פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 325
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 11:00

דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעולות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יוליה מלינובסקי
יואל רזבוזוב

עודד פורר

שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר
אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העליה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור ומינהל, משרד העליה והקליטה

אורי דאובר - צוות ממשל, משרד ראש הממשלה

מיכל שטרית רבל - יועצת משפטית, משרד העליה והקליטה

יוליה אוספובט - יועצת מנכ"ל, משרד העליה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף קליטת עליה, משרד העליה והקליטה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף קליטה בקהילה, משרד העליה והקליטה

יצחק ברוך אוחנה - מנהל אגף בכיר צעירים, משרד העליה והקליטה

שרי פייר - מנהלת תחום לחינוך, משרד העליה והקליטה

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף בכיר למערכות מידע, משרד העליה והקליטה

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד העליה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת אגף עידוד עליה, משרד העליה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א- קליטת עולי אתיופיה, משרד העליה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העליה והקליטה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העליה והקליטה

שימי כהן - מנהל אתר לקוח, גף בכיר למערכות מידע, משרד העליה והקליטה

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותכניות, משרד העליה והקליטה

פריידי סיני - מנהלת פיתוח, משרד העליה והקליטה

מרים שמלצר - דוברת, משרד העליה והקליטה

מאיה יוכבד שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ילנה פרגמנט - מנהלת עליה בשטח ניהול ופיתוח תכניות, הסוכנות היהודית

נורית יכימוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר שירלי אברהמי - כת"ף, הכנסת

רומן פרס - סגן ראש עירית יוקנעם

אלכס גדלנין - ממלא מקום ראש העיר נצרת עלית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

מרים לסר - סמנכ"לית, ארגון קעליטה

שמעון כהן - מנכ"ל, אופק ישראלי

הילה סולימני - מנהלת שיווק וקשרי קהילה, קרן מיראז' ישראל

מאיר לב - יו"ר, ארגוני עולים

סם קדוש - מנהל, CNEF - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

דבורה נחמוד רבל - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

שושנה גולדשטיין - מתנדבת

זיסל בלאק - מתנדבת

עדי סעדה - ראש דסק מכון על משמר הכנסת, התנועה המסורתית

ליאמי לורנס - יו"ר, KEEP OLIM IN ISRAEL

רוסיו טרוסקי - משתתף בתכנית "מסע"

אנדרו פראט - משתתף בתכנית "מסע"

אברהם שרנופולסקי - יו"ר, חזית הכבוד

רומן סוקולוב - חזית הכבוד

אלכסנדר ברמן - נשיא תנועת חזית הכבוד

ישעיהו יחיאלי - מת"ל, ועדת עליה וקליטה

יעקב רוטשטיין - סטודנט

אנדרי וודוטינסקי - סטודנט

קטי אנג'לוב - סטודנטית

אוולין פומנקו - מוזמן/ת

קלרה ברנר - מוזמן/ת

אורן אופנהיים - מוזמן/ת

שלומית אבינח

עופרה ארגס - חבר תרגומים


דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעולות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו

ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. איתנו שרת העלייה והקליטה חברת הכנסת סופה לנדבר, נמצאת כאן לדווח לנו על פעילות משרדה. חבריי חברי הכנסת יואל רזבוזוב, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ויצטרפו בהמשך חברים נוספים. נמצא איתנו גם מזכ"ל הסוכנות היהודית ג'וש שוורץ וכמובן מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מר אלכס קושניר וכל הצוות ממשרד הקליטה. נציגי משרדים וארגונים.

היום אנחנו שומעים דיווח משרת הקליטה על פעילות משרדה, תכנית עבודתו ותקציבו. היום הוא יום דיונים מרוכז להצגת תכנית העבודה של הממשלה בכנסת, יום זה מרוכז על ידי יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי כת"ף, יום זה מהווה את פתיחתה של מסורת עליה הכריז יו"ר הכנסת לפיה יתקיימו ימים מרוכזים כאלה פעמיים בשנה, להצגת תכנית העבודה בכנס החורף וביצועה בכנס הקיץ. דיונים נוספים מתקיימים בוועדות הכנסת השונות כשכל שר מדווח על פעילות משרדו לוועדה שמפקחת על הפעילות.

יום זה הוא יום חשוב שמבטא את היכולת של הכנסת בחיזוק תפקיד הפיקוח שלה על הממשלה. בדיון זה נשמע את סקירת שרת העלייה והקליטה כפי שאמרתי, בהתאם למטרות וליעדים שהוצגו בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2017 ו-2018. בדיון זה ביקשנו להתמקד בשלושה נושאים: דיור, תעסוקה ונוער בסיכון.

ברצוני לציין גם את הפעילות שנעשתה במשרד והגדרת מטרות ויעדים לשנת 2018. כמו למשל, הגדלת מספר העולים ותושבים חוזרים, שיפור הצלחת הקליטה של העולים ותושבים חוזרים, טיפוח ההון האנושי ושיפור הישגיות בקרב העולים, הגדלת תרומתם של העולים והתושבים החוזרים לכלכלה ולחברה והגברת המודעות לכך, מיצוב המשרד כגורם מוביל ומנחה בתהליכי העלייה והקליטה בישראל, קידום איכות שירות המשרד בדגש על המטה, המחוזות והמרחבים.

בנוסף מבקש גם הסבר מהנתונים שהועברו לקראת דיון זה, הסתכלנו ויש כמה דוגמאות שאנחנו רוצים הסבר להן, למשל בנושא הדיור, פתרונות דיור לקשישים עולים שנחתם חוזה לבנייתם, הערך המתוכנן היה 2,500 ובפועל ניבנו 1,487. עוד דוגמה, הרחבת פתרונות דיור לעולים הזכאים, הערך המתוכנן היה לרכוש 100 דירות ובפועל נרכשו 50 דירות. בנושא הפחתת מצבי סיכון בקרב בני נוער עולים ומשפחותיהם, התכנון היה 800 ובפועל 515. אנחנו נשמח גם לקבל הסבר לדוגמאות האלה.

רשות הדיבור לכבוד שרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר. בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת, הסוכנות היהודית, אופק, הסתדרות הציונית, נציגי רשויות וארגונים, ארגוני עידוד עליה וכמובן עובדי משרד העלייה והקליטה הנאמנים והמצוינים, וכולם, בוקר טוב. אדוני, תרשה לי לברך אותך עם כניסתה של המנהלת החדשה לוועדה. אני צריכה להגיד, זו דוגמה טובה לעליה מוצלחת. שתינו היינו באזור אחד בעיר אשדוד, המשפחה שלה עלתה ארצה בשנת 1979, יחד עלינו ארצה מכיוונים שונים. היא הייתה מנהלת ועדת פניות הציבור, שכידוע לך שבמשך שנים רבות הייתי יושבת ראש הוועדה הזאת ובגלל זה נשאר לי רגש מיוחד גם במשרד וגם בלשכתי לפניות הציבור וכך אנחנו מתחילים עבודה, מפניות ציבור, ואני מאמינה שהיא תעשה עבודה מצוינת בגלל שהיא מיוחדת. את יתר הדברים אתה תלמד בעתיד.

אני רוצה להגיד לך שכאשר נכנסתי למשרד, התכוונו לשנות אותו ושינינו את פני משרד העלייה והקליטה. אני עברתי קליטה מסוג אחר ובגלל זה אמרתי "כך זה לא יהיה". אמרתי שבלי שותפים ובלי ארגונים שעוזרים לנו בקליטת העלייה ובעידוד העלייה לא היינו מצליחים ופה אני חושבת שיחד עם אופק והסוכנות וההסתדרות הציונית אנחנו צריכים להגיד שהשותפים המרכזיים שלנו הן הרשויות המוניציפליות, בגלל שעושים עבודה פשוט יוצאת מן הכלל, וחברי הכנסת, גם יואל רזבוזוב וגם יוליה, יודעים שבלי השותפים האלה זה בלתי אפשרי לקלוט את העולים, בכל הצעדים שלנו הם שותפים מרכזיים. אני רוצה לברך גם את הארגונים כמו נפש בנפש והקרן לעידוד העלייה, ועמי וכל הארגונים שעוזרים לנו בעידוד העלייה.

אנחנו בעצם מתחילים את הקליטה בעידוד עליה ובשלט רחוק, ואני לא פעם אמרתי לך כאן בוועדה ולמי שהיה לפניך, שקודם כל צריך להכין את העולה לפני שהוא מגיע למדינה, לתת לו כלים לקליטה כדי שהוא יידע לאן הוא מגיע, מי מקבל אותו, מי עוזר לו, מה התהליכים של קליטת העלייה ועידוד העלייה שלקחנו על עצמנו לפני כמה שנים, עשינו פריצת דרך ובשלט רחוק בירידי עידוד העלייה והתעסוקה. רק לא מזמן היו 2,60באוקראינהאוקריאנה.

היו רשומים 3,100 והגיעו 2,200.

כן. זה היה יריד משמעותי שאנחנו יחד עם חברי ממועצת העיר, יחד עם מי שאחראי בעיריות על קליטת עליה, היו שם כמה עיריות ועם הפרויקטורים אנחנו נתנו בעצם אפשרות למסלול ירוק של עולים כאן במדינת ישראל, וחלק כבר קיבלנו בנתב"ג וחלק צריכים להגיע בסוף חודש יולי. אני צריכה להגיד ששנת 2017 הסתיימה אצלנו ב-36,461 עולים ותושבים חוזרים שהגיעו למדינת ישראל, זה מספר לא מבוטל אבל בשביל זה עבדנו ובעצם זה צעד ראשון לקליטה מוצלחת.

אנחנו החלטנו במשרד להוציא את הבירוקרטיה החוצה, וכך עשינו. נכון אלכס? כך עשינו. אנחנו אפילו מדברים בירוקרטיה החוצה ושירות במסלול הירוק, העולה במרכז המפה, העולה במרכז הטיפול, ומה שהיום נציג כאן בוועדה, איך אנחנו מקבלים את העולה, איך אנחנו מורידים את החסמים, איך הורדנו את הבירוקרטיה ואיך אנחנו מקבלים את העולה החדש במסלול הירוק.

אתה יודע שהגדלנו את מספר הפרויקטורים, זה שלב ראשון של קליטה בארץ. הפרויקטורים לעתים קרובות משתתפים בירידי עידוד עליה, יחד עם תעשיינים ועם מי שנמצא בירידים האלה ועולה פוטנציאלי מקבל ממנו טלפון והוא בעצם הצעד הראשון שהוא לוקח את העולה החדש והולך איתו לעתיד, הולך איתו יחד בצעדים של קליטת עליה.

הגדלנו משמעותית את מספר הפרויקטורים ועל זה אנחנו נספר לך עכשיו. שינינו הכל בנתב"ג וזה במשך כמה שנים, אנחנו ממשיכים לתת תעודת עולה ותעודת זהות, אנחנו ממשיכים לתת אפשרות לעולה לבחור בנק וקופה, והוא מקבל סים כארד והמנכ"ל עכשיו יספר מה הסים כארד הזה נותן לעולה. אנחנו הגדלנו את מספר הדקות שעולה מקבל והוא יכול להתקשר אלינו ולקבל את כל השירות בשפת האם שלו.

הפעלנו פרויקט נגב וגליל והפרויקט הזה כולל את כל הפרויקטים שקיימים במשרד העלייה והקליטה ונרחיב כאשר נדווח לוועדה המכובדת על הפרויקט הזה. כאשר חזרתי בקדנציה השלישית החלטנו שלא נמתין למשרד הנגב והגליל, לקחנו את זה על עצמנו, אנחנו הגדלנו משמעותית את מספר העולים שמגיעים לאזורים האלה ואנחנו אומרים שהנגב והגליל זה ביוזמה של משרד העלייה והקליטה, לפחות העולים שמגיעים למדינת ישראל, אנחנו מביאים אותם, אנחנו נותנים להם כמה פרויקטים יחד, ומשלבים אותם בקהילה באזורים האלה.

אנחנו נתייחס עכשיו לתעסוקה וכמובן על יזמות, ואני רוצה להקדיש כמה דקות ליזמות. אנחנו היום ממשיכים לתת הלוואה עד 250,000 שקל, הלוואה שאנחנו נותנים ליזמים במדינה, עולים שפותחים כאן עסקים או מעבירים את העסק ומביאים אותו מהמדינה שהגיעו ממנה. בתכניות שלנו להגדיל את ההלוואה הזאת ואיפה שאנחנו מבקרים, אחוז העמידה של העסקים שפתחו עולים חדשים הוא הרבה יותר גבוה מהצברים שנולדו במדינת ישראל, אנחנו נותנים ליווי, אנחנו נותנים ליווי כלכלי, היועצים שלנו בונים יחד איתם את התכנית העסקית, בונים איתם את ההישרדות שלהם כאן במדינה, אנחנו בודקים עד כמה שהעסק הזה יכול להיות עמיד כאן במדינת ישראל ובגלל זה כנראה, בגלל כל הליווי שאנחנו נותנים במעטפת הזאת, העסקים שהעולים החדשים פותחים מצליחים מאוד. כמובן שתעסוקה, אנחנו היום מתאימים את הבעיות או הפרובלמטיקה שיש בשוק לדרישה של להביא עולים ולתת להם אפשרות, לתת להם ואוצ'ר ללמוד או לקבל מקצוע חדש, ויש לנו ברשימה למעלה מ-2,700 קורסים שהם יכולים לעבור, להתאים לעצמם ולעבוד במקצוע החדש, אם קורה משהו שהמקצוע שלהם לא כל כך מתאים למדינה.

אנחנו יכולים לדווח על פרויקטים לנוער שנעשה, אני לא רוצה לתקן את מה שהוועדה הכינה, אבל בוועדות הקודמות דיווחנו לך שכאשר משרד השיכון לא לקח על עצמו לתת לנו אפשרות לאכלס את כל העולים שנמצאים אצלנו בתור, אני יזמתי את הבניה על קרקע חומה, עם השותפים של המשרד, עם חביב, עם המנכ"ל, ועם היועצת המשפטית ועם החשבת קידמנו את הפרויקט הזה. אנחנו עכשיו נסביר, למה בשלב שחזרתי למשרדה עליה והקליטה יצאנו למכרז ולמה בעצם רק 1,487 דירות במקום 2,500. הפרויקט הזה הוא לא של משרד השיכון, הוא של משרד העלייה והקליטה ואין לנו קרקע והמינהל לא שייך למשרד העלייה והקליטה וכמובן שיש קשיים בבנייה כאשר אנחנו יוזמים יחד עם עיריות. אבל לא היה ראש עיר במרכז המדינה שאני אישית פניתי אליו, היו לי כמה שיחות עם ראש עירית ירושלים, היו לי כמה שיחות עם ראש עירית חולון, פתח תקוה ועוד ועוד, אז אני רוצה להגיד שהפרויקטים האלה יכולים לקום רק בשיתוף פעולה על קרקע חומה ואנחנו עכשיו מנסים לקדם – חביב ידווח על כך – משהו חדש, שיכול להיות שמה שלא הספקנו ליזום ולהתחיל בבנייה, ויש לנו לזה כסף ויש לנו רצון כמובן, ואנחנו מבינים את הצורך בבניה, אנחנו נקדם אם נקבל על זה אישורים, ואתה בדיוק יודע שהאישורים שאנחנו צריכים הם אישורים של משרד האוצר ואנחנו מתקדמים בעניין והמנכ"ל וחביב יספרו על כך.

אני רוצה לגעת בנקודה אחת. היינו ראשונים מכל משרדי הממשלה שפתחנו אגף של צעירים ונספר לך על כל הפרויקטים, ויכולים להצביע על כך שנוער בסיכון וירידה בפשע אצל העולים, ואתה כנראה שמעת כאן דיווח, הירידה בפשיעה היא משמעותית אצל עולים, נוער בסיכון, עד 4% בשנת 2016. זאת אומרת שזה מאוד משמעותי, ולדעתי אפילו דרמטי במובן טוב, שעולים נשארים במסגרות ואנחנו לזה עושים המון פרויקטים, אנחנו נספר לך על הפרויקטים האלה.

אנחנו עכשיו מתכוונים לעשות פרויקט חדש, קודם כל פייסבוק של המשרד, דברים דיגיטליים שהיום קיימים בעולם, אנחנו מתחילים רצף טיפולי בעולה טרם עלייתו למדינת ישראל וממשיכים כאן ועל הפרויקט הזה אנחנו גם נדווח כאן. אנחנו מכינים את העולה, אם לא ב-100%, אנחנו מכינים אותו כדי שיהיה לו שלב של עליה מאוד מאוד מוצלחת וקליטה מאוד מוצלחת.

לסיכום, אני רוצה להעביר לעובדי משרד העלייה והקליטה ולמנכ"ל את הדיווח על כל הדברים שהכנו כהצגה לוועדה. אני רק רוצה להגיד פה, ביחס למלון דיפלומט, אני הבטחתי שאף עולה לא יישאר בחוץ ועובדי משרד העלייה והקליטה, המנכ"ל, חביב, יחד עם ראש הממשלה, וראש הממשלה מאוד מעורב בדברים שקורים במלון דיפלומט, אנחנו עוד לא הגענו לסיכום. אני מקווה שבקרוב נצליח לדווח לך שכן הגענו לסיכום. אני פשוט רוצה להגיד, לאלה שמיהרו מאוד לדווח לוועדת העלייה והקליטה "עשינו, ויש פתרון", יש לנו פתרון אבל אנחנו עוד לא סיכמנו את כל הדברים שקשורים למלון. כמו שאתה יודע זה שטח, זה בניה, זו חברה שתבנה את המקום במקום דיפלומט וכמובן זה כסף וזה המון מיליונים שאנחנו צריכים להסיט ולאשר במקרה המיוחד הזה, כאשר זה יגיע לסיכום - - -

אני רוצה בנקודה הזאת להדגיש שלפני כמה שבועות קיימנו דיון בעירית ירושלים.

הייתם בעירית ירושלים, אז אני לא רוצה - - -

אני חייב להגיד את זה כי ראש העיר אמר לנו חד משמעית שמצאו פתרון בשכונת פסגת זאב ויש פתרון, היו נוכחים בדיון הזה, אז חשבתי שהנושא מאחורינו ויש כבר פתרון.

יש מתווה לפתרון, בינתיים אין אישור לכל הדברים שאנחנו דורשים לבניה הזאת ואני רוצה להגיד שמי שפחות היה מעורב בכל הסיפור הזה הוא ראש עירית ירושלים ואני רוצה להגיד לך שאחת מהסיבות שלא התחלנו לבנות 2,500 יחידות זו העיר ירושלים בגלל שעד כה כל הטלפונים שלי הסתיימו בתשובה "נבדוק". אז אני רוצה להגיד, מי שהיה מעורב בסיפור זה כמובן ראש הממשלה ולשכת ראש הממשלה, כמובן שמשרד האוצר, כמובן ביוזמת ובדחיפת משרד העלייה והקליטה ואני מאמינה שמי שיהיה מעורב בבניה זה החברה, אפשר להגיד, אנחנו בונים על כך שהחברה של הסוכנות חברת עמיגור, בגלל שבעצם כל הפרויקטים שהם בונים, יש להם ניסיון רב בבנייה עבור משרד העלייה והקליטה. כעת אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל ולעובדי משרד העלייה והקליטה ואני רוצה לומר לכם תודה על שיתוף הפעולה, תודה על זה שאתה וחברי הכנסת חברי הוועדה מאוד מעורבים בתהליכי הקליטה וכל מיש נמצא כאן, בגלל שתהליך הקליטה, כפי שאמרתי תמיד, זה לא רק בבלעדיות משרד העלייה והקליטה. לפני שאני מעבירה את זכות הדיבור אני רוצה לומר עוד דבר, לפני שנתיים החלטנו לתת ואוצ'ר לעולים מצרפת ובלגיה ללימוד השפה העברית, כאשר חזרתי לקדנציה הזאת אמרתי שוואוצ'ר ללימוד באולפן צריכים לקבל עולים אחרים שמגיעים למדינת ישראל, הם זכאים לא פחות מעולי צרפת ובלגיה ואוקראינה, והתנאים צריכים להיות אותם התנאים לכל העולים שמגיעים מכל הגלויות.

לפני כמה ימים ביקרתי בעיר שסיימו שם לימודים באולפן שלב א' 170 עולים ומה שבעצם משרד החינוך דיווח לנו, הרי איך נולד לנו הרעיון לתת ואוצ'רים? עכשיו אנחנו בחודש יולי, וביומיים נקבל למעלה מ-1,000 עולים מארצות הברית, צרפת, אוקראינה ורוסיה וכאשר העולה מגיע בקיץ והאולפן והמורים בחופש, הוא מאבד חצי מסלול של לימודים וחצי סל קליטה ואם הוא מתחיל לעבוד, הוא נשאר בלי השפה העברית. החלטנו שאנחנו הולכים על מסלול ואוצ'רים לכל עולה והיום כאשר יוצאים לחופש, יוצאים לפחות לשבועיים במקום חודשיים. כך דיווחו לי, נכון?

אני לא יודעת על מבוגרים לצערי, רק על ילדים.

טוב. אז זה טוב שמסלול שהעולה בוחר, הוא יכול לבחור אולפן עירוני או אולפן פרטי ולקבל ואוצ'ר. על כל הפרויקטים שיש לנו לנוער נדווח לך בדיון.

תודה לשרת העלייה והקליטה, תודה רבה לך על הדיווח. אנחנו עכשיו פונים למנכ"ל משרד העלייה והקליטה מר אלכס קושניר.

כבוד השרה תודה רבה, כבוד היושב ראש, חבר הכנסת וכל השותפים, סגני ראשי הערים, עובדי המשרד, כל השותפים באמת משמח את הלב לראות אולם מלא, זה אומר שנושא העלייה נמצא על הפרק ומעניין את האנשים. אני רוצה להתחיל בתודה קודם כל לאנשי המשרד, אלה אנשים שעובדים בשקט, מתחת לרדאר, ותאמינו לי שעובדים שעות לא שעות כדי לקדם את הפרויקטים ולדאוג לעולים, אז בעצם כל ההישגים שנציג כאן זה קודם כל בזכותם. אז תודה רבה לכם, לכולם.

המצגת בנויה בצורה הבאה, חשוב מאוד להבין את המבנה שלה כדי שיהיה קל להבין את הרציונל. קודם כל אנחנו נדבר על הרקע, מי קהל היעד שלנו, עם מי אנחנו עוסקים, מה מגמות העלייה ומה הצרכים של העולים. דבר שני זה מי אנחנו, מה החזון שלנו, מה התפיסה שלנו ואיזה משאבים יש לנו מבחינת התקציב, מה אנחנו עושים כאן, אנחנו ניתן דגש על המטרות, זאת אומרת כל פרויקט שנציג נראה לכם לאור איזה מטרה הפרויקט הזה מופעל ובסוף נדבר על ההשפעה שלנו כמשרד וגם על הסוגיות איתן אנחנו מתמודדים בשנת 2018.

קודם כל נתונים כלליים, אתם יכולים לראות שפעם ראשונה בהיסטוריה הקהילה היהודית בישראל היא הגדולה ביותר ולא הקהילה בארצות הברית, בארצות הברית יש 5,700,000 יהודים ובישראל יש יותר מ-6,000,000 אז קודם כל ברכות, אנחנו הקהילה הגדולה ביותר בעולם.

כמה באמריקה?

5,700,000 איש בארצות הברית ואנחנו כבר מעל 6,000,000 זה אומר, תודה רבה לסוכנות היהודית, תודה רבה לכל אלה שעוסקים בעבודה.

נפש בנפש, כולם.

נפש בנפש, כולם, אנחנו בעצם הקהילה הגדולה ביותר. אתם יכולים לראות שיש עוד ריכוזים גדולים שזה אזור מערב אירופה, בעיקר צרפת, כל האזור של ברית המועצות לשעבר, יהדות דוברת רוסית ודרום אמריקה.
אלה הישראלים שנמצאים בחו"ל וכמובן שרוב הצבר הגדול של הישראלים נמצאים בארצות הברית, כ-400,000 איש. כאן הצגנו בעצם עולים שעלו לישראל בעשר השנים האחרונות, עולי אתיופיה עד 15 שנה, אתם יכולים לראות שהרוב הגדול הגיע מרוסיה, אוקראינה צרפת וארצות הברית ובשנת 2017 הגיעו 29,228 עולים ובעשר השנים האחרונות אנחנו כמעט ב-250,000 אזרחים חדשים שהגיעו למדינה ונמצאים בטיפולו של המשרד, זה מצב התושבים החוזרים, 35,000 הגיעו בחמש השנים האחרונות, יותר מ-7,000 הגיעו השנה כאשר הרוב הגדול הגיע מצפון אמריקה, בריטניה, צרפת ושאר המדינות.

זה גרף מאוד מעניין שכאן אנחנו בעצם רוצים להציג את המגמות של העלייה, כך אנחנו בוחנים גם את עצמנו לאור המשימות שאנחנו מבצעים. אפשר לראות שהחל משנת 2013 יש עליה דרמטית של עולים שמגיעים ממזרח אירופה וחמ"ע, רוב העולים האלה דוברי השפה הרוסית, זה אומר שגם המשרד צריך להתייחס לזה בהתאם ולתת מענים שהולמים את האוכלוסייה שהוא מקבל.

צרכים, אחד הדברים החשובים ביותר בלנהל מערכת אפקטיבית זה בעצם לראות האם אנחנו מתאימים את הפתרונות שלנו לצרכים של העולה. עשינו לא מעט מחקרים וגילינו כמה דברים. אחד- האינטראקציה הדיגיטלית. לעולים שמגיעים היום חשוב מאוד להיות איתנו בקשר באמצעות הדבר הזה, באמצעות המחשב, כמה שיותר שירותים שניתן יהיה לקבל מרחוק ובהמשך המצגת נתייחס למה עשינו בסוגיה הזאת. דבר שני, הצורך בוודאות. המכשול המשמעותי ביותר בהחלטת העולה להגיע לישראל כן או לא, היא רמת הוודאות שלו, ולכן אנחנו כמשרד בוחנים את כל התכניות שלנו ב-2018 בהנחיית השרה, בהאם זה משפר את רמת הוודאות או לא משפר את רמת הוודאות. הדבר הנוסף שאנחנו בוחנים זה מה רמת הישימות של הפרויקט, וכך אנחנו הופכים את התכניות שלנו לאפקטיביות וגם לרלבנטיות. הדבר השלישי, אלה בעצם שלושת הצרכים המהותיים הכי משמעותיים שזיהינו, זה כל הנושא של לימודי השפה העברית. השרה נגעה בזה, נראה את המספרים אחר כך אבל אני יכול להגיד שזה מאות כיתות אולפן בחו"ל, עשינו גם איזה שהוא פיילוט מעניין שעליו נדבר בהמשך, אנחנו פתחנו את האפשרויות ללמוד בארץ, אנחנו נמצאים בשלבי פיתוח של מערכת אולפן מקוון, אולפן באינטרנט, בעצם המטרה היא לתת לעולים את כל הכלים האפשריים כדי שילמדו עברית, מתוך הבנה שזה בעצם הדבר שנותן להם את האפשרות לממש את הפוטנציאל.

החזון שלנו, החזון של המשרד, ברשותכם אקריא אותו כי הוא מאוד חשוב. "משרד העלייה והקליטה יוביל את ההפעלה והתכלול של מערך עידוד העלייה והקליטה במטרה לממש את הפוטנציאל החברתי, הכלכלי והתרבותי של כל עולה ולהגדיל את תרומתו לחוסנה של מדינת ישראל. מערך זה יתבסס על בניית פתרונות מותאמים למאפיינים ולצרכים של כלל סוגי אוכלוסיית היעד של המשרד. כל זאת תוך גמישות מחשבתית ותפעולית אשר שמה את העולה במרכז". אני חוזר על מה שהשרה אמרה, המשפט האחרון, המשמעות היא בירוקרטיה – כמה שיותר החוצה, כמה שניתן.

אלה המטרות שלנו, ששת המטרות שהוגדרו ואושרו על ידי משרד ראש הממשלה ועל פי מטרות אלה אנחנו פועלים דבר ראשון, הגדלת מספר העולים והתושבים החוזרים שמגיעים לישראל, שיפור הצלחת הקליטה שלהם בארץ, טיפוח ההון האנושי, כל התכניות שלנו שמופנות במינהל הסטודנטים ותעסוקה ויזמות ומדענים, הגדלת תרומתם של העולים והתושבים החוזרים לכלכלה ולחברה והגברת המודעות לכך, שזה מאוד מאוד חשוב. אני רק רוצה להזכיר לכם שהשנה זו השנה השנייה שאנחנו חוגגים את החג, יום העלייה שהפך להיות חג ממלכתי. זה מאוד מאוד חשוב כי זה בעצם שם את הנושא הזה על סדר היום. אנחנו עושים את זה אירוע ממלכתי גדול ומעבר לזה נציגי הרשויות יכולים להעיד שהם פועלים ומציגים, עושים את הדברים האלה גם בעיר. מיצוב המשרד כגורם מתכלל מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים לעשות את הכל לבד, אנחנו חייבים, אנחנו פועלים עם שותפים ונדבר על השותפים בהמשך, אבל אנחנו חייבים להיות הגורם המתכלל והמטה המקצועי שיודע להפעיל ולהכווין את הספינה הזאת שנקראת מפעל העלייה למקום נכון יותר ואפקטיבי יותר - - -

ואם לדבר על תושבים חוזרים, מה הפעלנו עכשיו, "חוזרים ב-70", שאתה תספר על זה, שאנחנו לקחנו את זה על עצמנו, לצערי לא היו לנו שותפים אבל אנחנו מחזירים 50% של פדיון בריאות לאלה שחוזרים עד חודש נובמבר.

והמטרה האחרונה זה קידום איכות השירות של המשרד, בדגש על השירות שהעולים מקבלים בשטח. אנחנו כמובן נפרט את הכל בהמשך.

התפיסה הארגונית שלנו, מה אנחנו עושים, איך אנחנו רואים את כל התהליך? אנחנו מבינים שהעלייה זה לא תהליך נקודתי. זה לא החלטה וזהו, עליתי. זה תהליך שמתחיל מהחלטתו של אדם ש"כן, מעניין אותי, אני רוצה להתקדם" ואז יש מערך שלם שמופעל באמצעות אופק ישראלי שמפעיל את הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, כמעט בכל העולם, ואז יש חשיפה ראשונית ואחרי זה חשיפה ממוקדת יותר, הכנה לעליה, קליטה בנתב"ג כאקט סימבולי של קבלת אזרחות ישראלית והטבות נוספות ואז בעצם קליטה בישראל עד עשר שנים בארץ, כאשר הדגש הוא שירות בכל זמן ובכל מקום. אני יכול לספר לכם על פיילוט שהתחיל אתמול, אנחנו קוראים לו "רצף טיפול בעולה". כרגע אנחנו מפעילים את זה בשתי מדינות, אנגליה ובלארוס, והפיילוט אומר דבר מאוד פשוט. ברגע שאנחנו יודעים שהאדם מתכוון לעלות לארץ והסוכנות היהודית מעבירה אלינו את הנתונים האלה בערך שבועיים לפני מועד ההגעה, אנחנו יודעים לאיזו רשות אותו עולה צריך להגיע, אנחנו מעבירים לו אימייל בשפתו על ידי יועץ קליטה שיקבל אותו ברגע שהוא מגיע לישראל, נותן לו את המידע הבסיסי, משאיר לו את הפרטים, קובע לו פגישה כבר עוד לפני שהבנאדם הגיע, וכך בעצם אנחנו מייצרים רצף טיפול והעולה כל הזמן יודע שהוא לא נופל בין הכיסאות, הוא טופל על ידי הסוכנות היהודית, ועכשיו יש העברת מקל מסודרת בינם לביננו, והעולה הזה נכנס, בעצם ממשיך מבחינתו את המסלול. הפיילוט הזה יתחיל בשתי מדינות בגלל שאנחנו רוצים לבחון את התהליכים, בסך הכל מדובר במאות עולים בודדות שמגיעים משתי המדינות האלה, במידה ונראה שהפיילוט עובד והכל בסדר והטכנולוגיה מתפקדת, אנחנו נוכל להרחיב את הפיילוט הזה לשאר העולם ואני חושב שזה יעשה שינוי מאוד משמעותי בתחושתם של העולים בתהליך העלייה.

אלה השותפים המרכזיים שיש לנו, כמובן רשויות מקומיות, יותר ממאה רשויות מפעילות את התכניות המשותפות, נפרט בהמשך, משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים שכבר הזכרתי אותם, ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות לימוד שאיתם אנחנו מפעילים תכניות במינהל הסטודנטים ובאגף לקליטה במדע.

אני חוזר על זה, שירות בכל זמן ובכל מקום, שירות אישי, שירות מקוון, אנחנו פתחנו בשנת 2017 מרכז מידע, שאני מקווה שכולם זוכרים את המספר, 2994, מרכז מידע רב ערוצי שמופעל בכל השפות הרלבנטיות ונותן מענה לאלפי פניות, אתם תראו בהמשך את הנתונים. אנחנו מבצעים ועידות אינטרנט - - -

אנחנו מקבלים שם אלפי פניות של עולים והם כולם בכל השפות, באנגלית ובצרפתית ובעברית וברוסית, עולה מקבל את כל הפרטים וכל הדברים שהוא צריך על המשרד, וכל סיוע שהוא זקוק לו.

אם כבר התחלנו לפרט, אני אגיד עוד מילה על מרכז המידע. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של בחינה של הרחבת הכלי הזה והוספת שירותים לכלי הזה, זאת אומרת אפשר יהיה לפנות בערוצים נוספים כמו וואטסאפ וכאלה. זה תהלך מכרזי שלוקח טיפה זמן אבל בסופו של דבר אנחנו נהיה שם. ועידות באינטרנט שאנחנו מבצעים עבור עולים שנמצאים בחו"ל, גם אנחנו בתוך המשרד וגם אופק ישראלי באמצעות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, כל זאת במטרה להכין את העולים כמה שיותר למציאות בישראל. אנחנו נותנים שירות באמצעות רשתות חברתיות, יש לנו דפי פייסבוק בכל השפות עם רמת רספונסיביות מאוד גבוהה שם, זאת אומרת עונים מאוד מהר תשובות וכמובן לכל יועץ קליטה יש דואר אלקטרוני אישי והוא יודע להתכתב עם העולים, אנחנו לא מבקשים פקסים.

מהפכה דיגיטלית. אנחנו עוד מעט נשיק את האתר החדש ובתוך האתר הזה יש כלי שהוא כלי מהפכני לפי דעת כל מי שראה את זה, נקרא האזור האישי, אני לא ארחיב, אשאיר לכם טיזר קטן ואדבר על זה אחר כך, כי זה באמת מבחינתנו מהפכה.

אלה המשאבים שלנו, עם זה אנחנו מתמודדים, זה התקציב של משרד העלייה והקליטה החל משנת 2011 עד שנת 2018, תקציב הבסיס בשנת 2017 היה קצת יותר מ-1 מיליארד ו-800 מיליון שקלים, וב-2018 1 מיליארד ו-900 מיליוני שקלים, זה התקציב שאיתו אנחנו מפעילים את כל התכניות שלנו.

עידוד עליה – כמו שאמרנו, התהליך הראשון שמתחיל, מתחיל מעידוד עליה. מבחינת מבנה השקף, אני אציג לכם, עברנו לשלב של מה אנחנו עושים אז אתם יכולים לראות כאן שכל שקף כזה יהיה לאור מטרה מסוימת. כשאתם שואלים את עצמכם למה אנחנו עושים את התכנית, תסתכלו על המטרה ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות. אנחנו עובדים כאן בצורת משפך, המדיניות הזאת היא מדיניות משותפת שלנו עם אופק ישראלי וכל השותפים.

כאשר הקמנו את אופק ויזמנו את הקמת החברה היו כאלה שהתנגדו ואמרו למה משרד העלייה והקליטה צריך להיות בתהליך עידוד העלייה ואני אומרת היום אנחנו יחד עם השותפים דרך אופק מכינים את העולה לחיים במדינה וזה עובד נהדר, ואלכס עכשיו יסביר כמה זכאי עליה שאף פעם לא היו אצלנו באירועים ובסוכנות ובכל העמותות היום מגיעים והופכים להיות עולים פוטנציאליים ומגלים עניין במדינת ישראל.

באמצעות שיווק דיגיטלי, באמצעות אירועים שאנחנו עושים בחו"ל, הגענו ל-76,000 זכאי עליה שלא היו במאגר של אף אחד. אנחנו לא ידענו עליהם, כל הארגונים שפועלים בחו"ל בנושא עידוד עליה לא ידעו עליהם ואני חושב שזו מהפכה, ואם תסתכלו על יחס המרה, אני הולך לסוף, בין 76,000 איש ל-8,000 איש שעשו תהליך הכנה לעליה, זה 10%, זה יחס המרה שאם תסתכלו בכל הספרות שמדברת על עסקים, שיווק, ואיך מגיעים בסופו של דבר למכירה, זה יחס המרה מאוד מאוד גבוה, זה אומר שהפעילות שלנו היא – לפי דעתנו – מאוד מאוד אפקטיבית, זה לא אומר שאין איפה להשתפר, ברור שכן, ואנחנו כרגע נמצאים בשלבים סופיים של תכנית עבודה ל-2019 ובהזדמנות הזו אני באמת רוצה להודות גם להסתדרות הציונית וגם לסוכנות היהודית וכמובן להנהלת אופק ישראלי והמנכ"ל שמעון כהן על שיתוף הפעולה והעבודה שאנחנו עושים, ותאמינו לי אנחנו בוחנים כל מדינה ומדינה ותופרים חליפה לפי מידה לכל מדינה.

קליטה בנתב"ג. השרה נגעה בזה אז אני אקצר - - -

יש לכם נתונים כמה הגיעו עד עכשיו ומה הצפי עד סוף השנה?

אנחנו עובדים על זה, בכל זאת אני רק אחזור על השקף הזה.

אפשר יהיה לקבל את המצגת למזכירות הוועדה?

כן. 8,000 איש עברו תהליך הכנה לעליה. אנחנו בחנו שמכלל העולים שהגיעו לישראל אחוז מאוד מאוד גבוה מהם השתתפו לפחות באירוע אחד או שני אירועים שנעשו על ידי אופק ישראלי. כך אנחנו בעצם בוחנים את האפקטיביות של התכניות שאנחנו עושים.

הבנתי. כמה עלו עד עכשיו?

29,000 איש.

ב-2018.

ב-2018 יש נתונים?

אני אביא את הנתון אבל אנחנו נהיה כמו בשנה שעברה, כמו ב-2017 בתחזיות שלנו ואולי יותר ב-1%, 2% אולי 3%. אם היינו על 29,200 ומשהו, אותו סדר גודל לשנת 2018.

ב-2018 נקבל את אותה כמות עולים כמו שקיבלנו בשנת 2017.

כאשר פתחתי אמרתי לך שסך הכל עולים ותושבים חוזרים, 36,400 ומשהו, אז אנחנו צופים שבעצם גם מספר התושבים החוזרים יהיה שווה וגם מספר העולים.

12,000, אותו דבר כמו שנה שעברה.

הנה הביאו לי את הנתון, עד עכשיו 12,000 עולים הגיעו למדינת ישראל, זה נתון כמעט זהה לשנה שעברה. בחצי שנה.

קליטת עולים בנתב"ג, כאן בעצם אני יכול לדווח על שני שינויים משמעותיים. אחד זה נושא של הסים כארד, אני אתאר את המצב שהיה ואספר אחר כך על המצב שיש היום. פעם המשרד פנה לכל מפעילי הסלולר בבקשה "תנו לנו כרטיסי סים כארד" סוג של תרומה. היו נותנים לנו, יש שם 200 דקות שיחה, ובסופו של דבר הדקות האלה היו מסתיימות והעולים בדרך כלל היו מחליפים טלפונים ואז היה לנו קשה מאוד ליצור איתם קשר ולמצוא אותם. יצאנו למכרז, יש לנו זכיין שזכה במכרז. נכון להיום העולה מקבל חבילה בחינם לשלושה חודשים של שיחות ללא הגבלה ו-6 מגה בייט חבילת אינטרנט, ואחרי שלושה חודשים הוא יכול להמשיך בהתקשרות עם אותו מפעיל עם מחיר שכל אחד מאתנו היה רוצה, 12 שקלים בחודש. הדבר הזה מאפשר לנו בעיקר גם לתת הטבה לעולה וגם לשמר איתו קשר כי לנו הקשר הזה כמובן מאוד חשוב, ודבר נוסף שאני רוצה להגיד, החל מה-20 ביוני 2018 המשרד החל לתת ולהנפיק תעודות זהות לכלל העולים בנתב"ג, הגענו לסיכום בהנחיית השרה עם רשות האוכלוסין וההגירה, ואנחנו גם מפתחים את השירותים האלה ואני חושב שיש לנו עוד מה לעשות בנושא, ובסופו של דבר אנחנו נגיע למצב שנתב"ג יהיה one stop shop, שבה העולה יכול לקבל את כל השירותים שהוא חייב לקבל ביום הראשון וכך אנחנו נקל כמובן על קליטתו.

ילדים ונוער – הפרויקט החדש שעשינו בשנה שעברה בשיתוף עם משרד החינוך זה פרויקט יע"ל. בעצם עד אז המשרד טיפל רק בילדים שהם בגיל בית הספר העל יסודי ולא היה טיפול בילדים בבית ספר יסודי, החלטנו שנקצה לזה תקציב ויצאנו לדרך, הנה התוצאות. שנת הלימודים שהסתיימה אנחנו עומדים על 1,640 משתתפים בתכנית. תכנית פל"א לבית הספר העל יסודי זה 2,400 משתתפים. הפרויקט הלאומי זה כמעט 3,000 משתתפים, זהו פרויקט של תלמידים ממוצא אתיופי בבתי הספר העל יסודי. אתם יכולים לראות שאנחנו גם מפעילים תכניות בקיץ, קייטנות מוכוונות ללימוד השפה העברית ולצמצום הפערים שקיימים אצל התלמידים האלה. אם תחברו את שני המספרים תגיעו בערך ל-2,000 ילדים שלומדים אצלנו במסגרות בכל הארץ.

אנחנו עובדים דרך העיריות יחד עם משרד החינוך, רוב הפרויקט עלינו, חלק בהשתתפות של משרד החינוך ואנחנו חושבים שהילדים והמשפחות נהנים מהפרויקט הזה. ביקרתי עכשיו בפרויקט של עולים מצרפת, ילדים בבית הספר, עובד יפה מאוד הפרויקט הזה. באופן פרטי הם מקבלים שש שעות, בקבוצה קטנה, ביחס אישי, זה עובד יפה מאוד. אנחנו מצפים שבתחילת שנת הלימודים הבאה יהיו לנו למעלה מ-3,000 ילדים בפרויקט הזה.

חשוב רק לציין שהפרויקט הזה הופעל רק בנובמבר שנה שעברה, זאת אומרת לא מתחילת שנת הלימודים. יש לכך משמעות מבחינת מערכת החינוך ולכן היה איזה שהוא קושי בגיוס, התגברנו על הקושי הזה ואני בטוח שבשנת הלימודים הבאה תשע"ט אנחנו נהיה בכמות משתתפים משמעותית יותר גדולה. זה נתון שאני חושב שכל מי שיושב בחדר הזה ואכפת לו מעליה יכול להתגאות בו.

שימו לב, הגרף הזה הכמות העולים הקטינים החשודים בפעילות פלילית. כמות הקטינים בכלל האוכלוסייה, לא עולים. שימו לב לקו הירוק, הקו הירוק הוא השיעור היחסי של העולים הקטינים שמעורבים בפעילות פלילית. החל משנת 2005 עד שנת 2018 מ-15% ל-4%. כל התכניות שאנחנו עושים ביחד עם השותפים והעמותות שמקבלות מאתנו תמיכה והרשויות שעובדות איתנו בנושאים האלה כמו תכנית "מחוברים" וכהנה וכהנה, וכמובן משרד העבודה והרווחה שגם הוא מפעיל תכניות בנושאים האלה, בסופו של דבר המאמץ המשותף הזה הביא לירידה כל כך משמעותית באחוז העולים הקטינים המעורבים בפעילות פלילית.

בעירית ירושלים קיבלנו תמונה אחרת בעניין נוער בסיכון, שזו בעיה רצינית שם. משרד הקליטה מעורב שם?

הנתון הזה הוא מהמועצה לשלום הילד וממשטרת ישראל. זה נתון שהוא נתון רלבנטי. אני לא שמעתי את עירית ירושלים פונה אלינו בנושא הזה, כמובן שאם יפנו אנחנו נדע להתייחס. אני צודק ולדימיר? לא קיבלנו פניה.

צעירים – רק שנבין באיזו מציאות אנחנו חיים. כ-40% מהעולים שמגיעים לישראל בעשר השנים האחרונות, מגיעים בגיל שהוא 18-35.

זאת אומרת עליה צעירה מאוד.

המשמעות של זה שהחבר'ה האלה נמצאים בתחילת הקריירה שלהם, בתחילת החיים שלהם בארץ, היכולת שלהם למצות את הפוטנציאל שלהם מאוד מאוד גבוהה והתפקיד שלנו בעצם לתת להם את הכלים כדי שהם באמת יוכלו לעשות את זה. שימו לב, 70,000 עולים צעירים הגיעו למדינת ישראל בעשר השנים האחרונות. כמובן שהמשרד נערך לדבר הזה, הרחבנו את מניפת הסיוע שאנחנו נותנים לעולים הצעירים, אם זה במינהל הסטודנטים אם זה בחיילים ומילואימניקים ובתעסוקה ויזמות ועוד הרבה מאוד תחומים, במשפחות צעירות, וניגע בזה בהמשך.

אם לקחת את מינהל הסטודנטים, אם אתה זוכר, לקחנו את הפרויקט הזה שהוא היה בראשותה של הסוכנות היהודית, היו שם קשיים, לקחנו את זה על עצמנו והגדלנו את מספר העולים הסטודנטים, היום זה כמעט 6,900 ומשהו סטודנטים שמקבלים מילגה ומלגת קיום ואנחנו חושבים שזה הישג ענק של משרד העלייה והקליטה ושם בירוקרטיה – אאוט, ומסלול ירוק שאם תרצו נספר מה עשינו באגף הזה.

זה גרף שמצביע על מגמות מבחינת המדינות, אתם יכולים לראות שמשנת 2013 יש עליה דרמטית של עולים צעירים שמגיעים מרוסיה ומאוקראינה, מצרפת הייתה עליה גם מאוד משמעותית עד שנת 2015, עכשיו אנחנו חווים ירידה, וכל שאר העולם פחות או יותר נמצא ביציבות.

זהו גרף מאוד מעניין, אני ממשיך את מה שהשרה אמרה, שימו לב, בשנת 2014 הוקם אגף צעירים במשרד הקליטה, שימו לב לקפיצה בכמות העולים הצעירים שהגיעה. המשמעות היא שהמשרד יודע להתאים את התכניות שלו לצרכים של העולה, יש שיתוף פעולה מאוד הדוק בין חטיבת הפרט שאיציק אוחנה עומד בראשה, לבין כל השותפים שזה שוב אני חוזר, אופק ישראלי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, עמותות נוספות, - - - ועוד ועוד, על מנת באמת לנסות לתפור חליפה מדויקת לעולים שמגיעים לישראל ועוד פעם, הדגש הוא על עולים צעירים מסיבה פשוטה, א. יש להם צרכים יותר גדולים כי הם צריכים להתפתח ולתפוס את הרגע בשביל למצות את הפוטנציאל שלהם, וב. הם גם כמות משמעותית של האוכלוסייה, 40%, אני מזכיר.

חיילים וסטודנטים – בחרנו להציג את זה בצורה כזו בהלימה למה שהתחלתי ממנו, רצף הטיפול בעולה. שימו לב על הרצף שמתחיל בנער שעובר הכנה לצה"ל במסגרת התכניות שלנו, מתגייס לצה"ל, מקבל מאתנו מענקים חודשיים ותכניות מעטפת, לאחר מכן משתחרר מצה"ל, מקבל מאתנו סיוע בהשכלה גבוהה, שזה שכר לימוד מלא ותוכניות מעטפת נוספות שניגע בהן בהמשך, אחרי זה יוצא לאזרחות, מקבל מאתנו תכניות מנטורים וליווי ובסופו של דבר - - -

סליחה, מנהלת כתף הצטרפה אלינו. זו היחידה בכנסת שמרכזת את הדיונים בוועדה בנושא הזה של דיווח שרים לוועדות השונות. תודה על הפעילות שלך. ד"ר שירלי אברהמי.

אדוני היושב ראש אני יכול להתערב כי פשוט אני צריך לצאת לישיבה ב-12:00, אז ממש שתי דקות. קודם כל אני מברך על הדיון, פיקוח של הוועדה על המשרד זה מאוד חשוב וזה מה שנעשה כאן. אני רוצה להגיד שיש פה גם מבחינת המשרד נכונות והם גם מוכנים, אנחנו רואים כאן באמת דברים שמציגים אותם בצורה הטובה ביותר, אני לא רוצה להשוות למשרדים אחרים, ראינו כאן מצגות כאילו "תשאלו אותנו כמה שאלות ונלך הביתה" ובאמת אנחנו רואים כאן הכנה מצוינת. אני יכול להגיד, אנחנו תמיד מתגאים שבוועדה הזאת אין קואליציה אופוזיציה, כולנו כאן לטובת העולים ואני יכול לברך את השרה סופה לנדבר, גם את מנכ"ל המשרד, הסמנכ"ל, עובדי המשרד, זה משרד גדול וחולש על הרבה תחומים, תמיד אפשר למצוא דברים להתלונן עליהם אבל בסופו של דבר אנחנו רואים גם לפי המצגת וגם כשאנחנו חיים את השטח, המשרד מתפקד היטב תחת ניצוחה של השרה סופה לנדבר, זה משרד שהאנשים בו צריכים להיות אכפתיים. זה מאוד חשוב. כי ברגע שלא אכפת לך, זהו נושא רגיש, העלייה, אנשים באים עם חוסר ודאות, הם צריכים כאן את החיבוק ואת הדחיפה וזה באמת מה שמקנים במשרד. אני יכול להגיד, כמו שאמרתי גם, ראינו תקופה שהשרה לא הייתה בתפקיד, אני כן רואה שהמשרד מתפקד היטב וכמובן שתמיד יש דברים לשיפור בגלל שהמשרד הוא גדול אבל אנחנו מאוד מרוצים ואני דווקא אומר את זה כחבר כנסת מהאופוזיציה, כך שיישר כח.

זה קורה רק בוועדת העלייה והקליטה.

אני נאלץ לעזוב. תודה.

תודה. שירלי בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אברהם נגוסה, תודה רבה השרה סופה לנדבר. אני מנהלת יחידה חדשה שהקים יו"ר הכנסת, יחידה שפועלת כחצי שנה, שם היחידה הוא "כתף", יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי, ומטרתה של הקמת היחידה, כשהקים אותה יו"ר הכנסת הייתה לחזק את יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה והיום הזה הוא בעצם המיזם הגדול הראשון שהיחידה עושה בהובלתו של יו"ר הכנסת שהיום, ולכן אני מתנצלת, בסיום דברי אצטרך ללכת לוועדה אחרת, היום מתקיימים במקביל 12 דיונים, נמצאים פה עכשיו 12 שרי ממשלה. זאת הפעם הראשונה, כמובן שהכנסת פיקחה על הממשלה, אתם יודעים את זה מצוין, הייתם פה בדיוני פיקוח, אבל זאת הפעם הראשונה שכל שרי הממשלה מגיעים ביחד לדיון ביום אחד בכנסת, ביום מרוכז, היום הזה כולל עוד כמה חידושים, גם העובדה שהשרים מגיעים במקביל, גם העובדה שהשרים קיבלו מראש את הנושאים שעליהם הוועדות ביקשו מהם לדווח, זאת אומרת לא השרים באו והציגו את עבודת משרדם, אלה הוועדות הן אלו שהודיעו לממשלה כי גם זה חיזוק הפיקוח, הוועדות הודיעו לממשלה באיזה נושאים הן מבקשות מהשרים להתמקד, כך גם השרה לנדבר קיבלה את הנושאים וכעת הם מוצגים בוועדה. אז תודה שוב למשרד על שיתוף הפעולה, למנכ"ל.
החידוש השלישי בעניין הזה הוא שהדבר הזה הוא תחילתה של מסורת. הודיע יושב ראש הכנסת שמעתה פעמיים בשנה, יתבקשו משרדי הממשלה להגיע, אנחנו מקווים שזה לא יהיה יום אחד אלא שבוע, לפחות בשלב התכנון, בשלב הביצוע אולי זה יהיה יותר קצר. שרי הממשלה יגיעו על מנת להציג לוועדות הנושאיות את תכנון תכנית העבודה בכנס החורף שלהכנסת ואת הביצוע בכנס הקיץ וגם במובן הזה יש בכך חידוש. אז אני מתנצלת כי אכן שרה מתחילה עכשיו דיון בוועדה אחרת, אז תודה רבה אדוני על - - -, תודה רבה ובהצלחה ותודה לכולם.

תודה רבה לך.

אני יכול להמשיך?

כן. תמשיך למרות שהמטרה זה דיווח של משרד הקליטה, תנסה בזריזות כדי שניתן לכמה אנשים לשאול שאלות וגם הערות.

אין בעיה. אם אנחנו כבר נמצאים בשלב הזה וברצף, יש פה כמה עולים שהסכימו לבוא ולהעיד על הטיפול הזה, על הרצף הזה וברשותך אני רוצה לתת להם לדבר כל אחד שתי דקות. קלרה בבקשה, תאמרי בשלוש דקות מה קיבלת מהמשרד ואיך - - -

מתי הגעת, מאיפה עלית.

שלום לכולם. אני עליתי ב-2006, התגייסתי לצבא, השתחררתי והייתי זכאית למימון של השכלה גבוהה על ידי משרד הקליטה. ואז אני שש שנים קיבלתי גם תמיכה, צריך להבין שזה לא עוצר בתמיכה הכספית, שרוב העולים מגיעים ואומרים "אה, אני מקבלת תואר על ידי משרד הקליטה", זה נכון, אבל יש מעבר. זאת אומרת, כשסיימתי את הלימודים שקיבלתי בהם גם מימון, גם תמיכה, הייתי אומרת גם פסיכולוגית גם תרבותית, זאת אומרת הגעתי כחדשה וזה לא רק לקבל כסף, זה גם לקבל, לאן הגעתי, הגעתי לישראל, אני לא מכירה את השפה, אני לא מכירה את התרבות, אני הגעתי בלי משפחה, ופתאום מרגישים בודדים ואז מרגישים שהמשרד כן נותן איזו שהיא תחושה של בית וזה היה מאוד חשוב. אחר כך, כשהמשכתי אחרי כמה שנות עבודה במקום אחר, גם עשיתי תואר שני ותוך כדי עבדתי במערך הזה של משרד הקליטה וכן נתקלתי בהמון סטודנטים שלא רק הגיעו ללמוד ולקבל תמיכה כספית, אבל גם הגיעו למצבים, להגיד את האמת, יש אנשים שלא היה להם אוכל. יש כאלה שלא מרגישים בנוח לבוא ולהגיד, והם ידעו שיש איזה שהוא מדריך, מישהו שאפשר לגשת אליו להגיד לו "תראה, אני בבעיה", או נפשית, או כספית, או קליטה שלא מרגישים בנוח עם אנשים סביבי ובאו אלי, ויכולנו לטפל, למה? בגלל שמשרד הקליטה, דרך מינהל הסטודנטים נתן כלים, אנשים ותמיכה שכן יכולה לסייע לכל מיני בעיות למיניהן שאתם יכולים לחשוב עליהן.

תודה רבה. אוולין.

שלום, אני בת 28, עליתי לארץ לפני חמש שנים והגעתי לספר על תכנית ייחודית וחדשה שנפתחה באוניברסיטה - - -

תספרי מאיפה עלית.

עליתי מבלארוס, מינסק. הגעתי לתכנית - - - עולים, התכנית שנפתחה לפני שלוש שנים באוניברסיטת אריאל. אני סיימתי השנה, אנחנו שבעה בוגרים וזאת הזדמנות ענקית שקיבלתי בזכות התכנית הזאת, ללמוד בארץ, לקבל תואר שני ובזכות התכנית קיבלתי גם עבודה. אני עובדת במזכירות האקדמית של האוניברסיטה באריאל. זו תכנית שבשנה הראשונה אנחנו לומדים בשפת אם ומקבלים המון שעות של עברית, של אולפן מתקדם בהיבט מקצועי, מעבר ל-800 שעות אולפן ושש שעות בשבוע של עברית מקצועית ובשנה השנייה אנחנו ממשיכים ללמוד עם כל הסטודנטים של האוניברסיטה ומסיימים ומקבלים תעודת תואר יחד עם הסטודנטים הרגילים.

תודה רבה. יעקב.

אני בן 24, בגיל 18 עליתי לבד מקולומביה ומהרגע הראשון שדרכתי בארץ ישראל, איך שקיבלו אותי בנתב"ג ועד היום הזה אני מעריך ומברך את עבודתו של משרד הקליטה. כשגרתי ולמדתי עברית באולפן קיבוץ לא רק קיבלתי סל קליטה אלא גם קיבלתי כלים שעזרו לי להסתגל לחברה הישראלית כגון שפה ותרבות ישראלית. לאחר מכן כשעברתי לירושלים, בכל פעם שהייתי מגיע למשרד ברחוב הלל הייתי מקבל הכוונה וייעוץ והדבר הכי חשוב, מידע, על כל מיני נושאים כמו הסתגלות לעתיד, לימודים, דיור, על הצבא, בירוקרטיה. כשהתגייסתי לצה"ל בתור חייל בודד שירתי ביחידה מובחרת כלוחם, השתתפתי במבצעים רבים, עזרתי לנפגעים ממלחמת האזרחים בסוריה, ילדים, מבוגרים, נשים, לחמתי בצוק איתן ועוד הרבה פעילויות למען בטחון ישראל. גם אז, אני לא בטוח שהייתי יכול לתרום בכל לבבי נפשי ומאודי אלמלא הייתי מקבל את התמיכה שמשרד העלייה והקליטה נותן לחיילים הבודדים.

גם היום שאני סטודנט ומשרת במילואים, אני משתתף בתכנית שחק של מינהל סטודנטים עולים, אני מתנדב עם חיילים בודדים, אני מלמד אותם על כל מיני נושאים עם תוכן כמו כתיבת קורות חיים, מציאת עבודה, - - - שייכות, מודעות חברתית.

זה פרויקט שאנחנו מפעילים אותו, פרויקט "קיבלת, תתן". נכון?

כן. הייתי מצטיין השנה. החיילים האלה יהפכו לאזרחים למופת בעזרת השם. במילים קצרות, אני מברך על העבודה של משרד העלייה והקליטה כי אני מאמין שבעולים החדשים יש כוח גנוז עצום ובזכות משרד העלייה והקליטה הפוטנציאל הזה יפרח והעולים החדשים האלה יבנו חברה לתפארת ישראל.

תודה רבה יעקב.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר.

כאן חשוב לי לשים דגש על הגרף התחתון, שמצביע על כמות העולים הסטודנטים שקיבלו שיעורי עזר במסגרת תכניות המעטפת שאנחנו מבצעים. זאת אומרת מעבר לסל הקליטה ולתמיכה שהסטודנטים פה סיפרו עליה, הצלחנו להגדיל את כמות שיעורי העזר שהסטודנטים האלה מקבלים וזאת במטרה לשפר את הישגיהם בתואר.
נושא תעסוקה – כאן אתם יכולים להתרשם מהנתונים אבל לי חשוב לדבר על הדבר הזה. השרה הזכירה את הוואוצ'רים התעסוקתיים שאנחנו נותנים, היום באתר המשרד קיים מנוע חיפוש שאפשר פשוט לפי מילות מפתח לכתוב ולקבל את הרשימה הרלבנטית של הקורסים הרלבנטיים לאותו עולה. 84% ממסיימי הקורסים עובדים ו-66% עובדים במקצוע שהם למדו. אני יכול להוסיף שיש עוד כ-20% שעובדים במקצוע סמוך, פשוט לא הצגנו את זה כאן. זאת אומרת אם אתם מחברים, כ-86% מאלה שכן עובדים, עובדים במקצוע. זה אומר שהקורסים האלה מאוד משמעותיים. אתם יכולים לראות שבמסגרת כלל מניפת הסיוע שאנחנו נותנים לעולים בתחום התעסוקה, כ-8,000 עולים קיבלו השמה השנה. זה לא רק מצאו עבודה. היום בישראל אתם יודעים, יש 4% אבטלה, כל אחד יכול למצוא עבודה. העניין הוא לספק לעולים עבודה שתואמת את הכישורים שלהם, את הניסיון שלהם, את ההשכלה שלהם, והרבה פעמים ולא פחות חשוב גם את הרצון שלהם. אני מכיר הרבה מאוד עולים שמגיעים ומחליטים לשנות כיוון לגמרי, לשנות את המקצוע. כמובן כל התמיכה שאנחנו נותנים במקצועות הרישוי. יש כאן עולה חדש, אנדרי. אנדרי, אני אשמח אם תוכל בכמה מילים - - -

אני עליתי מרוסיה לפני שלוש שנים, קיבלתי ממשרד הקליטה גם סל קליטה, גם דמי קיום ואולפן, אולפן תעסוקתי לעורכי דין כי לפני שעליתי עבדתי כעורך דין 13 שנים. אני ממשיך במקצוע. עכשיו אני עובד כמתמחה במשרד מזר ושות', ואני ממשיך ועוד מעט אני ניגש למבחן הסמכה. יש כלים שאפשר לממש אותם דרך משרד הקליטה ואני שמח.

המבחן יהיה בעברית?

כן בעברית. בוודאי. עשיתי שמונה מבחנים בדיני מדינת ישראל גם בעברית, זה התאמה בין חוקים מחו"ל לחוקים כאן בארץ.

חברים, רק לסבר את האוזן - - -

לפני שאצא להצביע, תתן בבקשה אפשרות לסגני ראשי הערים שהגיעו מרחוק.

כן. נגיע לרשויות ואז הם ידברו.

אני חוזרת תוך כמה דקות לאחר ההצבעה.

הזמן שלנו רץ, ב-12:30 יש לי עוד דיון.

בסדר. אני רץ יותר מהר, רק הגיעה לכאן עוד עולה שקוראים לה קטי ואני רוצה לתת לה לדבר. קטי בבקשה.

שלום לכולם. אני עליתי לארץ מרוסיה ממוסקבה ב-2014, בספטמבר הזה אני חוגגת ארבע שנים בארץ. אני אדם משותף של הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, זאת אומרת שעליתי עם המשפחה בתכנית בית ראשון במולדת, גרתי בקיבוץ חקוק בצפון חצי שנה, למדתי שם עברית ואז אחרי שנה וחצי בארץ התחלתי ללמוד לפי התכנית עם תמיכה של משרד העלייה במכללה האקדמית אשקלון, למדתי עבודה סוציאלית והיום כבר שבועיים שהתחלתי בתפקיד, אני עובדת במשרד הרווחה בעירית נתניה כעובדת סוציאלית ואני רוצה להוסיף שרוב האנשים שלמדו איתי ביחד, רוב העולים החדשים קיבלו מקצוע והלכו לעבוד לפי המקצוע, הם לא הלכו לעבוד בתחום אחר. בזה רציתי להגיד תודה רבה.

תודה רבה לך קטיה.

תודה רבה.

ברשותך אני רץ מהר. יזמות – רק להציג לכם את הנתונים. עוד פעם, יש כאן את הנתונים המספריים, הם מעניינים אבל אני רוצה לשים דגש על הדבר הזה. חברים, עשינו מחקר, 73% מהעסקים שנפתחו על ידי העולים, בדקנו אותם אחרי שלוש שנים, הם שורדים. 58% זה באוכלוסיה הכללית. זה אומר שיש פה פער של 15% לטובת העולים.

76% שורדים?

73% מסך העסקים שנפתחו על ידי העולים, בדקנו אותם אחרי שלוש שנים, שורדים. הם קיבלו מאתנו סיוע החל מליווי, מה שהשרה דיברה ועד להלוואה שאותה עכשיו אנחנו רוצים להגדיל. רק לסבר את האוזן, בשנה שעברה 13.5 מיליון שקלים ניתנו כהלוואות לעולים לפתיחת עסקים.

דיור וקשישים – השרה כבר נגעה בזה, אני רק רוצה לחדד את העניין הזה ולענות על אותה שאלה של כת"ף. בעצם המשרד יצא ותקצב מכרז של 2,500 יחידות דיור בשנת 2017. לצערנו הרב לא היו מספיק הצעות וחלק מההצעות לא ענו על הקריטריונים ולכן הצלחנו לאשר רק 1,487.

מה הסיבה לדעתכם שלא היו מספיק?

לא כל הרשויות רוצות. בסופו של דבר אין יותר מדי ביקוש לסיפור הזה מבחינת הרשויות כי קרקע חומה זה כנראה מצרך נדיר ולא כל אחד רוצה לבנות דיור ציבורי, לכן החלטנו להקים צוות משותף והקמנו צוות משותף יחד עם משרד האוצר ומשרד השיכון, חלק מהתוצרים של הצוות הזה זו אותה העלאה של סיוע בשכר דירה עד 300 שקלים בחודש שהכרזנו עליה לפני כשבועיים וכאן אני רוצה להגיד תודה לחביב קצב שבאמת הוביל את כל המהלך הזה ביד רמה, בשקט, במקצועיות והיום אנחנו יודעים לבשר לעולים שיש להם עוד עד 300 שקלים בחודש, חביב תודה. לא סיימנו. אנחנו נמשיך, היום אנחנו בוחנים חלופות נוספות ואנחנו ברגע שנהיה מוכנים, נציג אותן.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. יצאתם לקול קורא לקרקע חומה בידיים פרטיות?

יצאנו לרשויות, יצאנו גם לקרקע פרטית.

ולא הייתה הענות?

לא. לא הייתה מספיק.

יש כל מיני דברים שאנחנו בוחנים, ברגע שנהיה מוכנים להציג לכם נשמח להציג. עוד דבר חדש שעשינו בשנת 2017 שהוא קשור לטיפול בקשישים, הגדלנו את הסובסידיה לתרופות לווטרנים עד 100%. אתם יודעים שניצולי שואה קיבלו, נכי מלחמה קיבלו, וטרנים לא קיבלו והצלחנו לעשות את זה ב-2017.

רשויות וארגונים, בשתי מילים. אנחנו פועלים ב-108 רשויות, 113 מלווים, אותם פרויקטורים, וכאן אני אשמח אם סגני ראשי הערים שהגיעו באמת בשתי מילים יתארו את הפעילות שלנו, רומן בבקשה, סגן ראש העיר יוקנעם.

אני עליתי לפני 27 שנים.

לא לא, אל תתחיל. כולם מכירים - - -

אני סגן ראש העיר יוקנעם. כשאני מגיע לכאן ואתה מקבל הזמנה, אז עוד פעם זו סקירה של המשרד ועוד פעם זה סוג של רוטינה, אבל חבר'ה, זה ממש לא. כשאני מסתכל על זה תאמינו לי, משנה לשנה המשרד משדרג את עצמו ונכנס לעוד ועוד פעילויות ואנחנו רואים את זה בשטח. המשרד הצליח להיכנס גם לתחום של עידוד העלייה ומדובר פה בהצלחה בלתי רגילה. זה לא היה צעד פשוט. אני זוכר את כל הסקפטיות ואת כל הוויכוחים שהיו כאן, האם זה נכון, האם כן או לא, האם המשרד צריך להיות שם בכלל. זה שהמשרד כן נמצא שם אנחנו מרגישים את זה, אנחנו יוצרים קשר עם העולים באמצעות כל אותם שותפים, אני לא רוצה עכשיו לשכוח את אף אחד, לא את הסוכנות, לא אופק ישראלי ולא את השותפים האחרים, אבל אהבתי מאוד אלכס, את כל מהשאתם עושים באמצעות הרשתות החברתיות ואגב זה כל מה שאנחנו עושים. אין משפחה שעולה בתיאום אתנו ליוקנעם למשל, בלי שאני באופן אישי משוחח איתם בסקייפ והפרויקטורית, ואני רוצה להגיד לכם שפרויקטור זה דבר נפלא, זה משהו שמשדר כזה בטחון עצמי גם לאותה משפחת עולים שיודעת בדיוק מי יפגוש אותם כשהם יצאו מהמונית, לוקחים אותם יד ביד ומלווים אותם. אסור לוותר על זה בשום פנים ואופן. אני חייב להגיד על התכנית מחוברים ותכנית יעל, תכניות מדהימות, מדהימות אדוני היושב ראש. המשרד הזה באמת, אחד הדברים היפים שקרו כאן, דוגמה אחרונה להצלחה שלנו באמת, פרויקט מחוברים, מאז שהתכנית קיימת, יוקנעם בפנים, בחורה הייתה חניכה של מחוברים, הייתה קצינה בבה"ד 1, בת לקהילה האתיופית, היא חזרה, קלטנו אותה לעבוד בתור מדריכה במחוברים, היום היא לומדת במרכז הבין תחומי בהרצליה בפקולטה למשפטים וממשל ואני אומר לכם, דברים נפלאים, אסור לוותר עליהם וחייבים לשמור עליהם ותודה רבה למשרד ולכולם.

תודה. יש כאן את ממלא מקום ראש העיר נצרת עלית. בבקשה.

אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו, אבל אני רוצה להגיד לכם, כעיר שקולטת, מבחינת התכנית של נגב וגליל, אז נכון, כנצרת עלית מאוד קשה לנו להתחרות עם ערים כמו במרכז הארץ שיש להם ים ויש להם בילויים והכל, אבל אם לא תוכנית הנגב והגליל שנותנת מענקים מיוחדים לכל אלה שעולים לערים שלנו שמוגדרות כנגב וגליל, לא היינו יכולים לקלוט את העולים, ובמיוחד בערים שמוגדרות עם אחוז אוכלוסייה מעורבת, לא מוגדרות עוד כערים מעורבות, אבל יש שם אוכלוסייה ערבית ואנחנו צריכים את העלייה בשביל לחזק את הערים בפריפריה, בצפון, ערים כמו נצרת עלית, עכו, מעלות וכרמיאל. אם לא התכנית הנוספת הזאת של הנגב והגליל, ואני פונה כאן גם למנכ"ל וגם ליושב הראש, תלחצו על המשרד לנגב וגליל שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא, שיתנו לנו עוד עזרה לקלוט את העולים. על כל השיתוף, יש כאן את הסוכנות היהודית ואופק ישראלי שאנחנו עובדים איתם, זה פשוט יוצא מן הכלל כי בלי השותפים האלה לא היינו יכולים לקלוט את האנשים ולעשות להם עליה ופרויקטים שאנחנו עושים איתם ביחד, עוד כרטיס נוסף ועוד פרויקט נוסף, עוד לקלוט 20 משפחות. לקלוט 20 משפחות לעיר נצרת עלית זה מאוד משמעותי. תודה רבה ובהצלחה לכולם.

תודה רבה אלכס.

תודה.

השפה העברית, אני רץ מהר. שימו לב, 2016, 660 עולים קיבלו ואוצ'רים לשפה העברית, מה-1.1.2017 הרחבנו את הזכאות לכלל העולים, אנחנו ב-1,740. תאמינו לי, בשנת 2018 יהיה יותר. דיברנו על פרויקטורים, הזכירו עד כמה זה חשוב, שימו לב ליחס. הקו הכחול מצביע על יחס של עולים פר פרויקטור. שימו לב שב-2013 על כל פרויקטור היו 411 עולים היום אנחנו ב-257. כמעט פי 2. זה מקל על הפרויקטור, זה גם כמובן עושה את העבודה שלו להרבה יותר אפקטיבית.

נגב-גליל, תסתכלו על המספרים, כמעט 7,000 איש הגיעו לנגב גליל בשנת 2017 באמצעות אותה תכנית שהזכיר ממלא מקום ראש העיר נצרת עלית. שימו לב, שנת 2016, מסך העולים 16% הגיעו לנגב גליל. בזכות התכנית בשנת 2017, 24% מסך העולים שהגיעו לישראל, הגיעו לנגב-גליל. אני חושב שזו התרומה של המשרד לפי מדיניות השרה לתמוך ולעזור לערים בפריפריה.

אלה ההישגים המרכזיים, אני לא אחזור עליהם כי אני רוצה להשאיר זמן לדובדבן שבקצפת. אבל רגע, כאן אלה התכניות החדשות שאנחנו פותחים, פרויקט שילובים זה פרויקט שמשלב בין עולים ותיקים לצעירים, תכנית מנהיגות עולה שמופעלת באמצעות רשויות מקומיות בשנה הראשונה, אנחנו מחנכים את הדור הבא של המנהיגים. אתר חדש שנפתח ועוד מעט יושק והוא יהיה גם בשפה הפורטוגזית, אני זוכר שאתה דרשת את זה והנה בבקשה, הוכחנו. רצף טיפול בעולה דיברנו, הגדלת תמיכה בעמותות מ-3 מיליון ל-5 מיליון השנה, הרחבת אפשרויות זימון תורים למשרד החל מטלפון, אינטרנט, מחשב, איך שאתם רוצים, דרך המרכז מידע, מה שאתם רוצים, אזור אישי שנדבר עליו עוד מעט, מענק מיוחד לחיילים עולים שעושים שירות מילואים פעיל, זה גם תכנית חדשה שהפעלנו החל מאפריל. אף אחד לא נגע באוכלוסייה הזאת, אנחנו החלטנו שהאוכלוסייה הזאת צריכה סיוע מוגדל והם יקבלו אותו. התייצבות בתעסוקה, הקטנו את כמות הפעמים שהעולים צריכים לבוא ולהתייצב אצלנו בשביל להיות זכאים לסיוע, והנה הגענו לסוגיות. אני רץ מהר. אני רוצה להגיע לדבר הזה, אזור אישי, פריידי בבקשה. יש לנו חמש דקות להציג ואז חמש דקות - - -

שלוש דקות כי ג'וש צריך לדבר ועוד שני אנשים רצו לדבר.

חברים, אני אומר לכם שברגע שהדבר הזה עולה, אתה לא תרצה לשמוע יותר אף אחד.

רגע, אנחנו חייבים לסכם את זה כי יש לנו עוד דיון ב-12:30. כדי להשלים את הפאזל, שמענו את הרשויות המקומיות ואנחנו רוצים לשמוע את ארגוני העולים והשותפים. לכן אולי נוותר - - -

כבוד היושב ראש, אם כך אז יש לי בקשה. אני רוצה שתקיים דיון שבו אנחנו נציג לך את האזור האישי. בסדר?

בסדר.

אבל עכשיו, פרדי בארבע שניות.

אני מנהלת הפיתוח, אני מאוד מתרגשת כי סוף סוף זה עולה. מדובר על אזור אישי דיגיטלי לעולה, זה אזור אישי ראשוני בממשלה שעולה בתשתית חדשה של ממשל זמין, אזור אישי ראשון בישראל של חמש שפות בצורה מלאה, לא רק דברים חיצוניים אלא גם כל המידע הליבתי של מערכות הליבה מהמשרד, התיקים האישיים, כולם מתורגמים באופן מלא לחמש שפות, העולה נכנס, רואה את כל הנתונים בשפתו הוא. האזור האישי כמובן מותאם לכל - - -

זה כניסה לפי תעודת זהות?

הכניסה היא בהזדהות חזקה, תעודת זהות מאוד מאובטחת כי הנתונים רגישים, והעולה יכול לקבל פה תמונה מלאה איפה הוא נמצא במסלול הקליטה, מימוש זכאויות, הוא רואה לפי תעודת זהות שלו אישית לאילו זכאויות הוא זכאי, אם דיברנו על נושא של עטיפה וחיבוק, אני רצה, הוא רואה מי יועץ הקליטה שלו, הזכרנו את הפרויקטורים, הנה, העולה רואה אצלו במובייל מי הפרויקטור שלו, הוא יכול לפנות אליו כבר באימייל, אנחנו מאפשרים לו - - -

תודה. אנחנו נעשה דיון מיוחד בנושא הזה. תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע את ג'וש שוורץ ואחר כך ארגוני העולים.

תודה רבה. אני רוצה לברך את משרד העלייה והקליטה, את השרה, את המנכ"ל, אני עובד המון שנים בסוכנות היהודית ואני חושב שלא הייתה תקופה ששיתוף הפעולה הוא כל כך פורה וטוב כמו שעכשיו, אני חושב שכל מה שהמנכ"ל דיווח אלה דברים ברוכים מאוד, אני חושב שהאווירה של התחדשות ודגש על שירות לעולה, הוא דבר מאוד משמעותי שלא ראינו אותו בעבר. אני יכול להגיד ששיתוף הפעולה בינינו שהוא בעיקר בשלושה דברים, השוטף של העבודה המשותפת, של טיפול בעולים, עמיגור, חברת הבת שלנו שבה יש הרבה מאד עולים חדשים קשישים, ואופק ישראל, אני חושב שאופק שהוקמה על ידי השרה והמנכ"ל הקודם עודד פורר זה באמת דוגמה לשיתוף פעולה מדהים. אנחנו יכולים להגיד שמספר העולים בחלק מהמקומות עולה, גם המעגלים שאנחנו מצליחים להגיע דרך אופק למעגלים חדשים של עולים פוטנציאליים זה דבר מדהים. אז אני רוצה לברך ולהגיד תודה על שיתוף הפעולה.

תודה. משרד החינוך.

אני מבינה שהזמן קצר, אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה מלא לטובת התלמידים העולים, אנחנו נמשיך.

תודה. יו"ר חזית הכבוד, ד"ר אברהם שרנופולסקי.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות למשרד העלייה והקליטה על הגדלת הסיוע לשכר דירה ובניית דיור ציבורי. עם כל זאת, אני צריך לציין שנושא הדיור הציבורי הוא רגיש מאוד משום שאלפים רבים שזכאים לדיור ציבורי שנים רבות מחכים לקורת גג קבועה. לכן כל כך חשוב לבצע את ההמלצות של הועדה הבין משרדית שבראשה עמד שר הקליטה והעליה לשעבר זאב אלקין, וגם חשוב ששתי המפלגות, מפלגת ישראל ביתנו וגם מפלגת כולנו יגישו הצעת חוק לסיוע לביטחון תזונתי, זה חשוב מאוד לבצע את כל הנושאים האלה.

תודה רבה. בבקשה מריו לב.

אני יו"ר מועצת ארגוני העולים. יש בתוכנו כמעט 30 ארגוני עולים מכל השפות וכל המדינות. אני מברך על כל השינויים, על כל ההטבות שנותנים. באמת עבודה שונה מכל השנים הקודמות. מה שכן הייתי רוצה זה יותר שיתוף פעולה עם ארגוני העולים. אנחנו חושבים שבזמן האחרון מתרחקים קצת, אבל את הבית החם נותן ארגון העולים שמדבר בשפת העולה, גם כשמקבלים אותם בשדה התעופה, גם כאשר הם צריכים משהו, פונים אלינו בגלל שאנחנו מדברים את השפה ומכירים את המנטליות של כל מדינה. אז אני מבקש אם אפשר להדק יותר את הקשר עם ארגוני העולים.

במה אתם מרגישים שהקשר הוא לא כל כך הדוק? פעם אחת דפקתם בדלת ואמרנו "לא"?

פעם אחת שהיית איתנו בארגוני העולים אמרת שצריכים להפוך שולחנות. אני לא כזה - - -

אני מוכנה יחד איתכם להפוך שולחנות.

- - - מקבל ברכות - - -

לא, אני רוצה לדעת במה אנחנו - - -

כשיש שאלה אז לא צריך - - -

לא, אני לא מבקרת, אני שואלת.

אני חושב שאפשר לשתף פעולה עם הרבה יותר תכניות שאנחנו יכולים לבצע. בכל המצב של - - -

אני מנצלת את ההזדמנות, בקרוב אחרי שנסיים כאן ב-2018 נזמין אתכם ונחשוב סביב שולחן עגול.

היינו הראשונים שהזמנתם לישיבה.

תודה. נציג CNEF בבקשה.

תודה, אני מארגון CNEF, של צעירים דוברי צרפתית. חבר הנהלה במועצה. אני לא רוצה לשבור את האווירה הפסטורלית פה, אבל כמו שצריך איזה דיון אולי יותר מעמיק לדף הפייסבוק, אני חושב אדוני היושב ראש שצריך ישיבה יותר מעמיקה עם שיתוף הפעולה כמו שאמר מריו, בין העמותות ובין הממסד, קרי משרד הקליטה, אופק ישראלי, הסוכנות היהודית. אני ספרתי כמעט 25 פעמים שכל אחד אמר תודה לשלושת הגופים האלה. זה טוב, כל הכבוד לכם. זה טוב, אבל יש כמו קרחון יש את החלק שאנחנו רואים ומדברים על שיתוף הפעולה של שלושת הגופים האלה, אבל למטה יש הרבה הרבה מתנדבים והרבה ארגונים שיום ולילה עובדים קשה עם העולים וזה צריך דיון מעמיק. תודה רבה.

לא הבנתי. אני מקבלת ביקורת אבל אני רוצה להבין.

לא, אין ביקורת. במשפט אחד שפשוט לחזק את שיתוף הפעולה בין המשרד לארגונים. זה הכל. נציג keepolim, בבקשה.

תודה ד"ר נגוסה. תודה לכולם פה. אני לא רוצה לשבור את המסיבה של משרד הקליטה אבל אני נציג של 40,000 ויותר עולים חדשים ממדינות, שליש מהם מרוסיה ואוקראינה, ואם הכל בסדר אני לא עובד פה, יש 188 משפחות עולים חדשים שתוך שנתיים עזבו את הארץ, כל החברים שלי. אני שמתי דאודורנט אבל אין לי חברים שנשארו בארץ. למה? כולם עזבו, אז מישהו לא עושה עבודה נכונה מספיק. אני גאה שאנחנו עובדים עם המשרד של אלכס קושניר, אנחנו אוהבים אותו ומעריכים אותו, אבל זה לא מספיק. לפני שבוע ישבתי בכנסת והייתה ועדה על איש עסקים מרוסיה, זה לא מספיק עזרה שהם מקבלים. אני גאה שאלכס אומר ש-73% מהעסקים של עולים חדשים בארץ שורדים, אבל זה לא מספיק. הרבה מהם עזבו את הארץ בגלל שהעסק שלהם היה על הפנים והם לא קיבלו מספיק עזרה.

יש לנו בקהילה שלנו הרבה אנשים מאתיופיה, הרבה אנשים מהודו, מבני מנשה, הם מחכים לעלות לארץ. לא לשכוח ש-8,000 איש מאתיופיה ו-8,000 איש מהודו מחכים שנים עם חצי מהמשפחה פה וחצי מהמשפחה שם, לעלות לארץ. אנו לא ננוח ונשתוק עד שכולם יגיעו לארץ וזו עבודה שלכם. תודה רבה.

ליאמי תודה רבה, רק דבר אחד, המשרד לא של אלכס קושניר אלא של סופה לנדבר. היא השרה.

לא, זה לא המשרד שלי, זה משרד קליטת העלייה ששייך לכולנו.

זה סיכום.

עכשיו אני אגיד לך, אני אתך באותה דעה. מי שמגיע לו להגיע למדינת ישראל ומשרד הפנים ייתן לו אישור כניסה, אני כאן מתחייבת לקלוט אותו טוב ברמה מאוד מאוד גבוהה.

הייתי השרה הראשונה שנסעתי לגונדר, הייתי השרה שהמליצה לממשלת ישראל לסגור את גונדר, אז הגישו רשימה של 8,000 איש יוצאי אתיופיה, אתה זוכר את זה, וכאשר יש היום רשימה חדשה- - -

זה לא חדש. זה אותה רשימה, פשוט הקריטריון לא היה - - -

לא, אתה בדיוק יודע שאני שותפה לעניין העלייה של אלה שזכאים להגיע למדינת ישראל, שיקבלו אישור, אני נלחמת יחד איתך. זה דבר אחד. דבר שני, אני מתחייבת כאן לקלוט אותם בצורה טובה מאוד.

תודה. אנחנו נסכם את הדיון, את הדיווח הייתי אומר. אני קודם כל מודה לשרת הקליטה, כמובן למנכ"ל ולכל הצוות שהגיעו ודיווחו לנו. אני מברך את העבודה הנפלאה שמשרד הקליטה עושה, ואנחנו נמשיך לעשות ולעקוב אחרי יישום התכנית לשנת 2018 שהוצגה לנו בוועדה.

יחד עם זאת, הוועדה פונה למשרד הקליטה לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגוני העולים כפי ששמענו כאן. שיתוף הפעולה עם הארגונים חשוב מאוד, אלה ארגונים שיודעים ומכירים את הצרכים של העולים, את השפה, את התרבות והם יכולים להיות כלי עזר לעבודה של משרד הקליטה.

תן לי לומר משהו לסיכום.

נתתי לך לסכם.

לא, לא נתת לי לסכם.

קודם נתתי לך.

לא נתת לי לסכם. חשבתי שאני עניתי לעולה חדש שהוא נציג עמותה. אני רוצה להגיד לך לפני זה, קודם כל תודה על הדיון, תודה על כל השותפים. אני רוצה להגיד כך, הייתי יו"ר ארגון הכי גדול של יוצאי מדינות חבר העמים וכולם יודעים שאני משתפת פעולה עם הארגונים, הדלת שלי תמיד הייתה פתוחה ונשארת פתוחה, ואני מזמינה אתכם לדיון. בבקשה, אני לא יכולה לנחש. תרימו טלפון, תמיד נקבל אתכם בברכה.

דבר שני, אני מצטערת שהייתי צריכה לצאת לוועדה ולהצביע על חוק גיוס ולכן יצאתי לכמה דקות. אני רוצה להגיד לכולם, לשותפים שלנו, עובדי המשרד, של הסוכנות ושל אופק ושל ההסתדרות הציונית ולארגונים ולכולם, עולה חדש זה לא בלעדיות רק של משרד העלייה והקליטה, וכאן אני רוצה להוסיף, אנחנו לא מזמן השגנו אישור תוספת של 300 ₪ לכסף שמקבלים 52,000 עולים ממשרד הרווחה, קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, הם יקבלו תוספת של 300 שקל לשכירות, אני חושבת שזה הישג גדול ותודה גם למשרד האוצר שנתן לנו אישור על כך, נלחמנו במשך כמה חודשים, רציתי יותר וקיבלתי מה שקיבלתי.
על מזון, אנחנו בקדנציה הקודמת, אני השגתי כסף ונתנו 200 ₪ למזון ל-7,000 עולים. הייתי מעדיפה שזה יהיה פרויקט שיישאר אצלנו לכל העולים שנמצאים בשכירות, אבל זה לא רק עניין של משרד העלייה והקליטה, זה משרד הרווחה, זה משרד האוצר, ואני נלחמת כדי להעלות את רמת חייהם של אותם קשישים. מה שאנחנו עושים למען כל עולה שמגיע למדינת ישראל, ואנחנו כאן מתחייבים, מי שירצה להגיע ולחלוק אתנו בית משותף במדינת ישראל, אנחנו נהיה שותפים ונלווה אותו יד ביד ונעשה את כל הצעדים כאן במדינת ישראל כדי להיכנס לחיים ואינטגרציה.

אני יודעת שיש פה עולים מצרפת, אני רוצה להגיד. אני מקבלת כל עולה, ולא משנה מאיפה הוא הגיע. כל עולה במשרד העלייה והקליטה, כל זמן שאני שרת העלייה והקליטה הוא יקבל אותם תנאים גם בתעסוקה גם ביזמות, גם בלימוד שפה עברית, גם בכל הדברים ופרויקטים שיש לנו במשרד העלייה והקליטה. לא משנה מאיפה הגיע העולה החדש, משנה איך הוא רוצה להיכנס ואיך הוא רוצה לעבור את תהליך הקליטה במדינת ישראל ואנחנו תמיד נהיה שותפים לכל עולה שהגיע למדינת ישראל ורוצה להישאר כאן, בבית המשותף של כולנו. תודה רבה.

תודה. שוב אמשיך איפה שעצרתי. כמובן קליטת עליה היא מערכתית ולכן זה לא רק משרד אחד, כל המשרדים שותפים. שמענו על כך מנציגי המשרדים שיש שיתוף פעולה מהרשויות המקומיות ולכן מאוד משמח שיתוף הפעולה הקיים. אני שוב מדגיש, כמו שיש שיתוף פעולה עם המשרדים, עם הרשויות המקומיות, גם לחזק את נציגי העולים בשיתוף הפעולה בעשייה החשובה הזאת.

אני רוצה לציין שהוועדה תפנה לראש העיר ירושלים, וקוראת למשרד הקליטה, משרד ראש הממשלה ועירית ירושלים להביא להסדר את עניין מלון דיפלומט, זה חשוב מאוד למצוא פתרון.

אנחנו מחפשים ואנחנו בשלב הסיום וכאשר נגיע ונקבל כסף ממשרד האוצר, וזה מיליונים רבים, נגיע לוועדה ונדווח.

אני עכשיו מסכם את הדיון, כדי שיהיה סיכום בסופו של דבר. הוועדה תפנה לעירית ירושלים בעניין נוער בסיכון בירושלים כדי לקבל סיוע ועזרה ממשרד הקליטה.

דבר רביעי, הוועדה תקיים דיון מיוחד להציג את האזור האישי. תודה שוב לשרה, למנכ"ל, לצוות המשרד, לארגוני העולים, משרדי הממשלה שבאתם והשתתפתם בדיון. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.