פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



27
ועדת הכספים
20/06/2018

הכנסת העשרים
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 1081
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ח (20 ביוני 2018), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות המס), התשע"ח-2018 (פ/5431/20), של חה"כ משה גפני, מכלוף מיקי זוהר, יפעת שאשא ביטון, רועי פולקמן, עודד פורר, יצחק וקנין – להכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיכל בירן
יצחק וקנין
מכלוף מיקי זוהר
רועי פולקמן
עודד פורר
מוסי רז
איציק שמולי

איל בן ראובן
חיים ילין
יפעת שאשא ביטון

עוזר ליועמ"ש ר"מ, משרד האוצר - ישי צבי פרלמן

אגף התקציבים, משרד האוצר - איליה כץ

מנהלת תחום תכנון וכלכלה מכס ומע"מ, משרד האוצר - נטליה מירוניצ'ב

מרכז בכיר במיסים, משרד האוצר - עאצי קוסא

עוזרת ראשית במחלקה הכלכלית, משרד המשפטים - אלישבע לסרי

מנהלת אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - קדון לואיזה בורק

יו"ר ההסתדרות במרחב גליל מערבי, ההסתדרות החדשה - אשר שמואלי

ראש עיריית נהריה - ג'קי סבג

סגן ראש העיר, עיריית נהריה - עופר אלקיים

מנכ"ל עיריית נתיבות - משה מימון

ראש מועצה מקומית כפר ורדים - סיון יחיאלי

מרכזת פורום קו עימות, מועצה מקומית כפר ורדים - ענת מינסטר

ראש מועצה אזורית מטה אשר - יורם ישראלי

ראש מועצה אזורית גליל עליון - גיורא זלץ

מרכז משק, קיבוץ עברון - פואד ליאור משה

כתב כלכלי, עיתון כלכליסט - עמרי מילמן

מוזמן/ת - חיים רואש

מוזמן/ת - יוסף שריקי

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את עיריית נתיבות - צח בורוביץ

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את המועצה האזורית עמק חפר - שגיא אהרון

שגית אפיק
שיר שפר

טמיר כהן

הילה לוי

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות המס), התשע"ח-2018 (פ/5431/20), של חה"כ משה גפני, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ רועי פולקמן, חה"כ עודד פורר, חה"כ יצחק וקנין – להכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נעסוק היום בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות המס). על החוק הזה חתומים עוד מלבדי מכלוף מיקי זוהר, יפעת שאשא ביטון, רועי פולקמן, עודד פורר ויצחק וקנין. אם היה זמן היינו מחתימים עוד ויש רבים אחרים שתומכים בעניין הזה.

לפני זה אני מבקש הודעה. נאמר לי שבעקבות הדיון שהתקיים כאן על העלאת מחיר החלב, הייתה כתבה בדה-מרקר של כתב או כתבת בשם דוברת . היא או הוא הסבירו למה כולם ביקשו להעלות את מחיר החלב. ככה אמרו לי.

אף אחד לא מבקש. יש נוסחה והסכם.

זה פקידי ממשלה, לא אנחנו.

אני לא מתווכח. אני רק אומר את מה שכתבו ורוצים את התגובה שלי.

אתה עוד קורא את מה שכתוב? אחרי כל כך הרבה שנים פה אתה עוד קורא?

לא קורא. אני רוצה שלא יישאר באוויר העניין הזה מכיוון שזה עדיין בדיונים וחשוב לנו שהדיונים יסתיימו בחיוב. הצעתי הצעת פשרה פה בוועדה שזה יעלה עכשיו ולא יעלה ביולי. כשאנחנו מדברים על יעלה, אנחנו מדברים על מספר אגורות, שהצרכן גם לא ירגיש. מנגד, יש סכנה ש-200 עובדים יפוטרו וזה היה ברור בדיון. אנחנו ועדה שבסופו של דבר אנחנו עושים את השיקול – גם אנחנו רוצים להוזיל את המחירים לצרכן, אבל אנחנו גם רוצים שהעובדים ימשיכו לעבוד ומפעלים לא ייסגרו. גם לא אגפים של מפעלים וזה עמד בסכנה הזאת.

זה לא שבוועדה היו חילוקי דעות, שמישהו מהמפלגה הזאת בעד ומישהו מהמפלגה הזאת נגד. הסבירו על כל אחד מה האינטרס שלו. נדמה לי שהאינטרס שלי זה שמפרסמים ב"יתד נאמן" – זה אינטרס, ואני לא אומר שלא – ולא מפרסמים ב"הפלס". על כל אחד אמרו סיבה למה הוא תומך בהעלאת המחירים. עם מנכ"ל תנובה דיברתי, אני חושב, רק בסוגיה הזאת בפעם הראשונה בחיים. לא דיברתי איתו בכלל. לא מכיר אותו, לא מכיר את החברה.

אתה לא מכיר את החברה?

אני מכיר את החברה, אני מכיר את המוצרים שלה, אבל שיש לי אינטרס או שיש לכל אחד מחברי הוועדה אינטרס אומר שהם מתכוונים, כנראה, למשהו אחר. כנראה שלעיתון ולכתב או לכתבת יש אינטרס.

אני חוזר על מה שאמרנו כולנו, אנחנו באמת מבקשים לכבד את ההסכם. אנחנו מוכנים לעשות פשרה. בין היתר, בין חברי הוועדה או בין חברי הכנסת שהיו בעד הייתה גם מירב בן ארי, שהיא ממפלגתו של שר האוצר. היה ברור לכולם שזה מה שצריך לעשות.

כל חברי הכנסת היו בעד.

כולם היו בעד, אבל כנראה שזה לא מונע מבעד דה-מרקר לפרסם שני עמודים על זה, שאנחנו יש לנו אינטרסים. אנחנו עם הלוביסטים. אגב, איתי לא דיברו לוביסטים.

גם בדה-מרקר יש עובדים, גם הם צריכים לעבוד.

בסדר, רק אמרתי. אני אפילו לא מתעצבן.

אנחנו עוסקים בחוק שציינתי בתחילת הישיבה. לאחר החוק של הטבות המס בחנו אותו כמה פעמים, אם צריך לעשות לו תיקונים. בסופו של דבר אנחנו מדברים על חוק. זה לא מה שהיה פעם. אני זוכר שהייתי בוועדת הכספים וכל רגע קם חבר ועדה ואמר: תוסיפו את היישוב הזה והזה. למה? כי הוא גר שם, אותו חבר ועדה. אחרי זה קם שני ואמר: אני רוצה שתוסיפו את היישוב הזה והזה כי הוא גר שם. והשלישי אמר: בגלל שהחותנת שלו גרה שם. הוסיפו לחוק.

אחד ביקש להוציא בגלל החותנת.

בקיצור, הנושא הזה של הטבות המס, אחרי שנים רבות שלא נגעו בו ולא עשו בו שום דבר מקצועי, עמד להיפסל בבג"ץ. היה ויכוח האם צריך את זה או לא צריך את זה. לדעתנו, לדעת הוועדה וגם לדעתי, החוק הזה הוא חוק קריטי מבחינת הבאת אנשים עם רמה ויכולת להשתלב בתוך היישוב, שהיא חשובה מאוד. אני משבח את שר האוצר. בשעתו, שר האוצר הסכים יחד עם ראש הממשלה להוסיף כסף ואנחנו הגדלנו את מספר היישובים שזכאים להטבות מס מ-185, נדמה לי, ל-516. זאת אומרת שמספר היישובים גדל באופן דרמטי. הבג"ץ אמר שהיות וזה לא נעשה מקצועית, צריך לפסול את זה, זה לא שוויוני. סכנת הבג"ץ ירדה ולא רק שהיא ירדה, אף אחד גם לא עתר לבג"ץ, ובצדק, מכיוון שהכול נעשה על פי קריטריונים. וגם עכשיו אנחנו מתכוונים לעשות את זה.

התברר לנו במהלך התקופה הזאת שנעשו דברים שהם קצת עיוותים וקצת דברים שהשתנו על ידי הלמ"ס.

הם נוצרו, זה לא היה בכוונה.

נכון, הם נוצרו. זאת הגדרה יותר נכונה. לא נעשה בכוונה שום דבר בגלל שאם היה נעשה בכוונה, לא הייתי הולך על פי קריטריונים אלא על פי דברים אחרים. אני אפילו בקושי יודע את הסוף של מה שהיה אז, בשעתו. התברר שאנחנו צריכים לשים יישוב עירוני בצפון שלא שמנו, אני לא רוצה לחזור על הסיבות, שהיו מקצועיות. אותו דבר גם בדרום לגבי ההשתתפות של היישוב לאור נתוני הלמ"ס שהשתנו.


אנחנו מנסים עכשיו לתקן את זה. אין פה תיקון על יישוב מסוים. אין מציאות כזאת. ברגע שהתיקון הזה מתקבל, מי שנמצא בקריטריון הזה יהיה בפנים. זאת אומרת, אם זה יעזור ליישוב אחד, זה יעזור גם לעוד כמה יישובים שנמצאים באזור. אלה יכולים להיות יישובים יהודיים ויכולים להיות יישובים ערביים. אותו דבר בנגב.

זה הנושא שעומד לדיון. שגית, את רוצה, בבקשה, להסביר מה כתוב בהצעת החוק? לא להקריא את החוק. אני רוצה לשמוע כל מי שיש לו מה לומר בעניין הזה. אנחנו ניקח כל אמירה בחשבון ונצטרך לראות אם האמירה היא באמת מקצועית ואנחנו יכולים להיעתר לה, אז בבקשה.

בהצעת החוק יש שלושה תיקונים שאני אעמוד עליהם. חוק הטבות במס מורכב ממספר קריטריונים שהם קריטריונים התחלתיים, שהם אלה שמכניסים או מוציאים מהחוק לגמרי. בין הקריטריונים האלה מספר התושבים שנמצאים ביישוב מסוים. אחד הקריטריונים שנקבע הוא שהאוכלוסייה מונה פחות מ-75,000 תושבים. המטרה הייתה לקבוע מספר תושבים כזה, שהוא לא של עיר גדולה מאוד, כי אז בעצם לא מדובר ביישוב שיש לו גם פריפריאליות מסוימת, אלא באמת מדובר בעיר גדולה שהרצון לתת לה הטבות מס היה פחות. לכן זה היה איזשהו קריטריון, שהיה בין הקריטריונים שמוציאים מתחולת החוק. קריטריונים שנוספים שיש בין הקריטריונים האלה זה אשכול 8 במדרג החברתי-כלכלי. מי שיש לו מעל 8, גם לא נכנס מלכתחילה גם מאותה הנמקה שיישובים חזקים לא צריכים בסופו של דבר ליהנות מהטבות המס, לא במסגרת הזאת.

אבל יש פה קצת בעיה, כי ההטבה היא אישית ולא יישובית. העירייה לא מקבלת הטבה. מי שמקבל את ההטבה זה התושב.

אני רוצה לחדד את זה לפורר. המטרה של החוק הזה היא לעודד הגירה חיובית ליישובים מסוימים. מה זה מסוימים? ראשית, שהם מוחלשים כי ככל שהם יותר מוחלשים אתה רוצה אנשים חזקים יותר ולכן אתה נותן שם הטבת מס, כדי שאנשים שמרוויחים כסף יבואו לגור שם. מצד שני, ככל שהיישוב עשיר יותר, אתה פחות רוצה לתת שם הטבה. ברגע שהמצב הסוציו-אקונומי גבוה זה אומר שהתושבים מאוד מבוססים. לכן אין שום רצון לעודד לשם הגירה של אנשים.

עודד, אבל לפני שמנהלים את הדיון הזה צריך לתת לה להשלים. אנחנו נקיים את הדיון. בבקשה.

בין הקריטריונים הראשוניים האלה נקבע, כמובן, שההקמה של היישוב אושרה לפי כל דין ושהניקוד המינימלי שלו הוא 25 נקודות לפחות. הנקודות נקבעות על פי שלושה קריטריונים. הקריטריון הראשון הוא קריטריון ביטחוני, של קרבה לגבול. קרבה לגבול נקבעת לפי החלטות הממשלה: יש 2 קילומטר מגבול הצפון, 9 קילומטר מגבול הצפון. יישובים שמשתייכים לעוטף עזה, יש לגביהם חקיקה ספציפית בחוק שדרות ויישובי עוטף עזה. החקיקה הזאת מקנה להם אחוזים בהטבות המס שהם גבוהים יחסית ברוב המקרים, יותר ממה שהחוק הזה נותן ליתר היישובים.

לגבי הקריטריונים ההתחלתיים האלה, שמוציאים ומכניסים, בהצעת החוק מוצע להגדיל את מספר התושבים מ-75,000 ל-85,000 מכיוון שהמספר 75,000 נקבע למעשה לפני הרבה שנים, טרם הבג"ץ, ומאז חלו התפתחויות ביישובים. יש כוונה שיישובים בינוניים יהיו בגדר החוק הזה ולכן מוצעת כאן הגדלת מספר התושבים. זה עדיין לא מכניס אף אחד מהיישובים הגדולים לתחולת החוק כי יישובים גדולים הם מעל 100,000 תושבים והרבה יותר מזה.

המסלול האחד הוא 7%, המסלול השני הוא הטבה בשיעור של 10% והמסלול השלישי הוא הטבה בשיעור של 12%. מדובר באחוזים שבאופן יחסי הם נמוכים יותר מהאחוזים שהיו בחקיקה שיכלה להיפסל על ידי בית המשפט העליון. כדי לעודד יישובים מסוימים ולהגדיל להם את ההטבה נקבעו הוראות מיוחדות ביחס למספר סוגי יישובים. אחד היישובים האלה הוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון.
בסך הכול החקיקה הזאת נועדה גם להתמודד עם השיקולים הביטחוניים ולכן נקבעה תוספת ליישוב עירוני שנמצא באשכול 6 ומטה במדרג החברתי-כלכלי ושדירות המגורים שלו נמצאות בתוך קו העימות, בתוך 2 הקילומטרים.

הוועדה לא התייחסה לקו עימות של 9 קילומטר במסגרת היישובים האלה. מצד שני, לגבי יישובים בדרום כן נקבע שיישוב עירוני בדרום, גם הוא יהיה זכאי לתוספת של 6% בהטבת המס שלו. לכן, בהצעה הזאת בעצם יש רצון לתקן את העיוות הזה שנוצר, שישנם יישובים בצפון שנמצאים בין 2 קילומטר לבין 9 קילומטר, זאת אומרת יישובים שהם עדיין סמוכי גבול, גם אם הם לא נמצאים ב-2 קילומטר של קו העימות, אבל הם יישובים עירוניים שהסביבה נהנית מהם. יש כאן הצעה להוסיף ביחס אליהם תוספת של 2%.

אמרת רק עירוניים?

כן. אני מדברת רק על עירוניים וסוציו-אקונומיים מתחת ל-6, בדיוק כמו שיש ביחס ל-2 קילומטר. אין סיבה להפלות לטובה את ה-9 קילומטר ביחס ל-2 הקילומטר. ההטבה היא גם הטבה נמוכה יותר, היא של 2% ולא של 6% כמו שיש לצמודי הגבול. זאת התוספת ביחס לצפון.

כשנחקק החוק היו קריטריונים מסוימים שלפיהם הלמ"ס חישב את המדדים, את המדד הפריפריאלי ואת המדד החברתי-כלכלי. לאחר החוק, גם בגלל שינוי שהוועדה דרשה וביקשה מהלמ"ס – השינוי דיבר על כך שמעתה לא עושים מדד חברתי וכלכלי למועצה שלמה וכל היישובים שבה, לא משנה מה המדרג החברתי-כלכלי האישי של אותו יישוב, כולם יקבלו את המדד שנמדד על ידי הלמ"ס – שהמדדים ייקבעו פר יישוב.

פר מושב.

מושב או קיבוץ. זה יישוב.

כן, יישוב. לא המועצה כולה. כתוצאה מזה הלמ"ס עשה שינוי בדרך שבה הוא בוחן את הדברים ונעשה שינוי בעיקר לגבי המדד הפריפריאלי. אפשר יהיה לשמוע אחר כך את לואיזה מהלמ"ס, איך הם עשו את התיקון הזה. כתוצאה מהתיקון הזה קיבלנו פניות וראינו שנוצר איזשהו עיוות ביחס למדדים שאנחנו התבססנו עליהם בזמן שהבאנו את המתווה. לכן יש פה הצעה לתיקון קטן יחסית, והיא הצעה ביחס לניקוד שהם מקבלים במדד הפריפריאלי כדי לתקן את העיוות שנוצר.

מאה אחוז, תודה רבה. חיים ילין, בבקשה. אני רק מבקש מכל הדוברים, אם אפשר בקצרה.

כבוד היושב-ראש, תודה. אני חושב שהחוק הזה הוא טוב, אבל צריך לדעת שהיום מסתכלים על כל חקיקה במיסוי בהשלכות רוחב שלפעמים אני ממש מודאג מהן. יושבים עם סרגל ומודדים לנו כמה מודדים אנחנו נמצאים מהגבול ולאן כל אחד הולך. זה לא טוב. הסוגיה של מועצות אזוריות היא סוגיה מאוד בעייתית, לעומת העירוניות. אני אתן לכם דוגמה קלאסית שקורית היום בדרום. ראש עיר רוצה להגדיל קו כחול של עיר, כדי שהיישוב שלו ייכנס 7 קילומטר, למרות שהיישוב שלו נמצא 20 קילומטר מהגבול. אבל אם הוא מצליח את השפיץ של הקו הכחול ולבנות בית בתוך ה-7 קילומטר, כל היישוב שלו יהיה בעוטף עזה. כולו. יש משהו שהוא הזוי.

אני אתן את הדוגמה של אשקלון כדי שאחרי זה נבין מה זה מועצה אזורית. אזור התעשייה של אשקלון נמצא 7.5 קילומטרים מהגבול. אני אומר לכם דוגרי – בעוטף עזה קבעו 7 קילומטרים ולא 9 כמו בצפון כדי שאשקלון לא ייכנס לשם. זה ידוע לכולם. כי אשקלון זאת עיר שמתחילה 7.5 קילומטר מהגבול.

שדרות ועוטף עזה לא בחוק הזה.

אני מסביר את העיקרון.

בטח, בטח, בטח. אתה חייב להסביר. רק תקדים ותאמר שאתה מדבר על החוק שאתה העברת פה בוועדה ובמליאה – עוטף עזה.

תכף אני אתן לך את התודה, גפני. לא העברתי שום דבר בלעדיך.

7.5 קילומטר זה הבית הראשון באשקלון. הבית האחרון מסתיים בערך ב-20 קילומטר. כמעט מגיע לגבול אשדוד. מועצה אזורית נחתכת, לא כמו עיר. ולכן נקבע בחקיקה שמועצה אזורית, שלפחות 50% מהיישובים שלה נמצאים בקו עימות, מקבלת את הטבות המס. מה עוד נקבע? שהיא לא מקבלת את אותן הטבות מס כמו הקו הקדמי אלא באותו דירוג שנעשה. היום הם לא מקבלים. היום, בחקיקה החדשה – לא בחוק הזה בכלל – מורידים את ה-50%. שגית, את יודעת את זה.

אתה מדבר על החלטת ממשלה. אני אגיד כדי שנבין, יש החלטת ממשלה חדשה שקובעת ביחס לחוק אזורי עדיפות לאומית. היא קובעת ש-50% מיישובים שנמצאים במועצה מסוימת, אם יש להם זכאות לעדיפות לאומית או להטבות מסוג אחר לצורך העניין, ההטבות האלה לא יחולו על ה-50% הנוספים. זאת אומרת שיש ביטול של ההוראה שאנחנו הכנסנו כאן לחוק, הוראת שעה. חוק אזורי עדיפות לאומית הוא לא חוק שהוועדה מיישמת. הוא חוק שנקבע על פי החלטות הממשלה.

כדי שהמועצות האזוריות לא ייפגעו, מה שאני מבקש זה להכניס לתוך החקיקה הזאת את ה-50%. זה הכול.

50% בחקיקה הזאת ביחס להטבות המס נמצאים. הם נמצאים כהוראת שעה.

עד סוף השנה הבאה.

נכון, זה עד 2019, אבל אי אפשר כל שנה.

אפשר, אפשר. לא תהיה ברירה.

אתה יודע שאני בעדך ואני רוצה להגיד לך נקודה חשובה. פה זה מדייק את הדברים. למה? כי הם אומרים: אנחנו מתייחסים פר יישוב. אין מצב שיש יישוב שנמצא בכל הקריטריונים שאתה הצגת ולא יהיה בתוך המפה.

שנייה, תני לו רק להשלים משפט אחרון. מה אתה מבקש? התחלת להגיד והפריעו לך.

אני מבקש שמועצה אזורית, שמעל 50% מהיישובים שלה נמצאים בקו עימות, ובעקבות אותה חקיקה ה-50% הנותרים יכולים לצאת, שכל המועצה תיכלל וגם ה-50% הנותרים יקבלו את הטבת המס.

חבר הכנסת חיים ילין, על פי החוק, מה שאמרת כלול בחוק. נקודה. אנחנו מדברים על שני חוקים נפרדים.

כהוראת שעה.

ב-2005 הייתי איתך פה וגם ב-2007 כשנקבע שקריטריון ביטחוני ייכנס לתוך החקיקה. פעם ראשונה שנכנס מרכיב ביטחוני. אחרי זה הלכנו עם עוטף עזה ביחד איתך.

אתה לא הולך לחזור עכשיו על כל החוק הזה. כבר אין לי כוח לזה. באמת. תסבירי לו, בבקשה.

הסיבה שזה נכנס כהוראת שעה היא מכיוון שבשנתיים הראשונות של החוק, בעת שחוקקנו אותו, הלמ"ס חישב את המדד הפריפריאלי והחברתי-כלכלי ביחס לכל המועצה. ואז עלו פה טענות, שגם אתה העלית אותן, שאם בודקים את בית המועצה ולפי זה נותנים לעשרות יישובים שחלקם נמצאים בדרום וחלקם נמצאים במרכז, זה לא בסדר. הלמ"ס בודק היום פר יישוב. כל יישוב מקבל את מה שהוא זכאי לו, ולכן אין עוד הצדקה להוראה מהסוג הזה. ואי אפשר להפוך את הוראת השעה להוראת קבע בחוק הזה. זה שונה מעט מאזורי עדיפות לאומית – אני מסכימה – כי באזורי עדיפות לאומית, ההטבות הן שונות. אבל לעניין החוק הזה, אי אפשר להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.

אנחנו, כלומר הכנסת וכנראה הוועדה, ברגע שייגמרו הוראות השעה, נצטרך לבדוק את כל הדברים. אני מזהיר את ראשי המועצות ואני מזהיר אותנו, חברי הכנסת – המפה עלולה להשתנות. אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה וזה לא שלא נידרש לחוק הזה שוב. נידרש ועוד איך, שלא תהיה טעות. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

תודה, אדוני. ראשית, אני הייתי שמח אם היינו יכולים לא להידרש לו שוב ואולי לנצל את העובדה שפותחים את הנושא הזה, וטוב שפותחים אותו. אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון חשוב והצעת החוק הזו, שגם אני חתום עליה, והוא יכול לתת פתרון ליישובים כמו נהריה. אני חושב שצריך לתת פתרון ליישובים כמו נתיבות.

אבל צריך לשים לב שכאשר פותחים, לתקן עוד כמה דברים וזה קצת בהמשך לדברים שאמרת. אין מה לעשות, צריך ללכת מן הפרט אל הכלל. צריך לתת דוגמה פרטנית כדי להבין מה צריך לפתור. הרי לא ייתכן שיישוב כפרי שנמצא צמוד לאותה רשות, קרוב יותר לגבול משכונות אחרות של אותה רשות, יהיה מופלה לרעה בהטבה שלו. הרי חייבים לפתור את זה. אין מצב שבו קבוצה מסוימת של תושבים, שלצורך העניין יכולה להיות שכונה באותה עיר.

אבל המטרה היא להעביר אותם לרשויות מקומיות ולא ליישובים.

אני מבקש שירשמו כדי לבדוק אם זה אפשרי לתקן את זה. אני לא נגד שום דבר, אבל אני לא יכול שכל אחד מדבר.

אני בהחלט חושב שאנחנו יכולים להכניס לפה תיקון.

ברור. אנחנו קיבלנו פניות בעניין הזה.

אנחנו יכולים להכניס לכאן תיקון שאם יישוב כפרי, לפחות 25% ממנו או 30% ממנו צמודי דופן, הוא ייחשב כחלק מהיישוב.

שנית, אדוני, צריך לקחת בחשבון גם מה הן ההנחיות הביטחוניות. נתנו פה איזושהי מגמה לביטחון ולא יכול להיות שמצד אחד הצבא ומערכת הביטחון רואים יישובים מסוימים כנכנסים לתוך העניין, כמו גונן וכמו להבות הבשן, שהם בתוך העניין, ומצד שני נגיד: לא, הם בחוץ. צריך להבין מה המשמעות שהם בתוך העניין – הם צריכים הוצאות ייחודיות להם, שנדרשות על ידי מערכת הביטחון. אם אני אזרח – עכשיו אנחנו מדברים על הטבה לאזרח – ואני בונה את ביתי בגונן, אני צריך לבנות ממ"ד מיוחד שעולה יותר. על הבסיס הזה אנחנו בהחלט צריכים לתת את הפתרון ואני חושב שזאת ההזדמנות לפתור את זה. אני אגיד לך יותר מזה, שאם אנחנו לא נפתור את זה כאן, החוק הזה יכול גם לא לעמוד בבג"ץ אם מישהו מהיישובים האלה יפנה ויגיד: סליחה, אני גר באותו מקום, אני קרוב לגבול יותר ממנו, הוא יותר רחוק ממני ואני לא מקבל.

יפעת שאשא ביטון. אני מבקש בקצרה להגיד על מה מדברים ספציפית.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני אשתדל מאוד. חשוב לי להעלות שתי נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה היא שכולנו צריכים לזכור למה בכלל נולדו הטבות המס. הטבות המס נולדו קודם כל בגלל ההיבט הביטחוני. בגלל העניין של יישובים שיושבים על הגבול ונמצאים בטווח של מי משכנינו.

וחוסכים הוצאות ביטחון כשהם יושבים שם.

חברים, הטבות המס מקדמת דנן נולדו בגלל יישובי קו עימות. כמי שבאה מיישוב קו עימות והוריה נהנו מהטבות המס, כי זה עוד כשהייתי קטנה – שתבין כמה אחורה אנחנו מדברים – הסיפור הזה נולד בגלל הנושא הביטחוני. מה שקרה בתיקון של בג"ץ, ואפשר להזכיר את זה גם לבג"ץ וגם לתהליכים העתידיים שלנו, הוא שיש עדיין יישובים שנמצאים - - -

גפני, למה אתה כועס עליי?

אני לא כועס על אף אחד. אני פשוט רוצה שכולם יגידו את דבריהם. ביקשתי מהם לפני הישיבה לרשום את כל הטענות ונראה למה אפשר להיענות ולמה אי אפשר. אנחנו לא נגד איזה יישוב או בעד איזה יישוב. אנחנו רוצים שייעשה צדק. אם אנחנו פותחים, אם אפשר לעשות את זה במסגרת ההסכמות שהיו לי גם עם משרד האוצר, נעשה. אני לא יכול שלא כולם ידברו. יש פה ראשי מועצות ואני רוצה לאפשר להם. בבקשה. אני לא כועס עליך ואחרי הישיבה אני אחייך אליך.

במפה החדשה, יישובים שנמצאים בטווח האש ממש, לא פוטנציאלית בקו האש אלא נמצאים בטווח האש ומטווחים, כמו היישובים בגליל העליון, להבות, שנמצאים ממש על הגבול וכמו כפר ורדים, שדיברנו עליהם, הם גם נמצאים במפת קו העימות של הצבא. לא אנחנו המצאנו את זה. חשוב מאוד לוודא, כבוד היושב-ראש, שכאשר אנחנו מתקנים עכשיו את העיוותים האלה, לראות שלפחות מי שהיה במפה הראשונה שלשמה קם כל הסיפור הזה, לא ייגרעו ממנו ולא ייפגעו ממנו, בטח לא בצורה דרמטית כמו שזה קורה. אני כן רוצה שאנחנו ננסה לחשוב איך אנחנו מכניסים את הפתרון גם עבורם.

תודה רבה.

את בעצם מדברת על כפר ורדים ולהבות הבשן. אלה שני טיעונים אחרים כי לכל אחד מהם זה משהו אחר.

לא. להבות הבשן זה ממש לא טיעון אחר.

הם 10 קילומטר, הם לא ב-9 קילומטר.

הם יושבים בקו האש. אם חיזבאללה יחליט לשלוח לנו אגרות ברכה, גם הם יקבלו. זה לא משהו שהוא מופרך. הם נמצאים בקו העימות והם כפופים להנחיות של הצבא. הם מקבלים הוראות ישירות מהאוגדה, זאת אומרת שהם לא שונים מאחרים, לא כמועצה. כיישוב. לכן מאוד מאוד חשוב שאנחנו נתייחס אליהם.

תודה רבה. רועי פולקמן ואחריו איציק וקנין.

אני גם בעד התיקון הנקודתי. הייתה פה איזושהי אנומליה ואנחנו רוצים לתקן אותה. אני גם אגיד התייחסות קצרה למיקי זוהר. אני מאוד בעד לתת כמה שיותר כדי לחזק את היישובים בפריפריה ולעודד את כוח המשיכה, אבל יש משהו שאני אומר בכל דיון על נושא הטבות המס ליישובים. בכל פעם שאנחנו ניגע בחוק הזה, ועוד נידרש אליו בעתיד, אני מבקש לראות האם באמת זאת לא הטבה שמגיעה לקבוצה קטנה מאוד ביישובים האלה. לרוב מכריע באוכלוסייה אין ערך בהטבה הזאת, ששווה 1.3 מיליארד שקלים.

כ-2 מיליארד.

נתנו מיליארד לאינטל. כמה אנשים נהנים מזה לעומת כמה אנשים נהנים מזה?

לא, לא נכון. זה ממש לא נכון. נהנים פי עשרות אלפים יותר, דרך אגב, כיוון שזה מושך השקעות וצמיחה כלכלית. זה לא קשור. לכן אני אומר שאני בעד שכל הכסף ופי 10 מזה יגיע לפריפריה, כולל ה-2 מיליארד האלה, כמובן. שקל מזה לא צריך ללכת למקומות אחרים, אבל אני כל פעם אומר, אדוני היושב-ראש, שצריך לראות מה קורה עם הכסף הזה. האם הוא מעודד הגירה לאותם יישובים, שמקבלים יותר? אם זאת סוגיה ביטחונית, צודקת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, וזה היה בהתחלה מגודר ליישובים מאוימים ביטחונית, שיש להם גם הוצאות מיוחדות, לתושבים וכולי. על זה אני חותם אוטומטית. ליישובים שהדיון הוא לא ביטחוני כי ההתראה אפס, ממ"דים יקרים וכל הסיפור הזה, שהיה הבסיס להטבות המס היישוביות, אם המטרה, מיקי, היא למשוך אוכלוסייה חזקה ולהשאיר אוכלוסייה חזקה בפריפריה הרחוקה ובפריפריה בכלל, אני פונה לוועדה הזאת כל פעם שהחוק הזה לבקש לדעת אם זה עובד. כי אני חושב שאם היו נותנים ליישובים 2 מיליארד שקל לתרבות, לתעסוקה, לספורט ולחינוך – באמת נותנים ולא שהכסף היה הולך למקומות אחרים – התועלת של זה למשיכת אוכלוסייה הייתה גדולה יותר.

תודה. אני מקבל את דבריך, אבל אנחנו דיברנו על זה בהצעת החוק. הראתה לי היועצת המשפטית, ואני זוכר גם שדיברנו על זה, ש"החוק קובע שתוך שלוש שנים מיום כ' בטבת התשע"ה יערוך בנק ישראל מחקר לבחינת השפעתן של הטבות המס על יישובים מוטבים ויגישו עם מסקנותיו לוועדת הכספים של הכנסת. המחקר יבחן, בין היתר, את אלה:

1. השפעות מתן ההטבות במס ליישובים על תחומי רווחה וחינוך" – מילה במילה מה שאמרת.
2. "השינוי בגודל ובאוכלוסייה ביישוב לפי פילוח של האוכלוסייה ביישובים.
3. שינויים שחלו במעמדו החברתו-כלכלי של היישוב".

מתי התחילו שלוש השנים?

ב-2016.

כמי שחיה שם את האנשים ואת החיים, יש הרבה מאוד אנשים שנשארים בקריית שמונה ולא זזים אפילו סנטימטר לקיבוצים בגלל הטבות המס. יש לזה משקל מאוד כבד.

תודה רבה. דיברנו על זה לא היום, דיברנו אז. ביקשנו שזה ייעשה וזה צריך להיעשות. החוק מחייב את בנק ישראל. חבר הכנסת יצחק וקנין.

חברים, אני מבקש שתקשיבו לי, אני אעשה לכם קצת סדר בעניינים כדי שלא נעלה על מהמורות, ואני יכול לומר את זה בגלל הניסיון הגדול. מלבד משה גפני, אף אחד לא יכול להגיד שהוא עבר את זה. אני עברתי את זה.

אני בעד החוק הזה, אני בעד לתת הטבות וצריך לומר את הדברים בכנות הכי גמורה. אמרתי את הדברים לגבי נהריה בישיבה הקודמת, למה אני חושב שהעיר הזאת צריכה לקבל את זה. מכל הסיבות שאמרתי, ולא נחזור עליהן. רבותי, כדאי שנעשה סדר. בפעם הקודמת, ב-2005-2004, נקלענו לסיטואציה דומה שבה חברי כנסת הביאו יישובים מסוימים, ספציפיים, לטבלה שלא עבדה על פי קריטריונים. פה יש לנו קריטריונים. אני אומר את האמת, יש קריטריונים, אבל הטבלה אז לא עבדה על פי קריטריונים. רצו להכניס את חצור ואת בית שאן. אני לא אזכיר עוד יישובים, לא רוצה לפגוע באף אחד.

זה לא פוגע, אבל הכניסו. נכון.

אני אמרתי באותה ישיבה: רבותיי, אני מבקש מכם, אתם נכנסים פה למבוי סתום. הדבר הזה ילך לבג"ץ ואנחנו לא נעמוד בזה. מה שאמרתי קרה אחד לאחד. בא הבג"ץ ואמר לממשלה: תסבירו לי למה היישוב הזה נכנס ולמה היישוב הזה לא נכנס ולמה זה כן נכנס.

בנינו פה איזשהו קריטריון וקבענו אמות מידה. על פי זה נקבע הדבר. אני שומע את כולכם. יושב מולי ראש מועצה אזורית מטה אשר והוא יגיד: למה את עברון לא ואת נהריה כן. יושב פה חברי מהגליל העליון, גיורא זלץ. חברים, הוא יגיד, למה להבות הבשן? זה כן 9 קילומטר? יישוב ביטחוני או לא ביטחוני? מה המצב בדיוק?

אני בעד שנעביר את החקיקה, אבל מאחר וזה כרגע רק בקריאה ראשונה, אדוני היושב-ראש, אני מציע הצעה. שלא נעלה על איזו מהמורה והדבר הזה יגיע לבג"ץ, והוא יגיע לבג"ץ אם לא נעשה סדר. דעתי שלי להקים צוות בתוך הוועדה, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, יחד עם היועצת המשפטית ויחד עם רשות המסים וננסה לפתור את הבעיה הנקודתית. יש פה בעיות שלא ייגמרו. אנחנו נגמור את החקיקה הזאת ונגיע לבג"ץ. ובג"ץ יתקע את כל העסק. הוא לא יבטל את מה שכבר קבענו בחקיקה הקודמת, אבל הוא יתקע אותה. אני אומר לכם את זה באחריות. אני חושש מאוד ממה שאני רואה פה.

לכן, אני קודם כל בעד החקיקה. נעביר אותה בקריאה ראשונה ולמצוא איזה פתרון. להערכתי, אם יחסרו כמה מיליונים, נמצא אותם, אני ואתה, אדוני.

תודה רבה. מוסי רז, בבקשה.

ראשית, החוק הזה הוא חוק טוב. אני רוצה להזכיר את המטרה של החוקים האלה, שהיא אף פעם לא הייתה רק ביטחונית. לו היא הייתה רק ביטחונית, היא הייתה הולכת על קו גאוגרפי. היו בה גם שיקולים חברתיים, כאלה ואחרים. בעבר גם שיקולים פסולים לחלוטין, צריך להגיד. עושים את זה עשרות שנים.

אני בעד זה, אבל בכל דבר טוב יש גם חסרונות. החיסרון הוא, כמובן, שהחוק הזה לא רלוונטי לרוב האוכלוסייה היותר מוחלשת. היא לא נהנית מההטבות האלה ואנחנו צריכים למצוא בעתיד דרכים לעזור גם לאוכלוסייה כזאת. אולי יכולת הניידות שלה יותר קטנה, אולי היא לא תברח, אבל עדיין צריך לעזור לה.

בגלל זה היא נהנית. אז יש יישוב שהוא הרבה יותר מגוון.

השאלה היא מה המהות. המהות פה היא מהות ביטחונית ולא מהות כלכלית.

רבותיי, מוסי צודק אבל לא נתווכח על זה.

יפעת, זה לא נכון. החוק הזה יש לו מהות חברתית, לא רק מהות ביטחונית.

כן, בגלגול החדש שלו.

כן. בגלגול החדש שלו רצינו לעודד הגירה של תושבים חזקים למקומות מוחלשים.

אבל אני רוצה להזכיר לכם שאם אנחנו לא היינו חזקים שם בקו האש – נהריה, קריית שמונה וכל היישובים והקיבוצים שם – לא היה לנו בכלל - - -

ככל שאתה יישוב יותר מוחלש, ככה ההטבה שלך יותר גדולה.

אבל זה לא נולד שם. אם לא אנחנו, זה לא היה על השולחן בכלל.

חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, אני אתן לך אחרי זה להתבטא, בסדר? מוסי, בבקשה. מה שאתה אומר זה נכון.

ברור שמה שאני אומר זה נכון. היו הפליות מוצדקות או לא מוצדקות על רקע חברתי. היה גם על רקע אתני, אבל נעזוב את זה.

אני קודם כל חושב שההצעה של חבר הכנסת וקנין נכונה, שאנחנו צריכים להקים איזושהי ועדת משנה שתטפל בזה. אני מוצא את עצמי גם תומך מאוד בדברים שאמר חבר הכנסת פורר. אני אבדוק את עצמי אם אני בסדר. אני רוצה להדגיש שני דברים: הנושא של יישובים שצמודים ליישובים עירוניים. ברור שלא באנו ליצור אבסורדים. דבר שני, הזכרת את להבות הבשן וגונן. אני לא אדבר על קיבוצים ספציפיים, אבל צריך למצוא איזושהי דרך לכאלה שניזוקו בעבר, להחזיר להם את מה שהם הפסידו.

תודה רבה. מיכל בירן.

אני מעדיפה לשמוע קודם את ראשי המועצות ולדבר אחר כך.

איל, אתה רוצה לדבר? דבר בקצרה כי אני רוצה לתת לראשי המועצות.

אני רוצה להציע לדיון מספר הנחות עבודה. האחת, החוק הזה הוא חוק טוב, הוא חוק חשוב, אבל אנחנו נצטרך לעשות בו תיקונים. לאנשים הוא חשוב ואני אומר לכם את זה מהתושבים. יש אנשים שאומרים: אנחנו נעבור מפה לפה. זה קורה ביישובים וצריך להבין את זה.

הדבר השני, שצריך לחזק את יישובי קו העימות. אני אומר פה בקשר להערה של מיקי. עירוניים, קיבוצים ומושבים – את כולם. אלה שבקווי עימות, אם אנחנו רוצים שיבואו לשם אנשים, אנחנו צריכים לחזק את היישובים האלה ואין פה הבחנה.

עוד הנחה אחת שכדאי לעשות היא שלא נכון להחליש יישובים חזקים. אסור לעשות את זה. לא נכון לעשות את זה. אני חושב שהצעתו של איציק וקנין היא הצעה נכונה כי היא עומדת בקריטריון שנתקן את מה שצריך לתקן עכשיו ולא נצטרך להמשיך לרדוף אחרי הזה שלנו. בואו ניקח צוות קטן שיישב, נתחום אותו בזמן. תגיד לו: תוך חודש תביא מענה, תן לנו תשובות לדברים האלה.

אני חושב שדברים שברור שצריך לתקן הוא יישובים שצמודים ליישובים עירוניים בצמידות כזאת. אנחנו כולנו נותנים לדוגמה את עברון כי עברון הוא שכונה של נהריה. לכן, לא נכון לעשות את ההבחנה הזאת. אני אומר לכם כאיש ביטחון, שלמדתי את העסק הזה וראיתי את הנייר של אלוף פיקוד הצפון. רבותיי, האויב שלנו לא עושה את ההבחנות המדויקות האלה של 9 קילומטר או 9.2 קילומטר. היריב שלנו במערכה הבאה לא יעשה הבדל ברמת האש ובכמות האש בין קיבוץ שניר-דן לבין קיבוץ להבות הבשן או גונן. הם לא עושים את ההבחנה הזאת. זאת הבחנה שלנו ולכן את זה צריך לתקן. יישובים, כמו גונן ולהבות, שמערכת הביטחון אומרת שהם צריכים לקבל את כל ההטבות הביטחוניות, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. לגבי ההבחנות של 9 קילומטר או 9.2 קילומטר, בשביל זה צוות כזה צריך לעבוד ולהביא לנו מסקנות מאוד מאוד ברורות.

גם לגבי המועצות האזוריות, אני מציע להידרש לעניין הזה. לא סביר שבמועצה אזורית יישובים יקבלו X ויישובים יקבלו Y. לכן את התיקונים האלה חייבים לעשות ואני ממליץ מאוד לקבל את המלצתו של וקנין ולעשות את העבודה הזאת.

תודה רבה. גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון.

אני רוצה קודם כל לנצל את ההזדמנות הזאת ולשלוח מפה חיבוק לתושבים של עוטף עזה ולהגיד מילה טובה מאוד למנהיגות של עוטף עזה, שמצליחים להתנהל ולנהל את היישובים גם בעת הזאת.

אני מברך על הישיבה. אני חושב שככל שאפשר לעזור ליישובים כמו נהריה, זה נכון וחשוב.

אני רוצה לתת שני דגשים בדיוק לנושאים שחבר הכנסת וקנין ואחרים דיברו עליהם. למען הגילוי הנאות, אני ראש המועצה גליל עליון ושני היישובים שדובר עליהם כל כך הרבה פה, גונן ולהבות, הם במועצה שלי. אני שמח שהם עולים גם בתור דוגמה כי יש שם עיוות שאכן צריך לתקן.

אני רוצה לומר שביטחון הוא נושא אחד שעליו אני חושב שיש פה קונצנזוס, שצריך לתת לו פתרון. בשביל לתמרץ אנשים לבוא ולגור ב-20-15 קילומטר שסמוכים לגבול, צריך לתמרץ אותם. אני רוצה גם להתייחס, כבוד היושב-ראש, לנושא החברתי כי הוא חשוב. יש הבדל בין תל אביב לצפון ולדרום, והוא קשור לרמת שירותי הבריאות, לתחבורה הציבורית, למשכורות יותר נמוכות, ליוקר מחיה – הסניף של רמי לוי בקריית שמונה הוא הסניף הכי יקר של רמי לוי בארץ.

לכן, כשעושים את הדיון שחבר הכנסת וקנין מוביל אליו, אני חושב שיש שני קריטריונים שהם יותר משמעותיים מכל הקריטריונים האחרים. האחד הוא הקרבה לגבול. לייצר פס מסוים – 20-15 קילומטר מהגבול, שזה הפס שמקבל הטבות. הקריטריון השני המשמעותי הוא המרחק מתל אביב בשביל לצמצם את הפערים ביוקר המחיה.

תדגיש שזה המדד הפריפריאלי ולא החברתי.

זה מה שאני רוצה לומר עכשיו. תודה רבה, יפעת. חשוב לומר בדיוק את מה שיפעת הדגישה. הסוציו-אקונומי יש לו משמעות נמוכה מאוד במשקלים ולא צריך לתת לו כל כך הרבה משקל. המשקל החשוב הוא המרחק מתל אביב והקרבה אל הגבול. ככל שנשכיל לתת משקל גדול יותר לאותה רצועה של 20-15 קילומטר מהגבול, ולא צריך להפריד את זה בין היושבים בתוך הרצועה, ולמרחק מתל אביב, זה ישיג את המטרה שלו לצמצם את הפערים ביוקר המחיה ולאפשר לאנשים שמוכנים ורוצים, כמו שאמר חבר הכנסת פורר, לשבת על הגבול ולחסוך הוצאות אחרות בזה, לאפשר להם לחיות שם בכבוד. תודה רבה.

ואנחנו צריכים לעל הגבול אוכלוסייה חזקה. צריך להגיד את זה.

תודה רבה. יורם ישראלי. אני מבקש להדגיש שאתה ראש המועצה האזורית מטה אשר. אנחנו הרי נמשיך את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית ואני כנראה אקבל את ההצעה לאשר ככה ולהמשיך את הדיונים, אני חושש מבג"ץ. לכן, כשאתה וכולם אומרים את השם שלכם, תאמרו גם מהיכן אתם.

אני ראש המועצה האזורית מטה אשר.

כמה חוקים בג"ץ פסל לך?

הוא פסל את מה שהכי חשוב לי.

לך הוא פסל חוקים?

את הכי חשוב.

אגב, גפני, אני רוצה לתקן. את מיסוי דירה שלישית אני לוקח על עצמי.

מאה אחוז, שיהיה לך לבריאות.

אני אחראי.

אני רוצה להגיד, ואני לא מתכוון לאף אחד. אני מתכוון לכולם. החישובים שלי עם בג"ץ הם חישובים בנושאים ערכיים, מצפוניים וכולי, אבל אני רוצה שחקיקה שיוצאת מפה שהיא חקיקה עקרונית, טכנית, אזרחית וכל מה שנלווה לעניין הזה, יהיה חוק שעומד בבג"ץ.
אנחנו לא נפלנו בבג"ץ עם חקיקות רבות שעשינו. הדבר היחיד היה מיסוי על דירה שלישית, שזה בולט, ואני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. מיקי זוהר לוקח היום קרדיט על הכול, אבל בסדר. אני רוצה שהדברים יהיו מסודרים.

אני אפתח ואומר שמהיום הראשון שכבוד היושב-ראש לקח על עצמו את המשימה, עד שבסלנג אצלנו אנחנו קוראים לחוק הטבות המס חוק גפני.

והוועדה.

אם הוא לא היה עושה את זה, אף אחד לא היה עושה את זה. הממשלה התברברה שמונה שנים.

אני הייתי משוכנע שעיר המחוז הגדולה שלנו, בראשותו של ג'קי ידידי, צריכה לקבל את הטבת המס הגבוהה ביותר כדי למשוך תושבים אליה. אף על פי שמי שיבוא יום אחד לחיות באזור שלנו, יראה שאין נדידה מנהריה ליישובי הסביבה ולהפך. בני יישובי הסביבה בונים את ביתם ויישובים וכמעט אין השפעה הדדית שם.

כשדיברתי עם שר האוצר על נהריה, לא היה דיון בינינו על העניין הזה. סברנו באופן חד-משמעי שצריך לתקן את העניין. אבל אנחנו לא יכולים לתקן את נהריה. אנחנו לא יכולים לכתוב בחוק נהריה. זה ישפיע על עוד כמה יישובים ושלא תהיה טעות.

אני אשלים את העניין בקצרה. לכן, כשראיתי שאנחנו הולכים ליפול בגדול – כי זה מה שקרה – בין המעמד הביטחוני שנתן לכולנו אותן הטבות מס גדולות באזור הגליל המערבי, לבין מה שהולך לקרות בחוק שאתה מוביל כתוצאה מכך שרוצים להכניס שיקולים נוספים שיעמדו גם בבג"ץ, וגם הנושא של משיכת תושבים, באתי לידידי ג'קי ואמרתי לו: בוא נלך ביחד ונילחם על האינטרסים שהיום מגיעים פה לשולחן אף על פי שהם לא כתובים. ג'קי אמר לי: יורם, עזוב אותך. חכה לקטיושה הראשונה והכול יסתדר. בסדר, אבל הכול לא יסתדר כי החוק הבשיל, למזלנו, לפני הקטיושות.

מה אתה מבקש?

בכל הוויכוחים, כשרצינו להשחיל את הנושא הביטחוני, אמרה לי נטליה: תפסיקו עם הנושא הביטחוני. יש יישובים הרבה יותר בעייתיים מקו הצפון. גפני אמר כל הזמן: חבר'ה, נגמר הנושא שכל אחד מושך. יש קריטריונים וצריכים להיצמד אליהם. היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מחדדים את הקריטריונים. החידוד הזה יביא לתיקון עוול שנעשה לנהריה ונהריה תקבל את מה שמגיע לה. בנושא של הקריטריונים, ואני מסכים למה שאמר איציק, בעיה לא נתפסת. אם תראה את התצ"א, לא תדע מי תושב נהריה ומי תושב עברון. עברון – 3 מיליון שקל הפסד תשלום מס נוסף בגין החוק שהתקבל. זה המצב היום בעברון. הם היום משלמים 3 מיליון שקל מס יותר ממה שהם שילמו לפני שנתיים. גדר, אפילו לא תלתלית, גדר רשת מפרידה בין אוסישקין לבין בתי עברון. בתים שלא בנויים על אדמה של עברון. לכן צריך לפתור את הבעיה.

תודה רבה. סיון יחיאלי.

אני ראש המועצה המקומית כפר ורדים, יושב-ראש יישובי קו עימות. אני רוצה להתייחס לשלושה דברים. קודם כל, אנחנו חושבים שנהריה צריכה לקבל תיקון, אבל התיקון הזה לא טוב. למה הוא לא טוב? כי בעינינו כל הסיפור הזה יוצר כל הזמן הפרד ומשול באזור. זה לא יכול להיות. אני מציע פעם אחר פעם ואני מציע גם היום. צריך לקבוע שיישובי קו עימות מקבלים רצפה. קובעים להם רצפה ואז הם מקבלים אותו הדבר וגמרנו עם הדבר הזה של לנסות לדייק עוד פעם ועוד פעם. וכל פעם נוצר הפרד ומשול, שזה משגע את האוכלוסייה. כל אחד חושב שבסוף זה רק מאבק פוליטי ואני חושב שמאחורי הוועדה הזאת עומד לא רק מאבק פוליטי אלא עומד גם עניין ערכי. אז אם העניין הערכי עומד, אני מבקש מכם שתקבעו רצפה ואז מעלות ונהריה מקבלות אותו דבר, וכל שאר הדיוק כבר לא רלוונטי כי קבענו שקו עימות מקבל את מה שהוא מקבל.

לעניין הזה אני רוצה להגיד לכם שאני לא יכול לראות בעין את המצב הזה שאתה הולך היום לזרעית – תושב זרעית יושב בתדריך ביטחוני ומקבל מאלוף הפיקוד את התדריך. גם כך תושב מנרה או חניתה. הם עומדים בקו הראשון שבראשון והחיזבאללה מסתכל להם בלבן של העיניים. ולא יכול להיות שאנחנו נייצר היום מצב שאומר שיישוב עירוני יש לו עדיפות עליהם כי להם יש עדיפות ראשונה. הם יישובים צמודי גדר, אבל הם לא עירוניים. אני אומר לכם שהדבר הזה הוא עוול ערכי שלא יכול להיות. אלה היישובים הכי מאוימים במדינת ישראל.

סיון, בוא נודה באמת שלאורך השנים, מי שספג הכי הרבה זה קריית שמונה ולא דווקא אלה שישבו על הגדר.

אני לא מנהל את הדיון הזה עכשיו. כמה זרעית מקבלת אתה יודע? חניתה כמה מקבלים?

13%.

רבי משה, אני רוצה לומר משהו. היישוב שאני גר בו נמצא 1.6 קילומטר מהגבול. זרעית על הגדר. אני מקבל יותר מזרעית. למה? כי יש לי בדואים ביישוב שמורידים לי את הסוציו-אקונומי. אני מקבל 13% והם מקבלים 12%, אם אני לא טועה.

זרעית מקבלים 11%.

לא, תיקנו את זה.

איציק, הכול ייבדק. אני מקבל את ההצעה שלך ואנחנו נראה איך עושים את זה. סיון, בבקשה.

רבותיי חברי הוועדה, ובעיקר חבר הוועדה מיקי זוהר, אני מבקש להסיר בצפון את החסם שלסוציו-אקונומי 9. הדבר הזה יוביל לבג"ץ כי בסוף שבי ציון וכפר ורדים לא שונות אחת מהשנייה וברור לגמרי שהכלל שהנמוך קובע במועצות האזוריות, בסופו של דבר הוא לא בגי"ץ בעניין של סוציו-אקונומי.

אני אומר לכם שבצפון תורידו את הסוציו-אקונומי 9. לעניין הזה אני אומר לחבר הכנסת, ידידי הטוב, מיקי זוהר, שאי אפשר להסתכל בצפון על יישובים כעל קו כחול. צריך להסתכל על האזור. האזור כולו יקרוס אם אוכלוסייה חזקה תעזוב. לכן אני אומר לכם שצריך להסתכל על כל האזור בראייה אזורית ולא בראייה מקומית.

תודה רבה. אגב, אם מורידים את סוציו-אקונומי 9, היחיד שנכנס זה כפר ורדים.

נכון.

הוא גם היחיד שיצא, גפני, ולכן זה מתקן את העיוות. הוא קיבל במשך שנים.

אני אוהב את כפר ורדים. הם בנו מקווה, חבל על הזמן. אני אוהב אותם, הלוואי והייתי יכול להכניס אותם.

הם קיבלו כל השנים וכשפתאום באו לתקן, הוציאו אותם והכניסו הרבה אחרים. והם עוגן בצפון.

לואיזה מהלמ"ס, בבקשה. אם את יכולה לומר איזה שינויים היו ומה לקחתם בחשבון. בבקשה.

המדד הקודם שאישרנו בנושא פריפריאלי היה מעודכן לשנת 2004. מאז לא עדכנו את המדד. באופן טבעי היו שינויים רבים במדינת ישראל גם בגידול האוכלוסייה, גם במקום המוניציפלי וגם בתשתיות. במדד 2004 אפילו כביש 6 לא נכנס.

עשינו מאמצים רבים כדי לאפשר בחוק זה להתייחס ליישובים. גם המדד הקודם רק התייחס לרשויות מקומיות. עשינו מדד ברמה של יישוב שגם משקף את הרמה של המועצה האזורית. אפשר להשתמש או ביישוב או במועצה האזורית, לפי הרצון. התחייבנו לעדכן את המדד פעם בחמש שנים כדי לאפשר ששינויים יבואו לידי ביטוי במדדים הבאים. את המדד החברתי-כלכלי אנחנו נעדכן כל שנתיים כי שם יש יותר תזוזות, גידול אוכלוסייה ושינויים. לכן אנחנו עומדים לעדכן את המדד עוד מעט לשנת 2015, כי האחרון מעודכן לשנת 2013.

במדד פריפריאליות נתנו משקל די גדול למרחב תל אביב. הוא נכנס בחישובים אפילו פעמיים: פעם אחת כמדד נפרד, במשקל של שליש, ופעם אחת בחישוב שמשקלל את כל האוכלוסיות בכל המרחקים בכבישים. זהו מדד נוסף שנקרא מדד נגישות. עשינו שקלול שלהם ולכן המשקל לתל אביב כן ניתן במדד שחישבנו.

מה אומר משקל לתל אביב?

המרחק מתל אביב. אני חייבת להגיד שהעבודה נעשתה על ידי ליווי של ועדת היגוי, שבה השתתפו אנשים גם מהאקדמיה, גם מרשויות מקומיות וגם ממשרדי ממשלה. בחנו את המדד מכל הכיוונים ואנחנו נעדכן אותו בעתיד תוך כדי התחשבות בנושאים נוספים שלא באו לידי ביטוי במדד הזה.
לכן אנחנו רוצים בעתיד לתת ביטוי לשינויים, במידה ויהיו שינויים גדולים בתחבורה הציבורית או בתשתיות או בגידול האוכלוסייה. להביא בחשבון במדד דברים אחרים שלא באו לידי ביטוי.

לואיזה, האם את יכולה לעמוד על ההבדל בשיטת החישוב שלכם של הקריטריונים שהשתמשתם בהם למדד פריפריאלי במדד שעשיתם ב-2004, לעומת הקריטריונים החדשים שלכם? כי המדד הפריפריאלי השתנה מאוד כתוצאה משיטת החישוב החדשה.

זאת השאלה שרצה לשאול מיקי זוהר.

לא, לחדד אותה קצת.

השינויים הם לא בשיטת החישוב. השינויים הגדולים הם קודם כל במפה המוניציפלית. אם אתם זוכרים את 2004, ואם אתם מסתכלים על מדינת ישראל היום, יש שינויים רבים. יש יישובים חדשים, יישובים שגדלו, יישובים שהתאחדו. היו הרבה שינויים במפה המוניציפלית והיו הרבה שינויים בתשתיות. בנו הרבה כבישים, בנו הרבה תחבורה ציבורית.

מיקי, בקצרה.

אנחנו לא יכולים, את משבחת את הליכוד יותר מדי.

אני לא משבחת.

לא, אל תשימי לב אליו. הוא בכלל שיבח את יהדות התורה. מיקי, אין לנו זמן. תשאל. אין תשבחות לליכוד בעניין הזה.

אנחנו מסכימים, המדינה צומחת.

גברתי, אחד הדברים שראיתי בעניין הזה, וכבר דיברתי הבוקר עם המנכ"ל, הוא שנתיבות, למשל, עלתה למדד פריפריאלי 4 לעומת אופקים שנשארה במדד פריפריאלי 3. המרחק בין נתיבות לאופקים בקו אווירי הוא קילומטרים בודדים. המרחק של נתיבות מאזור המרכז – תלוי באיזה כביש אתה נוסע – הוא יותר רחוק ובסוף, המדד הפריפריאלי יותר נמוך.

נכון, אני גרתי שם, אני יודע.

השאלה היא מה השיקול, רק המרחק מהמרכז או שיש דברים אחרים? שניהם במצב סוציו-אקונומי 3, אבל המדד הפריפריאלי באורח פלא שונה במספר 1 ביניהם. זה דבר שלא הצלחנו להבין.

אחד המדדים הוא קרבה לתל אביב אז מי שיותר קרוב למחוז תל אביב מקבל מדד יותר גבוה. המדד השני הוא מרחקים מכל יישוב לכל יישוב בשקלול של האוכלוסייה. זאת אומרת שמישהו שיש לו בסביבתו אוכלוסייה יותר גדולה, הוא יותר קרוב לפעילות כלכלית.

אופקים קרובה לבאר שבע בקו אווירי 5 קילומטר ונתיבות 30 קילומטר.

הדיון של קרבה למטרופולין, לעיר גדולה, לבאר שבע, למשל, שהיא עיר חזקה.

אופקים יותר קרובה לבאר שבע ועדיין אופקים חלשה יותר במדד הפריפריאלי.

אני גרתי באופקים והייתי קשור לנתיבות, כמובן. אני לא חושב שיש שם הבדל וזה דבר שצריך להיבחן מחדש.

אין שום הבדל. היא אמרה דבר אחד חשוב והוא שריבוי האוכלוסייה, בהתאם לקריטריונים של הלמ"ס, משדרג את המדד הפריפריאלי שלך בלי שום קשר למיקום אלא רק מעצם זה שיש יותר אוכלוסייה.

לדוגמה, ירושלים לבד והיא גדולה. היא לא פריפריאלית.

איליה מאגף התקציבים, בבקשה.

חברי הוועדה, שלום רב, עברנו על הצעת החוק ואנחנו מסכימים עם הרבה מהדברים שנאמרו פה על ידי חברי הוועדה. היושב-ראש, אתה התייחסת לכך שב-2015 נעשה תיקון של הטבת המס בעקבות הערות של בג"ץ. אכן, בעקבות התיקון שנעשה עלתה העלות של ההטבה מפחות מ-1.5 מיליארד למעל ל-2 מיליארד שקל.

לא הבנתי.

עלות הטבת המס היום היא מעל ל-2 מיליארד שקל.

כשעשינו את החוק היה מדובר שזה עולה מ-850 מיליון ל-1.3 מיליארד. על זה עשינו את החוק. מה קרה מאז?

יש הערכות מבוססות של מינהל הכנסות המדינה לגבי מה עלות הטבת המס השנתית. אפשר לבוא ולהציג אותן בצורה מפורטת לוועדה. אנחנו נשמח לבוא ולהציג.

אני מבקש שתענה לי על השאלה. אני עשיתי את החוק בהסכמה. לא אתכם, אבל עם השרים. עם ראש הממשלה ובעיקר עם שר האוצר. ואמרתי שכדי להעביר את החוק, שהוא אכן יהיה עם קריטריונים ויכניס בתוכו יישובים שצריכים להיכנס ולא יפגע ביישובים הקיימים באופן דרמטי, צריך 1.3 מיליארד שקל. אמרו לנו: מסכימים. ואני משבח את שר האוצר על זה ואני משבח את ראש הממשלה על זה. אני משבח את כולם. לא קל, אבל אני משבח.

החוק לא השתנה. לא נגענו בו. גם מה שאנחנו מדברים עכשיו הוא משהו מינורי, אבל גם הוא עוד לא קרה. עכשיו אתה בא ואומר שהסכום כמעט הוכפל.

ההערכה של מינהל הכנסות המדינה לגבי עלות הטבת המס היא סדר גודל של 2 מיליארד שקל.

הייתה לכם טעות של 700 מיליון שקל.

השינוי במדד הפריפריאלי היה דרמטי.

יש שינויים שנובעים משינויים של המדד ויש שינויים שנובעים מזה שהמדינה התפתחה מאז 2015, כשהיו ההערכות. עברו כבר שלוש שנים מאז. ברשותך, היושב-ראש, בכל מקרה, בין אם זה 1.5 מיליארד ובין אם זה 2 מיליארד שקל, הנקודה היא שיש עניין ויש חשיבות לבדוק את יעילות ההטבות, כמו שצוין פה. ולכן, לפי החוק, נקבע שבנק ישראל אמור עד ה-1 בינואר 2019 לבחון את יעילות ההטבות ולהציג אותן בוועדה. אלא מה? כמה חודשים כבר לאחר תיקון החקיקה פרסם בנק ישראל נתונים לגבי יעילות הטבות המס.

אנחנו חולקים עליהן לגמרי. אין כאן מילה אחת נכונה.

סיון, אני מבקש. מספיק יש לי בעיות בלי שאתם מתערבים. אתה לא מבין מה שהולך פה?

הם מפרסמים ניירות בירושלים.

בסדר. נגיע ל-11 ונלך כולנו לדרכנו. סיון, אני לא מסכים לזה.

אני מאחל שכל המדינה הזאת תקבל 50% מהמשכורות של בנק ישראל.

אני מבקש לומר כדלהלן. אנחנו בדקנו, אני ישבתי עם שר האוצר ובדקנו. מדובר על עלות החוק הזה, שהיא לא עלות גבוהה. אני מבין את השיטה שלכם, שאתם מגיעים לכאן פתאום – ולא אמרתם את זה קודם – אתם נותנים לי נבוט על הראש ואומרים: תדע לך שהטבות המס עולות למעלה מ-2 מיליארד שקל.

לדעתי, לפי הנומרטור הם צריכים עכשיו לעשות קיצוץ.

כן, אנחנו נדון גם בנומרטור. על כל פנים, אם הכוונה שלכם שאני לא אחוקק את החוק הזה, אני מבקש לדעת משר האוצר האם הוא חזר בו ולא לעשות את החוק הזה. נטליה, כמה עולה החוק הזה?

החוק הזה שאנחנו מדברים עליו, עלותו כ-60 מיליון.

תגיד לי, אתה אומר לה מה להגיד?

היא התבלבלה, היושב-ראש.

מי התבלבלה? אתה מבולבל.

יש שני נוסחים באתר הוועדה.

אני מציע כדלהלן: נא לקרוא את החוק. אני מבקש להצביע עליו ואני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת וקנין. אם תעבור השעה 11 לא נצביע.

בכל מקרה, אדוני, אם תרצה עוד עשר דקות-רבע שעה, אני מאשר לך.

אתה יכול?

שכחת שהוא יושב-ראש הכנסת?

אני רוצה.

אני מאשר לך.

אתה היושב-ראש היום? תגידי לי, בבקשה, כמה עולה כל סעיף.

אני אקריא ואני אגיד.

"הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות המס), התשע"ח-2018.

תיקון סעיף 11. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 11 –

1. בסעיף קטן (א) –

1. בהגדרה "יישוב מוטב", בפסקה (2), במקום "מ-75,000" יבוא "מ-85,000".

מדובר על הגדלת מספר התושבים. נטליה, אני מבינה שהעלות של זה היא 20 מיליון?

כן, 20 מיליון.

"(ב) אחרי ההגדרה "יישוב עירוני בנגב" יבוא:

"יישוב עירוני סמוך לגבול בצפון – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית המשויכת לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, המשתייכות למחוז הצפון, כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ובלבד שאינה יישוב צמוד לגבול עימות בצפון."

זו הגדרה חדשה ליישובים עירוניים שנמצאים בין 2 קילומטר ל-9 קילומטר, והם יישובים שיקבלו פה תוספת שאני תכף אקריא.

"(ג) בהגדרה "ניקוד פריפריאליות" –

1. בטור "מספר נקודות", במקום "50" יבוא "55".

כפי שהסברתי קודם, מכיוון שהיה שינוי משמעותי לגבי אופן הבדיקה של המדד הפריפריאלי, יש פה שינוי בניקוד להגדלת הניקוד כדי לבטל את העיוות שנוצר כתוצאה משינוי שיטת המדידה.

אני מדלגת על (א) כי רצית להעיר על זה. אני רוצה להקריא את (ב).

"(ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב, שהוא יישוב עירוני סמוך לגבול בצפון" – זאת ההגדרה שנתנו קודם, בין 2 קילומטר ל-9 קילומטר – "ייווסף לזיכוי למס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3) לפי העניין, לפי העניין, שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3) לפי העניין של 42,000 שקלים חדשים".
כלומר, יש פה תוספת להטבה של 2% ו-42,000. אם אני מבינה נכון, זה יחול על כ-14 יישובים והעלות של זה, נטליה, היא 32 מיליון, נכון?

כן.

זאת אומרת שיש לנו 32 ועוד 20 מיליון – זאת עלות ההצעה.

עכשיו בפסקת משנה (א) – אני חוזרת לראש העמוד.

1. בפסקת משנה (א), הסיפה החל במילים "ואולם אם היישוב" – תימחק;"

מדובר כאן בתוספת שנכנסה ביחס ליישוב עירוני בדרום, והגדילה את התקרה ב-42,000 שקלים נוספים למי שיש לו מדד חברתי-כלכלי 3 ומטה. אנחנו חשבנו שלאור השינוי שנעשה במדד הפריפריאלי אפשר להשמיט את ההטבה הזאת. אני רק רוצה לומר שאם משמיטים את זה, העלות של זה היא תוספת הכנסות של 5 מיליון, דבר שמוריד את ההצעה מ-57 מיליון ל-52 מיליון.

אני רוצה לומר משהו בעניין. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להסביר לכל היושבים סביב השולחן, שמהות החוק, בנוסף לעניינים הביטחוניים הייתה עידוד הגירה חיובית ליישובים ומניעת הגירה שלילית מיישובים. זאת אומרת, רצינו להביא לכך שהיכן שיש חולשה מסוימת ביישוב, שיגיעו לשם אוכלוסיות חזקות. לכן, גם התיקון הזה, לכל מי שחושש או חשש מעניין של בג"ץ, יש גושפנקה בהתאם לרוח החוק עוד מלכתחילה כדי לייצר מצב שיש איזון בין הרשויות. אף אחד לא יכול לחלוק על העמדה שתקבע שאם יש פער של 5% או 7% בין יישוב עירוני אחד ליישוב עירוני אחר, והפער ביניהם הוא קילומטרים בודדים במרחק, זה מקרה מעוות שצריך לתקן אותו כי זה באמת פוגע ברעיון המהותי של החוק הזה, שהוא עידוד הגירה חיובית ומניעת הגירה שלילית מיישובים.

בעניין הזה אני רוצה באמת להודות ליועצת המשפטית שגית אפיק, שעושה עבודה טובה. בעניין הזה גברתי הלכה בין הטיפות ועשתה ככל שיש ביכולתה כדי שהדבר הזה יהיה הכי מאוזן. אני מעריך את זה ומודה לך.

תודה רבה. אתה נגד החוק הזה?

לא.

כשתגיע השעה 11 אין חוק.

לגבי הסעיף של התקרה שיורדת כרגע, אני מבין את העיקרון שצריך להוריד את הסעיף הזה כדי לחסוך קצת כסף. אני לא חולק על העיקרון הזה, אבל אפשר גם להכניס אותו באופן חלקי, לא באופן מלא. אפשר לקבוע שיישוב עירוני בדרום שיש לו מספר מסוים של תושבים, נניח 30,000 תושבים, שהוא יישוב משמעותי שצריך את החיזוק הזה כדי לעודד הגירה חיובית אליו, שהוא ייכלל בתוך ההטבה הזאת. אי אפשר להוציא את הסעיף הזה לחלוטין וצריך לתת אותו אפילו בצורה חלקית.

אם אתה מהליכוד אתה מפלגת שלטון. אתה לא שם לב מה שהם עושים לי פה.

אני מבין מה שהם עושים לך.

טוב שאתה מבין.

הערכות כלכליות פיקטיביות כשיטה.

אתה הבנת מה שהם עושים עכשיו? אני לא יודע על זה. אני יושב עם שר האוצר, אנחנו קובעים את החוקים והכול בסדר. פתאום הם נופלים עכשיו עליי ואומרים לי שזה למעלה מ-2 מיליארד שקל.

אני בעד לקבל את ההצעה שלך לגבי ה-42,000.

אבל באופן חלקי.

רגע. אני בעד להשאיר את ה-42,000. אני בעד להצביע על זה לקריאה ראשונה. אני בעד ההצעה של יצחק וקנין. אנחנו לא גומרים את הדיון בקריאה הראשונה. הועלו פה טענות ונמצא את הדרך איך לבחון את מה שעלה כאן. לראות מה ניתן לתקן לקריאה השנייה והשלישית ומה העלות של זה. עכשיו הם יכולים להרוס את החוק כי הם יטענו שזה תקציבי. אני מודה שהעלות של החוק היא 52 מיליון שקל. אני מודה וזאת עובדה. הם יכולים להגיד את זה. אבל כדי שיטענו שזה תקציבי אני מודיע לכם ששום תיווך לא יעזור. אני רק רוצה לשמוע את זה משר האוצר. אם שר האוצר לא אומר שזה תקציבי, אני מביא את זה למליאה לקריאה ראשונה. נקודה. רק עם שר האוצר. הכול ניהלתי עם שר האוצר, אני גם אנהל את זה. הם מתנהגים בשיטות לא ישרות. אם היה מדובר שהם נגד החוק בגלל שהעלות היא למעלה מ-2 מיליארד שקל, היה צריך להגיד לי את זה לפני שבוע. מה אני אומר ליועצת המשפטית לעבוד כמו אני לא יודע מה, ובסוף הם נוחתים עליי עם 2 מיליארד שקל? אני יודע כל הזמן שהעלות היא 1.350 מיליארד.

ואם הם יטענו טענה שזה - - -

לא משנה. מה זה משנה? אם השר יגיד לי שזה נושא תקציבי, אני לא אביא את זה.

השר לא יגיד לך וזה לא יעצור את החקיקה.

אבל רק אם השר. אני לא רוצה לשמוע אף אחד. לא מאמין לאף אחד במשרד האוצר.

אני גאה בזה שכולם פה, כולל הליכוד, בוטחים בשר האוצר.

אני בוטח בו כל השנים. אגב, גם כשהוא היה בליכוד בטחתי בו.

מיכל, תגידי משפט.

אני מברכת בגדול על החוק ואני אצביע בעדו בהכנה לקריאה הראשונה. אני כן שמחה שיישובים כמו נהריה ונתיבות ואופקים יוכלו ליהנות ממנו. כן מטרידים אותי הקיבוצים והמושבים באזורים האלה. אני מסכימה עם מה שאמרה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שבסוף עורף חזק לא יכול להיות כזה שהיישובים בו ממש מוחלשים. צריך עוגנים חזקים כמרכזים של תרבות ותעסוקה, כי זה מחזיק את כל האזור. אני חושבת שזה אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל. תודה.

מר גפני, אפשר להגיד משהו פה?

כן. תאמר מה תפקידך.

אני יושב-ראש הגיע זמן גליל. אני מתעסק עם הטבות המס בגליל כמעט חצי שנה. אני רוצה שכמו שעשיתם לנהריה, תעשו לקיבוצים להבות הבשן וגונן. יישוב הסמוך לגבול הלבנון, בעל מדד פריפריאלי 1 או 2, מי נמצא במדד כזה? סובב אילת וסובב קריית שמונה. ואם אנחנו לוקחים את שניהם, שמרכז החיים המוכח שלהם הינו בטווח 9 קילומטר מגבול לבנון, ואינו במרחק העולה על 11 קילומטר מגבול הלבנון, הוא ייחשב כיישוב סמוך לגבול.

אני מנסה, יחד עם חברי הכנסת, למצוא את ההגדרה שאין לה השלכות רוחב על הרבה מאוד יישובים.

נרשמה הצעתך. היא תיבחן לארח הקריאה הראשונה. אנחנו בוחנים את הכול. איליה, משפט.

היושב-ראש, אני מתנצל, אבל לפי חוק יסוד: משק המדינה, הצעת חוק תקציבית היא מעל 6 מיליון שקל.

ההגדרה של הצעת חוק תקציבית היא אכן מעל 6 מיליון שקל, אם הממשלה לא מסכימה.

הממשלה לא נתנה את הסכמתה להצעת החוק.

מאה אחוז. אתה לא שר האוצר. אתה לא הממשלה.

ההצעה הזו עברה ועדת שרים? מרגע שהיא עברה ועדת שרים, הממשלה הסכימה.

אני רק חוזרת על הנוסח לפני שאתה מצביע.

"יישוב עירוני סמוך לגבול בצפון" – אני מחדדת. מדובר ביישוב שהוא בין 2 קילומטר ל-9 קילומטר בהגדרה כמו שהקראתי. יכול להיות שההגדרה לא כתובה בצורה ברורה ויכול להיות שאני אתקן אותה. פסקת משנה (א) לסיפה נשארת. כלומר, מוחקים את הסיפה של 42,000 והיא יורדת.

אני מקריאה את סעיף התחילה.

"תחילה. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח, 1 בינואר 2018."

אני ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להגיד שלעניין ביטול תוספת הזכאות ליישוב עירוני, רטרואקטיבית מבחינתנו זה מעלה קשיים משפטיים.

את ביטול התוספת אפשר לעשות החל משנת 2019, בסדר?

בסדר, תודה רבה. מי בעד אישור הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס), התשע"ח-2018, כפי שהקריאה אותה היועצת המשפטית של הוועדה? אני מודיע, לפני שאתם מצביעים, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית שאני מבקש לבחון את הדברים שנאמרו. את כולם ללא יוצא מן הכלל, גם מה שנראה שאי אפשר לעשות. לבחון את הכול ואז נדבר בינינו איך אנחנו מתגברים על העניין. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו.

הצבעה

בעד הצעת החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס), התשע"ח-2018, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה פה אחד.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.