פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/06/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 801
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 12:30

1. הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ה-2015 (פ/799/20) , של חה"כ אורי מקלב, משה גפני

2. הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ה-2015 (פ/1523/20), של חה"כ יחיאל חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס, מרדכי יוגב

3.במסגרת ציון יום התעשייה כחול לבן בכנסת: מעורבות של תעשייה הישראלית בהצלת מזון

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מירב בן ארי
עבד אל חכים חאג' יחיא

אורלי לוי אבקסיס
שולי מועלם-רפאלי
אורי מקלב

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ינון יוני - מנהל יחידה וטרינרית, משרד הבריאות

שרון גוטמן - עו"ד, שירותי מזון, משרד הבריאות

יוכבד אילוז - מנהלת מחלקת העזבונות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - עוזר ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דרור בינה - עורך ביקורת מטעם משרד הרווחה על הצלת מזון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אוסנת חיטרון - עו"ד במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נטע סרוסי - עו"ד, משרד המשפטים

סמדר טייב - מנהלת תחום תעשיות, משרד הכלכלה

שלום זיילר - יושב-ראש איגוד תעשיות המזון

גליה שגיא - מנהלת אגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ירון אנג'ל - מנכ"ל מאפית אנג'ל, התאחדות התעשיינים

ערן וינטרוב - מנכ"ל ארגון לתת, התאחדות התעשיינים

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

סוניה וינר - מצילת מזון, ארגון לתת

עינת גבע - סמנכ"לית ארגון לתת

גידי כרוך - מנכ"ל לקט ישראל

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע''מ), מייצג/ת את לקט ישראל

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אושרה עצידה

1. הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ה-2015 (פ/799/20) , של חה"כ אורי מקלב, משה גפני

2. הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ה-2015 (פ/1523/20), של חה"כ יחיאל חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס, מרדכי יוגב
3. במסגרת ציון יום התעשייה כחול לבן בכנסת: מעורבות של תעשייה הישראלית בהצלת מזון

שלום לכולם, היום ה-26 ביוני 2018, י"ג בתמוז התשע"ח. השעה היא 12:35. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

יש לי בקשה, היום אנחנו מצביעים. היום סוגרים את הישיבה בשעה 13:30 - על הדקה. אם לא, תקבלו יושבת-ראש יותר קשוחה ממני שהיא חברתי הרבה מאוד שנים. אני מבקש מכל אחד שרוצה להתערב לעשות זאת בקיצור רב כי הנושא הזה נדון גם בוועדה וגם בישיבות ביניים. ברשותכם, נגיע היום להצבעה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. כפי שאמרת, הדברים ידועים. להצעת החוק הזו יש כבר זקן לבן, גם בגלל קדנציות קודמות. אני באמת מקווה שהיום נגיע ליום המיוחל.

אסביר את הדברים בקצרה. ברשותך, אספר סיפור קצר. ספינת נוסעים ירדה למצולות. בין הנוסעים היו בעיקר נשים, מבוגרים וילדים, והם זעקו לעזרה במאבקם בגלים הסוערים. עברה שם אוניית משא ובתוך אחת מהמכולות שלה במקרה היו אפודות הצלה עם תקן מאוד מאוד חדשני. הם רצו לפתוח את המכולה ולזרוק לטובעים שנאבקו בגלי הים את אותן אפודות. היתה אז בעיה כי אוניית המשא היתה גדולה מאוד והספינה היתה קטנה. היה קשה להגיע ולהביא את האפודות. היה שם ארגון של מתנדבי הצלה והם אמרו שהם יוכלו להוריד את האפודות ולתת לנוסעים. אבל אז בא איש הרשות והממשל וצעק אל עבר אוניית המשא: רבותיי, עם כל הכבוד, אני רוצה להגיד לכם שיש לכם אחריות מלאה על מה שאתם עושים עכשיו. הם שאלו: על מה יש לנו אחריות מלאה? הוא ענה: אם אתם נותנים להם עכשיו את האפודות הצלה אז זה כמו שאתם מוכרים את האפודות בחנות מבחינת האחריות לתקינות. אמר רב החובל שהיה במקרה אמריקאי: אני לא מבין על מה אתם מדברים. אצלי באמריקה אין דבר כזה בכלל, זה מובן מאליו. על מה אתם מדברים? בסופו של דבר הוא אמר: אני מוכן לתת את האפודות וללכת. אני לא נשאר פה, לא אחריות ולא שום דבר. ארגון ההצלה אמר: אנחנו מוכנים להעביר את האפודות בין הספינה הגדולה לקטנה. מה אתם רוצים מאיתנו מעבר לזה? בסופו של דבר, אותם אמצעים חדשים שהיו הכי טובים והכי מועילים שהיו יכולים להציל אותם לא היו יכולים לבוא לידי מימוש.

בקיצור, זה הסיפור שלנו היום. אנחנו רוצים לייצר היום את האפשרות הזו.

אצל יהדות מרוקו כשרוצים להפליג אז שמים חצי מהאפיקומן בכיס. זה מספיק כדי שתוכל להפליג בשלום.

חצי אפיקומן זה סגולה. אבל הדבר שעליו אנחנו מדברים קורה יום יום ולא פעם אחת בשנה.

כמו כולם, גם אני לחוץ להעביר את החוק הזה. אני רוצה להזכיר שאנחנו מקיימים את הדיון הזה במיוחד היום מפני שהיום הוא יום הזדהות עם התעשייה, ובמיוחד עם תעשיית המזון.

מירב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה שהסכמת לקיים את הדיון הזה. אני יודעת שזה היה מאוד לחוץ ולמרות זאת מצאת את הזמן, אז תודה רבה לך ותודה לחבר הכנסת מקלב על הצעת החוק.

ביקשתי את הדיון הזה היום כי היום הוא יום כחול-לבן ובגלל שהכנסת מעלה לדיונים את כל נושא התעשייה, וכאן בדגש על תעשיית המזון. אנחנו מציינים את זה בוועדות ובשעה 13:30 בשדולה פה באולם ירושלים.

אני עוסקת בנושא הצלת מזון כבר קרוב לשנה וחצי, גם עם "לקט" וגם עם "לתת" שנמצאים פה. בשבוע שעבר אפילו ישבתי עם ערן מ"לתת" יחד עם מנכ"ל רשות המסים במטרה למצוא דרך לסייע או לתת לתעשייה איזשהו אינסנטיב כן להגדיל את העניין של הצלת מזון וגם אחרי דוח מבקר המדינה. בוועדת הביקורת ראינו את עניין הבזבוז של תעשיית המזון, אם זה בהטמנות, ואם זה בכלל, ואת זה שאנחנו לא מצליחים להציל את המזון במדינה.

ניסינו, אבל אנחנו נתקלים קצת בקשיים. עם זאת, אנחנו לא מוותרים ואנחנו עדיין שם בעיצומם של הדיונים על מה אנחנו רוצים לתת לתעשייה. בנוסף, וזה מהות הצעת החוק, לעסוק בנושא הזה של הסרת האחריות הפלילית מתורמי המזון, חבר הכנסת מקלב. אלו שני דברים שלובים. נמצאים כאן נציגי התעשייה ונציגי העמותות והם יעלו לסדר היום את הנושא הזה של כיצד ניתן באמת להציל את המזון במדינת ישראל.

אני מאוד מאוד מעריכה את מה שאתה עושה היום. אני יודעת שיש התנגדות גדולה מהמשרדים. אני מקווה שזה צעד ראשון. יש עוד כמה צעדים שצריך לעשות במקביל כדי שנצליח להציל את המזון הזה לא רק מאחריות, אלא גם כמובן לעזור לאותן משפחות שזקוקות לזה, אבל בעיקר לעזור לכל החברה כי כל החברה עוסקת בעניין הזה וכל החברה אמורה להתגייס לעניין הזה של הצלת מזון. תודה, אדוני.

תודה.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, קודם כל, החוק הזה הוא חוק שמתבקש, ובמיוחד כי יש הרבה מזון מוכן מאולמות אירועים וממקומות אחרים. מדובר במנות חמות שהיו נזרקות לפח בגלל החשש שמישהו יתבע את המקומות האלה.

אני פעיל בנושא הזה כבר מעל לשנתיים. היה לי קשר עם "לקט ישראל". אני הפניתי שתי עמותות אליהם והן מקבלות היום והן עובדות בשיתוף פעולה איתם. מה שטוב זה שהן לא רק שהם מקבלות מ"לקט ישראל" אלא הן גם מקבלות תרומות מהמקום ומחלקים, כך שהרבה משפחות מקבלות את המזון. ביישוב שלי אני גם פעיל ויש שם קבוצה שנקראת "- - - נעמה" בערבית, שזה שמירת הטוב. היא מחוברת לאולמות אירועים והיא מקבלת אוכל שנמצא בסירים עדיין שלא נעשה בו שימוש. הם נשארים עד השעות שתיים-שלוש בבוקר, אורזים את המזון הזה ומכניסים למקרר, ובבוקר מחלקים לאנשים נזקקים שנמצאים ברשימות.

"נעמה" זה לא אוכל, זה משהו יותר קדוש. זה במרוקאית שלי.

כן, זה קדוש. זה אותה שפה. מדובר באנשים עושים את העבודה בהתנדבות וזה גם חלק מהמחויבות האישית של תלמידים בבתי ספר. לעמותות שם יש אישור לקבל תלמידים מבתי ספר שיש להם מחויבות אישית ויש להם שעות שהם צריכים לתרום לציבור. מעבר למזון שעובר, זה גם עזרה לזולת, שייכות. אנשים שיכולים לתרום גם תורמים. אני חושב שאנחנו צריכים לאפשר להם לעשות טוב בלי חשש למצוא את עצמם נתבעים בבתי משפט. לכן, אני חושב שהחוק הזה הוא חשוב מאוד והוא מחויב המציאות. אנחנו נתמוך בו עם תיקונים קלים אולי. תודה.

תודה. בין היוזמים נמצאים חברי הכנסת: אורלי לוי, חיליק בר ומוטי יוגב, ובראש הרשימה חבר הכנסת אורי מקלב.

חברת הכנסת אורלי, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. בהחלט גם תודה לחבר הקואליציה הנוסף שבנושאים האלו מצאתי בו שותף תמיד גם בהיותנו חברים יחד בוועדה לזכויות הילד. חיליק בר הוא חלק מהיוזמים, אבל הוא היה יכול להיות פה איתנו היום. יחד איתו קידמנו את הצעת החוק.

הצעת החוק הזו היא שילוב של כמה הצעות חוק שעברו בתמיכת ממשלה. הפעלנו לחצים, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, ודיברנו על הנושא החשוב הזה שבא לפתור בעיה אמיתית שנמצאת אצלנו במדינת ישראל בכל הנוגע לצמצום פערים. מעל ל-18.5% מקרב האוכלוסייה נמצא באי-ביטחון תזונתי. מחצית מהם, אגב, באי-ביטחון תזונתי ניכר. כדי לצמצם את הפער הזה אנחנו צריכים לעשות מהלך שהשווי שלו הוא בסביבות 3 מיליארד שקלים.

ברור לנו שתוכנית כזו היא ארוכה. אם אנחנו מצפים שהממשלה תשים את הכסף הזה, אז אנחנו כנראה מבינים שרפורמה אמיתית בנושא אי-ביטחון תזונתי לא תבוא מכיוון הממשלה. לצערי הרב, גם לא מכיוון משרד האוצר שכביכול נמצאים שם אנשים חברתיים, אבל בסופו של דבר אנחנו מגלים שזה לא עומד בראש סדר העדיפויות. לכן, היוזמה הזו שהגיעה מהארגונים בשטח היא יוזמה כל כך מבורכת, בעיקר לאור המצב שאנחנו מגלים שלמעלה מ-13 מיליארד שקלים נזרקים לפח. מתוכם אפשר להציל בין 7 ל-8 מיליארד שקלים. כלומר, ערך של אוכל טוב שיכול להגיע לאותם פיות. אנחנו באים מהיהדות שאומרת: "בל תשחית", וזה מעבר לעניין המעשר. "בל תשחית" הוא משהו קדוש בעינינו. אם אדם יכול להשביע את רעבונו על ידי כך שהאחר גם לא מפסיד, מה יכול להיות טוב מכך? המדינה היתה צריכה לקפוץ על הצעת החוק הזו ולהביא את כל הפתרונות האפשריים מבחינת חקיקה כדי לאפשר שהדבר הזה יקרה כי מסתבר שהאוכלוסייה מאוד רוצה להיכנס במקום שבו הממשלה שותקת. כשאני אומרת את זה, אני מדברת על אוכלוסיות ועל בעלי עסקים ועל בעלי אולמות. אנחנו גם מדברים על חקלאים שנתקעים עם סחורה טובה מאוד בשטח ועם פירות וירקות תוצרת הארץ כשהעלות של אותו פועל שהיה אמור לקטוף את הפירות והירקות ולארוז אותם הופכת את העניין ללא כלכלי. אנחנו באים ואומרים שאפשר וראוי להכניס שם כוחות אחרים כמו: מתנדבים, בתי ספר, פעילות חברתית, כדי שהאוכל הזה יגיע לשולחנם של אנשים והוא אולי באמת ייתן להם לישון על בטן מלאה.

זה הולך ומחמיר כשאנחנו מדברים על ילדים שמגיעים למערכת חינוך ולפעמים זו הארוחה החמה היחידה שהם אוכלים בכל אותו יום. אני שומעת על מורים שאוספים את האוכל הזה מילדים שהאוכל הזה לא מספיק טעים להם ויש להם חלופות אחרות כדי לתת אותו לאותם נזקקים.

אני זוכרת שערכנו פה בכנסת דיון מאחר והמסעידים פה בכנסת פחדו לתת. היה להם חשש שאם האוכל לא יהיה באיכות טובה ואם מישהו חס וחלילה יפתח משהו בגלל משהו שקרה בדרך, וזאת גם אם האוכל ייצא מהמטבח פה בכנסת כשהוא באיכות טובה מאוד. זה מנע אפילו את חלוקת האוכל הזה לעובדים פה בשירותי ההסעדה שרובם חיים על פחות משכר מינימום. זה לא משרה מלאה, ביניהן חד-הוריות שיוצאות יותר מוקדם, תאמינו לי. הן באות ומבקשות. הם פנו אלינו וערכנו פה בדיון, בואו לא ניתמם. אם אנחנו לא נותנים כסף אז השאלה היא איך אנחנו מכשירים באמת את היכולת של הציבור לספק צורך בסיסי שהמדינה היתה צריכה לספק אותו. אנחנו לא פוטרים אותם מאחריות, לא על רשלנות ולא על כוונה ולא על נוהל לא תקין. אנחנו באים ואומרים שאנחנו מחייבים אותם לעשות גם איזושהי תעודת ביטוח. כל מה שאנחנו מבקשים מהם זה את תום הלב ולדעת שהמוצר יצא טוב ואיכותי ושהוא עומד בתקנים בנהלים כדי להבטיח שהוא מובל ליעד הסופי בצורה ראויה. אף אחד מאיתנו לא רוצה שמישהו חס וחלילה ייפגע. אנחנו פורסים את כל הרשתות, אבל המדינה צריכה לבוא ולהגיד שיש פה אינטרס. אנחנו כמובן כן צריכים להבטיח שהאוכל יגיע למקום בצורה טובה ובטוחה מבלי לסכן אף אחד בדרך. מצד שני, לתת את הממד הפסיכולוגי כך שאותו אדם שעושה את המעשה יבין שהוא עושה את זה ממקום טוב ושהוא לא יחשוד ושהוא לא יעדיף לזרוק את האוכל. הוא יעשה את הדבר המתבקש, ההגיוני, האנושי, וגם הכלכלי. בואו נחשוב ביחד. לא ייתכן שמשרד המשפטים - - -

לא "נחשוב", חשבנו מספיק. אנחנו מצביעים היום. לוקחים אחריות.

מצוין. אדוני, אני סומכת עליך. אני מודה לך מקרב לב. זה לא עניין של מה בכך. אני מקווה שנצליח לחוקק את החוק הזה. כבר שנתיים אנחנו מדפקים על כל הדלתות. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. בידיך הדבר.

אני קצת הבנתי פעם במפעל ההזנה. לפני כחודש-חודש וחצי בדקתי אצל מנכ"ל משרד החינוך והיום מחלקים 358,000 מנות ביום, רק שנבין, ואתם לא שומעים לא על הרעלה ולא בטיח'.

נכון.

זה נעשה עם מדיניות מראש. כולנו אוהבים שזה מפוזר בכל הארץ. לא מביאים את זה רק מהמרכז במכוניות או במשאיות. תודה לך.

שולי, בבקשה.

אדוני, אני אדבר ממש בקצרה כי נראה לי שאת כל הרציונלים כבר אמרנו ואת כל ההסכמות, בטח בקרב חברי הכנסת.

אני דבר אחד לא מצליחה להבין. הגעתי לפה לפני חמש וחצי שנים. חבריי ממשרדי הממשלה, זה היה אחד החוקים הראשונים שהנחנו פה. חמש וחצי שנים אחרי כאילו אנחנו שומעים את עצמנו בתקליט שבור כמו שקראו לזה כשהייתי צעירה.

אני מחזקת את ידיך שנצביע על זה היום ושנסיים היום את הדבר הזה. זה נעשה בעולם. הדברים ברורים לחלוטין לגבי מי צריך לתת, מי צריך לקבל, מה התהליך שצריך הדבר הזה לעבור, איך מגינים על הנותן, איך מונעים פגיעה מהמקבל. כל הדברים נאמרו, סוכמו והם ידועים. אני בעד להתקדם להצבעה והתחלת סיום התהליך הבלתי אפשרי הזה.

נציגת התעשיינים, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. תודה על הדיון החשוב הזה. גם אני נמצאת פה לא בפעם הראשונה. שמי גליה שגיא ואני מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים.

אנחנו יצאנו באיגוד תעשיות המזון לפני כשנתיים וחצי בפרויקט משותף עם עמותת "לתת" ונמצאים בקשר גם עם עמותות "לקט ישראל" במטרה באמת להגביר את המודעות לנושא הצלת מזון ולבחון איך אפשר לעודד את היצרנים להפנות את המזון שמיועד להשמדה, כמובן מזון שהוא איכותי וטוב, שהתקלה היא בסימון או באריזה או בעודף שיווקי, להצלת המזון ולתרומה לנזקקים.

לפני שיצאנו לפרויקט עשינו סקר קצר בקרב יצרני המזון, ואציג רק רמה נתונים: 84% מהיצרנים הביעו עניין להצטרף לפרויקט ולמיזם של הפניית המזון במקום להשמדה, ומדובר פה בנושאים של איכות סביבה, לתרומה לנזקקים.

איזה עם אנחנו.

יחד עם זאת, למה לא עושים את זה מספיק ומה החסמים? 54% חששו שהמזון יגיע חזרה למכירה בשוק, 49% חששו שאולי המזון יחולק לאחר תום המועד, 31% חששו מתביעות ופחדו להעביר אותו הלאה, 18% אמרו שאין תהליך מובנה לנתב את המזון לתרומה.

צריך להבין שתהליך של השמדת מזון חובן בתוכו כסף, יש בו עלויות, אבל הוא פשוט יותר מאשר להפנות אותו לתרומת מזון. בתרומת מזון צריך להקים מערך, צריך להיות בקשר עם עמותת "לתת", צריך לדעת שהמשאיות מגיעות ליעדן. כמה גופים פה חוברים ביחד.

על כן, אנחנו מעודדים ותומכים מאוד כמובן בהצעת החוק הזו ובהצעת החוק שעליה דיברה חברת הכנסת מירב בן ארי להגדלת התמיכה וההכרה בתמורה על מנת באמת לעודד את היצרנים להפנות יותר ויותר מזון במקום להשמדה לנזקקים ולתרומה. תודה.

תענוג לשמוע אותך פה כשזה בטענות על חקיקות אחרות. באמת תודה לך ולתעשיינים.

אנחנו נקרא, נמזג את החוקים, ואחר כך נבקש את התגובות של המשרדים הרלוונטיים. בבקשה, עוברים לקריאה.

אני מקריאה נוסח שמונח בפניכם שהוא טיפה שונה מהנוסח שהוגש בקריאה הטרומית. זה נוסח שגובש בישיבות פנימיות שנעשו עם חברי הכנסת.
"הצעת חוק עידוד הצלת מזון, התשע"ח-2018

הגדרות
1
1. בחוק זה –



"מזון" – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983;



"ארגון לחלוקת מזון" – מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אשר פועל, במסגרת מטרותיו, לחלוקת תרומות מזון והוא בעל האישורים הנדרשים לצורך הובלה, אחסון או חלוקה של מזון."

גברתי, איפה צה"ל בסיפור?

רגע, שניה.

"אחריות חברה שתורמת מזון
2
2. חברה התורמת מזון לארגון לחלוקת מזון, לא תישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון, אלא אם כן היא גרמה לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

אחריות ארגון לחלוקת מזון
3
3. ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק או מחלק תרומות מזון, בהתאם לחוקים, לתקנות ולכללים החלים על פעולות אלה, לא יישא באחריות, ואני מוסיפה: אזרחית או פלילית, לנזק שנגרם עקב חלוקת תרומות המזון, למעט אם גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

חובת ביטוח

4
4. ארגון לחלוקת מזון יבטח את הפועלים מטעמו או עבורו באיסוף, בארגון או בחלוקת תרומות מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות."



למעשה, ההצעה הזו קובעת שתהיה אחריות פלילית ואזרחית במקרים של רשלנות חמורה או זדון. אלה מקרים שהמחוקק לא רוצה לפטור בהם. כמובן שאם מישהו בפעולות שהוא גרם בכוונה או בסטייה חמור מסטנדרט התנהגות סביר גרם לאיזשהו נזק, במקרים האלה ההצעה לא מכסה ולא נותנת פטור. הפטור ניתן למעשה במצבים שאדם פועל בהתאם להוראות, וגם אם הוא סוטה ברשלנות רגילה אז למעשה אנחנו נותנים לו את הפטור הזה.

בנוסף, בהצעת החוק המקורית היתה חובת ביטוח. למעשה, בנוסח לפניכם נשארה חובת הביטוח. היא קצת יותר מצומצמת כי למעשה את הביטוח צריך רק במצבים באמת שיש את החשיפה לאחריות שכרגע צמצמנו אותם.

רק אעיר שצריך לחשוב באמת האם הביטוח הזה, החובה הזאת היא אפקטיבית באמת, אם זה לא יצור באמת פוליסות יקרות שיכולות רק להכביד על העמותות. אני מציעה שלקראת שנייה ושלישית יהיה צריך לבחון האם באמת יש צורך בחובה הזו או להשאיר את זה באמת וולונטרי לאותם ארגונים.

דבר נוסף, בסעיף 3 אנחנו נוקטים בלשון "ארגון", ואנחנו מגדירים ארגון לחלוקת מזון, ואילו בסעיף 2 אנחנו מדברים רק על חברות. באמת קיבלנו פנייה שאנחנו רוצים לכלול גם ארגונים שתורמים. לכן, אפשר להרחיב את זה לארגון גם ולראות שזה כולל.

צה"ל הוא ארגון בהגדרתו?

לא. צריך יהיה לבדוק איך אנחנו מכניסים גם גופים כאלה.

צה"ל צריך ליזום מהלך.

אם זו תהיה ההחלטה, נכתוב שזה יהיה לרבות - - -

אפשר להוסיף ארגון, מה הבעיה?

ארגון, כן. השאלה היא מה עם צה"ל.

כרגע אנחנו מבקשים רשות מחברי הכנסת למזג את שתי ההצעות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד המיזוג – פה אחד
ההצעה למזג את שתי הצעות החוק נתקבלה.

מיזגנו את שתי ההצעות.

נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

אוסנת חיטרון, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים. קודם כל, הממשלה לא מתנגדת לעידוד תרומות מזון. השאלה היא איך עושים את זה ומה המחיר של אותן פעולות עידוד, ומי נושא בנטל.

נאמר כאן על ידי חברת הכנסת שלא נמצא תקציב לתת איזשהם מענקים לעידוד התרומות האלה שהיו יכולים גם לייצר איזשהו תמריץ באמת. השאלה היא איפה אנחנו מייצרים את התמריץ הזה. ברגע שאנחנו מייצרים את התמריץ לתרום בדרך של מתן פטור מאחריות פלילית - - -

אנחנו לא נותנים פטור מאחריות פלילית, זה פשוט לעשות מניפולציה בדברים שלי.

אסביר. מאחריות פלילית ואחריות נזיקית במקרים של רשלנות שזה מה שהחוק הזה עושה, במקרים של רשלנות אנחנו משיתים את הנטל על הציבור החלש, העני, שנזקק למזון הזה.

לא, אל תתבלבלי. בחוק עבירה פלילית מצריכה מחשבה.

או רשלנות.

ולכן, אנחנו לא פוטרים אותם. אנחנו לא מכריחים אותם לעשות ביטוח.

אני מבקש שתאפשרי לה לסיים.

יכול להיות שיש כאן איזושהי טעות והנוסח לא משקף את כוונת המציעים. אבל מה שכתוב בנוסח היום זה שהחוק קובע פטור ברשלנות מאחריות פלילית ואחריות נזיקית לתורמי מזון ולמתווכים ולארגונים. המשמעות של פטור כזה היא שארגון שמתרשל לא יישא באחריות. זאת אומרת, מי שנפגע לא יוכל לתבוע.

ממתי התרשלות היא פועל יוצא של תום לב? אנחנו מכניסים את העניין של תום הלב לסיפור הזה. כשאנחנו באים ואומרים תום לב, זאת אומרת שההתנהגות מעידה בסופו של דבר שהכוונה היא נכונה. עדיין אנחנו אומרים: יעמוד בכל הדרישות כדי להבטיח ייצא טוב מאותו אחד.

יכול להיות שכל הדברים האלה הם חלק מכוונת המציעים, אבל הם לא מופיעים בנוסח.

מה שמופיע בנוסח זה מה שאנחנו מבקשים.

אני מתייחסת לנוסח שנמצא בפנינו. הנוסח כרגע מתייחס לפטור במצבים של רשלנות.

מצוין. לכן, אנחנו נצביע עליו בקריאה ראשונה, וכל דבר שהוועדה או משרדי הממשלה יחשבו שדורש תיקון יתוקן לשנייה ושלישית, כי חמש וחצי שנים זה עומד על זה שהנוסח לא נראה לכם, אבל מעולם לא שמענו מכם נוסח אחר.

אעיר כי עברנו מהנוסח של תום לרשלנות בדיוק בגלל שאנחנו נמצאים בעולם הנזיקי והפלילי. אמרנו שהמונח הנכון במצב הזה זה להגיד שהוא לא התרשל או רשלנות חמורה או לכלול את זה לגבי רשלנות ולא להתייחס למונח של תום לב שהוא פחות רלוונטי משפטית.

נכון, המונח תום לב לא מתאים פה, אבל אני רוצה להגיד - - -

אבל הכוונה היא שהוא כן נהג בתום לב.

שהוא לא התרשל - זו הכוונה.

אני רוצה להזכיר קצת היסטוריה. אני זקן, מותר. כשהגענו לראש הממשלה מר אריק שרון והצגנו את נושא מפעל ההזנה לבתי ספר קיבלנו סירוב מוחלט של משרד הבריאות לפקח על המזון. שנים רבות הם לא רצו, ואנחנו קיבלנו החלטה אחראית מאוד ולאומית מאוד והתחלנו לספק מזון לעשרות אלפים ואחר כך למאות אלפים. רק בשנים האחרונות האחריות הממשלתית נכנסה והיא ביטאה את זה בצורה של פיקוח של משרד הבריאות.

אני רוצה להגיד לך, זה התהליך שיהיה. אנחנו היום נצביע למרות עמדת משרד המשפטים. כפי שאמרה חברת הכנסת שולי מועלם, אנחנו היום מצביעים לקראת קריאה ראשונה במליאה. לאחר מכן יש לנו עוד זמן עד לשנייה ושלישית. אני מציע שתמצאו את הפתרונות כי כל הישיבות שקיימנו איתכם נגמרו בזה שאתם לוקחים אחריות להביא פתרונות, והדבר היחיד שלא קיבלנו זה פתרון. לא נוכל להמשיך. אני לא רוצה על נזיפה של משרד זה או אחר. אם היה מדובר באנשי עסקים, הייתי נוזף בהם. אבל אני לא מוכן היום לשום תירוץ משפטי כלשהו. אני סומך על האחריות האזרחית ועל נדיבות הלב של הגופים שתורמים את המזון.

אבקש להשלים עוד שתי מילים כי זה באמת ממש דבר חשוב, ואעשה זאת בקצרה. הסיבה שלא הובאו פתרונות היא מכיוון שיש כאן התנגדות עקרונית. הרעיון בבסיס הצעת החוק שאומר - - -

זה בתמיכת ממשלה, כן?

לא, הממשלה התנגדה.

לא, אנחנו העברנו את זה במליאה - אופוזיציה כקואליציה.

נוסח אחר.

ממש לא. אם הממשלה היתה מתנגדת זה היה עובר טרומית?

אנחנו העברנו את זה במליאה - אופוזיציה וקואליציה יחד.

הנוסח כרגע לא תואם את מה שאושר בוועדת שרים.

מה שאושר בוועדת שרים זה נוסח ריק מתוכן.

אבל הנוסח כרגע לא תואם את מה שאושר בוועדת שרים.

תודה רבה. את מגינה מצוין על משרדך אבל אנחנו באנו פה להגן על אוכלוסיות חלשות.

לא סיימתי.

אנחנו נסתפק בהודעה הזו.

חשוב לי להבהיר בכל זאת שהנוסח אינו תואם את החלטת ועדת שרים.

הפרוטוקול קלט את כל המילים שאמרת, גם אלה שלא מקובלות עלינו.

הבהרת, דיברת, שמענו.

יהיה לנו עוד זמן בין ההכנה לקריאה השנייה והשלישית לנוסח.

משרד הבריאות, האם יש לכם מה להגיד לנו?

שלום, אלי גורדון, מנהל שירות המזון. ללא תלות לעמדת הממשלה שכבר הועברה ולא אחזור עליה, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שנמצאים פה שלפני מספר שנים, כמעט שנתיים, אושר פה חוק שמתייחס בצורה - - -

שנתיים מאז שהעברנו אותו במליאה, זה לא מאז שהתחלנו - - -

בחוק הגנה על בריאות הציבור מזון נתנו מענה התחלתי לכל סוגיית הצלת מזון. הגדרנו מהו הגוף והארגון שיכול לתרום מזון או לארגן את כל הפעילות סביב המזון. בשלושה סעיפים בצורה מפורשת נתנו פטורים לשנתיים מיום כניסת החוק לתוקף לכל נושא הרישוי על מנת להגיע למסלול שבו ניתן יהיה לעשות את אותן ההסדרות שהזכרתם, בין היתר, גם כאן, ברמה של חקיקת משנה, איך לעשות טיפול באותו מזון, איך לחלק אותו, מה הם התנאים שבהם כל השרשרת עד לאספקה לצרכן קצה, גם אם הוא נזקק, גם אם לאו.

הכנו את זה במסגרת הדיון על המזון, כל הנושא של ההובלה וכל הדברים. סגרנו שם כבר את כל הפינות האלה.

כן, חד-משמעית. נתנו שם הסדרים כללים וראשונים, כאשר שר הבריאות במהלך שנתיים היה אמור היה לתת מענה לזה, עם אופציה לעוד שנתיים להרחיב. השנתיים הולכות ומסתיימות בעוד חודש, חודשיים, משהו כזה - לא זוכר כרגע.

יש לנו כוונה לבוא ולבקש מהוועדה הזו, אם אני לא טועה, זה כן מחייב אותנו להגיע לכאן לדיווח, לבקש את הארכה שבהתאם לחוק. בנוסף, יש לנו גם כוונה, ובתוכנית עבודה 19' זה כבר מופיע לנו, להקים צוות שיהיו שותפים לו, כמו שאמרנו גם קודם, אנחנו פשוט דוחים את הפעילות בשנה אחת, עם ארגונים, עם התעשייה וכל שאר בעלי עניין, על מנת להגיע להסדר.

ולתקנות בזמן.

זו המשמעות. צריך כן להבין שהנושא הוא מאוד חשוב. הוא מאוד חשוב לא רק כי תהיה בעיה כזו או אחרת של אחריות פלילית או נזקית, אלא מטרה משותפת של כולנו להבטיח את בטיחות המוצר שמגיע לצרכן הקצה, ובמקביל גם לתת מענה לצרכים של רעב. תודה.

תודה.

ארגון "לתת", בבקשה. לאחר מכן ידברו מארגון "לקט" – אוהבים את שניכם באותה מידה.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת". הסיטואציה שאנחנו מתמודדים איתה היא אבסורד. הרי במדינה מתוקנת לא היינו בשיעורי עוני כפי שהם היום. אדוני היושב-ראש, אתה פעלת במסגרת הוועדה למלחמה בעוני כדי לצמצם את שיעורי העוני. במדינה מתוקנת לא היינו נמצאים בסיטואציה שיש כל כך הרבה באי-ביטחון תזונתי חמור - 285,000 ילדים ו-243,000 משפחות לפי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי. מפה הכל מתחיל.

אי-ביטחון תזונתי לא נמצא בסדר העדיפויות של משרד הרווחה. זה האבסורד שאיתו אנחנו מתמודדים.

אנחנו באים יחד עם ארגוני חברה אזרחית, חברים שלנו ב"לקט" ואנחנו ב"לתת", וארגונים אחרים ויחד גם עם תעשיית המזון, ויש פה יו"ר איגוד המזון, חגית מאוסם וירון מאנג'ל, וגליה שדיברה קודם, ואומרים שיש פה בעיה שזה לא האחריות שלנו לפתור אותה. האחריות היא של המדינה לפתור אותה. אבל מצאנו פה איזשהו קונספט שהוא מאוד מאוד יעיל, גם כלכלית, לכל הצדדים המעורבים. על כל שקל מזון שאנחנו מצילים, אנחנו משקיעים בתשתיות ומחלקים מזון בשווי של 9 שקלים. זאת אומרת, יש פה פתרון שלוקחים משאבים קיימים ומשתמשים בהם. זה גם תורם לסביבה, פחות השמדת מזון והטמנת מזון, וזה גם מסייע למשפחות.

זה לא בדרך המלך. תפקיד של המדינה היה להגיד: התפקיד שלנו לפתור את העניין הזה ואנחנו מקצים לזה תקציב הוצאה בבסיס התקציב. אנחנו באים ואומרים: בואו נראה את כשל השוק שקרה פה. כשל השוק הוא שמצד אחד הבעיה היא כל כך גדולה, ומצד שני, כל כך הרבה מזון שאפשר להציל אותו שהולך לפח, וכאן אנחנו נכנסים. יש באמת את הצעת החוק של עידוד הצלת מזון שאנחנו כמובן תומכים בה.

עוד מילה אחת לגבי הצעת החוק שאנחנו מקדמים עם חברת הכנסת בן-ארי. צריך להבין את האינסנטיב של התעשייה היום. חברות עסקיות צריכות להרוויח, בשביל זה הן קיימות - להשיא ערך לבעלי המניות. גם אנחנו אומרים: זה לא אחריות שלהם, אבל הם מוכנים להירתם. היום אין להם שום אינסנטיב כלכלי. אם הם מחכים שהמזון יושמד או שהם תורמים אותו, מבחינת הזיכוי במה שהם מקבלים זה אותו דבר. זאת אומרת, אין להם שום תמריץ כזה או אחר להתאמץ, אלא אם יש להם רצון טוב. אנחנו באים ואומרים למדינה: אם לא מצד ההוצאה. ההצעה שלנו היא להעלות את הזיכוי במס, במקום שיהיה מס חברות 23% ל-50%, ואז מה שיקרה הוא שעל כל 100 מיליון שקלים חדשים שנוכל להציל בעקבות התמריץ הזה זה יעלה לרשות המסים פחות 27 מיליון שקל מס שהיא היתה יכולה לגבות. זאת אומרת, גם פה יש מינוף. המדינה תקבל, החברה הישראלית תקבל, 100 מיליון שקל והיא תשקיע רק 27. זה פי 3.7. לכן, אני חושב שאסור לנו להתבלבל בכל העניין הזה.

אני מאוד מודה לך ולכל חברי הכנסת וחברות הכנסת שמובילים את המהלך הזה, אבל אנחנו צריכים להבין מאיפה זה מתחיל, וגם לא לזנוח את המאבק הזה וללכת לראשית הדרך. בסופו של דבר, אנחנו פה בשולי העניין. מצאנו פה כשל שוק שאנחנו אומרים שנטפל בו.

תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל". קודם כל, כל המוסיף גורע. אני אצמצם כי נדמה לי שנאמרו פה באמת הדברים הכי משמעותיים לנושא הזה. קודם כל, אני רק רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הכנסת היוזמים והמשתתפים בדיון כמובן, ולכל התומכים בזה. אני חושב שזה חוק חברתי ממעלה ראשונה.

דובר פה שיש פה באמת הזדמנות לצמצם פערים, להעביר מזון איכותי וטוב בצורה בטוחה לכל האנשים שזקוקים לזה. אנחנו כארגון תומכים במאת האחוזים בנושא של בטיחות מזון. אין הבדל אצלנו בין אדם שקונה את המזון או אדם שיקבל את המזון דרך ארגון כזה או אחר. לא יכול להיות הבדל כזה, אנחנו לא מדברים על אזרחים ברמות אחרות. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב להבין, ולכן גם לנו כל הנושא של בטיחות המזון הוא מאוד מאוד חשוב. יתרה מכך, אנחנו גם פועלים עם הארגונים בשטח כדי להגביר את בטיחות המזון שלהם, ואני יודע שגם ארגון "לתת" עושה פעולות דומות לשלנו. זאת אומרת, יש פה עשייה באמת מאוד מאוד רחבה בנושא שמירת המזון ושמירה על הציבור שצורך את המזון הזה בסופו של דבר.

אני רוצה להעיר שהחוק הזה שעליו אנחנו מדברים כבר קיים בכמה מדינות בחו"ל ומעולם לא נוסה בבית משפט. בארצות הברית שכולנו תמיד אומרים ששם תובעים על כל דבר קטן, מעולם זה לא קרה. החוק הזה כבר קיים למעלה מ-20 שנה ולא הגיע אי פעם לתביעה. זאת אומרת, יש פה גם הבנה מהצד של הנהנים מהמזון על כל פעילות של התרומה.
אני באמת רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש ולחברי הכנסת, על הדחיפה. תודה.

תודה לכם.

פנינה בן דוד, נציגת התאחדות בתי המלונות, בבקשה.

שלום, אמרו כאן את הכול. זו לא הפעם הראשונה שאני כאן. הייתי לפני כשנה וחצי גם בוועדת הכלכלה והיתה כאן הוועדה לביקורת המדינה. אני והחברים והחברות שיושבים כאן באים ואומרים כל פעם שפשוט חבל. אני חושבת שכל יום שמעכבים את זה, וזה לא ברור לי גם כאזרחית, זה פשוט אוכל שנזרק והולך לאיבוד. לנו יש ניסיון מאוד מאוד טוב עם שני הארגונים האלה. אגב, גם לפני החוק יש כאלה שהעזו ולקחו את הסיכון. חתמו איתם על הסכמים. אני יודעת מארגון "לקט ישראל" ש-1,765 ארוחות חמות ביום רק מבתי מלון מחולקות היום. אבל זה עדיין מעט מאוד כי אנחנו יכולים להכפיל את זה ואפילו יותר אם הצעת החוק הזו תעבור כי יש כאלה שעדיין חוששים וזה באמת באמת חבל. חבל על הטחינה ועל הדיבורים, צריך פשוט לקדם וללכת הלאה.

אנחנו נשתדל לעמוד בציפיות שלך בקצב הנדרש, תודה..

אדוני, בבקשה.

שלום זיילר, יושב-ראש איגוד תעשיות המזון. אני מוכרח לומר שאני יושב כאן מבויש. מצד אחד, חברי הכנסת, ואתה בראשם, מבינים את הצורך החשוב במהלך הזה. מצד שני, יושבת המדינה ואומרת: אנחנו נמשוך את זה עוד שנה. אי אפשר לזלזל בעובדה שתעשיית המזון שמאוד מאוד אחראית למוצריה. הרי אנחנו מוכרים את זה במותגים שלנו. מה זה משנה, כמו שנאמר כאן, אם המותג מגיע בדרך של תרומה או בדרך של מכירה? אם תעשיית המזון האחראית הזו עשתה ויצרה הסכם עם ארגון מקובל אחרי שאנחנו בדקנו שהם באמת עושים עבודת קודש - למצוא כזה שיתוף פעולה זה לא יום יומי במדינת ישראל, ומצד שני, לקרוא שיש במדינת ישראל משפחות במצב לא כל כך טוב שחסר להן מזון, איך אפשר למשוך את זה הלאה והלאה?

לכן, אנחנו כתעשיית המזון בעד זה. אנחנו שמחים על כך שהחברים באיגוד תעשיות המזון משתפים פעולה. גם ארגון "לקט" וגם ארגון "לתת" דיברו על זה. לכן, אני חושב שזה חובה. אנחנו רואים שחובה להעביר את החוק הזה כמו שהוא. תודה רבה.

תודה לך.

אדוני, בבקשה.

ירון אנג'ל, מאפיית אנג'ל. אני רוצה להתייחס למילה אחת שאמר ערן. זה לא שלתעשיינים אין אינסטניב לתרום, לתעשיינים יש אינסנטיב שלילי לתרום. אנחנו מדברים על החברות הכי גדולות במשק שאם הן לא תורמות את המוצרים אז הן ימכרו אותם, ולמרות זאת הן מעוניינות לתרום ולתת.

חלק גדול מהתרומות שאני נותן זה לארגונים שביום יום קונים ממני לחם. חלק מארגוני ההסעדה לא מקבלים רק תרומות. כשיש לי אני תורם להם. זאת אומרת, אני תורם להם במקום למכור להם, ועדיין אנחנו עושים את זה. זאת אומרת, לא רק שאין לי אינסנטיב, יש לי אינסנטיב שלילי, ולמרות זאת הארגונים מעוניינים לעשות את זה, ואז באים ומכניסים מקלות בגלגלים מכל הכיוונים לדבר הזה. זו תחושה הבלתי סבירה.

לגישתי, בכלל הפורום הזה היה צריך לפנות לתעשייה ולארגונים ולהגיד להם: חוקקנו חוק שתוכלו לתרום, ובמקום זה אנחנו מוצאים את עצמנו יושבים פה ומתחננים לפקידים שיאפשרו לנו לתרום. הדבר הזה הוא בכלל לא הגיוני.

אני רק רוצה לברך אותך שחזרת לפעילות הקהילתית החופשית, תצליח.

תודה.

בעקבות ההערה של חברת הכנסת שולי מועלם, אנחנו נשנה בסעיף 2 לארגון. אני חושבת שנצטרך לעשות סעיף תחולה על המדינה בכל מקרה, אבל אנחנו נעשה את זה לקריאה שנייה ושלישית. כרגע הכוונה ברורה. נשנה: ארגון, גוף. אבל יכול להיות שיהיה סעיף פשוט שיחיל את זה על המדינה באופן ספציפי וגם לגבי צה"ל.

יש לנו עוד גופים של המדינה מלבד צה"ל שהם רלוונטיים בדיון הזה?

זהו, לכן אני רוצה לבדוק את זה בזהירות.

בתי החולים, לא?

כן, אבל הם גירעוניים.

אנחנו גם נבדוק עם רשות שוק ההון. אני אעשה פגישה עם רשות שוק ההון כדי לבדוק את נושא הביטוחים שיכולים להיות.

אלי גורדון, ידידי, אני מבקש שתעשו הכול כדי לקצר את התהליך. אין שום סיבה שזה יחכה כי כמו שאומרים חבל על כל יום. מדי פעם אני לן במלון ובבוקר אני רואה את הכמויות המטורפות וזה חבל, חבל, חבל. כל כך הרבה ילדים היו יכולים ליהנות מזה.

ברשותכם נעבור להצבעה.

כן, ואם יש הערות מסוימות נשאיר אותן לשנייה ושלישית.

נשאיר אותן, בוודאי.

מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה? אני מבין שזו הצעת החוק הממוזגת, וזו הכנה לקריאה ראשונה במליאה, ולאחר מכן שנייה ושלישית.

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת החוק, בכפוף לשינויים, נתקבלה.

עבר פה אחד. אני מודה.

אדוני היושב-ראש, יש כוח.

אדוני, קודם כל, אני רוצה להודות לך בשם כולם. אני בטוח שאמרו לך את זה בדיון, אבל עוד פעם לסיום. בתחילת הישיבה נתת טון נחרץ ונחוש להעביר את זה והעברת מסר. בסופו של יום אנחנו צריכים לדעת איפה נקודת האיזון בין ניכור וניתוק מהמצב שבו כל ילד שלישי וכל אדם רביעי רעב וסובל ממחסור תזונתי לבין התעשיינים ועם ישראל ביופיו שמוכנים לתרום ולעשות מאמץ, גם אם זה נזרק. הם מוכנים גם להיכנס למחויבות. אנחנו לא משחררים אותם מכל מחויבות, אומרים פה דבר שהוא גם פוגעני כלפיהם. אנחנו מתרשלים ומפקירים את הילדים האלה. אנחנו מדברים על אנשים שרוצים לתרום, אבל אנחנו נותנים עליהם סטיגמה וזה גם החסם. החסם הוא בגלל שאנחנו קוראים להם רשלניים, ואז הם אומרים: תעזבו אותנו מהעניין הזה, אנחנו לא בסיפור הזה.

הכי קל להם הרי להשמיד את המזון והם באים לפה ומתחננים : תנו לנו. זה היפוך יוצרות, זה אבסורד. זה פשוט לא נורמלי.

זה גם עולה להם. אדוני, אתה משתמש הרבה בעניינים מהמסורת. "בל תשחית" הוא לא ציווי כלכלי אלא הוא ציווי ערכי. מי שמשחית ומי שרואה מישהו שמשחית ולא איכפת לו, משחית את הנפש שלו. זה השחתת נפש, ומהנקודה הזו הם באים. איכפת להם.

עם דברי תורה יפים שכאלה אני באמת רוצה לבקש ממשרד המשפטים לעשות עוד חושבים כדי שתבואו לקראת הקריאה השנייה והשלישית כי אני בטוח שהצעת החוק הזו תעבור פה אחד בקריאה ראשונה במליאה, ואז נוכל לרוץ כדי לסיים לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:22.