פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת החוץ והביטחון
27/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ח (27 ביוני 2018), שעה 08:00

1. צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות מילואים)(הוראת שעה), התשע"ח-2018;
2. צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
ענת ברקו
עליזה לביא

תא"ל ערן שני – רח"ט תומכ"א, אכ"א, צה"ל
סא"ל אייל יוסיפסקו – ר' עתמ"כ, אכ"א, צה"ל
רס"ן ורד בן יהודה – רמ"ד תכנון, אכ"א, צה"ל
סרן איתי מלמד – ע' רמ"ד חתומכ"א ונפגעים, אכ"א, צה"ל
ספיר איפרגן – רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר
אבי סייג – יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

עידו בן-יצחק

שמואל לטקו

אור שושני


1. צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות מילואים)(הוראת שעה), התשע"ח-2018
2. צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה), התשע"ח-2018

בוקר טוב, אנחנו בדיון לבקשת משרד הביטחון בנושא צווי מילואים, גם גילאים וגם תפקידים. מי מציג את הדברים?

אני, פסקו, ראש אתכ"א מילואים, אכ"א, צה"ל. אני אהיה קצר ובהיר ככל הניתן. המטרה שלנו היא כשירות המערך. מתוך כל החובות שלנו אנחנו נציג פה שני צווים: מטרות הקריאה והמקצועות ואופן ההפעלה.

כמו שסקרנו פה אתמול, מערך המילואים הוא מרכיב חיוני ביכולת ההכרעה. אנחנו מדגישים שאנחנו פועלים מתוקף חוק, אבל אנחנו מבססים את עצמנו על ערכי ההתנדבות, הרעות והשליחות.

החוק – ואני מזכיר את זה פה לעצמי – אומר שחייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות האלה בלבד: 1. הכשרה ואימון; 2. ארגון וניהול כוח אדם; 3. תעסוקה מבצעית; 4. שירות בתפקידים ומקצועות למטרות שקבע השר בצו.

1. הכשרה ואימון - - -

אני רק אגיד שאנחנו מתחילים בצו של המטרות ולא בצו של המקצועות.

פירוט המטרות ומטרות המשנה: 1. הכשרה ואימון, מתרגילים, דרך אימונים ועד יום ימ"ח. 2. התעסוקה המבצעית כמובן, שכבר התגברה בשנת 2018, בעלייה של 100%. 3. ארגון וניהול כוח אדם בתוך המטרות. פה יש התפלגות. צה"ל שם לעצמו מטרה שמיצוי הזמן בהיבטי ההכשרה והאימון יהיו הנתח המרכזי שעליו יישען המערך, מתוך הבנה שזו המהות שלשמה אנחנו מקבלים את המשאב הזה.

התפלגות ביצועי השמ"פ בחתכים של הכשרה ואימון: ניתן לראות פה מה זה אימון קלאסי. תרגילים שאנחנו מביאים את האנשים כדי לתרגל את שלב צבירת הסד"כ, ההתגייסות וההצטיידות. אלה דברים שהתקדמנו בהם, למרות שיש עוד מה לעשות בעניין.

ביצועי השמ"פ על ארגון וניהול כוח אדם: הכול תחת הכותרת של ישיבה וכנס. אלו דברים שאנחנו מביאים את המפקדים ואת מפקדי המשנה, מרמת המ"מ ועד רמת מטה החטיבה, כדי לעשות דיוק של הסד"כ. אדוני יכול לראות פה עוד היבטים של שימוש במשאב הזה: חיפושי נפקדים, משפטים ותחקירי ביטחון מידע.

צו המטרות החריגות הוא למעשה מדרגת אישור נוספת, למטרות שהן אקסוגניות לשלוש המטרות הקודמות. יש פה דברים שמכובדי מר אבי סייג, יו"ר העמותה – חלק מהדברים זה עבודה משותפת של חתירה למגע שלו, בין אם לאשר השתתפות בטקס למפקדים שנדרשים כמפקדים להגיע לטקסים של חיילים שלהם, בין אם השתתפות בימי הוקרה ובין אם הפעלת מחלקת הגנת היישוב, שזה משהו שהוועדה אישרה לפני כחצי שנה.

אני נותן פה עדכון ממצבו של הפצוע בכיתת הכוננות בקריית ארבע, שקפץ לאירוע אתמול לפנות בוקר. הייתה הכרזה של "אביר לילה ג'" בחטמ"ר יהודה, כיתת הכוננות קפצה דרך חמ"ל החטיבה, קפצו כ-50 אנשים, חייל אחד עשה תאונת דרכים חמורה והוא פצוע אנוש. אבל הוא הגיע לבית החולים כשהוא כבר חייל. זאת אומרת, המנגנון עובד. אמנם אנחנו נדרשים פה עוד לליטושים, אבל בסך הכול אני יכול להיות אופטימי בעניין.

התפלגות ביצועי השמ"פ בתוך צו המטרות החריגות: מדובר בידע צבאי ייחודי, שמשרת אותנו בעיקר לוועדות דירוג מחקר, לפעילות שופטים – אנשים שאין לנו כמותם די והותר ביום-יום. אפשר לראות פה ש'ידע צבאי ייחודי' כולל ניסויי אמל"ח, חוקרי מצ"ח, ועדות דירוג המחקר ושופטים. בתוך ההתפלגות הזאת אנחנו רואים שלאמ"ן יש נתח גדול, מטעמים מובנים: מוקדי ידע ונוהלי קרב, שמחייבים אנשים להיות בסמיכות לביצוע.

יש מטרות לשעת חירום, הן מוכרות לוועדה ואני לא מרגיש צורך להיכנס אליהן בדיון הזה.

אוקיי, אז אפשר לדלג על זה.

הגענו פה למבט תלת-שנתי שמסתכל איך אנחנו נראים מ-2015 עד 2017, וכמו שאמרתי, המגמה שאנחנו מבקשים להציג היא שההכשרה והאימון הם נתח גובר, מהטעם המובן שבסיסו הוא חוק המילואים, שנחקק ב-2008, על לקחי מלחמת לבנון השנייה, כאשר הכנת המערך ליום פקודה היא לנגד עינינו.

כ-1.9 מיליון ימי מילואים. אמנם ההיקף ירד, אבל האחוז של ההכשרה והאימון גובר, ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון.

אדוני, סיימתי את הצו הזה, אם יש שאלות אשמח להתייחס.

יש לי שתי שאלות. אחת, אפשר היה לראות שיש עלייה באחוזים של האימונים, שזה טוב, אבל גם בדברים האחרים הייתה עלייה. אז איפה יש ירידה?

אחת, המטרות החריגות - - -

רק ההכשרה עלה, השאר ירדו.

ירדנו במטרות החריגות ובתע"ם.

שאלה שנייה, יש הרי צו 8 וצו 9. בעבר היו כמה פעמים שהשתמשתם בצו 9, והוועדה שאלה על העניין הזה של... כי מבחינת האיש מילואים, כשהוא מקבל צו 9 - - -

זה לא היה צו 9. אני לא זוכר אי-פעם שהשתמשו בצו 9. מה שהשתמשו בו זה חריגי קריאה.

אנשי המילואים קוראים לזה צו 9. עכשיו יש אנשים בצו 9.

לא, צו 9 זה שונה. אני אסביר. יש שלושה סוגים של צווים. צו 8 זה מלחמה; צו 9 זה איזשהו קריאה לצורך ביטחוני דחוף, וזה מוגבל בזמן וגם נכלל במסגרת הכללית; ויש התראה חריגה, שזה צו מילואים רגיל שפשוט הוא לא במסגרת הפקודות הרגילות, שדורשות התראה של 60 יום וכל זה, אלא אפשר לתת אותו בתקופה יותר קצרה.

עד אפס, נכון?

כן.

אבל מבחינת איש המילואים, שנקרא בשתיים בלילה – אותו לא מעניין איך קוראים לזה.

הוא קורא לזה צו 9.

לא, הוא לא קורא לזה צו 9, הוא חושב שזה צו 8.

אני לא חושב שאיש מילואים יודע מה זה צו 9.

לגמרי במקרה אתמול בלילה מישהו פנה אלינו שקראו לו בצו 9.

אני אענה. דבר ראשון, במהלך השנה האחרונה הפעלנו פעם אחת צווי 8. זאת הייתה טעות הקשה באוגדה 98 והיא תוקנה אחרי 20 דקות. זה קרה ביום העצמאות. למעשה, אוגדה 98 הפעילה תרחיש גיוס חירום מתוך טעות הקלדה, אבל היא תוקנה מבלי שאף אחד התייצב. בנוסף, אנחנו השתמשנו בחריגי התראה ביום ה-89 לעפיפוני התבערה בדרום. אנחנו משתמשים מעת לעת באנשים שהם מוקד ידע איכותי, כבאים או אנשים שנדרשים לתגבורי חמ"לים. כנ"ל באיוש. אבל זה חריג התראה בלבד, ולא 8 ולא 9.

מבחינת האיש מילואים זה - - -

האיש מילואים קם בבוקר ואומר לאשתו שהפעילו אותו בצו 8, אני מודע לזה.

אני עובר לצו המקצועות. פה ההצגה היא קצת יותר ארוכה ועמוסה בפרטים, מהטעם הברור שיש המון מקצועות. אני אציג לוועדה את ההיערכות בנושא. למעשה, מדובר בעבודה שוטפת שמובלת במדור התכנון של אכ"א. נמצאת איתי כאן ורד, ראש מדור התכנון, ואם יהיו שאלות הבהרה אנחנו נשמח להתייחס.

עשינו את שלל התהליך, עד הצגה לרח"ט, גיבוש הצו, סיכום והכנה, גם בשיתוף של עידו. אני עושה פה השוואה לאורך השנים. ניתן לראות שמ-2010 ועד יוני 2018 אנחנו בירידה מתמדת, מתוך שאיפה ורצון לצמצם את ההיקף. ניתן לראות בשקף את ההתפלגות בין המקצועות - - -

שנייה, זה שקף מאוד משמעותי לצורך ההצבעה שלנו אחרי זה, אז תחזור על המשפט האחרון, כדי שכל חברי הכנסת שכאן יהיו מיושרים.

המקרא בין העיסוקים לבין המקצועות עושה הבדלה בין הקצינים לבין החוגרים. ב-2010 היינו בסך גבוה משמעותית מהיום, ובצו שהיום אנחנו מבקשים את אישור הוועדה עבורו, אנחנו יורדים ב-13 מקצועות ובשני עיסוקים.

לגבי תכנית הצמצום שלנו והמיקוד של הצווים, ניתן לראות פה שאנחנו מסתכלים על מקצועות קריטיים בלבד. יש פה את פירוט המקצועות, ואם לאדוני יש שאלות אני איכנס לכל מקצוע ומקצוע.

אני רק אציין בהקשר הזה שהמקצועות הראשונים שהופיעו פה, מקצועות הקשר, הם מקצועות שהוועדה בעבר הייתה מאוד מוטרדת מהם, כי היו הרבה תלונות בהקשרים האלה – ופה זה יורד.

יש כאן את הנתון המספרי מ-2012. אפשר לראות ירידה של כמעט שני שליש ב-2018, כשאנחנו פה עם קצת יותר מ-6,800. ניתן לראות פה מה נמצא ביחידות מחוץ לסד"כ, מה במקצועות ומה בעיסוקים. לא באנו והמצאנו את הדבר הזה, אלא זה המשך של מגמה.

היקף המקצועות שעליו אנחנו מדברים הוא כ-1,200.

לא מקצוע, חייל.

כן.

1,200 חיילים מוחרגים.

לא, לא, לא, הכוונה היא שיש 1,200 מקצועות.

מספר החיילים המוחרגים ירד מ-8,600 ל-6,800.

במקצועות זה ירד ל - - -

27 מקצועות מתוך - - -

מתוך 1,189 מקצועות.

בסך כל מערך המילואים יש לו 1,200 מקצועות.

הלאה.

להלן פירוט של המקצועות המוחרגים. אם תאושר בקשתנו, המקצועות שמולכם ירדו. עידו כבר התייחס לסוגיית מקצועות הקשר.

אני רוצה לשאול איך אתם משלימים את מה שאתם מורידים מהמילואים. מי יעשה את העבודה.

אנחנו לא מורידים את המקצועות בגלל שלא צריך את המקצוע, אנחנו פשוט הגענו למצב שבכל הפעולות שעשינו בתכניות הרב-שנתיות להשלמת הפערים והאיושים הצלחנו לאזן את המצבות, כך שאנחנו נמצאים בהתפתחות רב-שנתית אל מול הצרכים. גם דייקנו את הצורך וגם עשינו תהליכים כמו הכשרות, קורסים במעבר מסדיר למילואים ועוד כל מיני פעולות שהביאו את מצב האיוש לכזה שלא צריך יותר להחריג אותם. זו המגמה של הצמצום שעליה אנחנו מדברים. לא הורדנו את המקצועות מסך המקצועות, אנחנו רק מורידים אותם מהצו, כי אנחנו מסתדרים כשגיל הפטור הוא 40 או 45, בהתאמה.

מצטערת, לא הבנתי מה אמרת. את מורידה עכשיו מקצועות, אנשים - - -

אני מורידה את ההחרגה. היום הצו מדבר על החרגה לגיל 49 - - -

המקצועות שכתובים בצו הם מקצועות שבהם גיל המילואים הוא 49 או 45 במקום 40. המשמעות של ההורדה היא שבמקצועות האלה יחזרו לשרת רק עד גיל 40, כמו שאר מערך המילואים.

וזה לא מוריד לך כוח אדם?

מה שעשינו בשנים האלה ואנחנו ממשיכים לעשות זה לצמצם את הפערים בכל מיני דרכים, שנציג אותן עוד מעט. הגענו למצב מאוזן שאומר שמול מה שאנחנו צריכים אל מול מה שיהיה, גם אם הם יצאו לפטור בגיל 40 או 45 ולא 49 עדיין נעמוד במצב שנהיה מעל הצורך שלנו.

זה כמובן מתכתב עם כל מה ששמענו פה מהנקח"ל על כך שהכוחות הסדירים סובלים ממצוקת כוח אדם ונאלצים להשלים גם את קיצור השירות וגם את הקיצור במערך המילואים, מה שמביא עוד יותר ועוד יותר משימות על הכוחות שנמצאים, שגם ככה הם מצומצמים - - -

זה לא קשור.

אני שואלת.

מה השאלה?

מורידים ומורידים ומורידים – מי משלים את כל ההורדות האלה? זאת השאלה.

אני חושב שמה שצריך להסביר לחברת הכנסת עליזה לביא זה לגבי הסד"כ של המילואימניקים המוחרגים – כשהם לא נקראים יותר למילואים, מי ימלא את המשבצות שהם מילאו עד היום. עם מי החלפתם אותם.

אני אסביר, בתשובה שהיא קצת יותר ברמת המאקרו מהצו הזה. ב-2004 הצבא השתמש בעשרה מיליון ימי מילואים. אני כרגע הצגתי פה נתון שב-2017 השתמשו ב-1.9 מיליון. זו ירידה בסדר גודל. במרץ 2014 מינה הרמטכ"ל בני גנץ את אלוף רוני נומה להיות בראש ועדת מילואים, שאחד מעיקרי המלצותיה היה טיוב המצבות, וזאת מתוך שני היבטים. אחד, שמי שנמצא במצבה יהיה כשיר ומאומן. והשני, שלא ננפח את עצמנו במצבות סרק. ומאז שוועדת רוני נומה שמה את המלצתה לרמטכ"ל והרמטכ"ל החליט, אנחנו ירדנו בעשרות עד מאות אלפים בסד"כ המילואים. ירדנו מתוך כוונה לשמור סד"כ כשיר ומאומן ולהיות יכולים לעמוד במשימות שלנו. גם השנה מינה הרמטכ"ל הנוכחי, את תא"ל סער צור, מפקד המרכז לאימוני יבשה בצאלים, לבחון האם מסקנות ועדת רוני נומה התממשו ואיך. וראינו שבמודל האימונים ועדת רוני נומה שמה מודל תלת-שנתי לאימוני כוחות המילואים לפי מדרג דיפרנציאלי של סיווג יחידות ותפקידים, ולמעשה הוועדה הזאת נשאה פרי, והמערך מאומן יותר במדדים שלנו מבחינת כשירות, מה שנקרא בקש"ם – מערכת כשירות ומדדים שאנחנו בוחנים בה את עצמו.

הדבר הבא שאני רוצה להגיד זה שב-2018 הצבא עבר למאפייני שירות שהצבא הסדיר פועל בצורה של 17 שבועות אימון ו-17 שבועות תעסוקה. אני מדבר פה על חטיבות החוד. זה מביא בהכרח שינוי במודל האימונים מוועדת רוני נומה. ולכן מודל הפעלת היחידות והגדודים לתעסוקה המבצעית הביא ביטוי לזה שעלינו ב-2018 בגרף התעסוקה המבצעית מ-25 גדודים שפועלים בתע"ם באבטחת גבולות בכל הגזרות, ל-51 מסגרות גדודיות ו-70 מסגרות יחידתיות, שפועלות במגוון גזרות.

המקצועות שאנחנו מדברים על ההסרה של ההחרגה שלהם – זה אומר שני דברים. אחד, שאני לא רוצה כצבא להכריח את האנשים להישאר איתנו עד גיל 49 וחובתי לעשות את המקסימום כדי לרדת לגיל הפטור שקבוע בחוק. אני חושב שיש פה מגמה שנשמרת מ-2012 של ירידה אבסולוטית, דרמטית, ולא רק למראית עין, מ-17,000 אנשים ל-6,800 אנשים במקצועות המוחרגים.

אז זה או שהם נקראים לשמ"פ או מקבלים פטור מוחלט? או שיש איזה מאגר ביניים של כאלה שאתם כאילו מקפיאים מצב אבל במצב קיצוני של חירום אתם תוכלו לפנות אליהם ויהיה לכם אותם במאגר מסוים?

סוגיית המאגרים – ואני לא איגע פה בהיקפים, אבל אני חושב שאת מכירה אותם – כל הזמן נבחנת, כולל בתרגיל "אבן הראשה" האחרון, שקיים רח"ט תומכ"א. נערך דיון רב משתתפים בתפיסה לגבי מה נמצא במאגר, מה כשירותו של המאגר ולאיזה שימושים. והדבר השני זה השלמת סד"כ. זה יחידות שהן מעורבות סדיר ומילואים, ובתוך היחידות האלה מתקיימת איזושהי יכולת להביא אנשים מהבית. ויש לנו מאגרים שהם או למשימות עתירות כוח אדם או להשלמות. יש שם היקף אנשים גבוה. הוא לא נקרא, הוא לא מתאמן, ואני שם כוכבית על כשירותו. למה? כי אני לא שמרתי איתם די והותר קשר. ולכן פיתחנו מנגנון – אני מקווה שהוא הדבר הכי אפקטיבי שאנחנו יודעים לעשות היום – של להשאיר שם סד"כ כמה שיותר מדויק, מתוך הבנה שאם בן אדם לא עשה איקס זמן מילואים יהיה לו מאוד קשה לעשות פלאג אין, בטח במערכות התקשוב שלנו ובטח מבחינת היכולת של פיקוד והזדהות.

זה ברור. אבל אני מוכרחה להעלות כאן נושא שאני לא - - -

רגע, אנחנו באמצע הסקירה שלהם, תשמרי את זה לאחר כך.

תודה.

אני עובר לסוגיית המקצועות הספציפיים – איך אנחנו נראים ומתפתחים ומדוע קיים הצורך שלנו בהחרגה. אם אדוני ירצה לעבור מקצוע-מקצוע או לשאול שאלות - - -

תן לנו את הרציונל. ראינו קודם את הירידה הדרמטית.

דרמטית ולכן היא מטרידה.

היא דרמטית במוחרגים. זה נשמע מאוד הגיוני לצמצם... הוועדה הזאת ביקשה בשש השנים האחרונות לצמצם את התפקידים המוחרגים ופה אנחנו רואים ביטוי מאוד משמעותי לזה.

כן, אבל אם מבקשים שש שנים ופתאום יש שינוי דרסטי - - -

לא, מ-2014 יש שינוי דרסטי.

אפשר להגיד שמ-2012 אנחנו במגמת ירידה.

כן, אבל מ-2014 מתחיל השינוי היותר בולט.

מה שהכי בלט לי זה כבאים. אני תוהה בתקופה הזאת לגבי הכבאים.

לא שלחנו אותם הביתה אלא הבאנו אותם עד גיל 45. מהות הדיון היא רק על הפער בין 40 ל-49.

מי שכבאי ממשיך להיות כבאי? או שזה כבאי רק של צה"ל?

אפשר לעשות יום עיון על ההבדלים בין כבאי כתום לכבאי כחול ומה זה ימ"ל ומה זה יח"ר ואיפה בפיקוד העורף וכולי.

הרציונל בבואנו לבחון את הנושא – ואני חייבת להגיד שזה לא משהו שעשינו עבור הוועדה, אלא אנחנו מתעסקים בזה בשגרה, ביום-ביום, במטרה באמת לצמצם ככל הניתן את כמות החיילים המוחרגים ובכך את כמות המקצועות המוחרגים. אנחנו בחנו מה הצרכים שלנו, וגם עכשיו עושים כל הזמן תיקוף לגבי כמות הצורך במילואים. למשל, טכנאי תקשורת רחב סרט, שהוא מקצוע שביקשנו להמשיך ולהחריג אותו – בחנו שוב מה יהיה הצורך שלנו וראינו איך המערך מתפתח, כלומר, כמה ייכנס מסדיר, כמה יישאר וכמה ינשור. הסתכלנו באיזה מקומות אנחנו לא נעמוד בצורך אם לא נבקש את ההחרגה לגיל 49, ורק במקומות האלה ביקשנו להשאיר את המקצועות.

אתם רואים שהבאנו עמידה של 13 מקצועות. זה מאוד מאוד משמעותי. זה מתוך הפעולות שנעשו ברצף הזה.

אנחנו יכולים לסקור גם את הפעולות שעשינו. אני אתן דוגמה לעבודות המטה הבולטות שעשינו. לקחנו אוכלוסיית חיילים שמשתחררת מסדיר עם הגבלות כאלה ואחרות ובחנו איפה אנחנו יכולים לקדם אותם במילואים כדי למלא את היחידות הקדמיות.

לגבי רמת השיאים – שיא זה ביטוי לצורך שבוחן אותו בעצם אג"ת. זה כמובן מטכ"לי, רוחבי, עוסקים בזה כל בעלי התפקידים. הוא בחן מחדש את הצורך, תיקף את המקומות שבהם הייתה דרישה מאוד גדולה. נתתי את הדוגמה של טכנאי תקשורת רחב סרט – אז עכשיו עם קידום המפקדות, מערכות חדשות שנכנסות, הצורך שלנו באינטרנט לצורך העניין הוא גדול הרבה יותר ממה שהוא היה לפני עשר שנים. אינטרנט אזרחי בתוך מפקדות צה"ל. הוא מושתת על כל אותן מערכות, ולכן הצורך באנשי מקצוע כאלה עולה. עבודת המטה הזו כל הזמן בוחנת את הצרכים. ראש אג"ת אישית עסק בכך ועוסק בכך גם עכשיו, תא"ל במילואים קטורזה. הוא מגיע תדיר ומתעסק עם זה שוב מחדש.

איתור פרופסיונלי זה עמ"ט שאנחנו מאוד גאים בה, וגם מרחיבים אותה, כדי לאתר בעלי מקצוע שיש להם פרופסיה אזרחית. זה לא מה שהם עשו בסדיר שלהם או במילואים שלהם, ואנחנו מסיטים אותם מהמקצוע שאותו הם עשו במילואים, אם הוא פחות חשוב, למקצוע האזרחי שלו, בשיתוף עם גורמים מטעם משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. הכול מוסדר ואנחנו פועלים - - -

על מה מדובר? על שופטים? רופאים?

רופאים למשל, מהנדסים, שמאים – כל מיני מקצועות שאין סבירות גבוהה שחייל שמשתחרר מהשירות הסדיר או משירות הקבע שלו רכש אותם.

לגבי הכשרות במילואים – אני אתן דוגמה פשוטה: נהג משא כבד. אנחנו מביאים אנשי מילואים ומכשירים אותם. משקיעים בזה ימ"ל ותקציב והכשרות - - -

ואחר כך לא נותנים להם רישיון אזרחי.

חבר'ה, יש דקה לענת ברקו בנושא הזה.

בדיוק, זה בוער בעצמותיי ואנחנו לא מצליחים לצאת מזה. זה כבר לא המכון, שאף אחד לא יספר לנו את הסיפורים האלה. שר התחבורה חתם על מכתב הוראה שהוא מאשר לצה"ל לנפק רישיונות אזרחיים. זה יקל עליכם. ארבע שנים אין חיילים שמשתחררים עם רישיון אזרחי. בעבר זה היה נוהל קבוע, הם היו מקבלים רישיון נהיגה אזרחי והיה מאגר של נהגי רכב כבד לשגרה ולחירום, מה שהיום חסר מאוד במשק. הרי בחירום לא יבוא אף נהג רכב כבד מאום אל פאחם כדי לשנע כל מיני צרכים של צה"ל. תדעו לכם, אנחנו בחוסר בעניין הזה.

ולמה זה בעצם נתקע?

צה"ל לא מוכן לתת את הרישיונות, למרות האישור של שר התחבורה. גורמים משפטיים בצה"ל – העליתי את זה לערן אתמול - - -

אבל זה הרי גול עצמי. ענת, אני חושב שזה נל"ן בינך לבין ערן - - -

אני כבר פניתי אליו.

הוא אומר שהוא לא יודע את התשובה.

לא, כי אני פניתי אליו אתמול בלילה.

אני אבדוק את זה.

ערן, הגורמים המשפטיים בצבא – והיה לי חשש שהם יעשו את זה - - -

עליי, ענת.

תראו, אני שומע את ענת מעלה את הטיעון הזה... באמת, היא מובילה את זה בהיגיון רב. זה גול עצמי. הרי זה מקצוע קלאסי. עכשיו, אמנם אתה משחרר אותו מהסדיר כשהוא נהג רכב כבד, אבל בחיים האזרחיים הוא לא יהיה נהג, כי אין לו רישיון, ואז הוא ילך להיות נהג מונית. אבל אתם לא צריכים נהגי מוניות, אתם צריכים נהג רכב כבד. אני מציע להשאיר את זה לענת וערן, ואם לא, אני מניח שענת תעלה את זה פעם נוספת.

אני רוצה להגיד כאן עוד משהו. כמו שאמרתם, יש מקצועות שהם לא נרכשים בגיל 21 וצריך את הזמן לרכוש אותם. אבל אם אתם תקפידו על ההכרה האזרחית במקצועות צבאיים, יהיו לכם עוד הרבה מקצועות שאולי יוכלו לתת לכם איזשהו אופק.

אנחנו עובדים על זה.

נמשיך.

אנחנו סוקרים פה את הכיוונים שלנו קדימה, איך אנחנו ממשיכים את המגמה הזאת. דיברנו פה על מערך הנהיגה הכבדה, אז אני לא איכנס לזה. לגבי מיצוי להגמ"ר, מדובר בעבודת מטה רחבה שאושרה פה בוועדה ב-23 באוקטובר 2017. לגבי כל סוגיית החשמל והמתקנים והמאחזקים – שזה בטכנולוגיה ואחזקה – שילוב החרדים צריך לתת כניסה מסוימת ואנחנו צריכים להעמיק את זה.

כל סוגיית הרבנות הצבאית וקציני זיהוי הקורבנות – גם בה אנחנו מאתרים ומכשירים בתוך השורות. - - -

אבל זה מתוך הרבנות, נכון?

כן. אבל זה חיילים שמגיעים לקורס קצינים במילואים או להיות רב צבאי, שזה במשך של שבעה עד שמונה שבועות, או קצין זיהוי וקורבנות, שגם בזה אנחנו נמצאים בעשייה פנימית.

לגבי סוגיית הפרופסיונלי – פה יש עבודה קצת סיזיפית, משרד-משרד, מול המשרד שמחזיק את מאגרי המידע לכל מקצוע. רוצה לומר שאם נפנה למוסדות הלימוד זה לאו דווקא ייתן לנו את האנשים שעוסקים בזה בפועל. אם אנחנו רוצים שמאים כדי לשבץ אותם בפיקוד העורף לאיתור הרס במבנים – אני מחפש מישהו שעוסק בזה ביום-יום ולא רק מישהו שאוחז בהסמכה כזאת.

לגבי סוגיית הסדיר בראי מילואים – אנחנו מחפשים חלופה לשיטות שאנחנו מנהלים היום. כי המיצוי קיים, אבל אנחנו יכולים וחייבים להשתפר באחוז המיצוי שלנו. אנחנו לוקחים אנשים ועושים להם הסבות סמוך לשחרור. זה מתחיל בפעילויות של עידוד ותגמול למי שיעשה מקצועות כאלה, עד לפעולות של כפייה. אנחנו כל הזמן מנסים לדייק את זה. זו עבודת מטה שמשתפרת, אבל יש לנו עוד מה לעשות בה.

זהו, סיימנו את ההצגה של שני הצווים.

כמה זמן לפני השחרור אתם עושים את ההסבות?

זה משתנה בין מקצוע למקצוע, תלוי מה פרק ההכשרה שצריך. חודשים ספורים. המטרה היא להכניס בזה גם פעילויות עידוד, עד כדי מתן ואוצ'רים לקורסים אזרחים שישמשו אותם גם לשוק האזרחי וגם עבורנו במילואים. זאת עבודת מטה שמתקיימת עם אגף החיימ"ש.

עד כמה שאני יודעת הם לא מנצלים את הוואוצ'רים של החיימ"ש.

ולכן אמרתי שאנחנו צריכים להשתפר ולדייק.

השיטה הזאת היא לא טובה, אני בדקתי אותה.

ולכן שמתי את זה תחת השקף של פנים קדימה ושדרוג.

על מה מדברים?

על החיימ"ש, הכוונת חיילים משוחררים, הגוף הפחות מתפקד בצורה אפקטיבית בעיניי.

אבי, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, אני חושב שנעשתה פה עבודה מתמשכת, ופסקו הציג עבודה יפה מאוד ובצורה מאוד מקצועית. בחוק המילואים ב-2008, כשחוקקנו אותו בצו המטרות, צו הגיל וצו המשך, ידענו שלא נעמוד בו ב-2010. להכשיר רופא לוקח שבע שנים. אבל אנחנו רואים פה התקדמות יפה מאוד, ואני חושב שזה גם בעזרת הוועדה הזאת, כי אם זה היה תלוי רק בצה"ל לא בטוח שזה היה מתבצע באותו קצב.

אני רוצה להעלות כאן שלושה סעיפים. הנושא של שמאי רכב, סעיף 14 וסעיף 15 – לדעתי הנושא הזה מיותר, ולדעתי גם עולה יותר להעסיק... אני חושב שבדבר הזה צריך להתארגן ואפילו לא לאשר את הצו לשלוש שנים. קחו עוד שנה או שנתיים, אבל בואו תתארגנו, זה לא חובה לשלוש שנים. תתארגנו עם שמאים אזרחיים. לי יש עסק ואני נעזר בשמאים אזרחיים, אני לא רואה בזה בעיה. אנחנו גם מחזיקים כלים כבדים והכול, ואני חושב שכדאי - - -

אבל אתה לגמרי לא רוצה שבצבא תהיה את היכולת הזאת?

למה צריך את זה?

בגלל שהצבא הפריט את עצמו בהרבה מאוד מובנים, ולפעמים בכל זאת יש איזשהם צרכים שהשוק האזרחי הוא לא מדויק כמו - - -

תני לי דוגמה. אני גם חברה לתובלה, אני עוסק בהרבה דברים באזרחות, ואני לא רואה כאן... מה, שמאי צריך להעריך מטוס או ספינה? אנחנו מדברים כאן על שמאי רכב. או למשל סעיף 8, מינהל הפרישה. אני העליתי את זה כבר כמה וכמה פעמים. לא משתלם לצבא לקחת אותי למילואים לתת הרצאה או להסביר לפורשי צה"ל מה לעשות באזרחות. תיקחו אותי בתשלום שעתי, לא במילואים, זה לא דבר ששייך למילואים.

אבל במילואים אתה חייב לבוא, ובתשלום שעתי - - -

אתה עוד יותר חייב לבוא.

ודרך אגב, אם אתה ספק של משרד הביטחון או במאגר שלהם אתה גם תקבל הרבה יותר. ואתה גם לא חייב לבוא.

קודם כול, אתה חייב לבוא. זה מקצוע, אין מצב שאנחנו לא באים. חוץ מזה, אנחנו גם חצי מתנדבים. אני לא חושב שבשביל זה צריך לקרוא לאיש מילואים בצו. חבר'ה, המשאב של איש מילואים הוא חשוב מאוד, אז להביא אותו בצו כדי להדריך אנשי קבע באזרחות?

אבל זה יותר זול לצבא.

אז רגע, אז אנחנו מדברים עכשיו על כסף? אני לא מדבר איתך עכשיו על כסף, אני מדבר על הסכם חתום בין החייל לצבא, בין החייל למדינה, "אני עושה מילואים עד גיל 40 או 45", זה ההסכם.

גם האמירה "אנחנו עושים מילואים עד גיל 40" מאוד מעניינת אותי. מי זה ה"אנחנו" האלה שעושים מילואים עד גיל 40? כמה אחוזים?

הרוב לא.

אז זה עוד יותר - - -

אני אומרת, בואו נדבר רגע על מי אנחנו מדברים, על מי עושה מילואים עד גיל 40. כמה אנשים אתה מכיר שעושים מילואים עד גיל 40?

תראו, אני בא הנה כדי שאנשי המילואים... אנחנו לא מנצלים אותם כחברת כוח אדם. אנחנו לא חברת כוח אדם של הצבא. אין בעיה שבמקצועות הליבה... אבל ישבנו ושמענו את נקח"ל אומר שנשקים מנקים בחוץ. זה נראה לכם הגיוני? חלק ממקצועות הליבה אנחנו מפריטים, בעוד שמקצועות שהם לא... חבר'ה, אני הדרכתי את הפורשים בכפר המכביה. בהתנדבות. מהניסיון האישי שלי. ביקשו ממנו, אז באתי. אבל אני לא חושב שצריך לבוא בצו לשם. פעם גם היו מבקשים מציל בצו. למה צריך מציל בצו?

אבל מרצים בצבא – זה עקרוני. זה לא רק להדרכת פורשים. הצבא הרי לא יכול לשלם להם שכר מרצה, ולכן מביאים אותם כמילואימניקים וזה הרבה יותר זול. אני, אחרי שפרשתי, עד שהגעתי לכנסת, היו קוראים לי למילואים לוועדות או הרצאות בנושאים של טרור ודברים כאלה.

כמה זמן הרצאה?

תראה, תלוי לאיזה בסיס הייתי נוסעת - - -

הרצאה זה סדר גודל של שעתיים, בסדר?

כן.

אני מקבל במילואים 2,000 שקל ליום. אני מקבל במילואים 2,000 שקל ביום ואני משתכר פי שניים-שלושה מזה, אבל זו המגבלה של הביטוח הלאומי. אז למה להביא אותי? אתם הרי רוצים להביא את הטובים ביותר. הטובים ביותר לא יושבים בשכר של 10,000 או 20,000. לכן אני אומר, תיקחו את האנשים הטובים ביותר... גם חצי מאיתנו באים בהתנדבות, זו איזה מין מצווה כזו. אבל אני לא חושב שצריך להביא בשביל זה איש מילואים.

תראו, פסקו הציג כאן מקצועות, ירדנו ב-15 מקצועות, זה מדהים, זה הרבה. אבל לפני זה היינו ב-60 מקצועות. אז לאט-לאט יורדים, אנחנו לא בלחץ. אבל צריך לרדת מזה, גם בקטע של מינהל הפרישה וגם בקטע של שירותים משפטיים. מה קרה, למה צריך שירותים משפטיים? אני רוצה להבין למה במשפט אלאור אזריה צריך לייצג את התביעה איש מילואים. אני לא מרגיש עם זה טוב. חבל, יש כל כך הרבה משפטנים שהצבא קשור איתם. אם אותי מפטרים מהעבודה, אז הצבא מקצה לי עורך דין. הצבא עשה מכרז, התקשר עם גופים משפטיים והוא מקצה לי אותם. אז למה אני צריך להביא בצו? חבר'ה, תבינו, צו זה חוק.

אז למה שירותי דת?

אני לא רוצה שירותי דת - - -

אבל כשאתה רוצה להביא שופט למעצרים מינהליים אתה לא רוצה לשכור שופט, אתה רוצה שהוא יהיה שופט במדים.

אני בעד. אני מכיר הרבה מהשופטים, חלק מהם הם אצלי בארגון, וזו משימה שהיא בכלל חצי מבצעית, שופט בעופר וכל הדברים האלה. אנחנו לא נגד זה. אבל אני אומר לצבא, תנסו. מה שאפשר לקנות באזרחות – תקנו באזרחות.

אני שירתי בחיל הים, ומפקד היחידה הגיע לשארם. הש"ג במילואים שהוריד את החבל למפקד הזירה היה טכנאי של רפאל לטילים. הוא לקח אותו ושם אותו בספינה. חבר'ה, אני באזרחות לא פחות חשוב מאשר בצבא. דרך אגב, אנחנו כולנו גם עובדים עם משרד הביטחון בדברים חשובים.

אני מציע – ושוב, זה לא לעכשיו – שהצבא, בלי קשר לצו, הרי מותר לו שלוש שנים, אז אנחנו מבקשים שיעשה מאמץ להפסיק את זה באמצע.

ולגבי הגיל, תמיד מדברים על 40, 45 ו-49. אבל במחשב שלי יש גם 41, 42, 43. אז למה 45? מי קבע? חבר'ה, הקצינים שיושבים פה – שאני מעריך את כולם וחבר של כולם – הם לא יהיו חמש שנים בתפקיד הזה, הם יהיו שנתיים-שלוש. אז תקצבו את זה פחות בגיל.

אבל שוב, זה לא הדבר העקרוני. המגמה היא חיובית, ואני חושב שצריך לרדת מעוד דברים. אני גם מזכיר לכם שהכנסת אישרה בכל החרגה של גיל פיצוי כספי נוסף לחייל המילואים. זאת אומרת, כל יום שאנחנו מביאים אותו מעבר לגיל 40, אנחנו משלמים לו כסף.

לגבי הסוגיה של הנהגים אנחנו עשינו צוות עם אופיר קבילו – שפסקו החליף אותו – והבאנו את מועצת המובילים והבאנו את כולם, ואמרנו, אוקיי, חבר'ה, בואו נראה מה עושים. לי יש באזרחות 20 משאיות ואני מפעיל רק ארבע, כי אין לי נהגים. גם אין נהגים להסיע את הצבא ממקום למקום. אז ביקשנו מועדפת – ולא קיבלנו.

יש לי חוק כזה. היום אני הולכת לשקול - - -

אז אני אומר שכדאי להתעקש, גם מצד הצבא וגם מצדכם, שתהיה עבודה מועדפת לנהג, וגם להתעקש על הרישיון שענת דיברה עליו. זה יכול לפתור לנו את הבעיה.

נגמר הסיפור של מרב"ד, לא צריך את זה, הצבא מוסמך להוציא את הרישיון האזרחי. אפילו ראש הממשלה התערב בזה. אבל הצבא לא רוצה. אז עכשיו הצבא הוא זה שאשם.

אבל סיכמנו שזה יטופל.

לגבי השמאים שדיברו פה עליהם, שמאים של נזקי רכוש? אתם זוכרים את מלחמת המפרץ, נהרסו בתים בתל אביב. יש שמאים של מס רכוש, הם באים ועושים את השמאות. אז גם לזה כדאי להיערך, כדי שנגיע למצב שבעוד עשר שנים לא יהיו מוחרגים. תודה.

עוד מישהו מכם רוצה להוסיף משהו? ערן, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו מבקשים שתאשרו את מה שהצגנו פה, מכיוון שעשינו פה עבודה מאוד מקיפה שהושקעה בה הרבה מאוד מחשבה.

בשולי הדברים אני אגיד שעקרונית אני מסכים עם אבי. אם תאשרו את הדבר הזה אנחנו נתחייב להסתכל על כל המשימות שאפשר להפריט אותן, שאפשר לרכוש אותן בכסף. זה לא עניין של יום אחד, צריך להתארגן על הדבר הזה.

עקרונית, כאזרח, אני מבין את מה שאומר אבי. ובגלל זה, אגב, חוקק חוק המילואים מלכתחילה, זו הייתה מטרתו. זה התחיל בוועדה ב-2004 - - -

ב-2003 הצגנו את חוק המילואים למופז. את החוק שלנו.

בשורה התחתונה אני מבין את מה שאבי אומר, ואנחנו נעשה עבודה כזאת ונבדוק אם יש דברים שאפשר להפריט אותם ולרכוש אותם בכסף ולא במילואים – הגם שזה יכול להיות עלות תקציבית גבוהה יותר למערכת הביטחון. אבל אני חושב ששיקול תקציבי לא צריך להיות השיקול המוביל כשאנחנו מוציאים צו לאיש מילואים.

תודה רבה. ספיר, ממשרד האוצר, רוצה לומר משהו?

אני רק אתייחס ואומר שכנראה שאין לזה משמעות תקציבית, במובן שייקחו משרת מילואים בן 49 והוא יהיה חליף למשרת מילואים בן 39. ולכן בהקשר הזה אין לזה באמת משמעות תקציבית. אבל כן יש לזה משמעות כלכלית, מבחינת הפסד אוצר למשק, מבחינת אנשים שנשלפים משוק העבודה עם יותר ניסיון. צריך לציין שאנחנו בקשר שוטף ועבודה שוטפת בנושא הזה מול משרד הביטחון ויש שיתוף פעולה מלא. וגם צריך לציין לטובה את הייעוד שנעשה בשימוש בכוח אדם בעניין המילואים, ואני שמחה מאוד לשמוע שנאמר פה שתיעשה עבודה נוספת להמשך ייעול השימוש במשאב הזה.

תודה רבה. עידו, רצית לשאול משהו?

לגבי ההערה הזאת, אני אמנם לא כלכלן אבל נראה לי ששירות מילואים של איש מילואים בגיל 45 עולה יותר משירות מילואים של איש מילואים בן 25, כי הוא מרוויח יותר.

אתה צודק. אני אחדד ואומר שיש תקציב, יש גג, יש גג לימ"מים, יש גג לתשלומים לביטוח לאומי, ולכן למשמעות של האישור הזה אין משמעות תקציבית ישירה, בגלל שהדברים האלה מוגדרים בגגות תקציביים. יכול להיות שבשוליים זה כן קיים, אבל המשקל של הימ"מים שמבוקשים להיות מוחרגים פה, להבנתי וגם ממה ששוחחתי עם את"ק, הוא לא דרמטי ביחס לשאר.

אני מצטרף לאבי, יש פה מגמה מבורכת בשנים האחרונות, אנחנו לא נמצאים במקום שבו היינו בתחילת הדרך.

יש לי שתי שאלות. אחת, לקראת 2021 איזה מקצועות אתם צופים שתוכלו להשמיט בהמשך? ושאלה שנייה, הוזכר פה הנושא של שילוב חרדים – איך אתם רואים את זה בא לידי ביטוי?

אני אענה על שתי השאלות. בסוגיית שילוב החרדים, מדובר פה בעבודה רחבה מאוד, ואני לא יודע להגיד כמה היא תבוא לידי ביטוי בהכנסה שלהם למערך. אני אומר את זה משני טעמים; אנחנו חשבנו בהתחלה לשלב אותם במקצועות שהם בהקשר של דת – שירותי דת וזיהוי קורבנות – אבל גילינו שהם לא רוצים את זה. הם לא רוצים את זה בגלל תחושת המשמעות, "באנו, השתתפנו, אנחנו חלק מהצבא", "הייתי לוחם, אז אל תהפוך אותי לסורק וקוון, אלא תן לי לממש את הייעוד שלי כלוחם".

מה הם רוצים? להמשיך להיות לוחמים?

יש מסגרות לחימה, גדוד 9411 בחמט"ר מנשה וגדוד נוסף בפיקוד הצפון, שיש לו משימות הגנה משלו – ולא די בשני גדודים כדי לשים את המסגרות - - -

המסגרות האלה משתתפות בבט"ש?

זה גדוד לכל דבר ועניין.

אז למה לבזבז אותו?

אנחנו לא מבזבזים. אבל מודל ההזנה אומר שהיקף המשתחררים גבוה יותר מהזנה של שני גדודים - - -

כלומר, יש נשירה אחר כך.

ולכן אני לא יודע להגיע כמה. אבל אני שם את זה כחובה שלנו לבחון את זה.

לגבי ירידת מקצועות, אני אעביר לך, עידו, את כל המקצועות ואת האופן שבו אנחנו צופים את ההתנהגות שלהם. גם פה זו נבואה קצת גדולה מדי בהיבט של ההפרטה ושל האם יהיו פה תהליכים חברתיים, כלכליים וארגוניים שכבר משפיעים עלינו עכשיו ברמה כזו או אחרת. סוגיית התדלוק של חיל האוויר היא דוגמה שלא נרחיב עליה פה בדיון פתוח, אבל זה מערך שחווה סוג של הפרטה ושימוש באמצעים חיצוניים, ולאירוע הזה יהיו השפעות - - -

עוד שאלה בהקשר הזה. הצרכים משתנים, גם הטכנולוגיים, ולבטח יש עוד מקצועות חדשים שנכנסים, ויש מקצועות שהיום צריך אותם יותר – כל הטכנולוגיה, כל הסייבר וכדומה. מה אתה צופה - - -

קצב המערכות מביא את זה שחיוּת איש המילואים כרלוונטי בסייבר – אם הוא לא עוסק בזה ביום-יום שלו באינטל או בחברות דומות, הוא לא מצליח להבין את השפה כשהוא בא לאיקס זמן למילואים.

בעניין הזה בכלל צריך לעשות החרגה לקטינים...

יש עוד שאלות?

לי יש שתי התייחסויות. למשל, הצורך שלכם ברופאים הוא צורך אקוטי, ואנחנו יודעים שכל מערך הרפואה, גם ברמה הלאומית, מסתמך על הרבה מאוד רופאים שלמדו בחו"ל – דרך אגב, הרבה מאוד מהם למדו בירדן – והם מגיעים ועושים כאן בחינה והתמחות. בטוח את אלה שלמדו בירדן לא תגייסו למילואים. לכן מה שאני רוצה להציע לכם זה שמעבר למסלול שיש היום לרופאים, שאתם עושים את ההכשרות... איך אתם קוראים לזה?

צמרת.

אז מעבר לצמרת, לעשות מסלול גם לרופא מילואים. קיבלתי הרבה מאוד פניות מאנשי מילואים, למשל קצינים שהיו בסיירות וביחידות לוחמות, שהולכים ללמוד רפואה. הם רוצים ללמוד רפואה, אבל חסר להם איזה שתי נקודות בפסיכומטרי. עכשיו, אתם יכולים להתגבר על הדברים האלה - - -

כלומר, הם לא מתקבלים לרפואה?

הם לא מתקבלים והם הולכים לחו"ל וחלק גם לא חוזרים. לכן, כמו שבניתם את המסלול של רופאים צבאיים, אתם יכולים לבנות מסלול לאנשי מילואים שמשתחררים – לאפשר להם מסלול של רפואה צבאית, עם התחייבות לשירות מילואים.

אני אענה לך על זה. לגבי הקריטריונים לקבלה לאוניברסיטאות בישראל, יש לנו מעט מאוד השפעה. גם "צמרת", שאנחנו מעורבים בתוך הפרויקט הזה – בגלל שהיקף הכיסאות בפקולטות לרפואה במדינת ישראל הוא מאוד מוגבל, הקריטריונים הם מאוד מאוד מאוד נוקשים, ולכן יש מגבלה על הצבא מבחינת היכולת לבוא ולכופף את האוניברסיטה בדרישות הרף.

דבר שני, מי שכבר הולך ללמוד רפואה במדינת ישראל, הגם שהוא היה קצין לוחם, בשנייה שהוא מסיים שנה חמישית אנחנו מקבלים עליו דיווח והוא אוטומטית עובר למקרפ"ר, אלא אם כן הוא מסרב או לא רוצה או לא מוכן, ואז יש איתו שיח. למשל, בן אדם שהוא מ"פ במילואים או טייס קרב שעושה מילואים בטייסת, ברירת המחדל היא שהוא עובר לחיל הרפואה. אלא אם כן הוא אומר, חבר'ה, אני לא מעוניין, אני רוצה להמשיך לטוס, או שהוא אומר שהוא רוצה לעשות גם וגם. אבל בגדול, אנחנו מקבלים דיווח ממשרד הבריאות וברירת המחדל היא שהוא עובר לחיל הרפואה.

אלה שלומדים בחו"ל – אם הם נכנסים למשרד הבריאות ועובדים, אנחנו מקבלים עליהם דיווח, ואם לא, אנחנו לא יודעים עליהם. אם הם באים ואומרים, תראו, אני סיימתי לימודי רפואה בהונגריה או איטליה, אנחנו מעבירים את זה לחיל הרפואה, והם צריכים לעבור הסמכה של משרד הבריאות. בלי רישיון והסמכה של משרד הבריאות הם לא יכולים לעסוק ברפואה בצה"ל.

וגם בכלל.

וגם בכלל.

אוקיי, אז אני לא פותחת את זה לדיון, אני רק אומרת שאני כן מציעה לכם לבחון את זה. לדעתי יש כאן היתכנות, לפחות מול אוניברסיטאות מסוימות, שיכולות ללכת יותר לקראת צה"ל.

אנחנו בחנו את זה. אגב, אמנם זה לא הדיון פה אבל אני רק אעדכן לגבי מסלול צמרת שאנחנו פותחים עוד שלוחה אחת בצפת, כדי להגדיל את ההיקפים של האנשים שלומדים רפואה במסגרת העתודה.

הדבר השני שרציתי להתייחס אליו זה הנושא של התאמת העבודה המועדפת והתעדכנות כל שנה. אתם צריכים לבחון את הצרכים שלכם והמשק צריך לבחון את הצרכים שלו, ויש לי הצעת חוק שאני מציעה לכם לתמוך בה, שכל שנה או תקופה מסוימת ייבחנו כל הרשימות של העבודה המועדפת, על פי הצרכים שלכם ועל פי צורכי המשק. ואז ההתעדכנות הזאת יכולה להקל על הרשימות שאנחנו הכנו.

תודה רבה, ענת. אנחנו רוצים לעבור לקריאה לפני הצבעה. בבקשה.

אני אתחיל עם צו המטרות:

צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה), התשע"ח-2018

מטרות הקריאה לשירות מילואים
1.
ניתן לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים לשם השגת המטרות האלה:



1. שמירה על תפקודו התקין של הצבא על ידי שימוש בידע צבאי ייחודי שנרכש במהלך השירות הצבאי בעת שירות בתפקידים ומקצועות שבהם נדרש ידע כאמור;



1. הודעה, ליווי וטיפול בנפגעי צבא הגנה לישראל (להלן – צה"ל), בנעדריו ובחלליו ובבני משפחותיהם;



1. ביקורת ביחידות צה"ל ובמתקניו;



1. מתן שירותי רפואה וטיפול רפואי בחיילים, למעט בתפקיד חובש;



1. איתור, מיון, גיוס, סיווג והערכה של כוח אדם;



1. הדרכה וחינוך;



1. החזרת יחידה לכשירות לאחר פעילות מבצעית או אימון;



1. ליווי של משרתי קבע על ידי מינהל הפרישה באגף כוח אדם בצה"ל;



1. השתתפות בימי הוקרה, בטקסים ובאירועי זיכרון, באישור ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באגף כוח אדם בצה"ל;



1. מתן שירות במסגרת המערכת המשפטית בצה"ל;



1. מתן שירותי דת;



1. פעילות מבצעית ייחודית ביחידות שקבע ראש אגף כוח אדם בצה"ל ובלבד שקריאה לשירות כאמור תהיה באישור ראש אגף כוח אדם בצה"ל;



1. שירות במחלקת הגנה יישובית (כיתות כוננות).

תחילה ותוקף
1.
תחילתו של צו זה ביום י"ח בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018) והוא יעמוד בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הצו כפי שהקריא היועץ המשפטי עידו? שלושה. מי נגד? מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד
צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 אושר.

הצו אושר פה אחד. אנחנו עוברים לצו השני.

צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה), התשע"ח-2018

הגדרות
1.
בצו זה, "ייעוד" – סיווג היחידות הצבאיות לפי מאפייני פעילותן בשעת חירום, כפי שיקבע ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באגף כוח אדם, לפי פקודות הצבא.

פטור משירות מחמת גיל
2.
בכפוף להוראות סעיף 36א(ג) לחוק, יוצא צבא הנמנה עם המקצועות או התפקידים המפורטים בטור א' בתוספת, ביחידות שייעודן מפורט בטור ב' בתוספת, יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון אם הגיע לגיל כמפורט בטור ג' בתוספת.

הודעה בדבר גיל פטור
3.
יוצא צבא הנמנה עם כוחות המילואים באחד המקצועות או התפקידים המפורטים בטור א' בתוספת, זכאי לקבל מיחידתו מידע בדבר הגיל שבו יהיה פטור מחובת שירות ביטחון לפי צו זה.

תחילה ותוקף
4.
תחילתו של צו זה ביום י"ח בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018); הצו יעמוד בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).



לפני שאני אקרא את המקצועות אני אסביר מה זה הייעודים. ייעוד 0 זה גדודים, יחידות מיוחדות, מפקדות חטיבה; ייעוד 1 זה גדודי חילוץ, הגנה אווירית וחי"ר קל; ייעוד 2 זה אגדים לוגיסטיים, יחידות חימוש מרחביות; ייעוד 3 זה פיקודים ומטכ"ל; ייעוד 4 זה יחידות עורף ומל"ח וייעוד 5 זה ניהול כוח אדם.

מספר פרט
טור א'
מקצוע/ תפקיד
טור ב'
ייעוד היחידות
טור ג'
גיל הפטור

1
טייס
כל ייעוד
49

2
נווט
כל ייעוד
49

3
מכונן
כל ייעוד
49

4
קצין מדעי ההתנהגות
כל ייעוד
49

5
בעלי תפקידים במערך ההגנה המרחבית
כל ייעוד
49

6
בעלי תפקידים ביחידות מחוץ לסדר הכוחות של צבא הגנה לישראל

1079, 1025, 1023, 1050, 1100, 1014
49

7
קצין הובלה
2 עד 5
49

8
רופא לוחם
2 עד 5
49

9
קצין רפואה
2 עד 5
49

10
קצין בריאות הנפש
2 עד 5
49

11
קצין רפואה פסיכיאטרית
2 עד 5
49

12
קצין רפואת שיניים
2 עד 5
49

13
רב צבאי
2 עד 5
49

14
שמאי רכב
2 עד 5
49

15
שמאי ציוד מכני הנדסי
2 עד 5
49

16
קצין זיהוי וקבורה
2 עד 5
49

17
קצין חקירות שבויים
ביחידה 5410
49

18
נהג מפעיל מנוף
2 עד 5
49

19
נהג חילוץ
2 עד 5
49

20
נהג רכב כיבוי אש
2 עד 5
49

21
מפקד שאינו קצין תנועה והובלה
2 עד 5
49

22
נהג משא כבד
2 עד 5
49

23
נהג רכב מוביל
2 עד 5
49

24
נהג תדלוק ביחידות חיל האוויר
2 עד 5
49

25
חשמלאי ברדלס
2
49

26
מכונאי ברדלס
2
49

27
טכנאי הנעה חשמל נושא גייסות משוריין
2
49

28
מאחזק חטיבת כוח
2 עד 5
45

29
טכנאי תקשורת רחב סרט
2 עד 5
45

אנחנו נעבור להצבעה ואחרי זה אני רוצה הערה מסכמת ונסיים את הדיון. מי בעד הצו כפי שהקריא היועץ המשפטי עידו? שלושה. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד
צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 אושר.

הצו אושר פה אחד.

ערן, אני שמח שהרמת את הכפפה ששלח לעברך אבי. אני חושב שאנחנו כבר לא בעידן שבו הגילאים נחתכים כל חמש שנים. יכול להיות שזה נוח מבחינה ניהולית, אבל מבחינה עניינית זה נראה קצת טכני, ואנחנו לא עוסקים במשהו טכני.

דבר שני, לגבי המקצועות, המאמץ לנסות בשלוש השנים הקרובות לצמצם עד לביטול מוחלט של ההחרגות, אם זה ניתן – אני חושב שיש בזה יתרון משמעותי מאוד. יכול להיות שבסוף יישאר איזה תחום אחד שאנחנו באמת חייבים להחריג מסיבות כלשהן, אבל אנחנו כבר במאמץ בכנסת במספר מישורים להתנתק מדברים שהם... כשאנחנו רואים החרגות אנחנו רוצים לדעת שזה באמת יהיה חריג מאוד. אני מסכים שלדבר במונחים של שמאי רכב זה באמת לא... מפעיל מנוף של 40 טון – זה אני מבין שזה משהו יותר ייחודי. אבל שמאי רכב, עם כל הכבוד, לא נשמע משהו שמסתדר עם המילה חריג.

יש לנו חוקים שבעצם אנחנו עובדים לפי פקודות מנדטוריות של שעת חירום, למשל בתמרוקים, ואתה שואל את עצמך, רגע, אנחנו באמת עובדים בתמרוקים לפי שעת חירום. אבל אנחנו לא מצליחים לצאת מזה, זה הכול עסקת חבילה, הכול או כלום. אתה לא יכול לבטל את שעת החירום כי אז נופלת הקונסטרוקציה מתחת לדברים באמת משמעותיים. אבל הקונסטרוקציה של ליפסטיק וכדומה – זר שהיה נקלע לדיונים היה חושב שזה מערכון של "ארץ נהדרת".

פה לשמחתנו יש יכולת לרדת בצורה מדורגת. הירידה של 15 היא באמת משמעותית מאוד, ואני באמת יודע כמה קשה לעשות את זה, להוריד את כל הדברים האלה. וגם שאלה חברת הכנסת עליזה לביא מי ממלא את השורות האלה. ופה יש לנו הזדמנות שבתום שלוש השנים הקרובות... זה אתגר מבורך. אני חושב שהמשפט הכי חשוב שאמר אבי זה שמילואים זה לא שנותנים צו וזהו זה, זה לא חברת כוח אדם – זו שליחות, זה אנשים שבאים עם נשמה. ולקרוא לאיש עם נשמה בצו זה תרתי דסתרי, אתה לא רוצה לקרוא לו בצו, אתה רוצה לקרוא לו במשהו שגם אתה וגם הוא מבינים שזו הבחירה הנכונה.

אז אישרנו את הצווים ואני מאחל לכם באמת בהצלחה, כי אוכלוסיית המילואים היא באמת אוכלוסייה שגם עושה עבודת קודש וגם שליחות אמיתית. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:10.