פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



28
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 323
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 10:15

צה"ל כגוף קולט עלייה - לציון היום "צה"ל - צבא העם בסדיר ובמילואים"

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב
יוליה מלינובסקי

אלעזר שטרן

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

דורית מעוז - סא"ל, מפקדת בסיס מחווה אלון, צה"ל, משרד הביטחון

עדי כץ - רס"ן, רמ"ד ש"י, צה"ל, משרד הביטחון

יעל הודלשטיין - מש"קית דוברות מדור צבא חברה, צה"ל, משרד הביטחון

מילגרוס לייבה - חיילת

מריה נבלר - חיילת

אוריאל ויטל - חייל עולה חדש

פייטון ג'יימסון - חייל עולה חדש

מירה קידר - מנהלת אגף רווחה ומשאבי התמודדות, הסוכנות היהודית

הילה סולימני - מנהלת שיווק וקשרי קהילה, קרן מיראז' ישראל

גמליאל גוטשל - מנהל מרכז מידע, עמותת CNEF

דניאל אהרון - עמותת אח גדול

איליה דובינסקי - נעל"ה, מנהל אגף בוגרים

דן קדרון - תנו יד לחירש, נכים למען נכים

דוד דהאן - עיתונאי, יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

דניאל אהרון - מנכ"ל אח גדול למען חיילים בודדים

שושנה דינה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מכון פוירשטיין

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים



צה"ל כגוף קולט עלייה - לציון היום "צה"ל - צבא העם בסדיר ובמילואים"

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים היום דיון במסגרת ציון יום ההוקרה לצה"ל צבא העם בסדיר ובמילואים. רוב הוועדות מתכנסות היום במיוחד ודנות בנושא זה, מוקירות את פעילות צה"ל ואת חייליו.

חבר הכנסת אלעזר שטרן ששימש כראש אכ"א הזמין את הדיון בכנסת היום. נמצאים כאן נציגי הצבא והעומדת בראש היא סא"ל דורית מעוז, מפקדת בסיס מחווה אלון. במחווה אלון משרתים 954 חיילים ו-34 מש"קיות ת"ש - - -

אני אפרט עוד מעט.

בסדר. אנחנו יודעים שבזמן האחרון הבסיס הזה עלה בתקשורת ולכן אני מיד כתבתי מכתב לשר הביטחון, על כך שהחיילים הותקפו על ידי פשפשים. פניתי במכתב דחוף וביקשתי לטפל בנושא. שר הביטחון הגיב לי מיד ואמר שהנושא טופל והחיילים קיבלו טיפול ואפילו הועברו למקום אחר.

אנחנו רואים את הצבא כמקום קליטת עליה, הצבא הוא המודל לשילוב, לקליטה ולכן חשוב לנו שהעולים החדשים שנמצאים בצבא יקבלו את השירות הראוי כדי לקדם, לחזק ולשלב אותם בחברה הישראלית.

נשמח לשמוע בעניין של קורס נתיב לאלה שזקוקים ומעוניינים בזה, האם הנושא מתקדם, מה האתגרים, ומה אנחנו כאן בכנסת יכולים להתמודד עם האתגרים, אם ישנם. לפי דיווחים שקיבלנו משנת 2000 עברו את התהליך כ-10,000 משתתפים, ואנחנו שמחים לברך את שר הביטחון שמאז שנכנס לתפקידו הוא מקדיש תקציבים לנושא, כדי לחזק את התכנית.

אנחנו מבקשים לשמוע על כל הנושאים האלה. אני לא אכנס למספרים, אני משאיר לך שתעדכני אותנו. אני אתן את רשות הדיבור לסא"ל דורית מעוז. חבר הכנסת אלעזר שטרן שיזם את הדיון מסתובב בין הוועדות ואני בטוח שהוא יצטרף אלינו גם.

תודה רבה. קודם כל אנחנו שמחים להיות מוזמנים בנסיבות משמחות. לפעמים אייטם אחד בתקשורת על כל מה שעוד תראו ועוד נסביר פה, עושה לנו דברים שלא התכוונו אליהם, והדברים פטורים ואנחנו בחיי שגרה מצוינים.

הצטרף אלינו יוזם הדיון היום, חבר הכנסת אלעזר שטרן. ציינתי קודם שהיית ראש אכ"א וגם יזמת את התכנית נתיב בהיותך ראש חיל החינוך בצה"ל. תודה שיזמת את הדיון. בבקשה.

אני אגיד מילה אחת על עצמי, כי זה חשוב גם בגלל פרספקטיבת הזמן וגם מהמקום שבו אני נמצאת היום. קודם כל אני בעוונותיי לא עולה חדשה. אני אומרת בעוונותיי כי לדעתי זו זכות. יושבים פה החיילים שלי היום ולהיות עולה חדש יש בזה איזה שהוא ערך שרבים מהישראלים היו זקוקים לו מדי פעם, אבל אמי הייתה עולה חדשה, היא עלתה לארץ בגיל 8, אבי יליד ישראל, אני התגייסתי לצה"ל ב-1994, התחלתי את שירותי הצבאי בבסיס מחווה אלון כמפקדת לעולים חדשים, שמחה לומר בגאווה גדולה שאני סוגרת מעגל מאוד משמעותי, גם אישי וגם מקצועי, כמפקדת הבסיס הזה, ולהכניס לפה את ה-22 שנות שירות שלי, שמפרספקטיבה של זמן מעיסוק בנושא קליטת עליה ועולים חדשים בתוך צה"ל בבסיס המיוחד שלי וגם מחוץ לבסיס הזה, אני יכולה להגיד שאנחנו במגמת התקדמות משמעותית גם בהבנה, גם בלימוד, גם בשיבוץ, גם באתגרים, אמרת אתגרים, אלה שעוד לפנינו.

על הבסיס אני אגיד מילה, באמת זו היחידה המרכזית היחידה בצה"ל שכל עיקרה הוא להתעסק בקליטת עליה, בהשלמת השכלה לחיילים באשר הם, ביניהם אפשר לראות גם עולים חדשים ועולים ותיקים - - -

אתה רוצה - - -

לא, אני רוצה שתיהנו, אני אחזור. עד מתי הדיון?

עד 11:45.

שלא תפסיד את החיילים שטרן.

אני יודע, בשביל זה אמרתי - - -

אז אמרתי קליטת עליה, השלמת השכלה בשירות הצבאי ולקראת סיומו, וכל מה שקשור להכנה לשירות בפרק הזה בתחילת הזמן. אני תמיד אומרת שאם רוצים לדעת מה קורה בסוגיית העולים שמגיעים לישראל או מאיזה מדינות מגיעים, מספיק שיגיעו למחווה אלון, יציצו רגע בתוך מגמת עולים שלנו ויבינו. אני התגייסתי ב-1994, אז מרבית העולים היו יוצאי חבר העמים ועליית אתיופיה 1991 במבצע שלמה. היום כשתבוא לביקור בבסיס, תסתכל על המגוון ואני מחזיקה את הדף שמדבר על אותה פלוגה ששני החיילים היקרים שנמצאים פה בצד שמאל מגיעים מהן, יש לי היום 41 מדינות מוצא שונות שנמצאות בבסיס, רק מהרשימה, זר לא יבין זאת את המשמעות הזו בפזורה הזו של החיילים וזה מרתק לראות את זה רק מבפנים.

אני אשמח להקדיש את שלוש הדקות הבאות לסרטון ואחרי זה להמשיך לדבר.

בסדר.

(מוקרן סרט)

אני תמיד אומרת שאם נפסיק להתרגש אז אנחנו כנראה יכולים להזדכות, אבל אי אפשר להפסיק להתרגש, על הילד הזה אני צריכה לומר, הוא סיים מסלול בצנחנים. הוא הגיע עם רמת עברית שאפשרה לו להכנסה למסלול לחימה בצנחנים והוא סיים מסלול בצנחנים והוא לוחם היום בצנחנים. החבורה, והגודל אומר הרבה, אנחנו היום בתוך הבסיס בסדרי גודל כאלה של כ-1,300 חיילים וחיילות עולים חדשים שמגיעים ועוברים דרכנו לפני שהם מתפזרים לצבא הגדול. הסיבה המרכזית לעובדה שהם עוברים דרכנו זה רמת העברית שלהם שבטרם כניסתם חייבת חיזוק, חייבת שיפור אל מול סך כל התפקידים שצה"ל היום יכול להציע להם, גם בהתאם כמובן לנתונים היבשים שלהם, פרופיל קרבי, לא קרבי ומה שביניהם. מעבר להם יש לנו סדר גודל של כ-200 עולים ותיקים ותושבים חוזרים שגם עבורם אנחנו מקיימים איזה שהוא קורס, הכשרה ראשונית, בנוסף להם כ-350 בני מיעוטים שעוברים דרכנו, כ-700 חיילים במסלולים השונים בנתיב בכל השלוחות במהלך השנה וכ-700 חיילות גיוס מיוחד גם כן בשני מחזורים דומים תוך כדי תנועה על ההר הזה שאותו ראית רק לפני - - -

על העולים אני אגיד שתי נקודות מרכזיות ומאתגרות. אחד – סדר גודל של כל פעימה כ-450 עולים חדשים שמגיעים ליחידה, צריך להבין את המשמעויות. המשמעות של הטפול בהם, של הקליטה שלהם, כ-300 ומשהו מתוכם הם חיילים בודדים בהצהרה. דיברת על 34 מש"קיות ת"ש שיש לי, אין עוד יחידה כזאת בצה"ל בסדרי הגודל שיש שם צוות של מש"קיות ת"ש - ותיכף מריה תגיד כמה מילים על עצמה – שמטפל בתחילת הדרך בחיילים מתוך כוונה אגב לסיים להם את כל הליכי הת"ש לפני שהם מתפזרים להמשך השירות בצה"ל כי אנחנו מבינים לבד שעברית ברמה שתאפשר לו השתלבות, התקדמות ולגמור מסלולים כאלה ואחרים במקביל לטיפול ת"ש שיסתיים קודם, יביא אותם בטח ובטח למיצוי ולשרידות בשירות הצבאי, והגם וגם הזה זו מתכונת מנצחת, אמרתי פה על 41 מדינות מוצא שרק היום ש לי, בנקודת הזמן היום בתוך הבסיס, שזר לא יבין זאת, אבל כשיש לי מלטביה וקובה ואיטליה ואוסטרליה וקנדה וקוסטה ריקה ומקסיקו ונורבגיה, חבר'ה, משהו קורה, כנראה מישהו רוצה לבוא למדינת ישראל למרות ועל אף, ואנחנו רואים את זה מדי מחזור בתוך הצבא.

בנוסף לזה, הסיפור עם השותפים, את חלקם אגב אני שמחה לומר שאני כמפקדת מחווה אלון מכירה אישית פה את מי מהנציגים של הארגונים, השותפות הזו של הארגונים שמלווים את העולים החדשים, חלקם מביאים אותם, חלקם מסייעים להם בתחילת הדרך ותוך השירות, היא חשובה גם לנו ואם יש משהו שאני אומרת פה שייצא מהוועדה הזאת, שהשותפות הזאת עם צה"ל לא יכולה להיות חד סטרית, היא צריכה להיות לאורך זמן ובאופן שגרתי.

השותפים הטבעיים הם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה וארגוני העולים.

ארגוני העולים, כן. ולא חסר. והם עולים ויורדים בשערי הבסיס ואני שמחה על כך ואני יכולה רק לעודד שהדבר הזה רק יילך ויתחזק תוך כדי.

על נתיב אני אגיד מילה, אכן חצינו את קו המתגייר ה-10,000, יש פוטנציאל בצה"ל של כ-4,000 חיילים שיכולים בהינתן והם רוצים כמובן, לעבור את המסלול הזה. מסלול שמתחלק לשתי אופציות, אם זה במתכונת סגורה או פתוחה, אבל זה נע בין 12 שבועות - - -

10,000 שסיימו.

10,000 שסיימו את מסלול הגיור, עד תומו.

ועכשיו נמצאים 4,000.

רק 4,000?

כן. בשנה. 4,000 פוטנציאל.

בנקודת זמן בצה"ל.

בנקודת זמן בצה"ל אני היום יכולה לעמוד בסדר גודל של בין 600-7000 שנמצאים אצלי בשלוחות בקורס נתיב.

אני שואל, כשאת אומרת בשנה, את מתכוונת לשנת גיוס ראשונה שאת מסתכלת עליהם בעיקר, אני חושב שהמספרים הם גדולים יותר.

הסך הכל הוא גדול יותר, לדעתי 4,000 זה בשנה, של פוטנציאל. נע בין 12 שבועות קורס ל-16 שבועות קורס לזה שרוצים להתחיל ולסיים תוך כדי השירות הצבאי. מתקיימים כנסי הסברה שתפקידם להנגיש את המידע לחיילים, כל חייל שנמצא במי מהמסלולים האלה נמצא שם מרצון ובאופן וולונטרי. בכל נקודת זמן הוא יכול לקום ולהגיד "מתאים לי להמשיך, לא מתאים לי להמשיך" ואנחנו מלווים אותו יחד עם המרכז לזהות וגיור של משרד ראש הממשלה בשותפות מלאה. זה לגבי הנתון הזה שביקשת ובעניין הזה אני חושבת שעכשיו כדאי לשמוע את החבורה הזו, מדגם קטן ואולי מייצג, והסיפורים יעידו.

קודם כל ניתן לחבר הכנסת אם אתה רוצה לדבר.

לא, באתי להתרגש.

אוקיי, אתה רוצה לשמוע את החיילים.

כן.

אנחנו נתחיל מהטירונים.

בוקר טוב ושלום. אני אוריאל ויטל, אני בן 21, עשיתי עליה ממקסיקו לפני שנה וחודשיים, עשיתי עליה בגלל הצבא. גם שמעתי את הסיפורים של אחי הגדול כי הוא גם עשה צבא, הוא נשוי עכשיו, אנחנו גרים בירושלים. לא יודע, מה שאני רוצה להגיד, אני מרגיש במחווה אלון שזה מקום ספציפי בשביל החיילים שלא מדברים עברית. אני עכשיו לא מדבר עברית הכי טוב, כמו החיילים פה, אבל אני ביום ראשון הייתי אצל הרופא לבד, הייתי באולטרסאונד, עשיתי הכל ואני מבין הכל. כשהגעתי לבסיס לא הבנתי כלום. אני גם לא מדבר אנגלית אבל עכשיו אני באמת מרגיש שמח על הלב שלי כי אני באמת למדתי משהו, עברית, זה הדבר הכי חשוב בשביל כולם, בשביל הצבא של ישראל.

אוריאל למה לבוא לישראל|

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

תודה. גם אני למדתי עברית בזמן הזה. תנחש מה המילה שלא התגברתי עליה? פרה. זו מילה שלא יודעת, משהו נתקע לי בראש ולא יכולתי להגיד את זה. דווקא "פרה" היה לי מאוד קשה, אבל זה בסדר. מתגברים.

למה לבוא לישראל?

עוד פעם, בגלל הצבא.

רצית להתגייס לצבא?

כן. אני במקסיקו למדתי שנה רפואה, שנה פסיכולוגיה ולא הרגשתי שלם. בגלל זה, שמעתי את הסיפורים של אח שלי ולא יודע מה קרה בלב שלי, אז אני עשיתי עליה, ההורים שלי ממש שמחים שבאתי לישראל.

ומה אתה רוצה לעשות בצבא?

אני רוצה ללכת לקרבי, אני רציתי ללכת לדובדבן אבל כשהייתי בצו ראשון, היו לי אבנים בכליות ועשיתי ניתוח במקסיקו וחזרתי, ועוד פעם, זה לא מספיק לפרופיל, אז בינתיים אני לא יודע איפה אני רוצה ללכת, אבל האופציה הראשונה זה נצח יהודה בינתיים.

למה נצח יהודה?

כי אח שלי היה שם והוא אמר לי שיש הרבה עבודה בשבילכם.

באמת אני שואל. למה חייל כזה צריך ללכת לנצח יהודה? נצח יהודה זה לחרדים. אתה חרדי?

לא, אבל דתי.

יש המון דתיים בצבא.

יש הבדל בין חרדי ודתי.

כן אבל אח שלי אמר לי, נכון, יש נגיד צנחנים, בתוך הצנחנים יש מחלקה דתית.

לא. יש בתוך הצנחנים כמו נצח יהודה, יש מחלקה חרדית. אין מחלקות לדתיים, הדתיים מפוזרים. בכל מחלקה בצנחנים ובגולני יש גם חיילים דתיים. בסדר? אם אתה תלך לנצח יהודה, תדע, זה כולם דתיים סוג של חרדים, פחות מעורבים. אם תלך, אמרת לי לצנחנים או לנח"ל או לגולני, או להנדסה קרבית או לשריון, תפגוש הרבה חיילים דתיים אבל תהיה גם עם לא דתיים.

תראה את המגוון הרחב של החברה הישראלית. זאת אומרת אם אתה לא אדם חרדי, עם גבולות מאוד ברורים, אז אולי כדאי לך להשתלב ולא לסגור את עצמך במשהו ש- - -

בסדר, המפקדת רשמה. ידברו איתך. יציעו לך מה שטוב לך.

תודה רבה.

תודה. מי עוד?

שלום לכולם, אני עליתי מארגנטינה, אני בת 20. עכשיו אני לומדת קורס עברית במחווה אלון ולפני שהתגייסתי ממש דאגתי להיכנס לצבא הגדול, כי אני לא חושבת שאני יכולה עוד לדבר עם ישראלים, אני לא כל כך מרגישה בטוחה בעברית שלי וכשהתחלתי ללמוד במחווה אלון הבנתי שבזמן קצר אפשר ללמוד הרבה, אבל מלא. אולי התביישתי בהתחלה לדבר עם הבנות, אבל עכשיו עם המפקדים, עם כולם, אני יכולה לדבר בנוח שזה משהו שמרגיע אותי. אנחנו מסיימים עוד שלושה שבועות ואני חושבת שאני כבר מוכנה להתחיל בתפקיד, בעזרת המורים שלנו מפקדי עברית, וממש אני אוהבת את מחווה אלון.

את חיילת בודדה?

כן. אני חיילת בודדה. הסיפור שלי קצת מסובך כי אני התגיירתי בארגנטינה ואז באתי לכאן ואני חיילת בודדה והגיור שעשיתי בארגנטינה הוא רפורמי אז לא כולם מסכימים עם זה שאני יהודייה, אבל - - -

הצבא קיבל אותך?

הצבא קיבל אותי. כן. זה משהו שממש פחדתי בהתחלה, אבל מאז שאמרו לי "טוב, יש לך תאריך גיוס" אמרתי "אני רוצה" כי במדינה שלי בארגנטינה זה לא הולך ככה.

אבל למה הלכת להתגייר בארגנטינה?

כי כדי לעשות עליה הייתי צריכה להיות יהודייה.

למה רצית לעשות עליה?

אני למדתי בבית ספר יהודי בארגנטינה.

למה?

כי זה בית ספר ממש ממש טוב בעיר שלי, אז אמא החליטה שהיא תעשה את כל המאמצים שיש כדי שאני אלמד כמה שצריך וכמה שיותר זה יותר טוב בשבילה, והרגשתי כל כך קשורה לחגים ולעברית ולתנ"ך, לא הבנתי מה קורה בפנים - - -

אין לך אבא או סבא, ככה, באת מבחוץ?

באתי מבחוץ.

יפה מאוד.

עכשיו זה עוד יותר קל - - - בישראל כי בארגנטינה יש הרבה מעצורים, אבל פה בישראל מקבלים אותי ולפעמים מוחאים לי כפיים ואני לא מבינה למה. זה היה החלום שלי ועוד יותר להיות כאן בכנסת, אבל אני נורא שמחה.

את הכי גדולה, הכי קטנה?

אני הבת הבכורה.

מה יש מתחתך?

שלוש אחיות.

ומישהי עוד לומדת בבית הספר הזה?

שלושתן.

אז יש פוטנציאל גדול.

אני צריכה לשכנע אותן. הן עוד קטנות.

מה אומרים ההורים על זה, לא רק שאת התגיירת אלא שגם באת לישראל?

האמת הם ממש לחוצים. כי אני בצבא, אבל הם מצליחים לראות כמה שאני שמחה וכמה שאני עם תמיכה ועם אנשים שקרובים אלי שאפילו לא ידעתי שזה ככה, אני הגעתי לארץ לפני שנה וחמישה חודשים ולא ידעתי שזה קורה כל כך מהר שמכירים אנשים, דואגים לך ושואלים אותך וגם בצבא והכל. אבל אני נורא שמחה.

כל הכבוד.

תודה רבה וכל הכבוד לך. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

בוא נשמע.

אני פייטון, עליתי לארץ לפני שנתיים מארצות הברית, צפון קרוליינה. עליתי עם צב"ר, עליתי באוגוסט 2016, התגייסתי דרך מחווה אילון בדצמבר 2016, הייתי ברמות הנמוכות במחווה אלון, לא באמת דיברתי עברית, עשיתי משהו כמו שנת שירות לפני, בבת ים, אבל התנדבתי במטבח בבית תמחוי אז לא באמת דיברתי, לא למדתי שום מילה. אבל החלטתי אחרי שנת השירות הזאת שרציתי לעלות, התגייסתי ואחרי זה הלכתי לקורס מ"כים, קורס של חמישה וחצי חודשים, זה ממש קשה, לא באמת הבנתי משהו, לא הייתה מש"קית עליה שם, ברוב הבסיסים במחווה לאון יש משהו שנקרא מש"קית עליה וזה מישהי שהעבודה שלה זה לשבת עם העולים החדשים ולעזור להם ללמוד את כל החומר שהם צריכים כדי להצליח בתפקידים שלהם, בקורסים שלהם, אז זה היה ממש קשה לי שם אבל הצלחתי ואז גם הצלחתי לחזור למחווה אלון ועכשיו אני מפקד לעולות חדשות.

כל הכבוד.

זאת אומרת אנחנו צריכים לדאוג שעולים חדשים יכנסו לבסיסים שיש שם מש"קית עליה. זו המסקנה של מה שהוא אמר. אם אין מש"קית עליה אז הם לא בדיוק יודעים - - -

יש 34 מש"קיות ת"ש.

מש"קיות ת"ש זה משהו אחר. אניא גע עוד מעט בסוגיית העברית, זה האתגר המרכזי.

אני רוצה להוסיף על מה שאמרתי, עולים חדשים באמת אפילו אם אין להם עברית, אם יש להם את המוטיבציה ואת היכולת הם יכולים באמת להצליח בכל תפקיד שיש. אבל אם יש את הקשיים, פשוט זה יותר קשה בלי מש"קית עליה, אבל זה לא בלתי אפשרי, ואני באמת הצלחתי, לקחתי את כל ההפסקות שלי ולמדתי, היה לי גוגל טרנסלייט פתוח 24/7, אבל סופו של דבר למדתי את כל מה שהייתי צריך. זה לא בלתי אפשרי. אם למישהו יש את המוטיבציה לעשות תפקיד משמעותי בצבא, הם יכולים לעשות את זה בלי העזרה של מש"קית עליה, אבל זה באמת יכול לעזור, לתת להם את הפוש אקסטרה אם יש את הבנאדם הזה.

ברור, הכל אפשרי. אבל אם אפשר לעזור, למה לא לעזור.

כל הכבוד. בבקשה.

אני מריה, עליתי עם המשפחה שלי בשנת 2000 מרוסיה. אני התגייסתי בנובמבר 2016 לקורס נתיב, שמעתי על הקורס הזה לפני הצבא והחלטתי שאני רוצה להתגייר דרך הצבא, ממש בתחילת השירות שלי. התהליך היה ממש ממש - - -

איפה נולדת?

ברוסיה.

באיזה גיל עלית?

שנה וחצי.

היא עשתה גיור דרך נתיב. את דור רביעי, נכון?

כן. אז עשיתי את הגיור וזה היה תהליך זהות שממש רציתי לעשות, להשלים את הזהות שלי פה בארץ. אחרי זה הלכתי לעשות קורס מש"קיות ת"ש, ידעתי שאני רוצה לחזור למחווה אלון. הייתי כבר שני מחזורים מש"קית ת"ש של עולות חדשות שגם חלק מהן רצו לעשות קורס נתיב.

מה שהם אומרים את מכירה את זה על בשרך.

כן.

כל הכבוד. עכשיו אם חברי הכנסת ירצו להתייחס, ואחרי זה נפנה לארגונים ולמשרדי הממשלה.

אני מברך על הדיון. אנחנו מכירים את הצבא שהוא אחד הגופים הטובים ביותר לקליטת עליה א בל אם עכשיו כבר נגענו בנתיב, עוד בקדנציה הקודמת דיברנו על כך, האם זה נכנס לבסיס תקציב, אנחנו כל שנה נלחמים על אותם 20 מיליון שקלים, כל שנה, ואנחנו עוד דיון, ואני חושב שמהדיון האחרון, כי עדיין אם זה לא נכנס, חבר הכנסת שטרן שהוא המייסד האגדי של הקורס, אנחנו חייבים להוציא מכתב, כי עכשיו זה איך שהוא עבר, אבל אני מבטיח לך שעוד מעט נהיה באותו דיון ועוד פעם נצטרך להילחם על התקציב הזה, לרוץ לשר האוצר ולבקש ולהתחנן. אנחנו רואים באמת מה הקורס הזה עושה, אנחנו רואים את החיילים, גם מהדיונים של אתמול, דנו בזה הרבה איך אנחנו קולטים ומה עם הרבנות ועם הגיורים, אז אני חושב שאם נצליח לגייר אנשים כמה שיותר דרך הצבא דווקא בגיל הזה, זה חבר'ה באמת, האזרחים הטובים ביותר שבאים ונותנים מעצמם אז חשוב מאוד שנעשה את זה ונתחיל לעבוד כבר מעכשיו, שלא נגיע לתקציב ועוד פעם. אז אולי נדרוש מהצבא, איפה זה נמצא, באיזה מעמד זה נמצא עכשיו ולהוציא - - -

אולי את יכולה להכניס אותנו לאתגרים או שאין אתגרים?

סוגיית האתגר התקציבי בנתיב, אני מנועה מלדבר עליה, זה לא שייך אלי ולא בגזרה. אנחנו צריכים לבצע את המשימה, המשימה הזאת מבוצעת בשיתוף פעולה מלא.

אני שואל אותך שאלה אחרת. היום החיילים שרוצים להצטרף לנתיב, האם אתם אומרים לו "אנחנו לא יכולים לצרף אותך בגלל חוסר תקציב"?

לא. על החיילים זה לא - - - החיילים מזומנים לכנס הסברה שאמור להנגיש להם את המידע על התוכן של הקורס, לא מטריד אותם מלמעלה שום דבר.

אלה שמתחילים את קורס נתיב, כמה מהם מסיימים?

יש כ-800 בשנה בממוצע פלוס מינוס מתגיירים בשנה.

30% לא מתגיירים, זה מה שאת שואלת? 30%, אני לא יודע מאיזה סיבות, לא מתגיירים בסוף.

מה אחוז הנשירה מהקורס? אלה שהתחילו ולא סיימו?

לדעתי ממה שאני זוכר, 30% לא עוברים את בית הדין בסוף. הרי יש שלבים, שלב ראשון, שלב שני, שלב שלישי. מי שבשלב שלישי זה באמת הכי מעורבים ובסוף לא עוברים את בית הדין ומבחינתי זה גם אבסורד וגם דנו על זה כבר.

30% מה שחבר הכנסת רזבוזוב אומר, זה המספר?

אני אבדוק עם הנתונים שלנו, אבל זה מוצא גם לראש אכ"א כל חודש בצורה סדורה. אנחנו כן שומרים על ממוצע עקבי של מתגיירים בשנה.

דורית, כתוצאה מהבג"צ האחרון שעוד לא נגמר, לא נחתך, יש איזה שינויים שאתם, אני אזכיר רק מה מדובר למי שפחות בעניינים, על זה שקצין התלונן שהוא רצה שלא ידעו שהוא יהודי או לא יהודי, וזימנו אותו בפקודה לכנס של נתיב. הכנס הוא חובה, גם למי שלא רוצה להתגייר, אומרים לו "תחליט".

הכנס הוא חובה, כמו שכנס לחיילים וחיילות שצריכים להשלים השכלה בצה"ל הוא חובה, בשביל להנגיש להם את המידע, להגיד להם איך עושים את זה תוך כדי השירות, באיזה אופן וכולי, ואחרי זה הם יכולים - - -

מי שזומן חייב להגיע לכנס הזה?

חייב.

אם אדם לא מעוניין?

אם הוא לא מעוניין הוא צריך להגיע, הוא אומר בכניסה לאולם, עוד לפני שהוא עובר משהו "אני לא מעוניין", רושמים את השם שלו - - -

השאלה היא על הזימון עצמו.

אבל הזימון בכלל, למה אתם מזמנים? זה צריך להיות - - -

כדי להנגיש את המידע.

לא, יש אפשרות להנגיש את המידע ולהגיד "תדעו שיש כזה כנס", ומי שמעוניין כי כל אחד יודע על עצמו מה הוא, ברגע שאתה מזמין אדם בחובה, הוא לא יהודי.

זה הדיון, זה נכון. אבל מצד שני יש אנשים שלא רצו לבוא, וכשהציגו להם החליטו "אני רוצה להתגייר".

זה רגיש.

לכן אנחנו ברגישות גדולה מאוד גם בכנסים, כל מי שמרים את האצבע ואומר "אני לא רוצה", בכלל לא מתעסקים.

יש לי נתון פה שיש בסך הכל 5,000 שנמצאים במערכת ומתוכם בין 2,500-2,600 שהתחילו את הקורס, ובסוף בממוצע זה 850 מסיימים בשנה. זה נכון?

זה מסתדר לי עם מה שאני יודעת אבל אני לא - - -

מה הסיבה שהאחרים לא מסיימים? האם קשה להם ואז נושרים או שיש איזו שהיא בעיה טכנית או תקציבית שמגבילה אותם?

תקציבית זה לא מגביל, לא בגין זה. הוא מתחלק לשניים, גם כאלה שבמעלה הדרך ובמהלך המסלול אמרו "למדתי פרק, הבנתי, לא עכשיו, אני לא בשל לזה ואני מעוניין להפסיק", עוזבים באופן אישי, וכאלה שמגיעים עד לתהליך ולפעמים בבית הדין עוד לא עוברים ומבקשים מהם עוד חודשיים או עוד שלושה או כל מיני. מריה, את יכולה להוסיף על חברים?

האם מקשים עליהם? התהליך הוא קשה וקשה להם להתמודד ואז בורחים מזה?

יש מורכבות בתהליך. תגיד מריה אישית, אתה צריך להיות בתוך זה, אתה צריך ללמוד. זה לא קורס שצריך לעבור אותו.

דורית, לא ענית לי על השאלה. שיניתם משהו כתוצאה מהבג"צ?

אנחנו כרגע במסע הסברה גם טכנולוגי, גם לנסות, אבל הכוונה היא שכן תהיה כנראה איזו שהיא הנגשה נוספת חוץ מכנסים.

נודע לי בין השאר בעניין הזה שהוחלט בצה"ל לקצר את התהליך ולהצמיד שלבים שונים בקורס כדי למנוע נשירה של החיילים. זה נכון?

לפני שנה היה איזה שהוא שינוי במבנה של הקורס מתוך כוונה שאולי זה גם יגדיל את כמות החיילים, אחרי שנה אנחנו מבינים שזה לא הגדיל לנו את כמות החיילים וקיצור משך הקורס הוא לא הסיפור. להיפך. עוד שבוע בקורס כזה כמו שהיה בוורסיה הקודמת הוא משמעותי וחשוב ללמידה.

יוליה את רוצה לדבר?

לא, אני רוצה לשמוע את מפקדת הבסיס, על הדברים שהבחור אמר פה, שבעצם אם הייתה מדריכת קליטה מלכתחילה, יכול להיות שהדרך הייתה - - - תראה, בסוף אנחנו נסתדר, עם עזרתכם ובלי עזרתכם, זה ברור. הסתדרנו, כבר. שר הביטחון הסתדר, אני הסתדרתי, פרופ' נגוסה הסתדר, כולנו הסתדרנו. אבל אם אפשר לעשות את זה יותר טוב יותר קל יותר נגיש ויותר ידידותי אז אדרבה ואדרבה. זו בעצם המטרה.

האתגר של השפה, אמרתי בפתיחה ואני כל פעם אומרת, אם שואלים אותי מה האתגר עם העולים בהשתלבות, אתם יודעים, השפה היא קודם כל. זה נכון שפייטון אומר שהמוטיבציה היא תוסף חשוב, אין ספק, ולפעמים מוטיבציה בלי שפה, ואתה מוצא את עצמך, אבל השפה באמת מאתגרת אותנו, אני יכולה להגיד לכם, יושבת פה עדי ממיט"ב, בתהליכי הגיוס הרי, אני אגיד לכם איפה אנחנו מכירים בקשיים, כשבא עולה שלפני זה לא למד, לא באולפן ולא למד עברית במדינת המוצא שלו ורק כל החלום שלו זה לבוא לצבא, יהיה לו נורא קשה ברמת עברית נמוכה להדביק גם בשלושה חודשים אצלי קצב של שפה שתהיה לו לעזר. אז יש לי קבוצה כזו של חיילים שבאים, כי יודעים שהצבא נותן את הקורס הזה בעברית, אבל לא מתאמצים לפני, וכמה שאני לא אעשה קסמים מאוד קשה להשתפר כשאתה בציון הכי נמוך ברמת העברית. אבל הפרק הזה הוא משמעותי, אין ספק, כנראה בגלל זה הוא מחזיק שנים ועשרות שנים אפילו בצה"ל כפרק שלשמחתנו היום גם מאפשר לחיילים עולים רגע לנוח, לא להיכנס לצבא הגדול וללמוד עברית, מה שאגב במשך שנות הקיום שלנו זה לא התאפשר ועולים חדשים הצטרפו ככה וככה ומהר. אז זה הסיפור הזה. אין ספק שככל שהוא יגיע עם ידיעת עברית יותר גבוהה, והצטרפו פה אולי חבריי מהארגונים האחרים, היכולת שלו להדביק את הקצב תגבר.

להשלים את התמונה, בתוך המערכת אחרי שהם מסיימים אצלי, היום אנחנו מבצעים בתוך הצבא, אנחנו קוראים לזה סוג של קורס אולפנית קצר, פרק של שלושה-ארבעה שבועות שקורה בתוך היחידות שמאפשר לעולים ששובצו כבר להגיע לעוד איזה פרק של עברית מרוכז. אין ספק אבל שמרגע שאוריאל כזה רוצה להיות לוחם והוא יתחיל מחר את מסלול הלחימה כשבצוות שלו יהיו אולי עוד שלושה עולים חדשים וכל השאר לא, הדיבור יהיה מהיר יותר, הקצב יהיה מהיר יותר, הוא יצטרך, זה מאמץ הדדי מאוד מאוד גדול בתחילת הדרך. מאוד גדול.

שאלה נוספת. כל החיילים האלה רובם חיילים בודדים, אני מבינה, נכון?

אחוז די גבוה.

רובם ככולם עולים חדשים, חיילים בודדים. לחיילים בודדים יש שלל זכויות. איך אתם עושים את זה, איך המידע על הזכויות שלהם עובר אליהם ואיך עוברת האינטראקציה. למשל איך פותחים חשבון בנק, איך נרשמים לקופת חולים, מה שנקרא התעסקות יום יומית, איך אתם פותרים את הבעיות האלה?

אוריאל, מילגרוס, אתם רוצים לדבר קצת? איך אתם יודעים על הזכויות, מש"קית הת"ש?

כן בטח. קודם כל צריך להודות למש"קיות הת"ש שלנו כי הן בשעת הת"ש שלנו, בשעה הפנויה של היום הן באות למגורים וכל הזמן יש להן אינפורמציה שהן אומרות פשוט, הן אומרות לנו אפילו שאנחנו לא מבקשות, הן באות ואומרות לנו על הכל. ולפעמים כשאת לא מבינה כל כך משהו את צריכה לפנות אליה ולשאול אותה, וגם המפקדים ממש עוזרים לנו, וכל הזמן יש את מי לשאול, וזה ממש טוב.

אחת המטרות שלנו בתחילת הדרך, כשהם מתגייסים אלינו קודם כל התהליכים המקדימים במיט"ב, כשיש אינדיקציה של עולה חדש, אנחנו כבר אז מתחילים לאסוף מהם את כל מה שצריך. מחשבון בנק ועד האם הוא חייל בודד והלנה, ויש כאלה שכבר, אגב היום יותר מתמיד, מגיעים כבר מסודרים מבחינת הלנה, ומה שאפשר לסגור קודם, כל המערכת מכוונת לשם. כשהם מגיעים אלי, פרק הזמן הזה של השלושה חודשים, אחת המטרות המרכזיות שלנו חוץ מהעברית, זה הסיפור של לסגור להם את כל הזכויות שצריך לתת, כל הפינות, קודם כל זה מגובה ביום סידורים קבוע שהם זכאים לו - - -

אתם עובדים עם הארגונים?

עובדים עם הרבה מאוד מהארגונים, מלווים את החיילים הבודדים אפילו ביום הסידורים שלהם כי יש כאלה שבדלות שפה שלהם עוד מתקשים אפילו בחיבורים האלה. המטרה היא, החבר'ה שלי יודעים, עד סוף הקורס לסגור את כל הפינות שצריך.

מבחינת החיים ה- - -

מבחינת הזכויות, מבחינת הלנה, והלנה אני אומרת, זה בכלל אירוע, אם אני מגייסת ביום שלישי בבקו"ם, ביום חמישי כבר אני יודעת איפה כל חייל הולך לישון. זה מפעל שעובד ומשומן היטב.

הוא יצא לישון איפה שהוא, הלך לאיבוד. עם מי הוא מתקשר?

יש מפקדת. אנחנו מהיום הראשון, יש טלפונים של המפקדים, יש מידע שנותנים להם, הכל מהכל.

אתם עושים צמר גפן כזה?

לגמרי.

אם אפשר להוסיף.

בבקשה. אנחנו עכשיו עוברים למשרדי הממשלה.

אפרופו הנקודה הזאת, מחווה אלון הקצו למשרד העלייה והקליטה חדר במחווה אלון ונציגים שלנו, יועצים מהמשרד, מגיעים למחווה אלון וכל הטיפול בחיילים הבודדים נעשה בבסיס עצמו, החיילים לא צריכים להגיע אלינו למשרדים, ולכן אנחנו - - -

אצלך זה רק עולים חדשים, נכון? זה לא חסרי עורף משפחתי?

יש לי גם חסרי עורף משפחתי.

יש כאלה שעלו והם חסרי עורף.

אני יכול להגיד שבין 80%-90% מהחיילים הבודדים העולים שאנחנו מטפלים בהם, מקבלים את כל הזכויות ואת הטיפול כבר במחווה אלון, כבר בשלב הטירונות שהם נמצאים שם, כך שאין להם צורך להגיע למשרדים, אנחנו מגיעים אליהם.

סוף סוף.

זה כבר קורה שנים.

זה מצויין.

זה כבר קורה שנים בעניין הזה. אם אפשר להוסיף, באמת בשנים האחרונות יש שיפור מאוד משמעותי, ואני מסתכל מהזווית שלנו, בתנאי השירות שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים העולים. העבודה המשותפת שיש למשרד עם צה"ל בכלל ועם מחווה אלון ועם מיט"ב בפרט היא מצוינת, שיתוף הפעולה מאוד מאוד פורה לטובת העולים. מחווה אלון באמת עושים מלאכת קודש בלתת להם כמו שזה נקרא הר ההזדמנויות, אבל הזדמנות באמת יוצאת דופן לעולים לשפר את העברית וחייבים להגיד שבאמת יש גם מתאם מאוד גדול בין רמת העברית, שבה החייל העולה מסיים לבין מיצוי איכותי שלו בצה"ל. אם הוא יסיים עם ציון עברית גבוה, הוא יגיע לתפקיד איכותי וכך גם ההסתברות שהוא יסיים את השירות בצה"ל, היא גבוהה בסדרי גודל. ולכן אני אומר שלשלושת החודשים האלה יש חשיבות מרכזית מאוד לאיך נראה המשך השירות.

נקודה אחרונה, לפחות בעבודה של המשרד מול צה"ל, הפער היחיד או המרכזי שיש לנו בעבודה, הוא חוסר בבעל תפקיד אחד במיט"ב שהוא מטפל בעולים והוא מתכלל את כל הסוגיות שיש סביב העולים. לכן כשאני צריך לפנות לצה"ל, למיט"ב, בטיפול בעולים אני צריך לפנות למספר בעלי תפקידים, כאשר כל אחד מתעסק במשהו אחר. אחד יכול להתעסק בתאריך הגיוס, השני מתעסק בעתודת עולים - - -

יכול להיות שכדאי לך להעלות את הנושא הזה מול שרת הקליטה.

הנושא כבר עלה.

שהיא תעלה את זה מול שר הביטחון.

הנושא עלה, הוא בתהליכי טיפול כבר - - -

בסדר. אנחנו גם נפנה לשר הביטחון.

אני עדי ממיט"ב, אני ראש מדור שירות ייחודי במיט"ב. מדור שירות ייחודי מתעסק באוכלוסיות ייחודיות, בחלקן אוכלוסיות העולים, בנות דתיות, מתנדבים לשירות, המדור רק בן שנה וחצי והוא הוקם כחלק מאיזו שהיא הבנה במיט"ב שצריך גוף אחד, ראש אחד שירכז את כל הטיפול בנושא כדי להימנע מכאלה מצבים של - - - בין מדורים, של אזרחים שפונים לכמה גורמים. בנושא העולים, זה גם כן כבר בעבודה בחודשים האחרונים, עבודה מאוד מאומצת. הכוונה היא בסוף שבאמת מדור ש"י יטפל בכל האוכלוסיות האלה מול הגורמים האזרחיים.

מה שאנחנו עושים היום, יש לנו נציגים של נפש בנפש, אנחנו עובדים עם הסוכנות היהודית, עם צב"ר, מצופים, עם כל מיני גורמים כדי לעזור באמת לטפל בהם כמה שיותר טוב, שהנקודה המרכזית זה לטפל באוכלוסייה כמה שיותר טוב יחד בשיתוף פעולה עם האנשים ממסגרות שונות, כך שזה בתהליך, אני מאמינה ורוצה להאמין ולקוות שזה יקרה בזמן הקרוב.

יפה מאוד. אני בארץ 20 שנה בדיוק השנה. באמת, משהו השתנה. החוויות שאנחנו חווינו בזמננו, ואלה שבאו לפנינו, מדשדשים, ועכשיו זה שמיים וארץ וטוב שכך, אנחנו רוצים להקל על אנשים, לא רוצים להקשות. רוצים לסייע ולעזור וכמובן עכשיו עם כל עניין הדיגיטציה, אנחנו מדברים הרי על חבר'ה צעירים שהדבר הזה בשבילם די רגיל, אז גם צריך אולי, יש עכשיו אתר שהקימו הארגונים. אתם מכירים?

תיכף אני אדבר על זה.

זה כלי מצוין וזה גם כן יהיה מונגש בשפות, נכון? אז אם יש לנו פה אנגלית, רוסית, ספרדית - - -

אמרת צעירים, זה בדיוק. הכל זמין כאן ועכשיו, ויש לנו את אתר "מתגייסים" אני לא יודעת אם אתם מכירים, יש אתר "מתגייסים", אפליקציית "מתגייסים", כשבחודשים האחרונים עובדים על להנגיש ולתרגם אותו לשפות שונות. יש כבר את רובו באנגלית - - -

כל הכבוד. מצויין.

מירה קידר מהסוכנות היהודית תדבר בנושא הזה וגם על נושאים אחרים כמו שיתוף הפעולה.

אני בעיסוק שלי מנהלת אגף רווחה בסוכנות היהודית ואני מנהלת את תכנית כנפיים יחד עם עדי מקרן מיראז' שלא יכלה להגיע היום. אני מצטרפת לדברים שלך דורית, על הגידול בעליה, אנחנו רואים את זה כל שנה ובשנה שעברה אנחנו סיימנו עם למעלה מ-4,500 צעירים עולים במסגרות שלנו, מסגרות הקליטה בכל הארץ, ובחלק מהמסגרות יש רשימות המתנה. הגברת הצעירה ממעגן מיכאל, במעגן מיכאל יש לנו רשימות המתנה, אנחנו לא מצליחים לענות על הביקוש וזה מדהים, בהתייחס למה שקורה, למצב הביטחוני וכולי, צעירים עולים רוצים להגיע ולחיות כאן. זה דבר אחד.

לכן על הרקע הזה אנחנו פיתחנו את תכנית כנפיים שעוסקת בצעירים לפני שירות, בתוך השירות, והרבה הרבה לקראת שחרור ולאחריו. חלק מהתהליך של לפני שירות, באמת יש עבודה מאוד יפה עם הצבא, והניידות מגיעות לנקודות הקצה, מגיעות לאולפני הקיבוצים, אנחנו היום מצליחים ליצור מצב שתהליך החיול מתחיל בנקודת הקצה והצעיר העולה הבודד לא צריך לכתת רגליים ללשכת גיוס כזאת או אחרת, זה נעשה מאוד מסודר, עם שיתוף פעולה מדהים עם הצבא. זה בהקשר הזה.

אני לא אדבר כאן על כנפיים, אני חושבת שהתכנית מוכרת ומי שלא מכיר, יש לנו אתר בפייסבוק וגם באינטרנט, אבל באמת זו הזדמנות, בשבוע שעבר הצגתי את האתר שלנו, את דף הבית של הארגונים. אנחנו ממרץ 2016 מקיימים פורום של הארגונים שעוסקים בחיילים בודדים, לא רק עולים, גם וגם וזו הייתה יוזמה ברוכה של יו"ר ועדת העלייה והקליטה, זה יצא מפה מוועדת העלייה והקליטה וזה התרחב לנושא של בודדים וכמובן עם חברי כנסת מאוד דומיננטיים כמו חברת הכנסת יוליה שיושבת כאן. יוליה, את אמרת שמשהו השתנה מלפני עשרים שנה, אני רוצה להגיד לך שגם משהו השתנה כאן, כי יש אוזן קשבת והדברים הם אחרים, וזה משפיע, זה מחלחל למטה.

נכון. אנחנו יודעים שבשנתיים האחרונה משהו השתנה כי פתאום האוכלוסיות המיוחדות קיבלו טיפול ויחס אחר. תודה. יש לי שאלה - - -

רק שניה, אני אומר את השם של האתר ברשותכם. האתר קיים, אתם יכולים לרשום, www.lsf.org.il. אנחנו עכשיו פועלים לקדם אותו שהוא יקפוץ, והוא נותן מידע לחיילים, למלש"בים לפני השירות, בתוך השירות, לאחר השירות. כל החברים בפורום, גם משרדי הממשלה, בטחון, קליטה ורווחה ו-15 ארגונים הם בתוך האתר ועבדנו עליו שנתיים, יש שם חלוקה לפי השלבים שדיברתי עליהם ומי שרוצה ומתכוון להתגייס יכול להיכנס ואז הוא רואה, כל ארגון או משרד ממשלתי נותן סיוע כזה או אחר, כמובן עוד פעם לפי עולים, לא עולים, בודדים שאינם עולים, בתוך השירות ולאחר השחרור.

אנחנו מאמינים שהאתר הזה, לאט לאט כשהוא יוטמע, הוא יעשה את העבודה כי כמו שאתה דיברת אוריאל, שלא ידעת והיית ממש, לא הבנת איך לכוון את הדברים, אז היום אם אתה יודע שיש כזה אתר, אתה והחברים שלך, המציאות משתנה. יש גם אפשרות לקבל מענה אנושי דרך האתר, זה לא רק פלקטים. זהו, והשמיים הם הגבול.

נשמח לחבר את זה לאתר מיט"ב.

בטח.

אתם ממשיכים עם השלמת הבגרויות?

יש גם השלמת בגרויות. השלמת השכלה, תעודת 12 שנות לימוד קודם כל, והשלמת בגרויות למי שחסר, עד ארבע בגרויות.

וזה לא רק לחיילים בודדים, זה לכולם.

לוחמים קודם כל ותומכי לחימה, תלוי השירות שלהם, והשלמת השכלה של 12 שנות לימוד.

מצויין. כמה אנשים עושים את זה?

השלמת השכלה לתעודת 12 שנות לימוד יש 450 בשנה, בשאיפה בשנה הבאה להגדיל את זה, לאור הצורך וההבנה שיש - - -

זה מהשאתם מסוגלים לעשות או שזה מה ש- - -

כרגע זה מה שעשינו גם מבחינת מסוגלות ותקציב, יש כיוון לשנה הבאה לנסות להרחיב את זה.

כן. זה מאוד חשוב שילד יצא מהצבא כשיש לו בגרות, מה שלא היה לו.

זה קורס שבו את רואה את כל המסלול, כי עולה חדש שהגיע לארץ והיה צריך לצאת לפרנסת ההורים והמשפחה עוד לפני שהוא השלים את הלימודים - - -

אני מכירה את זה.

את מכירה. לראות אותו בסוף שירות עושה את סגירת המעגל הזו, אין דבר יותר מדהים מזה.

מצויין. מאוד חשוב.

תודה. נציג CNEF, גמליאל גוטשל בבקשה.

תודה. אני עובד בעמותת CNEF שמטפלת בדוברי צרפתית צעירים פה בארץ, בקליטה שלהם זה מגיל 17-18 עד 25 בערך. קודם כל אני מצטרף לכל הברכות, יש רצון בצבא למצוא מענה לעולים חדשים, אין ספק, לפני שנתיים התחלנו לעבוד עם בית הספר סיב"ה, זו מחלקה של חיל החינוך שאנחנו ארגוני העולים מכשירים אותם פעם בשנה כדי שהם יתנו - - - לכל המפקדים בצבא, בבסיס, הקושי של העולים החדשים.

לפחות הרצון שהצבא חיפש את ארגוני העולים כדי לדעת מה הקושי של החיילים בשטח ואנחנו בקשר איתם כל הזמן, זה היה ממש מבורך.

גם לגבי עתודה, זה אחד מהדברים שאנחנו רואים עכשיו גם עם משרד הקליטה, ישבנו עם האחראים על העתודה האקדמאית וכל האקדמיזציה כי כמה צעירים שמגיעים, אפילו שהם בני 20 כבר ומושכלים עם תואר ראשון ורוצים לתרום את הכישורים שלהם לצבא ולפעמים נותנים להם רק לעבוד במטבח לקלף תפוחי אדמה וזה חבל.

גם במחווה אלון רואים שזו המטרה שלהם, לעזור לעולים. לא הספקנו עדיין לשבת עם כל האנשים, בגלל כל מיני סיבות. היינו בקשר עם עדי במקרה ממש דחוף שהוא פנה ללשכת גיוס, שמו אותו במעצר, הוא היה בכלא והוא היה אמור להתחתן תוך שלושה שבועות והוא קיבל צו גיוס ולא יצא טוב בכלל, זה היה ממש מסובך. אני רואה שיש הרבה דברים טובים שיוצאים כי מחווה אלון זה המקום האיכותי ביותר ורואים שמי שעובר כאן יוצא עם רמת עברית בסיסית ואפילו יותר, וגם כל הנושא של המשמעת, אין ספק.

אבל כל מה שיש לפני, חבר הכנסת נגוסה דיבר על עניין התקציב, אני לא יודע אם זו הסיבה אבל אני מניח שכן, יש המון מלש"בים שמיט"ב אומרים להם "אתה לא יכול להכנס למחזור הקרוב של מחווה אלון" אין מקום, או אין תקציב אני לא יודע, והם שלושה חודשים ברחוב, או שחוזרים לצרפת או שחוזרים הביתה, ולפעמים הם לא מסתדרים עם הקונוסלייט, הם חוזרים לכאן והם כמו עריקים. אז זו בעיה נוראית.

הם מודעים לזה?

הם לא יודעים, כי הם מטפלים - - - כשהם נכנסים לבסיס.

אז למי אתם פונים במקרים כאלה?

שום דבר, אין מענה, הממסד לא יודע - - -

האם יש בעיה של מקום, אתם מוגבלים?

יש מכסה שאנחנו בצבא מתוכננים אליה. הרי הצבא, אי אפשר להגיד לו יומיים קודם "הגיעו 400, תפנה מקום" אנחנו מתוכננים למכסה של כל גיוס של עד 450. אני יכולה להגיד שאחד הקשיים שעולים לנו מהגיוס של העולים, זה כמו שמצד אחד יהיה מחזור שפתאום יהיו כאלה שירצו מחר בבוקר להתגייס ולסיים הליכי גיוס.

אין בסיס אחר, נוסף?

לא אין. זה כוח אדם מקצועי שמוכשר לקלוט עולים, ללמד עולים, ללוות עולים, ממש"קיות ת"ש, סגל מקצועי שמלמד עברית, אין, זה בסיס מרכזי והוא מאורגן ומעוגן.

אבל אפשר לשכפל את זה.

אני יכולה להגיד לך שאחד מהדברים שאנחנו נתקלים בו - - -

אפשר להכשיר עוד אנשים. השאלה פה מה הבעיה, כי פה הוא מציג בעיה מאוד קשה, כי העולים מגיעים לפה, רוצים להתגייס - - -

יש כאלה ויש גם סיפורים של הצד השני שאני יכולה להגיד לך שבמחזור הגיוס האחרון אני הגעתי למיט"ב והייתי אמורה לקבל 450 והגיעו 380.

כי זה אפריל, זה באמצע השנה. אני יודע. מה שחסר, להבנה של הצבא או הממסד, באופן כללי, זה תהליכי העלייה, לא מפסיקים תכנית של שנה קליטה או תכניות מסע, שזה מספטמבר או אוקטובר, אחרי החגים עד יוני. אז הם לא מפסיקים את השנה התרבותית, להכיר את הארץ, ואחר כך להתגייס. כמובן שבאוגוסט או בקיץ יש יותר ביקוש, הם לא יעזבו את הדבר במרץ או אפריל כדי להתגייס. זה אחד מהדברים - - -

צריך להבין שהצבא ניזון מהארגונים שפעילים לטובת הגיוסים האלה. אנחנו לא סתם ידענו על עוד 100 חיילים בגיוס אפריל. לא סתם. הצבא ניזון, קיבל את המידע, אנחנו נערכנו עם כח אדם והכל.

הבנתי. אבל צריך להיות תיאום. אני מניח שיש תיאום עם הסוכנות היהודי או עם "נפש בנפש", שעוזרים להם לעלות. זה לא שהחליטו למשל היום בלילה, ומחר בבוקר לוקחים מזוודה ועולים לישראל. זה לא המצב. יש תהליך. האם אין תיאום למשל, משרד הקליטה והסוכנות, אני מפנה אליכם את השאלה, האם יש אפשרות שעולים חדשים שעולים, בעיקר אלה שעולים ישר להתגייס לצבא, האם לא יכול להיות תיאום, תכנון. יש פוטנציאל, האם יש לכם מקום? אם היא אומרת שאין להם מקום, אולי עוד כמה מקומות יהיו פנויים בקרוב, לתאם ולפי זה להעלות את האנשים?

מי שנמצא בתכניות שלנו, אנחנו משתדלים לעבוד מאוד מסודר עם הצבא. זה גם תכנית סל"ע שכמעט כולם שם מתגייסים, והחיול נעשה מתואם עם הצבא ובטח התכניות האחרות של הצעירים. אם יש חבר'ה שעלו שהם לא בתכניות, אנחנו לא יכולים גם לדעת עליהם, ועליהם אני מניחה שאתה מדבר.

אם אפשר להתייחס - - -

רגע, אני אשאל שאלה ומי שירצה לענות יענה. האם יש אפשרות לעשות תכנית לפני הגיוס לעולים חדשים שמגיעים, לאלה שאין להם מקום, ולהגיד "עד שיהיה מקום כשתתגייס, יש כאן מקום שתתחיל ללמוד בו עברית" כמו אולפן.

יש את גרעין צב"ר. זה קיים.

אז למה קיימת הבעיה שציינת?

אני מכיר רק את האוכלוסייה הצרפתית יותר, וזו כמות גדולה. למשל בגיל הזה יש 800 צעירים שמגיעים דרך תכניות מסע. הם לא משתמשים בתכניות של הסוכנות היהודית. זו הסוכנות היהודית אבל חברת בת, מסע זו תכנית בלי לקחת את האזרחות. אז עוברים שנה פה ואחרי השנה הם אמורים להתגייס, הם רוצים, כי זה - - -

הם עושים עליה?

יש שני כיוונים.

מסע זה לא עולים.

חלקם כשהם עושים עליה, הם מגיעים לתכניות שלנו. לא כולם, הם רוצים להתחזק עם העברית.

אני מדבר על צעירים שעלו והגיעו לישראל.

ב-30 ביוני הם הופכים סטטוס. הם עולים מכאן דרך הסוכנות. אבל יש חוק במיט"ב, בצבא, שצריך שנת הסתגלות כשאתה עולה לארץ. זה אומר שמה-1 ליולי השנה, הם צריכים לחכות עוד שנה, שנת הסתגלות, כדי לקבל צו ראשון.

הבנתי את הבעיה. אבל האם יש תכנית בין לבין? מה שאתה מתאר, למשל בחור הגיע בתכנית מסע, הוא החליט לעלות לישראל, הוא הגיש בקשה למשרד הפנים וקיבל מעמד עולה. עכשיו הצבא אומר לו שיש תקופת הסתגלות, שיחכה שנה. אני שואל האם יש תכנית למהלך הזמן הזה עד שהוא מתגייס לצבא?

לא, יש טופס בקשה במיטב להקדים את צו הגיוס דרך הקשרים שצריך ליצור, בדרך כלל זה נפש בנפש שיש להם חלק בזה.

חלק מהצעירים האלה מגיעים לתכניות - - -

או להיכנס דרך מח"ל, הצעירים הצרפתים עוברים דרך מח"ל ויש להם תאריכים, מח"ל זה מתנדב חוץ לארץ, זאת אומרת שהם לא עולים אבל הם מתגייסים למשך 18 חודשים.

אבל יש תכנית שלהם - - -

- - - ואנחנו מכירים אותה. איתם זה לא - - -

אחר כך מי שמסיים את התכנית שלהם בחודש יולי במשך חודש, זו מכינה של חודש של משרד הקליטה. הם עוברים חודש מכינה כדי להתגייס באוגוסט ואין מקום באוגוסט במחווה אלון, אז הם דוחים את הגיוס עד נובמבר-דצמבר. אז מה אתה עושה במשך שלושה חודשים? אתה חוזר הביתה.

זה העניין, כדי למנוע את זה צריכה להיות תכנית. דניאל אהרון מהאח הגדול בבקשה.

אני מנכ"ל עמותת אח גדול למען חיילים בודדים. אנחנו עמותה שמלווה, מפעילה מודל חניכה לחיילים בודדים באמצעות מתנדבים שגם הם היו חיילים בודדים בעצמם. יש לנו 250 מתנדבים שפרושים בכל הארץ, כל אחד מלווה 2-3 חיילים, למעשה מעניקים, אותה מש"קית עליה, סוג של משהו כזה, אבל גם קצת כמו אח מהאזרחות שנותן באמת את כל המענה והמעטפת לחייל בזמן השירות שלו.

אנחנו מדברים על צבא כקולט עליה וזה מאוד נכון, גם ברמה האקטיבית וגם ברמה הסמויה מן העין. ברמה האקטיבית דיברנו, כל מה שדורית מעוז והצוות שלה עושים, כל מלאכת הקודש שאתם עושים במחווה אלון. ברמה האקטיבית זה מדהים מה שאתם עושים, אבל יחד עם זאת ברמה הפאסיבית, כשהקליטה האמתית מתחילה, כאשר החייל נכנס ליחידה המעורבת ושם הוא פוגש לא את אלכס ומאוריסיה אלא שם הוא פוגש את משה ואת מאיר ואת דנה ושם מתחיל תהליך קליטה יותר מואץ, נקרא לזה כך.

בהקשר של ההמתנה שגמליאל דיבר עליה, גם אנחנו נתקלנו בזה, זה נכון גם לגבי בוגרים של תכניות סל"ע, חבר'ה שמסיימים לצורך העניין ביוני-יולי את תכנית הקליטה, יכול להיות שיהיה להם תאריך גיוס ל-2019, זה מגיע לממדים כאלה. מה שאנחנו יזמנו, זו בעצם תכנית המשך לקראת גיוס ביחד עם משרד הביטחון ויחד עם נפש בנפש אנחנו יוזמים את זה עכשיו ואנחנו רוצים להתחיל את המחזור הראשון כבר בספטמבר, למעשה התכנית מעניקה לימוד עברית, לעשות את קפיצת המדרגה בשפה העברית עוד באזרחות לפני שנכנסים למחווה אלון, כדי שיוכלו לדלג על מחווה אלון, כלומר לרמות 5 ו-6, ואז נפנה למחווה אלון עוד מקומות עבור רמות נמוכות יותר, שהם לא יצטרכו לעבור דרך השלב הזה. זה איזה שהוא פיילוט שאנחנו מתחילים ממש עכשיו בספטמבר, יש שם גם לימוד עברית, גם עבודה בבית מלון, גם מגורים, מספק את הכל. אז נדבר אחר כך כדי שתיחשפו גם לתכנית. זה בדיוק זה.

מצויין.

עוד על נושא של אתגרים, אתגר נוסף הוא אתגר של מיצוי הזכויות, במחווה אלון באמת יש יותר מעטפת, אבל אחר כך כשמתחילים להתפזר ליחידות השונות המפקדים לא תמיד יודעים שמיצוי זכויות זה לא בונוס. לפעמים המפקדים חושבים שזה בונוס, ובדיוק כאן המתנדבים של אח גדול עושים את הגישור בין החייל ובין המפקד שלו, ובין אם החייל טועה ובין אם המפקד טועה עושים את הגישור הנכון. אבל זה קל. האתגר האמיתי שלנו ברמה הלאומית זה ההישארות של החבר'ה האלה שיושבים כאן, ההישארות שלהם בארץ. הם יסיימו את השירות הצבאי, הם יהיו האנשים הכי ציוניים בעולם, אבל בסופו של דבר יש שם שאלה מאוד מאוד קריטית. האם אתה יכול להתפתח פה כצעיר, ללמוד, ובעצם לעבוד למחייתך בצורה שאתה מרגיש נוח, ושזה הבית שלך. הרבה מאוד אנשים מגיעים למסקנה שלא. או שחוזרים לארצות המקור או שנוסעים לקנדה.

להערכתי כ-30% מהעולים לא נשארים בארץ בטווח של חמש שנים.

יורדים.

כן. בטווח של חמש שנים מסיום השירות הצבאי, לדעתי כ-30% עוזבים את המדינה.

זה לא. נעשתה בדיקה לזה וזה ממש רחוק ממה שאתה אומר.

מה הנתונים שאתה מכיר?

המשרד עשה בדיקה על אנשים שסיימו את הצבא, לקחנו חמש שנים אחרי לראות אם עדיין פה בארץ כי זה כנראה שמי שפה חמש שנים אחרי, והנתונים היו ש-90% מהאנשים שמשרד העלייה טיפל בהם, נשארו פה בארץ. 90%.

יש פה שאלה מה זה טיפל בהם?

חיילים בודדים שהמשרד ליווה אותם.

שנתן להם סל קליטה.

כי העמותה - - - אני מכיר מספרים אחרים.

רגע, אני צריך להגיע לסיכום.

אז באמת רק לסכם, הלוואי שאתה צודק והמספרים יותר נמוכים. אני מכיר דברים אחרים, אבל בסופו של דבר, אני חוזר עכשיו, בסוף השבוע האחרון עשינו סמינר משפחות שזה בעצם החבר'ה האלה שליווינו אותם לפני שמונה שנים והיום יש להם כבר ילדים בני שנתיים, שלוש. היינו 17 משפחות עם 15 ילדים, יש לנו כבר 70 משפחות בוגרים של העמותה, והמטרה של כולם שהחבר'ה האלה בסופו של דבר יחיו כאן, יקימו את המשפחה שלהם כאן בישראל וביחד בשיתוף פעולה עם כל הארגונים ועם כל האפשרויות שאפשר, זה החזון שלנו פה.

אני רוצה שתענה לי במשפט אחד, לא משנה אם הנתונים הם 10% או 30%, אבל מה הסיבה לעזיבתם? האם המדינה אשמה או שהאדם רוצה, הרי אי אפשר לעצור אדם שרוצה ללכת, זו מדינה חופשית. השאלה פה האם זה כישלון של המערכת שלנו או שהאדם פשוט בא לו ללכת ולגור בקנדה?

אני אענה לך על זה. אני אמנם כבר עולה ותיק, עליתי ב-1989, אבל גם כמשפחה צעירה, יש לי ילד בן שלוש ועוד ילד בן חצי שנה, לא קל לחיות כאן במדינת ישראל, גם אם אתה לא עולה חדש ועל אחת כמה וכמה אם אתה עולה חדש, זה עוד יותר קשה. אז צריך עוד איזה שהוא ערך מוסף - - -

מבחינת התעסוקה? מה זאת אומרת? מבחינת תעסוקה?

בעיקר תעסוקה וכלכלה, ואיזו שהיא איכות חיים שאתה רוצה לחיות בה. זה בסופו של דבר הגורם המכריע.

גיור, תעסוקה, דברים האלה.

היום כשהחבר'ה האלה ישתחררו ויתחילו להקים משפחה ויחשבו על רכישת דירה, זה איזה שהוא דמיון, זה משהו שאי אפשר בכלל לדמיין. זה לא קשור דווקא ספציפית ל - - -

פשוט רציתי להבין. תודה.

נציג נעל"ה אתה רוצה לדבר?

כן אני אשמח.

בבקשה.

אני מנהל אגף בוגרים בתכנית נעל"ה. קשה מאוד להוסיף על הדברים שנאמרו, באמת מחווה אלון זה שם דבר עם השנים, ואני מכיר את דורית כבר, אנחנו לא נספור כמה שנים.

חגגנו 22 שנים.

כן. 22 שנה. עשינו ספירה קצרה לפני הישיבה, אבל באמת עם השנים מחווה אלון הפך לשם דבר. זה מקום שהוא באמת משלב, נותן איזה שהוא טיפול לאוכלוסיית החיילים העולים מכל מיני גוונים ומקומות. נציגי משרד הקליטה נמצאים שם, נציגים של משרד השיכון נמצאים שם, הטיפול של סגל ת"ש הוא באמת, הבסיס גם, מנסה להשפיע על שיבוץ וללוות את החיילים גם לאחר עזיבת הבסיס.

בהיסטוריה שלי בין הבוגרים שלי היו כאלה שערקו ועזבו את היחידות שלהם במהלך השירות כתוצאה מכל מיני תקלות והם באו להסגיר את עצמם למחווה אלון. אין דבר כזה, אין דברים כאלה. הם באו להסגיר את עצמם במחווה כי הם ראו במחווה מקום שיידע להתייחס ולשמוע וכשצריך לעזור, וכשלא צריך לתת צ'פחה חינוכית, נקרא לזה ככה.

עוד כמה דברים, אני חושב שאנחנו לא יכולים להפיל על צבא הגנה לישראל את מלוא הנושא או האחריות על למידת העברית או הקניית השפה, חייבים בדיון הזה, יש עוד מספר מערכות במדינה שאחראיות על הסיפור הזה והם חייבים להיות סביב הדיון הזה. אי אפשר לדרוש מאולפן קצר או ארוך להביא את החייל לרמת העברית שהוא יוכל להיכנס ולהגיע למצב שעם העברית שהוא רכש, עם אותה מנת העברית שנרכשה במחווה אלון הוא יכול להגיע לכל יחידה ולמלא כל תפקיד, בסופו של דבר אנחנו מדברים על עניינים של חיי אדם ובטחון המדינה וכאשר חייל לא מבין לאן הוא צריך לפרוק ומה הוא צריך לעשות, יש כאן בעיה. וכאשר המפקד לא יכול לבנות שפה משותפת עם תצפיתנים שלו יש כאן בעיה שאמורה לעלות בחיי אדם. לכן מבחינתי נושא העברית הוא נושא קריטי, אני עוסק בזה הרבה שנים כי אני מלווה את מתווה התכנית החל מהמאה הקודמת, ויש כאן על מה לדבר.

אני חושב שהגישה, חבל שחברי הכנסת עזבו אבל אני חושב שהגישה שכולנו נסתדר היא לא נכונה, אנחנו לא במצב הזה. עברנו את השלב של סרטי הבורקס, הגישה הזאת לא נכונה. זה לא "אנחנו נסתדר" זה לא שפה שרלוונטית לשיח המקצועי. צריך לבנות מערכות ללימוד עברית, צריך ללמד את השפה וצריך לעשות את זה גם באלימות אם צריכים. צריך איזה שהוא טרור ל- - - כי הדבר הזה הוא הכרחי והדבר הזה הוא מרכיב בביטחון המדינה בסופו של דבר, על זה אין ויכוח.

לגבי קורס נתיב, זה שיח בפני עצמו. אני - - - דברים שקשורים באמת לשיפור המשמעותי בטיפולי פרט וזה נכון מאוד, אני חושב שיחידת מיט"ב עשתה באמת הרבה מאמצים להביא את החייל לשערי הבקו"ם עם טיפול פרט שהוא מושלם ומוגמר, יש הרבה מאוד משמעויות להכנת הדברים לפני הגיוס ולשכות הגיוס ויחידת מיט"ב עושים באמת עבודה יפה מאוד, אני יכול להעיד על הבוגרים שלי. נכון להיום, כמעט כל בוגר נעל"ה שמגיע לשערי הבקו"ם, במידה והוא ראה לנכון ושיתף פעולה, הוא מגיע באמת עם מעטפת פרט, עם כל הסיפור שקשור, והסטטוס שלו מוכן, יש מקרים כאלה ואחרים, נטפל בזה בהמשך. אני מאוד מזדהה עם הדברים שאמר דניאל על חשיבות הקישור, בין חייל למפקד בשלבים היותר מאוחרים של השירות שלו, אבל לצערי בשנים האחרונות, אני חייב לומר לכם ששיתוף הפעולה הזה בין צה"ל לבין הארגונים, אני דווקא לא רואה כאן הרבה מאוד שיפור, ואני עברתי כמה ראשי אכ"א, בהם אלעזר שטרן. ושוב, מי אני שאתווכח, אבל גישתו של אבי זמיר שאמר לי בזמנו שלכל חייל יש מפקד ומולו הוא יסתדר, זו הגישה שקיימת היום. לטוב ולמוטב, כמו שכתוב במקורות. פעם נציגי הארגונים היינו נפגשים והיינו מעורבים בתהליכי ההכשרה של קצינות ת"ש, קצינות נפגעים, היינו מעורבים בתהליכי ההכשרה של מפקדים בבה"ד 1. בזמנו בה"ד 1, עשיתי את זה לבוגרים שלי, והיה לי פרויקט של אירוח תלמידי נעל"ה בבה"ד 1, כלומר קצינים לעתיד נפגשו עם חיילים לעתיד, והיו שם קצינים לעתיד שבכלל לא ראו צעיר עולה בחיים שלהם, כי זה כמו שצעירים עולים שמתגייסים שלא ראו - - - בסביבה שלהם. אני חושב ששיתוף הפעולה הזה חייב לחזור, הוא צריך להיות פורה. בסופו של דבר זה לא "סדר לי ואסדר לך" יש כאן רווח של כל צד וצד, היו כאן באמת שיתופי פעולה מצוינים עם המשטרה הצבאית, עם אגף נפגעים שהם התאדו לצערי, ואם זה נשאר אז רק ברמה של, כלומר אני מכיר אישית את ראש מערך גחלת, ראש מערך - - - במשטרה הצבאית הרבה מאוד שנים וזה מאפשר לנו לשתף פעולה, אני זוכר שנציגים של ארגוני עולים ראיינו חיילים בודדים בשרשרת חיול, כל מיני מסורבי פינוי וכל מיני סיפורים קשים, אלה שהיו מגיעים ללא עברית, וזה תרם למפעל כולו. וזה התבטל כי התקבלו החלטות. אני לא מבקר אותן, אני חושב שבסופו של דבר טוב אם הדברים הטובים מהעבר יחזרו.

הנושא של העברית הוא באמת נושא קריטי, יש גופים במדינה, בנוסף לצה"ל שהם אחראים על הנושא הזה. אני חושב שגם משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך יכולים להרים את הכפפה ואפשר לבנות תכניות. אנחנו לא מדברים על כמויות העולים שדיברנו עליהם בתחילת שנות ה-90, יש כוח אדם מקצועי, מיומן, אנשים למדו, המדינה למדה, המערכות למדו מהניסיון, הדברים עליהם דיבר גמליאל ניתנים לפתרון, אפשר לבנות תכניות המשך אבל צריך להתאים אותן, לבנות אותן בחכמה ואני חושב שבסופו של דבר אנחנו נביא, הרעיון גם של גיוס מהר ככל הניתן הוא לא רעיון בריא לאף עולה. בסדר, צעירים עולים כדי להתגייס, אבל זה עדיין לא אומר שצריך לגייס אותם יום אחרי עליה. אדם יבוא ויגיד "עליתי כדי לעבוד בכנסת" יקבלו אותו למחרת לעבוד בכנסת? לא בטוח.

בכנסת זה לא ככה, אתה יודע.

השאלה למה - - - להיות ככה. אתם הבנתם מה כוונת המשורר. אני חושב שצריך לעשות את זה, יש כוחות שיכולים לבנות את זה ולעשות את זה, רק צריך לעשות את זה ואני חושב שהמדינה יכולה למצוא את התקציב המתאים לכך.

תודה. בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש, מנהלת הוועדה. אני מעמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים. אני זכיתי לשרת 36 שנות שירות בצבא, וכל הזמן הייתי קולט חיילים בודדים, הייתי עוזר להם וזה באמת היה אחד הרגעים היפים שלי בכל השירות, שבכל בסיס שהייתי דאגתי לקלוט חיילים, יש הרבה חיילים שהשתחררו ועד היום אני עוזר להם, אני בקשר איתם, כל בעיה כספית שיש להם אני נוסע צפון, דרום, אני עוזר לחיילים האלה, יש לי הרבה חיילים שכבר עובדים בכל מיני מקומות והקימו משפחות וכמו שאמרו פה כולם, זה האתגר של המדינה שלנו, זה הכוח שלנו ולכן אני חושב שצריך לדאוג להם כי אלה הבנים והבנות שלנו ואיתם נוכל לבנות את המדינה הזאת לתפארת מדינת ישראל.

תודה רבה. האם מישהו נוסף רוצה לדבר? בבקשה. אני יודע שאתה רוצה להגיב.

ממש בקצרה, מילת סיכום על כל הבעיות שהעלינו עכשיו. אני רואה שיש רצון של הצבא, זה ממש רלבנטי, ומה שאפשר להציע, מישהו אמר את זה, שיהיה באכ"א מחלקת עולים, וזה ייפתר. כשם שיש מדריכת עולים במחווה אלון, שיהיו מדריכים ומדריכות עולים במיט"ב ושיהיו מדריכי עולים בכל מיני יחידות. כנראה שיש הזדמנויות כמו במיט"ב, הם אמרו שיתרגמו את האתר, יהיה מענה בשפות. הפספוס בשירות זה בגלל שאין להם את המידע בשפתם בהתחלה והם לא מבינים - - -

אין הנגשה לשונית?

לא.

האתר כן מתורגם לשפות שונות - - -

לא, רק באנגלית.

רק באנגלית, נכון, אבל בהמשך הוא יתורגם לשפות אחרות. לא בהמשך, זה מתורגם כרגע לצרפתית, יש עוד כמה שפות שהן השפות - - -

צרפתית מתי? אתמול הייתי באתר - - -

אני לא יודעת להגיד מתי, אבל כרגע עובדים על התרגום. יש לנו חיילת שעושה באנגלית וחיילת שעושה בצרפתית.

בסדר, זה יעזור ויפתור לפחות 50% מהבעיות. כל העמותות, יש לנו דף, אבל זה לא רשמי.

האתר יתורגם לא רק לשפות אלא יונגש בכלל גם לבעלי מוגבלויות.

זה אחד מהמענים, אבל כל ההזדמנויות שכל אחד באגף או בבסיס שלו עושה, אם יש באכ"א מישהו שאחראי על הנושא של העולים, שיש להם יחס מיוחד לעולים חדשים, ואני מדבר לא רק לצבא, כי היית איתנו חבר הכנסת, עם המל"ג וההשכלה הגבוהה, זה כל הנושא של הממסד מול העולים, אין יחס בכלל בארץ. אוהבים את העלייה, לפעמים העולים באופן - - - זה לא עובד ככה. כי מי שיש לו תעודת עולה הוא ישראלי וזה לא נכון.

תודה. כיוון שיש דיון אחרינו אנחנו צריכים לסכם. אני רוצה להודות לכל החיילים והמפקדים והמפקדות. כמובן למשרדי הממשלה והארגונים שהגעתם ליום החשוב הזה שהכנסת מציינת, הוקרה לצה"ל וחייליו על העשייה החשובה בהגנת המדינה.

1. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות התרשמה מהעבודה החשובה שאתם עושים בקליטת העלייה, הצבא כקולט עליה, זה מאוד חשוב ולכן הוועדה מברכת את צה"ל על העשייה בקליטת העולים. אנחנו מברכים במיוחד את מפקדת הבסיס - - -

אתה מברך אותם, הם יותר מיוחדים ממני.

כמובן את החיילים. גם את הצוות, את הסגל, על העבודה החשובה שאתם עושים בקליטת העלייה.

2. הוועדה מברכת גם על שיתוף הפעולה בין המשרדים, צה"ל וארגוני העולים, חשוב מאוד להמשיך ולחזק את השותפות כי זה מה שיועיל, ולא רק בבסיס מחווה אלון, אלא גם אחרי שהחיילים העולים מתפזרים לתחומים האחרים שמחוץ לבסיס של קליטת העלייה.

3. למדנו פה בוועדה את הבעיה בטיפול במיט"ב ולכן הוועדה תפנה לשר הביטחון בבקשה להקצות גורם אחד במיט"ב שיטפל בכל העולם החדשים שמשרתים בצה"ל. קיבלנו הצעה מנציג משרד הקליטה כדי לחזק את העולים בתחום הזה.

4. הוועדה רואה את חשיבות הטיפול בתכנון של שילוב החיילים. כפי שהציג נציג ארגון CNEF, שלא תהיה נפילה בין הכיסאות עד כדי חזרה לארץ המוצא, צריך להיות תכנון מול כל הגורמים, הסוכנות היהודית, הצבא לעניין זה, איך לא לפגוע בעולים החדשים. אני מבין שיש תכניות אחרות, אבל אפשר להרחיב ולדאוג בנושא הזה.

5. כמובן הנגשה לשונית, מאוד חשוב לתרגם את הזכויות והחובות לחיילים בשפת האם שלהם, עד כמה שניתן. לצרפתית, ספרדית, אמהרית, רוסית. קיבלנו החלטות בנושא הזה גם בדיונים קודמים.

6. חשוב מאוד לחזק את עניין השפה העברית. חשוב להשקיע בזה, כי ככל שיידעו וילמדו עברית, זה יקל עליהם בהשתלבותם במהלך חייהם במדינת ישראל.

אני מברך את כל הארגונים שעושים בשיתוף פעולה עם הצבא כדי לקדם את העולים החדשים. תודה שבאתם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.