פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



29
הוועדה לפניות הציבור
19/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 143
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018), שעה 12:00

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יעל כהן-פארן

ישראל דנציגר - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

ברוך וובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

נטע עשהאל - מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

זוהר נוימן - יועצת משפטית, מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

חגית נובו - יועצת מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

אורי דביר - רפרנט רמ"י והגנת הסביבה באגף התקציבים, משרד האוצר

יואב ששון - חטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל

יעקב פלאצ'י - מנהל אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה, עיריית אשדוד

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

ג'נט ישראלוב

אביבה תמם, חבר תרגומים


פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד –
ישיבת מעקב

צהריים טובים. אנחנו מקיימים דיון המשך על עניין של שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי הפסולת סביב העיר אשדוד. אנחנו כבר קיימנו שלוש ישיבות, ובכל הישיבות עלה הרושם שאין גורם אחד שמרכז את כל הטיפול ופתרון הבעיה באזור.

בדיון הזה לא משתתפים תושבים מודאגים שהשתתפו כאן בשלושת הדיונים הקודמים, כי החלטנו למקד את הדיון בפתרון הבעיה. כי את הבעיות אנחנו כבר מכירים, כל משתתפי הישיבה יודעים את זה. בדיון הנוכחי משתתף מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מר ישראל דנציגר. על פי הבטחתו של השר להגנת הסביבה זאב אלקין, לטפל בנושא, השר ציין כבר במרץ 2018, שהטיפול בשריפות הוא רק פתרון חלקי וצריך פתרון מקיף של שיקום הקרקעות המזוהמות, וזה מצריך תקציבים נכבדים. המשרד להגנת הסביבה לא יכול מתקציבו לממן את הפרויקט של שיקום אתרי הפסולת סביב העיר אשדוד, ללא תוספת תקציב שתוקצה על ידי משרד האוצר, באמצעות החלטה ממשלתית ייעודית לנושא. בדיון הזה נוכח גם רפרנט רשות מקרקעי ישראל והגנת הסביבה באגף התקציבים, מר אורי דביר. ברוכים הבאים.

פה יש את ההיסטוריה של הדיונים שלנו, כשכבר ב-15 במאי 2017 עשינו דיון, כאשר בעקבות שריפות שהתרחשו באשדוד, תושבי יבנה, יישובי גדרות, והמועצה האזורית נחל שורק הרגישו מחנק. כל התושבים הביעו חשש מפני השלכות בריאותית מזיהום האוויר והריחות. ובדיון ב-23 במאי התברר כי קיימים שלושה אתרים – בריכות חמצון, רתמים ו-א.א. אשדוד, ושני מחוזות בתוך המשרד אחראים על כל אחד משלושת האתרים, אני לא אפרט פה את כולם.

קיימת החלטת ממשלה מה-4 במאי 2014, כבר ממש ארבע שנים בדיוק, שמספרה 1583, ועד כה לא נעשה הרבה לטיפול במניעת המפגעים באתרים. ההחלטה אבל מתייחסת רק לכיבוי שריפות ולא לשיקום שלושת האתרים.

התברר כי עד כה לא התקבלו הערכות תקציביות של עלויות לפינוי רתמים ו-א.א. אשדוד ובריכות החמצון. זאת אמרת, זה יכול לעלות לירה, זה יכול להיות שקל, זה יכול לעלות מיליוני דולרים – אני לא יודע. לא קיבלנו.

ביקשנו מנציגי המשרד להגנת הסביבה לבדוק אלו חומרים נפלטים. בדיון הנוסף ב-21 במאי הוצגו נתוני מדידה מדאיגים לגבי חומרים שנמדדו במקום שריפה. בדיון ביולי 2017 עלתה סוגיית החוזים הנצורים של כבאות והצלה, שלא מאפשרים להביא כלים הנדסיים כבדים מצה"ל לכיבוי מהיר ויעיל של שריפות. נעשתה פנייה בנושא לשר אלקין. מדיווח שהתקבל ב-5.6.2018 בדיון שלנו, אמרו לנו שהסוגיה הזאת סדורה. זאת אומרת, הם כבר יכולים להזמין והם מתוקצבים בעניין הזה במקרה שתהיה שריפה.

לגבי אתר רתמים נמסר כי העלויות לשיקום זה 43 מיליוני שקלים. איגוד ערים דרום יהודה הגיש את התוכנית, וכך סוכם כי רשות מקרקעי ישראל ימשיכו ויקדמו את התוכנית, כי צריך לזה גורם חדש.

ל-א.א. אשדוד ובריכות החמצון אין בכלל הערכות כספיות לשיקום, בגלל סכסוכים משפטיים. בדיון ב-10 ביולי 2017 נטען, של-א.א. אשדוד הייתה תוכנית, שלא תוקצבה ולא הופעלה ופג תוקפה. בדיון ב-2017 דובר גם על הוצאות מכרז לשמירה על האתרים של רמ"י – רשות מקרקעי ישראל.

בסיכום הדיון ביולי 2017 הוצע כי סמכויות הממשלה תורחבנה, שיכללו גם את נושא השיקום ולא רק טיפול בשריפות, עם מימון בהתאם. הבעיה שעד כה אף גורם לא נקב בעלויות מדויקות. מדובר בדיון רביעי, אך לא האחרון. כל הגורמים צריכים להתכנס ולמצוא פתרון לבעיה החמורה. עד כאן דבריי.

עכשיו רשות הדיבור למנכ"ל, ישראל דנציגר, בבקשה.

תודה רבה, צהריים טובים לכולם. קודם כל, אני רוצה להביע התנצלות על "יום הסביבה", שלא הייתי פה. אני לוקח אחריות על חוסר תיאום אצלי בלשכה. אני מצטער. אם נאמרו דברים אחרת, בהחלט אנחנו הפלנו את הכדור, והייתה פה התנגשות עם ועדה אחרת שבה הייתי. אז אחריותי והתנצלות על הנושא הזה.

קודם כל, אני מאוד-מאוד מעריך את זה שאתם מקיימים את דיוני המעקב האלה. כמו שאתם יודעים, המשרד בשנים האחרונות מתמקד במה שמציל חיים ומשפר בריאות. כי יש זיהומים וסיכונים סביבתיים, שמביאים לתמותה מוקדמת של הרבה מאוד אנשים ותחלואה רבה. ולכן סדרי העדיפויות שלנו זה קודם כל מה שפוגע בבריאות, וזיהום אוויר הוא בראש הדברים.

זיהום אוויר בא מארבעה מקומות עיקריים: 1. זיהום אוויר מתחבורה. 2. ייצור אנרגיה. 3. תעשייה. ו-4. שריפות בשטחים פתוחים של פסולות למיניהם. אנחנו, בעצם, במה שנדבר היום, נדבר על השתיים האחרונות, זאת אומרת, דברים שבאים מתעשייה ודברים שבאים משריפות.

לפני שאכנס לפרטים, אני רוצה לפתוח ולומר, שאנחנו מדברים על אתגר לאומי, שאנחנו מדברים פה על מקרה אחד שלו, אבל יש עוד אתגרים כאלה ברחבי מדינת ישראל לצערי, וזה אחד הדברים שבהם המשרד עושה ככל יכולתו לטפל בהם, אבל ידו אינו משגת בשלושה דברים עיקריים: 1. מבחינת סמכויות ואחראיות מבחינת חקיקה. 2. מבחינת כוח אדם. 3. מבחינת תקציבים. אבל אני לא באתי פה לקטר, אני באתי פה לדבר על מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהדברים האלה ייפתרו, כי הם צריכים להיפתר. התקדמנו, המצב יותר טוב ממה שהוא היה בעבר, שאף אחד לא יטעה לרגע, אבל מצד שני אני כן מספיק כדי להגיד – הבעיה עדיין לא פתורה. גם חובתי – כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו – לוודא שהדבר הזה נפתר.

רק לא הבנתי במה השתפר.

אז אני אגע עכשיו במה השתפר. אני אדבר עכשיו על ארבעה דברים עיקריים, הוספתי אחד למה שאתה אמרת, כי אני חושב שהוא חשוב. 1. זה הנושא של אזור רתמים, שהיה בעבר מטמנה של חומרים מסוכנים, מאוד מסוכנת, הוא בעצם היה תחלופה של מה שהיום נאות חובב. האזור השני שהוא בבעלות אחרת, וצדקת כשאמרת גם במחוז אחר, רצה הגורל והקו עובר ביניהם, בין מחוזות המשרד, הוא א.א., ששם הוא היה אתר לא לפסולת מסוכנת, אלא לפסולת בניין, ואחרי זה הפכה לאורגנית. אם כי תמיד בפסולת אתה יודע מה מוגדר, אתה לא יודע מה באמת נכנס. אז תיזהר בפושרין ורותחין, כי בפסולת בסוף הכל מתערבב, לך תדע מה הכניסו לשם בנושא הזה. הדבר השלישי - - -

אבל זה לא "לך תדע", זה אמור להיות מפוקח.

אני אאפשר לחברת הכנסת פארן לדבר כמה שתרצי.

בסדר, אנחנו שותפים כבר הרבה זמן, זה בסדר. אנחנו יודעים לעבוד יחדיו.

כן.

והדבר השלישי הוא הנושא של המט"שים. אני אדבר בעברית ברורה – פעם היו משתמשים בביוב בבריכות חמצון, ובבריכות חמצון, סליחה, הקקי שוקע למטה. הפסיקו להשתמש בהם, עברו להשתמש במט"שים, ויש בריכות חמצון במדינת ישראל שמה ששוקע למטה – נשאר, מתייבש, צומחים בו שיחים, וכשהוא נשרף, וואללה, זה השריפה הכי נוראית שאתה יכול לשער לעצמך.

מה זה מט"שים?

מט"ש זה מתקני טיהור שפכים. מדינת ישראל התקדמה – היום כבר לא שמים את זה בבריכות חמצון לא מטופלות ופתוחות, אלא זה מתקנים סגורים עם מיכלים שעוברים טיפולים מאוד-מאוד משודרגים. דרך אגב, אנחנו מספר 1 בעולם בטיפול של השפכים שלנו. עדיין לא מספיק. האמת, שיש עוד הרבה עבודה לעשות. אבל בעבר נוצרו לנו פה מפגעים, שפזורים ברחבי מדינת ישראל, שהיו בריכות חמצון, שכל מה שפלטו כל בני האדם – נשאר. והדבר הזה, כשהוא נשרף, הוא חגיגה, כמו שראיתם, מאשדוד ועד הרצליה ענן שחור. זה לא היה רק ניר גלים, זה כל מרכז הארץ באותו יום נשרף. אני שמח שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שבסופו של דבר הביא לפתרון, גם על ידי הפעלת הדחפורים וכו', כי כב"א באמת לא התמודדו עם זה, אגע בזה עוד מעט.

הדבר השלישי הוא זיהום אוויר מתעשייה באזור אשדוד. לא דיברתם על זה, אני רוצה לדבר על זה, כי הוא אחד הגורמים להשפעה על בריאות.

זה לא א.א. אשדוד?

לא. זו תעשייה אחרת. יש שם אזור תעשייה, יש בתי זיקוק, יש לך קורנס, יש לך כי"ל, יש לך מפעלים, פז"א.

חגיגה.

כמו בחיפה. כמו בכל עיר נמל.

יש מספר לא-מבוטל. יש אזור תעשייה של כימיקלים ומתכות לא-מבוטל, שמייצר לנו אתגר מאוד-מאוד לא פשוט. אז זה ה-scope של הבעיה, בואו עכשיו אני ארוץ מהר על הדברים.

כן. כדי שנציג האוצר יוכל ללכת ב-12:30 ושישאיר את כל הכסף פה, אז אני רוצה שמיד כשתגמור, שהוא יענה.

רואים שאתה איש מאמין, שאתה חושב שהאוצר ישאיר לך פה כסף.

כך אמרו לי.

זו אמונה גדולה בקדוש-ברוך-הוא, אבל בוא נמשיך. אז אני ארוץ מהר. רתמים – הייתה החלטת ממשלה, 1583, לשיקום א.א. ורתמים. יצאנו למכרז. רמ"י יצאו למכרז.

לשיקום?

לא לשיקום, סליחה, לכיבוי.

לשריפות. לכיבוי.

לכיבוי. כיבו את האתר. האתר כרגע במצב מכובה. יש שם מדי פעם תבערות מאוד-מאוד קטנות. מעט מאוד פליטות מרתמים. שאלת במה השתפר – שם השתפר. כיבינו את האתר שהיה מאוד-מאוד מסוכן. השלב הבא - - -

רגע, ישראל, אני רק קוטע אותך, סליחה, לשנייה. אם אין שריפות, אז ממה נובע זיהום האוויר היום?

לא, דקה, לכן דיברתי על ארבעה דברים. יש ארבעה גורמים. לכן טרחתי להגיד אותם, כי יש לנו פה הרבה אבות לזיהום האוויר.

רתמים – כרגע הוא מוקד שהוא תחת שליטה וכובה. זה נכון שמדי פעם עולות שם תבערות, אבל זה מינורי לגמרי. השלב הבא פה - - -

כשאתה אומר 'כיבו', אבל הייתה איזו תוכנית שיעשו מצלמות ושומרים וכל הדברים כאלה – זה לא נעשה.

אני מגיע לזה. אז עד עכשיו דיברתי על ההצלחה, עכשיו אני מתחיל לעבור על איפה שלא הצלחנו. אנחנו נתנו כסף מהאוצר. דרך אגב, בהחלטת ממשלה קיבלנו 63 מיליוני שקלים. הכיבוי, דרך אגב, הרבה-הרבה פחות ממה שציפו.

63 מיליוני שקלים רק לאשדוד, או באופן כללי?

ל-א.א. ולרתמים.

זה מה שתוקצב.

ל-א.א. ולרתמים הוקצו 63 מיליון שקל, שאני כבר אומר לכם, שהצליחו לכבות את רתמים בהרבה-הרבה פחות ממה שתכננו. זאת אומרת, כרגע יש כסף בקופה.

אל תספר.

בסדר, את מכירה אותי, יעל, אני איש עבודה, לא עושה פוילישטיקים. הוא גם יודע את זה, הוא יושב בוועדות היגוי שלי.

הלאה, הדבר הבא הוא לעשות גדר עם מצלמות ושומרים, כדי שגנבים של מתכות לא יבואו, וכשהם יחפרו אולי לבצע תבערה. המכרז הזה יצא על ידי רמ"י, אבל לא יושם. זאת אומרת, עוד אין זוכה בהפעלה שלו.

למה?

זה נמשך כבר הרבה-הרבה זמן, לצערי. אני עושה על זה מעקבים רבעוניים ובוועדת היגוי משתמש בשוט שיש לי נגד רמ"י, אבל בסוף הם לא כפופים אליי. רמ"י יצאו למכרז, לא הגיעו לזוכה ולא הגיעו למימוש, וזה חבל. הכסף נמצא, המכרז נמצא, כל ההחלטות של ועדות היגוי נמצאות. לא יודע אם יש פה נציג רמ"י.

יש.

רמ"י צריכים לסגור את הדבר הזה. דרך אגב, אנחנו שותפים, אני אחראי, זה לא שאתם אחראים, אנחנו ביחד בתור צוות צריכים לגמור את זה.

הדבר הבא זה שצריך לשקם את האתר, ושיקום האתר גם הוא עדיין לא הסתיים, אין הסכמות בין רמ"י לבין איגוד ערים על איך לשקם את האתר ומי אחראי על זה וכו'. אלו המשימות כדי להשלים את האירוע הזה. זה רתמים שבו התקדמנו.

אני עובר מהקל אל הכבד. הכבד הוא א.א. ב-א.א. אכן המשרד לא התקדם בנושא הזה עד שנכנסתי לתפקידי. נכנסתי לתפקידי והתחלנו להניע את א.א. רמ"י היו צריכים לעשות סקר, שעל בסיסו אנחנו נחליט איך יעשו את המכרז של הכיבוי, ואחרי זה צריך גם כן להחליט איך עושים את השיקום. הדבר הזה, למרות שיש הסכמה על הסקר, עדיין לא פורסם על ידי רמ"י, וזה דבר שאנחנו צריכים לעשות. אין לי אלא להתבייש בזה שהממשלה לוקח לה משנת 2014 עד 2018 לעשות פרויקט כזה, כשיש כסף. את חטאיי ואת חטאינו, ברשותכם, אני מזכיר זאת, הצורה שאנחנו עובדים בה. גם ל-א.א. וגם לרתמים - - -

עם זאת, ברשותך, ישראל, כרגע אין בעירות, לפחות על פני השטח, ב-א.א.

זה יכול לפרוץ מחר בבוקר.

האמירה פה של עיריית אשדוד היא נכונה. כרגע גורם זיהום האוויר אינו לא מרתמים ולא מ-א.א.

מה זה, כמו רעידת אדמה, אי אפשר לדעת מתי זה יקרה? או שזה תמיד איזה בן אדם צריך לעשות משהו כדי שיידלק?

בן אדם צריך לעשות כדי שזה יידלק, אם יש שם חומר שהוא בעירה פנימית.

אם לא?

אם לא, זה ימשיך. אתה יכול לעבור שם - - -

והשמירה היא הכרחית?

השמירה היא הכרחית, כי אם יבואו גנבי מתכות, הם יכולים לייצר לך בעיה. אבל צריך לשקם. צריך לכבות ולשקם. אי אפשר להשאיר שם משהו, ורק לסמוך על שמירה. אבל כרגע, ההערה שלך היא מאוד נכונה, כרגע גם רתמים וגם א.א. הם לא גורם זיהום האוויר או הסיכון במרחב הזה, לא לאשדוד ולא ליישובים האחרים.

אז מה כן?

לא, הם כן סיכון. זאת אומרת, הם לא גורם זיהום האוויר המרכזי.

הם סיכון.

אבל מה הגורם? שאלה חברת הכנסת פארן נכון – אז מה כן הגורם?

אני בגלל זה הוספתי בסוף את מפעלי התעשייה. בגלל זה אני בוולונטריות הוספתי שם, ואני אגע במה כן. אז אני רץ מהר, כדי שנגיע לזה.

הדבר האחרון – כמו שאתם יודעים, פרצה שריפה במט"ש לשעבר, כמו שתיארתי לכם לפני כן, שריפה נוראית בבריכת חמצון לשעבר. לקח הרבה זמן לכבות אותה. אני הגעתי לשם אישית, אני הבאתי דחפורים, הבאתי DDC לשם. לצערי, לקח 48 שעות עד שכיבינו את זה, וכל תושבי מדינת ישראל עד הרצליה סבלו מהדבר הזה. עלתה שם באמת הבעיה, שכב"א אינה מטפלת בבעיות זיהום אוויר, אלא רק בבעיות של רכוש. אני הסדרתי את הנושא הזה ביחד עם דדי שמחי אצלי בכבאות. אנחנו השגנו כסף ממשרד האוצר לצאת במכרזים, שבהם אנחנו מממנים את הפעלת הקבלנים על בסיס מחוזי באירועים כאלה שבהם צריך דחפור שמפנה וכו'. אז גם בזה התקדמנו, והיום כבר יש לנו שיתוף פעולה עם כב"א, שבו אנחנו פועלים לכיבוי שריפות. אז זה דבר, שאני מקווה שבפעם הבאה לא נזדקק לתחינות ובקשות מחיל האוויר, שיביאו לי דחפורים מהבסיס הקרוב.

וגם שם אין זיהום אוויר. זה פסטורלי.

גם שם אין. כל זמן שזה לא נשרף, אין זיהום אוויר. אבל - - -

הכל טוב.

דקה. לא הכל טוב. ממני שמעת פעם שהכל טוב?

אנחנו סובלים מהריחות באופן אישי.

עד גדרה?

כן, בגדרה.

זה הגיע עד רחובות.

אתם לא סובלים משם בגדרה.

בגדרה אנחנו מריחים.

זה לא משם. גדרה – את רוצה, נעשה דיון אחרי זה על פסולת חקלאית שמפוזרת ונשרפת בסביבות גדרה, וממנה את סובלת. גם אתגר גדול. אפשר לקיים על זה דיון, אבל בואו לא נסטה, בסדר?

סליחה.

דרך אגב, בגלל זה אני פתחתי ואמרתי – זו בעיה ארצית. כי התלונות שאת מתלוננת על ריח וזיהום אוויר של פסולת בשטחים פתוחים שנשרפים, היא בעיה ארצית. אני פה מדבר על אשדוד. יש לי 300 מוקדים חוזרים במדינת ישראל של דברים כאלה, בלי שאני מדבר על המוקדים שצפים לי כל פעם, כי איזה מישהו זרק איזה ערימה של פלט בעלי חיים ומישהו שרף את זה. יש פה אתגר לאומי, איני מתבייש להגיד שזה המצב.

לגבי המט"ש – המט"ש אנחנו דרשנו על פי חוק מרמ"י ועיריית אשדוד ואיגוד משתמשי הקולחין להגיע למשא ומתן לאיך מפנים את בעיית השפכים שם, כי יש עיקרון של – המזהם משלם. קרי, מי שגרם את הזיהום הוא זה שצריך לשקם. ואנחנו דרשנו מהם שעד פברואר 2018 זה יקרה. הפעולה לא נעשתה, ובימים האלה הצוות שלי קיבל הוראה, הלשכה המשפטית, להתחיל פעולות של אכיפה, בחוקים הניתנים לנו, כדי לחייב את משתמשי המט"ש, אנשים שבבעלותם הקרקע והשימוש – רמ"י, עיריית אשדוד ואיגוד ערים – לעשות את הפעולה הזאת. אני כבר אומר לכם, פעולה משפטית מאוד-מאוד קשה. בדרך כלל היועץ המשפטי לממשלה עוצר את המשרד מלאכוף על רשויות מדינה אחרות. אנחנו מנסים. אני כבר מההיסטוריה אומר לכם, סיכוי קטן מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה ירשה לי להשתמש במקל אל מול רשויות מדינה אחרות.

אם כך, המסקנה היא שאתה, המשרד להגנת הסביבה, צריך לעשות את העבודה, ואחר כך להגיש חשבון לכל אלו שאתה רוצה ללכת איתם לבית משפט ל-5-6 שנים.

אני חושב שזו מסקנה נכונה. אפשר לעשות אותה רק בהינתן שהחוק מאפשר לי ושיש לי תקציב. כי ברגע שאני עושה את זה, אסור לי לעשות את זה ברשות מסוימת בלי קול קורא שוויוני, מבחינת חוקי הקצאת הכספים. ברגע שאני אעשה את זה רק באשדוד, ישר יקפצו גדרה, ישר יקפצו מקומות אחרים ויגידו – למה אתה לא עושה אצלי? ואז זו בעיה של כמה מיליארדי שקלים. ולכן, אם האוצר רוצה להרחיב את זרוע הביצוע שלי שמשקמת קרקעות, כדי שיוכלו לעשות את זה ולתת גיבוי תקציבי לדבר הזה, אקח על עצמי אחריות ואבצע. כרגע - - -

זאת אומרת שאי אפשר לשקם קרקעות במדינה?

לא, הפוך.

הפוך. מה, יש לנו פרויקט ענק לשיקום קרקעות.

בנינו חברה לשיקום קרקעות. זה בדיוק מה שאני - - -

יש חברה עם תקציב של מיליארדים לשיקום קרקעות.

לא, אבל אומר המנכ"ל - - -

לא, לא, דקה.

אז אם יש לך חברה כזאת, מה הבעיה ליצור סדר עדיפויות?

אז בדיוק, חברים, כיוונתם לדעת גדולים.

מי אחראי על החברה? רמ"י או - - -

שיתוף. הנהלה משותפת.

רמ"י הקימו בעזרתנו, ואנחנו אחראים על חברה משותפת, חברה לשירותי איכות סביבה. אותה חברה נכשלת, דרך אגב, מפסידה כספים, שיקמנו אותה בשלוש השנים האחרונות, הבאנו מיליארדי שקלים. במטרה ובחוק ובהחלטת ממשלה נקבע, שמטרתה לשקם בסיסי צה"ל מפונים, כדי לבנות שם 100 אלף יחידות דיור ובתקצוב של רמ"י.

אבל עכשיו גם הרחבנו את זה לעוד אתרים.

כרגע עוד לא. עוד לא. רמ"י ביקשו, חוקית זה עוד לא נעשה. רק כדי שנהייה מדויקים בכנסת. רמ"י ביקשו להרחיב את זה גם לשיקום מטמנות שבהם ייבנו, וגם לפינוי נפגעי אסבסט. אנחנו כרגע בלשכה המשפטית בעבודה על הנוסחים בתהליך, כדי לעשות את זה. חשוב להבין, שגם זה לא יכלול מט"שים. זה כרגע מדבר על מטמנות ולא מט"שים. אם משרד האוצר ורמ"י רוצים שאנחנו נרחיב את סמכויות אותה חברה, ולשים כסף מאחורה וכוח אדם, כדי שבאמת נוכל להשתמש בזרוע הביצוע הזאת בכל אירוע כזה – אני מאוד אשמח, אני חושב שזה דבר נכון, הוא יעלה הרבה מאוד כסף למדינת ישראל, ואני חושב ששם בסופו של דבר הדיון יתנקז.

הנה, עכשיו הגענו אליך, נציג משרד האוצר, אורי דביר. בבקשה.

רק אני, שנייה, אני צריכה לצאת לדיון מהיר - - -

יש הבדל אחד – הוא צריך לצאת עוד ארבע דקות. אם הוא ייצא, לא ייצא מזה כלום. אם את תצאי, לא יקרה שום דבר.

אז בסדר, אני אדבר אחריו.

היושב ראש, בשבילך אני אצא גם עוד עשר דקות.

לא, בסדר.

זה בסדר.

כן? אז בבקשה.

פשוט יש לי דיון מהיר שלי עוד חמש דקות. אני רק אגיד שאנחנו פה בדיון מעקב, ואני שוב נדהמת מהסיטואציה הזאת, שבעצם יש פה איזה אזור, נכון, השריפות כובו, אבל עדיין יכולות להתרחש, ובעצם אין לקיחת אחריות. שמענו כאן שיש את זרוע הביצוע, היא לא נוגעת לקרקעות האלו, היא לא יכולה לגעת בקרקעות האלה, המט"ש שפעל שם, א.א. שפעלו שם – אין אחריות, אין, כבר לא שם, הם יצאו מהסיפור. וזה פשוט בלתי נתפס. ועל זה אנחנו צריכים לתת את הדעת, ואם צריך פה, בחקיקה. יש כאן אזור שלם שפגוע מפעולות עבר, וצריך לראות קדימה, גם אם לא הולכים לבנות עליו, הסביבה נפגעת או עתידה להיפגע, בהתרחש אירוע קיצוני שוב, יתרחש מתי שהוא. אנחנו צריכים למנוע את זה. ואני יודעת שזה בוודאי כספים רבים, וזה לא רק אשדוד, אבל אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת, כי זה לא יכול להיות, אנשים חיים שם, אנשים נושמים שם, לא בריאים שם – צריך לקחת על זה את האחריות, וצריכים שהמדינה תיקח על זה את האחריות, גם אם זה פגעי חברה פרטית מהעבר, וצריך למצוא את הדרך. אגב, שאותה חברה פרטית תיתבע על ידי המדינה. אני לא יודעת איך. גם אם החברה לא קיימת, הבעלים שלה עוד קיימים, אז הם מחזיקים בחברות אחרות. צריך למצוא את הדרך, שהם לא יוכלו לחמוק מהנזק שהם עשו. כי הרי אם הם היו - - -

ברשותך, אני רוצה לחזק את דבריך.

רק להגיד, אתר א.א. היה אתר פסולת בניין, וברור לנו שנזרקה שם פסולת גם לא של בניין, ואנחנו מכירים עוד מקומות בארץ – חדרה, לא נתחיל לפתוח פה את כולם – עוד מקומות שיש ריחות, שיש תבערות, כי נזרקה פסולת שהיא גם תעשייתית, לא בניין. יש פה בעיות. אותו אחד סגר את החברה, הלך למשהו אחר, אף אחד לא תובע אותו, אז זה דרך לבאות.

תבעו אותו.

את מי? את א.א.?

כן.

אבל הוא לא משלם על זה.

קודם כל, החברה חויבה לחלוטין בכל העלויות. הבעיה שהחברה כבר לא קיימת.

היא לא קיימת, אבל הבן אדם קיים, ואותו - - -

הוא נתבע. הוא נתבע כעת. מחכים לפסק דין.

במלוא עלויות השיקום של הקרקע שם?

כן. הוא מחכה לפסק דין.

כן? בכמה הוא נתבע?

יש את החברה ויש את האדם. אני לא בקיא בדיוק בפסק הדין. הוא נתבע.

בסדר. כי היום חברות אחרות שעושות דברים כאלה במקומות אחרים יודעות שהן לא תשלמנה על זה שקל, ולכן ממשיכות בהתנהלות כזאת.

יעל, ברשותך, אני מצטרף אליך. אני חושב שיש - - -

מהדברים שלך הבנתי שכבר יש לך היום סמכות לשיקום.

יש לי. יש לי.

יש לך גם תקציבים לשיקום.

יש לי תקציבים לשיקום.

וחברה לשיקום. אז מה שמבקשת יעל, שהם ייקחו אחריות.

אני רוצה לחדד. אני חושב שיעל צודקת. אנחנו כבר בנינו מנגנון ואנחנו כבר עובדים איתו ומשקמים קרקעות על בסיסי צה"ל.

כן, אבל רק קרקעות שאתם הפשרתם.

דקה, דקה, דקה, אני רוצה להמשיך. אני חושב שבאמת המשימה שלכם היא להרחיב את ההגדרות, לשבת עם הצוות שלי ולנתח – אוקיי., איפה עוד יש דברים כאלה שצריך להרחיב את הסמכויות האלה, ולראות איך אנחנו משפטית עושים את זה. צריך לראות שיהיה פה האוצר, יהיה פה רמ"י ויהיה משרד המשפטים, כי הם אלה שיכולים לתת לי את ההרחבה של זרוע הביצוע הזאת. אז אתם צריכים לדרוש – מהם הקריטריונים, שזה לא רק יהיה קריטריונים של בנייה, כי זה לא הכל.

אם אתה רוצה, היועצת המשפטית של הוועדה גם מוכנה לשבת שם.

בשמחה. בשמחה. זה דבר אחד. דבר שני, זה צריך להיות מגובה בתקציבים. אז עכשיו, זה אחד. שניים – אנחנו מנסים לקדם רעיון, שלקבל בו סיוע פה גם יסייע, וזה קרן לשיקום נפגעים. זאת אומרת, בן אדם שכבר היום הוא מפר, חלק ממה שהוא משלם למדינה צריך ללכת לקרן, שכשהוא יעזוב את המקום, מהקרן הזאת ישתמשו לשקם. אלה שני דברים שאני בעדם, אני דוחף אותם, אבל עדיין לא קידמתי אותם. אני חושב, שאם נצליח לייצר את הדברים האלה, נוכל לפתור, אבל זה יעלה הרבה כסף. זה אירוע של מיליארדי שקלים.

כן, על זה יענה עכשיו אורי. בבקשה, אורי.

רציתי להגיב לכל מיני דברים שנאמרו פה. אחד – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה באמת אמר, יש כמה דברים שמדברים על זיהום אוויר. אם הוא הוציא קודם כל את זיהום האוויר מתחבורה, המשרד יצא לתוכנית מאוד גדולה בהיקף של 240 מיליון שקלים - - -

260.

260 לטיפול בזיהום אוויר.

זה עולה בכסף כל הזמן.

בתחבורה. דיברנו על המפעלים – מפעלים זה רגולציה שהמשרד עושה יחד עם משרד הכלכלה. זה לא נושא, זה לא משהו שצריך לתת לו כסף. זה רגולציה. החליטו איך לעשות, זה בסמכות המשרד ובשיתוף עם משרד הכלכלה.

אחרי זה דיברנו על נושא השריפות בשטחים פתוחים הכלליים, אנחנו עוד לא ב-א.א. וברתמים, ובאמת, כמו שישראל אמר - - -

נתתם כסף.

בסיכום התקציבי האחרון יש תקציב של 50 מיליון שקלים לנושא.

יש פה כמה ישראל, אז ישראל דנציגר.

נכון. ישראל המנכ"ל.

יש הרב, ויש ישראל.

יש מנכ"ל ויש יושב ראש.

עכשיו, דיברנו על זיהום האוויר מרתמים. כמו שאני מבין פה, תקנו אותי אם אני טועה, כבר אין זיהום אוויר מרתמים, כי האתר כובה. אחרי זה דיברנו על נושא הגדר.

נכון לעכשיו. נכון להיום.

אורי, זה שכרגע זה מכובה, זה לא אומר שאין זיהום קרקע, ושאין זיהום מים, ושאין פליטה של גזים רעילים.

בסדר, בסדר, בסדר, רגע, לא סיימתי.

אז זה לא הכל החלטות.

אחרי זה אומרים פה רמ"י, שהם יוצאים למכרז באמת לפתור את כל הנושא של הגדר. אז בעצם מה שנותר לנו זה שיקום האתר. זאת הבעיה שנותרה לנו – שיקום האתר.

איזה? רתמים?

כן. רתמים או א.א.

יש שלושה אתרים כאלו.

יש רתמים, יש א.א. אשדוד ויש בריכות חמצון.

בואו, לצורך הפרוטוקול, באמת, אנחנו קוראים את הפרוטוקול, תתייחס בדברים – רתמים, א"א, והכל. כל אתר תתייחס, כדי שגם יהיה ברור בפרוטוקול. אתה מדבר על רתמים עכשיו.

אני מדבר על רתמים, כן. ועכשיו השאלה מה עושים באמת עם שיקום האתר. יש צוות שמתכנס בראשות המנכ"ל להגנת הסביבה, יש ועדת היגוי – של האוצר, של רמ"י ושל הגנת הסביבה. אפשר לשבת ולראות מה העלויות. אין לנו עלויות כמה עולה לשקם את האתר, איך עושים, מה עושים, מי נגד מי, מה קורה שם, כמה כסף.

אמרו 43 מיליון שקל.

אני יודע שאמרו 43 מיליון.

באחת הישיבה זרקו.

כמה כסף נשאר בהחלטת ממשלה הקודמת.

בדיוק. אם הכיבוי נשאר לו איזה 10-20 מיליון?

חברים, בואו נעזור לכם, ברתמים ו-א.א. יש מספיק כסף לכיבוי וגידור ושמירה. זה שאנחנו לא מיישמים את זה, זה בעיה אופרטיבית שלי ושלךָ, שאנחנו לא מצליחים לגרום לרמ"י להוציא את החוזה הזה וליישם.

אז אנחנו צריכים לכנס שוב את צוות ההיגוי ולכנס את הוועדה.

אז עומדים לכנס פעם רבעון, רמ"י מדווחים אליך, בבקשה, בואו נריץ את זה.

נכון. אנחנו נבוא.

זה לא בעיית כסף. אני פעם ברבעון אצלי עושה ועדת היגוי, זו בעיה יישומית.

ולשקם כמה צריך לעלות?

עכשיו, לשקם – זה כבר יש ויכוח בין רמ"י לבין הגופים, כמה זה צריך לעלות. לזה כרגע אין כסף, וגם אין הערכה תקציבית בכלל. זו המשימה.

אז זו הבעיה העיקרית. למה אין הערכה תקציבית? מה, כמה עולה זוג מכנסיים ליתום אני יודע. מישהו נכנס פעם ל - - -

אני לא יודע.

אתה לא יודע? אז הוא אומר לו – מה זה, איך אני אגיד לך? תביא אותו, נמדוד אותו, נראה כמה הוא רחב, כמה הוא גבוה. מה זה 'מכנסיים ליתום'? אני צריך - - -

תכפיל אותו פי שלוש, וזה מה שזה יעלה.

אותו דבר פה. אתה אומר – אני לא יודע כמה. תמדדו אותו, תעריכו אותו, תוציאו מכרזים, תראו כמה זה צריך לעלות. אני לא יודע איך עושים חישוב עלויות. יש הרבה אנשים באוצר, שזה המקצוע שלהם. אנחנו כבר שנה ושנתיים שואלים – כמה זה צריך לעלות? לא קיבלנו תשובה.

כבוד היושב ראש, מתי ישיבת המעקב הבאה?

מתי שתהיה - - -

לא, לא, תגיד אתה מתי. כי אני אתחייב לך להביא הערכה עד אז.

אתה רוצה עוד במושב?

סוף המושב.

תן לי קצת זמן אבל להיערך.

אנחנו יוצאים לפגרה ב-19 ביולי.

אנחנו יוצאים לפגרה.

תחילת כנס החורף אוקטובר.

אתה יודע מה? אני נותן לכם מספיק זמן.

ספטמבר זה הכל חגים.

אם נעשה דיון בתחילת מושב החורף, יהיו לכם כבר את כל הנתונים? אני חושב שזה מספיק זמן.

אוקטובר 18.

לגבי רתמים יהיה לי. לגבי א.א. איני בטוח. אבל בכל זאת, בוא נתחייב. ואני אגיד לך – לא עמדתי. בואו נהייה רציניים. רמ"י, זו גם התחייבות שלכם, בסדר? בואו נחשוב.

רגע, אבל מה עם א.א. אשדוד?

רתמים ו-א.א. אשדוד. דקה רגע. דקה רגע.

יש שם עוד בריכות, בחומס ורתמים, מה שהיה פעם רמת חובב, שעדיין לא טופלו, וצריך במסגרת הזו לטפל בזה.

זה מנהל המחוז, שיודע את הפרטים.

כמה זה עולה? כמה זה עולה מה שהוא אמר עכשיו, חומס?

רגע, אורי, לא, סליחה רגע, את כל השאלות התקציביות תשאלו עכשיו, לצורך הפרוטוקול.

זה חלק מהעניין.

גם זה לא בסדר הדוברים.

יש לו עוד שש דקות להיות פה.

לא, זה סיכום ביני לבינו.

בסדר, אבל אני והוא, ככה, בסדר, אל תדאגי. מתנה ממני.

כן, אז כמה עולה החומס הזה? כמה צריך לשלם על זה?

ככה, מה שאנחנו עשינו, עשינו ישיבה עם רמ"י לפני מספר שבועות.

מה השם?

גידי מזור, מנהל מחוז מרכז של המשרד, אחראי על כל שיקום אתר רתמים.

בריכות לחומרים מסוכנים היו בשלב הבא, כי הם לא בערו, אז ייצבנו את האתר. ועכשיו אנחנו גם בשיקום של האתר וגם בנושא של הבריכות עשינו פגישה ראשונה עם רמ"י לפני מספר שבועות. אחד הדברים שצריך, כדי שנוכל לתת לך את המספר שאתה רוצה, זה לעשות סקר יותר מעמיק של מה יש שם בפנים, כדי לגבש את השיטה הנכונה לטיפול, שממנה אפשר יהיה לגזור גם את העלויות. בעניין הזה צריך לגייס לזה תקציב מתוך - - -

תקציב לסקר?

לא, אבל יש לך את ה-63.

רגע, מתוך ה-63 מיליון שקל, יש לנו פגישה בשבוע הבא של הוועדה, שהמנכ"ל שלנו הוא יושב ראש שלה, של אותה ועדת היגוי. אנחנו הבאנו את הסקר הזה לאישור.

סקר של א.א. אשדוד?

לא, של רתמים. סקר של הבריכות של חומרים מסוכנים, שנמצאות ליד רתמים.

של החומס עם החומרים המסוכנים. זה מה שחשוב.

ברגע שיאושר התקציב, ייצא הסקר של רמ"י לעשות את הבדיקות האלה.

מה הצפי לסיום הסקר? כמה זמן?

ואז אנחנו נוכל לדעת מה העלות.

אתם מממנים את הסקר הזה?

זה מתוך ה-63 מיליון.

זה דברים שעולים מאות אלפי שקלים.

אז אני יכול לצפות שבתחילת מושב החורף, כשנעשה דיון מעקב, תדע? הסקר כבר יהיה מוכן?

דקה. רק אם יש לנו כבר חוזה לסקר.

זהו. זה לוקח זמן.

4 חודשים.

4 חודשים?

אז זה תלוי בקצב לעשות את המכרז.

יש לכם חוזה של מישהו שיודע לעשות סקר? סליחה שאנחנו - - -

עשינו כבר סקרים באתרים האלה, לא של חומרים מסוכנים.

זה סקר קצת אחר, זהו.

זה סקר קצת שונה. אנחנו נקבל מהמשרד להגנת הסביבה ראשי פרקים לסקר.

אני רוצה רגע להפסיק, כי היועצת המשפטית רוצה לשאול את נציג האוצר שאלה פשוטה.

אני רק רוצה לברר. אנחנו מדברים פה על הכסף שהוקצב בהחלטת הממשלה על הגידור לשמירה, שזה לא מיושם.

לא מיושם. טרם יושם.

זה מה שנאמר פה, גוררים רגליים, ולא עושים את מה שהם צריכים. Sorry, זה משהו שלא אני אמרתי, אלא אמרו אחרים. ואני גם לא רואה ששלחו את הנציגים שהיו צריכים לשלוח עם האינפורמציה הנכונה לדיון. אבל מעבר לזה, אם מדברים על שיקום של שלושת האתרים ועל אגני החמצון, ששמענו שיש שם בוצה רעילה שמכילה שפכים תעשייתיים, מדובר על סכומי כסף שהם מעבר ל-63.

כן, נצטרך להבין – 1. מה זה. 2. מי היה בשטח. משרד האוצר עכשיו לא מביא מאות מיליונים לשקם כל אתר.

ברור שלא.

יכול להיות שחברה פרטית והיא צריכה, יכול להיות שרשות המים מטפלת באתר במים והיא צריכה, יכול להיות שרמ"י צריכה, ויכול להיות שקרן לניקיון עושה - - -

אורי, אנחנו רוצים רק לדעת, אחרי שאנחנו היינו פה שלוש פעמים וזה הדיון הרביעי, אם - - -

אני פה פעם שנייה. הפעם הראשונה היא לא באמת הייתה, אז אני פה פעם ראשונה.

אין בעיה. בסדר. אבל אנחנו רוצים להבין ולדעת שבאמת יושבים פה כל הגורמים מסביב לשולחן, שמבינים את המשמעות, ולאוצר יש מוכנות, בוא נגיד, לפתוח את העניין הזה, ובאמת לשים כסף על הדבר הזה.

הכל תלוי מה יהיו הסכומים, מה תהיה הסיטואציה ומי יהיו הגורמים. אם זה סכומים של 2 מיליון שקל לשריפות - - -

אולי התשובה לשאלות שעכשיו הצבת אתה תביא לנו לישיבה הבאה – מי הגורמים שיקציבו כמה ואיך, עד שיפתרו את הבעיה. לא אכפת לי איך אתה מביא את הכסף.

כי גם אם אומרים 'הגורמים', אז - - -

כבוד הרב, אני אגיד כמה זה עולה, עד הפגישה הבאה.

בסדר. אז אני חושב שזה הסיכום הטוב ביותר.

אני אמצא את הדרך להגיד כמה זה עולה. רתמים אני יודע, בוצת מט"ש אני יודע, את א.א. אני אבדוק. בסדר? ביחד עם מוטי.

בסדר. אז תהיה בקשר עם הוועדה שלנו ועם היועצת המשפטית שלנו.

אני אגיד עד לפגישה הבאה כמה זה עולה, כן.

עד לפגישה.

לא רק כמה זה עולה. גם שהאוצר יעשה לי סדר מי צריך לשלם מה, כדי שאנחנו נדע מאיפה מקבצים את הכסף.

אבל שנייה, מי שצריך לשלם מה, הרי ראינו שיש טענות כלפי עיריית אשדוד, ועיריית אשדוד מתנערת. היא אומרת למשרד להגנת הסביבה, שגם ככה יש לו הרבה מטלות והוא דל באמצעים – אני אקח עורכי דין ואני אתבע אתכם עד קץ הימים. זה דבר אחד. והמועצות האזוריות שם, וכל זה.

יש הליך משפטי.

בגלל זה יש ועדת היגוי, בראשות המנכ"ל להגנת הסביבה, שכל הגורמים יושבים שם.

כמו שעשיתם באסבסט, המדינה לקחה אחריות, עשתה פרויקט מדהים בראשות המשרד להגנת הסביבה, וניקתה את הגליל המערבי מאסבסט, ואחר כך תבעה את מי שהיה צריך לתבוע.

צריך לשכפל את המודל ששם.

ממש.

שבו אנחנו יכולנו לפנות, ואחרי זה לתבוע כפל קנס.

אחרי זה להגיש חשבונות.

זה מודל שעובד יפה.

אחרת, אתה תחכה עד ימות המשיח.

לא יקרה.

מר ובר, בבקשה. אתה ובר?

לא. אני מאשדוד.

זה אשדוד. רגע, סיימתם את העניינים התקציביים?

כן. הוא אמר שבישיבה הבאה הוא מביא לנו חשבון מפורט איפה ומה.

עוד משפט אחד ברשותך.

לא, אורי, אורי, דקה, סליחה. אני חושב שכולנו עובדים ביחד, אז אל תרגיש צד נגד צד. חשוב שבאמת נעשה דיון עם רמ"י ועם האוצר, האם אנחנו רוצים להרחיב את סמכויות זרוע הביצוע לדברים נוספים, שגורמים לזיהומים וסיכונים. כי כרגע באמת התכולה היא מצומצמת. המנגנון הוא טוב, הוא עובד מעולה. דרך אגב, במט"ש הזה רוצים לבנות יחידות דיור עכשיו של אשדוד, אז יש פה אפילו לרמ"י אינטרס. אנחנו צריכים לעשות דיון.

לתעשייה. לתעשייה.

בסדר. צודק. תעשייה זה מקור צמיחה, ממנו מקבלים ארנונה הכי גבוהה. בתור לא ראש עיר לשעבר אני אומר לך את זה. אז אנחנו צריכים באמת, אם אנחנו כבר מרחיבים את זרוע הביצוע, לעשות דיון כוללני על האם יש עוד גורמי זיהום וסיכון, שכדאי להרחיב בפעם אחת את היריעה.

אין בעיה, בסדר. נכון.

ולהיות מסוגל להגיב בסיטואציה כזאת.

אדוני יושב הראש, הבעיה, כפי שהציג המנכ"ל, היא הרבה יותר רחבה. הוא מדבר על עשרות מט"שים וכו'. אם אנחנו מדברים כרגע על המקרה הספציפי באשדוד, אנחנו לא מסכימים עם - - -

אבל רגע, המשרד להגנת הסביבה לא צריך עכשיו להתחיל לשקם את כל המט"שים במדינת ישראל.

לא, לא, אני רוצה להסביר.

יש גוף שאחראי על מט"שים, ויש משרד שאחראי על זה, ויש עירייה, ויש תאגידים.

אני מדבר על אשדוד. המשרד להגנת הסביבה הטיל בשנים האחרונות – וזה ממש עכשיו על השולחן – עיצומים כספיים גדולים בעשרות מיליונים על מפעלים באזור אשדוד, מפעלים שגורמים לאותם זיהומי אוויר ואותם נזקים לתושבי אשדוד והסביבה. הנה המקור התקציבי. קחו את הכסף הזה, את אותם עשרות מיליונים, ותפתרו לתושבי אשדוד את הבעיה.

אבל זה לא מקופת המדינה.

אבל הקנסות הם לא קנסות - - -

אבל זה בדיוק אותם אנשים שנתבעים.

תבוא לוועדת כספים לדיוני תקציב 2020 ותציע את הצעת החוק.

זה לאותם אנשים שנפגעים. אנחנו פותרים לאותם אנשים את הבעיה. תושבי אשדוד נפגעים מזיהומי אוויר מבית הזיקוק.

אבל אתם מקבלים את הארנונה.

והם גם מרוויחים מהארנונה של הנמל.

הארנונה אצלך. אתם לוקחים אחר כך – מה? – עורכי דין כדי לתבוע את המשרד להגנת הסביבה?

ורד, אפשר לחלק את הארנונה של הנמל על כל תושבי מדינת ישראל, ואז את הקנסות נשאיר בסוף.

שוב, אנחנו אלה שנפגעים, ואני חושב שיהיה נכון וצודק, שזה הכסף שיפתור בעיות אחרות.

הפלטפורמה החוקית לא מאפשרת את זה.

המשיח יגיע לפני שהקנסות ילכו להגנת הסביבה לטובת אשדוד.

אורי, בעיקרון, האזור הזה של אשדוד זה הנמל, זה תחנות הכוח, זה כל אזור התעשייה, זה האזורים המוזנחים האלה שהיו רמת חובב עם כל זה, זה בקלות הולך להיות מפרץ חיפה מספר 2, אם לא מספר 1.

והיום לפני שבועיים אושרה שכונה עוד יותר קרובה לנמל, אחרי שעשו את כל הבדיקות ושמו שם בדיקות של זיהום אוויר, ותאורה, ורעש, והכל, ומצאו שהכל בסדר, שאפשר לחיות שם.

גם את עיר הבה"דים וגם את רמת חובב.

דרך אגב, אנחנו מתנגדים לשכונה הזאת. זה יהרוג את הנמל. כי מרחקי ההפרדה של השכונה הזאת אל הנמל, לא יאפשרו לנמל להתעסק בשום חומרים מסוכנים. לא יהיה נמל אשדוד.

גם היום. לא, לא, זה גם היום. לא, זה לא בגלל השכונה.

אני יכול לסכם את הישיבה? מצדי אתה משוחרר. אני רק רוצה לסכם את הישיבה.

רגע, המחוזות עוד לא דיברו.

הם רוצים? יש לכם עוד מה להוסיף?

לא, אני עדכנתי איפה שהיה צריך.

הם אמרו מה שהם רוצים.

אני יכול לתת עוד כמה נתונים. א', סקר שהוחלט עליו, בא.א. אני מתכוון, הוחלט עליו לפני בערך שמונה חודשים, תשעה חודשים. שוב, זה מתעכב ברמ"י. אני מקווה מאוד שזה ישתחרר. אני חייב לומר, שנעשה כבר סקר לפני כמה שנים, והוא פשוט בטל, כי עברו הרבה שנים וכל הדברים השתנו. כנראה שיש שם שריפות, אבל אי אפשר בלי סקר, כדי לוודא את זה.

כמה זמן לוקח לעשות סקר?

הזמן הוא לשחרר את המכרז, וזה לא משתחרר.

זה הבעיה שלי לעשות מכרז, וזה לא במשרד שלי, דרך אגב.

מכרז על הסקר?

כן. מכרז לְסָפַּק להוציא מכרז במדינת ישראל זה קריעת ים סוף.

כמה זמן זה?

זה בין חצי שנה לשנה לעשות מכרז, אם אין לך כבר ספק מוכן לדבר הזה. עכשיו, זה לא מקובל. לכן אני הצעתי, מה שאני הולך לעשות, חברים, מה שאני אעשה, יש אצלי פגישה בשבוע הבא, מה שאני אחפש זה האם כבר יש או למשרד או לרמ"י מישהו שהוא כבר תחת התקשרות שאפשר להרחיב אותה. אם יש לי מצב כזה -- -

משהו שמעתי מכם לגבי סקר, שאתם כבר מתקדמים.

כן, כי יש כבר מישהו שיעשה סקר.

נו, אז אולי אותו סקר יהיה - - -

בדיוק. שוב, זה מה שאני אנסה לעשות, כדי לחסוך לך את החצי שנה-שנה הזאת.

אני כבר לא אהיה פה.

למה?

היא עוזבת.

היא עלתה בדרגה, אחרי 21 שנה. אני רוצה לבשר לפרוטוקול ולוועדה – פעם ראשונה ששלומית, המנהלת, אחרי 21 שנה, משאירה אותנו כצאן בלי רועה, והולכת לוועדת הקליטה, שזו ועדה סטטוטורית, ואנחנו מברכים אותה להצלחה.

תודה רבה. תודה.

אני יכול לקנא רק ביושב ראש הוועדה של ועדת הקליטה ביעילות ובענייניות ובמקצועיות. אני לא יודע, יש הרבה אנשים שאולי יבואו במקומך, אבל לא חושב שתהיה מנהלת כמו שלומית, בוועדה לפניות הציבור.

תודה.

עוד הערה אחת – יש לנו תמחיר, הערכה לפחות, לגבי פינוי בוצת המט"ש, זה משהו בסביבות 25 מיליון שקל.

לפני העדכון.

לא, אחרי העדכון. כלומר, הערכים הוחמרו במהלך השנה האחרונה, וזה צמח ל-25 מיליון שקל, במקום 17 מיליון שקל. מדברים על כמויות של בערך 50 אלף מטר קוב בוצה שנשארו שם.

והערה אחרונה שיש לנו על זה, שאנחנו באופנסיבה מאוד-מאוד רצינית כלפי כל מפעלי התעשייה שם הכבדים, כמעט שלא היה אחד, האמת היא שלא היה אחד שלא עבר הליך אכיפה, לרבות שורה של המלצות שלנו, של 2-3 היטלים כספיים, חקירה פלילית, שתי התראות על חריגות בארובה, צו 45, זה "צו עשה" לפי-גלילות ולפז"א, עיצומים כספיים כנגד יהודה פלדות, שימוע לקורנס, שימוע לאגן כימיקלים. גם נובל אנרג'י היה אצלנו בשימוע, אם כי הם הוכיחו שלאחר הקמת מתקן, שהם כבר לא מהווים, נכון להיום, מקור למפגע. לא היה כמעט מפעל שלא נכנסנו אליו ולא עשינו שם הליך, ואנחנו באמצע ההליכים הללו.

תודה רבה. רמ"י. אני לא הייתי מרגיש נוח לשבת במקומך בישיבה הקודמת ובישיבה הזאת. יש לך מה לבשר לנו מתי כן תהיה שמירה וכן יהיה גידור ברתמים?

אני זוהר נוימן, לצורך הפרוטוקול. רתמים זה לא במרחב שלנו - - -

סליחה, אני רוצה להגיד לצורך הפרוטוקול, זה גם היה בדיון הקודם – הבנו, אנחנו ווידאנו שמי שאחראי זה ישראל זכות. הבנו שהוא נמצא במילואים. שוב, זה מה שנאמר לנו.

לא, לא, הוא יושב ראש ועדה עכשיו בדרום, מחוז דרום.

זה מה שאמרו? שהוא במילואים?

כן. עכשיו, אנחנו ביקשנו, והיות שזו ישיבה רביעית, אנחנו גם העברנו רקע, וביקשנו שנציגי רמ"י יידעו לענות על השאלות. שוב, אנחנו לא מכירים את עובדי רמ"י, אבל זה לא יכול שבדיון רביעי נציגי רמ"י לא יודעים מענה ספציפי לשאלות שהם מתבקשים. אני חייבת להגיד את זה לצורך הפרוטוקול.

הם לא אשמים בזה. אנחנו פשוט, לישיבה הבאה, אני כבר מבקש שתמסרי למנהלת - - -

הם לא אשמים, אבל הם הגיעו לדיון, אז הם צריכים לדעת למה הם מגיעים.

תמסרי למנהלת הבאה, שבישיבה הבאה ראש רמ"י שיואיל בטובו לבוא לפה. איך קוראים לו?

עדיאל שומרון.

עדיאל שומרון, שיואיל לבוא עם תשובות.

הוא עושה עבודה מעולה, דרך אגב.

כן, שיבוא עם תשובות ברורות.

אז מי מרגיש את נציגי רמ"י? הם לא יודעים להגיב.

כמו שהמנכ"ל הגיע ואמר דברים ברורים, ובעזרת השם באוקטובר ייתן לנו תשובות ברורות לגבי העלויות של דברים, כך יבוא - - -

הם יודעים להתייחס למצלמות, ולגידור, ולסקר?

לא. הוא לא חייב. שיבוא עדיאל שומרון. הוא לא חייב, רמ"י חייב.

הנה, סליחה, ג'נט, רכזת הוועדה, בואי שבי רגע לפרוטוקול.

רק לגבי ישראל זכות. דיברתי עם נטלי אתמול, וכשביקשתי את ישראל זכות, היא לכן אמרה לי שהוא שולח לכאן נציגים, שאחד מהם זה הסגן שלו, שיודעים לענות על השאלות, והוא לא שולח סתם אנשים. זה מה שנאמר לי.

טוב, אני לא רוצה לעשות אי נעימות. בישיבה הבאה אנחנו נבקש את עדיאל שומרון, שיהיה פה, ושהוא יענה על כל השאלות, וגם יביא תשובות על מה הוא כבר עשה. ניתן לו כמה חודשים לעשות משהו, כי ההחלטה של הוועדה הייתה כבר מלפני שנה, שצריך לעשות את הגידור ואת המצלמות.

ויש כסף לנושא.

ויש לכם כסף לנושא, אז שיבוא ויעשה את זה.

אני רוצה לסכם את הישיבה, ברשותכם. אני רוצה לתת את הכמה חודשים עד לישיבת הוועדה הקרובה בעניין הזה, ישיבת המעקב שתהיה בתחילת מושב החורף, בעזרת השם, לברר כמה עולה ומה נעשה כדי לבצע את ההחלטה להקים גדרות ומצלמות ומכרזים, וכל מה שקשור בזה, לאתר רתמים על ידי רמ"י.

מ-2014 עד 2018 היה צריך להיות סקר לפרויקט א.א. אשדוד. עדיין לא עשו זאת. אני מקווה שהפעם המנכ"ל והמשרד להגנת הסביבה ימצאו את הדרך ליצור סקר, אולי במסגרת סקר שהם כבר עושים במקומות אחרים, להרחיב אותו גם לשאלות שיש לנו, כדי שנדע כמה צריכים לעלות העלויות של שיקום המקומות האלו, ולא רק כיבוי.

עיריית אשדוד תביא תשובות איך היא תפעל לגבי משתמשי המט"ש לטפל במפגעים. גם רמ"י וגם איגוד ערים אותו דבר כמו עיריית אשדוד.

אנחנו שמענו ורשמנו, שיש צוות היגוי לטיפול מהיר ברתמים ויישום המכרז בפועל. שוב, נאמר לנו שיש כסף בנושא הזה, אבל אין הערכה תקציבית מדויקת. נבקש לקבל הערכה תקציבית מדויקת בישיבת המעקב הבאה. לשיקום אני מדבר, לא רק לכיבוי.

אנחנו מבקשים להרחיב את זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה, שעכשיו היא מצומצמת, אני מבין, להרחיב אותה כדי להביא את התשובה לאזרחי ישראל, שפשוט ינשמו אוויר צח.

תודה רבה לכל אלו שהיו פה, ושיהיה בהצלחה, וחג שמח.

איזה חג?

ראש השנה, סוכות. אנחנו ניפגש אחרי זה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.