פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



18
ועדת החוקה, חוק ומשפט
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 644
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 9:00

1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מתן עדיפות למשרתים בהעדפה מתקנת), התשע"ו-2016
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - העדפת מי שסיים שירות סדיר), התשע"ח-2017
3. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - ייצוג הולם ללוחמים), התשע"ז-2016
4. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - משרת מילואים פעיל), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
ענת ברקו
אורי מקלב
עודד פורר
אלעזר שטרן

אחמד טיבי
מרדכי יוגב
עאידה תומא סלימאן
איימן עודה
חמד עמאר

סגן שר הביטחון אלי בן דהן
דן אורן

ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

דני חורין - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ציונה טגניה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנן ארליך - משפטן- מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישי יודקביץ - יועמ"ש, משרד הביטחון

טל ברביבאי - רמ"ד סגל ושחרורים, משרד הביטחון

יוסף ארוילי - משק דוברות באכ"א, משרד הביטחון

אודי שגיא - רע"ן יעוץ כ"א ופרט, משרד הביטחון

בישארה אלי פראן - עוזר ליועמ"ש - בנש"מ, משרד רה"מ

מיכל לזרוביץ - ראש אגף שוויון מגדרי בנש"מ, משרד רה"מ

רון דול - יועמ"ש, נציבות שירות המדינה

ענבר בן מנדה - ממונה ייעוץ משפטי, נציבות שירות המדינה

מור ברזני - מנהלת אגף גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

אביבית ברקאי - אהרונוף - עו"ד, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

אבי סייג - יו"ר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

אופיר טל - חבר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

אלי הדר - חבר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

רועי שוולב - ממונה שילוב בתעסוקה, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

הדס אגמון - ממונה משפטית, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עודד רון - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דברה גילד-חיו - נציגת אגודה לזכויות האזרח

מרים זלקינד - מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

גור בליי
נעמה מנחמי

אסף פרידמן

יפעת קדם


הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מתן עדיפות למשרתים בהעדפה מתקנת), התשע"ו-2016, פ/2895/20, הצעת ח"כ מרדכי יוגב

בוקר טוב לחבריי חברי הכנסת, אנשי הנציבות, אנשי הממלכה, אנשי מערך המילואים, כל המצטרפים, המחזקים והמעודדים. הכנסת מציינת היום את יום ההוקרה למערך המילואים. אנחנו משתדלים שביום זה הוועדות תקיימנה דיונים שקשורים להוקרה למערך המילואים. אנחנו רוצים להוקיר את מערך המילואים, ודאי להוקיר את חיילי צה"ל, את צה"ל בכלל, ולחזק את מערך המילואים. אני מניח שלקראת היום הזה גם יפורסם דוח לא פשוט כל כך, דוח של יצחק ברית, על מערך המילואים. אנחנו רוצים לחזק ולשבח את מערך המילואים. איפה שצריך לתקן ודאי יתקנו, אבל חשוב מאוד שאנשים יעשו מילואים פעילים ומשמעותיים. אנחנו רוצים לחזק אותם.

אנחנו נתחיל בכך שאנחנו רוצים לעקוב אחר פעילות הנציבות, כי ישנם דברים שמחליטים עליהם ואחר כך אם אין מעקב הם מתמוססים ולא מתממשים, או לא מתממשים בדיוק כמו שדובר. ביקשנו מהנציבות שתדווח לנו על שני דברים שבזמנו סוכם עליהם, דובר עליהם. אנחנו רוצים לראות מה הנציבות עשתה בעניין הזה. רון דול, היועץ המשפטי מהנציבות, בקשה.

תודה לכם, בוקר טוב. אנחנו בוחנים כל הזמן את הנושא הזה. יש לא מעט הנחיות, כללים או הוראות של הנציבות בעניין של הטבות, בעניין של להקל על אנשי צבא, בייחוד על אלה שמשרתים במילואים, על בני הזוג ועל העובדים עצמם.

ספציפית לנושאים שאנחנו מדברים עליהם בזמן האחרון – כן, יש שתי החלטות: אחת שכבר הופצה ומיושמת כבר כמה שנים, אחת שבדרך. זאת שכבר מיושמת זה לעניין הזה של ההכרה בניסיון הפיקודי כניסיון ניהולי לצורך מכרזים בשירות המדינה. אחד מתנאי הסף בהרבה מכרזים, במיוחד מכרזים במשרות בכירות, זה הניסיון הניהולי. מי ששירת שנים רבות בצבא קבע או ביחידה ביטחונית אחרת, ודאי ככל שהוא פיקד על חיילים, אנחנו מכירים בזה עכשיו כניסיון ניהולי לצורך כל משרה בכירה כזאת. הוספנו גם את העניין הזה של שירות המילואים, ככל שזה נספר לפי חלקי שנה. זה דבר אחד.

זה כבר מתבצע?

זה כבר מתבצע.

זאת אומרת, אם מתפרסם מכרז ומגיע מח"ט, האם זה ייחשב לו כניהול עסק?

זה נחשב כניסיון ניהולי.

אם היית גבוה בדרגה וניהלת מערכת גדולה יותר, זה ייחשב לך כמי שניהל עסק? כל חייל נחשב כעובד?

לגמרי. לצורך העניין הזה של ניסיון, לעניין תנאי סף, לחישוב תנאי סף, לעמידה בתנאי סף.

כבר היו מכרזים כאלה שאנשים ניגשו והוכרו?

כן. זה הכלל והדין לעניין מכרזים כאלה. לחברי הוועדה יש שיקול דעת לבחור ולבחון את הניסיון הזה. אני לא חושב שיש מישהו במדינה שמזלזל בניסיון הזה. פשוט קודם היה מחסום טכני מבחינת תנאי הסף, מבחינת זה שזה לא נבחן לפני כינוס הוועדה. ראינו שזה מהווה סוג של חסימה, לכן פתחנו את החסימה הזאת. זה לעניין ניסיון ניהולי.

לעניין שירות צבאי לצורך איזון מצוות החוק לגבי התחשבות בקבוצות שונות ואוכלוסיות שונות - אנחנו מגבשים הצעה שלפי דעתנו מאזנת נכון בין האינטרסים הנבחרים פה. אנחנו מחויבים, לפי התיקונים בסעיף 15א לשירות המדינה (מינויים), לעודד אוכלוסיות מסוימות, בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, להגיש ולהצטרף לשירות המדינה. אני מדבר על בני מיעוטים, אני מדבר על אלה מבני העדה האתיופית, אני מדבר על אנשים עם מוגבלות, אני מדבר על חרדים ועל עולים חדשים. זו מצוות החוק. אלו האוכלוסיות שלא עושות שירות צבאי - חלקן מפטור, חלקן מסיבות אחרות. בהצעות החוק שמציעות להתחשב בניסיון צבאי, בשירות צבאי, יש כדי לסכל את מצוות המחוקק הקודמת לעניין ייצוג הולם לאוכלוסיות המוחלשות האלו. מה שחשבנו לעשות, מה שאנחנו מגבשים זה סוג של שקלול שיקולים וציונים לעניין הזה. אנחנו מדברים על שירות צבאי וגם על שירות אזרחי כתחליף לשירות צבאי. הרעיון הוא לא להעלות את זה לעיקרון שמתחרה בחובת ייצוג הולם לאוכלוסיות שהזכרתי, כי אז לא נצא מזה והתוצאה תהיה סיכול של הוראות החוק הקיימות, אלא להכניס את זה כשיקול לעניין הבחינות והבחירה למשרות בשירות המדינה. כדי להתקבל לשירות המדינה צריך לעבור היום בחינות בכתב, בחינות בעל פה, בחינות מרכזי הערכה. אנחנו גם בוחנים את הניסיון ואת העבר התעסוקתי או העבר החברתי של המועמדים. לכל דבר ניתן ניקוד. אנחנו רוצים לתת גם ניקוד משמעותי לנושא הזה של ניסיון בשירות צבאי, בשירות אזרחי, לא פחות מהתנדבויות, ניסיון בעבודה ובחינות. איכשהו נשקלל בין הדברים. זה הרעיון בגדול. אם אתם רוצים עוד פרטים, יש פה את הממונה על גיוון תעסוקתי אצלנו בנציבות, היא יכולה להוסיף.

מה שאמרת עכשיו זה דבר שכבר מתממש, או שזה רק משהו תיאורטי, תכנית? אם אפשר לקבל הסבר, כי אני חושב שזה עונה על הצרכים של חלק מהחוקים פה.

נכון. אנחנו מדברים על איזה שהוא מודל שנמצא בפיתוח. בין היתר אנחנו נמצאים בקשר עם חברי הכנסת שהגישו חלק מהצעות החוק. אנחנו מדברים על מודל, כמו שאמר היועץ המשפטי, שבא לתת מענה לאותם רציונאליים שמבקשת הצעת החוק לקדם, כמובן עם האיזונים הנדרשים. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מסכלים את מטרת ייצוג הולם, שאנחנו מאפשרים להכיר בתרומתם לקהילה של מי שמסיבות כאלו או אחרות לא שירתו בצבא. אנחנו מדברים על מודל שעוד עובדים עליו, הוא לא תוצר מוגמר. יש המון קשיים שעולים מהמודל הזה. אנחנו בכל זאת רוצים להכיר בתרומתם לקהילה של מועמדים. אנחנו חושבים שחשוב להכיר בשירות מילואים, אנחנו גם עושים את זה. כפי שציין היועץ המשפטי, אנחנו מכירים בניסיון, אנחנו קולטים פורשי צה"ל. אנחנו חושבים שהדבר הזה מאוד חשוב. סעיף 15א הוא סעיף שבא לתקן. כשאנחנו מכניסים את העניין של שירות מילואים, אנחנו חוששים שהאוכלוסיות שבא הסעיף לקדם יצאו נפגעות.

אתם לא חוששים שלא יהיה מי שישרת אותן? הם לא מקבלים שום דבר, אין להם הכרה. צריכה להיות עדיפות לאותם אנשים.

הפוך, ענת, יש הנחיה לאיך אנחנו מתגמלים.

איך אנחנו לא פוגעים באנשים האלה שהכל נשחק במשך השנים? חיילים כבר לא מקבלים שום דבר, הם מופלים לרעה. זה מה שקרה במשך השנים. אנחנו פה משווים בין אנשים שפחות תורמים לחברה לאנשים שנותנים את השנים הכי יפות שלהם. אנחנו מסתכלים על זה הפוך.

אני מסכימה עם חברת הכנסת. ודאי שצריך להוקיר ולתגמל עבור שירות צבאי סדיר, עבור שירות מילואים, על זה אין חולק. אנחנו כבר היום עושים את זה. אנחנו כבר היום מכירים בשירות צבאי ובשירות מילואים, אנחנו קולטים יוצאי צה"ל, מכירים בניסיון שלהם.

איך זה בא לידי ביטוי?

אני מדברת על מודל שהוא לא סגור, אנחנו עוד עובדים עליו. המודל הזה בא להכיר בשירות צבאי, בשירות מילואים או בתרומה משמעותית לקהילה.

מה זה "או"? זה באותה מדרגה?

יש מדרג.

האם שירות צבאי ושירות מילואים זה כמו דברים אחרים?

אדם שתרם תרומה מיוחדת לקהילה מקבל ניקוד. אם חוץ מזה הוא איש מילואים, האם הוא מקבל ניקוד נוסף?

כן.

האם הניקוד זהה לאיש מילואים ולחייל משוחרר? האם הניקוד הוא אותו ניקוד ללוחם ולמי שחילק מרק בבית תמחוי? האם זה אותו דבר? תעני לי כן או לא.

יש לכם קריטריונים, כאשר לכל קריטריון נקודת זכות או שתיים בצידה. אדם שתורם לקהילה מקבל נקודת זכות. האם אדם שגם תורם לקהילה והוא גם איש מילואים מקבל עוד נקודת זכות בגין זה, או שאחד מקזז את השני?

אחד לא מקזז את השני. אני לא יכולה לרדת לפרטי הפרטים של הניקוד, כי אנחנו עובדים על המודל, אנחנו עוד מעצבים אותו. הרעיון הוא להכיר בשירות צבאי. אם הוא תורם לקהילה, הוא יקבל את ההכרה על היותו גם תורם לקהילה. לא אחד מקזז את השני. אני לא יכולה בשלב זה לפרוט את הדבר הזה לנקודות.

מתי תגמרו את העבודה? כמה זמן אתם עובדים?

כאילו משרת בצבא זה מילת גנאי. לא אומרים את זה. מדברים על תורם לקהילה.

תורם לקהילה זה סיפור אחד. אדם יכול לתרום לקהילה. זה מכובד שיתנו לו עדיפות. אני שואל מעבר לזה. האם מי שמשרת במילואים מעבר להיותו תורם לקהילה מקבל ניקוד נוסף?

כן. אחד לא מקזז את האחר.

אני מבין שלמי שעושה שירות פעיל אתם נותנים עוד נקודות.

אתה מתכוון לשירות סדיר?

שירות מילואים פעיל.

אני את החוק הזה העברתי בהכנה לקריאה ראשונה בכנסת ה-18. זה היה לפני יותר מ-6 שנים. את אותם דברים שהם אמרו עכשיו הם גם אמרו אז, את זה שהם בונים מודל. ייקח להם לבנות את המודל הזה עוד 70 שנים.

מור ורון, מתי אמורה להסתיים בניית המודל הזה? האם תוך שבוע?

אני לא יכולה לומר שהשבוע המודל יסתיים. אני יכולה לומר שקידומו של המודל מאוד חשוב לנציב ולכל הגופים הרלוונטיים בנציבות שירות המדינה. אנחנו נעשה מה שאפשר כדי לקדם אותו בהקדם.

זה עוד לא אומר כלום.

אנחנו נצטרך לאשר את המודל הזה.

היום הזה הוא יום ההוקרה למילואים, כמו שאמר חבר הכנסת. זה המקום להוקיר את חיילי המילואים. אני לא באתי מהשירות הפרטי. אני קורא לכם, בעיקר לך רון, לקדם את הנושא הזה. אני רוצה לדבר על עוד נושא אחד שלא הוזכר כאן, וזה הנושא של ניסיון פיקודי כחלק מהניסיון.

היא דיברה על זה בהתחלה. אמרו שזה מקודם כבר.

חצי שנה או שנה אנחנו מדברים על זה.

זה קורה בהרבה מאוד מכרזים.

זאת ההזדמנות להוקיר את חיילי המילואים, להעריך אותם. אני מניח שאתם יודעים שרק חלק מהאוכלוסייה נושא בנטל הזה. ודאי מגיע להם. אני מקווה מאוד שהנושא של הניסיון הפיקודי יוכר במהרה.

זה קיים.

אין מעסיק במדינה שמקדם את ענייני אנשי מילואים, שנותן הטבות למשפחות של משרתי מילואים, כמו המדינה. אין מעסיק אחר כזה, שיהיה ברור.

כשהם משרתים במילואים הם משרתים את המדינה.

שיהיה ברור שהניסיון הפיקודי הוא חלק.

הוא אמר שזה קיים.

אדוני סגן השר, עצם השירות בצבא הוא יתרון.

זו המשימה לוועדה הזאת. הגיע הזמן. לא צריך למשוך את זה יותר. נציבות שירות המדינה היא גוף שהשירות המוניציפאלי מחקה אותה, כל השירות הציבורי האחר גם פועל על פי העקרונות שלה. היא החלוץ. אני מקווה מאוד שבקרוב הדברים האלה יבואו לידי סיום. תודה רבה לכם. שיהיה לכם יום דיונים פורה ומוצלח.

אדוני סגן השר, אני מודה לך על התרומה שלך במסגרת השירות הצבאי שלך. אנחנו רואים בעצם השירות של לוחמים, אבל לא רק לוחמים, איזה שהוא יתרון - הצהרת מחויבות למדינה, תרומה של השנים הכי טובות בחיים לצה"ל ולמדינה. יש מגזרים שלמים שלא משרתים. הם יכולים למצוא את הדרך לתרום במסגרת השירות הלאומי. צריך להכיר בתרומתם. יש כאלה שלא רוצים לעשות שירות לאומי, הם לא רואים את עצמם חלק מהמדינה. תרומתם של אלה שעושים שירות לאומי צריכה לבוא לידי ביטוי באיזו שהיא צורה, היא אף פעם לא תהיה זהה לתרומתם של חיילי צה"ל. אדוני סגן השר, עצם השירות הצבאי הוא יתרון. מדובר על מישהו שכבר הוכיח את המחויבות שלו למדינה, הוכיח את היכולת שלו לתפקד במסגרת, הוכיח את התרומה שלו. זה צריך לבוא לידי ביטוי.

זאת לא שאלה שאת שואלת אותו.

אני רוצה לדעת איך הוא מתכוון לפעול בעניין הזה. יש לי הצעת חוק שמדברת על להכיר בשירות כיתרון בקבלה למקומות עבודה בשירות הציבורי. סגן השר, האם הדבר הזה איננו יתרון?

הוא בהחלט יתרון. אני לא מכיר את הצעת החוק, אני אשמח לראות אותה. חוק שירות המילואים כותב במפורש שתינתן עדיפות לאנשי מילואים. לא יראו בעדיפות הזאת כעדיפות שאיננה כשרה. יש סעיף מיוחד בחוק. את מדברת על שירות סדיר?

חיילים משוחררים שנכנסים - -

אני אשמח לראות את הצעת החוק.

האם בתוך המודל הזה הכנסתם העדפה מתקנת בתוך העדפה המתקנת? קבעו שאיקס ממספר העובדים חייב להיות ממגזר מסוים. אם באו שני אנשים מאותו מגזר, כשאחד מהם שירת ואחד מהם לא שירת, האם תינתן עדיפות למי ששירת?

כן.

אם מהמגזר הערבי מגיע אחד שהתגייס ואחד שלא התגייס, האם תינתן עדיפות למי שהתגייס?

העניין הזה של העדפה מתקנת הוא מכוח החוק בלבד.

הם שניהם בהעדפה מתקנת. אחד שירת, אחד לא.

החובה לתת העדפה מתקנת חייבת להיות מעוגנת בחוק. החוק עיגן את זה לגבי 6 אוכלוסיות שונות. זה בגלל אפליה קודמת ותת ייצוג לאורך שנים. זה לא קיים לגבי יוצאי צבא. כל הצעת חוק שמעמידה את שניהם ביחד - -

אני מדבר בתוך העדפה.

מה שאתה ומה שחבר הכנסת יוגב מציעים יוצר תחרות בין קבוצות לא על פי הרציונל של חוק שירות המדינה.

למה?

6 האוכלוסיות שנבחרו בכנסת להעדפה מתקנת הן אוכלוסיות מוחלשות שסובלות - -

אם אני גם נמצא בתוך האוכלוסייה המועדפת וגם שירתתי בצבא, האם לא מגיעה לי עדיפות? אתם מסובבים אותנו מסביב.

חבר הכנסת עודד פורר שאל שאלה מאוד ברורה. התשובה שלך לא טובה, מתפתלת, לא חד-משמעית. גם בתוך אוכלוסיות מועדפות תהיה העדפה למי ששירת, חד-משמעית.

לא אצלם.

יש העדפות ליוצאי צבא בכל מיני מישורים. אני אתן דוגמה אחת. חוץ ממה שאנחנו מגבשים עכשיו לעניין הנקודות, שזה משמעותי ביותר, יש פטור לאנשי שירות הביטחון, יוצאי צבא ויוצאי יחידות ביטחוניות אחרות מלהתמודד במכרזים. יש להם פטור ממכרז מכוח הוראות של הנציבות והתקשי"ר.

אתה מדבר על מישהו ששירת בקבע הרבה שנים. אתה מטעה את הוועדה. אני לא מדבר איתך על אלופי משנה ועל תתי אלופים שמשתחררים, אני מדבר איתך על חייל ששירת 3 שנים ושכב במארבים. הוא לא מגיע בלי מכרז אליך. אם אני עשיתי 3 שנים ושכבתי במארבים, אני מגיע בלי מכרז?

אם מגיעים שני מתמודדים עם כישורים דומים מאותה אוכלוסייה, המודל אומר שזה ששירת בצבא יקבל ניקוד נוסף, זה יעדיף אותו.

למה אתם לא מאשרים את זה? למה אתם מתנגדים לחוק? זה החוק שלי. אם את אומרת שזה מה שקורה, למה את מתנגדת לחוק?

אם הם יכניסו את זה במודל שלהם - -

אני שומע על המודל הזה 8 שנים.

תוך כמה זמן אתם מתכוונים לממש את המודל הזה כך שהוא יהיה מעשי? תנו לי זמן.

אני צריכה לבדוק.

זה יכול להיות שבוע, חודש, שנה?

פחות משנה, יותר משבוע. אנחנו נמסור לכם תשובה יותר מדויקת בהמשך.

אני שמח שהדיון הזה על העדפה מתקנת למי ששירתו בצה"ל, בשירות הלאומי האזרחי ובשירות פעיל במילואים בא לפתחנו, אדוני היושב-ראש, ביום ההוקרה למילואים, לאנשי המילואים. אנחנו יודעים שמסיבות כאלו ואחרות לא כולם נושאים בנטל הזה. למילואים מגיעים לא תמיד כשרוצים - לפעמים על הבחינה, לפעמים על העבודה, לפעמים על האישה והילדים שבבית, לפעמים עם קושי כזה ואחר. מגיע להעריך ולהוקיר את הנושאים בנטל הלאומי הזה, כולל בוגרי שירות לאומי אזרחי לא רק מהאוכלוסייה היהודית, ויש רבים כאלה היום. אני אומר את זה לנציבות. אתמול הנציב נקב בזמן.

אנחנו באנו לבקש - יש פה כמה חוקים כאלה, כל אחד בא מכיוון מעט שונה - לתת עדיפות למועמדים מקרב הקבוצה הזכאית לייצוג הולם שסיימו שירות סדיר, או לחילופין - נמצאים בשירות מילואים פעיל. לא ניכנס כרגע לקריטריונים, אני רק מסביר את הרציונל. אני מדבר על אלה מקרב האוכלוסייה הערבית, מקרב האוכלוסייה הדרוזית, הצ'רקסית, הבדואית שבחרו לשרת. אנחנו יודעים איזו טלטלה עובר העולם הערבי, מה יש סביבנו, מה יש בסוריה, מה עושה החמאס לאוכלוסייה שלו בעזה. מי שמשרת ושותף, גם אם זה בשירות הלאומי האזרחי, מגיע לו ניקוד מועדף על פני מי שלא שירת בבואו למכרזים בשירות המדינה. הדבר הזה הוא פשוט, הדבר הזה הוא מוסרי, הדבר הזה הוא חברתי, הוא יעודד השתלבות בחברה הישראלית, הוא יעודד לתרום יותר, כל אחד בחברה שלו. יש לנו חבר שיש לנו עמותה בכרמיאל לאוכלוסיות שאינן יהודיות. ברוך השם יש שם בנים ובנות שמשרתים ומשרתות בכפרים שלהם, בערים שלהם. הם עושים ועושות חיל. הם יוצאים מזה עם יותר ניסיון, עם יותר תרומה לחברה. חלקם גם נקלטים אחר כך יותר במשק או באקדמיה. זה יוצר צדק והוגנות כלפי אלה שבחרו לשרת, זו השורה התחתונה. אני חושב שהיינו צריכים להיות שם מזמן. באנו להצביע על החוק שחתומים עליו יותר מ-10 חברי כנסת. אפשר לאחד יחד את החוקים, כדי שנעביר אותם ונקדם אותם בקריאות במליאה. זו מטרת הישיבה הזאת.

זה חוק עוקף חוקי ייצוג הולם. הדבר הבסיסי בקבלה לעבודה זה הבן האדם המתאים למקום המתאים. ישנם חוקים שבאים לתת העדפה לקבוצה שאין לה הזדמנות שווה מלכתחילה. שמענו פה דברים מאוד מוזרים. אחד מהם אומר שיש הבדל בין שירות לאומי לשירות צבאי. אחר כך יגידו שיש הבדל בין שירות קרבי לשירות עורפי.

זה לא החוק. לא על כך מדובר.

הפילוסופיה של ייצוג הולם אומרת שיש קבוצה שלא ניתנה לה הזדמנות הולמת, מספקת ושווה לקבוצה האחרת. מה שנותן עוד יותר הזדמנויות לקבוצה האחרת זה הצבא. הצבא נותן הגמוניה, נותן כוח לקבוצה השלטת. להוסיף את זה בצורה פרטנית לכל בן אדם מול אנשים שלא שירתו - זה דבר שלא יכול להיות.

אם באותה קבוצה מוחלשת יש מישהו ששירת, צריך לתת לו העדפה. דווקא בקבוצות האלו יותר קשה לשרת.

יש עוד פילוסופיה מאחורי כל הרעיון של ייצוג הולם. אלה שמתנגדים לייצוג הולם אומרים שהם מחפשים את ההתאמה, את המיומנות, את האדם המתאים, לא חשוב מאיזו קבוצה הוא.

ואם יש שני אנשים מתאימים?

בא החוק הזה ומצמצם מהמקום הכי קטן שיש, מהמקום שהוא פחות מ-10% מהקבוצה שאמורה ליהנות מהייצוג ההולם. זו פגיעה קשה בתפיסה של הייצוג הולם. זה בעיקר פוגע באוכלוסייה הערבית, בקבוצה שצריך לתת לה את הייצוג ההולם. זה יכול להגיע לעוד מקומות, למשל לחרדים, לאנשים עם מוגבלות שלא משרתים בצבא. זו פגיעה קשה בקבוצות גדולות בתוך החברה. צריך לדחות את זה מכל וכל.

אנחנו לא מדברים על אפליה או על העדפה מתקנת, אנחנו מדברים על השוואה מתקנת. יש כאן משהו מאוד צדקני בדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת עודה. המבחן הוא אם שירת או לא שירת. מי שקיבל את הזכות להיהרג כדי לשמור על המדינה הזאת, מי שקיבל את הזכות כדי לתרום את השנים הכי יפות שלו, לא רק בגיל צעיר בשירות חובה אלא גם במילואים לאורך 30 ו-40 שנה, המדינה חייבת להוקיר לו תודה. צריך לגרום למערכת להיות משולבת באנשים שמחויבים למדינה, באנשים שהם שדרת הפיקוד של המדינה. זה מה שצריך להיות. זה כל כך הגיוני. זה נכון שנוצר פער לעומת מי שלא שירת בכלל. אם אנחנו הולכים לפי הצדקנות הזאת, אז מי שלא משרת, ולא משנה מאיזו אוכלוסייה הוא, יכול לעשות לביתו - הוא יכול לעבוד, הוא יכול ללמוד ולעשות תואר, הוא יכול לשלם למעונות. מי ששירת לא יכול, בטח כשאנחנו מדברים על חיילים קרביים שעומדים בנחיתות מול אותם אנשים שהשנים האלו עמדו לרשותם על-מנת לעשות לביתם.

אני חושבת ששירות לאומי לא שווה לשירות צבאי. שירות לאומי הוא חשוב. אני מזמינה את כלל המגזרים להצטרף לשירות לאומי לטובת הקהילות שלהם, לטובת החברה שלהם, לטובת הכפר שלהם. זה מה שמתבקש. אם חיים במדינה, צריך לתרום למדינה. לא רק לבוא בתביעות, גם לעשות למען המדינה. החוב כלפי החיילים הוא חוב ללא גבולות. ההתפתלויות האלו סביב כל מיני מודלים אחרי 70 שנים למדינה זה דבר שמאוד מדאיג אותי. אני לא מרגישה נוח עם זה שאנחנו באים אליכם בטענות, אבל זה מאוד מדאיג אותי. מה שצריך להיות מובן מאליו זה שלמי שתורם מגיע יותר. המערכת תתברך באנשים כאלה שימשיכו לתרום למען אותה מדינה שהם כל כך אוהבים ומוקירים. הם יעשו לטובת המדינה. צריך לדאוג שהם ימשיכו ויעשו לטובת המדינה.

החוק שלי עוסק בתיקון ייצוג. אמרו לי שלכל החיילים אי אפשר, לכן אמרתי שלפחות ללוחמים, לחברים שלי פה. זה לא פוגע באף אחד. החתימה על החוקים היא מכלל המפלגות, חוץ מהרשימה המשותפת. אין כאן חתימה של מרצ, כי הם הרחיקו את עצמם כבר מזמן מכל מיני דברים שאנחנו עושים כאן. אני מציעה שנעביר את החוק בקריאה ראשונה, את החוקים שלנו, נתאחד, שנעשה משהו טוב ביום המילואים לטובת המדינה הזאת, לטובת המשרתים, נוקיר את פועלם. אין דבר יותר נכון מאשר לעשות את זה פה.

אדוני היושב-ראש, הגעתי לוועדה ביום המיוחד להוקרה למערך המילואים, כי אמרתי שסוף סוף הולכים לדון על הצעת החוק לקריאה ראשונה. התברר לי שלא באנו לקדם את הצעת החוק, שלא באנו לקרוא את הצעת החוק, שלא באנו להבין את הצעת החוק, אלא באנו לקיים דיון, לעשות "וי" ולהמשיך הלאה. לזה לא ציפיתי. לא באתי לכאן כל כך מוקדם בשביל לקיים עוד דיון ריק מתוכן. אני מצפה ממך שבסוף הדיון הזה נצביע על החוק הזה לקריאה ראשונה. זה אחד.

אני לא בא לבקש שום יתרון. אני לא בא לבקש העדפה למשרתי הצבא. אני רוצה שוויון בין מי ששירת 3 שנים, בין גיל 18 עד גיל 21, שאלו השנים הכי יפות שלו בחיים, לבין מי שהלך ולמד 3 שנים. יש יתרון ברור למי שלא שירת בצבא. אני רוצה להשוות ביניהם, לתת צעד אחד לאותו בן אדם ששירת, לאותו חייל שתרם למדינה. אני לא רוצה לתת לו שום העדפה. אני רוצה להשוות אותו לאחר. אם אני בעל עסק שמגיעים אלי שני אנשים, האחד עם תואר ראשון, השני עם תואר שני ו-3 שנים ניסיון, את מי אני אקח? את בעל הניסיון. אני רוצה לתת לו שוויון. זה מה שאנחנו מבקשים כאן בחוק. אתם עושים מזה כאילו אנחנו רוצים לפגוע באוכלוסיות האחרות. להיפך, אנחנו רוצים לעזור לאוכלוסיות האחרות, זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים לעזור לאוכלוסייה המוחלשת. זו האוכלוסייה המוחלשת. אני רוצה לעזור לאותה אוכלוסייה מוחלשת.

אנחנו כאן שומעים דברים מהנציבות. תאמין לי, את הדברים שהם אמרו על המודל שמעתי לפני 8 שנים. הכנו את זה כאן, בוועדת החוקה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת מקלב הגיע באיחור. דודו רותם עשה את הדיון ב-08:00. הוא הגיע ב-08:10 אחרי שכבר הייתה הצבעה. עשינו את זה לפני 8 שנים. הגיעו אלי מהנציבות, התחילו להתווכח איתי, להגיד לי שהם בונים מודל, שהם יתנו העדפה. אני היום שומע על כך שבונים מודל, על כך שאין עוד תאריך מתי יסיימו את בניית המודל. אם תגידו לנו באופן ברור שאתם לא רוצים לקדם את החוק, שאתם לא רוצים שיהיה חוק, אנחנו נבין, אבל אני לא יכול לנסות ולקדם את החוק הזה ללא הצלחה.

אני גם נגעתי בנושא של נבחרת הדירקטורים שהייתה. קיימתי דיון בנושא בוועדה הזאת. אתה לא תאמין, אבל אנשים שהיו אלופי משנה בצבא ותתי אלוף, אנשים שיש להם תואר ראשון ותואר שני, לא אנשים שלא למדו, לא הצליחו להיבחר לנבחרת הדירקטורים. למה? כי אמרו שאין להם ניסיון ניהולי. אתה מבין? בן אדם שניהל אוגדה מגיע לכאן ואומרים לו שאין לו ניסיון ניהולי. בוועדה הזאת נלחמתי, אמרתי שלא יכול להיות שלמח"ט בצבא או לאוגדונר בצבא שמגיע להיות דירקטור בחברה ממשלתית אומרים שאין ניסיון ניהולי. הם לא יודעים מה זה מערך של אוגדה, הם לא יודעים מה זה מערך של חטיבה?

אולי בגלל שהוא ערבי.

אדוני היושב-ראש, ביום המיוחד הזה שאנחנו באים להוקיר את חיילי המילואים, וכולנו מוקירים את חיילי המילואים, בואו נקדם את החוק הזה, נכין אותו לקריאה ראשונה, שאתה תהיה חתום כיושב-ראש ועדה על כך שהצלחנו לעשות את זה בקדנציה שלך.

אני רוצה לפתוח בדברי הוקרה והערכה למערך המילואים ביום הזה שיחדתם להוקרה והערכה למערך המילואים. אני חושב שדווקא ביום המילואים להציג את האוכלוסייה של משרתי המילואים כאוכלוסייה מוחלשת - מכאן מתחילה הטעות. תמיד תמכנו בלתת הערכה, לתת תגמול, לתת הטבות למי שמשרת במילואים, למי שמשרת בצה"ל. תמיד תמכנו בכל חוק שהיה כאן. לאורך כל השנים תמכנו. אם תביא היום חוק שייתן אופק תעסוקתי לכל החיים למי ששירת בצה"ל, אנחנו נתמוך בהצעת החוק הזאת. בהצעת החוק הזאת שפה אתם מחלישים ופוגעים באוכלוסייה אחרת. אתם מעלים קומה ציבור. בהעלאת הקומה הזאת אתם מורידים ציבור אחר קומה אחת למטה. זה לא שאתם בונים עוד קומה.

למה?

זאת הצעת החוק. העדפה מתקנת לא נותנת העדפה, היא פשוט מיישרת קו. הפירוש של העדפה מתקנת הוא ליישר קו עם אחרים. בהצעה שאתם רוצים להביא אתם רוצים לתת העדפה. העדפה למישהו פוגעת באוכלוסייה השנייה, זה מבחן התוצאה. אנחנו מדברים על 6 אוכלוסיות שכשהן מגיעות למעמד של התמודדות יש להן נחיתות. רוצים לתת להן העדפה. אם יש דרישה של ניסיון, אם יש דרישה של השכלה, בהכל הוא צריך לעמוד, אבל כשהוא מגיע לקו האחרון נותנים לו עדיפות. אל תעמידו את חיילי המילואים במקום מוחלש. כשהם מגיעים להתמודד עם כלל האוכלוסייה הם נמצאים דווקא במצב הפוך. דווקא שירות בצה"ל, ודאי ניסיון פיקודי או כל ניסיון אחר, לא גורם לאפליה או להחלשה, אלא הפוך - הוא כבר קידום בעצמו.

אני מייצג את הציבור החרדי. עד שהכנסנו אותו לקח הרבה שנים, יותר מ-8 שנים, יותר מ-10 שנים. היינו בקדמת הרשימה הקטנה הזאת של 6 האוכלוסיות המוחלשות, כי לא הייתה הגדרה של מה זה ציבור חרדי. בקריטריונים שקבעו לאוכלוסייה החרדית יישרו קו. בכל המקרים האלה מדובר על השכלה מתאימה. לאוכלוסייה החרדית היה צריך לעשות הרבה הכנה כדי שהיא תיכנס למכללה או לאוניברסיטה על-מנת להגיע לתואר. עכשיו, אחרי שהוא על פי רוב גם בעל משפחה לא קטנה, אנחנו רוצים שהוא ישתלב בעבודה, לכן אנחנו נותנים לו עוד ניקוד מסוים כך שיהיה לו קו ישר עם אחרים. העדפה מתקנת באה ליישר קו, לא לתת העדפה. בחוק שלכם אתם מאשרים לתת העדפה ממשית. בהעדפה אתם ממסמסים את כל תכלית הצעת החוק שהייתה כאן לאותן אוכלוסיות. חבר הכנסת יוגב, אתה בא ואומר שבאותה קומה של אוכלוסייה אתה רוצה להעדיף את מי שמשרת. במהות אין הבדל. זה כמו שאתה אומר שלמי ששירת בצה"ל יש קדימות בכל מצב. אם אתה מדבר על העדפה ותגמול למי ששירת בצבא, על הזכות ללמוד בתוך השירות שלו, לאחר השירות שלו, הכל בסדר, אנחנו תומכים בזה, אבל בהצעת החוק הזאת אתם פוגעים פגיעה דרמטית, מנטרלים את כל הצעת החוק של העדפה מתקנת.

אני חייב לומר לחברי, חבר הכנסת מקלב, שהדברים נשמעים מאוד הגיוניים לגבי העדפה מתקנת, לגבי אותו אחד שנמצא באוכלוסייה מוחלשת או נמצא בנחיתות ואנחנו רוצים לשלב בתעסוקה, אבל צריך לזכור מה קורה בהרבה מאוד פעמים לחייל חרדי בתוך החברה החרדית. אנחנו מכירים את הסיפורים של אנשים שלפני שהם חוזרים לשכונה שלהם הם פושטים את המדים ולובשים בגדים אזרחיים כדי שלא ידעו שהם שירתו. הוא בתוך האוכלוסייה הזאת הופך להיות המוחלש שבמוחלשים. שמענו את הסיפורים על כאלה שלא נתנו להם לעלות לתורה בחלק מבתי הכנסת בבית שמש או במקומות אחרים. נדהמתי לשמוע פה את הפילוסוף איימן עודה מדבר על התפיסה הפילוסופית של השילוב. הוא רק שכח שבתוך האוכלוסייה שלו הוא רדף את מי שהלך לשירות לאומי. זה מה שהוא עשה לפני שהוא נכנס לכנסת. זה היה התפקיד שלו, לרדוף את מי שהולך לשירות לאומי, להוקיע את מי שהולך לשירות הלאומי.

תדייק. הוא לא רדף.

אני רוצה להביא עדות של חייל מנצרת שאומר שהוא נדהם לגלות בעמוד הפייסבוק שלו את השם השני שלו, שאת זה רק בני משפחה יודעים, לצד תמונתו ופרטיו האישיים, ואת זה שכתוב שמצווה להרוג אותו ולדקור אותו. הוא אומר שזה לא מפחיד אותו, שהוא גאה שהוא היה חייל בצה"ל. חייל בחברה הערבית, חייל בחברה החרדית או חייל באוכלוסיות מסוימות מוצא את עצמו הרבה פעמים נרדף ונחות. הוא צריך להצדיק את העובדה שהוא שירת. ב-2014 היו מוסלמים בודדים ששירתו בצבא. ב-2017 כבר היו עשרות. אנחנו יודעים שישנם מאות ערבים נוצרים שמשרתים בצבא. אני יודע שאנשי קבע מקבלים את ההטבה שלהם, וטוב שכך, זה בסדר, אבל זה דיון אחר, זה לא הדיון הזה. הדיון הזה הוא על חייל מתוך האוכלוסייה המוחלשת ששירת 3 שנים, על אזרח ששירת שירות לאומי מלא. מתוך האוכלוסייה הזאת צריך להעדיף את מי ששירת למרות כל הקשיים, למרות הרדיפה שהוא ספג בכפר שלו, למרות זה שרודפים אותו והוא מקבל איומים בעמוד הפייסבוק שלו על כך שהוא משרת בצה"ל. הוא צריך לקבל את הקדימות הזאת. כמובן שלא באופן גורף. אם יש מישהו יותר טוב ממנו, צריך לבחור במישהו יותר טוב ממנו. אמרנו, וזאת הצעת החוק של החברים כאן והצעת החוק שלי, שאם הגיעו שניים שהם שווים בכישוריהם ובכישרונם מתוך האוכלוסייה המועדפת, כשאחד מהם שירת, השני לא, תינתן עדיפות למי ששירת. אני חושב שזה דבר אלמנטרי, זה דבר בסיסי, זה נכון, זה מתקן עוול ועיוות. זה גם נותן צדק לחיילים האלה. כשאני סיימתי את קורס חובלים וחזרתי עם המדים הלבנים לשכונה שלי, לבית שלי, הסתובבתי עם חזה נפוח, לא רציתי להוריד את המדים האלה. חברים מכפרים מסוימים, לפני שהם נכנסו לכפר פשטו את המדים. הרבה יותר קשה להם לשרת מאשר לי. דווקא הם צריכים לקבל יותר העדפה במובנים האלה. זה מה שבאנו לתקן. אני חושב שאפשר לתקן את זה. אין לי בעיה שלא יעשו את זה בחוק, רק שיעשו את זה. רק שתינתן העדיפות הזאת למי ששירת.

חבל שאתה לא יודע שהפגיעה שנעשית בחיילי צה"ל חרדים נעשית על ידי קיצוניים. אתה יודע שאנחנו מגנים ככלל, שהנציגות החרדית מגנה כל פגיעה בחיילי צה"ל. אתה בא עכשיו ומציג את זה כדבר שהוא ב"מיינסטרים". אתה יודע שזה לא ככה. אותו חייל שמגיע, גם אם הוא הגיע ממקום קיצוני שפגעו בו, לא צריך להתמודד עם מכרז, הוא לא מרגיש מוחלש. מי שמגיע להתמודד על מכרז לא מגיע על פי רוב מהקבוצה מוחלשת.

אני חושבת שהדיון הזה מתקיים תחת דמגוגיה. יש ניסיון לכבס מילים, להפוך מושגים למשהו שאפשר ללעוג לו. באים ומדברים על כך שמתקנים עוול שנעשה לאלה שמשרתים בצבא. בואו נסתכל על נציבות שירות המדינה, בואו נסתכל על המוסדות שיש בהם אנשים בדרגים גבוהים ואנשים בדרגים נמוכים. נבדוק מי קיים שם. אפשר לחשוב כאילו הערבים, החרדים, בעלי המוגבלויות והנשים כבשו את נציבות שירות המדינה, כבשו את השירות הציבורי, ואילו הגברים היהודים שמשרתים בצבא נזרקים מכל המדרגות. מה זה צריך להיות? הרי בכל המוסדות האלה מי שנמצא הם אלה ששירתו בצבא. כאשר אומרים "העדפה מתקנת", מתקנת למה? העדפה מתקנת באה לתקן עוול ואפליה שנמשכו שנים ומנעו מקבוצות להגיע למקומות שהכישרונות שלהם היו מאפשרים להם להגיע. זו העדפה מתקנת. מדברים על ייצוג הולם? בואו נספור מי נמצא בשירות הציבורי. בואו נספור כמה ערבים נמצאים שם. תגידו אתם. לא הגיעו ל-10% אפילו אחרי תכניות שלמות של הממשלה. כמה נשים ערביות נמצאות? 2% מהמשרתים. כמה חרדים נמצאים שם? בואו נעשה את החישוב הזה. על מה מדובר פה? באים כדי להשליך על השירות הציבורי ראיית עולם שאומרת שרק מי שמשרת בצבא נחשב וישב שם. זה מה שקיים היום. מה אתם באים לחזק? יש תכניות ממשלתיות לשילוב חרדים בשוק העבודה, יש תכניות ממשלתיות לשילוב וייצוג נשים במקומות העבודה, ייצוג הולם. באים ושוללים דווקא מאלה שסוף סוף המדינה השכילה והבינה שהיא לא יכולה להמשיך באפליה הזאת ביחס אליהם. היא באה והשכילה ואמרה: בואו נקדם את הקבוצות האלו שנעשה להן עוול. באים עכשיו להחזיר את העגלה אחורה, להגיד שרק אלה ששירתו בצבא, אם מהדרג הכי נמוך עד הדרג הכי גבוה, הם אלה שישלטו, הם אלה שינהלו את המדינה, הם אלה שינהלו את בתי הספר, הם אלה שינהלו את בתי החולים. זה מה שקיים. לעזור למוחלשים? משתמשים אפילו במושגים האלה. עד כמה אפשר לעוות את המושגים האלה ולהכניס אותם? אלה הם המוחלשים? כמה נקודות זיכוי נותנים ליוצאי צבא, כמה חלקות אדמה נותנים ליוצאי צבא, כמה מקדמים אותם?

כמה נהרגים בצבא, כמה נהרגים באימונים?

באיזה עולם אתם חיים? אני חושבת שהצעות החוק האלו יחבלו בניסיון לתקן את מה שמעוות במשך שנים. אני חושבת שזו פגיעה אנושה בכל ההתקדמות שעשינו בעניין העדפה מתקנת, בעניין של תיקון העוול שנעשה לאוכלוסיות. אני מאוד מאוד מקווה שזה לא יקרה.

בוא נאחד את הצעות החוק, נקדם אותן.

זו לא הצעת חוק אחת, אלו 4 הצעות.

קודם נאחד אותן.

בוא נצביע על המיזוג.

יש כאן הצעות שונות. אתה לא יכול למזג, יש כאן הצעות שונות.

אני מלווה ועוסק בנושא הזה של קליטת ערבים בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות שנים רבות, מאז שאני בכנסת. אפילו הוקמה ועדה לפני כ-7,8 שנים, ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת קליטת ערבים בשירות הציבורי. כשהתחלנו את העבודה שיעור הערבים בשירות הציבורי היה כ-4.5%, כשסיימנו אותה זה היה בסביבות 8%, כאשר השיעור הכללי שלנו באוכלוסייה הוא 20%. לאחרונה קמה ועדה חדשה בכנסת על תעסוקת ערבים.

הדיווח האחרון, אם אני זוכר, של מי שהיום הוא ממלא מקום נציב שירות המדינה היה על תשעה ומשהו אחוזים מהאוכלוסייה הערבית.

זה פלוס מינוס 10%, שזה מחצית משיעור הערבים באוכלוסייה הכללית. היעד של 10% היה היעד לפני 10 שנים. לא הגיעו אליו. צריך לקבל החלטת ממשלה על יעד חדש, רק היא לא מקבלת. למה ערבים לא ניגשים למכרזים כלליים? כי אין להם אמון. אלה שמגישים בקשות לא מקבלים תשובה. הסיכויים שלהם להתקבל במכרז כללי הוא אפסי, לכן יצרו מכרזים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית, שם ניגשים הערבים. כך השתפר קמעה הייצוג של הערבים בשירות הציבורי. למה צריך העדפה מתקנת לערבים? כי הם מופלים לרעה. כל אפליה על רקע לאומי יוצרת פער בנושא תשתיות, בנושא תעסוקה, בנושא מתן שירותים. מה מציעים כאן? מציעים העדפה סופר מפלה בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסייה החלשה. החוק מחליש עוד יותר את מי שמופלה לרעה.

תושב טייבה ששירת בצבא הוא אוכלוסייה חזקה?

אנחנו ראינו כאן הגדרות חדשות לאוכלוסיות מוחלשות. זה פשוט הזוי ההגדרות האלו. במקום שהממשלה והקואליציה תמשיך ותציב יעד חדש של ייצוג וקליטת ערבים בשירות הציבורי, במקום לתת העדפה מתקנת של כפל כפליים לנשים ערביות וחרדיות, כולל דרוזיות, שהן האוכלוסייה המופלית ביותר - הדוח שלOECD מתח ביקורת קשה על שירות המשק הישראלי ועל שירות המדינה הישראלי בנושא הזה - אנחנו באים ומחמירים עוד יותר. זאת אמירה לאומנית באמצעות הצעת חוק. אני תוהה למה רק העדפת יוצאי צבא, חבר הכנסת סלומיאנסקי, יושב-ראש הוועדה, בקבלה לעבודה, למה לא במתן שירותים רפואיים, למה לא בכניסה לחדרי מיון.

בינתיים מדינת ישראל מטפלת בחייל ובמחבל באותו חדר.

חבר הכנסת אחמד טיבי, זו השמצה גסה. לא ראיתי דבר כזה בעזה או בטייבה.

אני מבין שהדוגמאות שנתתי מאתגרות אתכם, לא רק מרגיזות. אין לכם תשובה. למה רק בתי חולים? אולי בוועדת הבחירות יגידו שיש עדיפות למועמדים ששירתו בצבא. אולי אחרי תוצאות הבחירות יתנו תוספת של 20% לרשימות שיש בהן משרתי צבא. למה לעצור רק בתעסוקה? אתם עד כדי כך הזויים, לאומנים, מנצלים את העובדה שיש לכם יכולת. למה מציגים הצעות כאלו? למה מתקבלות הצעות חוק נוראיות, ימניות, פשיסטיות? כי אתם יכולים. כל דבר אפשרי. אתם מסוגלים בקדנציה הזאת, בקואליציה הזאת להגיד שהשמש זורחת ממערב. יכול להיות שמוטי יוגב יסביר את זה בצורה רציונאלית. סליחה, יוגב אף פעם לא רציונאלי.

אדוני, אני מבקש לעצור אותו, הוא מדבר שטויות המחבל הזה שמשתף פעולה. לך לרשות הפלסטינית, זה מקומך שם, בפרלמנט של אש"ף, בפרלמנט של הארגון לשחרור פלסטין. תהיה שם שר, יועץ של ערפאת, יועץ של אבו-מאזן, יועץ של הנייה, יועץ של סנוואר. זה מקומך, בין רוצחים. אני מבקש לעצור אותו. אני מבקש להעלות את החוקים להצבעה, זו דרישתנו הפשוטה ממך כיושב-ראש ועדה, זה הכל, לא לתת פה לרוצחים ולמשתפי פעולה עם רוצחים לדבר. די, יש גבול לתעלול בכנסת ישראל. אין מדינה במזרח התיכון שמטפלת בכל פצוע ללא הבדל של דת, מין וגזע. מנהל בית החולים בצפת, ד"ר זרקא. מנהל בית החולים בנהריה, ד"ר ברהום, עם כולם אנחנו משתפים פעולה. הח"כים בכנסת משתפי פעולה עם מחבלים.

ניסן, שמת לב שנאמר לפרוטוקול שאתה נותן אפשרות בוועדה לרוצחים ולמשתפי פעולה עם רוצחים. זה מה שהוא אמר.

משתפי פעולה עם רוצחים, זה מה שנאמר. לא אתה. אתה משתף פעולה עם ארגון רוצחים.

אני אף פעם לא יריתי בילדים.

עם ארגון שנותן עשרות אלפי שקלים בחודש לרוצחים, עם אש"ף שמעודדת לרצח. אתה היועץ שלהם, היועץ הפרלמנטרי. לך לרמאללה. אין לך זכות דיבור כאן.

אני הולך לרמאללה, בשעה 16:00 יש לי פגישה.

מצוין. אני מבקש להצביע.

להבא אני מבקש שפסיכיאטר ילווה את דיוני הוועדה.

אל תגרור, יהיו תגובות.

אני גורר? אני לא מכנה אנשים רוצחים, למרות שחלק מהם רוצחים, רצחו ילדים. אני שותק. הוא מכנה אותנו רוצחים, חברי כנסת, נבחרי ציבור.

למה לא שירות רפואי, למה לא כניסה למסעדות? לכמה מועדונים לא נותנים לשחורים ולאתיופים להיכנס. אפשר להרחיב את זה. למי נותנים העדפה מתקנת? לקבוצות מוחלשות. מי מוחלש? ישובים באשכול 1 עד 3. אני מציע שההצעה תשונה כך שבמקום העדפה למי ששירת בצבא או העדפה לחיילי מילואים, תינתן העדפה למי שתעסוקה חשובה לו כדי להתפתח, לנושא תשתיות, לנושא אבטלה, ישובים שיש בהם שיעור אבטלה גבוה, תשתיות לקויות.

למישהו ששירת וגר באותם ישובים מגיעה העדפה או לא מגיעה העדפה?

אני מוכן שזה ייעשה בשפרעם. אני מוכן שתתנו לכל האזרחים בשפרעם 20 מיליארד שקל כל שנה. אם נותנים לשפרעם, נותנים גם לטייבה, נותנים לנצרת, נותנים לרהט. אני לא מוציא שום אזרח מההטבה.

האם למישהו ששירת בצבא לא מגיעה העדפה?

ההצעה צריכה להיות מתן העדפה לישובים באשכול 1 עד 3, עם תוספת תקציבית, במיוחד בישובים שיש בהם שיעור אבטלה גבוה, שיעור אבטלה גבוה של נשים במיוחד. זה הקריטריון שצריך להנחות, לא קריטריון של שירות צבאי.

אפשר להוסיף את אותם ישובים שהיה שירות לאומי גבוה ושירות צבאי.

חמד אמר על אלוף משנה שאמרו לו שאין לו כישורים. תאמין לי, חמד עמר, תבדוק את המקרה. אין לי ספק שהם לא קיבלו אותו, אם הוא מוכשר כמו שאתה אומר, בגלל שהוא ערבי דרוזי. סיכוי סביר ביותר. תבדוק מה עושים לדרוזים ששירתו בצבא בנתב"ג. אני ואתה יודעים איך נוהגים בכם. נוהגים בכם כמו שנוהגים בנו. כולנו ערבים. יש יהודי שחשבו שהוא דרוזי, לכן הוא נאלץ, בגלל שהיה מושפל, לשנות את השם שלו. כיום הוא מייצג את ישראל באונסק"ו. הוא היה חבר כנסת. קוראים לו כרמל שאמה הכהן. הכהן זו תוספת שעוקפת השפלה בנתב"ג. מבחן הענייניות נעדר מההצעה הזאת. בעבודה של מרכז המחקר הראו שבכל מדינות אירופה, ברוב המוחץ שלהן, אין סעיף של העדפה מתקנת ליוצאי צבא.

ברוב המדינות אין שירות צבאי חובה.

אם חייזר יגיע לדיון הזה, מה הוא יחשוב? שהיהודים במדינה הזאת - -

לא היהודים. אחמד, אנחנו מדברים על ערבים שמשרתים בצה"ל. יש גם תושבי טייבה שמשרתים בצבא ועושים שירות לאומי.

אתה דואג להם. החוק הזה פוגע בנשים דרוזיות. פוגע בחרדים, פוגע באנשים עם מוגבלויות.

ממש לא.

ממש כן.

אתה לא מבין את החוק. להיפך.

הוא חושב שהיהודים הם המוחלשים, הם המיעוט, שהערבים הם אלה שתפסו את השלטון ומחלקים משרות רק לערבים. הוא חושב שהיחס הוא לא 80/20 או 90/10, אלא 2% נשים יהודיות ושאר המשרות של נשים ערביות. זה חוק מעוות. אני מוחה על העובדה שתוך כדי ניהול הישיבה שמעת האשמות והטחות בעאידה ובי שאנחנו רוצחים ושתקת. אנחנו רוצחים דעות קדומות, אנחנו רוצחים גזענות.

אני רוצה להתנצל בפני כל הגופים האחרים שהגיעו לפה, שחלקם גם נמצאים בתוך התקנה ורוצים לדבר, שלא הספקנו להגיע אליכם. בישיבה הבאה נתחיל איתכם. אנשי הנציבות, יש לכם שבועיים לסיים את הנושא הזה. אם לא תסיימו אותו, בסוף יהיה חוק. האפשרות היחידה שמסוכמת על כולם זה שזה יבוא לידי ביטוי אצלכם. אם לא תגמרו את זה תוך שבועיים, בסוף יהיה את החוק. אנא, תעשו את זה.

אחמד יכול לפעול שהערבים יתגייסו יותר.

תהיה הטבה למתגייסים מטייבה. אני מוכן להכניס לחוק הטבה למתגייסים מטייבה.

יש לי הצעת חוק - פטור מטעמי מצפון. זה האתגר האידיאולוגי, פטור מטעמי מצפון.

הישיבה נעולה בנושא הזה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.