פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 12:00

תרומת הקהילה היהודית בקנדה לקנדה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

ענת ברקו

אלעד שטרומאיר - אחראי קנדה, משרד החוץ

ליאורה הרצל - סמנכ"ל צפ"א, משרד החוץ

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר לעידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה

דבורה ליאון - שגרירת קנדה בישראל

דר' צ'ארלס פרידמן - סגן נגיד בנק קנדה לשעבר

יובל רז - החטיבה לקשרים בינלאומיים בכנסת

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

דניאלה סלומון - מנהלת תכניות קנדה, הקרן לידידות

שי אברמסון - נציג קרן אספר בישראל

אורית סמואלס - מוזמן/ת

אריאל אדרי - מוזמן/ת

אליוט כהן - מוזמן/ת

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

חבר תרגומים







תרומת הקהילה היהודית בקנדה לקנדה

(הישיבה התנהלה בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני פותח את הישיבה. דר' ענת ברקו מצביעה כרגע במליאה והיא תצטרף אלינו ברגע שההצבעה תסתיים.

אני רוצה לברך את שגרירת קנדה הגברת דבורה ליאון ולומר שאנחנו מאד שמחים לארח אותך. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שמחה על השתתפותך בדיון בנושא תרומת הקהילה היהודית בקנדה לקנדה. חברת הכנסת ענת ברקו, שהיא יו"ר אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית ישראל-קנדה וגם יו"ר הארגון נגד אנטישמיות וה-BDS, תצטרף אלינו בהמשך.

לאורך ההיסטוריה ובמשך שנים רבות קנדה היא ידידה של ישראל. קנדה תומכת בישראל בהרבה נושאים בתחום הבינלאומי ואנחנו מאד מאושרים ומודים על תמיכתה המתמשכת של ממשלת קנדה בישראל. אני יודע שבשנת 2015 היו אצלכם בחירות ונבחר ראש ממשלה חדש שגם הוא ידיד של ישראל. אנחנו יודעים שהוא יצא בהצהרה נגד אנטישמיות, נגד ה-BDS והוא ידיד של ישראל. אני יודע שבחודש הבא אתם חוגגים - - -

בשנה שעברה חגגנו 150 שנה והשנה, בשבוע הבא, זה כבר שנת ה-151.

אז אתם הולכים לחגוג 151 שנים לקנדה. קנדה וישראל דומות מהרבה בחינות – חברה רב-תרבותית, שתי המדינות מומחיות בשילוב מהגרים ומומחיות בהבנת המהגרים החדשים ובמענה לצרכיהם. דבר דומה נוסף בין שתי המדינות הוא: חופש, שלום וזכויות אדם לכל האנשים, שזה ערך משותף לשתי המדינות. את הפגישה היום אתם בעצם יזמתם והבאתם את התערוכה לכנסת ולכן אני רוצה שוב להודות לכם. היחסים ההיסטוריים בין קנדה לישראל מבוססים על ההגירה של יהודי קנדה לישראל והם הגשר בין שתי המדינות. בנוסף, התרומה של הקהילה היהודית בקנדה לקנדה היא חלק חשוב וחיוני ליחסים בינינו. למיטב הבנתי הקהילה היהודית בקנדה קיימת כבר 250 שנה ויש בה 400,000 חברים. רובם גרים בטורנטו, מונטריאול וונקובר. לפני הרבה שנים נפל בחלקי הכבוד לבקר בארצכם. יש לכם ארץ מאד יפה ובהשוואה למקום ממנו הגעתי זה מקום שקשה לחיות בו.

באיזה חודש הגעת?

ירד שם שלג, אבל יש לכם ארץ נהדרת. שנה שעברה גם ביקרתי בקנדה, אבל זה היה בתקופת הקיץ ולא ירד שלג. הייתי במעבר מאמריקה לישראל. כך שהייתי שם בתקופת החורף כשיורד שלג וגם ראיתי את קנדה בתקופת הקיץ כשהיא ירוקה ויפהפייה. יש לכם ארץ יפהפייה וגם אנשים מדהימים.

אני מכיר כמה אנשים מקנדה והזכרתי מקודם את פרופ' ארווין באטלר שהוא אדם יוצא מן הכלל. אני מכיר אותו כבר כמה שנים מעבודתנו להצלת הקהילה היהודית באתיופיה. יש לו תפקיד היסטורי בהגשמת החלום של יהודי אתיופיה לעלות לישראל. הוא אדם מיוחד מאד מהקהילה היהודית בקנדה. קנדה תמיד עומדת לצידה של ישראל ואנחנו מאמינים שקנדה תמיד תעמוד לצידנו. כמו שאמרתי מקודם, ראש הממשלה לשעבר של קנדה נמצא כאן וגם זה דבר שמחזק את הקשר בינינו. שוב, אני רוצה לברך אתכם ולומר לכם שזה תענוג בשבילנו לארח אתכם. אני מזמין אתכם להביע את מחשבותיכם ולאחר מכן נדון בדברים. תודה.

תודה רבה ותודה ענקית לוועדה של הכנסת שארגנה את הדיון היום, על התרומה של הקהילה היהודית הנפלאה שלנו בקנדה לקנדה ולישראל. אני רוצה להודות לדר' צ'ארלס פרידמן שהגיע איתי - - -

חברת הכנסת, דר' ענת ברקו, הצטרפה כרגע לישיבה. אמרתי קודם שהיית באמצע הצבעה במליאה, אנחנו שמחים שהגעת. כיו"ר אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית ישראל-קנדה וגם כיו"ר הארגון נגד אנטישמיות וה-BDS, את עושה עבודה נפלאה.

תודה. וגם בעזרתך.

תודה רבה שהצטרפת אלינו. כבוד השגרירה בדיוק התחילה לדבר, בבקשה.

איזה תזמון מושלם.

ענת ואני כל כך מחוברות שהיא ידעה להופיע בדיוק בזמן. תודה שעזרת לארגן את המפגש ותודה על תמיכתך בקיום התערוכה שלנו בכנסת. זו כמובן תמיכה גדולה של הוועדה הזו שמאפשרת לנו את ההזדמנות הזאת מכיוון שאנחנו חושבים שזה מאד חשוב שגם הקנדים, גם ההנהגה בישראל וכל הישראלים יעריכו את הקהילה היהודית וכמובן יבינו לא רק את התרומה של הקהילה שלנו בקנדה אלא גם כאן בישראל.

אני רוצה להציג את דר' צ'ארלס פרידמן שהוא סגן נגיד בנק קנדה לשעבר. הוא עשה עלייה לפני 4 שנים אני חושבת וכרגע גר כאן באושר. אני בטוחה שהוא מגיע לבקר בקנדה על בסיס קבוע. הוא אחד מאותם אלפים שישראל היא הבית שלו כמו קנדה.

אני רוצה להציג גם את שי וקסמן אברמסון מקרן אספר (Asper) שהיה לה תפקיד גדול בהקמת התערוכה. הסיפור מאחורי התערוכה הוא די מדהים ואבקש מדר' פרידמן לדבר על כך מאוחר יותר מכיוון שהתערוכה הזאת היא מליבנו ומהרוח ההתנדבות המדהימה של הקהילה שלנו בקנדה. אני רוצה להתחיל ולהודות למארגני התערוכה. אוצרת התערוכה היא סנדרה ויצמן מורטן ותרומות מדר' ויקטור רבינוביץ' מנהל מוזיאון המלחמה ומוזיאון ההיסטוריה בקנדה. תודה נוספת לשתי המתנדבות המיוחדות טובה לינץ' ומורין מלאד שבאו עם הרעיון וגרמו לזה לקרות. תודה מיוחדת לקרן התפוצות ולשאר התורמים הנדיבים שאפשרו לזה לקרות. יש כמה אנשים שלא יכלו להשתתף, אבל חשוב לי לציין את שמם בזמן שאציג את התערוכה בפני הכנסת.

כבוד הוא לי להיות כאן אתכם היום מכיוון שכשגרירת קנדה אני חושבת שכל הדיון על התרומה של קהילות שונות עבור החֶברות שלנו ובמיוחד בהקשר לוועדה העלייה, קליטה והתפוצות הזאת זה משהו שאנחנו צריכים להביא לקדמת הבמה באופן קבוע. אנחנו צריכים לזכור את התרומה העצומה של התרבויות השונות המרכיבות את המדינות שלנו. חלקם אולי אינם יודעים אבל האוכלוסייה היהודית בקנדה היא הרביעית בגודלה – קודם ישראל, אחר כך ארצות הברית, לאחר מכן צרפת עם 500,000 יהודים צרפתים ואז קנדה. אני נחושה בדעתי שנעבור את המספרים של צרפת בעשור הבא.

עם האנטישמיות שם, זה יכול לקרות.

אני לא רוצה לפגוע במספרים שלהם אבל אני מקווה שיותר מהגרים יהודים יגיעו לקנדה ויעשו עוד תינוקות מקסימים. אבל לצערי הרב אני מודעת לבעיות שיש בצרפת.

בנושא הזה את מתחרה בנו.

זה נכון.

אני מקווה שכולם יגיעו לישראל.

אנחנו נדבר על הנושא הזה. אני מבינה את הרוח התחרותית, אז בואו נגיד שנתחלק. הרשו לי רק להזכיר את עשרת הקהילות היהודיות הגדולות. אתה הזכרת את היו"ר של טורונטו, מונטריאול וונקובר שחושבים עליהן מיד כאשר מדברים על יהודי קנדה. אבל יש לנו קהילות די גדולות באוטווה, ויניפג, קלגרי, אדמונטון, המילטון, ויקטוריה ממש ליד החוף, לונדון, הליפקס האזור של הבית שלי, ואני יודעת זאת בגלל שבדיוק סיימתי מסע הרצאות לאורך קנדה אותו התחלתי בחוף של קולומביה הבריטית בו דיברתי על היחסים הנפלאים בין קנדה לישראל. לכל מקום שהגעתי הקהילה היהודית הקנדית אירחה אותי בצורה נפלאה. הם עושים כל כך הרבה, לא רק תומכים בקהילה שלהם אלא גם תומכים בערים ובפרובינציות היכן שהם גרים.

אם תסתכלו על הפנלים בתערוכה אני מקווה שתראו ותקראו חלק מהם ותוכלו ללמוד מהם על תרומתם הנפלאה לאורך השנים. ואתה צודק, עשית מחקר מעולה. 250 שנה של תרומה לקנדה לפני שקנדה נוצרה. מתיישבים יהודים באו, עזרו להקים את המדינה וממשיכים לתרום מאז. הנושאים העיקריים אותם תוכלו לראות בתערוכה הם הגירה, דיפלומטיה, שירות ציבורי (שירות ציבורי מדהים על ידי הקהילות שלנו), צדק, זכויות אדם, צמיחה כלכלית, אמנות, ליאונרד כהן. הוא לא ישראלי, הוא קנדי. אני יודעת שישראל תובעת אותו לעצמה אבל הוא קנדי. אני יכולה להמשיך בנושאים אחרים הקשורים לאמנות ותרבות.

מטרת התערוכה היא פשוט לשתף את ההיבט היהודי בהיסטוריה הקנדית עם כל מי שיצפה בה. הזכרת שקנדה בת 151 שנים, אבל הקהילה היהודית תרמה לקנדה גם 100 שנים לפני כן. ההישגים של הקהילה היהודית הקנדית משקפות את האתגרים ואת ההצלחות לאורך האבולוציה שלנו. יהודי קנדה שיחקו תפקיד חשוב בכל תחומי החיים בקנדה. ורבים מהתחומים האלה סיפקו מנהיגות אמיתית. כבר מאמצע המאה ה-18 אהרון הארט, לא פלא ששם המשפחה שלו הוא הארט – לב, נחשב ליהודי הקנדי הראשון שהתיישב ב- Trois-Rivièresאזור כפרי מאד קטן בקוויבק בשנת 1760. מאז יהודי קנדה היו מעורבים עמוקות בהפיכת קנדה למקום סובלני, מכיל, משגשג ואשר נחשבת היום למדינת G7 מאד מוערכת.

חוק היהודים עבר לא מזמן בפרלמנט שלנו. כהכרה בתרומה היוצאת מן הכלל הזאת הפרלמנט שלנו הקדיש את חודש מאי ליהודי קנדה. לכן, מעתה והלאה חודש מאי בקנדה יהיו חודש המורשת היהודית. חודש בו נחגוג את התרומה הפנטסטית הזאת. לכן זה הולם שהתערוכה הזו תוצג כאן בכנסת בעקבות סיום חודש המורשת היהודית הראשון. חודש המורשת היהודית והתערוכה עזרו להנגיש את סיפור קנדה היהודית לכל אזרחי קנדה. בין אם הם באו לקנדה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות, חופש מרדיפה או בשירות הכתר, ליהודים קנדים מסנט ג'ון שבאי ניופאונדלנד ועד ויקטוריה שלחוף האוקיינוס השקט, ילונייף בטריטוריות הצפוניות ועד לווינדזור אונטריו היה תפקיד גדול בהיסטוריה של קנדה. המהגרים היהודים הראשונים הגיעו בעיקר ממערב ומרכז אירופה כפי שרובכם ודאי יודעים.

בשלהי המאה ה-19, הגיעו מהגרים יהודים ממזרח אירופה. לאחר המלחמה, בערך 20,000 ניצולי שואה הגיעו לקנדה ואחריהם הגיעו פליטים יהודים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. לאורך שנות ה-70 וה-80 מהגרים יהודים מצפון אפריקה, בעיקר ממרוקו הביא הרבה יהודים ספרדים לקוויבק. הקבוצה הזו היא כיום חלק גדול מהקהילה היהודית במונטריאול וחלק קטן יותר אבל נלהב באותה מידה מהקהילה היהודית בטורנטו. בתחילת שנות ה-90 הייתה הגירה יהודית משמעותית לקנדה מברית המועצות לשעבר כולל הקהילה היהודית הרוסית. כיום יש כמעט 60,000 יהודים דוברי רוסית בקנדה, קהילה פורחת המיוצגת על ידי מוסדות כגון מרכז הקהילה הרוסית-יהודית בטורנטו. במידה רבה הגיוון של יהודי קנדה הוא הפסיפס של החברה הקנדית המורחבת כאשר כל אחד מביא עימו את המנהגים והמסורות שלו אשר ביחד יוצרים הפסיפס התרבותי הייחודי של קנדה וזה סימן איכות ברחבי העולם. אבל לצערי היהודים לא היו אהודים לאורך כל ההיסטוריה של קנדה.

בין השנים 1933 ו-1948 מדיניות ההגירה של קנדה הייתה המוטו הנורא "אף אחד זה יותר מדי" (None is too many ). את המדיניות הזו הנהיג מנהל ההגירה האנטישמי בקנדה. רק 5,000 ניצולי שואה הורשו להיכנס לקנדה – הכי מעט מכל ארץ מערבית אחרת. זה היה רגע אפל מאד בהיסטוריה הקנדית. הדוגמה הטובה ביותר למדיניות השגויה הזאת קרתה ב-1939 כאשר קנדה לא אפשרה לספינה סנט לואיס לעגון בקנדה. היו עליה 907 ניצולי שואה שחיפשו מקלט בקנדה. הם הוכרחו לחזור לאירופה ו-254 מהם מתו בשואה. קנדה לא הכחישה את האמת המביכה הזאת ואת חלקה במעשה. במאי, בזמן ארוחת הערב למען גיוס כספים עבור מצעד החיים, ראש הממשלה טרודו והממשלה הקנדית הכריזו סוף סוף שנעביר בסתיו התנצלות רשמית לבית הנבחרים על גורלה של הסנט לואיס ונוסעיה. טרודו הצהיר שכאשר קנדה לא נתנה מקלט לאותם 907 יהודים אכזבנו לא רק את אותם יהודים אלא את כל צאצאיהם וקהילותיהם וברור שגם אכזבנו את קנדה. ההתנצלות בבית הנבחרים לא תמחק את הפרק המביש הזה בהיסטוריה שלנו. היא לא תחזיר את אלו שנספו או תתקן את חיי אלו שנפגעו מהטרגדיה הזו, אבל זו האחריות הקולקטיבית שלנו להכיר באמת הקשה הזו, ללמוד ממנה, להמשיך להילחם באנטישמיות כל יום ולתת משמעות לשבועה הנצחית "לעולם לא עוד".

למרות זאת, אני שמחה לומר שעד 1949 קנדה הכירה בטעותה ובאותה שנה אישרה ל-11,000 יהודים להגר אליה, יותר מכל ארץ אחרת מלבד ישראל באותה שנה. במשך הזמן עוד אלפי ניצולים הצטרפו לקהילה. מעניין לציין גם שעד לזמן הזה, במהלך מלחמת העולם השנייה, 38% מהזכרים של יהודי קנדה היו בשירות פעיל בצבא שלנו. 420 מתוכם נהרגו בקרב ועל המצבה שלהם מופיע עלה מייפל לצד מגן דוד. אני אוהבת את הרעיון של עלה מייפל ומגן דוד ביחד – זה מנחם אותי קצת. רשימת התורמים של יהודים קנדיים היא ארוכה. כפי שאני נוהגת לעשות אני מדברת על תרומת הנשים ורוצה לתת כדוגמה את טילי טיילור, האישה הראשונה שהתמנתה לשופטת שלום מחוזית במחוז ססקצ'ואן, קונסטנט בלו שהייתה שופטת בבית המשפט העליון בנובה סקוטיה, וכמובן השופטת רוזי אבלה שרובכם אולי יודעים נולדה במחנה עקורים גרמני והפכה להיות האישה היהודייה הראשונה שמכהנת בבית המשפט העליון בקנדה. היא מאד ידועה בכל הקשור לעבודתה על שוויון בעבודה, הפסיקות שלה בקשר לזכויות אדם ונושאים אחרים. היא ביקרה בירושלים לאחרונה ונאמה בכנס ופרסמה מאמר נפלא על זמנה בישראל ועל החשיבות של מערכת משפט חופשית. יש לה כבוד עצום למערכת המשפט הישראלית ועובדת מאד צמוד עם השופטים שלכם.

אני יכולה להזכיר עוד כמה כמו בורה לסקין, נשיא בית המשפט העליון הראשונה של קנדה, וכבר הזכרתם את ארווין קטלר. מוחות משפטיים חשובים ואנשים שתורמים כל כך הרבה לקהילה המשפטית. הסיפור שתראו בתערוכה משקף את כל הערכים האלו של קנדה שהזכרתי כרגע. הקהילה היהודית לא רק עזרה להקים את קנדה אלא גם תרמה רבות לישראל. חברי הקהילה היהודית שלנו, באמצעות עבודה קשה ותרומות נדיבות, תרמו משמעותית ועזרו לבנות ארגונים בישראל אשר משקפים את ערכי שתי המדינות. רק לציין כמה, סידני גרינברג מטורנטו שעזר להקים את בית הספר היהודי-קנדי להוקי במטולה בו ילדים יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים באים לשחק את המשחק הלאומי של קנדה – הוקי. מדי פעם הם באים לטורניר הוקי בקוויבק ומנצחים את הקנדים.

אזכיר עוד מישהו הקשור לספורט, סילבן אדמס שהביא את מרוץ האופניים ג'ירו ד'איטליה לישראל ואני בטוחה שרבים מכם ראו בחודש מאי, והוא גם בונה את הולודרום הראשון בארץ. אני יכולה להזכיר גם את ג'רי שוורץ ואשתו הת'ר רייסמן שתרמו בנדיבות להקמת קרן הישג למען חיילים בודדים לשעבר. וקרן עזריאלי שמספקת מענקים לחוקרים ישראלים ובחו"ל וכרגע עוזרת בבניית בניין ארכיטקטוני חדש בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב. קרן אספר שתרמה רבות לתוכנית הלימודים על השואה בבית הספר הבינלאומי ללימודי השואה של יד ושם. קרן אספר הייתה יוזמה של הנדיבים הידועים ישראל ורות אספר ז"ל. היה לי הכבוד לאחרונה לנאום בטקס "אספר" ביד ושם, לראות את העבודה הנפלאה שקרן אספר עושה בתמיכתה בבית הספר של יד ושם ומוודאת שלימודי השואה מתקיימים לא רק בקנדה ובישראל אלא בכל העולם.

רשימת התורמים לגדילה ולצמיחה של מדינת ישראל היא ארוכה ותמשיך לגדול. אחת ההנאות שלי כשגרירת קנדה זה שיוצא לי כל הזמן לפגוש ולראות את תרומת הקהילה היהודית בקנדה לקנדה. אלה לא רק הישגים אישיים שמהללים את תרומת היהודים לקנדה, אלא גם התרומה הקהילתית אותה מעודדים ארגונים כגון בני ברית קנדה שקיימת משנת 1875, המועצה הלאומית של נשים יהודיות בקנדה – ארגון הנשים הראשון בקנדה שנוסד בשנת 1897, הדסה ויצ"ו של קנדה ופדרציית UJA בטורונטו שחוגגים 100 שנה של תרומות נדיבות משנות חיים לחברה הקנדית.

הפדרציה היהודית של קנדה התומכת בקהילה בבית אבל גם כאן בישראל באמצעות תוכניות שונות. אחת מהן היא תוכנית נפלאה הנקראת "מחוף אל חוף" (Coast to coast) המתמקדת בנוער, חינוך ושיפור יכולות בקהילות בצפון ישראל. מה שנפלא זה שהפדרציה היהודית שולחת כל שנה נציגים לישראל להיפגש עם מנהיגי הקהילה, לשמוע מהם איך מתקדמת התוכנית ולשתף את המידע הזה עם הקהילות שלהם מוונקובר ועד הליפקס; לדבר על מה שקורה בישראל גם עם הקהילות היהודיות בקנדה וגם עם הקהילה הרחבה יותר. תמיכת הקהילה היהודית הקנדית בישראל היא איתנה ומלווה לא רק במילים אלא גם במעשים.

למרות שיש סיבה לחגוג, עדיין יש הרבה עבודה ולצערי מורשת יהודי קנדה לא מחוסנת, כפי שמתרחש ברחבי העולם, בפני אנטישמיות. שרת החוץ שלנו קריסטה פרלינלד דיברה בהזדמנויות רבות וגם בנאומה האחרון בקונגרס היהודי העולמי מה עושה קנדה כי להילחם באנטישמיות. אנחנו הקנדים יודעים שגיוון הוא החוזקה שלנו אבל זו גם המציאות כשמסתכלים על המארג החברתי שלנו. מה יותר חשוב? ההבחנה שלפי דעתי גם הועדה הזו צריכה לעשות מדי פעם היא הכללה. הכללה היא בחירה ועבודה קשה. צריך לשים לב כל הזמן. אבל זו השאיפה של קנדה והממשלה הקנדית עובדת קשה כדי לשמור על זכויותיהם של כל אזרחיה – להיות חופשיים לנהוג לפי אמונתם ותרבותם. אנחנו עובדים קשה גם מבחינה בינלאומית בנושא הזה. קנדה תמכה במספר יוזמות בשיתוף עם ישראל וארצות הברית לזכור וללמוד מהשואה, לשפר את החינוך בקשר להשמדת עם ולהתנגד לאנטישמיות.

אנחנו חברים אקטיביים בברית הבינלאומית לזיכרון השואה והיה לנו תפקיד חשוב בהשלמת ההגדרה של המילה אנטישמיות בה משתמש אותו ארגון. אנחנו עובדים עם אחרים שההגדרה הזו תתקבל על כולם. קנדה היא גם תורמת גדולה לאונסקו עבור תוכניות חינוך בנושא השואה. בשעה שארצות החברות באונסקו נוקטות לצערי בגישה אנטי ישראלית די בקביעות, קנדה ממשיכה לעבוד קשה להתנגד להם על ידי חיזוק הצוות המקצועי באונסקו ובתוכניותיו לחלוק כבוד לעם היהודי. אנדרטת הלאומית לשואה באוטווה, אשר אני מקווה שיצא לכם לראות, מבטיחה שהקנדים ימשיכו לראות ולזכור את השואה ואת התרומה הענקית של ניצולי השואה לקנדה.

כמו כן, במוזיאון המלחמה בקנדה יש תצוגה על הספינה סנט לואיס. הסיפור שלה מתואר בתערוכה שנפתחה השנה ובעקבות העבודה הנפלאה של משפחת אספר יש לנו מוזיאון ברמה עולמית לזכויות האדם בוויניפג. המוזיאון הזה לזכויות אדם עובד בצמידות רבה עם יד ושם על נושאים רבים שהזכרנו מקודם בקשר ללימודי השואה אבל גם לקבל הבנה מעמיקה יותר לגבי קהילות, כיצד הם משתמשות במוזיאונים כדי להרחיב את הפרספקטיבה וההבנה של אנשים. אסור שבאף מקום בעולם לא תהיינה דעות קדומות, אלימות, חוסר סובלנות, רצח עם ורדיפות. אתם כמובן כבר יודעים זאת, אבל שיתוף הפעולה בין קנדה לישראל עוזר לקנדים להבין זאת טוב יותר.

אני רוצה לשתף אתכם בדבריה של אישה קנדית צעירה שהשתתפה בשנה שעברה במצעד החיים. מה שהיא אמרה היה כל כך עמוק שאנחנו משתמשים בזה בכמה מתערוכות השואה שלנו. בשעה שהיא ישבה והתבוננה במחנות היא אמרה לעמיתיה, לחבריה הצעירים לספסל הלימודים: "יש עוד מישהו שחש שבסוף היום הלבבות שלנו למדו לגדול באותו רגע בו הם נשברו?" אני חושבת שזו תזכורת נהדרת לכולנו כמה זה חשוב לזכור, להכיר, להיות כנים לגבי הטעויות שעשינו בעבר ולהיעזר בניסיון הזה לדחוף את עצמנו קדימה. ראש הממשלה טרודו הדגיש את מחויבותה של קנדה למולדת בטוחה לעם היהודי. אני יודעת שכולם רואים את ישראל כמקום מקלט ליהודים במצוקה בכל רחבי העולם, אבל שיהיה ברור שגם קנדה רוצה להיות מוכרת כמקלט לעם היהודי; שאזרח יהודי קנדי חייב להרגיש מוגן, בטוח ומחוזק על ידי החוק, הממשלה והחברה שלו כמו כל אזרח קנדי אחר.

כפי שהוזכר כאן, אנחנו בעל ברית חזק וידיד קרוב של ישראל, אנחנו ממשיכים בדרכנו המשותפת והמועילה שמקדמת את שתי המדינות במשך 70 השנים האחרונות. אני יכולה להמשיך ולדבר על הדברים הרבים הקורים במערכת היחסים לגבי התקדמות בנושא החידושים, בנושא הסחר החופשי (חתמנו על הסכם לאחרונה), במספר חילופי תוכניות אמנות ותרבות, הסכם ה-60 שיש לנו בין אוניברסיטאות בקנדה ובישראל, חילופי הסטודנטים וכן אדוני היו"ר חלק מהישראלים הללו יהגרו לקנדה, אבל זה ישתווה לקנדים שעושים עלייה. כפי שאמרתי, אנחנו חולקים.

אני רוצה שנייה לדבר על ה-BDS ולומר שהממשלה שלנו מתנגדת בחריפות לתנועה הזו. זוהי הצהרה שהוצאה על ידי הממשלה שלנו ב-2016 שחזרה והדגישה שחרם וסנקציות אינם מקובלים על בית הנבחרים ומבקשת מהממשלה לגנות כל מאמץ של ארגונים קנדיים, קבוצות או אינדיבידואלים לעודד את תנועת ה-BDS בקנדה או מחוצה לה. אני רוצה שתדעו ש-90% מהפרלמנט שלנו הצביעו בעד ההחלטה הזו. העם הקנדי עומד לצד ישראל והממשלה הקנדית עומדת לצידה של ישראל ללא קשר למפלגת השלטון. ואחד הדברים שאני מקדמת באופן קבוע כשגרירה, הוא לוודא שישראל לא תעבור תהליך של פוליטיזציה בקנדה כאילו זה נושא מפלגתי. מבחינת ישראל אין לכך כל יתרון. יחסי ישראל-קנדה היו כל כך חזקים ב-70 השנים האחרונות ואפילו לפני כן. גיליתי שבן-גוריון התאמן בקנדה עם הצבא הבריטי לפני הקמת מדינת ישראל. יש לנו הרבה קשרים והם ימשיכו להיות חלק מהבסיס שמחזק את שתי המדינות.

כשגרירת קנד,ה חשוב לי כל הזמן לספר את הסיפור הקנדי-ישראלי וזה מה שעשיתי בשלושת החודשים האחרונים כסיירתי לרוחבה של קנדה. ומה שאני רואה בכל עיר בה אני מבקרת זה פוטנציאל גדול. פוטנציאל של עבודה משותפת של האוניברסיטאות שלנו, שהדור הצעיר שלנו ילמד סובלנות והכללה, שהמנהיגים הפוליטיים והעסקיים שלנו וגם מנהיגי הקהילות שלנו יעמדו ויתנגדו לנאומי שנאה, לאנטישמיות, פוביה מאיסלאם שזה גם נושא איתו אנו מתמודדים, ולקדם את שתי החברות קדימה. הרשו לי לסיים עם נושא אחד שאני חושבת שהוא מאד רלוונטי לוועדה הזו – מחפשי המקלט כאן בישראל – הקהילה האריתראית והסודנית. קנדה עובדת ביחד עם ארגון פיפה ועם נציגי הממשלה הישראלית ומתמודדת עם הנושא הזה בדרך שאנו חושבים שהיא תומכת בישראל. קנדה קלטה ב-4 השנים האחרונות בערך 1,000 אריתראים וסודנים בכל שנה. אנחנו ממשיכים לבדוק את המספרים האלה ומנסים ביחד עם הממשלה שלנו למצוא דרך לעזור לישראל לטפל בנושא הקליטה שמדאיג מאד את הממשלה הישראלית. נמשיך לעשות זאת. דיברתי עם השגריר בקנדה ועם שגרירים אחרים בניסיון לשכנע אותם להיפגש אם הממשלה הישראלית ולמצוא דרך כדי להבטיח מציאת פתרון שיעבוד גם עבור האריתראים והסודנים וגם עבור ישראל.

כקנדים, ושוב זה רלוונטי לוועדה זו, אנחנו מודעים לכך שאנחנו מוקפים על ידי שלושה אוקיינוסים גדולים וקרים. השכנה שלנו בגבול הדרומי היא די ידידותית רוב הזמן ולכן איננו מתמודדים עם בעיות הגירה או בעיות פליטים שאיתם מתמודדות מדינות אחרות. לכן אנחנו מתייחסים לנושאים האלו בצניעות רבה. אני חושבת שבנושא הזה קנדה הצליחה לעבוד בצורה טובה עם ישראל ואני גם אשמח להמשיך לעבוד על זה עם הועדה שלכם.

לסיכום, ברצוני לומר שהקהילה היהודית בקנדה (400,000 וגדלה במהירות) מעשירה ומשפרת את קנדה. גם הישראלים הקנדים שהגיעו לאחרונה והתיישבו בקנדה מעשירים אותה. היחסים עם ישראל גם מעשירים אותנו. הדבר היחיד שמדאיג אותי בתור שגרירה הוא שסיפור היחסים בינינו אינו מסופר מספיק בישראל או בקנדה. ולכן שמחתי מאד לשתף אתכם ואת הכנסת בתערוכה הזאת ואני מאד מקווה שתהיה לכם הזדמנות לצפות בה. אבל היו בטוחים שחלק מעבודתי ועבודת הצוות שלי בשגרירות הוא לספר לאזרחי קנדה את הסיפור של ישראל ועל יחסיה הקרובים עם קנדה. בנאומי במסע שלי ברחבי קנדה אני שוב ושוב אומרת לקנדים שלא רק שהיחסים עם ישראל מחזקים אותנו, אלא שאני מאמינה שישראל וקנדה ביחד יצליחו לרפא את העולם.

אדוני היו"ר הייתי רוצה שדר' פרידמן יגיד כמה מילים על התערוכה.

כן, אני אתן לו את רשות הדיבור, הוא נמצא ברשימה. אני רוצה להודות לאנשים שנמצאים כאן, נציגי משרד החוץ ונציגי ארגונים שונים כגון "נפש בנפש", קרן הידידות, קרן אספר ועוד. תודה רבה שבאתם.

בשביל הפרוטוקול, נושא מחפשי המקלט עליו דיברת אינו חלק מהוועדה שלנו ואומר לך מדוע. כאשר אנחנו מדברים על עלייה, קליטה ותפוצות הכוונה היא להגירה יהודית. כפי שאת יודעת לישראל אין חוק הגירה. יש לנו את חוק השבות המאפשר לכל יהודי לבוא למדינת ישראל, שזה דבר ייחודי לישראל.

כמובן.

הכנסת כן מטפלת בנושא הזה, אולם זה באחריות ועדת הפנים והביטחון. אשמח להעביר ליו"ר הועדה את היוזמה שלך בקשר לנושא הזה.

תודה רבה, כן, זה חשוב.

רק רציתי להבהיר את הנושא. בבקשה דר' צ'ארלס פרידמן.

תודה רבה אדוני היו"ר. זוהי זכות בשבילי להיות נוכח כאן ביחד עם השגרירה ולדבר על התערוכה הזאת. לפני שאעשה זאת ארצה להוסיף עוד שתי הערות לדברי השגרירה. ראשית, לא רחוק מכאן יש רחוב שנקרא דב יוסף. דב יוסף היה המושל הצבאי של ירושלים וחבר בקבינט הישראלי בראשית דרכו. הוא נולד במונטריאול. שנית, לא מזמן הייתי בהרצאה של דיקן מישראל והוא ניבא שקנדה תעבור את צרפת מבחינת גודלה של הקהילה היהודית ותהיה השלישית בגודלה בעולם.

כקנדי גאה וכישראלי גאה אני שמח להיות כאן כנציג של טובה לינץ' שהייתה הכוח המניע של היוזמה הזו. טובה הייתה כאן לולא התחייבותה הקודמת להיות עם הנכדים שלה בלוס-אנג'לס. כאשר דנו בחגיגות יובל ה-150 שנה של קנדה, טובה, ביחד עם אחרים, העלתה את הרעיון לעשות משהו להוקרת התרומה של הקהילה היהודית להיסטוריה של קנדה. זוהי יוזמה התנדבותית לגמרי אשר בעזרת מספר תורמים שכוללים כמובן את משפחת אספר, אשר איחדה מספר אנשים מדהימים שעשו עבודה נפלאה בכל הקשור לפיתוח הפנלים, פיתוח הרצאות שעליהן אדבר עוד מעט, העברת התערוכה למקומות שונים בקנדה כשנקודת ההתחלה הייתה במספר מקומות באוטווה. יש גם אתר באינטרנט בשתי השפות הרשמיות שלנו – אנגלית וצרפתית כדי שזה יהיה נגיש לכל מי שמעוניין לראות מהי התרומה של הקהילה היהודית לקנדה. השגרירה דיברה הרבה על כך ואני חושב שזה די ברור גם דרך הנאום שלה וגם דרך הפנלים כמה היהודים תרמו לאורך השנים וגם מה היו הקשיים.

המעורבות שלי התחילה בקיץ שעבר כשהייתי באוטווה ועשיתי פרזנטציה על לואיס רמינסקי שהיה אחד מאותם יהודים והיה הנגיד השלישי של בנק קנדה (דומה לבנק ישראל). הוא היה אדם דגול ויש המאמינים שהוא היה הנגיד השני לולא האווירה האנטישמית באותה תקופה. בתחקיר שעשיתי אין הוכחה חותכת, אבל יש הרבה עדויות לכך. הוא נעשה נגיד בשנת 1961 והיה נעשה נגיד בשנת 1954 לפני ג'יימס קווין, את זוכרת את המחלוקת של קווין. בכל מקרה, זכיתי להכיר אותו לאחר שהצטרפתי לבנק קנדה, הוא בדיוק פרש. הוא כיהן כראש ועדת הגיוס ביערות גרפטון (Grafton woods) היכן שקרן המטבע הלאומית והבנק הלאומי נוסדו. לפני כן הוא עבד בחבר הלאומים. הוא חזר לקנדה כדי לעבוד בבנק קנדה כסגן הנגיד והיה שגרירה של קנדה בקרן המטבע הלאומית והבנק הלאומי ובסופו של דבר נעשה נגיד הבנק. הוא היה אדם נפלא ומאד מוערך על ידי הבנק. הוא גם היה ציוני נלהב. הוא היה אדם מאד חשוב בחיי.

אני רוצה להזכיר עוד כמה אנשים שהיו מעורבים, אבל כמו שאמרתי טובה הייתה הרוח החיה מאחורי הפרויקט. היא ישראלית גאה וקנדית גאה. היא הבינה את חשיבות הדבר וכפי שאתם יכולים לראות מהפנלים שנעשתה כאן עבודה נהדרת ותרומה חשובה לחגיגות ה-150. תודה רבה.

תודה רבה. אני קורא לחברת הכנסת דר' ענת ברקו שהיא יו"ר אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית ישראל-קנדה לשאת את דבריה.

תודה דר' נגוסה. זהו עונג עבורי להיות כאן היום עם חברתי השגרירה, היא מדהימה ואני חושבת שמערכת היחסים שלנו כל כך הדוקה שכאשר חבר הכנסת יואל חסון ואני ביקרנו בקנדה ראינו כל כך הרבה דברים דומים ברוח הקנדית שהזכירה לנו את הרוח הישראלית.

אני חייבת להודות שאנחנו צריכים לשים את יהודי קנדה ויהודי ארצות הברית על אותה רמה. אני מרגישה לפעמים שהציונות הטהורה בה נתקלתי שם, בעזרה של הממשלה, של הפרלמנט, התמיכה (לא מהמפלגות) הבלתי מעורערת של העם הקנדי – הייתה מדהימה. ביקרנו בפדרציה היהודית וראינו את התערוכה. הם גם עושים עבודה מצוינת. באירוע אחר פגשתי גם את מר הרפר, ראש הממשלה לשעבר. אני חושבת שגם מר הרפר וגם מר טרודו, ראש הממשלה, הם חברים טובים של ישראל. אנחנו רואים זאת כאשר הם מצביעים לטובתנו באו"ם ואנחנו מנסים לעזור לכם להיות חברים זמניים בועדת הביטחון. אנחנו משתפים פעולה בתיקון עולם, פעולות בקניה שמבוצעות על ידי הפדרציה ו-CIJA (התערוכה) ביחד עם יהודי קנדה. יש בינינו דיאלוג אסטרטגי ואני יכולה להגיד לכם כראש תת הועדה לאבטחת סייבר שאנחנו יכולים וצריכים לעשות יותר בנושאים האלה והתרגשתי לשמוע אותך מספרת על עלה המייפל ביחד עם מגן דוד. אני חושבת שהמחווה הזאת היא מאד יפה ומגיעה מעומק הלב.

כאשר רואים את סמלה של קנדה, עלה המייפל ביחד עם מגן דוד יודעים שאנחנו באותו צד, תומכים אחד בשני ומשתפים פעולה. יש לי משפחה גדולה בטורנטו ובמונטריאול. הרבה יהודים עירקים עזבו את בגדד ישירות לקנדה. ולכן מגיל מאד צעיר אני יודעת שקנדה וישראל חברות הכי טובות. יש לנו ערכים דומים, גיוון, מדינה של מהגרים ורוח העם. אני חושבת שאחד הדברים המשותפים לנו הוא רוח העם.
אנחנו נמצאים כרגע במצב מסובך. יש את ההסכם האירני ואף אחד לא מדבר על מה שקורה כאן, אבל אנחנו רואים מה עושים האירנים ללא המטריה הגרעינית. הנשיא טראמפ החליט למעשה לסגת מההסכם הגרוע הזה ואני יודעת שקנדה היא עדיין חלק מההסכם וכאשר אנחנו מדברים על טרור, על דמוקרטיה, על ערכים, על חופש אנחנו צריכים לדבר על מה שקורה עכשיו באירן בה אנשים הרעבים ללחם תורמים את כספם כדי לתמוך בטרוריסטים של חמאס, הג'יהאד האיסלמי, חיזבאללה, המיליציות השיעיות. הם נמצאים בכל המדינות המקיפות אותנו – לבנון, סוריה, עירק, תימן. אני אשמח אם תעשו יותר בנושא הזה מכיוון שאני חושבת שאירן היא איום לכל העולם ולא רק לישראל. ישראל היא רק התירוץ, היא המכנה המשותף, האויב.

כמומחית ללוחמה בטרור אני זוכרת פעם אחת כשראיינתי טרוריסט אחד בכלא (ועשיתי הרבה ראיונות בכלא), הוא אמר לי אנחנו הפלשתינים ברי מזל. כששאלתי אותו למה הוא ענה בגלל שהיהודים הם האויב שלהם. אני חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. אירן היא האויב של העולם החופשי וגם של קנדה. אני מקווה שתעשו מה שטוב עבור העולם המערבי, עבור העולם כולו, אפילו עבור האירנים. תראו מה קורה. כאשר אבי עזב את עירק הוא נמלט לאירן וגר שם שנתיים. לאחר מכן הוא עשה עלייה לישראל. באותו זמן אירן הייתה חברה טובה שלנו. לא היינו אויבים. אנחנו צריכים להגיד בקול רם שיש שם בעיה, שיש בעיה עם ההסכם האירני ואני מקווה שמה שאנחנו רואים כרגע יגרום לסילוק השלטון הגרוע הזה שהוא לא טוב לאירנים ולא לשאר העולם. לגבי המלחמה באנטישמיות. אני יודעת שקיבלתם את הגדרת IHRA (הגדרת העבודה לאנטישמיות), את יודעת על מה אני מדברת?

כן.

בקשר לאותם מהגרים המגיעים מסודן, מאריתריאה וממקומות אחרים. ישנם מהגרים רבים ופליטים המגיעים מהמזרח התיכון. אני מקווה שהגישה ליהודים ולאנטישמיות לא תשתנה מכיוון שאנחנו רואים מה קורה עכשיו באירופה. אנחנו צריכים לדאוג שהמצב הזה לא יקלקל את היחסים עם יהודי קנדה ולא יפגע בביטחונם. אני חושבת שלאחר הדברים שאמרת כאן אין לי מה להוסיף לגבי התערוכה המצוינת שהבאתם לכאן. זה כל כך טוב להבין ולקבל את כל האינפורמציה על ההיסטוריה, על התרומה, על הקשר העמוק בין ישראל לקנדה. זה כבוד גדול לקיים את הדיון היום ולראות את התערוכה. אני חושבת שהכנסת היא המקום החשוב ביותר להציג בו את התערוכה הזאת. המקום הזה מכבד את התערוכה. בעוד שבועיים אחזור מברלין ישירות לפגישה הזאת.

של אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית?

כן. אני ראש המשלחת של ה-OSCE (הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה) ואני חוזרת ישירות בגלל הפגישה הזאת של אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית וזה יהיה נהדר. תודה רבה ואני מאד שמחה שאת כאן ועשית עלייה. תודה דר' נגוסה על שארחת את כולנו בדיון הזה. תודה רבה.

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את נציגת משרד החוץ לשאת את דבריה.

תודה רבה. אני רוצה להודות ליו"ר על האירוח שלנו ועל אירוח התערוכה הקנדית. אני גם רוצה להודות לחברת הכנסת דר' ענת ברקו על תמיכתה ביחסים הקרובים בין ישראל לקנדה לאורך השנים בהתלהבות רבה עלי לומר אותה אני מאד מעריכה ואני בטוחה שהקנדים מעריכים זאת גם. אני רוצה גם להודות לשגרירה ליאון על נאומך שהיה יוצא מן הכלל. הזכרת שבשלושת החודשים האחרונים סיירת ברחבי קנדה ודיברת על היחסים בין ישראל לקנדה והבאת את המורכבות ואת נקודת המבט של ישראל לדיון הקנדי ואני רוצה שתדעי שאנחנו מאד מעריכים זאת.

תודה.

אני לא אחזור על הנושאים מכיוון שאני חושבת שדיברת עליהם לעומק ובכנות רבה וזה מאד מוערך על ידינו. כאשר אנחנו מתבוננים בהיסטוריה אנחנו מתבוננים בכל הצדדים ומכירים בהם מכיוון שזה למעשה מחזק את מה שאנחנו עושים היום ומה שנעשה בעתיד; וזה מה שעשית בצורה כל כך רהוטה. אני רוצה לומר שקיום התערוכה הזאת בכנסת מראה את העניין של כולנו בחיזוק היחסים הללו בין קנדה לישראל. זה גם מראה את העניין שיש לנו ביהודי קנדה.

אם להזכיר מספר אחד, 65% מיהודי קנדה ביקרו בישראל ואני בטוחה שזה המספר הכי גבוה בצפון אמריקה וזה אומר משהו על הקהילה ועל יחסה לישראל, אבל זה גם אומר משהו על הקהילה ויחסה לקנדה ועל מעורבותם ביחסים בין קנדה לישראל. שנה שעברה חגגנו בקנדה 150 שנה לקנדה עם תערוכות ישראליות שונות, קונצרטים ועוד. הזכרנו גם את מה שאת הזכרת מקודם שבן-גוריון היה הראשון שהתאמן באזור הליפקס עם הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ולמעשה הפקנו סרט מיוחד וקצר על כך, מאותו רגע ועד היום, עבור אותו אירוע.

מכל כיוון שאני מסתכלת עליו, באם אלו היחסים בין קנדה לישראל, ממשלת קנדה, הממשלות השונות כפי שהזכירה ענת בצדק, הממשלה הקודמת והממשלה הנוכחית וכמובן הפרלמנט, הם כולם יחסים טובים שאנחנו מעריכים ועלינו לשמור עליהם ולחזקם אז תודה שבאתם לכאן ותודה לכל המתנדבים של התערוכה המצוינת הזאת שאני מקווה שתוצג במקומות אחרים אחרי הכנסת כך שאנשים בישראל ידעו קצת יותר על יהודי קנדה ועל תרומתם. תודה רבה.

תודה רבה. נציגת קרן הידידות רוצה לומר משהו?

אני דניאלה סלומון ובשש השנים האחרונות אני הנציגה של ה-IFCJ, קרן הידידות הקנדית בישראל. רוב התורמים שלנו בקנדה הם נוצרים, אבל בין 5% ל-7% הם תורמים יהודים. התורמים הנוצרים הם אוונגליסטים אוהבי ישראל. חלקם מגיעים לביקורים בישראל ואני תמיד שמחה לפגוש אותם, כך שזה לא רק הקהילה היהודית שתורמת אלא גם הנוצרית.

הם מחויבים לישראל במידה רבה.

לחלוטין.

המנהיג של הקרן לידידות הוא קנדי, רבי אקשטיין. הוא נהג לשחק עם הילדים שלי.

הוא קנדי? הוא לא משיקגו?

כן, הוא משיקגו אבל הוא גדל באוטווה. אביו היה חבר מאד טוב של אבי ז"ל.

טוב, תודה. שי, בבקשה.

תודה. אני שי אברמסון מקרן אספר ואני מייצגת את קרן אספר בישראל כבר 15 שנה. זוהי קרן קנדית מאד ייחודית שכל כך מאמינה בישראל שיש לה כאן ועדת משנה המייצגת אותה והיא פועלת בכל הארץ למען נוער בסכנה, יד ושם כמובן, IDC (הבינתחומי בהרצליה) היכן שיש לה מרכז ללימודי דיפלומטיה המלמדת צוות חדש של תלמידי תקשורת איך להציג את ישראל בעולם, שאין כאן גמלים ברחובות וכיוצ"ב. כבוד הוא לי להיות כאן ולשמוע את הסיפורים האלה. גם משפחתי במקור היא מקנדה, מקישינב כמובן, אבל הם הגיעו לקנדה לפני שהם עברו ללוס-אנג'לס ומאוחר יותר עברתי לישראל. אני מסתכלת מסביב ורואה כל כך הרבה חברים ותיקים וזה כבוד לשבת לידם. תודה.

שי, את חייבת לספר בקצרה, את הסיפור של הסבא רבא שלך.

טוב, בקצרה. הסבא רבא שלי היה הסנדק של קישינב. שמו היה משה וקסמן. כשאני אומרת סנדק אתם בטח חושבים על המאפיה, נכון? לאחר תוכנית קישינב הוא סיפר לחסידיו שהוא עובר לקנדה ו-200 משפחות הצטרפו אליו. הם הגיעו לקנדה וקרוב המשפחה הכי מפורסם בקנדה הוא השחקן אל וקסמן. החלק שלי במשפחה עבר ללוס-אנג'לס ונהיו פוליטיקאים.

תודה רבה. אורית, בבקשה.

אני אורית סמואלס, הגעתי לכאן מ-3 סיבות כשהכי חשובה היא, כדי לכבד את מורשת סבי, סם זלצברג. אני נכדתו הבכורה.

כמובן, הוא מופיע בתערוכה.

כן, לכן באתי. אני מצפה לראות את התערוכה. סבתי אמרה שכל מי שיגיע לישראל צריך ללכת לראות את התערוכה ואני הנציגה היחידה.

את צריכה להצטלם ליד התערוכה.

כן, אעשה זאת. היום הוא היה אמור לחגוג יום הולדת 90. הוא השאיר אחריו מורשת עשירה. הסיבה השנייה שאני כאן היא שאני עובדת בארגון שלוה בירושלים שהוא ארגון פנומנאלי וללא כוונת רווח. מי שהיו התורמים הראשונים לעזור למר קלמן סמואלס להקים את הארגון הזה היו יהלומים. אמי נולדה באדמונטון וגדלה בוונקובר. הסיבה השלישית שאני כאן היא כי אני מהיישוב אפרת. אני חברת מועצה ועודד רביבי מוסר לכם דרישת שלום חמה. הוא ישמח לארח אתכם באפרת מתי שתרצו.

תודה רבה.

זה בערך הכול, אני מצפה לראות את התערוכה.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? אוקיי, הגענו לסיום.

תזמון מושלם.

כן. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

ראשית אנחנו מאד שמחים לארח אתכם כאן ומאד נהנינו לשמוע את דברייך. תודה רבה ששיתפת אותנו במחשבותייך ורעיונותייך ושבאת לכנסת כדי להשתתף בדיון החשוב הזה, ותודה רבה גם על התערוכה.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מעריכה מאד את הקשר החזק הקיים בין קנדה למדינת ישראל. אנחנו מאד שמחים שיש מדינה עם ערכים דומים לשלנו של חופש, שלום וזכויות אדם לכולם.

הועדה מעריכה את התרומה של הקהילה היהודית בקנדה וכמובן גם לישראל. כפי שאמרתי זה מאד חשוב שהקהילה היהודית שעברה לגור כאן היא הגשר בין שתי המדינות.

הועדה הזאת מאד מעריכה ומודה על תרומתם לחיזוק הקשר בין שתי המדינות ותרומת הקהילה היהודית לקנדה כפי שתיארת לפרוטרוט.

הועדה אסירת תודה לממשלת קנדה שעומדת לצידה של ישראל בזירה הבינלאומית, ולראש הממשלה שלכם אשר מדבר בצורה ברורה וחזקה נגד אנטישמיות ונגד ה-BDS כפי שמתבטא בחוק שהעברתם בפרלמנט שלכם נגד BDS.

הזכרת את מבקשי המקלט, ולמרות שהוועדה זו אינה מתעסקת בנושא הזה, אנחנו נעביר את הדברים לוועדה שמטפלת בנושא כך שהנושא יטופל.
נקודה נוספת שארצה להעלות היא שהוועדה הזאת חושבת שחשוב מאד ללמד את הדור הצעיר את הקשר ההיסטורי בין שתי המדינות.

אנחנו גם אסירי תודה לחברת הכנסת דר' ענת ברקו שלוקחת על עצמה לחזק את הקשר בין שתי המדינות באגודת הידידות הבין-פרלמנטרית. אנחנו אסירי תודה לכולכם, למשרד החוץ ולארגונים אחרים אשר עושים עבודה נפלאה לחיזוק הקשר בין שתי המדינות ולרווחתן.

תודה שבאתם, הדיון הזה תם ונשלם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.