פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



37
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 677
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 9:07

הצגת תכנית העבודה של משרד הפנים

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
טלב אבו עראר
יעקב אשר
זוהיר בהלול
יואב בן צור
אחמד טיבי
חמד עמאר
לאה פדידה

בני בגין
איתן ברושי
יוסף ג'בארין
מיכאל מלכיאלי

שר הפנים אריה מכלוף דרעי
מרדכי כהן - מנכ"ל משרד הפנים

ורד קונסטנטין - יועצת מנכ"ל משרד הפנים

ליאור שחר - מנהל אגף בכיר תכנון מדיניות, משרד הפנים

אדית בר - מנהלת מינהל הפיתוח, משרד הפנים

אלי רגב - משרד הפנים

ורד פולק - רמ"ח מדיניות בלוט"ר, מל"ל, משרד ראש הממשלה

רועי צור - ראש צוות ממשל, משרד רוה"מ

איתי טמקין - רכז פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

רמי בוסי - רח"ל, משרד הבטחון

ד"ר שירלי אברהמי - יחידת כת"ף, הכנסת

אביב סקירה - ראש תחום בכיר, יחידת כת"ף, הכנסת

חיים נוגנבלט - יו"ר איגוד הקב"טים, השלטון המקומי

רינת בניטה - חוקרת, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

אורלי לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

ישראל נדיבי - מנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

דנה דקו מדנס - מנהלת המח' המוניציפלית במש"מ, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הבטחון במש, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

רחלי נבנצל - אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

חגית בצלאל - אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

ביאן קבלאן - ראש הרשות, מועצה מקומית בית ג'אן

בני פרץ - פעיל חברתי, מוזמנים שונים

יניב הדסי - ראש צוות, מוזמנים שונים

שירה קאהן - חוקרת, פורום קהלת

דוד דהאן - יור, הארגונים החברתיים בכנסת

רעות קינן - סמנכל"ית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים

דניאל פינטו - כלכלן, התאחדות התעשיינים

דוד קריספיל - מנהל אגף מבצעים, איחוד הצלה

ג'וני בכור - פעיל, המשמר החברתי

איציק פרי - פעיל, המשמר החברתי

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

שמרית גולדנברג - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמחה פולק - התנועה למשילות ודמוקרטיה

מרים זלקינד - עו"ד, שדולת הנשים בישראל

בני פרץ - יו"ר, הפנתרים החברתיים

ברוך עדיקה - מוזמן/ת

רונית זר - מוזמן/ת

איתן הורן - מוזמן/ת

קתרין בן צבי - מוזמן/ת

שושנה דינה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את עירית ירושלים

לאה קריכלי

עופרה ארגס - חבר תרגומים


הצגת תכנית העבודה של משרד הפנים

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה בנושא של הצגת תכנית העבודה של משרד הפנים בהשתתפות שר הפנים השר אריה דרעי ומנכ"ל משרד הפנים גם כן, מרדכי כהן. חברי הכנסת, חברות הכנסת, שלום לכולם. בעצם הישיבה הזאת היא יוזמה של יום דיונים מרוכז בו יוצגו תכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים בכנסת. מי שיזמו והרימו את היום הזה זו יחידת כת"ף, כאשר המסר העיקרי אני חושב הוא שהכנסת ביום הזה תתמקד בפעילות הפיקוח. אנחנו כמו שלמדנו בשיעורי אזרחות, הרשות המחוקקת היא גם מפקחת על הרשות המבצעת ואנחנו בכנסת הזו באמת שיאני החקיקה, אבל לצערי דווקא המוקד של - - -

כתוב ששום חוק של אופוזיציה לא עובר. מי ששיאן החקיקה הוא האופוזיציה.

זה לא נכון.

לא, במיוחד - - -

ברושי למה אתה לא יכול לתת לסיים משפט. אם אני אזקק את דבריי, בחקיקה הפרטית, כמות הצעות החוק הפרטיות שחברי הכנסת שמים על השולחן זה ללא ספק שיא עולמי.

משפט אחד שאמרתי לאילת שקד, שום נזק לא נגרם מחוק שלא עבר. אבל החוקים ההזויים הם יותר מזיקים.

בסדר, אנחנו עושים הרבה חוקים טובים ויש הרבה חוקים טובים שעוברים ויש גם הרבה הרבה חוקים שלא עוברים. בעניין הזה, אני לא בא בטענות אם משתמע מדבריי. לא, אני אומר בחקיקה, ברוך השם עושים פה עבודה רצינית. בנושא פיקוח לפעמים לא מספיק ואני שמח שבאמת הוקמה יחידת כת"ף, יחד עם הממ"מ נותנים גב משמעותי לפעילות הכנסת ובעצם אנחנו נעשה הליך שיהיה דו שנתי, יומיים בשנה שאחד מהם יהיה יותר בעיקר על תקציבים, מבוסס על ביצוע מול תקציב וכל זה, זה לא היום, היום יותר ידון בנושא יעדים ותכניות והתמודדות עם האתגרים שיש למשרד הפנים ויש פה גם את תכנית העבודה ל-2018 של משרד הפנים שאני מניח, השר, שאתה תרצה גם להתייחס ולהבהיר שם דברים. אנחנו נעבור לשמוע את דברי השר בהתייחסות לנושאים שציינתי. בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אורחים ואורחות נכבדים. קודם כל יישר כח על היוזמה הזאת. יישר כח לך, יישר כח לד"ר שיבלי אברהם מכת"ף, זו באמת כתף, אנחנו רואים את זה ככתף, ביחד, זה חשוב, זה מאתגר, זה דוחף, זה ממקד אותנו ונותן לנו את המסלול לא לסטות קצת ולהמשיך, להיות ממוקדים ולהשיג את היעדים הללו ולכן תבורכו על כל הדיונים הללו.

דבר נוסף, אני לא מגיע הרבה, אז בהזדמנות שאני מגיע, היות ומחר לא אהיה כאן אני חושב שמחר, לא רוצה להגיד דרמטי, היסטורי, לא היסטורי, אבל מה שהוועדה ואדוני בראשותך עושה בנושא חוק רישוי עסקים שזו מהפכה אדירה, אולי לא כולם - - - את זה אבל העסקים הקטנים, בשבילם זו מהפכה אדירה. נעשתה פה עבודה מאוד מאוד קשה, אני מאוד מעריך את זה, אני חושב שבאמת אתם יכולים להתגאות בדבר החשוב הזה ואני מודה לך על כך ועל כל הדברים האחרים.

תודה.

אני רוצה להתמקד ברשותך אדוני במה שמיקדתם אותנו, ביעדים שאנחנו הגשנו לממשלה - - -

באמת כבוד השר, אתה רואה מה כתוב שם? כזה קטן אתם עושים מצגת? יש חסכון?

אני קורא. עם משקפיים אני קורא. פיתוח מנועי צמיחה כלכליים - - -

בטח. גם אני קוראת את זה. צמצום פערים - - -

לא, קראתי מתחת.

זה מבחן למשקפיים.

לא נורא. ימשיך כבודו.

היא צודקת. היא רגילה שבאותיות הקטנות - - -

מסתתר הבלגן.

טוב. אני מבין שהיום אנחנו מתמקדים בצמצום הפערים ברשויות המקומיות ובנושא של שירותי החירום, ההכנה של הרשויות המקומיות, שני נושאים שהם מאוד חשובים. כמובן שתחת הכותרת של צמצום פערים ברשויות פערים זה עולם ומלואו, אבל זה למעשה הלב, ביום הראשון שנכנסתי למשרד הפנים בינואר 2016 זה היה המוטו המרכזי שאמרתי שהמשימה שלנו כממשלה, ואני כשר, כך רואה בזה תפיסת חיים, צמצום הפערים. אני חוזר ואני אומר את זה ונזכור את הכותרת הזו בכל דיון שעכשיו יתקיים פה, תזכרו את הדבר הזה. תקציב משרד הפנים שכבר מתקרב לקרוב ל-7 מיליארד שקל, ב-2019 מתחלק ל-35% מהאוכלוסייה, 65% מאוכלוסיית מדינת ישראל לא מקבלים אגורה אחת ממשרד הפנים. זה המשרד הממשלתי היחידי במדינת ישראל שעובד על פי השיטה הזאת. לא פר קפיטה, לא פר גודל, שום דבר. פר צורך. אם הלוואי ויתגשם עוד בתקופתי שאזכה לראות את זה, אם שאר משרדי הממשלה, חינוך רווחה ואחרים יעבדו באותה שיטה שהם יחלקו את התקציבים שלהם לפי הצורך ולא פר קפיטה, אנחנו פתרנו בגדול את הבעיה של צמצום הפערים. אז כמובן שאני במשרדים שלי, ואני מוסיף גם את נגב גליל, כיון שגם בנגב גליל ופריפריה שזה 500 מיליון שקל נטו, הולך גם רק לרשויות הנזקקות, פירושו שכ-7.5 מיליארד שקל הולכים ל-35% מאוכלוסיית מדינת ישראל.

זה לא שחלילה וחס אנחנו מקפחים את ה-65% האחרים, עדיין יש פערים גדולים, עם כל המענקים שאנחנו נותנים ל-35% הללו, עדיין יש פערים לצערי הרב די גדולים בינם לבין אותם 65%, לא כולם, אבל חלק גדול מהאוכלוסייה האחרת שלא מקבלת מענק מאתנו, עדיין בגלל ההכנסות העצמיות, מארנונה, מעסקים, ממגדלים, מריכוז אוכלוסייה, מכל מה שיש להם, עדיין השירותים שם שניתנים - - -

מהיטלי השבחה.

היטלי השבחה. צודק. כל הדברים הללו, עדיין השירותים שמקבלים או עדיין ההקצאה של הרשות המקומית לחינוך, בעיקר חינוך לא פורמלי, הוא הרבה הרבה יותר גבוה ממה שמקבלים ברשויות - - -

כשהמדינה מפתחת את המרכז היא מעלה את הערך - - -

איתן, תנו רגע - - - תן לו.

אני אומר דברים לא נכונים?

לא, המדינה מחזקת את המרכז כל הזמן ואז מעלים - - -

תן לו. תאמין לי אני אתן לך לשאול אותו את כל השאלות שאתה רוצה. תן לשר קצת - - -

אני מעריך את מה שהוא אומר.

לקחו לנו את מינהל התכנון. אז מה אתה עכשיו בא אלי? מה אתה רוצה? התכנון לא במשרד הפנים. מה אני יכול לעשות.

התכנון הוא בארגז הכלים.

בארגז הכלים. משאית.

היא נוסעת רברס.

טוב חבר'ה, פתחתם נושא, בואו נמשיך הלאה. זה בגדול ככותרת. בנוסף לזה, ואני שמח שבאמת בשנתיים וחצי האחרונות יש לנו הרבה, ואני אומר, אנחנו לא יושבים תחת גפנו ותחת תאנתו, יש לנו עוד הרבה מה לעשות. אבל ברוך השם, אני אומר, זה נותן לנו כוח ועידוד שעשינו הרבה מאוד בשנתיים וחצי. קודם כל מענק האיזון. מענק האיזון גדל בצורה משמעותית מאוד בשנתיים וחצי האחרונות. יש פה טבלה, יש פה מנכ"ל, אני לא אכנס לפרטים - - -

עיר שהופכת להיות איתנה, כבוד השר, כבר בשנה הראשונה שהיא מוכרזת כאיתנה, אתה מוריד לה את מענק האיזון.

ודאי. אם לא, היא לא הייתה איתנה. היא לא יכולה להיות איתנה אם היא נתמכת.

מתי אתה מוריד את מענק האיזון לעיר? אני רוצה להבין.

זה נוסחה. יש נוסחה של מענק האיזון של ועדת גדיש שהממשלה החליטה עליה. הנוסחה הזאת מאזנת בין הכנסה לבין ההוצאה. אנחנו רואים את ההכנסות של הרשויות המקומיות. הגביהה, כל מה שיש לה, ואת ההוצאה. לפי זה, לפי הנוסחה שלנו - - -

גם הסוציו שם?

כמובן. במענק האיזון יש שם נוסחה עם עשרות פרטים בנוסחה הזאת, אחד מהם זה הסוציו. אבל יש עוד.

אבל ראשי הערים אומרים שברגע שיורד להם בשנתיים הראשונות מענק האיזון הם נכנסים לגרעון ואז מבקשים ממך עוד פעם את המענק.

לא לא. עובדה. רשויות נלחמות איתי ביחד שאני לא אוריד אותם מאיתנה ויציבה, את לא יודעת איזה מלחמות ואיזה שימועים שאנחנו עושים במשרד הפנים. הרשויות היום, ברוך השם נכנס להן לראש, כמה שהן יותר איתנות ויותר יציבות ולא מקבלות מענק מאתנו, חופש הפעולה שלהן, ההצלחה של ראש העיר הרבה יותר גדולה. לכן זה הפוך. אין היום רשויות שעל פי חוק בגלל קריטריון כזה או אחר, אמורים ליטול מהם את הרשות האיתנה או את הרשות היציבה, תאמינו לי כמה הם באים עם כל עורכי הדין במדינת ישראל, כדי שלא נוריד אותם מהקטגוריה הזאת. זה לא המצב.

אוקיי.

אני ממשיך. אז קודם כל, איך עשינו לצמצום הפערים - - -

רק עוד הערה קצרה. על פי ההנחיה של השר, רשות שהפכה להיות נטולת מענק, אנחנו ממשיכים לתמוך בה בשנתיים בהדרגה - - -

זאת הייתה השאלה.

זה לא איתנה.

לא איתנה. לגבי רשות שהפכה ממענק חיובי לנטולת מענק, יש לנו הדרגה, מודרג לשנתיים, כדי שלא תיפול. אחר כך, אם היא עמדה בשנתיים האלה, אז היא נכנסת לרשות איתנה.

תודה על ההבהרה. זה היה חשוב.

אז אני אומר כך, בצמצום הפערים מה שעשינו, מספר דברים. קודם כל הגדלנו את מענק האיזון בצורה משמעותית. ב. הקמנו את הקרן לארנונה, הקרן של צמצום פערים, 500 מיליון שקל, אמנם בהדרגה, בעוד שלוש-ארבע שנים, כל ה-500 מיליון שקל יהיה נטו לרשויות החלשות. בינתיים זה בהדרגה כיוון שזה מפצה ומשפה את הרשויות שלקחנו להן. בנוסף לזה, בתוך ה-35% אלה שמקבלים אצלנו במענק האיזון, יש גם רשויות יותר חזקות ויותר חלשות. יש מגזרים. יש החלטות ממשלה ספציפיות לגבי המגזר הערבי, לגבי המגזר הדרוזי, לגבי המגזר הבדואי בצפון ומגזר הבדואי בדרום, הצ'רקסי. לכל אחד מהם יש החלטת ממשלה כפי שאתם רואים כאן, שזה בנוסף למענק האיזון, בנוסף לקרן צמצום פערים שאמרתי, של ארנונה - - -

זה כספים ייעודיים.

זה כספים ייעודיים אבל לאותה סוג אוכלוסייה שמקבלת מאתנו את כל הדברים האחרים. זה בנוסף.

אתם מפקחים על ההוצאה של הכספים?

כן כן. אני חייב לומר, יהללך זר ולא פיך, אבל אפשר לשאול את כל המגזרים האלה שאמרתי שלגבי החלטות שקשורות למשרד הפנים, ביצוע לא של 90% אלא של 100%. אנחנו לא מעכבים. כל מה שקשור אלינו להחלטות הממשלה, אנחנו דוחפים, ויש כאן, סתם כותרת שבין המספרים לא רואים אותה אבל זו היסטוריה, ש-16 רשויות במגזר הערבי מקבלות 300 מיליון שקל תוספת על הצטיינות. אלה רשויות מצטיינות שאנחנו עושים איתן הרבה מאוד, ויש ביקוש.

איזה מהן. אתה זוכר?

יש רשימה. בבקשה.

תגיד כמה רשויות.

אתה עושה לי מבחן. אני יכול להגיד אבל - - -

אני אומר, זה נצרת ועוד 15 ישובים.

לא לא, זה 15 ישובים ונצרת.

טוב. בואו נמשיך.

350 מיליון.

אוקיי. 350 מיליון. אז זה בנוסף לזה. אחר כך יש לנו את הוועדות הגאוגרפיות שאנחנו רואים בהן כלי גם לצמצום פערים ולחלוקה צודקת. כפי שאמרתי פה בפעם הראשונה שהופעתי כאן, שקיבלתי החלטה לא פשוטה לגמור עם הוועדות האד-הוק שהקימו לשינויי גבולות וחלוקת הכנסות ולהקים ועדות קבועות שיהיו שקופות, אותם אנשים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע ישבו ויריצו את הדברים בצורה מסודרת, מקצועית אבל גם מהירה וקבלת החלטות. לא היה פשוט. הפצנו קולות קוראים, כשירויות, ברוך השם יש לנו יועץ משפטי שדואג - - -

נמרץ.

שהוא דואג שיבואו הטובים ביותר אלינו. וכך עשינו.

מי מינה את היועץ המשפטי? איך מינו אותי?

אני לא בשיחה, אל תשימו אותי בוויכוח הזה.

אתה בממשלה.

אני לא ראיה. מה נעשה שנפל מזלי שנפל לי יועץ משפטי - - -

אבל זו הוכחה שאפשר יועץ משפטי - - -

ממקרה פרטי אי אפשר ללמוד על הכלל, איתן.

טוב. רציתי רק לדעת - - -

יש מקרים פרטיים טובים. זה נכון.

לקח זמן להקים את הוועדות הללו. אני רק רוצה להגיד לכם שיושבי ראש הוועדות, רובכם מכירים כמעט את כל האנשים, כולם מהבכירים בשירות המדינה שהיו לשעבר, יעקב אפרתי, רות יוסף, גבי מימון, עמרם קלעג'י, הוא על ראשינו. בנו פרץ - - -

אדוני השר, במצגת הזאת יש שלושה מספרים שתופסים את העין. 65, 13 ו-3. ה-65 זה המלצות של ועדות שכבר ניתנו, 13 זה החלטות שנוגעות לשינוי גבולות בידי השר ו-3 צווים שפורסמו. השאלה היא האם יש לכם לוחות זמנים לגבי יתר ה-65.

אני אסביר. ברגע שוועדה מסיימת את עבודתה, היא ממליצה את המלצותיה. השר קבע מדיניות שהיא לפנים משורת הדין שאומרת שברגע שהוועדה סיימה את עבודתה, על אף שהיא סיימה את עבודתה, ראשי הרשויות שנוגעות בעניין רשאיות על הדו"ח עצמו, להגיב. להעיר הערות. על אף שהוועדה סיימה את עבודתה. ואז מה שהשר מקבל זה את המלצת הוועדה - - -

כל הכבוד. בדיוק כמו חוק הספרים של מירי רגב.

- - - התייחסות ראשי הרשויות והמלצת מנכ"ל והמלצת מנהל המחוז, שחלילה יכול להיות שמנהל המחוז רואה את זה בעין מסוימת והמנכ"ל רואה בעין אחרת. כל זה מונח בפני השר ואז הוא מקבל את ההחלטה. הוועדות מאוד מזדרזות, הן עובדות בצורה יותר יעילה.

בגלל שהן הפכו להיות בשכר, הן יושבות קבוע, מקצועיות, ויש להן כוח עזר מקצועי מאוד חזק, גם בנושא של מיפוי, גם בנושא משפטי, כלכלי, זה ממש הפך להיות ועדות מקצועיות מאוד מאוד. הן עובדות בקצב מדי מהיר.

ההמלצות האלה הגיעו אלי - - -

להיפך, אנחנו מברכים על זה. אנחנו מציעים להגביר את הקצב, וגם לך אדוני השר, אתה איש עבודה. אתה יודע לעשות.

לא נעים לומר לך שבמשרד הפנים הכוח המקצועי שעומד לרשותנו יותר מצומצם.

רק מילה אחת לגבי זה, צריך לזכור שאנחנו גם היום בשנת בחירות ואני ביקשתי מהשר - - -

- - -

בחירות לרשויות המקומיות.

אנחנו בוועדת הפנים מדברים רק על רשויות מקומיות. לא יודע מה אתם פה - - -אני כולי ממוקד לבחירות המקומיות. אתם יש לכם רעיונות אחרים, זה לא אצלי.

אם זה כך, השאלה מה הוא עושה לחזק את מעמד נבחרי הציבור. חברי מועצת העיר.

אני רוצה לענות, התחלתי להגיד שיש השלכות מאוד משמעותיות על הרשויות השונות, ובלי להיכנס לתוכן, ברמה העקרונית, אני ביקשתי מהשר שלא ייקחו החלטות עד אחרי הבחירות, כדי לאפשר - - -

אתה לא פונה לשי ניצן בעניין הזה.

לא.

לא, כי יש הרבה רשויות שנחקרות.

מה הקשר?

אמרת שלא ייקחו החלטות.

טוב. בבקשה.

אני אסביר. תשמעו חברים, כפי שאמר המנכ"ל, הוועדות עובדות בקצב ועובדות ודנות, יש כבר 65 המלצות ויש עוד הרבה מאוד נושאים שעל השולחן. להזכיר, הוועדות לא מחליטות, הוועדות ממליצות. לאחר, כפי שאמר המנכ"ל, שהוא מביא לפני את כל ההמלצות, שלו ושל גורמים אחרים, אני מקבל החלטה.

קיימנו דיון במשרד הפנים ועלו טענות גם של היו"ר שפנה אלי, וגם ראשי מועצות אזוריות אחרות שפנו אלי, ואמרו - - -

כינסת את כל היו"רים.

כן. כינסתי את כל היו"רים של הוועדות ודנו על הבקשות. עשינו חלוקה. אני לא משבית את העבודה של הוועדות, הוועדות ממשיכות לעבוד. אבל לגבי המלצות או קבלת החלטות שיכולות להשפיע על תוצאות של בחירות, ואני לא רוצה לתת דוגמאות כיוון שגם הדוגמאות שאתן ישפיעו על הבחירות. אבל יש הבדל בין להרחיב תחום שיפוט ב-500 דונם, 1,000 דונם, של אדמה שלא - - -לבין, ואני לא רוצה להגיד שמות של דברים שעל זה ראש עיר ייפול. אז אני אגרום לזה עכשיו בחודשיים-שלושה האלה? אמרתי אבל, חברים, מצד שני אני לא רוצה לעכב. הוועדות ימשיכו לעבוד, תסגרו פרוטוקולים ותתאפקו, תמשיכו לעבוד ומיד אחרי הבחירות תביאו את המלצותיכם. וזה אנחנו עושים.

סליחה, ההנחה היא שההחלטות הללו יביאו לצמצום? זו הנחת העבודה שלכם?

הנה, אני אתן דוגמאות. קחו דוגמה - - -

לא, זו המטרה, אם זה באמת יקרה.

אני אתן לכם דוגמה שכולכם הייתם שותפים לה, טרם אקרא ואני אענה. המנכ"ל הודיע שוועדת גבולות מרכז תדון בשינוי מעמדו המוניציפלי של נמל תעופה בן גוריון. אתם זוכרים את הדבר הזה? הוועדה התחילה לזמן את ראשי הרשויות ועורכי דין וכולם, היה דיון אחד או שניים וקיבלנו עתירה לבג"צ, איום של שביתה של בן גוריון, רק הם טעו, הם החליטו להשבית אותו בשבת ואני עודדתי אותם על ההשבתה של נמל התעופה ואז פתאום הם החליטו לא לשבות. לא יודע למה. אבל הם הלכו לבג"צ גם. ומה שקרה, שהם הבינו שאנחנו רציניים בעניין ואמרנו שלא יכול להיות שנמל התעופה, שאנחנו מאוד מכבדים אותו. דרך אגב, יש לי שני כובעים, אני גם אחראי על רשות ההגירה, יש לי 700 עובדים שעובדים בנמל תעופה בן גוריון שעושים עבודת קודש יומם ולילה, כל הנכנסים והיוצאים. אבל מצד שני לא יכול להיות שמקום שיש בו כל כך הרבה הכנסות והוא לא מחלק. למי? לרשויות שנפגעות מהרעש הזה. אבל באו עם פשרה, ולאור זה שהם הבינו שאנחנו מתכוננים ללכת עם זה עד הסוף, בשנים 2018-2019 יחלקו 150 מיליון שקל לרשויות המקומיות שמסביב לנמל התעופה בן גוריון. אחר כך, משנת 2020 והלאה זה יהיה 100 מיליון שקל בבסיס, שזה הרבה כסף. אתם קיבלתם את זה בחקיקה, בחוק ההסדרים, היה מאבק לא פשוט אבל זה דוגמה לשאלה שלך חבר הכנסת, מה עושה ועדה. ואני אתן לך דוגמאות אחרות, אני לא מסתפק בזה. קח את תפן, רשות תעשייתית תפן, שר האוצר חתם בשבוע שעבר, ברוך השם גמרנו את זה, זהו, אני חתמתי, אישרתי את זה, יש חלוקת הכנסות. מה שהמועצה התעשייתית בתפן - - -

וזה לא ב-35% של תקציבי משרד הפנים.

לא, זה הכל תוספת.

רגע, זו בדיוק הנקודה.

רגע, דקה. אני אתן לכם עוד דוגמה. רפאל בקריות. חלקו הקטן היה במטה אשר ובזה- - - רוב רובו היה ללא שטח מוניציפלי. הוועדה המליצה, היו דיונים קשים מאוד, כולל אצלי כיוון שאלה נושאים לא פשוטים, היו דיונים אצלי, בעצמי דנתי, המנכ"ל, ניסינו להגיע לפשרות לא להגיע לצווים, לצערי הרב לא עלה הדבר בידינו ואני בשבוע שעבר חתמתי על צו וסיפחתי את כל המפעל לעירית קריית ים והיא תעשה חלוקת הכנסות ביחד עם רשויות אחרות שם לפי חלוקה שוועדת הגבולות המליצה בהדרגתיות. זה הרבה כסף.

אפשר כבוד השר דוגמה אחת למשהו שישפיע לטובה על הישובים הערבים?

מה שאמרתי לך עכשיו זה גם יגיע בסוף לשם.

איזה?

איעבלין- - -

בואו נמשיך.

דוגמה להחלטה.

בדרום שלושת הוועדות הקודמות. - - -

רגע, מה עם תפן? תפן שמתוך חמש רשויות, שלוש מתוכן הן רשויות ערביות.

אתה העברת הרבה קרקעות לרשויות ערביות.

בדרום כל ההחלטות הקודמות, כל הרשויות הבדואיות מקבלות מכל מפעלי הטקסטיל שיש שם ואני לא רוצה לפרט, הבסיסים בדרום. הוא ייתן לך את הרשימות.

אתה מתכוון לרהט.

לא רק.

כל הרשויות הבדואיות בדרום מקבלות חלוקת הכנסות משלוש הוועדות הקודמות שעכשיו בעצם אין אותן יותר.

אדוני השר, רק משפט - - -

בואו נמשיך.

רק משפט. אני לגמרי מבין את ההחלטה שלך לא להשפיע על תוצאות של בחירות מקומיות, היא לגמרי מובנת. יחד עם זאת המהלך הזה הוא מהלך שהחשיבות שלו מבחינת צדק בחברה הישראלית הוא אדיר, לכן הפניה שלנו היא, אתם עכשיו משהים, מיד אחרי הבחירות אנחנו מבקשים שתאיצו כדי שכל הדבר היפה הזה יקרה במציאות.

טוב. אני רוצה שנמשיך חברים.

הוא רוצה את הרשימה של ה-16 רשויות.

לא, את ה-16 אני מכיר. הבעיה היא שזה רק 16.

השר, אפשר שאלה קטנה.

אני לא רוצה להוריד מאחרים.

זה 16 מתוך יותר מ-80.

בסדר, אני לא רוצה להוריד מאחרים. אני עכשיו דואג לתוספת תקציב כדי להוסיף - - -

השר הערה קטנה. חתמת ודיברתם ולא פתרתם כבר הרבה זמן בלי קשר לבחירות את העניין של יפיע בעמק יזרעאל ויש שם את אדמות הנציב. אני עוד עסקתי בזה כראש מועצה, חתמת על חלוקת הגבולות אבל זה לא פתור, יש אדמה בתוך קיבוץ כפר החורש, זה דבר מטורף הדבר הזה. כבר שנים לא גומרים את זה.

מה נשאר לנו, השלב האחרון - - -

זה לא גמור העניין הזה, צריך להסיר את הערת האזהרה. זה לא גמור שנים, לא קשור לשום בחירות. זה פשוט מחדל הדבר הזה. לא יודע אם יש פה מישהו שיודע, זה לא בסדר. זה היה צריך להיגמר מזמן.

לפני הארנונה, עוד כלי אחד שאנחנו משתמשים בו שאני רואה בו כלי חשוב מאוד בצמצום פערים, זה הנושא של האשכולות. העברנו חוק שעזרתם לנו בזה, חוק האשכולות. האשכולות היו עד לפני כמה זמן גוף וולונטרי, היו חמישה בפיילוט, וולונטרי שהם התאגדו. בדרום שניים ובצפון שלוש. אנחנו החלטנו לאור ההצלחה של הפיילוטים הללו לעשות חקיקה שנותנת להם סמכויות בחוק לגבייה, להוצאת מכרזים, לאכיפה, למתן שירותים. מה הרעיון של זה? הרעיון של זה הוא שהאשכולות הללו, כפי שאתם רואים בטבלה, מאגדים בתוכם רשויות חזקות עם רשויות חלשות, יהודיות עם מגזר מיעוטים - - -

במקום איחוד רשויות, אשכולות.

מועצות אזוריות, אתם יודעים כמה קשה מאוד מאוד מאוד במדינת ישראל לעשות איחודים. וגם איחודים שהיו בלילה אחד בכנסת, ביטלתם את זה.

לכל ראש רשות היה חבר כנסת שהתנגד לאיחוד.

וגם היו איחודים שנכשלו.

האשכולות הללו מצד אחד, הרי עם כל החסרונות שיש בריבוי רשויות, יש מעלה גם שלכל קהילה יש את כלי הביטוי שלה. האשכולות הללו משמרים מצד אחד את ההנהגה המקומית ואת הביטוי של אותה קהילה, מצד שני היא נותנת יתרון גדול מאוד לאיחוד של שירותים, למשל קחו את הנושא שנדון בו עוד מעט, נושא חירום. מישהו מצפה שכל מועצה מקומית קטנה יכולה להעסיק שם את ציוד החירום וקב"ט ולהכשיר, זה דברים של המון כסף וגם המון מקצועיות וגם ענין של גודל. ברגע שבאשכולות הללו שאני רואה בהם גם בנושא החירום כלי חזק מאוד שיוכלו לעזור אחד לשני ולראות ראיה אזורית, זה יעשה הרבה מאוד לצמצום הפערים, כפי שאתם רואים ב-2017 וולונטרי היה חמישה, ב-2018 לאחר חקיקה אנחנו ב-11 וב-2019 אנחנו נהיה בעזרת השם ב-13 אשכולות שהמשמעות היא ש-145 רשויות במדינת ישראל יהיו מאושכלות, תראו את התקציב שאנחנו עומדים לעבוד איתם ביחד, על איזה סכומים. אני רואה בזה, זה לא בשנה הבאה ולא בעוד שנתיים, אבל אני רואה שבשנים הבאות האשכולות יעשו מהפכה אמיתית בכל התפיסה של השלטון המקומי. עכשיו האשכולות האלה, שראו בהם והיה כי טוב, בהחלטת ממשלה על עדיפות לאומית, הכנסנו גם שם את הנושא של האשכולות שגם האשכול יהיה לו מעמד בנושא של ה- - - ואני מקווה מאוד שגם משרדי ממשלה אחרים, כמו חינוך, רווחה, תחבורה, כולם יתחילו לעבוד מול האשכולות ויראו ראיה כפי שאנחנו רואים, ראיה אזורית בעניין.

ארנונה – מרדכי המנכ"ל בבקשה תפרט לגבי ארנונה.

זה לא סוד שהנושא הזה נמצא בסוג של כאוס הרבה שנים. הייתה ועדה שפעלה להסדיר את תחום הארנונה במשך עשר שנים ולא יצא מהסיפור הזה כלום. ועדת ברזילי בסופו של דבר הסתיימה בלא כלום. בסופו של דבר השר בהחלטת ממשלה הוביל הקמה של צוות יחד עם משרד האוצר ועם משרד ראש הממשלה, אמנם בלוחות זמנים צפופים שלא עמדנו בהם אבל השר קבע שעד מחצית 2018, השנה הזו, יגובשו ההמלצות הראשונות.

מה שעשינו בצוות הזה, צירפנו את מרכז השלטון המקומי, מועצות אזוריות, פורום ה-15, כי הגענו למסקנה שנושא הארנונה חייב להידון יחד עם כל השחקנים. הוא נושא מורכב, מסובך, הוא פרוץ מאוד, כולם מכירים את המשל של הקרוואן, אתה עובר מישוב לישוב ורק אלוהים יודע איך מפצחים את הצו הזה שנקרא צו הארנונה. יש אינסוף שיטות לחישוב הארנונה, אלפי אם לא עשרות אלפי סיווגים, זה יוצר מצב של חוסר שוויון, חוסר שקיפות, חוסר יעילות ולכן הצוות הזה קבע לעצמו גבולות גיזרה מאוד מאוד ברורים. פעם אחת, גם אחרי שנסדיר את עולם הארנונה, הרשויות המקומיות לא ייפגעו בהכנסות שלהן. אין לנו מטרה עכשיו לטלטל את עולם ההכנסות של הרשויות מארנונה. זה דבר אחד.

דבר שני, המטרה היא בסופו של דבר להגיע למצב של שיטה אחת אחידה לכל הרשויות בארץ וצמצום דרמטי של מספר הסיווגים. זה לא עולם שבסופו של דבר צו הארנונה או מסי הארנונה יפחתו. אין פה בשורה במובן הזה שהארנונה תפחת. הבשורה להסדיר עולם שהיה כאוטי, פרוץ, לא מוסדר - - -

זה לא נוגד את מה שהשר אמר בהתחלה.

יצר בירוקרטיה אין סופית. עשרות, כמעט 100 בקשות כל שנה לבקשות חריגות, מכיוון שהעולם הזה הוקפא בשנות התשעים, אז למנוע את הבירוקרטיה האין סופית הזאת שרשויות מקומיות פונות לשר הפנים ולשר האוצר לבצע עוד ועוד שינויים בצו הארנונה, לעשות את זה יעיל, שקוף, אחיד, מבלי לפגוע בהכנסות של הרשויות המקומיות. זה לא ייקח יום ולא יומיים, גם אחרי שהוועדה תסיים את עבודתה במידה והשר יאמץ את ההמלצות שלה ויביא אותן לממשלה, ההטמעה של זה תיקח כמה שנים.

מה הסטטוס של זה?

החלטת ממשלה שאמורה להמליץ את ההמלצות שלה, השר הנחה אותנו להגיע להמלצות ראשונות כבר במחצית 2018. אנחנו די קרובים לזה. אני אומר שוב, הבשורה הגדולה בזה תהיה ודאות. למשל, תיקחו את המגזר העסקי. חלק גדול מהבעיה של המגזר העסקי, נניח רשת קטנה של מרכולים, שפרושה בכמה רשויות מקומיות. היזם לא יודע להיערך. פה יש מס אחד, פה יש מס שני, זה עולה כל שנה, אין יציבות, אין בהירות לעולם העסקי, זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו יודעים שהמציאות היא שגם לתושב הבודד שרוצה להשוות, אין שום אפשרות להשוות כי זה שיטות אחרות, סיווגים אחרים, לכן אנחנו נכנסים לעולם ההסדרה הזה שהוזנח במשך שנים. הרבה הרימו גבה, כי אני אומר שוב, מדובר פה בשר הפנים ובשר האוצר שהיו מוכנים להיכנס להרפתקה המסובכת הזו שאף אחד לא רצה להיכנס אליה, אין פה מנצחים. זה לא שהפעולה הזאת תסתיים, אלא הפעולה הזאת תסתיים ותיצור הסדרה ושקיפות לשנים הקרובות בעולם הארנונה, מה שלא קיים כיום בישראל.

למה, בנושא מינהל מקרקעי ישראל יש שקיפות? יש אחידות? אתם חלק מממשלה, אני לא - - -

איתן, אבל אני לא - - - מדברים על נושא אחד, אתה רוצה לפתור - - -

אני שואל - - - איך אפשר לפתור - - -

תתייחס לנושא הארנונה עכשיו. אנחנו בנושא הזה.

אני רוצה להתייחס.

רק שניה. בבקשה. חבר הכנסת אשר.

קודם כל זה באמת אומץ לב שלקחתם על עצמכם להרים את העניין הזה, זה דבר שמתמשך במשך שנים. השאלה רק אם ההסתכלות של אותה ועדה תהיה רק לגבי הסיווגים או גם לגבי בסופו של דבר אחרי שאתה מאחד סיווגים, קורא לו סיווג אחד, לגבי נושא של העלות של הארנונה, זאת אומרת מחיר הארנונה.

הוועדה תעסוק בשיטת החישוב - - -

אבל הכל מטרי עכשיו.

רגע. רגע עם המינהל.

מכיוון שיש את האילוץ לא לפגוע בהכנסות הרשות אז אתה מבין שהכלי של זה יהיה התעריפים. ברגע אתה מסדיר סיווגים ושיטת חישוב, אתה משחק בתעריפים אבל אתה משחק בהם בצורה כזו, לכן זה יתפרש שנים, שבסופו של דבר הנישום, גם אם יהיו תזוזות הן יהיו מאוד מינוריות כי אם נתעסק רק בסיווגים ורק בשיטה, עבור הנישום הבודד זו יכולה להיות - - -

ומכאן באה השאלה השניה שלי, האם במסגרת התהליך הזה, וזה לא מחר בבוקר, נלקחה האפשרות גם כן כשמקבלים החלטה לגבי נגיד ארנונה למסחר או ארנונה למשרדים, האם הממשלה, משרד הפנים כמוביל בעניין הזה, יכול גם לקבל פה איזו שהיא החלטה שנותנת בעצם, הרי אנחנו רוצים לחזק רשויות, זה חלק גדול מהעניין, מעבר למענקי האיזון שנעשתה מהפכה גדולה ומעבר לדברים האלה, לחזק את הרשויות, יש רשויות שמתמודדות על אזורים מסחריים, יש רשויות שמתמודדות שבנקים יבואו אליהן וישימו את המשרדים שלהם כדי שתהיה ארנונה יותר גבוהה. האם יהיה איזה שהוא מדרג שבו תינתן איזו שהיא עדיפות לרשויות חלשות יותר כדי לקדם מסחר ותעסוקה, דבר שיביא להבראה שלהן.

מה שאתה אומר זה שאם המחיר במרכז תל אביב יהיה כמו בקרית שמונה אז כנראה המשרדים של הנהלת בנק לאומי לא יעברו לקריית שמונה.

נכון.

אחרי שהם עשו מסיבה במחיר כזה אין בעיה לשלם ארנונה גם בתל אביב.

אני לא יודע, לא הייתי במסיבה אז אני לא יודע על מה אתה מדבר. אבל בוא נעשה רגע סדר. שאלה טובה. האם באמת הרפורמה הזאת מטרתה להשוות ארצית את המחיר למטר - - -

אין סיכוי כזה.

המטרה של הוועדה היא להסדיר. מה זה אומר? זה אומר שבסופו של דבר תהיה שיטה, מספר סיווגים מצומצם אבל התעריף לא יהיה אחיד בכל רשות מקומית.

יהיה איזה מפתח בכל רשות?

כן. יהיו טווחים.

זוג צעיר שהולך לקנות דירה, היום אחד מהדברים שהם בודקים זה ארנונה. הם לא יודעים למצוא את עצמם מימינם ומשמאלם בסיווגים שיש כיוון שבכל רשות יש סיווג - - -

גם באותה עיר. אפשר באזורים אחרים מחיר אחר.

שניים. כמו שהוא אמר, אתה רוצה לפתוח עסק, אתה רוצה לפתוח רשת, אתה רוצה לדעת - - -

זה ברור. את הוודאות אתה נותן, אבל איך מפריד בין - - - אותו עסק, בכפר סבא ואותו עסק בפתח תקוה, איך הוא יחליט איפה הוא שם את ה- - -

הוא יקבל ודאות אבל זה לא יהיה אותו תעריף.

אבל הוא יודע מה הולך - - -

אני רוצה יואב - - -

איתן, אבל בארנונה. לא במינהל.

משפט. בארנונה.

לא גמרתי את הארנונה. כמעט שכנעת אותנו שבאמת, שכמו שאתה אומר במינהל אין שקיפות, גם אנחנו לא נעשה - - -

לא שאין שקיפות, אני אומר שממשלה צריכה להסתכל על התמונה בשלמותה. יש שתי גישות בארנונה, או שהארנונה שלא למגורים היא הארנונה שהיא משאב ארצי ומתחלקת לפי, מה שחסר פה, מהו סל השירותים שבגינו מתחלקת, המדינה קובעת את המשאבים, גם בחינוך, או הארנונה של היום. יש במצב של היום, ארנונה של מגורים וכל יתר הארנונה. עסקתי בזה. לא יעזור כלום, שאתה מסתכל על חלוקת המשאבים, לכן הערתי לך מקודם על מענקי האיזון. הכנסות הרשויות הן לא דווקא מענקי האיזון, והממשלה הזאת עודדה את הפיתוח במרכז. אתה כשר הנגב והגליל יכול לומר בוודאות שהממשלה שינתה את תמ"א 35, היא עודדה, מעודדת את המרכז, המשאבים מוקצים שם, בנקים שם, משרדי הממשלה שם, ההכנסות הגדולות הן לא בפריפריה, הן במרכז. לכן הפערים לא יצטמצמו ולכן זה לא תלוי בך ובמה שאתה עושה וטוב שכך, ובסופו של דבר אין שום סיכוי למהלך הזה. לכן יש רק דרך אחת. מה עשיתם בעיר עולים? החלטתם להפוך את המשאב למשאב לאומי. אם הייתם אומרים שכל הארנונה שלא למגורים היא ארנונה שנשלטת על ידי המדינה, היה לכם מנוף.

אבל זו רפורמה מסוג אחר. טוב.

אבל זה השינוי העיקרי.

אתה יודע מה המשמעות של זה? הרי אפשר להפוך את הארנונה לעסקים, להוסיף עוד 2%, למשל 2 נקודות במע"מ ולחלק את החלוקה מחדש. זו הלאמת השלטון המקומי, וראשי רשויות יהיו פקידים של משרד הפנים, כל העצמאות של השלטון המקומי מה שעשינו 30 שנה, נחזור לתקופה - - -

כנראה - - - מבסוט מהשלטון המקומי.

נחזור לתקופת התורכים לשלטון העותומני.

טוב. בואו נמשיך. לא נספיק. יש לנו עוד חצי שעה.

טוב. בנושא הארנונה אני רוצה להגיד עוד דבר. חבר'ה, כשאני מדבר על צמצום פערים בין הרשויות המקומיות, אני מדבר גם על צמצום פערים בתוך הרשויות המקומיות בסוגי האוכלוסייה לכן אנחנו רואים את תפקידנו בנוסף לכל, לפעמים תוך כדי ויכוח עם השותפים הכי טובים שלנו, השלטון המקומי, למשל כששר הפנים נותן הנחות כאלה ואחרות שראשי רשויות לא אוהבים אותן כל כך, אבל אני אומר, עם כל הכבוד, תפקיד אחד שלי זה להביא הרבה מקורות הכנסה לרשויות ומצד שני גם לדאוג שזה יטפטף קצת גם לאזרחים. לכן עשינו כמה צעדים, הגדלנו את סף ההנחה של הארנונה מהבטחת הכנסה לשכר מינימום, עם כל הכבוד, אנחנו חושבים שזוג שמרוויחים שכר מינימום זכאים גם הם להנחות מארנונה, אמנם לא 90%, לא 80% אבל 20%, 30%, גם הם, להבדיל משכר ממוצע. או למשרתים במילואים, 5% שעשינו. אנחנו לא מחייבים את הרשויות המקומיות. אנחנו נותנים אישור לרשות המקומית שרוצה לעשות את ההנחות הללו, וכל רשות תחליט מה שהיא רוצה. אבל בגביה, מצד שני, עשינו מבצע גבייה, היו חובות גדולים לרשויות המקומיות, הכרזנו על מבצע גביה, נכנסו כ-262 מיליוני שקלים לרשויות המקומיות ממבצע הגבייה הזה.

אתה מדבר איתי על חברות גביה, אני גם ככה - - -

לא, ההיפך. נתנו לאזרחים. מחילת חוב. פשוט מחלתי על 50% כדי שיוכלו להתיישר. זה הכניס 262 מיליון שקל.

אבל איך רשות מקומית יכולה להתקיים כשיש לה, היא גובה ארנונה רק מבנייני מגורים. אין לה עסקים כמעט.

קשה מאוד להתקיים. קשה מאוד מאוד להתקיים, לכן היא מונחת היום בעיקר על מענק משרד הפנים.

לא, וגם נותנת גם לתושבים הנחות.

דקה. קשה מאוד להתקיים לכן הכלים האלה שאנחנו עושים עכשיו, הנושא של ועדת גבולות, חלוקת הכנסות, להרחיב את תחום השיפוט, כל הדברים הללו כדי לחזק את הרשות.

מצוין. צעדים בדרך לצמצום.

בוא נגיד, יש לנו שדה תעופה נבטים, קרוב לכסייפה, ערערה וערד גם. האם אתה משלם - - -

אני לא רוצה שהוא ייכנס לפרטים. בוא, תן לו לרוץ ולסיים. תתקדם בבקשה. השקף הבא.

רגע.

אין זמן. אני רוצה לעבור.

במסגרת צמצום הפערים, אמרתי לגבי התושבים, הורדת יוקר המחיה, פטרנו דמי כניסה בכל החופים.

עכשיו יש לנו תלונות מהרשויות חוף. דרך אגב, זה מסתיים להן, אתה מתכוון לחדש?

לא, אני מתכוון לחדש לא אוטומטית לכולם, אלא ההיפך, את אותו סכום שיש אני רוצה לחלק לאלה שיותר זקוקים. עד עכשיו שנתיים נתתי לכולם שווה בשווה, עכשיו אני רוצה לחלק את זה למי שהוא יותר, לחלשות.

אבל אותו סכום יחולק?

החלשות יקבלו פי שתיים כמעט.

ממתי זה?

עכשיו. ב- - -

ברכות בכל זאת על עניין החופים.

נושא שלא קשור אלינו בכלל, אני אומר לכם את האמת, וזו טעות שזה נמצא במשרד הפנים. אבל במקום שאני איש, אשתדל להיות איש. הוועדה הקודמת הטילו עלינו את הפיקוח על הקייטנות. אני אומר את האמת, זה לא צריך להיות אצלנו. זה צריך להיות במשרד החינוך. אנחנו לא בנויים לזה, אבל מה אני יכול לעשות שהטילו את זה עלינו? אני לא יכול לברוח מהמציאות ולבוא לכנסת לבקש. עשינו את הפיקוח על הקייטנות, אני חושב שעשינו את המקסימום, היושב ראש היה מעורב בזה ביחד עם השלטון המקומי הגענו לאיזו שהיא פשרה, אבל הורדנו בצורה משמעותית לקייטנות הציבוריות, שבמקומות שיש קייטנות פרטיות, שיהיו קייטנות ציבוריות במחיר סביר, מחיר שווה.

היינו פה בדיונים.

והורדנו בצורה משמעותית את הדברים הללו. עוד נושא אחד קטן וגמרתי את הסיפור הזה של צמצום פערים, הנושא של הצוערים שאני רואה בו כלי חשוב מאוד. הצוערים ברשויות הזקוקות לזה, שאנחנו מעמידים לרשותם צוערים מקצועיים שעובדים שם - - -

תכנית מעולה.

נכון.

אנחנו נמצאים כבר ב-186 צוערים, ב-2019 נגיע ל-236 צוערים, וידנו עוד נטויה. אנחנו רוצים להגיע למספרים הרבה יותר גדולים - - -

יש לכם כבר בוגרים?

יש כבר. אני פגשתי.

אני רואה אותם בתכנית.

לא, חלק הם כבר ברשויות.

זה הבוגרים כבר? והם נשארים לעבוד אחרי זה בשלטון המקומי?

מספר הצוערים שכבר עשו להם השמה ברשויות המקומיות זה המספרים הללו.

מה קורה אחרי ארבע שנים, מעניין אותי. זה מה שהתכוונתי בבוגרים.

עוד לא עברו ארבע שנים.

אם הוא טוב, מי שיהיה טוב יקחו.

אני שואל מה קורה לאלה ש - - -

בוגרים שלנו שהשתלבו ברשויות המקומיות, יש לנו כבר כמה דוגמאות. למשל אני אתן לך דוגמה, מעלה אדומים, סגן הגזבר הוא צוער. התמודד, נבחר, ממלא את התפקיד.

אני מאמין שבשנים הקרובות השדרה הניהולית של השלטון המקומי תתמלא משם.

ומתי אנחנו נתחיל לראות את המספרים האלה? מתי הם גומרים את הארבע שנים?

עכשיו כבר הם מושמים ברשויות. המספרים האלה זה כאלה שעושים את ההשמה ברשות. נקלטו.

כמו שנתת לי את הדוגמה של הסגן גזבר, אותם אני סופר. זה מה ששאלתי.

עוד לא.

זאת התכנית. הדור הבא.

אנחנו כבר זקנים. אתה צעיר, אתה תראה את זה.

עוד שנתיים-שלוש.

זה מה שאני שואל, עוד שנתיים בערך. מאה אחוז.

- - - לסיים את הארבע שנים - - -

אוקיי.

אז זה סיום הפרק בקצרה ממש, בלחץ של הזמן שאתם מעמידים אותנו. זה הנושא של צמצום פערים. המוכנות וההערכות לחירום. תשמעו חברים, בתוך עמי אנוכי יושב. כולכם יודעים מה האיום בשנים הבאות, ברוך השם אין לנו סכנה של מלחמה שאנחנו מכירים. זה לא מלחמה שתהיה בחזיתות בסיני או בגולן או במקומות האחרים. המלחמה הבאה שיכול להיות מהר מאוד זה עניין של העורף שלנו.

מוגנות העורף היא הנושא העיקרי.

היא הנושא העיקרי. ואני מאמין באמונה שלמה שכמה שהעורף יהיה מוכן יותר, כך יהיה אפשר לקבל החלטות אסטרטגיות אמיתיות ולעשות הדברים אמיתיים ולא לפעול מתוך דרמה או מתוך היסטריה של התושבים. לכן אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה. אני מחלק את זה לשתי קטיגוריות. יש דברים שעל פי חוק משרד הפנים צריך לעשות. אם זה פס"ח, פינוי, סעד, חללים, אלה הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים להכין מלאי, אנחנו צריכים להכין את כל מה שאנחנו צריכים לעשות, זה קטע אחד. אבל זה קטע המצומצם יותר.

את הכנת המקלטים מי עושה, אתם או בטחון פנים?

לא, זו לא חובתנו על פי חוק. חלוקת העבודה בממשלה אמרתי, פס"ח, פינוי, סעד, חללים. זה הדברים שאנחנו צריכים לעשות. יכולתי להסתפק בזה, לגמור לכם את הדיון בחמש דקות, להראות לכם הישגים אדירים, כמה כסף הוספנו, כמה מילאנו מחסנים וכמה אנחנו מוכנים. אבל אני מהיום הראשון עם המנכ"ל, עם מנהל האגף אלוף משנה אלי רגב, אמרנו שאנחנו בשום אופן שבעולם כשמדובר בפיקוח נפש, אנחנו ראש גדול. מה הכוונה? כל מה שרשות מקומית צריכה באמת לעשות בשעת חירום, אנחנו רואים בזה את התפקיד של משרד הפנים ולתת להם את העזרה לעניין. לכן נרתמנו בכל הכוח יחד עם פיקוד העורף ויחד עם השותפים האחרים שלנו, רח"ל, ואלי נמצא כאן ומרדכי, נכנסנו למוכנות גדולה מאוד ,למבצע גדול מאוד. בעיקר ברשויות הפעם החלשות שזקוקות לעזרה שלנו. במגזר הערבי לפני שנה-שנתיים כמעט לא הייתה שום מוכנות כמעט. אפס שקלים. הבאנו 50 מיליון שקל לעניין הזה. ואנחנו בהכשרה, בתקינה - - -

מה זה אומר, זה הולך למה, מתקנים ממוגנים ברשויות?

לא, הנה, אלי יגיד.

במגזר הערבי אתה שואל?

כן.

במגזר הערבי למעשה אנחנו לוקחים 67 רשויות שנמנות על המגזר הערבי ואנחנו מיישרים קו למעשה ב-14 פרמטרים שקיבלנו עליהם החלטה יחד עם פיקוד העורף, החל ממרכז הפעלה ממוגן, מחסן רשותי, הכשרה של הקב"ט, מינוי של הקב"ט, ציוד לרשות, אמצעי תקשורת וכולי. יש רשימה של - - -

זאת אומרת היערכות הרשות לשעת חירום. זה בגדול.

זאת אומרת יש לכם מדד חוסן קהילתי? אתם עושים ממש מדד חוסן קהילתי של כל עיר?

לאה, יש לנו את המצגת? הם העבירו?

זה מדד, לראות באמת לפי הפרמטרים.

אנחנו למעשה קיבלנו את הרשויות, טרם הסגירה של התקציב הדו שנתי 2017-2018 כפי שנאמר פה, למעשה לא היה תקציב ייעודי שהיה מיועד עבור הרשויות הערביות. אנחנו הצגנו תכנית לאוצר שסיכם על 50 מיליון שקל, נתן אותם ובתקציבי 2019 חלק מהתקציב שנמצא בבסיס התקציב יילך גם לטובת העניין הזה. כרגע אנחנו מתקדמים בצעדים מאוד משמעותיים לקידום הרשויות הערביות, גם צעדים שכבר נעשו וגם צעדים שאנחנו עושים אותם ב-2019-2020 יחד עם פיקוד העורף.

ומה עם רשויות אחרות, לא במגזר? על איזה דברים שם? אותו דבר?

הפרמטרים בעיקרם אותו דבר. אין - - -

זאת אומרת מיישרים קו בין כל הרשויות.

ברור. אין שונות. פשוט הרשויות הערביות היו במצב הרבה פחות מוכן, נקרא לזה כך, והיום - - -

לא הייתה שום מוכנות.

למעשה הפער המאוד משמעותי שעדיין יישאר, שכפי שנאמר פה על ידי השר, הוא לא באחריות משרד הפנים אבל הוא פער שגם בו מנסים לטפל בהחלטות ממשלה, זה הנושא של המיגון. מאחר ובמגזר הערבי לצורך העניין הפניה נעשתה כפי שנעשתה ובהיעדר ממ"דים, או החשיפה לצורך העניין, או היעדר המיגון, מהווה בעיה.

איך אפשר להגן על עשרות אלפי תושבים שלא שייכים למועצות, כמו שהיה בדימונה, שנהרג אדם מ- - - אפשר להציב מיגוניות. עד עכשיו שום - - -

אבל גם, זה לא בטוח שבזמן אפשר להגיע למיגוניות האלה. זה שטחים עצומים. זה לא בעיר. בעיר אפשר, אבל שזה פזורה על שטחים, איך אתה - - -

עובדה, נהרגו אנשים.

אני יודע, אבל אני שואל פרקטית מה לעשות.

מה שהיה למשל בגולן אם אתם זוכרים לפני כמה שבועות, שהייתה זליגה והייתה אפילו התקפה.

את הניסיון תקיפה של האיראנים.

אני למחרת נסעתי עם כל הצוות שלי ויחד עם פיקוד העורף, נסענו לשם והתברר לנו שם שלהבדיל ממועצה אזורית גולן וקצרין שבאמת יש להם מוכנות מאוד מאוד יפה, יש לנו שם ארבע רשויות דרוזיות שאין כמעט מוכנות שם, לצערי הרב. שם מיניתי ארבעה ראשי רשויות מקצועיים עד שיהיו בחירות, אז ניצלתי את ההזדמנות הזאת שזה הזמן עכשיו לעשות מה שאפשר, הנה מסתכל עלי טמקין מהאוצר, חברי הטוב, ולקחתי על עצמי אמרתי עוד פעם פיקוח נפש אני לא מחכה לאחרים. נתתי הנחיה לאלי, למנכ"ל, חבר'ה, לא מעניין אותי, את הדברים ההכרחיים שצריך שם, בתי ספר שלמים ללא שום אמצעי הגנה. לכו תקנו מיגוניות, אין רכב חירום, אין שום דבר שצריך לעשות שם. אמרתי להם "חבר'ה תעשו, לא יכול להיות שבגולן - - - "

איך קריית שמונה?

קריית שמונה, שוב, רשות שהייתה במצב פחות טוב, היום היא במצב אחר לחלוטין.

יש לה כבר מרכז ממוגן?

יש לה מרכז ממוגן. עכשיו הוא בתהליך של בניה. הוצאנו שם כמה מיליוני שקלים יחד עם רח"ל והוא כרגע בתהליך בניה. מעבר לזה, זה לא רק מרכז ההפעלה, הקמנו רובעים בתוך העיר כדי לאפשר שליטה יותר טובה בעת שקורה אירוע משברי כזה או אחר. בנינו מחלקת חירום שונה לחלוטין ממה שהייתה בעבר, ציידנו אותם באמצעים. היום הרשות נמצאת במקום אחר. אל מול האיום עדיין היא במצב בעייתי אבל אנחנו גם את זה מקדמים.

טוב.

בקצרה, לשאלה של הרבנית פדידה על הנושא של המקלטים. את הערת על המקלטים? הנושא הזה - - -

כן, מוכנה לקום בטיסת אל-על אז אני רבנית.

שמת אצבע של בעיה שהיא בעיה אמיתית. מי מטפל במקלטים, מי מכין אותם, מי מכין אותם לשעת חירום, עכו אצלי זה דוגמה. ראש עירית עכו לא שאל אף אחד, הוא מסתובב היום בכיס, אני אומר אבל זו האמת, עם כל המפתחות של כל המקלטים של עכו. הוא פשוט מאוד הלאים אותם, הכין אותם, השקיע שם כסף, כולם מוכנים, סגר אותם, המפתחות אצלו בעירייה. קורה חס וחלילה משהו, יש לעירייה שליטה מוחלטת על כל המקלטים.

יש לו גם אחריות. בתור ראש רשות האחריות היא שלו.

יפה. אני החלטתי בעניין הזה וזה הגיע אליך. אנחנו החלטנו ביחד עם פיקוד העורף, אנחנו נשנה את התקנות, את החקיקה, לחייב לעשות את זה בכל השלטון המקומי. לא יעלה על הדעת, יש תקציב הג"א, יש תקציבים אחרים - - -

שינוהל דרך ראש הרשות.

הרשות צריכה לקחת את האחריות על כל המקלטים הציבוריים, על כל המקלטים של הבניינים, לא יכול להשאיר את זה ככה לוועדי בתים וכשתהיה שעת חירום חלילה וחס, ירצו להיכנס אבל או הכל מלא גרוטאות, אשפה, או - - -

רבים עושים מזה מחסן.

טוב. אני מבקש השר, עוד 2-3 בוא נסיים ואני רוצה לעבור לשאלות והתייחסויות של חברי הכנסת.

לא אני - - -

סיימת? אז רק נושא אחד שלא דיברת, במסגרת רשות האוכלוסין. נושא של - - -

מתי יהיה דיווח של שר הפריפריה.

שניה, נושא ביומטרי, אנחנו נשמח לשמוע רק תיתן לנו אולי איזה עדכון מה קורה עם הנושא של הביומטרי, גם מבחינת הקליטה וההטמעה, וגם אם יש, התקפות על המאגר, בעניין הזה יש חשש לעניין הזה. בבקשה.

כבודו, בנושא של הפיקוח בשדה התעופה - - -

בני אל תפריע. אתה תקבל, אם תהיה בשקט. אם תפריע לא תקבל.

אין בעיה. זה נושא שחשוב.

לגבי הביומטרי, אני חייב לומר. כשאני עושה השוואות מה היה לי שנה שעברה בתקופה הזאת ביוני ומה יש לי עכשיו אני כל יום אומר ברכת הגומל, איך אנחנו באמת, ברוך השם שהגענו למצב הזה. תראו, זה לא סוד. נושא שהיה שנים ארוכות בפיילוטים באתי וקיבלתי החלטה לעשות את הביומטרי כיון שהגעתי למסקנה שזה התיעוד הכי בטוח ומדינת ישראל צריכה להיות כמו כל המדינות האחרות ושיהיה לנו תיעוד אחיד, ביומטרי, בטוח, ושאי אפשר לזייף זהות של אדם אחר. היושב ראש לא ככובעו כיושב ראש, ישבנו, והגענו בסוף לפשרות ועמדנו בהן - - -

נכון. לגבי המאגר.

הנחנו את הדעה של כולם. אני אומר לכם באחריות מוחלטת. המאגר הכי בטוח שיש במדינת ישראל זה המאגר הביומטרי. ואני אומר את זה לא על דעתי, אני לא מומחה כזה גדול. כל גורמי הביטחון, ההגנה במדינת ישראל שניסו לתקוף את המאגר הזה, וניסו, ראש הממשלה לא סמך עלי, הוא הלך ושלח את כל התוקפים שיכולים להיות והמאגר הזה עומד ואנחנו בודקים את עצמנו. יש רשות במשרד ראש הממשלה שמפקחת עלינו - - -

ראש הממשלה מפעיל האקרים?

כן. תיזהר אחמד, אפשר. חוץ משינוי אחוז ה- - -

השר אריה דרעי בוועדת הפנים: ראש הממשלה מפעיל האקרים.

וטרולים. אני מציעה שתגיד שזה היה בהומור.

חוץ מאחוז החסימה הוא יכול לשנות כל דבר. הבנת?

האמירה הזאת של דרעי מכוונת אישית נגדי.

דוקטור טיבי, טוב. אז אני אומר, בסך הכל אנחנו עומדים היום במספרים מעבר למצופה, מבחינת המספרים. אנחנו היום בלשכות מנפיקים כ-125,000 בחודש, תיעודים, מספרים שלא ידענו מעולם ואנחנו עומדים בהם ונותנים, ביקשתי לדעת מה קורה במדינות המפותחות בעולם, באירופה, במקומות הכי - - - דרכון ביומטרי, כמה זמן לוקח עד שזה מגיע לבית של האזרח. להם אין את הלחץ כמו שלנו, כיוון שלהם יש את זה כבר הרבה זמן. ומתברר שאנחנו עדיין בין המדינות המהירות בעולם.

בזכות הדואר.

כך שברוך השם מצבנו סביר מאוד.

טוב. אני רוצה לשמוע את הח"כים. איתן בבקשה.

שאלה, אדוני השר והמנכ"ל, לא כל כך קשורה לעניין. מדוע לא נשמע קולך בנושא הוויכוח על הישארותו של שדה דב, כשר הנגב הגליל והפריפריה סגירתו של שדה דב היא אחת הסיבות לפערים הכי גדולים שיכולים לקרות כאן. הייתי אתמול אצל ראש העיר אילת, הייתי בערבה. אני חושב שבחדר הזה היו כבר הרבה דיונים, כולל בראשותו של היו"ר הנוכחי. אני קורא לך להצטרף ולהיאבק על הישארותו של שדה דב. זו תהיה פגיעה קשה ואנושה בערבה באילת וגם בצפון הרחוק, אם יסגרו אותו. תודה.

בוא נאסוף כמה שאלות ואז אולי תרשום לך, שדה דב, נאסוף כמה שאלות ואחרי זה נמשיך. דב בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. ראשית אדוני השר, אני רוצה לברך אותך על הגישה הכללית של המשרד שלך שהיא גישה מקדמת שוויון. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב וזה דבר לא פשוט. כי אני אומר לך, לפחות לדעתי, בהרבה מאוד תחומים הממשלה הזאת מקדמת אי שוויון ואתם כמשרד מנסים לקדם שוויון במציאות לא פשוטה, ואני חושב שאתם עושים עבודה מאוד חשובה בתחום הזה. אני חוזר וקורא לך אחרי באמת תקופת ההשהיה בגלל הבחירות המוניציפליות, לקבוע לעצמך משימה בחודשים שמיד אחרי הבחירות המוניציפליות, אולי אפילו אם יהיו במקביל לבחירות ארציות, לעשות את הכל כדי להשלים את המהלך הגדול של חלוקת שטחי השיפוט וההכנסות בין הרשויות המקומיות, אני חושב שזו הזדמנות היסטורית שפשוט אסור להחמיץ אותה, ואתם נמצאים בהזדמנות הזו, אחרי הבחירות המקומיות, להשלים את מה שניתן.

אני מבין שאתה משמיע דאגה סמויה שאנחנו לא נהיה במשרד הפנים אחרי הבחירות הבאות.

זו דאגה. בהחלט. בעולמנו הפוליטי הכל אפשרי.

רשמתי לפניי את הדאגה.

אשרי האדם הדואג תמיד.

תודה.

עוד שלוש נקודות קטנות.

לא, אין. יש לי עשר דקות, השר גם רוצה להשיב. תודה. בבקשה טלב.

רגע, עוד משפט אחד.

לא דב. בחרת אחת הכי חשובה לך, יתייחסו אליה. דב, נגמר. גם טיבי יקבל.

מכובדי היושב ראש - - -

אתה חושב שאני אסתפק בהערה אחת?

בבקשה טלב. הערה אחת, תתמקד.

אין רשויות מקומיות יותר עניות מאלה שבמגזר הבדואי בנגב. לכן מתי ניתן לקשור את מענקי האיזון באחוז הגביה, שכולנו יודעים שהמצב הסוציו אקונומי בישובים האלה הוא מהקשים ביותר. אשכול 1, 2 מקסימום. זו השאלה. שאלה שניה, מכובדי השר, על ישובים סמוכים לנתב"ג שהם נפגעי רעש, אתה משלם להם, הרי יש לנו את שדה התעופה הכי גדול בארץ, הצבאי, נבטים, שיש ישובים סמוכים אליו, ערערה בנגב, כסייפה, וערד גם. האם אתה מתכוון לשלם, לפצות אותם על הרעש הזה.

על נבטים. תודה. חבר הכנסת טיבי בבקשה.

מה נסגר? היא רשמה אותנו, דילגת עלי ככה, בלי אפילו - - -

אתם לא הרמתם יד, יושבים ואני צריך לנחש לקרוא את המחשבות שלכם.

כבוד היושב ראש, אנחנו רשומים.

אז לאה פדידה בבקשה. לא ראיתי את הרשימה.

תן לאחמד טיבי. בבקשה.

אחמד בבקשה. מזל שזה שלושה חברי ועדה. אחמד בבקשה. נקודה אחת.

נקודה אחת. אדוני השר, נפגשנו מספר פעמים בנושא הלשכה בירושלים המזרחית בוואדי ג'וז.

זה לא קשור למשרד הפנים.

אלא למי?

זה רשות ההגירה. אני עכשיו פה באתי רק על משרד הפנים.

הוא לא מרשה לנו לשאול שום דבר אחר.

תחשוב על זה, זו נקודה נכונה מה שאתה מעלה.

משרד הפנים ורשות ההגירה, היא חלק ממשרד הפנים. הוא צוחק.

לא, עשינו פה דיון אחר, אבל לא משנה.

זה סרקזם דרעי כזה.

עשינו דיון אחר, אבל לא משנה. בסדר.

אוקיי, מאז שנפגשנו לפני מספר חודשים, עדיין אין שינוי. התור שם בלשכה- - -

למה אין שינוי? אמרו שילכו ללשכות אחרות.

אין. לא הלכו בשלב זה. יש החלטות, יש אמירות, אני לא יודעת מה עבודת המטה עד לרגע זה. זה משפיל וזה לא אנושי.

מאה אחוז. זו בעיה אמיתית, עשינו פה דיון בעניין הזה, חבר הכנסת טיבי העלה את זה לסדר היום.

אני מקווה שהדוקטור יישאר לשמוע את התשובה.

אני נשאר.

חברת הכנסת פדידה בבקשה. נקודה אחת.

יש שני נושאים חשובים.

לא אחת. אין מה לעשות. נקודה אחת להתמקד.

אבל יש לי שלוש דקות.

לא, אין לך שלוש דקות. יש לנו שמונה דקות לסיים את הדיון. נקודה אחת שחשובה לך.

שתי דקות אני אדבר והכל יסתדר.

בבקשה.

אתם פועלים הרבה לגבי השקיפות, אבל כשאנחנו מנסים לגלות למשל כמה הוציאו הרשויות על פעילויות ראוותניות של אמנים וכאלה, אי אפשר לגלות את זה בשום אתר, בשום מערכת, בשום נושא. למרות שכבוד השר עשה מהלך נבון וחכם להגביל את ההוצאות על יום העצמאות, תבורך, עדיין אנחנו לא מוצאים את זה. באותו נושא, כיצד אתה מתכונן על דבר אחד שאנחנו עדים לזה שכבר קרה לכמה רשויות, על מתקפות סייבר ושיבושים שזה לא נאמר, שזה גם הגנה - - -

סייבר לא היום, אבל הנקודה הראשונה. חבר הכנסת ג'בארין.

כבוד השר, אנחנו פה בדיון כי אנחנו מאמינים שבמשרד הפנים עדיין אפשר לקדם דברים. נוסחת מענקי האיזון, זו שאלה גם ל- - -

מה השאלה.

ציפית לשאלה הזאת. עד היום אני מבין שהוועדה לא קבעה את הנוסחה הסופית למענקי האיזון והנושא מוכר, אתם מבינים את הבעייתיות, אני לא אכנס לזה, אבל מאוד מצפים להחלטה. דיברת על ועדות גיאוגרפיות - - -

לא, ג'בארין נושא אחד. תודה, נושא מענקי האיזון זה הנושא שלך.

הנושא השני זה על חריש והדאגות - - - לישובים הערביים - - -

תודה רבה. לא, אני לא מאפשר כי ביקשתי אחד מכולם, אתה לא תהיה יוצא דופן.

זה לא נושא, זה לפי - - -

תודה. אני רק רוצה להוסיף לנושא מענקי האיזון - - -

הוא משנה כללים תוך כדי משחק.

על מענקי האיזון יש דבר אחד נוסף שיש רשויות שיש להן אוכלוסייה עם סוציו גבוה, אבל אין להן שום יכולת בסופו של דבר להכנסות נוספות והאם זה גם בא לידי ביטוי בנושא מענקי האיזון. בני הבטחתי לך שאלה. שאלה אחת קצרה בבקשה.

אני אגיד אותה קצרה, אבל זה נושא הפיקוח בשדה התעופה. הכניסה כשבאים ממזרח אירופה, יש חברות תיירות פנים שלא רק שהם סובלים בכניסה עם התיירים שלהם לעיכובים והסירובים שנעשים לגבם, לעומת זה אין להם עם מי לדבר שם, ושנית כל החדירה שממנה בורחים פה וחודרים לארץ ממזרח אירופה, זה אותה צליינות שאין עליה פיקוח שהכמרים לא רק שלוקחים את הפרנסה של החברות אלא גם אין פיקוח כשנכנסים אחד-אחד נאספים באוטובוסים.

טוב בני. שאלת, נרשם.

לא, רק להגיד על זה. אף אחד לא בודק את זה לעומק.

תודה. בבקשה השר, התייחסות שלך. אתה גם רוצה?

אני רוצה חצי דקה. לא בגלל ששר הפנים יו"ר התנועה שלי - - -

איזו תנועה?

כמה שלל של נושאים שעברנו פה ואיזה טיפול קיבל משרד הפנים, אני חושב שלית מאן דפליג שמשרד הפנים בראשותו של הרב אריה דרעי עשה פעולות כאלה חשובות וטובות ובאמת אי אפשר יהיה לוותר עליו במשרד הפנים.

גם זה אני צריך לענות?

לא. שדה דב בבקשה. עונים לכם עכשיו חברים.

שדה דב, אנחנו לא מכירים הרבה זמן. אתה צריך להכיר אותי, אני מעולם לא מתבטא בנושאים שקשורים למשרדים אחרים. לא שאני מביע דעה, אני מביע דעה חזקה מאוד איפה שצריך. לא תראה אותי בתקשורת בעניינים האלה. אז מה שהיה לי להגיד על שדה דב אמרתי בפורומים שמקבלים החלטות שם. אני לא הולך להצהיר כיוון שזה נושא שקשור לשר האוצר ואחרים וכמו שאני לא אוהב שמתערבים בנושאים שלי בחוץ, אלא רק כשמדברים איתי, אני גם לא אוהב להתערב. אבל אני מודע לדאגה, נפגשתי עם ראש עירית אילת, גם עם תושבי אילת שהיו אצלי, אני מכיר את הבעיה הזאת. ועדות גבולות, אני רוצה לתקן דב, אולי לא הבנת אותי טוב, שלא יובן. חלק קטן מההחלטות שיש להן השפעה אמיתית ששוכנעתי שהן ישפיעו על בחירות, אנחנו מקפיאים אותן עד אחרי הבחירות. קודם כל יש הרבה נושאים שזה בהסכמה, אז אני חותם, אבל גם נושאים שהם לא בהסכמה ואני משתכנע שאין לזה השלכה על הבחירות, אבל יש חילוקי דעות, אני מכריע בהם, שלא תחשוב. רוב העבודה ממשיכה להיעשות. נמצאת כאן הרבנית עידית, החדשה שאצלנו מנהלת את האגף, היא חבל על הזמן, באיזה טורבו ובאיזה קצב שהיא עובדת, מחתימים אותי ועובדים בקצב, וההנחיה היא לעשות, לרוקן כמה שיותר שלא יהיה פער בין ההמלצות לבין חתימה על צווים ולא פרסום על צווים שהערת. לגבי חבר הכנסת טלב אבו עראר, אתה צודק, אני מסכים איתך, שבין כל הישובים החלשים שיש לנו, הישובים הבדואים בנגב הם באמת בתחתית המדרגה. הם באמת זקוקים להרבה עזרה. לכן לצורך כך יש החלטת ממשלה שאנחנו במשרד הפנים אמורים ליישם, 577 מיליון שקל רק לרשויות הבדואיות באזור הדרום, לא בצפון. רק בדרום, בתוספתי. בנוסף לכל מה שנאמר, בנוסף למענק האיזון, בנוסף לקרן לצמצום, בנוסף, גם בתוך ה-922, הן גם בתוך הרשימה - - - בנוסף לזה נתנו את זה ואנחנו עושים את זה ועובדים, ואני חייב לומר לך, הייתי בסיור ברהט, הייתי בסיור בחורה, אני חייב לומר לך שיש התקדמות.

אגב, הם לא ב-922, תיקון. יש תכנית מיוחדת לבדואים.

לא, תקשיב טוב.

זה מה שאני אומר לאחמד, הם קיבלו.

באיזה סעיף?

פיתוח ב-922. מצטיינות יש בתוך ה- - -

אה, מצטיינות. זה משהו אחר.

טוב. הגענו לדוקטור טיבי. לגבי הלשכה במזרח ירושלים אני אקריא לך. אני אהיה איתך מאוד זהיר על כל מילה, אני אקריא לך.

למה, הוא לא מקפיד. הוא בסדר.

אני מכבד את הדיוק של השר.

זה לא מוקלט, לא מצולם, זה ביני ובינק.

איפשרנו קבלת תעודות מעבר בכל הסניפים בארץ ובחודש מאי השתמשו בשירות הזה 1,300 איש ובחודש יוני 2,200 איש.

שלא בלשכה הספציפית.

בכל הלשכות בארץ. זה שינוי דרמטי. אתה לא חייב להסכים. דבר שני, בקלנדיה - - -

אתה יודע כמה הנפקות תעודות מעבר בלשכה הספציפית ההיא? בשביל להבין את היחס.

תסתכלו על התור. בשמש.

אני אסיים את התשובה. בקלנדיה אנחנו מכשירים לשכה שתהיה מוכנה תוך שישה שבועות, ויהיו בה בין שש לשמונה עמדות. אתה יודע איפה זה קלנדיה? אנחנו מרווחים את הלשכה במזרח ירושלים ותוך שלושה חודשים יהיו בה עוד כשש עמדות. במקביל מסיימים משא ומתן לקבל קומה בבניין הביטוח הלאומי, אתה יודע איפה זה, שם ליד המלון, שתאפשר הקמת לשכה נוספת במזרח ירושלים. בסדר?

יש התחייבות ללו"ז?

הנה, נתתי.

לא, על הביטוח הלאומי.

לא, אני אגיד לך למה. אני הרי כל שבוע רק על זה. לצערי אנחנו תלויים בדיור הממשלתי שהוא הסכים, נתן תשובה, אבל אתה יודע משא ומתן. אה, יש עוד נקודה אחת, אמורים במשרד של הביטוח הלאומי, נמצא שם תעסוקה שנמצא במזרח ירושלים, אמור גם הוא לעבור ולפנות לנו שם את כל הקומה בשביל הלשכה במזרח ירושלים. פירושו, יש כאן באמת, אני מסכים איתך שזה לוקח קצת זמן אבל אתה רואה את הדברים. אתה זוכר שאמרתי לך ג'בל מוכבר שהעיריה נותנת לי מתנ"ס ואני פותח? הנה, תראה איפה אנחנו עומדים כאן. בסוף הגעתי למסקנה שאם אני לא אביא מבנים לבד, לא לסמוך עליהם. פתאום עכשיו הם אומרים "לא התכוונו, כן התכוונו". אבל בסך הכל אני חושב שיהיה פתרון. קצת סבלנות ויהיה פתרון טוב. נוסחת מענק האיזון - - -

וגם הנושא של חוסן יישובי.

כן. אני מגיע לזה.

שלב א' הסתיים, עוגן בהחלטת ממשלה, המשמעות שלו הייתה תוספת של 400 מיליון שקל שחלק משמעותי ממנו הלך לרשויות הערביות. סיימנו את שלב ב', השלב האחרון. עבודת הוועדה הסתיימה, סיימנו עם כל ההמלצות, כל השישה-שבעה תיקונים האחרונים, אנחנו צריכים להציג את זה לשר. גם אם השר יקבל את ההמלצות, בסוף המאבק הגדול יהיה מול האוצר כי זו פריצת המודל. זו המשמעות. המשמעות היא כספית.

מתי אנחנו צפויים לדעת מה הנוסחה החדשה?

תצטרכו להיאבק איתנו ביחד.

מה לגבי חוסן ישובי?

אדוני היושב ראש, זה אחד מהנושאים הראשונים שטיפלתי בהם במשרד. כפי שאמרת, יש ישובים שיש להם אוכלוסייה, בוא ניקח את הדוגמה של כפר ורדים. יש לו סוציו גבוה, אבל חוץ מפיצה ומכבסה אין לו שם שום הכנסות, ועוד ישובים כאלה. אני לא מדבר על אלה שעכשיו פתאום קופצים בגלל שהם קולטים אוכלוסייה צעירה בכל הסיפור הזה של שיפור דיור או אחרים והם עולים ב-2-3 דרגות, ובסוף נופלים במענק.

אני ביקשתי להקים מדד חודש של חוסן יישובי - - -

זה מה ששאלתי אותך.

שאומר מה הצורך היישובי ולא מה הצורך של התושבים. לראות את זה. פרופ' מומי דהן עמד בראש הוועדה, שהוא עומד בראש הוועדה של הסוציו של הלמ"ס. הזמנתי את הסקר הזה, הגיעו למסקנות, לצערי הרב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגים שלהם, לא רצו לחתום על החוזה, ערערו והם טענו שהם היחידים בממשלה שהם יכולים לקבוע מדדים כאלה, יש לה את הסמכות - - -

אז שהם יקבעו אבל יהיה להם - - -

לא, הם לא מכירים בזה, הם חושבים שזה לא נכון שאי אפשר לכמת את המדד הזה - - -

הם רוצים מתודה אחרת לגמרי.

אנחנו נמצאים פה בוויכוח, אני חושב שלא תהיה ברירה אחרת, זה יצטרך להגיע לממשלה לעניין. אני חייב להגיד עוד דבר אחד. גם לפי מה שפרופ' מומי הביא לי, בנתונים של היום זה לא עושה שינויים גדולים והשינוי האמיתי הגדול זה פשוט מאוד להגיע לסל שירותים, לקבוע אותו ולפי זה למדוד, וזה ימות המשיח. לקבוע סל שירותים, מה נכנס בסל שירותים, מה מחייב, מה המדינה חייבת לכל אחד ואחד.

טוב. מזרח אירופה.

למה אתה מדלג על השאלה שלי?

שאלת, הוא ענה לך.

מה ענה לי?

לא, היא צודקת. לא נכון. דילגתי. זה נשכח ממני.

לא ראיתי. סליחה.

פעולות ראוותניות. את יודעת שהקמתי צוות לעניין, הצוות עכשיו עובד, יביא לי את ה- - - אני חושב שבאמת יש בזה כמה בעיות. לא רק פעולות ראוותניות שזה עולה כסף, אלא גם אי שוויון. תושבים שגרים ברשות שאין לה הרבה כסף לא יכולים ליהנות ממה שברשות אחרת כן נהנים וזה דבר, שמדובר פה על חגיגות של יום העצמאות שזה צריך להיות שוויוני לכל אזרחי מדינת ישראל, אנחנו נכין ביחד עם השלטון המקומי, צריך לעשות סדר בדבר הזה, הסדרה, זה גם יוריד את המחירים, גם האומנים יבינו שנגמרה החגיגה. אני מקווה להסדיר את הדבר הזה.

פיקוח על מזרח אירופה, אני מציע לך היום לקרוא רשימה בידיעות אחרונות של איתמר אייכנר, בני, תקרא מה קרה לנו עם הנדיבות לב שלנו שהחלטנו למשל לוותר על ויזות לכמה מדינות כדי לעודד תיירות, איך ניצלו את הדבר הזה, שחברות העמידו אוטובוסים בשדה התעופה בן גוריון, לקחו אותם ישר, את אותם תיירים תמימים שבאים בלי ויזה ולוקחים אותם ישר לנחלת בנימין לשם לבקשת מקלט, ואז אנחנו הודענו, הרי כל מי שמבקש בקשת מקלט אנחנו לא מוציאים אותו מהארץ עד שתיגמר הבקשה. היות וכ-25,000 בקשות הגיעו רק ממדינות מזרח אירופה, בנוסף למסתננים שאין לנו מספיק כלים להתמודד, זה לוקח שלוש שנים, שנתיים-שלוש, אז הם עובדים פה, אף אחד לא נוגע בהם וכך התווספו לנו, לקחו לנו משרות עבודה - - -

מה עושים עם זה?

מה עשיתי להתמודד עם הדבר הזה? גם אם אני אוסיף 300 איש בודקי בקשות אני לא אגמור, מה שעשינו, תגידו לי אוקראינה או גיאורגיה הן מדינות מקלט? אני צריך שמשרד החוץ יכריז עליהן כמדינות בטוחות ואז עשיתי נוהל חדש, אין את הבדיקות - - -

אם זה מדינה בטוחה - - -

תוך שלושה-ארבעה ימים אנחנו גומרים. לקח לי זמן עם משרד המשפטים, בכל זאת, זה היה נוהל מחודש, משרד המשפטים נתן לי גב, וראה פלא, מאז שעשיתי את הנוהל החדש אין יותר בקשות חדשות. אני מתמודד עם הישנות עדיין, שאני צריך לאתר אותם, אבל אין יותר בקשות. נגמר. אפס בקשות.

אבל אז הם לא באים בלתי חוקיים ונשארים בלתי חוקיים?

לא. אז הם באים לכאן על ויזה, ואז אם הם - - - בשביל זה יש את האכיפה. תראה, בשנת 2017 הוצאתי בכוח, לא הוצאתי מסתנן אחד בכוח, אבל את האלה ממזרח אירופה, הוצאתי קרוב ל-6,000 שהם לא חוקיים פה. לכן זה עניין של אכיפה, אבל גם את הנוהל הזה.

אבל כבודו, אם הייתי נותן לך את מה שאני יודע, אז היית באמת משיב לי נכון. הצליינים שבאים על ידי הכמרים ומוחדרים.

בני, הוא ענה לך, אל תנצל את זה. אני רוצה לסיים.

לצערי הרב יום-יום, שעה-שעה, לולא הערנות של בודקי הגבול שלנו הבקרים והבקריות שלנו, אתה לא מבין, כל יום יש אלפים שמנסים להיכנס למדינה, תשמע, ברוך השם, אנחנו צריכים להתגאות, אנחנו מדינה טובה, באמת מתחיל להיות ארץ זבת חלב ודבש וכל העולם רוצה לבוא לפה לעבוד, להרוויח כאן, אבל זה על חשבון אנשים שלנו, עובדים שלנו, ואחר כך הם נשארים פה ואחר כך באים וצועקים לי "נו מה, אתה מגרש אותם, איפה זכויות האדם".

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל תודה לשר ובאמת בעניין הזה אני אולי קצת כמו ידידי יואב, שני יואבים חושבים אותו דבר, אני חושב שהמשרד עושה, בתור ועדה שמסתכלת ומפקחת, אני יכול להגיד לך השר, קודם כל גם לגבי הצוות שלך בראשות מרדכי המנכ"ל, שבאמת כשיש בעיה ואני מרים טלפון מתייחסים, עובדים, בודקים. לא מדבר על הסכמות, אבל תמיד יודעים להסביר את העמדה שלהם וזה מה שחשוב, מובילים מהלכים, זמינים, אני חושב שבעניין הזה באמת יש לך צוות שעושה עבודה מצוינת ואני בטוח שזה בהשראתך. אנחנו רוצים לברך אותך על כל מה שהצגת פה, יש עוד המון עבודה, זה לא נגמר, ואני מסכים איתך ואני רוצה גם לברך אתכם על המהלך המשמעותי מאוד של הרפורמה ברישוי עסקים שאתם מובילים שאני מאמין שאם באמת נצליח, אתה יודע, תמיד בסוף יש את מה שנגמר פה בבית הזה, לבין מה שקורה בשטח, שאם נצליח שזה ילך לשטח כמו שנגמור את זה פה, עשינו משימה מאוד חשובה לכלכלה הישראלית. אז תודה רבה על הדיון היום.

אני רוצה להודות ברשותך לליאור, מנהל האגף שלנו שהכין את כל העבודה, את כל המצגות, על העבודה היסודית שלו, יישר כח.

באמת תודה ותביאו לנו, נפרסם את המצגות באתר. תודה רבה. הישיבה סגורה.

השלטון המקומי מבקש להצטרף לברכות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.