פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
03/07/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 122
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 10:00

קמפיינים והסברה במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בשפה הערבית מעקב מיום 11.7.17 - לציון יום השפה הערבית

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר
יהודה גליק – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין
ג'מאל זחאלקה
דב חנין

ג'דען ספדי - ראש תחום מגזר לא יהודי, המשרד לבטחון פנים

סמי אבו דולה - ראש תחום חברה ערבית, מחוז צפון, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לבטחון פנים

סאלח בוקאעי - ראש תחום חברה ערבית, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לבטחון פנים

פאדיה מאסרי חלאילה - מדריכה ביחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

קרן רוט איטח - מנהלת היחידה למניעת סמים ואלכוהול, משרד החינוך

עפרה אוסטין שיפריס - אחראית שיקום ותחלואה כפולה, משרד הבריאות

רים ארשיד - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

הדס צציק - מנהלת יחידת התמכרויות ושיקום האסיר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאזן חמאדה - מדריך ביחידה לטיפול בהתמכרויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

מיעאד כיוף נאטור - דוברת המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

פאתן ג'טאס - מנהל פעילות האגודה בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

ח'אלד דגש - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

אליהו יצחק - פעיל חברתי

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר תרגומים



קמפיינים והסברה במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בשפה הערבית מעקב מיום 11.7.17 - לציון יום השפה הערבית

בוקר טוב. נעבור לנושא שלנו והוא קמפיינים למאבק בסמים, אלכוהול ועישון בחברה הערבית ובשפה הערבית, לציון יום השפה הערבית. יש לנו גם את סיכומי הדיון מהשנים הקודמות. כשיש פה משהו שכבר הופך למסורת אז אני גאה בזה, לפחות יש משהו קבוע.

המשכיות.

בדיוק, בכאוס שאנחנו חיים בו.

את שומרת מסורת.

אתה רואה? חבר הכנסת ג'בארין, אתה רוצה לפתוח במילה לפני שאנחנו עוברים להצגה?

כן, שוקראן ראיס אלאג'נה. לצערי אני לא יכול להמשיך בערבית כי אחרת אתם, לפחות חלקכם לא יבין, אז למען היעילות אני אשאר בעברית.

אז תודה ליושבת ראש הוועדה והאמת, לדעתי זה לא במקרה, שאנחנו שנה שלישית ברציפות מקיימים את הדיון בוועדה הזו, מסיבות לא כל כך משמחות, בעיקר אל מול התופעה שאני מניח שכל הנוכחים מכירים אותה, שיש ייצוג מוגבר לצערי של הצעירים הערבים בעיקר בקרב המעשנים, בקרב אולי גם צריכת סמים, חומרים מסוכנים, אלכוהול. אל מול תופעת הייצוג המוגבר יש גם את הקושי השני, או יותר ביחס אל מול משרדי הממשלה, חוסר בתקנים של אנשי מקצוע, של עובדים סוציאליים, שמלווים נוער בסיכון ונוער במצוקה ולדעתי גם היום אחת התופעות הכי מסוכנות בחברה הערבית זו תופעת האלימות הפנימית הגואה ואי אפשר לנתק בין תופעת האלימות הפנימית הגואה בחברה הערבית, שבעיקר מתפשטת בקרב הצעירים לבין הקונטקסט היותר רחב, של נוער בסיכון והיעדר משאבים וכו'.

אני גם רוצה להצביע על נקודה חשובה כאן. בקבוצת הגיל בין 18 עד 21, זו קבוצת גיל מאוד בעייתית כמעט בכל עמי העולם, היא בעייתית במיוחד בישראל בקרב הציבור הערבי מהסיבה אולי המוכרת לכם, אבל לא כל כך שמים לב אליה, שצעירים יהודים בגיל הזה הם בדרך כלל בצבא ואם הם חרדים אולי בישיבות. התוצאה שאני מזהה, שבעצם הממשלה ומשרדי הממשלה השונים עוד לא פיתחו יחס שמותאם לצעירים הערבים בגילאים הללו כי בדרך כלל הם לא מיד הולכים לאוניברסיטה, זה שנה, שנתיים, שלוש עד שהם משתלבים בשוק העבודה או בלימודים וכדומה, ולכן זו כמעט שכבת גיל מופקרת ביחס הרשויות אליה, בעיקר משרדי החינוך והרווחה. זה משהו שצריך גם לקחת בחשבון.

מילה על השפה הערבית. היא חותם מרכזי בזהות התרבותית של הצעירים הערבים, של החברה הערבית בישראל, אבל יש לה גם את התפקיד הפונקציונלי. אני מאמין שכשפונים לצעירים ערבים, לנוער בסיכון, בשפה שלהם הם יכולים להיות מושפעים יותר מהפנייה אליהם ואולי מהקמפיין להגברת המודעות לסוגיות הללו. אני גם רוצה לקוות שהשימוש בערבית יהיה שימוש ראוי, איכותי. אני מזהה בשנים האחרונות, במיוחד כשגוגל טרנסלייט נכנס לתמונה, פשוט תרגום או שימוש בערבית שהוא קטסטרופלי, בלי להגזים בכך.

משרדי הממשלה שמשתמשים לפעמים בגוגל טרנסלייט זה פשוט בלתי יאומן, ואז הכול יוצא לא ברור ולא מקצועי ואפילו לא מובן בהקשרים רבים. כל משרד ממשלתי צריך לפתח את המומחיות שלו על ידי אנשי מקצוע ערבים. תרגום זה מקצוע, עריכה לשונית זה מקצוע, אי אפשר בכל משרד ממשלתי, אני מזהה תופעה, אם יש להם עובד ערבי אז פעם הם מבקשים מהעובד הערבי הפלוני, פעם מהעובד הערבי השני, לתרגם, לעבור על החומר, להפיץ אותו. זו לא עבודה מקצועית, צריך פשוט לדאוג גם לעניין הזה.

מילת סיום, אני יודע שהרבה מהעבודה נעשית דרך האגודה למלחמה בסרטן, איתנו גם פאתן ג'טאס, מנהל תחום החברה הערבית בתוך האגודה. אני מזהה שם ניסיון כן ואמיתי ומתמשך להתאים את השירותים לחברה הערבית, לעבוד עם אנשי המקצוע בתוך החברה הערבית ויכול להיות שיש כאן דוגמה איך אפשר להרחיב את המודל הזה. אם תרשה לי, פאתן, להגיד, שזה אולי נהפך למודל, שזה לא שירות מלמעלה כזה שמוכתב על החברה הערבית, אלא משהו שבא מתוך החברה, משתף אותה וגם המשרדים נמצאים בתוך החברה הערבית. אני חושב שאלה דוגמאות טובות ומוצלחות והלוואי שמשרדי הממשלה שנוגעים בהיבט הזה של עבודה עם נוער ובתחומים המסוכנים הללו של עישון וסמים ואלכוהול, ישימו לב גם לצורך בהתאמה חברתית, לא רק תרגום, ולשתף את אנשי המקצוע בתוך החברה הערבית במאבק הזה.

אז שוב תודה, יושבת ראש הוועדה, ואני מקווה שתהיה לנו הרגשה, לא רק של המשכיות, אלא גם של התקדמות ואת זה גם נשמע מכם. תודה רבה, שוקראן.

בהחלט. תודה רבה. המילה הערבית עכשיו זה אהלן וסהלן, מרחבא, מסא אל ח'יר.

עדיין סבאח אל ח'יר, עד עשר.

בסדר, זו הקלישאה, סבאח אל ח'יר. פאתן, אתה תפתח? בבקשה. פאתן ג'טאס, מנהל הפעילות בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן. בבקשה.

סאבח אל ח'יר, בוקר טוב, היושבת ראש, תודה רבה על היוזמה. תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, על כל יום השפה הערבית וכל הכבוד לחבר הכנסת יהודה גליק על המאמץ ועל שביתת הרעב שאתה עושה, בעצם ההתמדה הזאת, אנחנו נלמד ממנה והלוואי שהקול הזה יישמע גם במשרדי הממשלה.

אני מאוד שמח על קיום היום הזה, יום השפה הערבית. כשאנחנו מדברים על קמפיין בשפה הערבית כל העניין של השפה הערבית הוא לא שאלה אצלנו של רק לתרגם, עניין השינוי, אם צריכים לעשות שינוי בחברה צריכים לקחת את כל הממדים של החברה עצמה, גם השפה, גם כל הפקג' של החברה הזו, כל הדברים ששייכים לחברה הזו ומשם לקחת את הנושא.

בעניין העישון אני לא אציג ממצאים לאנשים שיושבים כאן, הם יודעים, המצב שלנו בחברה הערבית הוא מאוד קטסטרופלי מבחינת אחוזי העישון, מדברים על גבר אחד משניים שהוא מעשן, בנרגילה זה תופס תאוצה, במיוחד אצל צעירים ערבים, אצל נשים ערביות, אצל ילדים ערבים, ומי שאין לו היום תעסוקה בחברה הערבית יכול לפתוח בית נרגילה והוא כבר עשיר. זה ככה. אין חוקים, אין דין ואין דיין בעניין הזה.

אנחנו הלכנו על כל הנושא של העישון ובדיוק נכנסנו ללב הבעיה, גבר מי שלא מעשן או מנרגל. בדיוק ככה זה נראה אצלנו, גבר מי שמעשן. זו האמירה הידועה. אתה גבר, אתה תעשן. זה קשור אחד בשני. בדיוק אנחנו מנסים להיכנס לעומק הבעיה ולכן לקחנו את הנושא הזה כדי לחשוב איך אפשר ללכת על המקום הזה והלכנו לפי דעתי למקום חשוב, העניין של כל המדיה החברתית, הפייסבוק והאינסטגרם, עשינו את זה על פי הדיגיטל והסרט שעזרו בכל הקמפיין הזה. מה שחשוב זה שגם גייסנו מישהו, אדם ספורטיבי, לקחת מישהו מהעם, לא מישהו מורם מעם, אלא לקחת מישהו לא ידוע, בהתנדבות, ברור מבחינתנו כאגודה למלחמה בסרטן, והניסיון לחשוף את כל העניין הזה באופן רציני לכל החברה הערבית וככה נכנסנו למדיה. 'גבר מי שלא מעשן ולא מנרגל'. הקמפיין היה משהו מבחינתנו - - -

(הקרנת סרטון).

איפה אתם משדרים את זה?

כל הקמפיין הזה היה במדיה, בפייסבוק, ומה שהיה מעניין זה התוצאות. הממדים שהקמפיין קיבל, מעל 1,340,000 חשיפה ומעל חצי מיליון צפיות ותגובות. זה עשה רעש במדיה החברתית באופן רציני, דבר שלא רגילים אליו בישראל. גם מבחינת סרטונים שמועלים במדיה, אנחנו מדברים גם על הפייסבוק וגם פוסט שקיבל 450,000 אינטראקציות. אנשים הגיבו בכל מיני צורות והיו שיתופים, הרבה שיתופים, אנשים שיידעו אנשים אחרים שמזיקים להם על ידם שהם מעשנים, אז הם שלחו והראו את כל הנושא הזה.

זה עשה רעש חשוב. אנחנו אנשים שעוסקים בעניין הזה, ללמוד גם מהמקום הזה, איך אנחנו יכולים לנצל את המדיה הזו באופן רציני. התגובות שהיו, צפיות גם באינסטגרם, מעל 95,000 צפיות שהיו באינסטגרם. הסרטון היה גם בתדירות קבועה. הגילאים בין 13 ל-44, זה פחות או יותר הגילאים שאנחנו מחפשים, אנשים שלא ייכנסו לכל העניין של העישון, הגילאים האלה, יותר בטווח של גילאים 18 עד 34, זה המספר בעצם המסוכן ביותר מבחינת הגיל שיכול להיכנס לעישון.

עוד קמפיין שעשינו אותו הוא קמפיין שהיה בעניין הנרגילה, שגם העלינו אותו. מה שחשוב לי להגיד בעניין הנרגילה, זה קמפיין שהיה בשפה העברית ומה שעשינו, דבר מאוד קל, זה לעשות תרגום, לשים תרגום בקמפיין הזה.

(הקרנת סרטון).

זה אמיתי?

זה אמיתי, זה לא משחק.

לא, הכוונה, אין כאן הגזמה?

לא, אין הגזמה, זו הנרגילה. זו האמת.

יש לכם כזה מה נמצא בסיגריה רגילה?

יש לנו 400 - - -

לא, כזה כזה.

לא, כזה לא. אבל זה נכון מה שאת אומרת, זה כל כך מראה מוחשי, רואים בעין - - -

כי נרגילה זה באמת תופעה בחברה הערבית. בחברה היהודית זה קיים, אבל כאילו סיגריה זה עדיין - - -

זה בדיוק העניין, זה כבר משתלט.

זה חודר. זה בדיוק הכוונה כשאתם אומרים 'הכיבוש משחית', כל הזמן הערבים משפיעים עלינו עם הנרגילה, זה הכול.

אם את נכנסת היום לנהריה, לא תמצאי על שפת הים בית קפה ללא נרגילה.

בכל זאת רק לציין לפרוטוקול שותפות נגד הכיבוש עם יהודה.

בהחלט, חד משמעית.

לא, אנחנו גם מוכנים לקחת בחזרה את הנרגילה ויחזירו את השטחים.

גם במגזר היהודי המון אנשים מעשנים נרגילות. הם גם באים ו - - -

כן, זה מה שהם אומרים. אוקיי, בסדר, קיבלתי.

אני רואה אותם באים, קונים את זה ביישובים הערביים ולוקחים את זה לבתים.

זה מתפשט וזה מסוכן, לדעתי. כאן שמתי את הסרטון הזה, לפחות תרגום, כשעושים תרגום חושבים על השפה הערבית ועושים דבר ממש קטן, ללא כסף כמעט, מעט כסף, אז יש לך עשייה רצינית. וגם עוד פעם העניין של התגובות של האנשים, זה קיבל חשיפה של כמעט חצי מיליון. אותו סרטון בשפה העברית קיבל פחות, כמעט רבע מיליון. אצלנו באגודה, אנחנו מדברים על החברה היהודית, שהיא כשבעה וחצי מיליון, זה קיבל רבע מיליון ובחברה הערבית זה קיבל כמעט חצי מיליון, הסיקור. לכן אני כאן מנסה להציג את העניין של המדיה הזו ואיך אנחנו יכולים ל - - -

ראיתי שהסרטון הוא גם בעברית וגם בערבית.

בדיוק, זה העניין, הדבר הקל, זה בדיוק מה שאני רוצה לעורר כאן. דבר אחד שאתה כן יכול לעשות ממנו ואתה כן יכול לעשות חשיפה רצינית.

הפרסום היה בעמוד הפייסבוק שלכם, של האגודה למלחמה בסרטן?

של האגודה בשפה הערבית. בשפה הערבית קיבל 450,000 ובשפה העברית קיבל 150,000.

זה משהו שמימן אותו משרד הבריאות?

משרד הבריאות עשה משהו אחר. בהערכה זה ששם מגיעים ל-1,300,000, זה משהו אדיר. אז בעצם אני עוד פעם מעורר את העניין, אנחנו כן יכולים להשפיע. המדיה הזו מגיעה לצעירים, המדיה הזו נמצאת גם למבוגרים וגם צעירים שם, אז כן יכולים לעורר את העניין הזה ולהוסיף כמה שאפשר. אנחנו מדברים על האגודה למלחמה בסרטן, אנחנו אגודה שבעצם היא עומדת על תרומות הציבור וכאן התביעה שלנו שמשרד הבריאות ייקח את הסיפור הזה בידיים.

אנחנו ממשיכים בינתיים, עוד מעט יעלה עוד סרטון מהאגודה לעוד קמפיין, נעשה אותו על העישון. אנחנו רוצים להיכנס עוד ועוד לעניין הזה, אי אפשר להרפות. אנחנו אחראים על בריאותם של הצעירים היום בחברה הערבית, ככה אני תופס את המקום הזה. נכון מה שאמרת, חבר הכנסת יוסף, שאכן הראייה שלנו, באגודה למלחמה בסרטן, זו אחריות על חברה שלמה ועל הצעירים שיבואו ויעלו. אנחנו מדברים על אחוז תמותה מאוד גבוה מסרטן ריאות בחברה הערבית בקרב גברים ערבים.

שאלה אותי היושבת ראש על עניין האחוזים של העישון, אצל נשים ערביות זה 10%, בפועל זה כמעט מגיע ל-14%, אבל בנרגילה, שם זה משתווה, אצל הנשים זה הולך ונהיה אפילו יותר מגברים. זה הסיכון בעצם שיבוא עלינו לאחר מכן ואנחנו מטפלים בזה, לאן אנחנו יכולים להגיע מהמקום הזה. הקריאה שלנו בוועדה הזו להתמיד, אכן להתמיד, אכן לראות את הפעילות הזאת, למרות שאנחנו צועקים לבד, אבל אל לנו להרפות כי זה דבר שיכול להציל חיים, יכול להציל בני אדם.

(היו"ר יהודה גליק)

תודה רבה, פאתן, תודה רבה. לפני שנעבור למשרדי הממשלה אני כן הייתי רוצה לדעת אם יש עוד פה פעילים בתוך החברה הערבית, עוד גורמים חוץ מהאגודה למלחמה בסרטן? אין.

אוקיי, אז כיוון שאותי מאוד מעניין מניעת כניסה לתוך עולם העישון, הייתי שמח לשמוע אם יש פה נציג משרד החינוך.

כן.

אני אשמח לשמוע על הפעילות שלכם. כמובן ספציפית אנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית, בשפה הערבית.

אז אנחנו מפתחים תכניות שעוסקות במניעת השימוש הרע בחומרים שזה כולל עישון, טבק ואלכוהול. יש לנו מדריכים שמדריכים בחברה הערבית, ונמצאת פה לצדי פאדיה שמדריכה בחברה הערבית כשהכוונה, כמו שאמר חבר הכנסת יוסף, היא להדגים תכניות שתהיינה מותאמות למאפיינים התרבותיים של החברה. בשמחה רבה אני הבאתי לכאן היום פרסום שסיימנו לעבוד עליו, הוא נעשה בשיתוף המדריכים שלנו ואנשים מהחברה הערבית, הוא נקרא שיח רלוונטי עם מתבגרים בנושא של אלכוהול שבד בבד עם הפיתוח של התכנית בעברית עשינו התאמה לחברה הערבית שבאמת תהיה רלוונטית ותהיה כלי עבודה עם ציבור המורים. אנחנו לא עושים קמפיינים של דברים, אנחנו עושים תכניות חינוכיות - - -

החוברת הזאת מחולקת לכל המורים?

החוברת הזאת מחולקת לאנשי מקצוע, שזה יועצים ופסיכולוגים בתוך מערכת החינוך, לעבודה עם חדרי מורים כדי שהמורים יוכלו ל - - -

מדובר על אלכוהול?

זה על אלכוהול.

למרות שהחברה המוסלמית בכל אופן לכאורה - - -

לכאורה, אנחנו רואים בקרב האוכלוסייה הצעירה שזה כן נכנס לתרבות הפנאי שלה, לתרבות הבילוי, וכן יש צורך לעשות עבודה גם בתחום הזה. פשוט הבאתי את זה כמשהו חדש שיצא לנו ממש בחודש האחרון, אנחנו מתחילים לעבוד בשנת הלימודים הבאה.

בנוסף יש לנו תכניות ספציפיות, גם בערבית. תכנית לנושא מניעת עישון, ליסודי וגם לתיכון שעוסקת בפיתוח משותף עם האגודה למלחמה בסרטן, עם משרד הבריאות, שמדבר על מתן מידע ומתן כישורי התמודדות בסיטואציות חברתיות שמערבות עישון כדי למנוע כניסה למעגל העישון. כנ"ל בנושא סמים, אנחנו - - -

את אומרת 'יש לנו תכניות', באיזה תדירות? איפה זה מופעל? ספרי קצת פרטים, 'יש לנו תכניות', זה נשמע מאוד מאוד אפריורי, באוויר.

אז ברמת נתונים אני אומר לך שיש לנו כרגע בבתי הספר העל יסודיים קרוב ל-300 מב"סים, מובילים בית ספריים, זאת אומרת שיש לנו תפקיד בתוך בית ספר בחינוך העל יסודי שהתפקיד שלו לתכלל ולקדם תכניות שעוסקות במניעת עישון, סמים ואלכוהול. יש פה אדם שמקבל גמול כספי כדי לוודא שקורות תכניות בתוך בתי הספר. אז זה דבר אחד.

איך קורה התפקיד שלו? את המדריכה של כל הקבוצות האלה?

בדיוק.

היום יש לנו גם תעדוף דוברי ערבית. אז, פאדיה, אולי תספרי לנו קצת מהשטח על הפעילות בפועל, איך זה מתרחש, איך זה קורה.

פאדיה היא אחת המדריכים.

מאיפה את?

אני מסכנין, מהגליל ואני עובדת בצפון, גוש חלב והסביבה. אני גם יועצת חינוכית בתיכון. אני בהדרכה כבר ארבע שנים, אני מאוד גאה שאני ביחידה למניעת סמים, בזה שאני מקבלת הרבה ליווי והדרכה מתמדת מקצועית.

חבר הכנסת ג'בארין - - -

אני צריך לפתוח דיון אחר בנושא יום השפה הערבית, אז אני הולך.

מאה אחוז, תפדאל. היום נשתדל להשתמש במעט המילים שאני לא יודע בערבית.

אז אני אחת משמונה מדריכים באזור, גם בירושלים, גם בצפון, דרום והמרכז. אנחנו מפעילים תכניות הכשרה וליווי ליועצים שהם מובילים בית ספריים בתחום של המניעה ושם אנחנו מעבירים להם את כל התכניות שאנחנו רוצים להטמיע בשטח, אם זה בנושא של מניעת עישון, מניעת סמים ואלכוהול ושם כל הדיונים המקצועיים. אנחנו פוגשים את הצוותים פעם בשבועיים בתכניות הכשרה ומשם הם יוצאים לחדרי המורים ומחדרי המורים לתלמידים.

מה קורה? מה בפועל? איך התלמיד בערבית, כל כמה זמן? מה אתם עושים איתם? בואי תספרי לנו.

אז אני אתן רקע מקצועי וקצת אתייחס לתכניות. אנחנו פועלים למנוע הגעה של המתבגרים הערבים לשימוש בחומרים מסוכנים, איך זה? דרך כישורי חיים. אחת התכניות שלנו זה כישורי חיים, זה איך אנחנו מפתחים כישורי התמודדות במצבי לחץ וסיכון, עמידה בפיתויים, איך להגיד לקבוצת עמיתים 'לא, לא מתאים לי', איך לחפש מבוגרים משמעותיים, כי אנחנו יודעים שבגיל ההתבגרות הם בעצמם בונים לעצמם אחריות ועצמאות ואם אתה שואל מתבגר 'אם אתה בסיכון, למי אתה פונה?' הוא אומר לך לרוב 'חבר'. אנחנו נותנים להם גם מפתח שיש לך עובד נוער, מדריך, יועץ וכו'.

בנוסף לזה יש לנו תכנית שקוראים לה אופ"י. יש לנו יועצים ופסיכולוגים שעוברים הכשרה גם דרך היחידה, שהם מטפלים גם בנושא של מניעת עישון. אם יש לנו תלמידים מעשנים בתוך בית הספר אז בתוך בית הספר יש לנו איש מקצוע שמטפל בנושא. בנוסף לזה יש לנו תכניות מניעה בתחום של אלכוהול וסמים, תכנית שקוראים לה 'תכנית עמיתים' שבה אנחנו מפתחים מנהיגים צעירים ערבים שיובילו כישורי הנחיה והדרכה וליווי בנושא של מניעת סמים בקרב תלמידים פחות מהשכבה או באותה שכבת גיל. היה לנו לא מזמן נציגות פה בירושלים, טקס של כל העמיתים בארץ, נכחו מספר טוב של עמיתים והביאו תוצרים.

(היו"ר תמר זנדברג)

תמשיכי, בבקשה.

החשיבות שלנו בנושא של להכשיר מנהיגים בנושא שלנו זה גם להוביל תהליך של למידת עמיתים וגם ילדים שידאגו לעצמם ולחברים שלהם. בסופו של דבר יש לנו לא מעט הצלחות, יש לנו כמעט 15 סמינרים במגזר הערבי בירושלים, דרום, מרכז וצפון. בכל רשות המב"ס, המוביל הבית ספרי, או היועץ החינוכי, עושה איגום משאבים עם הרשות למלחמה בסמים, תכנית לאומית, מלחמה בסרטן, עושים יום שיא יחד ברשות שבו גם משתתפים אנשים ונציגים מהרשות, שיהיה גם משהו יישובי.

חשוב לי להגיד שהלב של העבודה שלנו זה כל הנושא של כישורי חיים. כישורי חיים זה איך לתת לילד, לנער, להתבגר ללא חומרים מסכנים ואיך לפתח חוסן נפשי ללא צורך בחומרים מסוכנים. זה הלב של העבודה שלנו. כמובן יש לנו את התכניות הייחודיות כמו אופ"י, סמינר עמיתים.

אני רק אמרתי, כשאת לא היית כאן, שהבאתי בשמחה חוברת שלנו של פיתוח חדש בערבית, שעברה התאמה לחברה הערבית, שתהיה כלי עבודה לחדרי מורים.

יש לכם איזה שהוא מעקב אחרי ההצלחה של התכניות האלה? זה מלווה באיזה שהיא הערכה כלשהי?

חלק מהתכניות עברו מחקרי הערכה. למשל תכנית אופ"י שעוסקת בעבודה ספציפית עם ילדים שעשו שימוש ב - - - שינוי התנהגות, כן עשינו מחקר הערכה מלווה עם תוצאות מאוד מאוד טובות. תכנית 'גדולים ולא שותים', גם כן תכנית ליסודי, עשינו מחקר הערכה - - -

שמה? במה זה נמדד? מה המדדים להערכה?

בדקנו גם שינוי התנהגות וגם שינוי עמדות. אופ"י, למשל, עשינו גם מחקר אורך, זאת אומרת עשינו בדיקה מחקרית כולל מחקר אורך שבדק עמדות של כאלה שהם בוגרי התכנית ומצאנו ממצאים מצוינים שזה עוזר להם גם ברמת העמדות שלהם ובהרחקת ההתנהגות הלא רצויה. גם אם הם לא הפסיקו לשתות, למשל, בגיל 20-19, אבל הם שינו את הרגלי השתייה, זו כבר לא שתייה בעייתית, זו שתייה שהיא יותר ממותנת, יותר מבוקרת. אנחנו מדברים על צעירים בני 20.

מבחינתנו גם חלק ממחקרי ההערכה, שאת חלקם אנחנו קובעים או לא קובעים, זה הסקרים, נתוני הסקרים. הם מלמדים אותנו על מגמות השימוש, מגמות התחלה, איזה שהיא אינדיקציה. לצערי מחקרי הערכה על תכניות ספציפיות אין לנו מספיק, אבל יחסית שתי התכניות שלנו מחקרי הערכה מראים נתונים - - -

מה זה אומר טובות?

גם לגבי אופ"י, שדיברו על כך שהתכנית עשתה שינוי בהתנהגות ושינוי בעמדות, כנ"ל לגבי בית ספר יסודי - - -

לא, אבל מה זאת אומרת דיברו על כך?

ממש מחקר.

שיש אותו?

אני יכולה לשלוח. מחקר הערכה שבדק עד כמה התכנית השפיעה על העמדות ועל ההתנהגות של ילדים שעברו את התכנית.

ואפשר לראות את השינוי בעמדות? יש לכם את זה? לא יודעת, מ-6 ל-8? כאילו איך זה?

יש ממש מדדים. אני כרגע לא זוכרת לומר לך, אבל יש מדדים שנבדקו, שאלונים עם משתנים שנבדקו ובהחלט מצאנו דברים טובים על התכניות האלה.

יש את המדד הזה? אפשר לדעת?

כן, אני יכולה לשלוח את זה. מחקרי הערכה, בוודאי, אני יכולה לשלוח את שתי התכניות. זה מחקרי הערכה, זה מפורסם באתר שלנו.

מתי נעשה המחקר הזה?

אופ"י, המחקר האחרון לפני שלוש או ארבע שנים, עשינו מספר מחקרים, ולגבי 'גדולים ולא שותים' גם משהו כזה.

אוקיי, ויש לזה תכנית לעדכון?

זה הכול עניין של תקציבים גם.

כן, אבל אם עושים משהו צריך לדעת שהוא עובד. בינתיים זה עובד על טייס אוטומטי כל שנה? איך יודעים ש - - -

כי אנחנו יודעים, זו שפת העבודה שלנו.

אנחנו יודעים נכון ללפני ארבע שנים, השאלה - - -

לא, אנחנו גם יודעים שבנתונים, למשל של דפוסי השתייה באלכוהול יש מגמה של ירידה ובלימה. זאת אומרת ברגע שהילדים מקבלים את תכנית חינוכית בכישורי חיים ויש דגש ובוסטר בנושא של אלכוהול יש שינוי בהתנהגות שלהם.

אוקיי. טוב.

אפשר משהו? כי אני צריך לעבור לוועדת החינוך.

אין בעיה, בבקשה.

שלום. אני חיאם קעאדן, סמנכ"ל החברה הערבית במרכז השלטון המקומי. קודם כל, תמר, אני הייתי גם בשנה שעברה, אני מאוד מברך על הדיון הזה ואני מקווה שדיונים כאלה יקבלו יותר תנופה כי הנושא הזה מאוד חשוב, גם במגזר הערבי. זה מאוד מצער, הנתונים וכל התוצאות השליליות שיש מהשימוש בסמים ואלכוהול, הייתי מוסיף לזה גם את משקאות האנרגיה. לפני חודש בן של בן דוד שלי כמעט איבד את החיים שלי בגלל שני בקבוקים של רדבול, הוא אושפז במשך חודש וחצי והפרופסורית שם הוציאה הרבה מכתבים למשרד הבריאות והתריעה על הסכנה מהשתייה של משקאות האנרגיה, שזה חמור מאוד. זה יכול לתקוף בן אדם גם אחרי שתייה של שנה או שנתיים, זה יכול לתקוף אותו פעם אחת ולגרום לו נזק בריאותי מאוד חמור ובלתי הפיך.

כמובן אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה ותמיכה ברשויות המקומיות, אם צריכים עזרה ואת כניסתנו לתמונה, נשמח לסייע ול - - -

איך נראית היום העבודה שלכם בחברה הערבית, ביישובים הערביים?

בנוגע לסמים, מגיעים אלינו מכל מיני עמותות שעובדים מול הרשויות ואנחנו עוזרים להם, מסייעים להם, מפנים אותם, מקשרים ביניהם, עושים חוגים, הדרכות. לא בגדול, אבל יש עמותה ביפו שהם עושים את זה כל הזמן. אני לא זוכר את השם שלה, אבל בעיקרון הם בגדול עובדים.

באופן כללי במרכז לשלטון מקומי יש עבודה בתחום הזה? לאורך השנים הרבה מהעבודה, גם בתחום, בעיקר סמים ואלכוהול, מתבצעת ברשויות המקומיות, בין אם באמצעות הרשות, מה שהיום 'עיר ללא אלימות', לפני כן היה - - -

אז זהו, אנחנו עושים הרבה כנסים, פגישות, יוזמים בנושא האלימות, שזה נושא מאוד אקוטי במגזר הערבי. כל יום יש כמה תופעות של אלימות במגזר הערבי וזה מתבטא בהרוגים ונשק ו - - -

אבל התכנית של 'עיר ללא אלימות' של המשרד לבטחון פנים, היא פועלת בתחום הזה?

נו ברור, בכל כמה חודשים יש ישיבות.

תיכף אני אציין בנושא הזה, גם בהקשר לאיכות ולרשות החדשה.

אוקיי, בסדר.

כל העבודה המבורכת, גם בגילאים 18 עד 23, גם בתיכונים, אבל לדעתי צריך לעבוד על הילדים בגיל הרך, צריך להכניס להם את זה לראש ולהסביר להם שסיגריות וגם נרגילה וכל הדברים האלה הם מאוד מסוכנים וחמורים, כי הם רואים את זה, הם רואים את ההורים שלהם מעשנים, מעשנים נרגילות, אם לא תגידי להם שזה לא בסדר בבית הספר ההורים שלהם לא יגידו להם שזה לא בסדר והתופעה תהיה פי כמה וכמה בעוד עשר ו-15 שנה. אנחנו גם כשלטון מקומי, מוכנים לעזור, לסייע, לתמוך, אני מוכן גם אישית לכל מי שצריך את העזרה. לדעתי, משרד החינוך וכל עמותה שפועלת, היא צריכה להשקיע את המאמצים בגילאים האלה, שלוש עד חמש ושש, כי שם תהיה התוצאה.

יש כאן מישהו שעובד בגילאים האלה? אני חושבת שזו אמירה מאוד נכונה. יש לנו שתי דוגמאות שתמיד נותנים אותן כדוגמה לאורך העשורים האחרונים. אחת עם הנושא של פרחי הבר, לקטוף פרחי בר, והשנייה בנושא חגורת הבטיחות שנכנסה. אלה שתי דוגמאות לדברים שהילדים חינכו את ההורים. כלומר הקמפיין לילדים, גם החגורה, שהורים - - -

הילדה שלי, אני 500 מטר מהבית מעשן, בגללה. אני בורח, היא תופסת לי את הסיגריה וישר זורקת, לא מרשה לי, מרוב שהכניסו את ה - - - זה עבד מאוד יפה.

מי הכניס?

הילדה.

לא, מי הכניס לילדה את זה?

בבית הספר, בגן. זה מה שאני אומר - - -

משרד החינוך.

זה בסדר גמור, זה מה שאני אומר. לא משנה מי, אבל זה עובד. זה עובד.

כן, אני אומרת, באמת גם בנושא של קטיפת פרחים, אז באמת זו אחת הדוגמאות המוצלחות כבר מלפני, לא יודעת, אולי 40 שנה, שפשוט הקמפיין דרך הילדים חזר להורים ומשפחות שיוצאות לטבע לא קוטפות פרחים כי ידוע שכלניות ורקפות ופרחי בר אסור לקטוף.

זה יכול לעבוד בכל דבר. מה שאת מזינה אותם זו התוצאה בעוד עשר ו-15 שנה. זה מוכח.

כי לימדו אותם שכלניות מזיקות לעיניים, בשביל זה לא לקטוף אותם.

לא חשוב למה, העיקר לא לקטוף.

היום הבת שלי אומרת, 'אני מחנכת את אבא'.

כן, בדיוק, זה מאוד אפקטיבי.

בעניין הנסיעה, בעניין הטלפון. הכול.

גם חגורת בטיחות. כשהקמפיין ברדיו אומר, 'כל המשפחה' ו'תגידו להורים' אז הם עושים את זה.

אנחנו משתמשים בזה באופן חזק, העניין של החשיפה לשמש בגני ילדים, לדעתי גם זה מוצלח. בעישון גם ניסינו את זה וזה גם היה מוצלח. בכיתות א', ב', ג', גם השפיעו על ההורים והרבה הורים הפסיקו לעשן - - -

אז צריך לקחת את זה כפרויקט לאומי משותף.

אני אציין רק שפיתחנו תכנית לגיל הרך ב'יום של תכלת'.

אני זוכרת, זה הוצג כאן באחד הימים.

זו תכנית שפיתחנו ביחד עם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול בגני הילדים. עדיין, לצערי, היא לא עברה התאמה לחברה הערבית, אבל יש לנו מספר גננות מהחברה הערבית שכן השתלמו בתכנית, דווקא באזור אבו גוש, אבל בהחלט אני לגמרי מסכימה שעבודה בגיל הרך היא עבודה מתאימה ונכונה.

אוקיי. חבר הכנסת זחאלקה.

אני לא עומד בפיתוי לספר לכם על הקמפיין הראשון שאני מכיר בהיסטוריה של המלחמה בסמים, יותר מ-1,000 שנים, מה שקרה במצרים והפרויקט הצליח חלקית, שם נעשה קמפיין ענק מסיבות פוליטיות. הסולטן סיידון אל-שיחוני רצה להכין צבא להילחם בצלבנים וקהיר הייתה עיר מסוממת לגמרי. לגמרי, לגמרי, מסוממת. ואז הוא הלך לאנשי דת ואמר להם שצריך לאסור את החשיש, חלקם נענו וחלקם יצאו, מה שהחזיק מאות שנים, העמדה נגד האיסור, שאומרת שאסור לאסור מה שלא אסור. אני חושב שזו עמדה הלכתית גם ביהדות, גם באיסלם וגם במקומות אחרים, ושרפו את כל הקנביס בקהיר. היה סיפור ארוך מאוד. ללמדך שהעניין של המאבק בסמים הוא לא חדש והדת, יש לה איזה שהיא חשיבות, יש הרבה אנשים שלא שותים אלכוהול בגלל האיסור הדתי. אנשים לא יודעים או מחליטים שהאיסור הדתי הוא גם על דברים אחרים, מי שדתי יכול להשפיע עליו גם כל סוגי הסמים למיניהם.

אני חושב שאם צריך לעשות משהו בשפה הערבית, וזה הנושא שלנו, תמר, אני קראתי, עושים עבודה מצוינת, מתרגמים כל מיני דברים, אני חושב שצריך להשקיע את המרץ הגדול בקמפיין רגשי. בשפה, המספר בעברית או בערבית הוא אותו מספר והנזק הצפוי לך מעישון, אתה מספר, השפה המדעית היא שפה פחות או יותר נייטרלית, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל העניין הרגשי, צריך להיות משהו בקונטקסט התרבותי.

הקונטקסט התרבותי, לא צריך להרחיב אותו על כל היריעה, אלא על הדבר הזה. אתה תגיד אותו משפט בעברית או בערבית, תתרגם אותו, לא יהיה לו אותו אפקט. לכן אני חושב שהרשויות שפועלות בנושא הזה צריכות בכלל בכיוון של הקמפיין, ללכת על השפה הערבית, על הקונטקסט התרבותי של השפה הערבית, בוודאי ובוודאי מה שעושה מערכת החינוך, מה שצריכה לעשות מערכת החינוך, יש לזה השפעה. זה שהילדים בבית אומרים שאסור לנהוג בשכרות ואסור לעשן סמים ולעשן סיגריות ולעשן נרגילה והנזקים הצפויים, כל אלה, יש לזה השפעה. אני שומע את זה מהרבה אנשים, שהילדים שלהם השפיעו עליהם.

אני הפסקתי לעשן בין השאר בגלל שהבנות שיגעו לי את השכל והפסקתי לעשן. אמרתי, יותר נוח לי לא לעשן מאשר להתווכח איתן כל בוקר. וזה הצליח. לכן אני חושב שזה - - -

אמרת הבנות?

הבנות.

הבנות, זה התפקיד שלכן.

אם היו לי ילדים בנים, גם הם היו משכנעים אותי. זה מה שיש לי להגיד, להתמקד בעניין הרגשי, אפילו כמה סיסמאות, שיישב קמפיינר ויגיד חמש-שש סיסמאות, לא דפים ארוכים ולא זה, וזה הקמפיין העיקרי. כלומר לצאת במשהו שידבר אל הרגש של האנשים.

תודה. בבקשה.

אנחנו כעיקרון, התפקיד של מניעה והסברה זה לא החלק המהותי, אצלנו זה הטיפול, אבל בכל זאת בתוך היחידות שלנו יש לנו יחידות בכל הארץ, יש לנו יחידות שפרוסות במגזר הערבי שנותנות מענה גם לאוכלוסייה, יש לנו גם יחידות שפרוסות בעיריות רבות, שגם שם יש לנו עובדים סוציאליים, גם מהמגזר הערבי וגם שותפים למגזר היהודי. אנחנו עושים את העבודה של מניעה והסברה תוך כדי הטיפול, גם אם זה ברמת המטופל עצמו, גם אם זה ברמת הסביבה שלו, שזה ההורים, שזה אחים אחיות, כל מי שאנחנו מצליחים להגיע אליו.

בנוסף, ביחס לבני נוער, לפני שבע שנים בערך פתחנו עשר יחידות טיפול שעוסקות באיתור בני נוער בשעות הלילה והערב כדי לאתר בני נוער שהם משועממים, שהם מעשנים, משתמשים באלכוהול. אז יש לנו יחידה כזאת היום באום אל פחם, שאר יחידות הנוער שלנו, גם יש להן מדריכים שעושים את העבודה הזו.

בנוסף יש לנו גם שיתופי פעולה עם כל משרדי הממשלה. אני אזכיר לך, אנחנו אמורות גם כן לקיים יום עיון שהוא יותר של העברת ידע לגבי כל מה שקורה במדינה, לגבי שימוש, מה זה שימוש, בקרב כל עובדי הנוער, גם במשרד החינוך, גם במשרד הרווחה, גם שירותים נוספים, משרד הבריאות. יש לנו גם שיתופי פעולה עם שיקום נוער, נוצ"ץ, עם שירות המבחן לנוער, שירות מבחן מבוגרים.

אנחנו פרוסים על האוכלוסייה מגיל 12 עד הסוף. בנוסף יש לנו גם ביחידות הטיפול שלנו, גם המדריכים שם שהם יוצאים החוצה, מגיעים לאשפוזיות וגם מדברים על כל הנושא. אז מטבע הדברים כשאנחנו מגיעים ומצליחים להגיע למטופל עצמו, אם זה קטין, אם זה מבוגר, אם זה אישה, אנחנו כן מנסים לעשות בסביבה שלו את ההשפעה. במגזר הערבי אנחנו מאוד משתדלים, פתחו לנו עכשיו עוד יחידות במגזר הערבי, במקומות שעדיין לא היו.

זה לא פשוט, מי שמכיר את המגזר מאוד מאוד טוב, אני עבדתי גם באזור הצפון, מאוד קשה להגיע לאוכלוסייה, אם זה לגברים, לנשים הרבה יותר קשה. אנחנו מנסים, אנחנו לא מוותרים, אנחנו מנסים להגיע גם לנשים וגם לגברים, לנוער אנחנו מאוד משתדלים להגיע ומשתדלים גם לתת את המענים גם תוך כדי הנושא של ההסברה. זה מה שיש לי להגיד.

תודה רבה.

אני רוצה להתייחס.

אתה מהרשות?

אני מהרשות.

מה תפקידך ברשות?

אני למעשה כרגע ממלא מקום ראש תחום חברה הערבית ועתיד להיות - - -

ואתה מגיע מ'עיר ללא אלימות' או מהרשות - - -

אני בכובע האחר שלי ראש תחום חברה ערבית ב'עיר ללא אלימות' וכרגע - - -

ועכשיו הצטרפו אליכם, והתחום שאתה אחראי עליו, היה בו אחראי ברשות הסמים ואלכוהול?

אני באתי מהרשות למלחמה בסמים.

רק להבין את המבנה קודם.

יש כמה אחראים ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, יושבים שניים כאן, תיכף הם גם יקבלו את - - -

הבנתי, והם למעשה הצטרפו אליך?

בדיוק. אבל אני רוצה קודם כל להתייחס בראש ובראשונה - - -

ד"ר וליד?

ד"ר וליד במחלה, מקווים לבריאותו.

קודם כל נאחל לו רק בריאות.

אנחנו כרגע בשנת מעבר למעשה, מפברואר, עם פרסום החלטת הממשלה לגבי הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, אני מקווה שעד סוף השנה הארגון יהיה מושלם ונוכל לצאת לדרך חדשה. הייתי רוצה גם להתייחס לכמה סעיפים שעלו גם בוועדה הקודמת, מבחינת העשייה בחברה הערבית. קודם כל אנחנו עובדים דרך רשויות מקומיות. בכל רשות כזאת תהיה מחלקה משלה שעומד בראשה מנהל תחום מאבק באלימות, סמים ואלכוהול ולמעשה יש לו כמה זרועות בתוך הרשות עצמה. הזרועות הן במערכת החינוך, בעיקר בחט"ב ובתיכון, מדריכי מניעה במערכת החינוך.

זה בתחום החינוך. בתחום הרווחה יהיה לנו עו"ס שהוא עו"ס קהילתי שבעצם מקדם ומחזק תהליכים קהילתיים ברמה של - - - אני מדבר קודם על מי שמתעסקים במאבק באלימות, סמים ואלכוהול, מדריכי חינוך בלתי פורמלי, שבעצם הם מייצרים מסגרות לשעות אחר הצהריים, גם עוסקים בייצור מסגרות של חינוך בלתי פורמלי וגם מניעת סמים ו - - -

לכם בבטחון פנים יש פעילות בלתי פורמלית חינוכית?

בהחלט, מסונכרנת ומתואמת לחלוטין עם החינוך הבלתי פורמלי בתוך היישוב וגם עם מערכת החינוך ביישוב עצמו. אף אחד לא עובד באופן עצמאי, אנחנו עובדים בסנכרון מלא במעגלים שאני מזכיר והזכרתי בצורה מאוד מסודרת. יש ועדת היגוי שמתכנסת וגם מתאמת הדברים בצורה נכונה. המעגל האחרון זה מעגל האכיפה, אנחנו מתואמים וגם מחזקים את הממשק של משטרה-קהילה בתוך היישוב עצמו כאשר נגזרת מזה חליפה יישובית, אנחנו מנסים לתפור חליפה יישובית לכל יישוב ויישוב בהתאם לתופעות ולהתפתחות בתוך היישוב.

נושא ההסברה מחולק לשניים. ברמה המקומית, וכאן אני חושב שזו הבשורה, ברשות למלחמה בסמים היו אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים בודדים לכל הפעילות, היום יהיה לה מאות אלפי שקלים וגם בתוך זה מוגדר סכום, אחוז לנושא של פרסום ושיווק, 15%, שהוא יוכל לעסוק ברמה המקומית. זה באמת בשורה, כל אחד יוכל לטפל ברמה המקומית שלו מבחינת פרסום ושיווק. והדבר השני זה פרסום ושיווק ברמה המערכתית והארצית. זה גם יקבל ביטוי בפני עצמו מבחינת החברה הערבית.

אני חושב שהסעיפים שנגעתם בהם בוועדה הקודמת, אין ספק שלחלק מזה יש מענה. ואני גם רוצה לציין דבר אחד, כל מה שיקרה או מה שקורה בעתיד הקרוב והרחוק ברשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול מלווה מדידה. יש אגף מדידה שעומד בראשו דוקטור שהוא מומחה לתחום מדידה והערכה. כל תכנית כזאת אנחנו גם נתאים לה מדידה בשטח ונדע אם היא מוצלחת או לא מוצלחת.

אני רק רוצה להתייחס למשהו קטן אחרון, לפני החברים שלי האחרים, הנושא של הנרגילה. אני חושב שהנושא של הנרגילה צריך להדאיג את כולנו כאן וזה בגלל התפיסה. הסיגריה זה עדיין נתפס כמשהו אסור לילדים, לצערי הרב התחליף בהווי שלנו, כחברה ערבית, התחליף כאילו שנרגילה זה בסדר. הילד מעשן עם אבא שלו נרגילה זה בסדר, אבל סיגריה מה פתאום? שימו לב איפה ההבדל מבחינת נזק, בכלל אין אומדן, אין קנה מידה מבחינת נזק בין נרגילה לסיגריה. אחת הבעיות הקשות שלנו בחברה הערבית שאנחנו צריכים להתייחס אליה - - -

יש טרנד נשי גם.

כן, זה מה שרציתי לשאול, יש לכם נתונים?

בנרגילה יש עלייה ענקית של נשים.

כי התחלנו עם הקמפיין שאומר 'גבר מי שלא מעשן' וזה, אבל מה עם הנשים?

הבעיה שלי, בתפיסת העולם שלי, שזה הפך להיות כאילו משהו מהווי החיים שלנו בחברה הערבית. זה קשה מאוד, זו תפיסה מעוותת, אנחנו חייבים לגעת בה.

כל המאבקים האלה לשוויון נשים גרמו כל כך הרבה נזק.

נורא, באמת. זה מה שהרס את העולם, מאבקים לשוויון של נשים.

זה נושא שאנחנו צריכים, לפחות אנחנו מתכוונים לגעת בו בצורה מערכתית.

אני לא זוכר, מישהו, באחד הדיונים הקודמים שהיו פה, טען שבעצם הסיבה להתפשטות תופעת הנרגילה זה הצעירים חוזרים הביתה, אני לא מדבר על נשים, אין פעילות חברתית קהילתית. לפחות ממה שאני שומע, אני לא יודע, אני יושב פה בכנסת, דובר אתמול בכנסת שיש את החלטה 922, שמדברת על הרחבת פעילות קהילתית בתוך החברה הערבית, כאשר לא יודע, האם נפתחו מתנ"סים חדשים? החברה למתנ"סים נמצאת פה? אם הולכים לשחק כדורסל אז לא מעשנים נרגילה.

אין שום ספק. אני לא אדבר בשמו של ידידי ג'לאל ספדי, אבל אני אגיד לך כמה משפטים. יחידות הנוער, חזרו והחיו אותן בכל הרשויות המקומיות בחברה הערבית, אין לי שום ספק שההחלטה הזאת עושה טוב עם השטח, אבל אל תצפה לרגע שזה יקרה מהיום למחר. ההשקעה - - -

ברור, אבל אני אומר, 922 זה תקציב שהתחיל לפני כשנה והשאלה האם אתם מתחילים לראות יותר - - - האם מתחילים לבנות מתנ"סים חדשים בחברה הערבית, האם יש יותר פעילות קהילתית?

כל יחידות הנוער שלא היו בעבר הוכלו מחדש בתוך הרשויות המקומיות. רשת תנועת המתנ"סים בחברה הערבית מקבלת גושפנקה מחדש מבחינת גם חברת המתנ"סים וגם ברשויות המקומיות. מתנ"ס זה ההווי הבלתי פורמלי בכל יישוב.

זה בדיוק העניין, על זה אני מדבר. יש חוגים? האם לנער שחוזר הביתה יש חוגים, יש פעילות? יש לו ספורט, יש לו תרבות?

אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון.

יש שתי אופציות לפעילות, או נרגילה או אלכוהול.

זאת השאלה.

אני חושב, שוב, שאנחנו בכיוון הנכון, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד, לא רוצה להגיד מהיעד, אבל רחוקים מאוד בלהגיע להישגים בשנים הקרובות, כי אנחנו צריכים לייצר ולהחיות את התחום הזה.

יש לנו עשר דקות לסיום הדיון, אז בוא תן לחברים. יש פה כאלה שאנחנו רוצים שיציגו ואז בסוף שאלה ונסכם. בבקשה.

אני רק רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי חבר הכנסת זחאלקה, שהעברת המסרים שמתורגמים מעברית לערבית בדרך הם מאבדים ערך כלשהו, שזה לא אחד לאחד. חוץ מזה, גם מה שרלוונטי לחברה היהודית, פרסום שנמצא בתל אביב או בחיפה, 'אם שותים לא נוהגים', זה לא רלוונטי לאום אל פחם ולכאבול ולטמרה, לדעתי.

למה?

כי נושא שתיית האלכוהול, אני לא יכול לשים פלייר או שוטר פה 'אם שותים לא נוהגים' - - -

יש איסור מוחלט על שתיית אלכוהול.

כי לא שותים, אתה אומר שפה הבעיות זה נרגילה ודברים אחרים ולא - - -

אסור לשתות.

אבל לא שותים באמת?

יש שתייה, אבל הבעיה - - -

רגע, תנו לי לסיים משפט אחד.

הוא אומר שהפרסום הוא לא רלוונטי.

בדיוק, הוא לא אומר שלא שותים, הוא אומר שהמסר 'אם שותים לא נוהגים' לא רלוונטי, המסר אמור להיות אסור לשתות כי זה אסור לפי הדת, אסור לשתות כי זה לא מכובד, אני לא יודעת, כאילו המסר הוא לא נכון.

למרות שעושים אותו, יש את הקמפיין הזה ברדיו.

לא משנה, אני לא אשת פרסום, אני רק אומרת, אם אתה יודע שאסור לשתות, זה כמו 'אם לוקחים סמים לא נוהגים', תארי לך שהיו עושים קמפיין כזה. לא הייתם עושים כי המסר צריך להיות על איסור שתייה באופן כללי, לא איסור שתייה כשנוהגים.

הוא כאילו נותן לגיטימציה לשתייה.

למרות שברדיו יש קמפיין כזה.

זה בשביל הערבים הנוצרים.

איזה? 'אם שותים לא נוהגים'?

כן.

בערבית?

ברדיו בערבית, זה רץ כבר שנתיים.

והוא לא מתאים?

לא, בסדר.

החברה הערבית היא מגוונת, יש בה - - -

אני הייתי מנהל מחוז שש שנים בחברה - - -

סליחה. קרן, אחת הסיבות שאנחנו יוזמים את הדיונים האלה, אני אומרת את זה גם לעצמי וכל מי שפה, יהודי ומגיע מהחברה היהודית, אנחנו באים גם כדי ללמוד. אנחנו לא יודעים הכול, באים לשמוע וללמוד מכם.

ברדיו זה עובד בסדר גמור, אין שום בעיה עם זה, אבל לשים שלטים במקומות מסוימים, את יכולה לשים את זה ביישובים נוצריים, אין עם זה בעיה, אבל יש מקומות - - -

ביישוב המוסלמי זה בזבוז כסף, אתה אומר.

כן.

העניין העיקרי, לחפש מה מתאים יותר.

ברדיו זה בסדר, מעבירים את המסר דרך הרדיו.

אפילו תכנית המניעה שאנחנו מבצעים בשטח, היא צריכה להיות מותאמת תרבות. תכנית שאני מבצע בחיפה או בעכו, בעיר מעורבת, אני לא יכול להעביר בח'ורה או ברהט.

נכון.

לפעמים אנחנו מטעים את עצמנו. נושא אחר, מחקרים וסקרים. אין מספיק מחקרים בחברה הערבית שמעידים ונותנים מידע אמיתי על המצב באוכלוסייה הערבית של משתמשים בסמים ואלכוהול. המחקר האחרון התקיים ב-2013-14 באוניברסיטת חיפה, אנחנו ב-2018 ואין שום מחקרים. תודה.

תודה. בבקשה.

מה שרציתי להוסיף, מעבר למה שאמרו, שעדיין כל הפרויקטים, אנחנו ממשיכים, אמנם עברנו משרד והתאחדנו - - - אני אומר, יחד עם משרד החינוך, יחד עם המשטרה, אנחנו תופרים חליפה לכל יישוב בהתאם למיפוי שאנחנו עושים ולצרכים של היישוב. דיברתם על עישון נרגילה, אם אני מגיע ליישוב לא יהודי ואני פוגש שם מנהיגים, ראש מועצה שהוא מעשן נרגילה, במקום שיאכוף את החוק ועד שעה עשר לסגור את הקיוסקים ולסגור - - - לצערי זה לא מתקיים ומשם זה מתחיל. זה מה שיש לי להגיד.

תודה. בבקשה.

קוראים לי הדס, אני מנהלת היחידה לטיפול בהתמכרויות, שיקום ארצי, דיירי רחוב בעיריית לוד, באגף לשילוב חברתי.

דיברתם בעיקר על נושא של מניעה והסברה, אני דווקא אביא את הקול שיש בשטח. לגייס מטופל להגיע לטיפול בתוך היחידה זו עבודה קשה, מורכבת ועד שהמטופל מגיע אלינו זה כבר איזה שהוא נס נורא נורא גדול. הקושי הגדול שאנחנו נתקלים בו זה בעצם הקול של המשפחה שלא מעודדת אותו להגיע לטיפול ויש צורך בלהסתיר, צורך בסודיות סביב הנושא של השימוש, הן בסמים והן באלכוהול וכן אפשר לראות שזה פחות נמצא, זה אפילו לא עלה כאן בשולחן, הנושא של המשפחות. זאת אומרת יש הסברה ומניעה לנוער, לצעירים, לילדים, אבל למשפחה, להורים של, אחים של, יש פחות דגש.

אני מביאה את הקשיים הנורא נורא גדולים שיש בשטח. עד שמטופל מגיע אלינו ואנחנו רוצים לשלוח אותו לקהילה, לשלוח אותו למסגרת סגורה, המשפחה באה ואומרת 'לא, בוא תתחתן', 'תעבור דירה, זה יהיה לך הפתרון' ואז אנחנו נתקלים בעצם באיזה שהוא מבוי סתום נורא נורא קשה.

אם היה זמן, נמצא פה מאזן שהוא המדריך בתוך היחידה שהיה יכול להביא את זה אפילו בהרחבה, אבל אני חושבת שיש מקום נורא גדול להעלות את הנושא של המשפחות ולתת שם דגש להסברה וזה יהיה חלק מהסברה, מניעה.

בבקשה, מאזן.

כמו שאמרה הדס, לי קוראים מאזן, אני מכור נקי, אני מלוד, אני גר בשכונת הרכבת, אני נקי 19 שנה ושבעה חודשים. אני עובד ביחידה לטיפול בהתמכרויות - - -

קודם כל כל הכבוד לך.

תודה.

רק להיום.

כן, רק להיום. הכול רק להיום. כמו שאמרה הדס, קל לגייס מטופלים, אבל קשה מאוד שיתמידו בדרך הטיפול בהתמדה, כי מכור נשאר לכל החיים וכאילו אחרי חודש ימים כבר המשפחה שלו דורשת ממנו שיילך לעבוד, 'הנה אתה בסדר', 'אתה גבר, אתה מסוגל', לא מאמינים בטיפול בכלל כאילו, זה לא בנוי לנו, חוץ מזה שהמשפחה לא משתפת פעולה. זה הקושי.

גם רציתי להוסיף עוד משהו, הכול מתחיל מהילדים. אני זוכר בגיל שלי שהיו נוגעים בנו, היו עושים איתנו כל מיני דברים, היום לילד בגיל ארבע, חמש שנים, אני בתור סבא או אבא, הילד אומר 'זה הגוף שלי, אף אחד לא ייגע לי בגוף'. פעם ההסבר הזה וההסברה לילדים, זה לא היה. אז זה הכוונה שלי, להתחיל מהנערים. כמו שאמרו פה בקשר לנרגילות, המשפחה אומרת 'שהבן שלי יעשן בבית ושלא יעשן ברחוב נרגילה', כאילו זה מותר. תודה.

שמי עפרה אוסטין, אני נציגת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות. אני אשמח, מכיוון שאתה מחובר אם תוכל לחזור לסרטון של ה - - -

לא, לא, לא.

אין בכלל זמן?

ממש לא.

אז אני שמחה גם לבשר על הרבה התפתחויות בשנה האחרונה, אחת מהן זה באמת פתיחת עמוד פייסבוק בשפה הערבית שיש שם סרטוני הסברה על ידי כל מיני גורמים, גם לנוער, גם למבוגרים, על מניעת השימוש ועל פנייה לטיפול ולגמילה במקרה הצורך.

באיזה נושאים?

באופן כללי, של עישון בנרגילות. אני שמחה שנמצאים כאן נציגי לוד מכיוון שבשנה האחרונה פעלנו יחד עם הרשות הלאומית לפתיחת מרפאה לטיפול תרופתי ממושך בעיר לוד וכבר יש לנו גורם מממן שאנחנו נמצאים איתו בקשר ואני מקווה שנוכל בשנה הבאה לספר לכם על פתיחת אותה מרפאה.

אוקיי. תודה. משפט אחרון ואני מסכמת.

שמי יצחק אליהו, פעיל חברתי. אחת הפעילויות שלי זה בתחום ההתמכרויות, כבוגר קהילת רטורנו, ואם כבר, החבר שם יודע, אז נכון להיום תשע שנים, שלושה חודשים ושלושה יום ללא אלכוהול וחמש שנים וחצי ושלושה יום ללא סיגריות, ואת הסיגריות הפסקתי ביום אחד רק להיום. אני רוצה לשאול את החבר'ה של המגזר הערבי, אחינו היקרים, בהתמכרות קוראים לזה 'רק להיום, אחינו', האם במגזר הערבי אין סיירת הורים כמו שאני הקמתי לפני עשר שנים בפסגת זאב? או כמו החבר הזה שאומר, אסור לעשן בכלל ואסור לשתות, אז גם את זה סיירת הורים ימנעו.

דבר שני, אני יושב עם חברים ערבים נקיים, והם בעצמם אומרים לי 'אם לא ייכנסו למגזר הזה ויעקרו את זה מהשורש', לצערי הרב אני רואה חברים מהמגזר, הרבה באים מבית חנינה או ממזרח ירושלים או מכמה מקומות, הם אומרים 'בפסגת זאב המשפחות לא יראו אותנו', יש להם שם גן והם משתמשים בחומר הזה. אני בתור אחד שהוא מכור נקי כבר תקופה, אני לא פוחד משום אמצעי, אצלי אין הבדל בין דת, גזע ומין, בתפקיד שלי כמכור נקי, אני פונה לאותו צלם אלוהים ומדבר איתו מה המשמעות והסכנות שהוא יכול ליפול בהן לגמרי. תודה רבה.

תודה. טוב, תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות לכולם, ליוזמי היום הזה, לכל המשתתפות והמשתתפים. אני חושבת שהיום הזה הפך להיות איזה שהיא נקודת ציון שנתית למצב בחברה הערבית ובאמת אנחנו הקדשנו הרבה מאוד לקמפיינים כל שנה, לקמפיינים שאתם הצגתם.

ככיוונים לשנה הבאה אני רוצה לבקש שני דברים, ברשותכם, שעלו כאן, האחד זה קמפיינים לנשים, שמכוונים לנשים ולא רק מדברים את השפה הגברית של 'גבר מי שלא מעשן' וכל הדברים האלה, שאני מבינה מכם שזה אפקטיבי מאוד, אבל שמענו כאן גם שהנתונים מראים על עלייה בנשים. גם תמיד, מניסיון אני אומרת, לתופעות אצל הנשים יש נטייה שהן טיפה יותר חבויות ומתגלות באיחור, כך שאם יש עלייה בעישון ואולי אפילו בהתמכרויות ושתייה של נשים, מטבע הדברים אנחנו פחות נגלה את זה. נשים יותר שומרות ונמצאות יותר במרחבים הפרטיים, פחות מחצינות את התופעות ולכן צריך להשקיע יותר כדי לגלות את התופעות, זה לא אומר שהן לא קיימות.

בעישון נרגילה יש עלייה, אם לא יותר אפילו.

אז אנחנו מאוד נשמח לראות גם קמפיין שפונה לנשים. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה לבקש ממשרד החינוך והמשרד לבטחון פנים, גם בנושא של עישון וסמים ושתיית אלכוהול, משהו שבאמת מכוון לגיל הרך. אם תוכלו לקחת את זה לתשומת לבכם באיזה שהוא סוג של, אני לא יודעת, שולחן עגול, איזה שהיא עבודת מטה לשנה הקרובה כדי שלפעם הבאה תוכלו להציג, כי אני חושבת שנקודה חשובה שעלתה כאן זה איך הילדים מחנכים את ההורים. שמענו את זה כאן בהרבה מקומות. זה דבר שני.

הדבר השלישי שעלה כאן בסוף הדיון זה הנושא של התמכרויות. את היום הזה בשנים האחרונות אנחנו ייחדנו לנושא של קמפיין והסברה נגד עישון, נגד שתיית אלכוהול, נגד סמים, אבל הנושא של טיפול בהתמכרויות, הוועדה סיירה, למיטב זיכרוני, פעם אחת בכפר טיפולי בטמרה - - -

זה רטורנו.

לא, רטורנו, בטמרה. אני חושבת שלאורך הזמן, בין אם במהלך השנה או ביום הבא, אני לא יודעת, אנחנו נראה איך נארגן את זה, תלוי, גם עכשיו הכנסת יוצאת לפגרה ואחר כך מי יודע אם נחזור, אבל שיהיה לנו - - -

נחזור, נחזור.

שיהיה לנו על סדר יומה של הוועדה כוונה לעסוק באופן ספציפי בנושא של התמכרויות וטיפול בהתמכרויות בחברה הערבית על מאפייניה הייחודיים ואז נוכל להרחיב יותר בסוגיה.

אני שוב מודה לכולם, תודה לחברי הכנסת, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.