנות ובתר"ש הבאה מתכננים לגדול ל-194. בטיחות אש, שזה חלק מהכוח המבצעי, כל אותם בעלי תפקידים בתחנות ברמות השונות, אנחנו גם כאן בהתעצמות עומדים על 310 עובדים ומתכננים להגיע ל-400. מתנדבים, שזה כוח מאוד משמעותי גם במשטרה וגם בגופים האחרים שלנו אבל גם בכיבוי אש, אנחנו בסוף השנה נעמוד על 2,500, גם כאן אנחנו רוצים לגדול ל-4,000 המשטרה נמצאת בלמעלה מ-30,000, בהחלט כוח מאוד משמעותי, בטח במצבי החירום. לגבי הרכבים, גם כאן בסוף השנה נעמוד על 422 כלים, התחלנו עם 297 וכמובן מתכננים לגדול לכיוון ה-700.

נעבור לנושא של הכליאה והשיקום.

פה אני מבקש שתרחיב על התכנית שבאמת לא הוצגה עדיין בוועדה, בעקבות גם בג"צ וגם איך הממשלה רוצה להיערך לעמוד בצפיפות.

אנחנו למעשה בעקבות הבג"צ, ניתן פסק דין ב-13.6.2017 והבג"צ קבע שלמעשה נרחיב את שטח המחייה ל-4.5. לאחר דין ודברים, מי שמוביל את המהלך הזה זה כמובן הפרקליטות, הבג"צ תיקן את ההחלטה שלו וקבע שני שלבים. שלב אחד להגדלה ל-3 מטר ולאחר מכן 4.5 מטר. אנחנו למעשה עם ההחלטה הזאת נכנסנו לעבודת מטה מקיפה והכנו תכנית שטרם קיבלה את אישור הבג"צ שהיקפה היא כ-2 מיליארד שקלים, העלות שלה, שלמעשה היא מכילה כמה דברים. ראשית אנחנו משפצים ומרחיבים את המתקנים הקיימים, כמובן אם זה בהוצאת מיטות מתאים מסוימים ואם זה הרחבות נוספות של הקמת אגפים נוספים, אנחנו מדברים על חלופות מאסר שזה נמצא מבחינת תהליך, אני אפרט את הבינוי ולאחר מכן אלך לסעיפים האחרים.

אבל הבינוי זה הכל דברים שייקחו שנים.

לא, יש בינוי קצר שזה מה שנקרא השיפוצים והרחבות של אגפים נוספים במתקנים קיימים.

מה זה קצר, כמה זמן?

זה חודשים, אנחנו לוקחים אשכוביות.

יש פה את השב"ס שאפשר - - -

איפה ש- - -

ומה קורה עם השינויים המינהליים?

כן, הוא רצה להתחיל דווקא בבינוי. אין בעיה. כתוב חלופות מעצר/מאסר, אתה רוצה נתחיל עם זה. אבל אני ביקשתי להתמקד, כי זה נושא שהוצג פה על ידי שב"ס בדיון ואז הלכנו לבג"צ, אמרו יש תכנית, לא יכולים עוד להציג אותה, עכשיו התכנית כבר הוצגה, אושרה בממשלה, אני מבקש שתרחיבו עליה עכשיו.

אני רק אגיד בקצרה ושב"ס ירחיבו. כמו שאתם רואים, הפתרונות מתמקדים בשלושה תחומים. תחום אחד הוא תחום חלופות המעצר והמאסר שלמעשה אנחנו רוצים בו להרחיב כמה שיותר, מי שהוא אדם הכי קרוב לנורמטיבי ואנחנו לא רוצים שהכליאה עוד תדרדר אותו יותר ותהפוך אותו לרצידיביסט ואיפה שאפשר להחליף את זה בחלופה, אז בתיאום עם משרד המשפטים אנחנו מקדמים מספר דברים, גם למשל להאריך עבודות שירות שאפשר להמיר מאסר בעבודות שירות מעונש של עד שישה חודשים לעונש של עד תשעה חודשים.

זה - - - חקיקה?

כן.

זה לצערי מעוכב בוועדת החוקה בגלל דרישות של היו"ר שאין לי כוונה להיענות להן.

זה עבר קריאה ראשונה ועדיין בהליכים בוועדת חוקה.

כן. אם יו"ר ועדת החוקה ימשיך להתעקש על הדרישות שלו, אז כנראה בגלל זה אנשים יהיו - - -

מה הוא רוצה?

הוא רוצה שלמרות שאפשר יהיה להמיר את השישה לעד תשעה, עדיין יהיה אפשרות לנציבת בתי הסוהר לקצר את עבודות השירות.

בשליש.

מנגנון דומה לשליש.

לא משנה בכמה. לקצר את עבודות השירות. כשאנחנו חושבים שזה יקשה מאוד לתכנן את כל העסק הזה כי הרי עבודות שירות זה מול מעסיקים בתחום הפרטי שהם בעצם מסכימים לקבל אליהם - - -

עכשיו אם פתאום יגידו להם לזמן יותר קצר - - -

כן. הוא בנה על מישהו לתשעה חודשים פתאום יגידו לו, "אחרי ארבעה כבר - - -" אני חושב שהצעד הזה שהמדינה עושה יפה וטוב וחשוב, ולא צריך להתחיל לשחק בו יותר מדי אחרי שכל גורמי המקצוע ישבו עליו. זו דוגמה אחת. יש את נושא השחרור המינהלי שזה חוק שמחכה לזה שיו"ר ועדת חוקה יעביר את התשעה חודשים ואז נוכל - - -

זה חוק שצריך לבוא לפה אם אני מבין נכון. בוא נקדם אותו. למה עוצרים אותו. אתה יודע שגם כשאנחנו מתווכחים אנחנו יודעים להעביר את הדברים. אבל - - -

תשמע, בסוף יש לי אחריות כוללת על שירות בתי הסוהר ועל מה שקורה בו. אם עכשיו יתחיל לי איזה שהוא כאוס כתוצאה מנושא עבודות השירות ואני לא יודע שם מה הולך לקרות, אז אני רוצה לדעת, זה משליך על כל התכנון.

מה המשמעות?

השחרור המינהלי, דבר מאוד משמעותי שלמעשה היום על כל תקופה של חצי שנת מאסר יש אפשרות לנציבה בגלל הצפיפות, בגלל שיקולים כאלה ואחרים, לקבוע קריטריונים שהם מאושרים כאן בוועידה במסגרת תקן השחרור המינהלי ולקצר שבוע על כל חצי שנה שנותרה. אם אני טועה תתקנו אותי.

לא שנותרה, שהוא נשפט. זאת אומרת - - -

נכון. שהוא נשפט. למעשה אני הלכתי שם הכי רחוק עם משרד המשפטים שיכולנו לדמיין ואנחנו מכפילים את זה פי ארבעה.

פי ארבעה עד שנתיים, שנתיים עד ארבע פי שלושה - - -

אם אדם שפוט לתקופה - - -

עד שנתיים זה - - -

עד שנתיים התקופות - - - ביחס למה שקיים.

עד שנתיים היום החוק אומר הוא יכול לקצר לו מינהלית 4 שבועות.

לא, על כל - - -

על כל חצי שנה שבוע, שנתיים זה ארבעה שבועות אם הבנתי נכון.

על החצי שנה הראשונה זה שבועיים אז על החצי שנה ראשונה - - - שמונה שבועות.

לא החדש, המצב הקיים כיום שאלתי.

גם במצב הקיים כיום חצי השנה הראשונה מזכה בשבועיים ואחר כך כל חצי שנה- - -

אז זה חמישה שבועות במצב הקיים.

כן. ואז את זה תכפיל פי ארבע.

זאת אומרת 20 שבועות על שנתיים מינהלי. שמה המשמעות של מינהלי? אם אין צפיפות לא מקצרים?

אוטומטי. לא, אנחנו נוריד את תקן הכליאה.

לא, אני שואל נכון להיום.

כן. אם אין צפיפות - - -

זאת אומרת נכון להיום יש מספרי כלואים, אם עברנו את מספרי הכלואים, משחררים. ירדנו, לא משחררים. אין שיקול אחר.

אמת.

ומה הכוונה בחוק החדש?

אותו דבר. הכוונה לא משתנה גם המנגנון לא משתנה. רק משך הזמן המקוצר משתנה. אנחנו נבוא אליך בזמן הקרוב ונוריד את תקן הכליאה לשחרור מינהלי, כך שזה יאפשר באופן רציף שחרור של אסירים.

כן. הבעיה שאנחנו בסיום המושב, וזה אני אומר לך השר, כל החלטה על דחיה כזו תגרום לסיכוי גבוה שזה לא יעבור במושב הזה. וזו המשמעות, אני יכול להגיד כבר כרגע. אני חשבתי שזה כבר היה צריך להגיע מזמן וגם בשבוע האחרון אנחנו לא פה בוועדה. הוועדה לא תעבוד בשבוע האחרון. משלחת של האו"ם בנושא קיימות, יש דיונים ששולחים נציגים מכל העולם.

אני חוזר ואומר. אני מקווה ששרת המשפטים שיש לה השפעה גדולה מאוד על יו"ר ועדת החוקה, אני אבקש ממנה לסיים את החוק של ה- - -

מה שתקוע אצלו תקוע אצלו, בסדר, נדבר על זה אחר כך.

- - -

צריך להיות כיוון שאני שר ויש לי אחריות כוללת על המשרד ואני לא מוכן שחלקים בממשלה יעשו סמטוחה בתוך המשרד שלי והכל צריך להתקדם יחד בתחום הזה ולא דבר אחד יתקדם ודבר אחר לא יתקדם.

אתה אומר שזה לא נכון רק את המינהלי לקדם ולא לקדם את ה- - -

נכון.

טוב. בוא נמשיך.

אם דיברנו על השב"ס, אתה מוכן להתייחס - - -

רק אני משלים. זה חלק אחד שכמובן ההנחיה שלי כמדיניות היא גם להשקיע גם כלפי שירות בתי הסוהר וזה להשקיע וזה יבוא בד בבד עם התקדמות המתקנים החדשים שמראש התשתיות שבהם יאפשרו הרבה יותר פרויקטים של שיקום. צריך להבין, ניהול בית סוהר זה דבר מאוד מורכב, על כל אסיר על פי המאפיינים שלו יש מגבלות, גם עם מי הוא לא יכול להיות, גם באיזה תנאים הוא כן צריך להיות. כשאתה רוצה למשל, וניסיתי לקדם פרויקטים של שיקום באמצעות בעלי חיים או יש מודלים בעולים שאפילו האסירים שוהים וישנים יחד בלילה עם כלבים שהם לוקחים אחריות על הטיפול בהם וכולי, מאמצים אותם. היום בנתונים ובצפיפות הקיימת, גם כשאתה רוצה להשקיע בשיקום יש הרבה מאוד קשיים.

כשאנחנו מדברים על בינוי מתקנים חדשים ואני כבר הנחתי אבן פינה למתקן החדש שמתחילים להקים במגידו כחלופה לכלא הביטחוני הקיים שם, הולך להיות שם כלא סטייט אוף דה ארט, באמת מתחם ענק לכמעט 3,000 אסירים עם עוד דברים שיקומו.

הכל יהיה שם בטחוני?

לא.

אינשאללה שיישאר ריק.

הלוואי. אבל אני מתכוון שיעברו אליו ממקומות אחרים במדינה.

לפחות תפתור את הצפיפות.

אבל הוא כבר יוקם בסטנדרט אחר לגמרי עם יכולת אחרה לגמרי. והמרכיב השלישי, כשאתה רואה ריווח ושיפוץ אגפים, הוא כן קשור גם לאסירים הביטחוניים, אנחנו למשל מעבירים הרבה מהם לאוהלים שהוזמנו כבר בעלות של עשרות מליוני שקלים שיוקמו חלק בקציעות וחלק במגידו, במתקן הנוכחי.

מה זאת אומרת אוהלים לאסירים ביטחוניים? הם יהיו באוהלים?

בג"צ רוצה שיהיה להם X מטרים לכל אסיר.

הם יהיו ברחבה פתוחה כאילו?

לא, מה פתאום.

יכולים לצאת מהאוהל החוצה?

לא, מה פתאום. שעה ביממה לפי הכללים.

אבל אוהל זה משהו - - -

האוהלים בתוך מתחם מגודר.

אבל אוהל זה לא חדר, אז בדרך כלל אתה יכול לצאת ממנו. כשאומרים אוהל זה נשמע לי לצאת. זה אוהל פיזי שאי אפשר לצאת ממנו?

אפשר לצאת, המתחם סגור.

זאת אומרת זה מתחם ובתוכו יהיה אוהל. אבל המתחם פתוח להם 24/7.

נכון. גם האוהל עצמו יחושב לו המטרז' שלו כאילו - - -

לא, הוא שואל האם הם יהיו רשאים לצאת מהאוהל כמה שהם רוצים.

בסביבת האוהל כן כי זה לא תאים נעולים.

זהו, בדיוק. אז זה בעצם רחבה כזו. לא, אני לא פוסל את זה, אני רוצה להבין את זה.

זה גם מיועד לאוכלוסיות מאוד מסוימות. לא לכל אחד.

זה נראה לי תנאים טובים להיות באוהל ככה.

נכון. עדיף מלהיות בחדר שאתה לא יכול לצאת ממנו.

כבר היה לנו בקציעות מתחמי אוהלים רבים כשהיה לנו כמות של אסירים ביטחוניים, לפני שהשר היה בתפקיד, כמויות גדולות.

ברור. אני רוצה רגע לחזור עוד לחלופות מעצר.

רק שניה. כמובן זה הכל בהתאם למאפיינים זה לא אומר שעכשיו מחבל רוצח המונים הולך להיות באוהל, ממש לא. לצורך, יש שני סוגים, ריווח ושיפוץ, אז יש את האוהלים ויש מה שנקרא כספות. כספות זה משהו אחר לגמרי, זה מבנה מוכן מבטון, בלי חלון, שפשוט מביא מנוף, מניחים אותו וזה פשוט נועד להגדיל באופן מהיר את המרווח פר מטר שמחושב לכל אסיר.

אין בו שירותים, אין בו - - -

יש. אבל - - -

רק שאלה לגבי חלופות המעצר.

האסירים החמורים הם בכספות.

מה קורה עם האיזוק האלקטרוני, איפה זה עומד?

האיזוק האלקטרוני הוא בשלב ראשון, הוחלט רק להטמיע את השימוש בו ולהשתמש בכל 750 התקנים הקיימים ולא להרחיב אותו.

זה לאסירים.

היום כמה משתמשים?

לא, רובם זה לעצורים.

אנחנו מדברים על חלופת איזוק אלקטרוני בבית, לאנשים כמו שאמר השר, כמה שיותר נורמטיביים. מדובר רק לעצירים או כלואים?

מתוך ה-750 אנחנו מחלקים את זה 600 לעצורים עד תום ההליכים שהוגש נגדם כתב אישום והם יכולים לשהות בבית עם איזוק, ו-150 נוספים לרמש"א, לרשות שיקום האסיר, זאת אומרת לאסיר בשליש ברישיון שלגביו יש ספקות האם צריך עוד שלייקס - - -

זה חלק מתנאי הרישיון.

מהפוטנציאל, בוא נגיד ככה, כשמסתכלים על כמות העצירים והאסירים היום, כמה סך הכל אסירים היום, סביב 20,000? כמה יש?

קצת פחות.

כמה מתוכם זה אסירים שיכולים להיכנס לבין אם זה לשחרור מינהלי, בין אם זה לעבודות שירות, וכולל על האיזוק האלקטרוני, על איזה פלח אנחנו מדברים, הרי אנחנו לא רוצים להכניס לתוך "החבילה" הזאת את אלה של עבירות חוזרות ונשנות, עבירות חמורות, אלה הם לא קהל היעד האהוד שלנו בעניין ה זה. מדובר יותר על עבירות קלות שזה עבירות של פעם ראשונה. כמה זה מתוך הכמות עצורים?

אז ככה, המינהלי הוא עיוור לכל הסיווגים שדיברת עליהם, זה אוטומטית. אורך מאסר שאדם נשפט, לא משנה אם זו עבירתו העשירית או עבירתו הראשונה, או בטחוני אגב. פלילי ובטחוני באותו סל. מה שכן משנה זה אורך המאסר שלו. אם הוא שופט מעל ארבע שנים הוא לא יקבל מינהלי אלא אם כן ועדת השחרורים תיתן לו שליש. אז במובן הזה יש איזה שהוא בחינת נגד.

מה האחוזים שמקבלים שליש?

כרגע אנחנו מדברים על בערך 20%.

זה בגלל ש-80% עושים בעיות במהלך הכליאה שלהם?

לא. טוב שאתה שואל את זה כי בדיוק עכשיו אנחנו מתחילים מחקר שמנתח את הסיבות האלה. אבל זה לא, זה - - -

הייתי מצפה ההיפך, הייתי מצפה 20% שלא יקבלו שליש.

קודם כל אנחנו בתהליך של עלייה בקבלת שחרור מוקדם.

מ-20% זה לא קשה לעלות, אבל השאלה היא למה זה ככה. אני רוצה להבין. אני לא מתעסק בזה ואני לא נמצא בהחלטות, אני שואל מדוע הרוב המוחלט של העצורים הכלואים מסורבים לשליש.

השאלה היא האם הם הכינו תכנית שיקום מותאמת, האם המסוכנות שלהם - - - כך אומרים, - - - על ידי התכנית שלהם והאם באמת ההתנהגות שלהם במאסר סיפקה.

זאת אומרת זה לא מספיק שהוא היה עציר שאסור, שלא עשה בעיות, בוא נגיד בעיות שוליות. ברור שלכולם יש קצת - - - אבל זה לא מספיק.

לא.

צריך לראות שהוא כבר נחשב לא מסוכן.

חייב להיות משולב בתהליכי - - - ושיקום במהלך המאסר.

הדבר היחיד שאני יכול להגיד שלדעתי הבעיה זה בדיוק בזה. זאת אומרת אם זו הבעיה אז איפה שהוא אנחנו לא עושים מספיק את התכניות האלה ואנחנו יורים לעצמנו ברגל. כי מה קורה? אנחנו דורשים דרישה מאוד אלטרואיסטית, בסדר גמור, אני רוצה לוודא שהוא לא מסוכן, שיש לו תכנית, הכל טוב, אבל הוא לא עושה את זה אז אנחנו לא משחררים אותו. אז יש פה איזה אבסורד.

לא, אבל היום אנחנו נמצאים בתהליך אחר לגמרי בשב"ס. אני חושבת שמזה כשנתיים ששב"ס מפעיל מסגרות של טיפול ושיקום בכל בתי הסוהר, עם התאמה לצרכים הייחודיים של כל אסיר ואסיר. היום אנחנו במצב שבו אין אסיר שרוצה טיפול או מתאים לטיפול ולא נמצא במסגרת. צריך לקחת בחשבון שבתהליך השחרור יש עוד חלק שהוא צופה פני קהילה וועדת השחרורים, כשהיא בוחנת את ההחלטה לשחרר - - -

אז את אומרת לי שהם לא רוצים את התכניות האלה? אומרים "אני לא רוצה את השליש, לא רוצה את התכנית"?

לא, רוב האסירים משולבים בתכניות. הבעיה היא שבסופו של דבר בוועדת שחרורים הם בוחנים גם את היכולת שלו להשתלב בקהילה ואם אין מסגרת של המשך רצף שיקומי בקהילה - - -

מה, אם אין לו עבודה בקהילה אז הוא - - -

לפעמים זה עבודה, לפעמים רוצים שהוא יהיה בתוך מסגרת של הוסטל או פיקוח וכשאין תמיד מענה שיקלוט אותו בקהילה או אין לו תכנית המשך, ועדת השחרורים נוטה שלא לשחרר.

מה יקרה אחרי השליש? גם לא יהיה תכנית, נכון?

אחרי סיום המאסר?

אז משחררים אין ברירה ויוצאים.

כן.

אז מה הרווחנו בזה?

זה לא ששב"ס מנהל את ועדת השחרורים. כידוע ועדת השחרורים היא ועדה שהיא שיפוטית.

אז הבעיה זה ועדת שחרורים?

לא אמרתי שזו בעיה. אני אגיד משהו טכני. אחת הבעיות הגדולות שלנו, לא בעיה, אני חוזרת בי, הסיבה להיעדר השחרור בשליש היא גם אורך המאסר. אורך מאסר קצר שחלק ניכר ממנו הוא כעצורים, אז הם עוד לא מתחילים להיות משולבים בטיפול ואז - - -

את צודקת. זו בעיה. זו בעיה שאדם יושב בתור עצור ועובר את כל הכליאה שלו בתור עצור. זו בעיה, זה לא הגיוני.

למעלה מ-58% שפוטים קצר היום.

מה זה נקרא קצר? כמה זמן?

עד שנתיים. עד שנה אפילו. הם לא מגיעים בכלל, הם לא מספיקים להגיע לוועדה וזו אחת הסיבות ששינינו, אתה רואה, יש הרחבת סמכויות. הנציבה, כדי שהיא תוכל לשחרר, עד שנה.

הענקת השימוש בסמכות קצין לשחרור בתחנה?

לא.

טריבונל.

אישור מינהלי.

לא.

כתוב. מינהלי. מה זה טריבונל בסוגריים?

זה טעות. זה שחרור בשליש.

אז הרחבת סמכות נציבה לשחרור טריבונל. מה זה, אני לא יודע מה זה.

לשחרור על תנאי. אני אתייחס. נתחיל מזה שלמעשה שחרור על תנאי של אסיר לאחר שהוא סיים שני שלישים מהעונש שלו, מותנה לפי החוק בשתי דרישות יסוד. אחת זה שהוא יימצא ראוי לשחרור והשנייה שלא נשקפת ממנו מסוכנות. כל אחד משני הרכיבים האלה למעשה ועדת השחרורים עומדת על קיומו או אי קיומו על בסיס מגוון של שיקולים. יש אסירים שבגלל אופי העבירה שלהם נדרשות חוות דעת מקצועיות שמנסות לנבא את רמת המסוכנות שנשקפת מהם עם השחרור, אם זה באלימות במשפחה, גילוי עריות, מסוכנות מינית, מקרים של חולי נפש או לוקים בנפשם.

אני עוצר אותך, אני חייב להגיד לך שאני לא מחפש את השחרורים באלימות במשפחה. יש אבל לא מעט אירועים אחרים שבהם כן יכולים להיות שחרורים, מתאונות דרכים לצורך העניין לעבירות שהן בסף, יכול להיות שמקבלים עליהן כליאה אולי ארוכה אבל בוא נגיד בסף הנורמטיבי הן לא בקיצון של אלימות במשפחה.

דווקא אלה לא רבים.

זה מה ששאלתי אבל.

האפשרות לשחרור מוקדם בפני עצמה - - -

רציתי לדעת על כמה אנחנו מדברים.

אלה לא רבים. אנחנו בבחינה שעשינו שבאמת אופי העבירות - - -

כליאה ראשונה, עבירה - - -

רוב האסירים, גם אם יושבים על עבירות שהן לא עבירות אלימות ישירות, יש באופי העבירות הזה הרבה מאוד אלימות והרבה מאוד אסירים נדרשים לטיפול בנושא של אלימות, בנושא של הפחתת מסוכנות, גם אם העבירה שלהם היא לפעמים אי ציות לרמזור אדום ונסיעה פרועה בכביש, אנחנו רואים שם שיש בסיס מאוד עמוק של אלימות שדורש התייחסות וטיפול ייעודי ואינטנסיבי בנושא. אז זה לא כזה פשוט.

את יודעת להגיד שמתוך העד שנתיים של עבירות ראשונות, על כמה אוכלוסייה אנחנו מדברים?

עד שנה אנחנו מדברים על משהו כמו 5,000 ומשהו אסירים. זה כן. ככלל. שפוטים לעד שנה. זה לפחות מהנתונים של השנתיים הקודמות.

אז יש פה מספר לא נמוך של 25% מכלל האסירים שעל פניו, עד שנה, את יודעת, אני לא יודע להגיד כל אחד לגופו של עניין אבל גם היה אפשר להוסיף אחרים אולי לעד שנתיים, אבל אני אומר, זה המספר שממנו אתם צריכים להתחיל לפעול.

אני אתייחס בהקשר של שחרור על תנאי, שבאמת הקבוצה הזאת של אסירים שאנחנו לפחות זיהינו כעד שנה, באמת ההליכים של שחרור על תנאי בוועדת השחרורים כפי שהם כיום פחות מותאמים למאפיינים של האוכלוסייה הזאת, במובן הזה שבאמת רובם מנוכים להם ימי המעצר ברגע שהם נשפטים ואז היתרה של המאסר שנותרת היא קצרה מאוד ולא מספיקה להליכים משמעותיים. יש עוד היבטים שקשורים להליך בפני ועדת השחרורים בנושא של קבלת חוות דעת, גיבוש שלהם, שאורכים זמן ואז למעשה הם לא מגיעים. אני רק אגיד שהעניין הזה כרגע על שולחנה של ועדת חוקה, תיקון חוק במסגרת הערכות לבג"צ, כבר בדיונים.

אולי אני אוסיף משהו. בעניין הזה גם שב"ס זיהה את הצורך הזה בהתערבות בתקופות מאסר קצרות והיום חלק גדול מהטיפול באסיר, שהוא טיפול מאוד ראשוני ורק ההכנה לקראת שחרור מתחיל בבתי המעצר, פתחנו מסגרות רבות בבתי המעצר השונים, קיימנו והקמנו מסגרות לאסירים שפוטים קצר, כמו בבית סוהר כרמל שזאת מחלקה לטיפול בסמים, לאסירים שפוטים קצר, בבית סוהר אלה מחלקה לטיפול באלימות בשפוטים קצר, ועוד בתי סוהר שונים שבהם ייעדנו מחלקות ייעודיות לאסירים ששפוטים לתקופה קצרה. גם אם זה לא טיפול שמגיע עד לסיומו, אבל זה מכין אותו לקראת השחרור.

טוב. השר, אני חושב שהעבודה הזאת של חלופות מעצר/מאסר היא עבודה מבורכת, אני חושב שצריך לקדם אותה ובאמת בעניין הזה אני בהחלט רואה את החשיבות שגם אתה רואה לה, וגם שאנחנו נספיק לעשות את זה במושב הזה, עם כל המורכבות של העניין הזה, זה משהו שלא צריך להיעצר. כמובן הבינוי והריווח ששוחחת עליהם אנחנו נראה מן הסתם תכנית מסודרת עם מספרים פה גם בדיוק על כמה מטרים וכל הדברים האלה, אני מניח שזה נמצא. אני יכול להגיד שני דברים שבעיני מאוד בעייתיים, אחד זה ה-20% שמקבלים שליש, זה מספר לא הגיוני וזה אומר שיש לנו איזו שהיא בעיה במערכת בעניין הזה. לתפיסתי ניכוי השליש צריך להיות במספרים יותר גבוהים ולמנוע ממי שלא צריך לקבל ולא להיות בסיטואציה שרק יחידי סגולה מקבלים את הדבר הזה.

דבר אחרון, שזה בעיה שאתה מכיר כמובן היטב, כל מה שקשור למעצרים, שהיושבים במעצר עד תום ההליכים - - -

מאיזו בחינה על השליש, לא הבנתי. קודם כל זו ועדה לא של שירות בתי הסוהר, זו ועדה של משרד המשפטים.

זה הנהלת בתי המשפט.

נכון. אבל בסופו של דבר גם יש עניין של המלצות ויש עניין של הבחינה של הדבר הזה וגם דיברה פה היועצת המשפטית, אבל אני מסתכל על זה כהסתכלות כללית, לא כל דבר שאני אומר פה בהכרח זה רק למשרד הבט"פ, אבל העובדה הזו שאנחנו במצב הזה בין אם זה בגלל דרישות משטרה או לא, נבדוק. אבל בכל מקרה צריך להיות ההיפך, ודבר נוסף זה גם נושא העצורים, וגם פה יש פה חלק שקשור לשב"ס וחלק שלא קשור לשב"ס. ברור שהתהליכים זה בתי המשפט שלוקח הרבה זמן עד שעציר מסיים את ההליך המשפטי שלו, אבל הדבר הזה בכלל בעניין הזה של אישור מעצרים שבסופו של דבר נגמרים גם ללא כתב אישום, אנחנו נמצאים במציאות שלדעתי רוב המעצרים נגמרים ללא כתב אישום, שזה ברור שיהיו תמיד מעצרים שייגמרו ללא כתב אישום, זה חלק מהעניין. אבל זה שזה הופך להיות רוב, ובעיקר מה שמעניין אותי לדעת, מי שעצור פעם ראשונה והוא גומר בלי כתב אישום, זה אירוע שיכול לתפוס אנשים נורמטיביים, שבסופו של דבר אנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. לזה אני גם יכול להוסיף את כל ההתייחסות בכלל לכל הנושא של המעצרים וההובלה לבתי משפט, אני חושב שהיה פעם איזה פיילוט, לא יודע אם עשיתם אותו, של מה שנקרא צילומי וידאו, וידאו קונפרנס, איפה זה עומד? למה זה לא הצליח להתקדם?

אנחנו והאוצר תומכים בזה תמיכה מלאה ומוחלטת, לצערנו הרב משרד המשפטים בגלל שהנהלת בתי המשפט מתנגדת, ודרך אגב, גם היועץ המשפטי לממשלה תומך בזה, גם רז נזרי שעבד על זה מולנו בשם היועץ תומך בזה, השופטים הוד מעלתם החליטו, לא יודע, אולי הם חוששים שירדו להם תקנים אחר כך אם אפשר יהיה פחות לשנע פחות אסירים. לדעתי זה היה חוסך גם סבל לאסירים בסופו של דבר, את כל הטלטול והשעות הרבות בדרכים.

מסכים איתך.

זה מקובל מאוד בעולם ומשרד המשפטים הגביל אותנו בצדק, לא לכל ההליכים המשפטיים, להליכים הראשוניים של ההרשעה וכולי.

אז איפה זה עומד?

זה תקוע בגלל ההתנגדות של הנהלת בתי המשפט. שרת המשפטים מקבלת את ההתנגדות.

אנחנו נקדם את זה.

זה חוק שתקוע בגלל ההתנגדות - - -

יש חוק כבר?

מזמן. האוצר ניסה גם בחוק ההסדרים - - -

איפה החוק עומד היום?

שניה. הסיכום שלי עם האוצר היה שזה יקודם באמצעות חוק ההסדרים. היועץ בהחלטה כנראה של שרת המשפטים עצר את זה בגלל, בדקנו לעומק וגם האוצר בדק – נציג האוצר נמצא כאן – בגלל התנגדות בתי המשפט, יש תמיכה מלאה, זה מקובל בעולם, זה יחסוך כסף וזה יחסוך טלטול וסבל לאסירים.

אני מסכים איתך. אני כבר אומר - - -

אני רק אגיד - - -

לא, אל תתפרצי. סליחה. אני מסכים איתך ואני כבר אומר שאני אבדוק את זה ואם צריך אני אקדם את זה בחקיקה פרטית, בוודאי בתמיכתך, בתמיכת המשרד, אנחנו נטפל בקשיים שיהיו. אני מאוד בעד, זה פשוט סבל מיותר וגם תקציבית מיותר. אני לא רואה סיבה שלא.

אל תטעה, הסנגוריה תגיד לך שחייבים את זה. אם לעזור - - -

אני מניחה שיש טעמים גם נגד, אני פשוט לא מצויה בפרטים, אבל אני מניחה ש- - -

אבל רז נזרי סיכם איתנו, בכתב, הכולל על איזה הליכים זה יחול.

זה אני לא מכירה.

חברת הכנסת עליזה לביא בבקשה.

תודה יושב ראש הוועדה. אדוני השר, אני רוצה לציין את זה שאתה נמצא כאן וגם נציגי שב"ס, קיימנו שני דיונים ודיון אחד באדיבותך יו"ר הוועדה, על כל מה שנודע לנו, מהתקשורת בעניין של סוהרות, התעמרות בסוהרות בכלא גלבוע וגם שמענו לאחרונה בכלא מגידו. האם תוכל להתייחס, האם קראת לנציבה, יש חקירה, אבל מעבר לחקירה האם זה דפוס, האם בדקת את העניין, אנחנו מוטרדים מאוד.

קודם כל, מה זה בודק את העניין? אני מתייחס בשיא הרצינות ובשיא החומרה לפרסומים וזה מחייב אותי כמובן לעשות כל מאמץ כדי לבדוק את זה. אבל צריך לבין ששר הוא לא גוף חקירתי. בשביל זה יש משטרה, בשביל זה יש גופי חקירה, יש גם גופים פנימיים של שירות בתי הסוהר. חלק מהפרסומים נמצאים בחקירה של היחידה לחקירות סוהרים של משטרת ישראל, אני מדבר על האירועים של כלא גלבוע, והם נמצאים בחקירה די מתקדמת אפילו, אני מקבל עדכונים כלליים ככל מה שמותר לעדכן אותי כגורם פוליטי ואני מקווה שהחקירה הזאת תסתיים בימים או בשבועות הקרובים לכל היאוחר. אני עוקב אחרי החקירה הזאת באופן אישי.

לגבי הפרסומים האחרים, עוד פעם - - -

כלא מגידו - - - האם - - - שתבוא ותחדש את הנהלים, או צפות עדויות מאוד קשות - - -

אני לא חושב שיש בעיה בנהלים, אני חושב שהנהלים הם מאוד ברורים והטרדה מינית היא הטרדה מינית וסגל של כלא צריך להתייחס אליה בחומרה ואם היא עולה לכדי עבירה פלילית גם להתייחס אליה כאל עבירה פלילית. צריך לזכור, וזו הדרישה שלי הרבה פעמים משירות בתי הסוהר, שכאשר אנחנו עוסקים במחבלים מורשעים שהם יושבים מאסרי עולם, אין מה להרתיע אותם בחקירות פנימיות, כי מה תעשה, תוסיף לו עוד חודשי מאסר או שנות מאסר למאסר עולם? זה לא מרתיע. ההרתעה צריכה לבוא דרך תנאי המאסר שלהם, דרך פגיעה קשה בתנאי המאסר שלהם ולכן אני הקמתי לאחרונה גם ועדת בירור שהתכנסה אתמול פעם ראשונה, בראשה יושב גונדר אבי ועקנין, גונדר בדימוס, יחד עם ניצב בדימוס שלומי קעתבי והיא אמורה בתוך 90 יום לתת לי המלצות איך אפשר באמת גם להתמודד עם תופעות כאלה של האסירים הביטחוניים על ידי פגיעה בתנאי המאסר שלהם או המעצר, עד למינימום שהדין הבינלאומי מחייב. אבל שוב, צריך לזכור, אין באמת הרתעה בדין הפלילי כנגד מי ששפוט ממילא עד יומו האחרון לשבת בכלא, אלא על ידי פגיעה בתנאי המאסר שלו, מעבר לזה לגבי הסוהרים והסוהרות, והגנה על סוהרות והיחס של מפקדים כלפי עבירות כאלה ואיך להגן עליהן, ודאי שיש נהלים בנושא הזה וודאי שכל חריגה מהם צריכה להיבדק משמעתית או אפילו פלילית אם עולה חשד לפלילים, אף אחד לא מנסה בשב"ס, להתרשמותי, לטייח שום דבר, ונפתחות חקירות ומועברים נתונים ומושעים מפקדים גם אם צריך, כל הדברים נעשים.

מה עם - - - נווה תרצה?

סליחה, לא להפריע. זוהיר בבקשה.

שתי שאלות קצרות, אחת אפרופו העניין של האסירים. אני באמת מאוד מקווה שבכהונתך תמצא את הדרך להגדיל את שטח המחייה של אסירים שלפעמים באמת נענשים פעמיים, בפעם הראשונה עצם העובדה שהם מוקצים מחמת מיאוס מהחברה הישראלית וב. הם לא מקבלים יחס של צלם אנוש בתוך שטח מאוד מאוד קצרצר, אני חושב שמדובר ב-3 מטרים כאשר הסטנדרט הבינלאומי מדבר על 4.5 מטרים לאסיר.

הנקודה השניה, רציתי מאוד לדעת - - -

לא הבנתי מה השאלה. סליחה.

השאלה, להגדיל את שטח המחיה.

כבר יש החלטה.

זה מה שהסברתי.

לא, אני מקווה שזה יעמוד ממש בסדר העדיפות הגבוה של המשרד. הנקודה השניה שרציתי לברר אותה איתך אדוני השר, היא בעצם מה תפיסת העולם של המשטרה בקשר להפגנות. הפגנה היא אמצעי מאוד קריטי במדינה דמוקרטית, זו זכות מוקנית כמעט בכל היקום ונדמה לי שבתקופה האחרונה, כאשר מדובר באוכלוסיות מסוימות המשטרה נוהגת באלימות כלפי אלה שמנסים לממש את זכותם להפגין וראינו כמה מקרים שבעצם אולי לא רק מגדישים את הסאה של העניין הזה אלא גם מעמידים בפנינו מציאות שאולי השוטרים לא ממש מפנימים את זכותם של אזרחים במדינת ישראל להפגין ולכן התגובה לפעמים היא תגובה אלימה וקשה.

אני לא מקבל את האמירה הגורפת שלך והמכלילה וצר לי שחברי כנסת נוהגים בדרך הזאת כשהם הרבה פעמים מתקוממים נגד הכללות כלפי ציבור שהם משתייכים אליו. אני נגד הכללות מכל סוג ומכל מין. גם נגד כל השוטרות והשוטרים אני לא מוכן שיעשו הכללות. יש 33,000 שוטרות ושוטרים, שוטר על פי חוק מוסמך להפעיל כוח כדי לעמוד במשימתו, שהיא הרבה פעמים להגן על כלל הציבור ועל האינטרסים של כלל הציבור מפני הפגנות אלימות, הפגנות לא חוקיות, הפגנות שבהן נחסמים צירי תנועה חיוניים שאולי בגלל העיכוב האמבולנס לא יגיע בזמן כי חסמו את הכביש וימותו אנשים חפים מפשע, או שלא יוכלו אנשים להגיע לחנויות פתוחות ולקנות בהן והאנשים שם יפשטו את הרגל. לכן שולחים את השוטרים, זה אתה שולח אותם ואני, והשוטרים לא באים שם מטעם עצמם ולא לשם הנאתם ולכן המחוקק שזה גם אתה אדוני, הסמכת אותם להפעיל כוח. אם שוטר מפעיל כוח בניגוד לחוק ושלא לצורך, מקומו לא במשטרת ישראל והוא צריך כמובן לעמוד לדין פלילי ולשלם את המחיר. אבל לא על בסיס תמונה אינטרסנטית כזו או אחרת של כלי תקשורת אני כשר כבר אחרוץ את דינו. בשביל זה יש גוף אובייקטיבי במשרד המשפטים שנקרא מחלקה לחקירות שוטרים, שהוא ורק הוא, לא אדוני במלוא הכבוד, לא אני ולא אף אחד אחר מוסמך לקבוע על פי תמונה מהטלוויזיה שהשוטר פעל שלא כדין. עובדתית בסופו של דבר גם כשיש אירועים מאוד קשים ועצובים כמו אירוע אום אל חירן שחברי כנסת פה יוצאים מגדרם בהכפשות וכולי, בסוף אחרי חקירה ארוכה מתברר שהשוטרים פעלו כדין ולכן עוד פעם, אף אחד לא רוצה - - -

זה לא מדויק.

זה מדויק ביותר.

זה לא מדויק.

מדויק ביותר. אין מילה אחת ממה שאמרתי שלא הייתה מדויקת.

לא, אבל - - -

חבר הכנסת זוהיר בהלול, עשינו פה דיון, - - -

יכול להיות שהיו גרסאות, אבל אנחנו במדינת חוק ובמדינת חוק הגורמים המוסמכים - - -

עשינו פה דיון. אני לא נכנס לזה עכשיו. תודה. חבר הכנסת סמוטריץ משהו? תודה. אני נותן רק שתי שאלות, בבקשה גבירתי ובני. בקצרה.

אבל למה קטעת את ה- - -

אני אגיד לך, כי עשינו פה דיון ארוך עם מח"ש והם ישבו - - -

זה נכון - - -

לא ניכנס לזה עכשיו. אין לנו זמן. יש לנו שתי דקות לסיים. אני יכול להגיד לך שמה שאמר השר, ישב פה פרקליט המדינה והצדיק את אמירתו של השר ולכן אני לא הולך להיכנס לזה עכשיו. אתה מוזמן לשמוע את הפרוטוקול. בבקשה.

אני משדולת הנשים בישראל.

יש לך דקה.

אני אהיה מאוד קצרה. לפני יותר משנה וחצי בנובמבר 2016 ישבנו כאן ודיברנו על תנאי הכליאה של אסירות בנווה תרצה ודובר על זה שהן סובלות מתנאי כליאה מאוד קשים. שמחתי לראות שכתוב כאן שתהיה העתקה של הכלא, אבל לא הבנו כל כך מה לוחות הזמנים ומה הכוונה מתי זה יקרה.

אוקיי. זהו. שאלה אחת. אני מתנצל.

רק להגיד על רצח נשים שיש פער עצום בין הבהילות שבה אנחנו מרגישות בשטח, כל שבועיים וחצי נרצחת אישה, לבין זה ששמענו על האזיקונים ושמענו על זה שמקימים 16 מחלקי משטרה, אבל דרושה תכנית חירום כי נשים נרצחות כל שבועיים וחצי ואין תחושת בהילות מצדכם ואין אמירות - - -

תודה. זה אחד. בני בבקשה. דקה לרשותך.

אדוני היושב ראש, כבוד השר. אני רוצה רק להיכנס לנושא אחד, הסמכויות שלך כשר כלפי המשטר, אם יש לך את העוצמה ואת הכוח להעמיד אותם לגבי יושרה וחקירות. אני אתן דוגמה.

א יאפשר להיכנס לחקירות בתוקף.

לא, יש חקירות בתוקף אבל הוא יכול להתערב אם הן לא נעשות ביושרה.

הוא לא מתערב בחקירות בתוקף.

אני אתן דוגמה למשל. ההדלפות של הקלטות של ניר חפץ מתחילת כניסתו לתפקיד. זה רק משטרת ישראל ואני אומר לך שניר חפץ נכנס כחפרפרת עבור גורם מסוים כדי לסחוט את ראש הממשלה. ואת זה במקום להביא עד מדינה- - -

תודה. זה מפריע עכשיו. בני זה מפריע. תודה רבה. אני מבקש התייחסותך למה ששמענו.

קודם כל לגבי האמירות, נווה תרצה זה חלק מהלו"ז של הבינוי של בתי כלא חדשים.

זה ארוך קצת. אנחנו עד סוף 2019 מייצרים 1,000 מקומות עם כל מה שאמרנו, האגפים.

נכון. אין דרך אחרת.

זה לא יקרה ביום אחד.

כמה? שנתיים? עשר? תגידו מספר.

כל התכנית אמורה להתבצע בתשע שנים. איפה על הגרף הזה יוצא נווה תרצה אני לא זוכר, אבל אני יכול לומר לך שאני אישית ביקרתי בנווה תרצה לפני כחודש ואנחנו פועלים לעשות שם הרבה מאוד שיפורים. אני שוחחתי עם האסירות ואני חושב שהמצב הוא פחות קטסטרופלי מאיך שגבירתי מתארת אותו. דרך אגב, בימים האחרונים אני גם הנחיתי להקצות תקציב למזג את כל בתי מעצר הימים במדינת ישראל, ואנחנו עושים שיפורים כל הזמן במקומות הללו.

אני מציע באמת כדי שלא נצא על רגל אחת, תגדירו בצורה מסודרת.

אני מציע גם אם הוועדה תרצה לבקר בנווה תרצה אני אשמח מאוד להציג את המצב שם. אבל אני בהחלט עוקב אישית ומבקר וקשוב מאוד למה שקורה. לגבי נושא רצח נשים, אני לא יודע למה היא אמרה את מה שאמרה, אני אישית מטפל אישית, עוקב, בודק את המשטרה בכל פעם שקורה אירוע אסון כבד כזה של רצח כדי לדעת מה הייתה המודעות ואם הייתה, ואם אפשר היה לטפל יותר טוב או למנוע, עוד פעם, זה לא יעזור מה שאני אומר כי הממוצעים לא עוזרים כי כל טרגדיה היא טרגדיה. אבל הנתונים הם לא תומכים את מה שאמרה כאן מנכ"לית השדולה, אני לא יודע למה את מחייכת, אני אשמח שתציגי את הנתונים לעומת שנים עברו ותגידי אם יש הצדקה לאמירה שאמרת.

לא נותנים לי כל כך לדבר- - -

מה לעשות, אנחנו צריכים לסיים.

בסדר, אבל אני אשמח להגיב אם תרצה.

אני מציע כך, כדי שנתקדם לגבי נווה תרצה, השיפוץ, תביאו לנו מסמך עם לוחות הזמנים המתוכננים ונפרסם את זה באתר הוועדה.

נווה תרצה זה לא שיפוץ. זה בינוי חדש. שיפוצים נעשים כל הזמן.

בסדר. לוחות זמנים לעניין. אתה רוצה להגיד מילה לגבי השאלה של בני? אני חושב שהיום החוק מסדיר את זה שאין לו סמכות - - -

בני יודע את האמת אבל יש לו עניין להגיד את דברו, בסדר. אם עד היום בני לא שמע ולא יודע שהדלפות בכלל יכולות להיחקר רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אז אני אגיד את זה עוד פעם ושוב, לי אין סמכות לחקור שוטרים, מה עוד שבפעם האחרונה שחקרו הדלפה מחקירות של ראש ממשלה התברר שהיא בכלל מהפרקליטה המלווה. אני מדבר לפני 12 שנה - - -

אבל אני אומר - - - לוקחים אדם עד מדינה - - -

שרים לא מאשרים עדי מדינה, וגם את זה אתה יודע. והדלפות יכולות לבוא גם מעורכי דין של נחקרים וגם את זה אתה יודע.

טוב. אנחנו צריכים לסיים, אני רוצה קודם כל להודות לשר גלעד ארדן שבא והציג את הדגשים של המשרד לבטחון פנים, לכל הצוות על העבודה. יש לכם מגוון נושאים, כל אחד מהם עולם ומלואו ואני רוצה להגיד לך השר, שאני עובד עם המשרד בשוטף ואנחנו רואים את העשייה, בין אם זה בתקנות כלי ירייה שנעביר עכשיו וכל מה שקשור לתנאי מעצר וכיבוי אש ובאמת יש הרבה מאוד מה לעשות ועושים הרבה. אני מודה לך על היום הזה ובהצלחה לכולם. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.