פרוטוקול של ישיבת ועדה

קהכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת המשנה להסרת החסמים בתקשורת בשפה הערבית
16/07/2018


09/08/2018
11:12
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
ועדת המשנה להסרת החסמים בתקשורת בשפה הערבית
יום שני, ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), שעה 14:00

רכישת המדיה של לשכת הפרסום הממשלתית בתקשורת הערבית

חברי הוועדה: עיסאווי פריג' – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא
יעקב אשר
יוסף ג'בארין
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן

עמרי בן חורין - אגף תקציבים, משרד האוצר

גיל גפן - דובר, משרד התקשורת

מתן שחק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורי טל ספירו - רכז בכיר-מחקר ומידע, כנסת

בועז סטמבלר - מנהל, לשכת הפרסום הממשלתית

טליה לוינס - מנהלת מחלקת מדיה, לשכת הפרסום הממשלתית

אילן סבן - הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

יוליה שמאלוב ברקוביץ - יו"ר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

חאלד דגש - לשכת עורכי הדין

שי ברק - הקליניקה לזכויות המיעוט הערבי-פלסטיני

פאיז אשתיוי - מנכ"ל ובעלים, עיתון כל אלערב

סוהיל קראם - מנכ"ל רדיו א-שמס

חולוד אבו זראקי - מנכ"ל, מרכז אעלאם

אמג'ד שביטה - רכז התקשורת הערבית, סיכוי-העמותה לשוויון אזרחי בישראל

עידן רינג - מנהל המחלקה הציבורית, סיכוי-העמותה לשוויון אזרחי בישראל

ואסים חוסרי - סיכוי-העמותה לשוויון אזרחי בישראל

אגבריה אברהים - סיכוי-העמותה לשוויון אזרחי בישראל

דקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים

רכישת המדיה של לשכת הפרסום הממשלתית בתקשורת הערבית

טוב, חברים, אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת המשנה לכלכלה בנושא חסמי מדיה בתקשורת הערבית. אני, למען האמת, ציפיתי לראות הרבה נציגי מדיה במיוחד מהחברה הערבית בדיון, כי אנחנו התחלנו את כל התהליך הזה בכדי להעלות את הסוגיה על סדר היום, כי מגיעים אלינו המון פניות על חסמים ומחסורים בקידום והתפתחות המדיה בשפה הערבית. נעלה את הנושא לסדר היום, כי אנחנו רואים את העניינים מזווית אחרת, זווית עובדתית וזווית שטח. זה הדיון השני שמתקיים בוועדה. הדיון הראשון התקיים בנושא ועדת המדרוג ותפקידה בחסמים במדיה הערבית, ואנחנו בהמשך לוועדה הראשונה שהייתה. אנחנו עכשיו מול ועדת המדרוג.

הדיון הראשון שהתקיים בוועדת המדרוג, ממשיכים את השיחות בהמשך לדיון הקודם. השיחות מתנהלות מול הרשות השנייה ותפקידה בהסרת חסמי המדרוג, ומול ועדת המדרוג עצמה, ושר התקשורת איוב קרא מעורב בעניינים האלו ואנחנו עובדים על מימוש קווים ודרך בכדי לתת ביטוי לחברה הערבית בכל סוגיית הרייטינג.

זה הדיון השני שבחרנו לעשות את זה - בעניין לשכת הפרסום הממשלתית, הלמ"פ, וחלוקת העוגה הפרסומית ואיפה תפקידה בכל החסמים האלו.

חברים, אני אתן פתיח קצר ואני מעביר שנשמע את החברים שהוזמנו, בכדי לנסות לחתור לתוצאה. זו שנה שישית שלי בכנסת כחבר כנסת. מאז כניסתי זיהיתי שעוגת הפרסום של הלפ"מ ויחסה למדיה הערבית לוקה בחסר. התחלתי את הטיפול בנושא הזה מול שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן. הנחתי הצעת חוק שניסתה לחייב את לשכת הפרסום הממשלתית להקצות 10% מהתקציב הכולל שלה למדיה בערבית. היו לי ישיבות. כשאני אומר ישיבות, אני אומר חמש-שש, אולי יותר, ישיבות עם המנכ"ל הקודם של לשכת הפרסום הממשלתית, גד מרגלית, שהיום הוא מנכ"ל עיריית חיפה, שגילה פתיחות ורצון. בסופו של דבר הגעתי עם השר גלעד ארדן להוצאת מכתב בדוגמת קווים מנחים לאופן חלוקת תקציב הפרסום בשפה הערבית.

בשנים האחרונות חבר הכנסת איימן עודה, היה לו עניין בסיפור הזה וקיים גם מגעים בסוגיה הזו. הוא יתייחס אליה בהמשך. אני ראיתי את הנתונים, ידידי המנכ"ל, שקשה לי להגיד את שם המשפחה שלך - - -

סטמבלר.

סטמבלר, שם מורכב. מר סטמבלר שנמצא איתנו פה, המנכ"ל של לשכת הפרסום הממשלתית, שקיבלנו מסמך מהם ועיינו בכל המסמכים, ואני שם לך את הדברים על השולחן, בועז, ואני רוצה להשתדל שנהיה יעילים, שנצא עם משהו. המושב לקראת סיומו, שלושה חודשי פגרה ויש לנו מגמה ומטרה משותפת.

אני קראתי את הנימוקים שהעליתם בעניין אחוז הכסף מהתקציב שהולך למדיה בערבית. רק אני אגיד את זה לפרוטוקול. תקציב לשכת הפרסום הממשלתית בשנת 2017 הוא 212 מיליון שקל. מתוך זה -13% הולך לכל המגזרים של החברה שאתם חילקתם אותה, מגזר ערבי, מגזר חרדי, מגזר דתי-לאומי, מגזר רוסי. נתתם מדרג. כל המגזרים האלו ביחד קיבלו 13%, מתוכו בשש השנים האחרונות, אני מודה, המגזר הערבי עלה מ-3.3% בטוטאל לקרוב ל-5%. בסדר, ראיתי את זה, עלייה איטית.

מה שאני רוצה להעלות, שתי סוגיות: אחת, המדיניות של הלפ"מ בהקצאת המשאבים ומשאבי הפרסום והמדיה לחברה הערבית, האם יש מדיניות כלשהי? אחד. שניים, החברה הערבית סובלת מבעיות השמנה, סוכרת, בטיחות בדרכים. אחוזה במגזר הערבי יותר מ-50%, תאונות דרכים. אחוזינו פי שניים. תאונות עבודה, אחוזינו גבוה. יש לנו בעיות ספציפיות. האם יש תוכנית אסטרטגית לקמפיינים בתחומים שהחברה הערבית סובלת מהם? כי על פי תשובתכם שאתם מנמקים, שעלות הפרסום בחברה הערבית היא נמוכה, וסלח לי, זה לא מקובל. אני רוצה שנדבר ונחתור למכסה שתיקח יותר שטח, שתיקח יותר פרסום. אם זה זול, תפרסם יותר. אני מוחה על השיטה הזו. אני חושב שצריך להיות מחיר מינימום, כי אתם גורמים למצב תחרותי שכל כלי מדיה נכנס בכלי מדיה השני ואז גורם להורדת מחירים. זה מה שאני שומע מהשיחות שלי עם אנשי המדיה. אתם הוא הגורם המשמעותי בהתפתחות המדיה הערבית, למה? כי השוק הפרטי לא מפרסם במדיה הערבית. החברה הערבית, חברה ענייה, אין לה את האמצעים לתת כוחות פרסום. אתם הפכתם להיות העוגן והגורם המרכזי בהתפתחות המדיה הערבית ומשל כך, התפקיד שלכם הוא כפול מכפול, כי התפתחות מדיה זה נושאים על סדר היום. זה מיצוי זכויות, זה ליידע אזרחים. אנחנו לא מתקדמים בצורה נכונה.

דבר אחרון, כוח האדם. אתם מעסיקים בלפ"מ קרוב ל-45 בעלי מקצוע בתקנים, מתוכם רק שניים או שלושה אנשים שבאים מהמגזר ועוסקים בזה. כשאתה עושה קמפיין במגזר הערבי אתה צריך מסר, והמסר צריך פרזנטור שמבין תקשורת ומבין בחברה הערבית. אתה לא יכול לבקש תרגום. אני לא צריך להקריא לך דוגמאות של דברים מתורגמים בצורה שגויה, וכל זה מטעמי חיסכון. זה לא משכנע.

בועז, תרשה לי להגיד לך, אמיתי, כי אני ואתה וכל הנוכחים, יש לנו אותה מטרה. אני מבקש שננהל דיון שנגיע למצב שבאמת נוכל לשפר את המצב הקיים. נמצאים איתנו כאן נציגי מדיה בחברה הערבית. אני מזהה את סוהיל קראם הבעלים של רדיו שמס, אני מזהה את פאיז אשתיוי הבעלים של כל אלערב. אני ביקשתי מאנשים אחרים שיצטרפו.

אני אגיד לך את זה הכי קשה שיכול להיות. אמרו, עיסאווי, לא נעים לנו מלפ"מ, לא רוצים שהלפ"מ יכעס עלינו, כי במעט שהוא נותן לנו, ואם אנחנו נגלה ביקורת כלשהי, יענישו אותנו. אנחנו מדינת ישראל, אנחנו במקום אחר. אני מצפה ממך התחשבות והעצמה, כי העצמת המדיה הערבית היא העצמת הציבוריות הכללית בעצמה, אז שוב, ברוכים הבאים. איתנו חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת, יושב ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה. אנחנו נשמע אתכם בקצרה ואחרי זה אני עובר לאיש המרכזי של הדיון, זה אתה.

בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר.

חברי היושב ראש, כן, לפעמים נגזר עלינו מה שנקרא דברים דומים, כי מה לעשות, אנחנו ציבורים ייחודיים. אני לא רוצה להסית את הדיון מהנושא.

לא, לא, בסדר.

לא חלילה על חשבון אף אחד. אנחנו לא חיים מאחד על חשבון השני. אנחנו לא רוצים שזה יהיה ככה, אבל אני רוצה לבוא ולומר ברמה העקרונית של העניין בלי להיכנס כרגע למספרים, שוב, לא רוצה לקחת לך את נושא הדיון. זו ועדה שאתה מנהל וזה בסדר.

אני מרשה לך.

רק אני רוצה ללכת על ההיגיון של הדבר הזה. אתה יודע שאני משמש כיושב ראש ועדת בטיחות בדרכים, ויושבת פה גם מנהלת ועדת המשנה שלנו. אחד הדיונים הגדולים שעשינו שם היה הסברה ייחודית למגזרים, במיוחד בנושא של המגזר הערבי, שמה שהתברר, שההסברה שנעשתה עד היום הייתה 'גזור הדבק'. לקחו משהו בעברית, תרגמו אותו בגוגל לערבית. לא שכנעת אף אחד בגלל שלא דיברת בשפה שלו. לא חדרת לאורח חייו כדי להגיע אליו. הרי מה בעצם עושה הלפ"מ? ואני מאחל לך הצלחה בתפקיד. הלפ"מ צריך להעביר מסרים של קמפיינים. זה לא רק מודעות דרושים כאלה ואחרים אלא זה קמפיינים, זה דברים שקשורים להצלת נפשות, זה דברים שקשורים לביטחון, זה דברים שקשורים להגנת עורף כשצריך. הרי זה מגוון רחב של דברים. צריך לדעת וללמוד שהחברה הישראלית בנויה בהרבה מאוד צבעים. יש כמה מגזרים שיש להם סוג חיים משלהם, סוג תקשורת שלהם. למשל, במגזר החרדי המדיה היא פחות גדולה ומשמעותית למרות שגם שם יש שינוי מסוים אבל הרבה פחות משמעותי. העיתונות הכתובה, יש לה כוח השפעה מדהים על הציבור. אנשים קוראים עיתון כמו שקוראים ספר בדקדוק. שני האלמנטים האלה, גם של איפה ההסברה הזאת תהיה, ודבר שני, איך היא תהיה, האם אתה מגיע לאותו ציבור.

אתה יודע, היה פעם קמפיין על איכות הסביבה, אז הייתה תמונה של איזה ילד עם קוצים כאלה באיזושהי סדרה, ופרסמו את זה בהתחלה במגזר החרדי. הילדים חשבו ששמו ילד שהתחשמל. לא הבינו מה רוצים מהם. יש מסרים כשאתה מדבר עם קבוצות אוכלוסייה שבמקרה הזה זה גם החרדים, זה גם לדעתי מחבר העמים. לפחות בשנים הקרובות עוד יישארו קבוצה של אנשים, במיוחד קשישים מבוגרים שאתה צריך לדבר איתם בשפה שלהם תרתי משמע, לא רק בשפה עצמה אלא גם בשפה המובנת להם, בתוכן המובן להם, ולכן אני חושב שאתם צריכים לשים כיעד, אני לא רוצה להיכנס למספרים ואני לא רוצה לבוא להראות כי אני יודע שנעשים מאמצים ויש עלייה גם בפרסום בציבור החרדי. אני מודע לכך היטב רק אני אומר, אני חושב שצריכה להיעשות עבודה שבה המשקלות יהיו יותר נכונים, כי המשקל הוא לא רק כסף בסוף. אני לא הייתי רוצה רק להשוות את זה לכסף, רוצה להשוות את זה לכמה מידע מגיע לאנשים, ואם תשדירים בטלוויזיה מצליחים להגיע להרבה מאוד ילדים במגזר הכללי, הם לא נוגעים למשל למגזר החרדי, ואם בדיגיטל זה מגיע פחות למגזר הערבי כי הוא פחות דיגיטלי היום, אולי גם מחר זה כבר לא יהיה - - -

הוא הרבה יותר. הוא הפוך.

אז אתה רואה, אני לא יודע אפילו. זה חייב לבוא עם איזושהי עבודה ואני מציע אדוני, בלי קשר להתקדמות שאתה רוצה לקדם בעניין הזה, לבקש מכם להכין איזושהי תוכנית עבודה לעניין הזה. יכול להיות שהיא לא תיעשה ביום אחד, אבל לראות איך באמת הפרסום הממשלתי ששייך לכולנו מגיע לכל הציבורים בשווה, גם לציבור החרדי בשפתו, על פי דרכו, על פי אמונתו ובכלים שעומדים לרשותו, וכך גם למגזרים אחרים.

תודה, חבר הכנסת יעקב אשר.

נקודה נוספת אני רציתי שתתייחס אליה. דומני ואני חש ומתוך הניסיון שהיה לי בתחום, מידת השפעת וקביעת החלוקה המשרדית על ידי המשרד שמעביר עצמו, הפוליטיקה בדבר.

למשרד אין שום נגיעה, חד וחלק.

יפה. קיבלתי תשובה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש, עיסאווי, על הדיון המבורך והחשוב הזה. אני גם מברך את בואם של סוהיל קראם, פאיז אשתיוי.

אילן סבן, אני חושב שאתה איש המקצוע הכי שאפשר ללמוד ממנו בסוגיה הזו. כל הזמן היית בן אדם דעתן, רציני, עמוק, שלמדנו ממך, וגם סיכוי וגם בוודאי האנשים שמייצגים את הלפ"מ.

אני חושב שזה נושא תפיסתי, האם יש תפיסה לאוכלוסייה הזו כתפיסה של 20% מכלל האוכלוסייה שמגיע לה שוויון מלא, האם אתם רק צינור שהממשלה מחליטה והעבודה שלכם היא כל כך טכנית, רק מעבירה מה שהממשלה אומרת או גורמים אחרים, או שיש לכם שיקול דעת. אני חושב שכולנו צריכים לחתור למקום שיש לכם שיקול דעת, יש לכם תפיסה בנויה על שוויון. בינתיים אין כלום, כלומר, פחות מ-5% מקבלים אזרחים ערבים. גם אצלכם כתפיסה, וזה כל כך משפיע, כי בסופו של דבר חוויה מייצרת תודעה. אם אין לכם ייצוג הולם גם בערבים שעובדים אצלכם, אז אין אוזן קשבת שרואה, מפנימה, שומעת כל יום, אז משהו שהוא רחוק מהעין, רחוק מהלב, רחוק מהשכל, אז כל הדברים הללו, אני חושב שצריך לשנות בתפיסה, כלומר אם יש משהו שהוא מיועד במיוחד לטלוויזיה למשל ואין מספיק -- - באוכלוסייה הערבית, יש להם את הדעת למסור לממשלה, שסליחה, פה אנחנו רוצים להשקיע, אם זה ברדיו, אם זה בעיתון, כלומר איך לדרבן שהכיוון יהיה כמה שיותר שוויוני, מה גם שאין קבוצה שהיא נפגעת כמו האוכלוסייה הערבית. אין קבוצה שיש לה כל מיני דברים ייחודיים, אם זה באלימות, אם זה בתאונות דרכים, אם זה בתאונות בענף הבנייה, אם זה באלף תחום ותחום, לכן אני חושב שהמקום הכי בסיסי, אחד, אתם לא רק צינור, יש לכם דעת. זה לא מקום טכני אלא מקום שאמור להיות לו תפיסת עולם. ב', צריך לשים את המטרה הזו שמגיע לאוכלוסייה הערבית 20% מהתקציב כמו אחוזים באוכלוסייה.

אשמח ללמוד מהאנשים המומחים, בעיקר אילן וגם סיכוי. אני בוודאי אלמד מכם. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת איימן עודה.

אני מצטרפת לברכות על קיום הדיון אבל מעדיפה קודם לשמוע ואחר כך להגיב.

לפני שאני עובר לבועז, אני מעוניין לשמוע את ד"ר סבן שיתייחס, כי קראתי כמה חוות דעת שאתה הוצאת לגבי סוגיית המדיניות. רציתי להבין לעומק מה שכתבת לגבי מדיניות הפרסום והמדיה של הלפ"מ לגבי החברה הערבית, כי אני רוצה שבועז יתייחס לכל הדברים. בבקשה.

שלום, אני קודם כול הוצגתי כמומחה. אני לא חושב שזה מגיע לי. אני מרצה בפקולטה למשפטים בחיפה בתחום של משפט חוקתי, אבל אני גם מנחה קליניקה לזכויות המיעוט הערבי-פלסטיני. נמצא אצלי סטודנט מהפקולטה שעבד על התיק יחד עם סטודנט אחר.

אנחנו בשנים האחרונות מנסים להתעמק בזה ולהבין, אז אני גם רוצה, כמו שבירכו אותך, לברך אותך על כניסתך לתפקידך. אני יודע שחלק מהטענות שלנו לא יכולות להיות מופנות אליך באופן אישי ולא צריכות להיות מופנות. אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להדגיש כמה דברים.

בעצם היו לנו התכתבויות שמהם הבנו שעד סוף 2017 אמורים להיות חמישה עובדים - - - בלפ"מ. זה יהיה טוב אם זה היעד לעומת האפס שהיה כמה שנים קודם.

כרגע יש שלושה ואנחנו בתהליכי גיוס. יש תפקיד אחד או שניים שאנחנו כבר בסבב שני או שלישי, כי לא מגיע כוח אדם מקצועי ומיומן מספיק מהמגזר, אז יש לנו עדיין שני מכרזים פתוחים, ייעודיים.

אוקי.

ד"ר סבן, תתייחס לגבי סוגיית המדיניות. זה מה שאני רוצה לשמוע.

אוקי. חבר הכנסת פריג', אתה שואל אותי על עניין המדיניות. אנחנו ניסינו במכתבים שכתבנו להתעמת עם תשובות שניתנו בעבר ללמה זה פחות מ-5%, למה זה 4%, 3% בשעה ששיעור האוכלוסייה, אנחנו מדברים על אזרחים ותושבים כולל תושבים של ירושלים המזרחית, זה ודאי יותר מ-20%, למה השיעור הוא כזה? ואז ניתנו כל מיני תשובות שאותנו לא שכנעו וחלק הוזכרו על ידך ועל ידי אחרים, למשל, היעדר הטלוויזיה, אז אם אין טלוויזיה כמו שבחברה החרדית אין טלוויזיה, אז צריכים למצוא דרכים אחרות. זה בכלל לא תשובה, כלומר, המדינה אמורה להעביר את המסר שלה, את הדברים שהיא רוצה להגיד, אמורה להעביר באופן שוויוני, אז שתעשה את זה באופנים שפתוחים בפניה.

דבר נוסף זה כל העניין של המשמעות. הזכרתם את המשמעות של להעביר מידע מסוים שהוא מידע חשוב, שהוא יגיע לידיעת הציבור, כולל כל מגזרי הציבור. יש תחושה מאוד עמוקה, אם הייתי חבר בקבוצת מיעוט, אם מישהו היה מדבר איתי על חגירת חגורת בטיחות או על תאונת עבודה, היה מדבר בשפתי, לא היה מדבר איתי בעברית על בעיות שלי - - -

אילן, יש פה טעות ואני לא רוצה שנתחיל עם טעויות. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יש לה מחלקה ייעודית למגזר הערבי. היא עשתה קמפיין ייעודי אך ורק למגזר הערבי, של חגורת בטיחות.

זה ראיתי אבל לפני חצי שנה או שנה.

משפיענים רק מהמגזר כיכבו בקמפיין הזה, לכן לבוא ולומר שלא מדברים לאנשים בשפתם, זה פשוט לא נכון.

אוקי.

אפשר לתת לך דוגמא אחת, קמפיין של המשרד לשוויון חברתי, "תתמודדי", יצא רק בעברית. אני בעצמי הגשתי שאילתה לשרה בעניין, ונאמר שהתקציב מאוד מוגבל והחליטו להשקיע אותו שם. מה שהוא אמר, יכול להיות שנתן דוגמא בחודשים האחרונים, לא תקפה, אבל יש כמה וכמה דוגמאות אחרות.

תקציב בנוי על עלות ומכסה. ברגע שיש לך תקציב מכסה ויש לך את האפשרות לבנות קמפיינים, אז קמפיין "תתמודדי" הוא קלאסי.

שתי נקודות, אחת שקשורה לפרזנטורים. היא גם עניין של מדיניות. פשוט קיבלנו תשובה בתכתובת שהלפ"מ הוא גם גוף כלכלי והוא לא יכול להבטיח את העניין הזה של פרזנטור או עניין נוסף שתיכף אני אזכיר כרגע, אבל אם הפרזנטורים חשובים ואם ב-12 עשינו איזו בדיקה מדגמית בקליניקה, בדקנו 20 תשדירים, מתוכם 12 היו על ידי פרזנטורים, אז אם הלפ"מ חושב שפרזנטורים זה דבר מרכזי מבחינה פסיכולוגית ואחרת, אז השאלה של הזדהות של השומעים, של המאזינים, של מי שאתם רוצים לשכנע, מושפעת משאלת מי הוא הפרזנטור. פשוט ביקשנו שתהיה תשומת לב לנקודה הזאת.

נקודה אחרונה העניין של על איזה מידע נשען הלפ"מ. הרי מה שקורה במדיות היהודיות - - -

אתה מדבר על סקרים.

על הסקרים. הסקרים היו בתחת לחץ בפעם הראשונה ב-2013 ואחר כך היה ב-2015 עוד אחד, כלומר פעם בשנתיים. המדיות היהודיות, אמנם ב-TGI שהמפרסמים שונים, אבל זה פעמיים בשנה.

אתה מדבר על סקרים לבדיקת מידת ההשפעה וההיחשפות של?

דרכי ההיחשפות, המדיות שאליהן נחשפים. על איזה בסיס הלפ"מ מקצה למדיות בערבית? כי כשאין בסיס עובדתי, איטי, כזה שנבדק בצורה רצינית ויסודית והוא שקוף, אז הלפ"מ מחזיק את כל הקלפים קרוב לחזה והוא יכול להגיד למדיה כזאת, זה מחיר גבוה מדי, אנחנו לא נסכים, תוריד. כשיש סקרים ברורים פעם בשנה לפחות והם שקופים, אז היכולת התמודדות של המדיות אל מול הלפ"מ הם יותר טובים.

אנחנו נשמע את ההתייחסות של בועז. בועז, שמעת חלק מהשאלות, והשאלות הן מכאן עד לשם. אני וכל החברים, פנינו לפיוס.

אנחנו לא למלחמה.

כן. הפנים שלנו לעבודה משותפת.

נכון.

כי יש לנו מטרה משותפת. אנחנו לא באנו להתנגח, עשית ככה ועשית ככה. לא מצפה לסגירת פערים ולקבל את ה-20% בפרק זמן, אבל אני רוצה לשמור על הראש מעל פני המים. היום המדיה הערבית, אם זה בטלוויזיה, אם זה ברדיו, אם זה בתקשורת, אם זה בדיגיטל או בדפוס, בקושי מחזיקה את עצמה. אני עוקב ואני רואה. אני רוצה תקשורת חזקה שתקבע ותכתיב גם סדר יום, ואין לנו תקשורת כזו. למה אין לנו תקשורת שמכתיבה סדר יום? מכתיבה באופן יחסי. למה? כי התלות הכלכלית וחוסר גיוס כתבי מקצוע ותחקירנים, כי אין לי תקציב. איך אני אגייס תחקירנים וכתבים שיביאו לי כתבות ואין לי כסף? אז אני מבקש את העזרה הזו בכדי שתעזור לחברה שלי שתהיה חברה ביקורתית, ביקורת בונה, וחברה שיש לה מה להגיד, והרבה תלוי בכם. עכשיו נשמע אותך. תפדל, בועז.

תודה רבה על ההזמנה, אני שמח להיות פה. אני נכנסתי לתפקידי בינואר השנה. פגשתי את מרבית חברות המדיה במגזר הערבי ואני רוצה לומר לך כמה מילים. קודם כול, יש הגדלה משמעותית של התקציבים שעוברים למדיה במגזר משנה לשנה. אם אתה מסתכל על הנתונים כאן, מ-2015 ל-2016 ל-2017 הקפיצה הייתה מ-5.5 ל-8.4 ואחר כך זה 11 מיליון שקלים, אז יש עלייה והיא עקבית והיא גם גדולה לטעמי.

דבר שני, אנחנו לא מחליטים על קמפיינים. מי שמחליט על קמפיינים אלה המשרדים. אני לא יכול לבוא אל משרד ולהגיד לו, יש בעיה כזאת וכזאת, עכשיו תחליט שאתה מוציא כסף ותעשה קמפיין, גם לא ליהודי וגם לא לערבי.

אז מה תפקידך?

אנחנו עושים את הקמפיין, מפיקים אותו, את הקריאטיב, את האסטרטגיה ורוכשים את המדיה. אנחנו לא קובעים את המדיניות.

משרד המשטרה, יש לו תקציב פרסום 20 מיליון שקל. הוא מעביר לך את התקציב כולל התוכנית?

לא. הוא אומר לי, אני רוצה קמפיין לגיוס למשטרה, לצורך העניין. אני רוצה שהקמפיין יעלה לי בסביבות ה-5-6 מיליון שקל כי אני רוצה טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ושלטי חוצות. אנחנו מפיקים את זה ואנחנו קונים את המדיה בהתאם לבריף בכל המגזרים.

השאלה, החלטה של חלוקת התקציב הזה של משרד נגיד הבט"פ, אני לא מדברת על המשרדים שבכלל לא נוגעים לאוכלוסייה ולא רוצים לעשות קמפיינים, אבל המשרדים שמחליטים, יש לכם 'say' בלהגיד כמה יהיה לאוכלוסייה הערבית וכמה באופן כללי?

אנחנו מחלקים את המדיה בתוך הקמפיין. אנחנו רוכשים את המדיה.

אבל ההחלטה אם לקיים אותה בשתי השפות, היא של מי?

שלנו.

יפה. איפה אתה בקטע הזה?

זה בדיוק העניין.

טליה היא מנהלת מחלקת המדיה והיא תסביר.

טליה, אני רוצה שתתחילי את זה ממש כסיפור חיים. המשרד מקצה איקס כסף לפרסום, מעביר את זה לשימושכם. איפה אתם בכל חלוקת העוגה הזאת?

רוב הקמפיינים שמגיעים ללפ"מ הם קמפיינים שמבחינתנו הם מסר שאחיד לכל המגזרים, זאת אומרת, אם מגיע בריף בנושא כלשהו, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא מתאים לכל המגזרים, אלא אם בבריף מגדיר הלקוח שהוא לא מתאים. לצורך העניין אני רוצה לתת דוגמא כדי שתבין. משרד הבריאות מגייס אחיות.

לא, לא, אני רוצה משרד לשוויון חברתי. האם אתם אמרתם לשרה גילה גמליאל על קמפיין "תתמודדי", תעשי - - - עם הערבים. האם שאלתם אותה?

בקמפיין הזה ספציפי, כן.

אני רוצה להסביר עוד משהו. אנחנו חיים בעולם של פרסום. עולם הפרסום, המחירים גם נגזרים בעצם מהשוק הפרטי. הממשלה היא חלק קטן מהפרסום של השוק הפרטי.

טליה, למה אני מתמקד בזה? אני בתקופת בחירות מוניציפאליות, והחברה הערבית, אין בה נשים מועמדות. הקמפיין הזה הכי רלוונטי לחברה הערבית ולא נמצא. זה הפליא אותי. דיברה על זה חברת הכנסת תומא.

למה החלטתם שהוא לא נכנס?

אני לא יודע לומר לך עכשיו. אני אבדוק את זה ואני אחזיר לך תשובה.

הקמפיין הזה ספציפית, אנחנו לא מכירים את הנתונים.

איך יכול להיות?

טוב, קיבלנו תשובה. אין לכם תשובה.

אתם מקבלים את ההחלטות. איך יכול להיות שאתם לא יודעים על קמפיין שיצא? אין 100 קמפיינים בנושא של התמודדות על הרשויות.

אני אומר לך שכרגע אני לא יודע לומר לך עכשיו - - -

בסדר, תבדוק אדוני, תחזיר לי תשובה, כי זו סוגיה שעלתה כי שמנו לב אליה.

העלאת מודעות בנושא העישון. בבקשה, תענו לנו.

העלאת מודעות בנושא עישון עלה במגזר הערבי.

כמה הוקצה לזה?

חברים, תנו לטליה ברצף.

ההנחיה עם נושא הבריף מגיעה מהלקוח. אנחנו לא קובעים מדיניות. יש עלייה בכמות הקמפיינים שמיועדים למגזר הערבי, לאחרונה, אבל רוב הקמפיינים והתקציבים שמגיעים, זה תקציב מוגבל לכל המגזרים. אנחנו בסוף חיים בעולם של פרסום. עולם הפרסום הוא עולם יקר. אם אנחנו נחלק את התקציב מבלי שהוא יהיה אפקטיבי, לא נשיג את מטרתנו בשום מקום. בסוף אנחנו צריכים לקחת את התקציב המוגבל הזה ולעשות את הקמפיין אפקטיבי.

אמצעי המדיה, למשל דיברת על טלוויזיה. טלוויזיה היא אמצעי מדיה יקר. סביב המהלכים האלה לפעמים עומדת אטרקציה מאוד גדולה של הנושא של הקמפיין. אם אנחנו לא נעלה אותה עם מספיק אימפקט, חבל על הקמפיין. גם ההפקה וגם כל מה שמאחור - - -

טליה, אני רוצה למקד. החבר'ה מעלים שמות של קמפיינים ואני עוצר אותם. אני רוצה בסופו של דבר לצאת עם תוצאה חיובית ואני אמקד את שאלתי. האם למען האטרקטיביות בקמפיינים - - -

האפקטיביות, לא האטרקטיביות.

האפקטיביות או האטרקטיביות, אתם מוותרים על השפה הערבית?

לא, אבל יש נתונים בסיסיים שהם אחרים. בסוף, אין ערוצי טלוויזיה חזקים במגזר הערבי כמו שיש במגזר הכללי.

שמי סוהיל קראם, אני מנכ"ל רדיו שמס. אני לא חושב שיש תחנת רדיו שיש לה 89% רייטינג.

זה גם טלוויזיה.

לא, היא דיברה גם על מדיה.

לא, דיברתי על טלוויזיה.

במצב שאין לנו טלוויזיה ואתם אומרים שטלוויזיה היא דבר יקר, אז אנחנו זולים ואנחנו נמצאים ברייטינג גבוה מאוד ובכל זאת יש הרבה סימני שאלה אצלנו. בתורי אני אעלה כמה נקודות.

טליה, אני רק מבקש ממך, אנחנו יודעים שיש בעיה. בסדר, קיימת. בואו נתמקד בסוגיות שאנחנו בסוף הדיון נגיע להסכמות שירצו את שנינו. תתמקדי בזה. אחרי זה חבר הכנסת עודה רוצה לשאול שאלה. בבקשה, טליה.

אותו תקציב מוגבל שמגיע, אנחנו מנסים לעשות בו מקסימום ולהגיע לכל אותם מגזרים שנקבעים על ידי הלקוח. מעט מאוד קמפיינים מגיעים, קמפיינים ייעודיים למגזר הערבי כדי שהם יהיו ויעשו את העבודה ושיהיו אפקטיביים. דובר כאן על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. זו לא דוגמא טובה, למה? זה קמפיין שהגיע עם תקציב ייעודי למגזר הערבי, אז נעשה בו עבודת קריאטיב טובה. לקחו בו פרזנטורים מהמגזר הערבי. היה מספיק תקציב כדי שיהיה גם רדיו וגם - - -

אני אמקד אותך יותר. נגיד לאחרונה שהשר אקוניס עלה בקמפיין ליל המדענים. האם הוא ביקש גם לעשות את זה בערבית?

היה ליל המדענים גם בערבית, אבל כשיש תקציב מוגבל, אז אנחנו עולים בתקציב שמאפשר לנו.

אני אקטע אותך, סליחה. אני לא יכול עליו. בבקשה, חבר הכנסת עודה.

תודה. שאלה. אני חושב שאנחנו עושים סחור-סחור. הדבר הכי בסיסי, במידה והדרישה שלנו שוויונית, מתי תצליחו להגיש תוכנית? אנחנו מבינים שתוך שנה זה לא יהיה 18% לאוכלוסייה הערבית, אבל האם יש לכם תוכנית? מתי אנחנו יכולים לבוא אליכם, אנחנו הח"כים, לבוא אליכם למשרד עוד חודש, חודש וחצי ותגיד לנו, אנחנו הכנו מסמך, זה מתקדם בצורה הדרגתית, בשנה הבאה כך יהיה, בשנה אחרי כך יהיה עד שנגיע לשוויון. תכינו מסמך כזה. אני חושב שזה הדבר העיקרי, אחרת אנחנו עושים סחור-סחור.

אומר לך בכנות, אני לא בטוח שאנחנו נוכל להגיע לשם. יש המון קמפיינים למשל, שלא מיועדים למגזר.

אני לא מדבר עליהם. אני מסכים איתך.

הגופים האלה מוצאים המון כסף על קמפיינים: ביטחון, דתות, רבנות.

בועז, אני מסכים איתך. אני לא שם.

דבר שני, בגלל שהטלוויזיה היא מדיה מאוד יקרה בפערים גדולים, אין ערוץ טלוויזיה חזק במגזר הערבי.

כשאתם לא נותנים, איך הוא יתחזק? מאיפה יש לו כסף?

לא, אבל הטענה הזו זה כמו מעגל סגור, כי בסופו של דבר המטרה שלכם מהפרסום לא לחלק את הכסף על אמצעי התקשורת אלא להגיע לציבור, אז אם האוכלוסייה הערבית, אין לה, אני לא אכנס אפילו למה שעיסאווי אומר. אם המטרה היא להגיע לאוכלוסייה ולפרסם את מה שאתם רוצים לפרסם ואין כלי שנקרא טלוויזיה, אז זה אומר שאתם צריכים להשקיע יותר בכלי התקשורת האחרים כדי להגיע. הרי המטרה היא להגיע.

אני חייבת להגיד, נכון, זה מרשים העלייה. אתם קיבלתם מ-2014, מאפס הגעתם למשהו שהוא יותר משמעותי היום.

אני רוצה למקד את מה שעאידה אומרת. אנחנו רואים את הדברים. אנחנו באמת רוצים לעבוד בשיתוף פעולה. נגיד רואים את הקמפיין של מירי רגב. האם היא לא ביקשה לעשות בערבית?

שלילי ושיהיה כתוב בפרוטוקול. חד משמעית לא. כל גוף שרצה לקבל את הפרסומת של שנות ה-70', קיבל את זה. חברת ירא לקחה את זה בשלטי חוצות ואחר כך כשהתחילו להשחית אותם במגזר, הם באו אלינו ואנחנו גם נתנו להם את האפשרות אם הם רוצים להוריד את זה, והם לא הורידו את זה. אנחנו לא הכרחנו אותם ולא שום דבר אחר. זה פשוט לא נכון, אפרופו המכתב שלך, אילן.

שאלה נוספת, בועז. האם יש משרד שממש ביקש באופן ישיר, אני לא רוצה פרסום בערבית?

לא, אין דבר כזה.

יש כאלה שבילד אין כשאין בערבית, וצריכים להגיד את זה. משרד הביטחון יפרסם בערבית?

לא, אבל פיקוד העורף כן מגיע.

היה כדאי כדי לראות את התמונה המלאה, לנכות את כל התקציב שבא דווקא מהמשרדים שבכלל לא מפרסמים בערבית ואז לראות את - - -

אבל תראו מה קורה עכשיו עם המגזר החרדי. שבוע שעבר התקבלה החלטה, אפרופו משרד המשפטים, שאם יש עיתון שלא מוכן לפרסם שלטי חוצות של נשים, אז אנחנו לא מפרסמים שם בכלל.

רק שאלה אחרונה לפני שאני ממשיך. תנו לי רק להבין האם יש מקרה שמשרד העביר לכם תוכנית ואתם הכנסתם חלקיות בערבית והתעקשתם על כך והמשרד לא רצה?

אין דבר כזה.

מה שאתם קובעים, מה שהולך.

לא.

אני רוצה רגע להסביר עוד משהו. בסופו של דבר אני לא יכולה להגיע ל-100% כלי מדיה באף מגזר, ולכיסוי מלא באף מגזר. אני לוקחת תקציב קיים ומנסה לחלק אותו, לנצל את המקסימום שלו בכל מגזר. אם יש לי גם חרדי וגם ערבי וגם אמהרי, אני משתמשת בכלים הקיימים במטרה להגיע נניח ל-60% כיסוי בכל מגזר, וזה מה שאנחנו עושים, אז אני עושה גם רדיו וגם עיתונות וגם דיגיטל.

אנחנו מחויבים לאפקטיביות בפרסום. אנחנו רוצים להגיע לכל בית. הדרך הטובה ביותר במגזר הערבי זה דרך המובייל, דרך הדיגיטל.

בסדר, אבל יש מדיה שצריך לחזק. יש מדיה שקובעת סדר יום ואני חייב לתת לה את הכוח ואת המשאבים שתהיה לה אמירה. יש לכם תפקיד מפתח בזה.

סוהיל קראם, הבעלים של רדיו שמס, בבקשה. אנחנו נעשה סבב ונחזור, בועז, להצעת סיכום בינינו.

קודם כול אני מברך את עיסוואי על הפגישה הזאת. אני מודה לשני חברי הכנסת ואני גם מברך את בועז על התפקיד החדש. אנחנו הכרנו אותו בכובע אחר.

רבותיי, מפיכם אני רק לוקח את הדברים. אני הבנתי שמי שקובע זה המשרדים. כנראה שהכנסת, יש לה תפקיד רציני ביותר, זה לתת חופשיות ויכולת עבודה ללפ"מ, מפני שמשרד זה דבר פשוט מאוד. משרד, יש לו את המדיניות שלו הפוליטית, ופה אנחנו דורשים מלפ"מ לפעול לא פוליטית, ואין מה לעשות, נגזר עלינו להיות הבועה של המגזר הערבי והבועה של המגזר היהודי וזו גזירה משמיים.

אני חושב, מאז שנכנס בועז, אני חייב להגיד את זה, אצלנו ברדיו שמס יש תזוזה. גם אני מודה לטליה. האם זה מספיק? אנחנו רחוקים להיות מסופקים. לא לפני הרבה זמן עלה הנושא של עוד תחנת רדיו במגזר הערבי ואני עשיתי סקר כלכלי. אין מקום לעוד תחנה מפני ששתיהן יקרסו.

זה דיון אחר. הרשות השנייה עשתה היתכנות כלכלית ואמרה אחרת. לא כדאי להיכנס לזה.

עיסוואי, אני מרוכז, אז תן לי.

בבקשה.

אני אעביר את הנקודות שלי בדיוק איך שאני מבין אותן ומהניסיון שלי בטח.

אז אני חושב, אם לפ"מ ייקח את העניינים לידיים ותהיה לו מדיניות שוויונית, מדיניות שבאמת תיתן לכל גוף בפסיפס במדינת ישראל, ישנו פסיפס במדינת ישראל, אם זה חרדים, אם זה ערבים, אם זה מה שאתם רוצים, אז זה תפקיד שלכם, ולהגיד שזה המשרדים, זה מצד אחד חורה לי, מצד שני אתם שמים אותי במצב כזה שאין לי תקווה. כשאתם אומרים משרדים, אז אין לי תקווה ואני רוצה שתהיה לי תקווה, והתקווה שלי היא בזה שיש לכם מדיניות שאתם תובעים. אתם מקבלים קמפיין ואתם אומרים, חבר'ה, בעניין התחבורה או בעניין בעיות תאונות עבודה מי שהיום סובל הכי הרבה זה המגזר הערבי, אז תעשו אפליה מתקנת, תעזרו לנו. אי אפשר להגיד, אני רוצה לחלק את זה מפני שכבודו רוצה. לא יכול להיות. כבודו רוצה? כבודו במקומו מונח, אבל יש מציאות שאצלנו כל יום שני נהרג פועל ערבי, ופה אני רוצה את ההנחיות. אני כמדיה רוצה להנחות את האנשים, להנחות את העובד הזה לא לקבל את דבריו של הקבלן ולהגיד לו - - -

אבל אני לא עושה את הקמפיין.

אבל אתה קובע כמה ילך?

אתם חוות הדעת המקצועית.

אתם לא מבינים את העניין הזה, אני מתנצל לומר את זה.

תסביר לנו את זה שוב.

אם יש בעיה של נפילות למשל מאתרי בנייה, ויש בעיה כזאת בארץ, אולי במגזר הערבי יותר, אני לא מודע לזה.

כן, יותר.

משרד העבודה, זה תפקידו לבוא ללפ"מ ולהגיד לנו, חבר'ה, אני רוצה קמפיין כזה וכזה. אני לא יוצר את הקמפיינים. אני לא יודע כמה כסף יש להם. הם צריכים לבוא וליזום.

אבל אתה אמרת שאתה כן מחליט איזה אחוז יהיה לערבית, אז השאלה היא, אם 80% מהקורבנות הם ערבים, אתה בא ואומר, 80% או 50% מהקמפיין - - -

אנחנו לא קובעים - - -

אני מבין את הטיעון שלכם שהוא כאילו אנחנו פסיביים יותר, ואני אסביר לכם למה אנחנו דוחים את הטיעון הזה, כי אל מול הנתונים שמדברים על כמה, 4%?

4.9 בשנה האחרונה.

אז אתה מזהה שיש כאן פער מאוד משמעותי בין שיעורה של האוכלוסייה הערבית לבין מה שאתה משקיע. או שאתה אומר, זה לא מעניין אותי, יפנו אלי, אני אטפל, לא יפנו, זה מה שיישאר, או שאתה אומר, חבר'ה, אני רואה איפה אני משקיע את הכספים בחברה היהודית ומפנה את תשומת לב הגורמים הללו במשרד העבודה והרווחה שיש כאן - - -. אני מדבר על outreach, שאתם מתוך דאגה לעקרון השוויון, מתוך דאגה לציבור הערבי תפנו לגורמים הללו ותגידו, יש לכם תקציבים לחברה הערבית, תנצלו אותם.

האם עשיתם את זה?

לא, אנחנו לא עושים את זה, כי - - -

אני יודע שאתם לא עושים את זה. זה כל העניין.

בועז, טליה, אני תוהה איפה עובר הקו, האחריות וקביעת המדיניות של הפרסום בלפ"מ? אני לא רוצה לפנות אליכם על דברים שאין ביכולתכם. באמת אני אתכם דוגרי, כי אני יודע שכל משרד רוצה לעסוק בפוליטיקה, רוצה את הפרסום בקרב האוכלוסייה שלו.

אם תיתן לי דקה בלי הפרעה, אני אסביר את זה. בוא ניקח לדוגמא את עניין הבטיחות באתרי העבודה. אם משרד העבודה יוריד לנו בריף ויגיד לנו, אנחנו רוצים קמפיין, טלוויזיה, רדיו מגזרי למודעות של בטיחות באתרי העבודה, וייתן לנו נתונים פנימיים, למשל, 30% מהמקרים הם במגזר הערבי, 10% באזור המרכז וכו' וכו', אנחנו נדע איך לחלק את המדיה בצורה האפקטיבית ביותר כדי להגיע לכל הגורמים הרלוונטיים.

יפה. עכשיו אני הבנתי.

יושב איתנו כאן יושב ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים ותאונות עבודת בניין, המהנדס, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. אני רוצה שיתייחס לנושא, כי אתה נגעת בנושא שאני חושב שהייתם יכולים לעשות יותר. תפדל.

אני אענה על הנושא הזה ובהמשך אני אדבר, אם יצא לי.

אני רוצה להתחיל עם הכיסוי של התקשורת העברית. הנושא הזה, אני אחד משלושה שמובילים את הנושא. אני מהנדס בהשכלתי. לפני שהגעתי לכנסת, אני קדנציה ראשונה, הנושא הזה לא טופל בכנסת. אין התייחסות.

בוא נתמקד בפרסום.

אני מתמקד בפרסום.

יש לך נתונים לגבי תאונות עבודה?

כן, כן, יש לי את כל הנתונים. הנתונים מפורסמים בכל יום, בכל שבוע.

אז הנה, הנתונים מפורסמים.

מתחילת השנה נהרגו 21 פועלים. תן לי להמשיך, כי יש נקודה ספציפית. היה מקרה שרצו להעלות את זה באחד מהערוצים היותר נפוצים. דיברו איתי, עשו איתי תחקיר ולראיון הביאו מישהו אחר. הבנתם את הנקודה?

אני לא לשכת העיתונות.

לא, לא, אני מדבר על הפרסום עד כדי כך שלנושא הערבים ההדרה הזו, תחקיר, כל הנתונים, כל מה שעושים, מה שקורה.

זה לא פרסום.

אני יודע שזה לא פרסום.

תתמקד בפרסום.

הפרסום, אנחנו רוצים שיש קמפיינים. היה לנו קמפיין עם כמה עמותות, אני לא רוצה ליפול מהפיגומים.

אני לא עובד עם עמותות, אני עובד עם משרדי ממשלה.

אז מה שאתה אומר לי בעצם, תשמע, אני כחבר אופוזיציה, אני צריך לפנות למשרד, לשכנע אותו שאני סובל, שהאוכלוסייה שלי סובלת, ולנסות ולהכריח אותו בדרכים לא דרכים כדי שיגיע ויחליט שיש פה קמפיין, שיש לנו בעיות עם תאונות דרכים, יש לנו בעיות עם תאונות עבודה בבניין, ואתם אומרים לנו, תשמע, אנחנו לא עובדים לא עם חברי כנסת, לא עם עמותות, אלא אם אני רוצה לפרסם על חשבוני, אחרת אנחנו לא נפרסם. המשמעות של הפרסום, אתם גם צריכים להיות צד בלפתור את הבעיות האקוטיות של האנשים. יש בעיות שאנשים סובלים מתאונות דרכים - - -

אמג'ד, אתה רוצה להתייחס לנקודות החשובות? אמג'ד שביטה מעמותת סיכוי.

תודה. האמת שאנחנו חושבים שהלפ"מ, חלק מהאחריות שלו על המצב הקיים היום - - -

תתמקד בנקודות - - -

כן, כן בנושא של התקשורת הערבית. התקשורת הערבית היום כמו שאמרת, הוא אחד ממקורות ההכנסה הכי חשובים להם ולכן האפליה הזו היא אפליה שכולנו משלמים את המחיר והיא זו שגורמת בין היתר לירידה במחירים ולירידה במספר - - -

סליחה, אלה דברים ממש לא נכונים. אתה יודע שערוץ 20 היו אצלי כי הם בוכים שאני מוריד להם מחירים? ידיעות אחרונות, הורדתי אותם כי אני דואג לכספי ציבור. לבוא ולהמציא סתם שטויות, לא מקובל עלי. אני מנהל כספי ציבור ואני מחויב לאפקטיביות בפרסום ולהוזלת המחירים.

יש פה בלבול לגבי התפקיד של לפ"מ. לפ"מ לא קובעת מחירים של השוק. קודם כול, אין לה תקציב ממשלתי. בואו נתחיל מזה שאין לה תקציב ממשלתי. הוא לא יושב אצלנו. התקציבים מגיעים מהמשרדים או מלקוחות אחרים - - -

לפ"מ מוגדרת כמפעל עסקי סגור. אנחנו חיים מהעמלות שלנו. אנחנו לא מתוקצבים על ידי תקציב המדינה.

בועז, אתה בעצמך מפעל עסקי סגור. אתה צריך גם לשאוף למקסום ביתרה.

אתה רואה שאנחנו משנה לשנה - - -

על המקסום הזה אתה מנהל גם תחרותיות בין כלי המדיה בכדי להשיג מחירים נמוכים.

מה האישום כלפיכם שאני שומע? שאתם מנצלים את תקני המדיה שהם זקוקים. אני אומר לך מה שאני שומע, שאתם מנצלים את הצורך של המדיה הזו בכספים האלה. הם צריכים את זה, אחרת לא יתקיימו, ואז מורידים את המחיר לרצפה שהיא מבישה.

אמג'ד, משפט סיום.

האם חוץ מהעניין הכספי וההשקעה הכספית נעשתה בדיקה למשל לגבי היקפי הפרסום שלכם, למשל בקמפיין מסוים, כמה היקף הפרסום מבחינת דקות אוויר ומבחינת שידורים, והאם אתם חשבתם או יש לכם כוונה להקים איזושהי מחלקה ייעודית לחברה הערבית ולהעסקה שוויונית של ערבים בתוך הלפ"מ בכדי שבאמת יהיה ייצוג שוויוני, והאם עשיתם בדיקת עומק והשוואה בין החברה הערבית לבין מגזרים אחרים בתוך זה? יש לנו כאן נייר עמדה עם המלצות בכל הקשור לנושאים האלה ואנחנו נשמח להגיש לכם וגם להמשיך בתהליך אדבקציה מורחבת ביחד עם הוועדה.

חולוק אבו זראקי, מנכ"ל מרכז אעלאם.

אני אקצר, אני אמשיך מה שאמג'ד התחיל. יש לי עוד שתי שאלות שאני רוצה לשאול. אחת, קודם כול, כשיש לכם קמפיין ואתם מפיצים אותו לכלי התקשורת, אני רוצה לדעת מה אחוז העלות שאתם נותנים לכלי התקשורת. נניח אתם שולחים את זה ל'עניין מרכזי', שזה אתר קטן בנתניה לעומת אתר אחר שנמצא איפשהו בנצרת. מבחינת המחירים, מה העלויות?

שאלה שנייה שאני רוצה לדעת, במידה ויש לכם גם - - - טלוויזיוני לאתרים גם כן, אתם שולחים את זה לגורם חיצוני ואחרי זה אתם שולחים את זה לכלי התקשורת, למרות שברוב כלי התקשורת יש להם אינטראקטיב ויש להם גם כן מחלקה שהיא הפקה ועוסקת בזה, אז למה שזה ילך לגורם חיצוני וזה יעבור אחרי זה לכלי תקשורת? ממילא הגורם החיצוני מבקש את האחוז שלו שהוא לפעמים 20% עד 50%, אפילו יותר, שזה בעצמו פוגע.

מבחינת התקנים, אנחנו עקבנו כארגון אעלאם אחרי לפ"מ מ-2008 וכל שנה נפגשנו עם המנכ"ל שהיה שם. פגישה אחרונה הייתה לנו עם גדי והוא הבטיח להעלות את אחוז הפרסום למגזר הערבי ב-8%. כל השנה היה 3%. אני מבינה שזה עלה ל-5%. אני מקווה שזה יעלה עוד יותר, אבל אשמח אם אנחנו נקבל, אני לא מתכוונת לכלי התקשורת. אני לא רוצה לשים אותם בחזית הזאת, אבל לפחות הארגונים שעוקבים אחרי העבודה של הלפ"מ, שזה סיכוי, גם הקליניקה, גם אנחנו, אעלאם, שנקבל שנתי מה אחוז הפרסום במגזר הערבי ואם זה עולה או יורד, איזה קמפיינים אתם שולחים אליהם? זה לא קמפיין של מירי רגב. עד כמה אתם שולחים קמפיינים חברתיים, עד כמה אתם שולחים קמפיינים שהם קמפיינים כלכליים, לא משנה. למשל, הזכרנו כאן קומץ של קמפיינים. אני זאת ששומעת את קמפיין לשכות הסיוע, שזה הדבר הכי נחוץ למגזר הערבי, ואני לא ראיתי בשום מקום שהקמפיין הזה מתורגם או מתייחסים אליו במגזר הערבי. יש בעיה במשרד המשפטים שלשכות הסיוע לא מקבלים ערבים.

הבנתי. תודה לחולוד.

חברת הכנסת אעידה תומא סלימאן.

אני רק אפנה בכמה דברים שהתייחסתי אליכם בשאלות, ניסיתי להבין. נכון, אני יודעת שיש עלייה, היא לא בדיוק כמו שחשבתי. חזרתי ובדקתי. זו עלייה של 2% בשלוש השנים האחרונות. ב-2014 זה היה 3.3. ב-2017 5.2.

אני מברך את יושבת ראש הרשות השנייה.
כן, עאידה.

אני בדיוק מסתכלת על האחוזים האלה. האחוזים האלה, עד כמה שאני מבינה, מכלל התקציב השנתי שהגיע מכל המשרדים או שלא. אני אשמח אם נקבל לידיים שלנו להוציא את הקמפיינים שהם לא מיועדים בכלל לאוכלוסייה הערבית, לעשות ניתוח מתוך התקציבים שהם מגיעים לכלל האוכלוסייה ואמורים להתקיים בכלל האוכלוסיות, לא רק מה הנתח של האוכלוסייה הערבית בתוכם. כמה הוקדש לשפה הערבית שהיא עדיין שפה רשמית במדינה, והיחס בינה לבין שאר המגזרים לא אמור להיות בכל זאת שוויוני, כי שפת האם של שאר המגזרים, אני מניחה, אמורה להיות עברית, לא ערבית, והתקשורת, אני מבינה שחרדים בדרך כלל, יש להם את העיתונות שלהם אבל אין להם את שאר הדברים. אני חושבת שניתוח יותר מעמיק של כלל התקציבים של קמפיינים שמיועדים לכל האוכלוסייה ולא אלה שלא נכנסים בכלל לאוכלוסייה הערבית, יבהירו לנו את הדברים.

אני מבינה שהלפ"מ אמור להיות הזרוע המקצועית בפרסום, כלומר אתם גם אמורים לתת את הייעוץ של התמהיל, של המדיה, של המסרים ואיך בדיוק מפתחים את המסרים כך שיתאימו לאוכלוסייה. עושים מחקרי רקע או לקבל מחקרי רקע, מה כן עובד אצל האוכלוסייה הזו ומה לא עובד אצל האוכלוסייה הזו? האם באמת אתם עושים את המאמץ כדי לבוא ולהגיד, בדיוק כמו הדוגמא שניתנה בנושאים ספציפיים, כי אני בטוחה שאתם לומדים את הרקע של כל נושא. לבוא ולהגיד למשרד, תשמעו, אם 70% מאלה שנרצחים במדינת ישראל והבט"פ רוצה לעשות משהו על האלימות, אז תקדישו מזה לא 70%, 50%, 40%. צריך להדגיש אותם לאוכלוסייה - - -

הדבר השני, האם יש קמפיינים ייעודיים? אנחנו נשמח לקבל לידיים שלנו. האם היה קמפיינים ייעודיים שיצאו ממשרד כלשהו ונאמר לכם, רק לאוכלוסייה הערבית, וקמפיין רק לאוכלוסייה הערבית, האם היה בשנתיים האחרונות?

המשרד של אורי אריאל, משרד החקלאות, העלה קמפיין על בעיית הברוצלוזיס בחברה הערבית.

אני לא רוצה תשובות תוך כדי. תרשמו את השאלות.

אוקי, אז אני אומרת, אני לא ידעתי. שאלתי שאלה. לא התגריתי באף אחד, שאלתי שאלה, האם היו קמפיינים ייעודיים כאלה - - -

השאלה, יש לה בסוף איזו סייפה כאילו זה לא קרה, אז אני רוצה רק לתקן שזה כן קרה.

אני לא יודעת מאיפה קיבלת את הרושם הזה, אבל אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. אמרתי, האם היו קמפיינים כאלה? נשמח לקבל לידיים שלנו את המידע הזה כדי שנלמד את העבודה שלכם יותר לעומק.

טליה, תרשמי לך את השאלות.

אילו משרדים לא פרסמו בערבית? מה המשרד המוביל בפרסום בערבית ומה האחוז שהיה באותו משרד לפרסום?

אני מבקש לקבל לידיי את רשימת הקמפיינים של שנת 2017. אנחנו לא באים להתנגש. שנלמד בכדי להגיע למסקנות מתוך הנתונים. רשימת הקמפיינים שהיו ושהלפ"מ הוציא, של המשרדים - - -

תן לי להבין. יש קמפיינים שעולים עם 20,000 שקל ויש קמפיינים שעולים 5 מיליון שקל. אנחנו אולי נוכל לתת את הגדולים. את הקטנים, אין לנו - - -

טליה, נגיד, "ישראל מתייבשת". איך החלטתם כמה לתת למדיה בערבית וכמה לחרדית וכמה לכללית? אני רוצה את רשימת הקמפיינים.

דבר נוסף, רשימת הספקים. הרי אני עכשיו נכנסתי לאינטרנט. יש לכם רשימת ספקים, כל מיני קבלני משנה. האם יש ערבים שם?

בטח, בוודאי.

אחוזם, שאני אדע את רשימת הספקים.

פאיז אשתיוי, פרסומאי ואיש מדיה.

תקנים אתם יכולים להשיג לנו, לעזור לנו?

כן, כן, נוכל לעזור. זה תפקיד הוועדה.

בדיוק.

לשבת אצל נציב שירות המדינה כל שבועיים, זה לא קורה.

בועז, שוויה, שוויה.

פאיז, אני מבין את אי הנעימות שלך. כמו שהיה לסוהיר, תלות עסקית ואתה לא רוצה להכעיס.

אדוני היושב ראש, כשהוא כועס הוא יודע להתקשר אלי וגם לצעוק עלי והכול בסדר. אנחנו עובדים יחד.

שלום לאדון עיסאווי, לחברי הכנסת הערבים. את האמת, אני מופתע - - -

לטובה.

ודאי. הם די בטוחים במה שהם אומרים.

והנה יולי בעצמה באה, כיבדה אותנו.

העלו דברים שרציתי לדבר עליהם, אבל הם הציגו את הדברים בצורה הכי טובה שיש, אבל מה, אני מבין, גם היום שמעתי מבועז ומטליה שהעניין הוא שזה תלוי במדיניות. בסך הכול אתם אמצעי. אתם פשוט כלי. האם ההגדרה היא לכולם? אתם מציגים שהדבר הוא תלוי במדיניות ואתם כלי, מעבירים את הפרסום.

אנחנו לא מציגים את זה. זה לא נכון.

איך שאני הבנתי.

אתה מדבר על רכש מדיה? אף אחד פה לא אומר לי, אני רוצה רק 20,000 שקל למדיה.

התקציב, אתה לא קובע. גם אתה לא יכול לחייב כל משרד ממשלתי כלשהו לפרסם במגזר.

לא, זה לא נכון. זה לא מה שאמרנו.

טליה, אני מבקש.

אתם מעלים גם טענה שאין טלוויזיה, בגלל זה החשיפה לקמפיינים של לפ"מ הם לא מספיק טוב למגזר.

אין גם עיתונות יומית במגזר הערבי.

אני רוצה להגיד לך, קולה מפרסמת ומגיעים לנתונים מדהימים, שטראוס מפרסם, מגיע לנתונים מדהימים.

שטראוס מגיע לנתונים מדהימים דרך הדיגיטל.

גם לך יש את הדיגיטל, אז אתה תרצה להסביר לי, בועז וטליה, חגיגות ה-70 למדינת ישראל, למה זה כל כך עבד במגזר? כי אתם שטפתם את המגזר כי לזה היה תקציב. היו את זה בשלטי חוצות, היו את זה בדיגיטל, היו בעיתונות, ראינו את זה בכל כלי מדיה, אז באמת הקמפיין הזה נחשף, אבל הקמפיינים האחרים שהם כל כך נחוצים לנו כמו שהעלו חברים פה, הקטל בדרכים, אנחנו בבעיה רצינית.

הסוכרת.

אני כל יום באתר שלי מעלה אנשים שמתים בדרכים, בתאונות עבודה. אפילו הפנים שלי, אם היו שחורים, כי כל הזמן אני מדבר על מתים ועל קטל בדרכים. איפה הקמפיינים האלה? למה מקבלים אותם תקציבים של חגיגות ה-70 למדינת ישראל?

אדוני היושב ראש, למה שלא תפנה לליצמן ותגיד לו, אני רוצה קמפיין ייעודי?

נכון, זו אחת המסקנות. אתה מאיר על עיניי.

פאיז, תסיים בבקשה.

כל הטענה שאנחנו פונים ללפ"מ ומבקשים, למה האתר שלנו הוא מחוץ לפריסה ולמה הוא לא בתמהיל, והטענה היא שיש תקציב לאתר אחד, למדיה אחת. איך אתם רוצים שקמפיין ייחשף בקרב האוכלוסייה?

אני תמיד בא בטענות כאלה ללפ"מ וזאת לא פעם ראשונה שיש לנו - - -

אז זאת כבר פריזמה אישית.

לא, לא. אני אומר שבשביל לקבל חשיפה מרבית בקרב האוכלוסייה על אף שאין לנו טלוויזיה, אנחנו צריכים להיכנס לכל מיני אתרים, לכל מיני עיתונים, לכל מיני מדיות בשביל לתת את מקסימום החשיפה למגזר. אתם עושים הפוך על הפוך.

המחירים – האינץ' בעיתון יומי בעברית הוא פי עשר אינץ' בעיתון בערבית.

למה זה ככה?

על כמה אנחנו מדברים, דרך אגב, מהתקציב? זה כסף קטן, ובכל זאת במעט שאנחנו מבקשים, אנחנו גם לא מקבלים. מודעה אחת ב-Ynet או ב-Walla תעלה בדיוק כמו לפרסם במקביל בכל האתרים של המגזר הערבי. מודעה אחת.

מבחינת עלות.

כן, מבחינת עלות. לא מדברים על כסף גדול. לא מדברים על מיליונים.

אולי אתם, המדיה, נכנסים אחד בשני ומורידים מחירים. הם גוף עסקי, רוצים להרוויח.

אמת ויציב. הפניה תמיד שאנחנו מקבלים, יש לנו 3,000-4,000 שקל, תירצו להיכנס, אהלן וסהלן, לא תירצו, לא תיכנסו. זה בדיוק ככה.

הנקודה מאוד ברורה. צר לי מאוד שזה ככה. אסור לי לעודד אתכם להיות קרטל או מונופול.

כמו שהצגת את זה בהתחלה, אדוני היושב ראש, שאמרת שצריך שהאתר והעיתונות תתחזק על מנת לשרת את הציבור.

בוודאי.

לאור כניסה כזו של מדיה, וסול יסכים איתי, הם פשוט גזלו מאיתנו כמעט 60% מההכנסות. למה אני שם דגש על לפ"מ?

בלי לפ"מ אין מדיה ערבית, חברים.

לפ"מ, תפקידה להביא את המסר לקהל. זה יחד עם סוהיל ואיתך - - -

נקודה אחרונה. אני לא יכול לבוא בטענות רק ללפ"מ, אלא גם למשרדי הממשלה ולגופים שמפרסמים דרך לפ"מ שפשוט זורקים כסף קטן, מתעלים איפה ללכת, באיזה כיוון, על איזו מדיה - - -

הם לא קובעים, לפ"מ קובע.

ולצאת ימי חובה, כאילו פרסמנו. הנה, זה מופיע באתר, שם, בעיתון ההוא, בשלט ההוא, זהו, נגמר הסיפור. איך זה מתורגם בעשייה היום-יומית? האם אנחנו פשוט חסכנו בחיי בני אדם, אנחנו הורדנו את אחוז הקטל בדרכים, תאונות עבודה. אף אחד לא שואל את השאלות האלה.

אני שואל שאלה. אם המחירים זולים ואני יודע שהם זולים, אז הפרסום והחשיפה צריכה להיות ענקית.

כן, יוסף.

חבר הכנסת פריג', כל הכבוד על היוזמה. זה נושא מאוד חשוב ומאוד בוער בציבור הערבי ולכן אני מניח שאתם מבינים שגם ההתגייסות של האוניברסיטה בחיפה, גם של ארגון סיכוי ואולי גם שלנו, הם מתוך דאגה שיש כאן בעיה, ואנחנו רוצים להיות שותפים לכם בפתרון הבעיה ולקדם אותה. לא באנו להתנגח. אם יש קשיים שאתם מצביעים עליהם, זה התפקיד של הוועדה, מה שאנחנו קודם, לנסות ולהגיע אליהם.

אין ספק שאחת הבעיות המרכזיות בהתנהלות היום-יומית זה היעדר ייצוג בתוך הלפ"מ מהחברה הערבית.

תראו, אני לפני שנה שאלתי את השרה מה קורה מבחינת הייצוג של האוכלוסייה הערבית. אמרו לי, אפס.

ישנה התניה שזה מסיים צבא?

משרה ייעודית, אין חובה כזאת.

עד לפני שנה וחצי לא היו עובדים ערבים בכלל.

אנחנו בני היום. יש לנו שלושה ויש עוד שניים בדרך. עזוב אותי מהעבר.

הבעיה, שזה לא תמיד מיושם. יש לי הבטחה בכתב מהשרה, שב-2017 יקלטו שלושה. אני יכול להראות לכם את זה. נכון, אתם מדברים על עוד שלושה-ארבעה.

זה לא מה שאמרנו. יש היום שלושה ועוד שניים בצנרת.

שלושה בתקן?

כן. יש פרסומאית, יש רוכש מדיה.

יוסף, שנייה. אני רוצה לשמוע ממך בבקשה, בועז, התחייבות מתי אתה תאייש את שתי המשרות?

אני לא יודע כי זה תלוי בנציבות שירות המדינה. זה בתהליך. אני ישבתי בוועדת בוחנים. הגיע בחור אחד שלא היה מתאים, לצורך העניין. המשרה יצאה שוב. כמו שיש לנו רכש מדיה בטלוויזיה כללית, הגיעו שני אנשים, לא היו מספיק טובים, ייעודיים.

אני לא רוצה שזו תהיה שיטה. אני רוצה ממך התחייבות מתי אתה מאייש את שתי המשרות.

אני לא יכול לתת לך התחייבות, אני מצטער. זה נציבות שירות המדינה. זה תלוי גם בהם, תבינו.

האם נבדק מקצועית למה מועמדים ערבים לא נוהרים ללפ"מ?

אם זו הרמה, אז אני לא במשחק.

הוא מצביע על קושי לא רק בלפ"מ, הוא מצביע על קושי שקיים. משרדי ממשלה טוענים שאין מועמדים.

יוסף, יכולת לשאול את השאלה בנימה ובגישה אחרת. הרי אתה גוף חשוב. נוהרים, לא נוהרים. הוא מייצג גוף.

אם אני הייתי אומר את זה, כולם היו קופצים פה.

אז אני מושך את המילה. זה לא תירוץ לברוח מהשאלה.

אם אתה מושך, כנראה אתה יודע למה.

זה לא בא ממקום עוין, זה בא רק ממקום שאם יש בעיה - - - .

אני דווקא חושב שאנחנו נוכל להתקדם רק אם תפתח שיח עם אנשים שמתעסקים, כמו בקליניקה, כמו בסיכוי, כמו עם חברי הכנסת, בשיח הישיר עם בעלי המדיה. ככה נוכל להתקדם.
אני מזהה בעיה עקרונית שאתם מצביעים עליה, שכאילו הרבה מהדברים לא קשורים בכם. מי כתב את המחקר של הממ"מ, איתנו?

כן.

אז יכול להיות שאנחנו צריכים להשלים עכשיו את החלק החסר. החלק החסר הוא מה שקיים בתוך משרדי הממשלה, נכון? מי אחראי בתוך כל משרד ומשרד, מה העוגה שיש לו ואיך מתקבלת החלטה מה הולך לאוכלוסייה הערבית. אפשר לעלות על התקציבים, נגיד כמה קיבלתי בשנה שעברה ממשרד העבודה והרווחה, ממשרד זה, ממשרד זה.

זה כן, זה אנחנו יכולים.

ומה החלוקה המגזרית.

זה הלפ"מ בעצמם יכולים לחסוך לנו. האם אתם יכולים לספק לנו בהמשך לשאלות, רשימה כמה כל משרד ממשלתי העביר לכם לפרסום? אתם יכולים?

לא ממש, כי המערכות אצלנו לא ממש בנויות - - -

למה? אתם חיים מעמלות. אם חיים מעמלות אז יודעים כמה תקציבים.

אתם מקבלים את זה מהחשב הכללי בסכום כולל בלי חלוקה משרדית?

לא מהחשב הכללי. כל משרד - - -

מעביר, אז יש לכם את הנתונים.

זה ייקח זמן.

מה זה זמן? אז תרשמי לך את זה. אנחנו צריכים את זה.

ההשוואה שאנחנו מדברים עליה עם מגזרים אחרים קצת מוטעית כאן, כי אי אפשר לדבר על מגזרים בתוך האוכלוסייה היהודית כשהשפה היא שפה ערבית, אבל יש כאן ייחוד שלא קיים לגבי המגזרים האחרים. פשוט צריך גם להעמיק בעניין הזה. להשוות עם החרדים זה יותר אולי מבחינת מיקום פיזי, איפה לפרסם, אבל זה בעברית וזה גם לקוח לכולם ולכן גם בהשוואה אליהם כתוב כאן שאנחנו עדיין חצי ממה שהם מקבלים, אבל גם ההשוואה הזו לא נכונה, כי גם צריך התאמה תרבותית של המודעות, גם צריך התאמת השפה וגם התאמה גיאוגרפית וכדומה. אלה נושאים שעם כל הכבוד, אולי אתם לא מספיק מעורים בתוך החברה הערבית. אתם צריכים אותנו מסביב ולכן אני מניח שתהיה גם ישיבת המשך לדיון הזה.

בטח תהיה ישיבת המשך. אולי זה חלק מהמדיניות, בועז, טליה, שדיברנו עליה.

אגב, אני רוצה רגע לומר שיש לנו יועצים ערבים ייעודיים למגזר.

כן, שלושה לא מספיק, אתה צריך אסטרטגיה. מדברים על אסטרטגיה כאן.

חאג' יחיא, תפדל.

ההתרשמות שלי, שאתם באתם בצורה כזו, אנחנו ראש קטן.

הם בסדר גמור.

שולחים לנו, אנחנו מוציאים, מקבלים - - - . השאלה אם אתם הייתם מצפים שאתם תפנו גם למשרדים הממשלתיים להגיד להם מה יש לנו לשפה, ככה, השאלה הקנטרנית הזו, מה יש לנו לשפה הערבית? מה יש לנו לערבים? לאתגר את משרדי הממשלה, להגיד להם, תשמעו, יש אוכלוסייה שהיא יותר מ-20% שאנחנו רוצים גם שהם יקבלו את החלק שלהם. מה אתם מתכננים במשרדים שלכם? איך לשריין? מה אתם מכינים? במה אנחנו יכולים לעזור לכם? השיטה הזו להישאר עם 5%, זה ברור שזה מעט מאוד.

כשהעליתי את הנושא של תאונות עבודה בבניין, אתם רק, מה שאתם מקבלים. לא, אז אני רוצה שגם תהיו יותר פעילים מאשר פסיביים, שאתם רק מקבלים ואתם מוציאים.

תודה. עידן רינג.

אני מנהל המחלקה הציבורית בסיכוי ואני מתמחה בתחום הזה של תקשורת.

תראו, יש פה משהו שעובר בכל הסוגיות שאנחנו מדברים עליהן. אנחנו באים לפה מנקודת הראייה המקצועית שלנו שאין איזה מאמץ מכוון להפלות את החברה הערבית. זה ככה גם בתחומים אחרים. בגלל זה אני לא חושב שיש גם איזה צורך באפולוגטיקה. נוצר פה איזה מן עימות.

לא, לא, אין שום עימות.

אי שוויון בהרבה תחומים חברתיים כלכליים לא נוצר בדרך כלל מניסיון מכוון ליצור אי שוויון אלא מחוסר ניסיון לתקן אותו ולשים לב לצרכים של הקבוצה המופלית. מה שקורה לדעתי ברוב הקמפיינים האלה, שלפ"מ לא מספיק באה ואומרת איך אנחנו עושים מאמץ לתת שירות מיוחד, מיועד, שוויוני לחברה הערבית, איך אנחנו עושים מאמץ להביא יותר אנשי צוות ערבים בצורה שמותאמת לחברה הערבית. השאלה שלי בגדול היא, בכמה קמפיינים לפ"מ בא ואומר, פה צריך יותר תקציב לחברה הערבית, זאת אומרת, לא רק לא אמרו לנו לפרסם לערבים, אז לא פרסמנו, אלא כמה פעמים ביקשנו לפרסם יותר לערבים. לדעתי שם צריך להיות השינוי.

הבנתי. אילן סבן.

אני רוצה להגיד משהו שאני חושב שלא שמנו אליו לב. בועז וטליה, סליחה שאני פונה אליכם בשמות הפרטיים. אני חושב שהנקודה שעולה זה שאנחנו מצפים לפעמים מהלפ"מ שהם יפעלו כמו היועץ המשפטי, כלומר שהם יתערבו נורמטיבית בשאלה של למה אין קמפיין ייעודי כזה וקמפיין ייעודי אחר. המנדט כפי שאנחנו מבינים אותו, ואני מבין אותו יותר בעקבות השיחה וההבהרות של בועז וטליה, זה שהם סוג של משרד פרסום. יש את ההנחיות.

חבר הכנסת פריג' הציע הצעת חוק שחבל שהיא ירדה, אבל היא ירדה בתמורה להנחיות פנימיות. ההנחיות נמצאות בפניי והן אומרות - - -

הן מיושמות.

לא, יש בעיה, אני אגיד באיזה מובן. הן אומרות, קיימת חובה לפרסום מקביל בערבית. יש אפשרות לסתות מכך רק בנסיבות מיוחדות מטעמים שיירשמו, לאחר היוועצות עם הלפ"מ, כלומר, יש לה תפקיד בקרה, וחוסר תקצוב מספיק יהיה שיקול זר. מה זה אומר? זה אומר שההנחיות הן שבכל מקום שיש קמפיין, הוא צריך להיות גם בערבית, אבל מה שאומרים לנו הלפ"מ, שהקמפיינים הייעודיים לא נמצאים בתוך ההנחיות או לפחות לא נמצאים במסגרת התפקיד שלהם. אני חושב שזה מחזיר למשרדי הממשלה. במקומות שיש בעיות משמעותיות שמצריכות קמפיין ייעודי הם אומרים לנו, אנחנו לא היועץ המשפטי לא של המשרד ולא יועץ משפטי לממשלה, אנחנו לא יכולים לדרוש קמפיין ייעודי, אז זאת החלוקה בעצם. כשיש קמפיין הוא חייב להיות שוויוני. הוא לא בדיוק מופיע כאן כי יש חובה לפרסום מקביל בערבית, אבל אומרת טליה וזו נקודה מאוד חשובה, היא אומרת, לי יש אחריות כן על השוויוניות של קמפיין רגיל, אני דואגת שזה יהיה 60% חשיפה בכל אחד מהמגזרים, אז זאת התחייבות גם לשוויוניות והיא חשובה. אם הלפ"מ באמת יקפיד עליה, זה ישנה את הדברים.

אני לא בטוח שהקווים שהשר ארדן הוציא בתמורה להצעת החוק אז, טליה, שהם מיושמים במאה אחוז.

הם מיושמים.

אני אקח את החלק השני שאילן התייחס, וזה סוגיית הקמפיינים הייעודיים, שזה חוזר למשרדים וחוזר לעבודה שלנו עם המשרדים.

בועז ידידי, תקשיב, אנחנו כפי שאמרתי, לא באנו להתנגש, באנו לעבוד בשיתוף פעולה ואנחנו מברכים על העלייה האיטית. אין חלום ליותר. בקשתנו, ואני חוזר עליה, לקבל כל מיני נתונים, היא בכדי שאנחנו כחברי כנסת נהיה כגוף לחץ למשרדים ולשרים בכדי להגדיל לכם את העוגה, אבל איפה הלחץ שלנו אם אנחנו לא מקבלים לידינו את הנתונים? לשם כך, אנחנו ממש חייבים לקבל את המידע בהתאם לשאלות ששאלנו, ורוצים לדעת את התקציב של כל משרד ומשרד ברמת קמפיינים נכנס לכלל התקציב. אני אקריא את השאלה: מבקשים מכם למסור את המידע - התקציב של המשרדים, כמה תקציב הועבר לכל משרד ומשרד ועבור איזה קמפיינים ומה החלוקה בין המגזרים של מה שקיבלתם? ברגע שאנחנו נקבל את זה, תאמין לי, יש לנו המון כלים איך לעבוד.

והכוונה היא לא להפסיק את התקשורת הערבית, כי אם לא יקבלו פרסום, הם מתרסקים כלכלית, ואנחנו, יש לנו אינטרס שיהיה לנו - - -

לפני שאני מציע הצעת סיכום ואחרי שאני אשמע אתכם, אני רוצה לתת כמה מילים ליוליה, יושבת ראש הרשות השנייה שהתכבדה והצטרפה אלינו. בבקשה יוליה. את מבשרת לנו שיש מכרזים גם, אני מבין.

כן, נכון. זה רעיון טוב להגיד את פה. קודם כול רציתי להגיד לך שזה דיון מאוד חשוב. אני חייבת לומר לך שגם הדיון הקודם שעשית על ועדת מדרוג, וכן ירבו חברי כנסת כמוך שדואגים ככה לאוכלוסייה הישראלית הערבית במדינת ישראל.

אני נכנסתי באמצע הדיון, אז אני לא כל כך רוצה פה לפרט. אנחנו קבענו פגישה בארבע עיניים עם מנכ"ל לפ"מ, ואנחנו נבצע אותה בעזרת השם השבוע.

אנחנו באמת הפכנו להיות לקונגלומרט למדיה בשפה הערבית.

מה לעשות, זה תפקידכם. אתם ממלכתיים.

עד היום היה לנו רדיו א-שמס אחד. זה המקום אולי באמת לבוא ולבשר שפורסם מכרז לשתי תחנות רדיו שישודרו במדינת ישראל.

מכרז אחד בנוסף לא-שמס.

זה לא מדויק להגיד בנוסף לא-שמס. א-שמס מסיים את הזיכיון. הוא כמובן יכול לגשת עוד פעם למכרז, אבל באופן כללי יהיו שתי תחנות רדיו ולא תחנת רדיו אחת.

והייתה היתכנות כלכלית למהלך.

זה כבר לא תלוי בנוי, זה תלוי ברדיואים ולכן אנחנו פה כדי שתהיה היתכנות כלכלית שהלפ"מ יבין שיש פה שתי תחנות רדיו בשפה הערבית ובאמת צריך לחשוב על חלוקת התקציב בצורה - - -

ויש תחנת רדיו ממלכתית, קול ישראל.

וגם יש את קול ישראל. הם מוכרים פרסום?

בוודאי, הם מקבלים מלפ"מ.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שאם יש עוד נושא שכדאי שתבדוק, זה באמת מדוע רדיו בערבית שממומן על ידי מדינת ישראל צריך למכור פרסום ולפגוע בדרך זו בא-שמס, ברדיו החדש שיקום, והכי חשוב לא אמרתי, שיש לנו את הלא טי.וי שהפך להיות חלק מהערוצים שמפקחת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולכן אנחנו פה גם בשביל לכבד אותך כדי להגיד שאנחנו כגוף שמפקח על הערוצים האלה, על התקשורת בשפה הערבית, מאוד חשוב לנו שהם יקבלו תקציבים, בטח ובטח מלפ"מ. זה חד משמעית, זה ברור לגמרי. אני חושבת שמאוד קשה להם בגלל הבדיקה בוועדת מדרוג, ורדיו שבכלל לא נמדד לצערי הרב. קשה להם מאוד בשוק המסחרי.

אין שום כלי שמודד במגזר הערבי היום.

אין כלי כזה, הא?

אין.

אנחנו נלחמים בוועדת המדרוג.

יש תקצוב למחקר שיש ללפ"מ. הם אמורים להשתמש בתקציב המחקר. יש תקציב מחקר ללפ"מ.

הוא העלה נקודה חשובה. יש לכם תקציב מחקר?

כדי שיהיו לנו כלים, בגלל שיש בעיה עם הכלים במדיה, כלי מחקר - - -

אני אגיד לכם מה קורה. יש פה איזה משהו קצת לא נורמלי, שכולם יודעים שאין את המחקרים, כולם יודעים ששומעים לרדיו א-שמס ורואים את "הלא טי.וי" וכולם לא מפרסמים.

כי אין ועדת מדרוג שתיתן להם - - -

חוץ מלפ"מ - - -

לא, לפ"מ לא מפרסמים ב- "הלא". אתם מפרסמים ב- "הלא"?

כן, הם מפרסמים ובאמת הם אחד הלקוחות הגדולים שלהם ומזל שבאמת לפ"מ קיים, שהם בכלל עוד מעבירים תקציבים.

אני רוצה להגיד לך נקודה אחת, ברשותך. אני ראיתי פה שהעברתם 56 או 59 מיליון שקל למדיה אינטרנטית. אני מבינה שזה נקרא גוגל פייסבוק והחברים, אז אני ממש מבקשת ממך, המונסטר הזה מלמטה שהולך לאכול את כל העסקים במדינת ישראל ומדיות ואנחנו עכשיו שמענו שהולכים להתמזג שני ערוצים, אז לאט לאט זה פשוט יפגע בכולם ואני פשוט אומרת פה שזה נושא שאנחנו צריכים לשים עליו את הדעת. הפרסום בגוגל ופייסבוק שעובר לכיסם של - - -

אני רוצה התייחסות שלכם. אתה הוצאת את הכסף.

ברור, אני מחויב לאפקטיביות. אין כלים אפקטיביים.

אתה מחויב לא לאפקטיביות.

המפלצת הזו הולכת לאכול את כולם, יהודים וערבים, ואתה בא, מחזק אותה, 59 מיליון.

מה זאת אומרת מחזק אותה? עזבו את הסיסמאות.

זו לא סיסמא.

אם אתם רוצים - - - , תפנה למשרד האוצר.

הבנתי, נתת לי רעיון.

מעולה. עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד נקודה אחת.

אין בעיה, אני מבין אותך.

הבאת שחקנית חיזוק.

יוליה היא שחקן חיזוק לך ולי ולכל הציבור.

אני רוצה רק לומר משהו ואנחנו באמת ניפגש, אנחנו נדבר. אני מבינה שבאמת אתה דואג לאפקטיביות כי הלקוח שלך צריך לראות אפקטיביות, אבל אני חושבת שהמילה הזאת, תחרות ואפקטיביות קצת שוכחת את מה מחכה לאותם האזרחים במדינת ישראל שעוד מעט ירוצו לחפש בביטוח לאומי את הכסף כדי להתקיים.

ילכו לגוגל.

כן. אני רוצה להגיד נקודה אחת. אני חושבת שאחת הבעיות הקשות במדינת ישראל, שעוגת הפרסום פשוט כמעט ולא גודלת ואם היא גודלת, היא הולכת לגוגל ופייסבוק. אני חושבת, אדוני היושב ראש וחבר הכנסת עיסוואי פריג', אתה אחד האנשים באמת שאני נהנית לעבוד איתם. הגיע הזמן שאנחנו נחשוב חקיקתית על אחוז הוצאת פרסום בתל"ג במדינת ישראל.

לגוגל ופייסבוק.

לא, לכללי. לגוגל, פייסבוק פחות.

אתם תייבשו את גוגל ופייסבוק, תייבשו גם את הפבלישרים הישראלים.

למה?

כולם נהנים מהם. אתם לא מבינים את זה פשוט.

בגלל זה אנחנו נדבר על זה, אבל אני רוצה לענות על מה שאמרת. אין ספק שגוגל ופייסבוק זה מנוע צמיחה ענק לעסקים קטנים, אלה שבאמת לא מסוגלים לפרסם לא בטלוויזיה ולא ברדיו ואין להם מספיק כסף לידיעות - - -

אנחנו מדברים על הלפ"מ, לא על עסקים קטנים.

כן, בסדר, אבל הוא נותן תשובה שלא לשפוך את התינוק עם המים, אז יש דרכים לחשוב מה עושים עם זה ויש לי גם פתרונות, אגב, אני לא רוצה להעלות אותם עכשיו, אבל אני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו נחשוב איך בעל עסק מעל מחזור מסוים יוציא איקס אחוז לפרסום במדינת ישראל. יוצא מצב שהיום אני נכנסת לסופר, כל החברות הגדולות לא צריכות פרסום כי הם הראשונים שעומדים על המדפים. יש פה בעיה מאוד קשה, ודרך אגב, גם צריך להגדיל את תקציב הלפ"מ, אפרופו מה שאמר עיסאווי.

איזה תקציב להגדיל?

אנחנו נדאג לזה מהמשרדים.

אני רוצה להסביר רגע את עצמי. אני התכוונתי הגדלת התקציב של משרדי הממשלה למען באמת אותה אפקטיביות, וכל הדברים שנאמרו פה על ידך הם דברים באמת מאוד נכונים ואין ספק שאם אנחנו רוצים שהאזרחים הערבים במדינה שלנו יקלטו וירגישו חלק בלתי נפרד מפה, הפרסום זה אחת הדרכים החשובות לחבר אותם לכאן. אני פה לרשותך ואני חושבת שזו נקודה מאוד חשובה ואני מקווה מאוד שבסופו של דבר מה שיהיה חשוב לנו זה לא האפקטיביות של הפרסום אלא האפקטיביות של הציבור במדינת ישראל.

אם המשפט הזה נאמר עכשיו, אז את בכלל שומטת את כל ההיתכנות של עולם הפרסום אם האפקטיביות היא לא חשובה. סליחה, נו באמת.

כי הוא גוף שמתייחס לעצמו כגוף עסקי.

כן, אבל אתה לא גוף עסקי.

ככה הוא רואה את עצמו.

אני לא רואה, זאת ההגדרה שקבעו בחשב הכללי.

בסדר, שמענו, שמענו.

נמצא איתנו כאן דובר משרד התקשורת. אני רוצה לשאול אותך מה תקציב הפרסום שאתם מעבירים ללפ"מ?

אין לי מידע על זה. לא ביקשו מאיתנו גם להביא את המידע הזה בכל הדיון. אני הגעתי לפה בשל החשיבות שהשר מייחס לעניין. הוא ביקש ממני להופיע פה.

דיברה יוליה על הנושא של התחנות האזוריות. לנו זה מאוד חשוב הנושא הזה של להגדיל את כל הנושא של החשיפה בכלל. קח עכשיו שהוא דיבר על מונדיאל, הנושא של ערוץ 33 ב-HD. עצם זה שאנחנו בעצם נחשוף את האוכלוסייה לתכנים בשפה הערבית, אנחנו מקווים, כמו שיוליה אמרה, אין לנו שום שליטה על נושא הפרסום שם, אבל אנחנו מקווים שעצם החשיפה, שעכשיו מרדיו אחד לשתי תחנות, שהשנה עכשיו יהיה להם עד 2019, ארבע שנים עכשיו יצאו מכרזים לשתי תחנות. לנו הנושא הזה הוא מאוד חשוב בשאיפה שכפועל יוצא מזה תגדל החשיפה ויגדלו התקציבים. אם תרצה נתונים לנושא הזה, אני אשמח להעביר לך.

נתונים, אני אעבוד מול בועז וטליה.

בועז, אני רואה אותך קצת - - -

זה האופי שלי.

גם האישה יודעת על כך?

אשתי מנהלת אותי, לא אני אותה.

רגיש מדי לביקורת.

לא, לא, זה לא העניין.

קודם כול, אתה לא צריך להיות נעלב. נתחיל מזה.

לא, לא, אני לא נעלב, אבל אתם לא שולטים בחומר ומפריכים כאן סיסמאות וקלישאות.

יש לנו דרישות.

אני נמצאת בתקשורת מעל 25 שנה. אני הקמתי ערוץ טלוויזיה. על 9 לא דיברתי איתך פה, כי פה מדברים כרגע על האוכלוסייה הערבית.

ערוץ 9 - - - . אני לא מבין, באתם לתקוף אותי?

למה אתה לוקח את זה לשם?

אני לא לוקח את זה.

כבודך וכבודי אחד. אני לא מרשה לאף אחד שיתקוף אותך.

למה אתה מגמד פה את האנשים?

אני מגמד אנשים?

ברור. אם אתה אומר שאנחנו לא מבינים מה אנחנו מדברים, אתה מגמד אנשים שיושבים פה.

אבל יש פה חוסר ידיעה.

בסדר. בגלל זה אנחנו נמצאים, שומעים אחד את השני בכדי לדייק בדברים.

אתם רוצים שאני רק אגיד לכם כן ואני לא אגיד מה אני חושב?

לא.

דווקא אנחנו רוצים תשובות. יש לנו תהיות, יש לנו שאלות.

אני אומר, מה שיכולתי, נתתי. מה שלא, אני אעביר ליושב ראש.

אתה מסכים איתנו שהמצב הזה הוא לא בסדר? המצב הזה צריך להשתפר, להשתנות, האחוזים האלה?

בועז, אנחנו לא בדיון הראשון כאן עם נציגים של משרדי ממשלה, אז בכל זאת תן לנו קצת כבוד.

אני מתנצל.

תודה.

יפה מאוד. הקמפיין האחרון שעשיתם, מה הוא?

מוצר ישראלי, משרד הכלכלה, שרץ עכשיו בטלוויזיה שם.

כמה מתוכו בערבית?

אין לי את הנתונים כרגע.

לא באים לתקוף אחד את השני. עכשיו אני מקריא לך את הנתונים כפי שהעברת לי. ב-2014 – 6.6 מיליון שקל הלך למדיה בערבית. לפי החלוקה הפנימית, רדיו, עיתונות. 2015 זה ירד ל-5.8 מיליון שקל.

נכון.

2016 זה עלה ל-8.4 מיליון. 2017 זה עלה לכמעט 11 מיליון שקל. ב-2018, בוא עכשיו אנחנו נסכם עד שנעשה את התוכנית איפה כל אחד ילחץ בכיוון שלו. בוא נסכם איך 2018 תיגמר, ואל תדבר איתי על אחוזים, דבר איתי על מכסה, על סכומים.

אני לא יודע לומר לך עכשיו.

אתה יכול.

זה לא רציני.

אני מאוד רציני.

יש לנו עוד חצי שנה. אני לא יודע.

אני מאוד רציני.

אין לי את הנתון לחצי שנה עדיין.

אני הקראתי את המספרים ועכשיו אתה נכנסת לתפקיד ב-1.1.2018. כל מה שהיה הוא לפניך בעצם, שאתה לא מעורב פה. אתה לא היית. הציפייה והשאיפה שלך, שלנו, של כל הציבור, שמגמת ההגדלה וצמצום הפער ימשיך. אני לא רוצה במכה אחת. ב-2018 אני רוצה שנשמור על ההגדלה לפחות שהייתה בין 2016 ל-2017. איפה אנחנו עומדים בזה, טליה?

אם הייתי יודעת להגיד לך בתחילת השנה או אפילו באמצע השנה או אפילו עכשיו מה התקציב הממשלתי שאני אקבל, הייתי יכולה לתת לך תשובה.

בועז, האם יש לך חזון או שאיפה?

כמובן.

אז על פי החזון או שאיפתך, לאן אתה מכוון להגיע ב-2018 עם קבוצת המיעוט שיושבת כאן ומדברת איתך? חזון.

אני לא יכול לנקוב במספר. תבינו אותי, אני לא יודע. אני לא יכול. זה יהיה לא רציני. אתה דורש ממני לעשות משהו לא רציני. אני אומר, אנחנו נשאף להמשיך את הגידול. זה בסדר?

כיעד.

כן.

באיזה היקף?

להגיע ל-10%?

לא, 10% זה המון במכה אחת. הוא לא יכול לעמוד בזה.

אתה הוא העוגן. ב-2018 החזון, השאיפה שלך ושלנו - - -

להמשיך את גידול התקציבים למדיה במגזר הערבי.

וזה ימשיך.

כן.

יפה. אז אם כך, חברים, טליה, קיבלת מספר שאלות. אני מעלה לך אותן בכתב, מסכם את כל השאלות שעלו כאן.

אני מבקש לקבל את התשובות ועל פי המסמך שאתם תעבירו לנו אנחנו נכין תוכנית עבודה שיהיה לנו חלק בה וחלק בכם. חלקנו, לעבוד מול המשרדים בכדי להגביר את המודעות ואת התקציבים ואת הקמפיינים, וחלקכם גם לדעת איך לתת עדיפות לסוגיות שנוגעות לחברה הערבית ברמה של בטיחות, ברמת בריאות.

כבוד היושב ראש, לקבוע לוחות זמנים.

אנחנו נכנסים לפגרה.

בסדר, אבל צריכים לקבל תוך חודש ימים, תוך שבועיים. צריכים לקבל את הנתונים.

הדבר השני, אנחנו בציפייה ממך כמנכ"ל הלפ"מ, ב-2018 מגמת הגידול שהייתה בין השנים 2016 ו-2017 תמשיך. מגמת הגידול בהוצאת הפרסום למדיה הערבית מהסך הכול, המגמה תמשיך ותיקח בחשבון את כל המדיה בערבית.

אנחנו נעביר לך תוך שבוע את כל השאלות בכתב ואני מצפה לקבל ממך בהקדם. בתקופה של הפגרה אנחנו נהיה בהתדיינות. בתחילת המושב הבא, אני מאוד מקווה שהממשלה תחזיק מעמד עד אז, אנחנו מקבלים דיון המשך על בסיס התשובות והשאלות שנפנה אליך.

אוקי.

המטרה שלנו לעבוד בשיתוף פעולה.

תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:50.