פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



11
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 661
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 14:40

מעקב אחר התקנת תקנות לחוק חינוך חינם לילדים חולים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יוסי יונה
נורית קורן

מיכל בירן

רחל אברמזון - מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך

חיה הראל - האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

מיכל שאול - לשכה משפטית, משרד החינוך

אילן שי - לשכה משפטית, משרד החינוך

נביה אבו יוסף - מינהל כלכלה ותקציבים, מנהל תחום תקצוב מוניציפאלי, משרד החינוך

דוד זאודה - כלכלן בכיר, אגף תקציבים, משרד הבריאות

אלי רוזנפלד - חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות

ברברה לנג - אחראית תחום אלימות כלפי זקנים, עבודה סוציאלית, משרד הבריאות

רות דיין מדר - ממונה בריאות, מינהל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

הרן רייכמן - מנהל הקליניקות המשפטיות, אוניברסיטת חיפה

רשא זועבי - סטודנט, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

איתי צורף - סטודנט, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

איה נוימן - סטודנטית, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

יוסי צרפתי - מנכ"ל, המשמר החברתי

ליאור שמואלי - עמותת גדולים מהחיים

גאולה קשת - עמותת גדולים מהחיים

יעל אבן מוסרי - עורכת דין, אלו"ט

אבנר עוקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

אושרה דנה - מנהלת תוכנית שלבים, קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ

ענבר מוזס - מחלקה משפטית, קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ

ענבל שילר-חפץ - עורכת דין, מחלקה משפטית, קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ

גד שמואל כהן - ראש צוות חינוך מיוחד, פורום ועדי ההורים היישוביים

נלה דוידוב - אימא לשני ילדים חולים

שרונה נמר - אימא לילד חולה

שמרית אלפרוב - אימא לילד חולה אסטמה מורכבת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

מעקב אחר התקנת תקנות לחוק חינוך חינם לילדים חולים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, הרביעית במספר היום, 26 ביוני 2018, י"ג בתמוז תשע"ח. הנושא: מעקב אחר התקנת תקנות לחוק חינוך חינם לילדים חולים. אפרופו הדיון שיש לנו בהצעת החוק, התקנת תקנות, משימה כמעט בלתי אפשרית במדינת ישראל ואחר כך יועצים משפטיים של משרד המשפטים טוענים שאין להם זמן, בצדק, לאור המטלות והמשימות שמטילים עליהם ושהם לוקחים לעצמם לפי גרסת כמה חברי כנסת. אין להם זמן לתקן תקנות ואנחנו מחכים לחוק.

היועצת המשפטית של הוועדה, תעזרי לי, ממתי הם היו צריכים לתקן את התקנות?

תוכנית ראשונה או תקנות ראשונות עד ליום 30 באפריל 2005.

החוק הזה עושה בר מצווה היום. משרד החינוך, מי רוצה לפתוח?

מיכל שאול מהלשכה המשפטית במשרד החינוך.

אני כבר אגיד שאנחנו עובדים על נוסח התקנות. הן נמצאות בשלב מאוד מתקדם. חשוב להסביר שהנושא הזה מבחינתנו חשוב ומורכב. הוא מצריך מאיתנו מתן מענה בעצם לכל הצרכים, לכל האוכלוסיות.

13 שנים נתנו לכם.

ומכיוון שיש גיוון רב, התקנות אמורות בעצם לשקף את המענים לכל הסוגים. בסופו של יום אנחנו כן עובדים על נוסח תקנות היום והנוסח גם קיים. אנחנו צריכים עדיין לעשות איזשהו - - -

מה זה ה"איזשהו" הזה?

אני אסביר. אני בדיוק התכוונתי להגיד את זה, תאום מבחינת היקפי תקציב, תאום מבחינת תקציבית של הנוסח שהכנו. אנחנו מניחים שהתאום הזה והנוסח הסופי לפחות מבחינת משרד החינוך, כמובן שעוד מצריך תאום, יהיה בטווח של השבועיים מהיום ובעצם נוכל להפיץ את זה לתאום עם משרד המשפטים ומשרד האוצר.

את מצהירה לי פה היום שתוך שבועיים אני אקבל תקנות.

לא, כי התקנות האלה צריכות להיות מועברות לתאום עם משרדים נוספים.

עדיין לא בתאום בכלל.

תאום בתוך משרד החינוך שהוא קרוב לסיום והוא צריך להיגמר תוך שבוע עד שבועיים. אני מקווה שזה יהיה פחות משבועיים ואז אנחנו נוכל להעביר את זה להערות של משרד המשפטים ומשרד האוצר.

רגע, אתם מדברים על התקנות של בתי החולים.

לא, לא, מדובר על תקנות תוכנית חינוך לילדים - - -

למרות השעה אני מנסה להתאפק.

אנחנו מדברים על תקנות מכוח סעיף 2א לחוק חינוך חינם לילדים חולים, לפיה צריך לקבוע תוכנית למתן חינוך לילדים מאושפזים ולילדים חולים. על התקנות האלה אנחנו מדברים.

ולא על 3א.

לא על 3א.

כי יש שני סוגים של תקנות. התקנות האלה הן בעצם צריכות להגיע להתייעצות עם הוועדה, נכון?

כן.

וגם לפי סעיף 5 זה גם משרד הבריאות או שזה תקנות שלכם?

לגבי התקנות שעוסקות בנושא של בתי חולים ופתיחת מסגרות בבתי חולים, שם צריך לקבל - - -

אלה עיקר התקנות.

כן. זה צריך לקבל הסכמה של שר הבריאות.

ואתם לא שם אפילו.

שם לא. שם יש נוסח שאנחנו בדיון מול משרד הבריאות. העברנו להם איזשהו מסמך תקציבי. משרד הבריאות העביר לנו בקשה לבצע איזשהו שינוי ולקבל עוד מידע ביחס למסמך התקציבי, ואת המידע הנוסף שביקש משרד הבריאות עוד לא העברנו, אבל אנחנו עובדים עליו.

אתם עובדים עלינו, סליחה שאני אומר לך.

אז שבועיים זה תוכנית החינוך.

נכון.

תקשיבו, אני אפתח את הדיון. אני לא רוצה להגיד את המסקנות מהתחלה. אני לא מרגיש שיש בכלל, אלא אם כן תשכנעו אותי במהלך הדיון, שיש רצון בכלל לתקן את התקנות למרות ההצהרות שנאמרו לי לאורך כל השנה האחרונה. אין מציאות כזו, אם אני כשר רוצה לתקן תקנות, שאני בשנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, תעצרו איפה שאתם רוצים, לא מתקן תקנות. אתם אומרים לי במילים אחרות שלכאורה היום בדיעבד מצדיקות את הטענות של ההורים. אם החוק הזה מיושם ללא התקנות האלה, זאת אומרת שהוא מיושם לפי מודל שהוא לא הרציונל, אפילו לא לפי כוונת המחוקק. הוא מיושם באיזה משהו פרטאץ', סליחה על הביטוי, ערטילאי, מישהו קבע איזו דמות, הוא מודל ולפי זה זה עובד, ואתם מביאים על עצמכם, קונים זאת בזכות את כל הביקורת למרות כל העשייה סביב הטיפול בילדים חולים במערכת החינוך. לקחתם על עצמכם את המטלה הזו. המחוקק הטיל זאת עליכם, איך שתקראו לזה. צריך לעשות אותה לפי כוונה, מה שהתכוון המחוקק. היום אני אומר לכם, שואלים אותי האם ילדים חולים במערכת החינוך מקבלים את המענה החינוכי בצורה המיטבית, לא, אני לא בטוח.

כן, רחל.

רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד.

תראו, אני רוצה לציין שתקנות חינוך חינם לילדים חולים מדברים על כל מיני אוכלוסיות. יש לנו היום ילדים מאושפזים בבתי חולים, מסגרות שעובדות בצורה יוצאת מן הכלל עם צוותים מקצועיים, לכן התקנות מדברות על כלל הילדים החולים.

רחלי, אני רוצה לחדד. אני לא אמרתי שלא ניתן שירות, הוא ניתן בלי תקנות. אני לא יודע איזה מודל. צריך לקיים עליו דיון.

לא, כי נאמרה המילה. זה איכשהו ניתן. ישנם נהלים מאוד ברורים, ישנם חוזרי מנכ"ל מאוד ברורים, המסגרות האלה פועלות בצורה מקצועית, וישנו השירות הנוסף שהוא שירות לילדים חולים בביתם. אנחנו מדברים על היקף מאוד רחב של ילדים שהם צריכים וזכאים לקבל את השירות הזה. חלק מן הילדים, גם החולים בביתם, הרבה מאוד ילדים מקבלים את השירות הזה כמו שהוא.

איך מקבלים אותו?

מקבלים אותו בהסדר של נוהל. אם יורשה, חיה הראל ממונה על היישום.

כן, אבל את לא יורדת לסוף דעתי. אם החוק היה מושלם וכל המענים ניתנו בחוק, לא היה צריך לתקן תקנות.

אין ספק.

אני היום לא יודע על איזה מודל את מדברת. הוא מתקיים, אבל אולי אפשר מודל יותר טוב? לא התקיים דיון עליו. בית חולים הזה לעומת בית החולים ההוא, העיר הזו לעומת העיר הזו. לא סתם נקבע שצריך להתקין תקנות בנושא הזה. זה שאת מספרת לי מה נעשה, יכול להיות שאת עושה יותר טוב ממה שיתוקן בתקנות בעתיד. בהליך החקיקה נקבע שצריך להיות תקנות כדי לקבוע איך הטיפול הזה יינתן, איך המסגרת הזו תתקיים. זה לא מתקיים.

אז אני אומרת שאנחנו מתחייבים כפי שאמרה היועצת המשפטית, מיכל ציינה את זה קודם. אנחנו מתחייבים שבמהלך השבועיים הקרובים אנחנו מקיימים את כל ההיוועצויות ואת כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות אל מול משרדי הממשלה.

אני אתקן. אנחנו נסיים את ההגדרות אצלנו, את כל הניסוח אצלנו ואז בטווח של השבוע-שבועיים אנחנו נעביר את זה להערות של משרד המשפטים ומשרד האוצר.

יש לנו על שולחן הוועדה דוח שמתעד את כל התקנות שהיו צריכות להיות מתוקנות, כמעט מאז שנולדתי.

מתחילת שנות ה-2000.

לא נולדתי ב-2000. אני לא יכול לסמוך על זה. שגר ושכח לא יהיה בנושא הזה. אם זה שגר, תאמרו לי, זה במשרד הבריאות, זה נמצא במשרד המשפטים, לא יהיה. אני לא אקבל אתכם כאן לשום דיון בלי תקנות ילדים חולים. שום צורך. שום כלום. לא יהיה תקנות ילדים חולים בעוד שבועיים, שתאמרו לי שגם קצבנו זמן ולקחתם את זה ונדנדתם למשרד המשפטים, כי משרד המשפטים, יש להם משימות רבות. כמו שאתם יודעים להתכנס לאינטנסיביות בחוק החינוך המיוחד, תתכנסו לאינטנסיביות בתקנות האלה.

חברי הכנסת. בבקשה, יוסי.

אדוני היושב ראש, תודה על קיומו של הדיון החשוב הזה, ואפשר לומר גם, בדומה אולי לישיבות שאנחנו מקיימים בנושאי החינוך המיוחד, אבל כבר עכשיו יש איזשהו מספור.

איך אתה אוהב את זה.

אוהב מה? תעמיד אותי על כוונותיי.

מספור הוועדות.

אדרבא, אני אומר את זה מתוך הערכה וכבוד אליך, אדוני, שגם פה אנחנו מקיימים סדרה מאוד ארוכה של דיונים בנושא הזה, ואני מקווה שאכן משרד החינוך בסיועו של משרד המשפטים יצליחו לעשות את מה שנדרש לעשות בחודש אולי הקרוב, מה שלא הצליחו לעשות 13 שנה. זה אחד.

אני רוצה דווקא להתייחס לדברים שלך, כי אני חושב שאתה אמרת דברי אלוהים חיים.

אל תגזים.

למה אני מתכוון, אדוני היושב ראש? אתה אמרת משהו מאוד חשוב. אם תארו לכם בלי תקנות, בלי שהתקינו תקנות והדברים היו עובדים כשורה, אז מי היה מתעקש על תקנות? אדרבא. כפי שאתה אמרת, אולי אם עכשיו הייתי מתקין תקנות, הייתי יותר מקלקל מאשר מתקן, נכון, אדוני היושב ראש? אתה צודק, אבל למה אנחנו פה באים ויושבים מבחינתי? לאו דווקא בגלל קיומן או אי קיומן של תקנות, אלא בגלל שצפות ועולות המון בעיות מהשטח. הן התלונות של הורים לגבי היעדר טיפול נאות בילדים שלהם והן גם מצידם של מורים שנמצאים בתוך המערכות הללו ומעמדם המקצועי, שכרם ועוד כהנה וכהנה, באמת נמצא בשפל, אז אלה אם כן, אנחנו באים לשם כך.

עכשיו אני רוצה דווקא לסייג, אדוני היושב ראש. אנחנו יודעים שהטיפול בילדים חולים עבר מזכיין אחד למשנהו, ואדוני גם אמר בעבר, ואתה יודע מה, והייתה לי אמפתיה לטיעון שאתה העלית. אמרת, תראו חבר'ה, יש תקופת מעבר, אז סביר להניח שהיו בעיות בהתחלה. כך אדוני אמר וזו טענה מאוד סבירה ונכונה. אז נשאלת השאלה, תגידו, כמה זמן יעבור מהעברה של טיפול ילדים חולים מזכיין אחד לזכיין ב' כדי שנאמר שהבעיות שמתגלעות באופן שבו הדבר הזה נעשה, מעידות על בעיות מבניות עמוקות באופן שהטיפול הזה ניתן.

בהיעדר תקנות, כל טענה מתקבלת.

יפה, אז עכשיו אתה צודק, אדוני היושב ראש. לו באמת אפשר, בגלל שיש כל כך המון בעיות צצות ועולות בשני המישורים העיקריים, הן מצידם של הורים שטוענים שילדיהם אינם מקבלים טיפול נאות ומסור והן מצידם של מורים שאנחנו זועקים את הזעקה שלהם, סליחה, אדוני, תאפשר לי להרחיב בעניין הזה.

עד עכשיו לא הרחבת?

לא, כי זו בעיה כאובה.

כל דקה של פרופסור לפילוסופיה זה כמו שבע דקות של אנשים אחרים.

יש כאלה שבשבילם כל דקה לוקח להם שבע דקות לעומת שיחה רגילה, אז אם זה שבע, זה 49 דקות.

הבנתי את הרמז. אדוני היושב ראש, הבעיה הזאת החוזרת ונשנית של משרד החינוך, כאשר אנחנו נדרשים לתת למענה לתלמידי קצה, אלה שיש להם את הבעיות הכי חמורות, מערכת החינוך מפריטה את השירות. תגידו לי איך הגעתם להגיון הזה? אדרבא, שם צריכה להיות מלוא המסירות, מלוא הדאגה, מלוא המקצועיות, לא שהחרב של הפיטורין או של ההעסקה הזאת הלא באמת בעייתית, מונפת מעל ראשיהם של העובדים, לכן זה עושה את הסוגיה הזאת של תקנות יותר חמורה בגלל הבלגאן החוגג בתחום הזה. אני מקווה, אדוני היושב ראש, שמכאן תצא קריאה לפעולה שאכן יעשו דברים כדי להביא להתקנם של תקנות כדי שהדבר הזה בסופו של יום יפעל כהלכה, ואולי אדוני היושב, צריכים לחשוב גם חשיבה קצת רדיקלית של להגיד, אם זכיין עד כה פישל, יכול להיות שצריכות להיות איזה שהן מחשבות של להגיד, היי, אתה לא יודע לעשות את העבודה - - -

והכול בהסתייגות עד שיוכח אחרת.

בבקשה, מיכל.

אני גם הגעתי לכאן כי אני מאוד מודאגת מהעובדים, וזה ברור שזה הכול קשור גם לתקנות וכו', אבל יש דברים שהם יותר בסיסיים מזה. בג"ץ כבר קבע מספר פעמים שהסיבה האמיתית שיש העסקה לא ישירה זה כדי שהמעסיק יתנער מאחריותו לעובדיו. המדינה ובעיקר משרד האוצר, יש פה, אגב, נציגים של האוצר? לא. משרד האוצר כל הזמן טוען ולוחץ את כל המערכת לזה שזאת השיטה הכי יעילה וככה זה הכי פחות בזבוז משאבים, אבל בסוף אנחנו רואים מורים, שצריך להגיד שבלי קשר זאת עבודה נורא קשה. להיות מורה זו עבודה נורא קשה ולהיות מורה של ילדים חולים עם תעצומות הנפש שנדרשות בשביל להכיל את מי שכל כך סובל. עם ילדים רגילים, אתה יכול לדרוש מהם אולי יותר משמעת. בטח מי שסובל וקשה לו ומטלטלים אותו, אתה צריך אין סוף תעצומות נפש ואנרגיות, ואז שולחים אותם להתמודד עם דברים לא סבירים, עם לחתום דמי אבטלה בקיץ.

את אומרת, אולי לא נתקן תקנות, בואו נחזיר את למשרד החינוך, פתרנו את הבעיה.

אני חושבת שזאת הזדמנות. בסוף זה לא עובד. הרי זה רק עניין של זמן.

לצערי הרב אני רואה את המגמה - - -

את ההוסטלים לניצולי השואה, את האחיות לבריאות התלמיד והחיסונים, שלאט לאט המדינה מבינה שזה לא עובד, השיטה.

אבל זה לא גורם לה לשנות את זה.

לאט לאט זה הכול במה שנקרא, צריך להקיז על זה דם, אבל שוב, עובדה היא שכרגע זה לא עובד. האנשים שאמורים להיות באמת, הם גם מייצגים את המערכת מול הילדים, וכשאתה מייצג את המערכת אתה צריך להרגיש שהמערכת נותנת לך גב. אני מצטערת, העניין של דמי האבטלה זה כל כך מצחיק. הרי בסוף זה כיס אחד של המדינה. למה לא לתת לאנשים ביטחון תעסוקתי ושיעבדו כמו אנשים נורמליים, עם כבוד, והילדים אך ורק ייהנו מהעניין.

נורית.

מאז שאני נמצאת פה, אנחנו שומעים כל הזמן את הסוגיה של הילדים חולים וכל הזמן זה חוזר על עצמו.

סליחה, איזו עמותה עכשיו מטפלת?

אותו זכיין. קדימה מדע.

כן, אז אנחנו היינו בשלב שהחליפו. אני לא באה בטענות לאף אחד ואני חושבת שהמורים עושים עבודה נהדרת וזה דבר חשוב. העניין הוא שאני חושבת שבאמת משרד החינוך צריך להכניס את זה חזרה ולשלוט בזה כמו שצריך. אנחנו מצד אחד דואגים לילדים שיקבלו את החינוך כמו שצריך, וגם היו הרבה בעיות עם זה, ועכשיו לבוא ולדאוג גם למורים, כמו שאומרים כאן. אני מצטרפת לשני הדברים שחבריי אמרו, מה שאמרה מיכל. אנחנו רוצים מורה שיקבל את כל התנאים שמגיעים לו. הם משתדלים יותר. זה יותר גרוע ללמד כל פעם במקום אחר ולרוץ ממקום למקום, ועוד זו שעה-שעה. אני לא יודעת, זה הולך יום שלם? לא הולך יום שלם? לא יודעת איך זה הולך בדיוק, אבל אני חושבת שזה יותר קשה למורה שנכנס לבית הספר, באותו בית הספר באותו יום מלמד בתחום בית הספר. זה מקום העבודה שלו, אבל כשעוברים ממקום למקום זאת בעיה. אני חושבת שבאמת, אדוני היושב ראש, צריך לשקול באמת שמשרד החינוך יחזיר את זה מתחת כנפיו ודי עם ההעסקה הזאת. אנחנו רואים את זה גם לגבי הסייעות.

אולי הם ישתכנעו. בואי נשמע בסוף הדיון.

אותם אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לשכנע.

תודה. יוסי צרפתי, משמר חברתי, בבקשה.

אני יוסי צרפתי, מנכ"ל המשמר החברתי.

אנחנו לפני בערך חודש-חודש וחצי ביקשנו מחבר הכנסת מרגי לקיים את הדיון.

וכמה זמן נתנו לנו אורכה? חשבת שאני מסבן אותך, נכון?

לא, חס וחלילה.

למה? תגיד כן, שיעזור לי בדיון.

הנה אנחנו פה, שזה חשוב, אבל השאלה באמת מה הלאה, והחוק הזה כבר דובר, עבר ב-2001 אם אני לא טועה. הייתה החלטת ממשלה שבמרץ 2018 משרד החינוך יתקין תקנות. מרץ, כולנו שמים לב שהוא מאחורינו. לוחות הזמנים האלה של עוד שבועיים יעבירו לעיון של האוצר והמשפטים, מה נותר לעשות חוץ מלקוות שזה יקרה? זה היה דיון באוקטובר 2017, אותו דבר, וגם אז אמרו, כמה שבועות, אנחנו מעבירים, וזה לא קרה. אנחנו אחרי חצי שנה פה.

אל תדאג, יש פתיחת שנת לימודים. הם לא יעזו להתקרב לכאן בלי תקנות.

אבל מרגי, יש נציג ממשרד ראש הממשלה שאחראי על חוקים שטרם הותקנו להם תקנות, שמעורב בנושא, ישב עם היועמ"ש של משרד החינוך ועם היועמ"ש של משרד הבריאות. לא מגיעים להסכמות על איך מחלקים את ההוצאות וכן הלאה. זה פשוט יישאר שם. זה לא יהיה עוד שבועיים. חבל לתת לוחות זמנים שלא תעמדו בהם.

זה על בתי החולים.

אוי ואבוי אם הם לא היו נותנים לוחות זמנים.

זה שתי תקנות שונות.

בוא ניתן לוחות זמנים שהם ריאליים, כי אנחנו עוד שבועיים - - -

היא אמרה שתוך שבוע-שבועיים היא תסיים את העבודה, מה שתלוי בה. היא לא התחייבה על גורמים אחרים.

אני חוזר פעם שנייה כדי שייכנס. זה לא כפי שאתם נוהגים, שגר ושכח, אלא אתם תצטרכו לשבת על זה, כי תאמרו להם שאם לא, אני לא יכול לפתוח את שנת הלימודים, כי ועדת החינוך לא תסלח לי. זה מה שיהיה. אתם תנדנדו עד שיהיו תקנות לילדים חולים. תודה.

הרן רייכמן.

תודה. מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.

דבר ראשון, חשוב לי לציין שהסיבה להערכתי שעושים תקנות על סעיף 2א, הוגשה בהקשר הזה עתירה לבג"ץ לפני שלושה חודשים על ידי המטה ואיתנו, וזו הסיבה שמתרכזים בסעיף הזה.

הבעיה שלי, גם הבג"ץ עובד לאט מרוב מטלות ומעמסות.

אני חייב להצטרף למה שאמרו חברי הכנסת יוסי ובירן וחברת הכנסת קורן, כל חברי הכנסת שאומרים פה. הסיפור פה, א', זה בעיניי בניגוד לחוק אבל זה לא תפקיד הוועדה. הסיפור פה, שהשירות הזה מופרט.

זה לא הדיון. זה תפקיד הוועדה. גם הוועדה יכולה להיכנס להידרש לסוגיה.

לקראת המחשבה על התקנות והתוכנית, אם מישהו חושב שגוף פרטי יכול להחזיק לדוגמא בפריפריה, בדרום ובצפון מורים זמינים לכימיה, ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה וכן הלאה וכן הלאה, שייתנו מענה לילדים שהם לא בתוך בתי הספר, הוא חי באשליות. יש לי הרבה טענות כלפי הגוף המפעיל, אבל בכוונה אנחנו עוסקים בעניין העקרוני. זה העניין העקרוני. בתי הספר יודעים שילד לא נמצא בבית הספר. היום אני אומר, לא רק זה, יש המון ילדים שהם בכלל לא יודעים, לא המטה למאבק יודע על קיומם, משרד החינוך לא יודע על קיומם, שלא מקבלים שירות. אף אחד לא נמצא. במגזר הערבי לפי דעתי אף אחד לא יודע בכלל על הזכויות האלה.

היום משרד החינוך, דרך אגב, רחל שמעה את זה ממני לא פעם אחת, רחל, שהיא אחד מהאנשים הכי עסוקים במשרד החינוך, אחראית על כל אגף חינוך מיוחד, - - - לא יכולים לפקח על הדבר הזה וגם אין אפשרות. לא יקרה שום דבר בעולם, יחליפו זכיין. לא יקרה שום דבר טוב בלי שהמדינה תיקח על זה אחריות ובתי הספר ייקחו על זה אחריות.

אפשר לשאול איך בדיוק זה מתבצע? אם יש כמו שהוא אמר, מורים לכימיה, כאילו מורים מקצועיים - - -

הוא הביא דוגמא. אנחנו ניתן לקדימה. בכוונה אני משאיר אותם לסוף.

אין בעיה.

יעל אבן.

שלום אדוני, יעל אבן מוסרי, עורכת דין בעמותת אלו"ט.

אנחנו נתקלים בהמון משפחות שפונות אלינו. ילדים עם אוטיזם נשלחים הביתה בתדירות די גבוהה הרבה בגלל חרדות והתנהגויות מאתגרות. הם יושבים בבית תקופות ארוכות מאוד.

לנו יש שני דברים שהיינו רוצים להגיד בהקשר לתקנות האלה, מעבר לבקשה שלנו שהיינו מאוד שמחים לראות ולהיות לעזר ולהאיר בנושא. אחד, זה לא קשור, אני אצטרף למה שאמרו חברי הכנסת, להחזיר את הדבר הזה למשרד החינוך. זה מרגיש שאין לזה אימא ואבא שיכולים באמת לתת לזה את המענה.

שני דברים נוספים. הדבר הכי חשוב זה היקף השעות. ילדים שמקבלים שעות בבית צריכים לקבל את השעות כמו שהיו מקבלים במערכת החינוך, ועל אחת כמה וכמה - - -

וזו לשון החוק?

לשון החוק זה: תוכנית החינוך תיקבע בהתחשב בצרכיהם של ילדים מאושפזים וילדים חולים במגבלותיהם הרפואיות, ובתוכנית הלימודים שלהם בטרם מחלתם. מכיוון שזה נאמר בהיקף השעות, לא מדובר בהכרח שהם יקבלו את אותו היקף שעות, אלא שהם בעצם יזכו בתוכנית חינוכית, וזו המטרה של התקנות שקיימות כרגע, שתצמצם עד כמה שאפשר את הפערים הלימודיים שלהם ועד כמה שאפשר באמת תביא אותם למצב המתאים למה שהם אמורים להיות, עד כמה שאפשר אילו לא היו חולים, אבל לא צריך לשכוח שמדובר בילדים חולים בביתם. לא מדובר בילדים שיושבים בכיתתם, וזה הבדל קריטי.

ברור, לכן שאלתי. סיימת?

לא, סליחה. אני אסיים את הנקודה הזאת ועוד נקודה אחת.

במיוחד בילדים של חינוך מיוחד, כמות השעות שהם מקבלים היא קריטית. אנחנו חושבים שצריך להקביל את כמות השעות שהם מקבלים לכמות השעות שהם מקבלים בתוכנית החינוכית הבית-ספרית שלהם. מעבר לזה, וזה הדבר הכי חשוב, תוכנית הלימודים צריכה להיות כזו שבנויה בצורה שתיבנה את החזרה שלהם אל המסגרת הלימודית ולא לשים אותם בבית.

תודה. בבקשה, ליאור שמואלי.

תודה רבה. גאולה קשת, יושב ראש הוועד המנהל של ההורים של העמותה.

תאמין לי שהיא תציג את עצמה.

אנחנו מייצגים את העמדה פה ביחד. קודם כול, באמת אנחנו רוצים להגיד שהיעדר התקנות מאוד מקשה, אבל בכל מקום שפנינו אליו, בין אם זה בוועדת החינוך ואצלך ובין אם זה במשרד החינוך ובקדימה מדע, תמיד כשבאנו בבקשה ספציפית, היה הרבה מאוד רצון לעזור מצד כולם ובאמת אני צריך פה לשבח את כל השותפים שנמצאים פה מסביב לשולחן.

לחוק עצמו, היום הוא מיושם בשלושה כיוונים: כיוון אחד זה קודם כול כיתות החולים בבתי החולים, וזה יפה לראות את המורות ואת הכיתות ואת היישום של הלימודים בתוך בתי החולים.

האמת, שבדיוק ראיתי השבוע בהלל יפה, וזה היה מאוד מרשים.

בהחלט. אני פחות מכיר הלל יפה, כי אין שם אונקולוגית ילדים, אבל כל המקומות האחרים - - - .

חלק נוסף זה החזרה של הילדים לבית הספר אחרי תקופת המחלה, שבתי הספר מאוד עוזרים להם ומתגברים ומקבלים, ואנחנו רואים את זה בכל הארץ.

אז איפה הבעיה?

החלק השלישי הוא החלק של החינוך בבית עצמו שמופעל היום באמת בצורה כזו או אחרת, חלקו על ידי קדימה מדע, חלקו, אין לו פתרון.

אתה עושה אבחנה בין החינוך בבתי החולים לבין - --

נכון. שתי נקודות, נקודה אחת היא קודם כול להחיל את החוק על ילדים כבר מגיל 3, כי אנחנו רואים שיש באמת את הילדים החולים גם בגילאי גן שאין להם בית ספר שיכול לתת להם מענה וליווי ארוך טווח.

תיקנו זאת בוועדה. לא מיושם?

נכון.

בגלל היעדר התקנות, אז זה לא תמיד מיושם.

הדבר השני שאנחנו מאוד מבקשים ואתה גם מכיר, כי פנינו אליך פעמים רבות בסוגיה של גן החלומות הסטרילי, זה להכיר בהקמה של כיתות חולים גם מחוץ לבית החולים, כי יכול להיות מצב ומדיניות הבריאות השתנתה. פעם ילדים היו מאושפזים לאורך כל התקופה. היום האשפוז נוטה יותר לבוא לטיפול ולחזור לאשפוז בבית. לבוא לאשפוז יומי ולהישאר אחר כך בבית. אנחנו פה מבקשים למצוא דרכים לאפשר פתיחה של כיתות חולים גם מחוץ לבית החולים עצמו, כמו לדוגמא במסגרות של ילדים חולי סרטן או גן החלומות, כי בפועל אנחנו חוסכים כסף למערכת. אם יש גננת אחת או אם יש מורה אחת על קבוצה של ילדים חולים, זה אחרת מאשר יצטרכו לתת לכל אחד את החינוך אצלו בבית.

אנחנו מאוד רוצים להודות לכל מי שנמצא פה מסביב. כולם פתוחים לכל בקשה שלנו.

תודה. שמרית.

אני אימא לילד מורכב נשימתי. אין לי מושג איך אני הולכת לפתוח את שנת הלימודים.

איך פתחת אותה שנה שעברה?

שאלה טובה, כמו כל קיץ שאני צריכה להגיש מסמכים. אני לפני שלושה שבועות פיניתי ילד, כי התקשרו אלי מהגן שהוא לא נושם טוב, ובסופו של דבר הוא איבד הכרה והיה חמישה ימים מאושפז עם חמצן. זה ילד אלרגי שהתגובה האלרגית שלו זה התקף אסטמה, ואני מרגישה שאני שמה את הבן שלי, את הדבר הכי חשוב לי, בסכנת חיים יום-יומית ומשרד החינוך בא ואמר לי, לא מעניין אותנו, תתמודדי, אין סייעות. זה התיק הרפואי של הילד הזה.

הילד שאת מדברת עליו היה במסגרת של קדימה מדע?

לא, הוא ילד בגן. אף אחד פה לא יכול להרגיש או לחוות מה זה שהבן שלך מאבד הכרה בגלל התקף אלרגיה שהתוצאה שלו זה התקף נשימה. אני לא צריכה להתחנן. אני נתתי שנתיים מעצמי למדינה הזאת. אני משלמת ביטוח לאומי. אני אזרח שומרת חוק ומצפה כשאני בבעיה, המדינה תעמוד לרשותי, אבל אני מוצאת את עצמי כל פעם מחדש מתחננת על החיים של הילד שלי שמישהו יתייחס לזה. אני לא יודעת איך אני אתחיל את השנה. שנה ראשונה נתנו לי שש שעות. השנה קיצצו לארבע. כבר פעמיים פינו אותו באמבולנס לבית חולים. כל פינוי כזה עושה צלקת לילד, צלקת לאחים שלו וצלקת למשפחה שלו, והגיע הזמן שמישהו יתעורר.

אני אענה לך. הדיון אמנם הוא לא על אלרגיות וילדים אלרגיים. קיימנו מספר דיונים ואני לא מתכונן להרפות. הוצאתי גם מכתב, אני לא יודע אם ראיתם את ההעתק שלו, למשרד החינוך, שהם לא יעשו שום שינוי השנה כל עוד לא ניתן מענה בהתאם למסמך של משרד הבריאות, וכפי שאני רואה, המערכת לא מוכנה מנטלית לשינוי הזה, לכן אני מזהיר ומתריע, רחלי, אמנם הפונקציה המקצועית לא נמצאת בדיון הזה אבל תעבירו את המסר. אני מתריע ואני מזהיר, ואני לא נוהג להיות תקיף בדיונים שלי. אני בדרך כלל עדין ורך, אז אני אומר לכם, מתריע, מזהיר שלא יעז מאן דהוא במשרד החינוך לשנות את המדיניות שהייתה עד היום בסוגיית סייעות לילדים אלרגיים עד שזה לא מתקבל בהחלטה נבונה תוך הטמעה של כל השינויים המתבקשים.

ככה נראה ילד חמישה ימים מחובר לחמצן.

שמרית, אני מבין אותך. תודה.

עכשיו תדבר שרונה נמר רק בהקשר של ילדים חולים וקדימה מדע. בבקשה.

ברור שרק בהקשר. תודה קודם כול.

אני נמצאת פה היום כי הילד שלי לא מקבל את כל השירות שהוא צריך לקבל והוא לא ניגש השנה לבגרות בספרות. זה נשמע, אוקי, אז יש פה ילד שלא ניגש לבגרות בספרות. בסדר, אז זה מה שאני שומעת ממשרד החינוך, אז הוא לא ניגש לבחינה, נראה מה נעשה. זאת אומרת, אם הילד שלי היה הולך לבית ספר והוא היה בריא, הוא היה ניגש לבחינת בגרות בספרות, וזה תלמיד מצטיין שיכול להצליח ויכול להתקדם וצריך לתת לו הזדמנות, אבל כשאתה מקבל סתירת לחי כי יש לך ילד מאוד חולה שמאושפז המון ונמצא המון במצב של סכנת חיים, והוא עדין מתעקש והוא רוצה ללמוד. כמו הילד שלי יש עוד הרבה ילדים כאלה.

בן כמה הבן שלך?

הבן שלי היום בן 19, הוא בחינוך מיוחד והוא עם אפילפסיה מאוד קשה, עם לקות ראייה, לקות שמיעה, גידול במוח. עכשיו היה לו גם גידול ברגל והוא עבר ניתוח לפני חודשיים, וכבר שבועיים אחרי הניתוח - - -

והוא זכאי עד גיל 21, נכון?

כן, הוא זכאי. אני מרגישה שכל פעם מישהו, או שנותן לך סתירת לחי. אתה אשם כי אתה לא משתף פעולה. אתה אשם כי אתה לא בסדר. לא, המערכת אשמה כי אין תקנות. יש בלגן. אין עם מי לדבר. כשאני פונה לרחל, היא מקסימה והיא מקשיבה, אבל אין מענה בשטח. על זה אני מדברת, על זה ההורים זועקים, על זה כל העבודה שלנו במטה המאבק, על זה הבג"ץ שהגשנו. אין מענה בשטח. אני מבקשת מכולם להתעורר.

תודה. אני אמרתי, כל עוד אין תקנות, כל מענה שיתנו, אני מקבל את הטענה בלי הסתייגות. אין מענה.

גם הסוגיה של הספק זה מישהו שיבדוק את החוזה, אם הוא מתקיים ביניכם לפי דיני החוזים. זה בכלל לא בדיון המקצועי בהיעדר תקנות, כי מישהו כתב מודל, שם אותו על מכרז ורץ קדימה. תודה.

אדוני, רק הערה. אנחנו הרי פה העברנו את החוק ילדים חולים שבעצם הרחיב את התחולה של החוק גם ל-3 עד 5. השאלה שלי, האם הדברים האלה - - -

אתה זוכר מי חוקק את החוק הזה?

לא יודע, אני תוהה. התהייה שלי, אדוני היושב ראש, גם שאלה למשרד החינוך, האם הכסף אכן הועבר?

הם יתייחסו גם על 3 עד 5.

הרחבנו את המסגרת התקציבית בגין זה והשירות ניתן מגיל 3.

הקואליציה הייתה נדיבה לחבר הכנסת, פרופ' יוסי יונה מהמחנה הציוני שהוא מהאופוזיציה, והעבירו את החוק.

נדיבה לציבור.

נלה, בבקשה.

תודה. שמי נלה, אני רק אתייחס לגבי שמרית.

את לא חייבת.

אני רק רוצה, כי היא פשוט כל כך הייתה נרגשת. הילד שלה הולך משהו כמו 15 שעות בשבוע לגן. היא אפילו לא ידעה את הזכות לקיים את החוק ילדים חולים בביתה לילד חולה. מפה מתחילה הבעיה, לתשומת לבכם. יש עוד המון כמוה.

רחל, התייחסת לגבי נהלים. אני מאוד אשמח לראות איפה הנהלים האלה כתובים, שגם אנחנו נדע איך אתם פועלים.

לגבי חוזר מנכ"ל, אני אתן לכם את הדוגמא למשל לפי הילד שלי. יש לי שני ילדים חולים, אחד עם מחלה מאוד קשה שהוא מטופל בהמטו-אונקולוגיה באיכילוב כבר שלוש וחצי שנים, ויש לי עוד ילד בגיל 12 עם אוטיזם בבית. הילד בן 5.5 בגן טרום חובה, חינוך מיוחד, לא מקבל כבר שנה שנייה גננת. הם לא מוכנים לקחת את הצוות שאנחנו מגייסים, ואת הצוות שהם שולחים, מאושר על ידי משרד החינוך מורה בתיכון ללא ניסיון, שרק עברה סטאז' שנה אחת, ללמד ילד בן חמש, טרום חובה, בבית, ללא ניסיון, ללא אישור גננת. יש לה תעודה חינוך מיוחד, יאללה, תצא לעבודה. מה שיש במלאי, לחיצת כפתור.

את מאתגרת אותי. למרות הפאתוס ואיך שאת מציגה את זה, את יודעת שגם מורה שלא עשתה סטאז' יכולה גם לחנך כיתה בשיקול דעת של מנהל בית הספר?

גם מורה מחליפה.

אז למה קם חוזר מנכ"ל?

אני לא אומר שזה הכי טוב שבעולם, רק אני אומר לך.

גם מקרים שמגיעים לבג"ץ, היה לו מזמן מקרה של ילד עם צרכים מיוחדים, אוטיזם, שהגיע המקרה לבג"ץ ושם הוכרע באמת לתת לו את מלוא השירות. אנחנו כבר כמעט חמישה חודשים אחרי. הילד עדיין ללא שירותי חינוך. האימא מאוד ביקשה שנוכל להעביר את המסר שהיא נמצאת בבית, היא לא יכולה לא לבשל, לא לנקות, לא לעשות קניות - - -

נלה, מה את רוצה, שנתקן תקנות, נכון?

אני מאוד רוצה.

אז תאמרי.

אני מבקשת, מכתבים שאנחנו שולחים בתור הורים, בתור מטה מאבק למשרד החינוך, אנחנו מבקשים לקבל מענה, לא לשלוח לנו לינק שאנחנו חודש שלם צריכים להתקשר ממשרד למשרד, אין מענה. זה אחד. גם לא להגיד לנו, תפנו לקדימה מדע שיתנו לנו מענה. אנחנו שולחים למשרד החינוך, אנחנו רוצים לקבל מענה.

דבר נוסף, שנת הלימודים לילדים שלנו לא נפתחת ב-1 בספטמבר אף פעם. אנחנו מגישים את כל הטפסים שמבקשים מאיתנו לקראת 6,7,8, מגיעים לספטמבר, רק אז מעבירים את כל הפניות, סוג של ועדת השמה, למשרד החינוך. עד שניתנת הזכאות מגיע ספטמבר, אוקטובר. עד שמפעילים את השירות מהתחלה, לוקח - - -

אם היו תקנות, אז היה גם בנושא הזה. או שתחדדו את זה בנוהל, תקבעו לוחות זמנים להגשת מסמכים, לוחות זמנים להפניית הרשות המקומית למי שצריך ולוחות זמנים מתי קדימה מדע, גם הם צריכים להיערך לכך. תודה רבה.

הדבר האחרון לגבי חופשת הקיץ. תוכנית לימודי קיץ בדרך כלל לילדים שבחינוך רגיל מוארכת בשנים האחרונות עד ה-30.7 ואנחנו כל שנה נאלצים ממש שבוע לפני לקבל את המענה. המורים והצוות שמלווים את הילדים כבר קיבלו, ואנחנו לא יודעים, ואנחנו שולחים מכתבים.

אין מענה עדיין, כי אין תקנות.

זה מה שאמרתי ארבע פעמים בדיון הזה. יותר אפילו. תודה.

קדימה מדע.

שמי אושרה ואני מנהלת תוכנית שלבים בקדימה מדע. אני בתפקיד כבר שמונה חודשים.

החלפת את מי?

את גילה איש.

שהחליפה את? אנחנו כל פעם רואים פנים חדשות.

בסדר גמור, שנים רבות מאוד במערכת החינוך.

קודם כול חשוב לי להדגיש שהמילה זכיין והמילה ספק היא לא מילה שמקובלת עליי באופן אישי כאיש חינוך.

את יכולה להגיד, אני לא מרגישה כך. מותר לך.

בסדר, אני אומרת. זאת חברה לתועלת הציבור שמתמחה בנושאים חינוכיים. תוכנית שלבים היא תוכנית חינוכית אחת מיני רבות שמופעלת על ידי קדימה מדע. לאורך כל השנים אנחנו נמצאים בהתייעצויות מתמידות, שוטפות, יחד עם משרד החינוך. כל מקרה שמגיע אלינו, אנחנו בהתייעצות מתמדת גם עם המפקחת, גם עם המדריכה כדי לראות איזה מענה נכון יותר, טוב יותר לתת לילדים שמגיעים אלינו.

במהלך השלוש שנים הללו צברנו ניסיון רב ומצאנו לנכון גם כן להעלות את כל הממצאים ואת כל התובנות שהסקנו, מסמך מסודר והעברנו אותו למשרד החינוך על מנת שנראה איך אנחנו לקראת המכרז הבא נוכל לטייב את המענה ולעשות אותו מקצועי יותר, נכון יותר לטובת הילדים שמופנים אלינו.

הנושאים שאנחנו העלינו במסמך התובנות התבססו על כל ההתייעצויות שלנו עם משרד החינוך לאורך השנים, אבל גם על מחקר הערכה שעשינו בשנתיים האחרונות, שליווה את התוכנית, ואת הממצאים שלו אנחנו מיישמים הלכה למעשה כבר, וכמובן גם על מקרים חריגים שקיבלו מבחינתנו התייחסות מיוחדת ולא על סמך דעתנו של האנשים בארגון, אלא על סמך עבודה משותפת יחד עם משרד החינוך, ואנחנו נשמח להעביר את מסמך התובנות הזה ככל שנידרש גם לוועדה, שכולל התייחסויות איך אנחנו נטייב את המענה כך שהילדים יקבלו את זה בהתאם לכללים שבמכרז כמובן, אבל נעשה את זה בצורה הנכונה יותר, הטובה ביותר לטובתם.

תודה.

עורכת דין ענבר מוזס.

חשוב לי לענות על המשפטים שאומרים שאנחנו זכיין שפועל בלחיצת כפתור כאילו הכול שרירותי. יש חשיבה, יש התנהלות שוטפת מול הרגולטור, יש ניסיון רב. אנחנו השלוחה, בעצם הזרוע הביצועית של ארגון World Ortהעולמי בישראל. הכוונה היא לתת שירות הטוב ביותר, לסייע ככל שניתן ולא ברמת המליצה.

אתם מבחינתי לא על השולחן. מבחינתי, אני לא יכול לבוא בדיון הזה אליכם אפילו לא בביקורת ולא בטענה, לא כלום. הדיון היום מתמקד בסוגיית אי תיקון התקנות. מרגע שניגשתם למכרז וזכיתם, אתם זכיין. נכון, זו מילה זרה לאוזן כמי שבא עם שליחות, ואני מעריך שאמרתם זאת. אגיד לך עוד משהו? זה גם מחייב אתכם, אז הקשבתי גם לניואנסים, גם לרגישויות, אבל אתם לא בלופ של הדיון כי מה שנתבקשתם במכרז, אני מקווה שהרגולטור אכן תובע כזאת, וכפי שאמרתם והצעתם בדיונים הקודמים, אף מעבר לכך.

אני מבינה שאתם לא קובעים את תנאי המכרז, אתם רק מטפלים בו, אבל האם אתם העברתם כן בדיאלוג שלכם עם המשרד את זה שזה שאי אפשר לשלם למורים בחופשות בגלל תנאי המכרז, זה גורם לנזק חמור ביכולת לתת את השירות הטוב ביותר לילדים החולים. האם העליתם, האם נחשפתם לזה?

לפני שעונה לי הגברת, אני אשמח מאוד אם תשיבי באמת לחלק מהשאלות או לכולן, שהעלינו. כמה שאני מבין, אתם הכנתם איזשהו מסמך הערכה והעברתם למשרד החינוך.

בבקשה, תתייחסי.

אני אתייחס. שני דברים, קודם כול, המסמך שהעברנו למשרד החינוך זה מסמך תובנות שאנחנו כתבנו לאור הניסיון שצברנו והמלצות שלנו.

וטוב שכך.

מתוך הניסיון שצברנו ואיך אנחנו רואים את הדברים, איך אנחנו רואים שהמענה ינתן בצורה הטובה ביותר. הוא כלל כל מיני דברים, הוא כלל גם לגבי תוכנית הלימודים, הקשר עם בית הספר. הוא כלל את הנושא של תקן השעות. הוא כלל כל מיני התייחסויות גם להיבטים של טיפולים פרא רפואיים, איזה היקף שעות של טיפולים. אני לא אפרוס עכשיו את כל הדברים.

ברמה העקרונית פירטת.

זה דבר אחד. הדבר השני שאמרתי או דברים שלא הובנו כמו שרציתי, שבנוסף למסמך התובנות שהגשנו למשרד החינוך, אנחנו בעצמנו שכרנו גוף חיצוני שעשה מחקר הערכה במשך השנתיים האחרונות. קיבלנו לפני כחצי שנה את המסקנות של מחקר ההערכה ואנחנו פועלים על פי המסקנות כדי לשפר את העבודה שלנו. זה מה שאנחנו עשינו ויזמנו.

עוד דבר אחד אני רוצה להגיד. היה חשוב לי להגיד שרק השנה, רק בשנת תשע"ח נתנו שירות ל-4,513 תלמידים במהלך שנת הלימודים, כשבמצטבר כבר חצינו את ה-10,000 תלמידים שקיבלו מענה מאיתנו במהלך השנים שאנחנו מפעילים את התוכנית. נכון שכל תלונה שמגיעה היא תלונה שכואבת, צורבת מאוד ויש לטפל בה עד אחרון התלמידים בצורה טוטאלית, אבל במקביל למכתבי התלונות שאנחנו מקבלים, אנחנו מקבלים מאות מכתבי תודה על מענה שניתן, על התייחסות טובה, שההורים רואים במורים שמגיעים לביתם כמצילים, כגיבורים של המשפחה, והמכתבים האלו לא פוסקים מלהגיע. אני אשמח גם להעביר אותם, גם שתראו את זה.

אני לא מזמין כלום.

הנה, אז רק לגבי הנקודה הזאת, מסמך התובנות שיש פה איזושהי התייחסות, אחד, לסוגיה של מדגם רציני של שביעות רצון של ההורים מהשירות הניתן להם, ודבר נוסף לגבי האופן שבו המועסקים, המורים והמורות, כיצד הם חשים, האם הם מסופקים, האם תנאי השכר שלהם טובים? דברים מהסוג הזה.

אם העובד מרוצה, התפוקה עוד יותר טובה.

בדיוק.

לא בהכרח זה הולך, אבל בדרך כלל זה ככה.

אז השאלה אם אתם מתייחסים במסמך הזה גם להיבטים הללו? את בטח מכירה את הבעיה.

כן, לגמרי. מכירה את הבעיה.

תודה. לשאלה של מיכל התייחסת?

לגבי תנאי ההעסקה של המורים, מבחינתנו, ככל שאנחנו נוכל לשפר את תנאי ההעסקה של המורים - - -

אבל האם הצבתם את זה כלפי המשרד?

הצבנו, בוודאי. הם יודעים, הם נמצאים יחד איתנו בדיונים עם ועד המורים. הם מודעים היטב לכל הקשיים, לכל הבעיות.

אני יכול לומר, לא שאלתי את רשותם של קדימה מדע, הם ישמחו לשלם כל שכר בניכוי התקורה המותרת להם בחוק, ובלבד שהמדינה תשפה אותם על כך, נכון? תודה.

משרד החינוך.

אני רוצה להתייחס ותיכף חיה תתייחס לעניין הנהלים.

אנחנו בינתיים מממשים את הזכות שניתנה למשרד לצאת למכרז, מכרז כדין, זכה בו - - -

זכיין. את יכולה לומר זכיין, קדימה מדע.

זכיתם במכרז ולכן אתם זכיין, אבל אנחנו את הדיונים הפנימיים נמשיך לנהל.

אני כן רוצה להתייחס. פניות – לא יהיה מענה לקבוצת הורים שאומרת, אני מטה המאבק.

אני אגיד לך מה אומרים על זה בניסוח משפטי - כל מה שתאמרי עלול להוות ראיה כנגדך.

חד משמעי, ואני מאוד שמה לב לאמירות שלי. אגב, אני גם לוקחת אחריות.

עכשיו אני אגיד רגע על מטה המאבק וגם באמת יש לי הערכה גדולה לשרונה ולנלה. אני נמצאת איתן בקשר, אני חושבת, גם בשעות הקטנות של הלילה והן יודעות את זה, ואני תמיד אומרת, הורה שפנה ומפנה פניה באמצעות שרונה, באמצעות נלה, יקבל את המענה באופן ישיר אליו, אל המייל הפרטי שלו.

ובצדק.

אם ההורה בוחר אחר כך לשתף מישהו, מבקש בשמחה, זה עניינו הפרטי וזאת זכותו. יחד עם זה אני רוצה רגע לומר על התקלה שהייתה. יש היום פורטל הורים אישי, נכנסים לשם בהזדהות אישית למרחב הפרטי. אם אני אימא שרוצה לקבל מענה על סוגיה או על שאלה שאני הפניתי או תלונה או משהו שאני מבקשת עליו מענה, אני צריכה להזדהות בקוד אישי. זה לא כולל את הפניות הציבוריות, ולכן אני אמרתי לשרונה ובגלל הפניה שלה האישית אלי, שאמרה לי, רחלי, אבל גם למייל לא קיבל ההורה את התשובה, אנחנו נבדוק את זה. הנחינו כבר שהפניות להורה שלא נכנס באמצעות הזיהוי האישי, יקבל את זה בפניה למייל. אני הבטחתי שהנושא הזה יוסדר ויטופל.

את מדברת על הטכניקה של המענה לפניות ואנחנו עסקנו בעיקר, העיקר בתקנות שלא מגיעות.

הם כבר ענו לתקנות.

אני דיברתי על כך שנלה הציגה את עניין הפניות. רק לנקודה הזאת.

עכשיו לגבי נושא הנהלים והפרסומים, אז בבקשה, חיה הראל.

גברת חיה הראל, בבקשה.

ב-2008 משרד החינוך קיבל הנחיה להתחיל להפעיל החוק. הוא נחקק ב-2001. נאמר חד משמעית, אתם מתחילים לרוץ קדימה עד שיותקנו התקנות, אבל אתם צריכים להתחיל להפעיל את החוק, ולכן נעשו שני דברים: אחד, כתבנו נהלים והם מפורסמים. הם שקופים לגמרי, הם נמצאים באתר של משרד החינוך, הם נמצאים באתר של האגף לחינוך מיוחד והם נמצאים בתוך בתי החולים בשתי שפות. אתם בפעם הקודמת נתתם הנחיה שזה יהיה גם בערבית וזה נמצא גם בערבית. כל הסעיפים, כל הנהלים נמצאים בכל בית חולים למקרה של ילד שהיה באשפוז ואחר כך יוצא לביתו, ובמקביל נכתב חוזר מנכ"ל. ברוח אותם דברים נכתב גם המכרז שפורסם ב-2014 וקדימה מדע זכו בו להפעלה מה-1 בינואר.

אלה אבני הדרך שלצידם אנחנו צועדים ומפעילים את החוק, ואנחנו מפעילים אותו בכל הארץ לילדים החולים, בביתם ובמרכזים חינוכיים מצפת ועד באר שבע. בכל מחלקה שיש בה ילדים חולים, יש גם שירות של מרכז חינוכי: מורים, מטפלים, סייעות, יועצות שנמצאות בקשר עם בית הספר בקהילה בכדי ליצור את הרצף החינוכי שבכדי שהילד לא ישכח ולא ישכחו שהוא כבר שמונה או עשרה חודשים בבית, ובכדי שהתוכנית תלווה אותו כדי שהוא יוכל לחזור אחר כך לבית הספר. זאת השאיפה שלנו. השאיפה שלנו היא לשמור את הילד במקום המתפקד והנורמטיבי והכי תקין שלו, זה המקום שהוא מתחבר לצד הבריא שלו.

גם בחזרה לתוך מערכת החינוך האגף לחינוך מיוחד הקציב מסה רצינית מאוד של שעות שניתנות לילדים מגני הילדים ועד גיל 21 לשעות פרטניות בתוך בית הספר כשהוא חוזר לקהילה כדי לאפשר לו לסגור פערים לימודיים.

ציין זאת שמואלי.

כן.

אתם עושים עבודה נהדרת.

כשיש שיתוף פעולה וכולם אומרים, רוצה אני, ואין את המקום שבא ואומר, אני אחפש אותך בפינה, גם לנו יש חילוקי דעות. הנה, אנחנו מתעכבים עכשיו על גן החלומות בבאר שבע ומחפשים את הדרך, מחפשים את היחד.

זה רעיון אדיר שצריך לשכפל אותו.

מחפשים אותה יחד, את הדרך, משום שהתפיסה של גן החלומות בכפר אז"ר היא אחת. הם מובילים אותה, אבל היא אחת מבחינת הרשות, ובבאר שבע יש תפיסה אחרת, וזה בסדר. הקונספט יהיה אותו קונספט, רק אנחנו בוחנים איך ליצור את הבסיס הראשוני, וכשזה בא בשותפות, זה רק יביא דברים טובים.

תודה.

ואז זה מוסד חינוך נחשב.

מוסד חינוך. סמל מוסד עם גננות וסייעות ומטפלות וכל מה שצריך, אבל הרבה מעל מה שנותנת העמותה לילדים האלה.

אבל זה לא דרך החוק הזה.

לא דרך החוק הזה, אבל זה חוסך כנראה - - -

מהחוק הזה אנחנו נותנים להם תוספות.

אבל הוא מאפשר בעצם את מה שקודם צוין, של הילד לא צריך להיות בבית. הוא אמנם מוגן, אבל הוא מוגן במקום אחר והוא מקבל בעצם - - -

הוא גם לא יעבור ועדת השמה כי הוא ילד של החינוך הרגיל, אבל הוא יקבל את כל השירותים שמגיע לו מהחינוך המיוחד.

בעצם החוק הזה מתייחס גם לילדים מהחינוך הרגיל וגם לילדים מהחינוך המיוחד.

נכון מאוד. 92% זה ילדי חינוך רגיל.

אז אני משערת בתוכנית גם יש התייחסות לדבר הזה?

כן, קיימת התייחסות לתלמידי חינוך מיוחד.

השירות הזה מאז ומעולם הופעל על ידי גורם פרטי שהוא לא עמותה. צריך לקחת בחשבון שקיים קושי להעסיק מורים על ידי רשות מקומית או מדינה בפרויקט כזה בגלל המאפיינים שקשורים לניוד מקומות הפעלה, שעות מינימליות של פעילות, תלות בהיקף שעות של ילדים חולים וכו'. זה צריך לזכור. צריך לקחת את זה פשוט בחשבון גם בהתייחס למה שנאמר.

לא הזכרתי בתחילת הדברים, אבל גם כן קיים קושי להתקין תוכנית חינוכית בתקנות. אנחנו מתמודדים עם הקושי הזה, ובסיכומו של דבר כרגע יש נוסח של תקנות, כמו שאמרתי, שצריכים לעבור תאום ואז אישור של המשרדים.

מה היה לילדים שלנו?

שרונה, את מפריעה לי.

אבל זה מרגיז אותי שהילד שלי לא מקבל קלינאי תקשורת, לא מקבל תרפיסטית, לא מקבל מורה. מה אתה רוצה שאני אעשה, שאני לא אגיד לה שאני כועסת?

אני אגיד לך מה אני רוצה שתעשי.

אני כועסת.

מותר לך. תקשיבי, אגיד לך מה אני רוצה שתעשי. ליבי יוצא לקשיים שלכם. כשרוצים, משרד החינוך רצה, גם בחוק החינוך המיוחד הוא מה זה סללום עשה ואנחנו מוציאים משהו מתחת ידנו. אני סובר שמה שהוא תקין וטוב, יש שחוששים. יש כאלה שחושבים שבכלל הרחיקו לכת, גם כוונות זדוניות יש בחוק הזה.

משרד החינוך, אתם מחויבים בתקנות. תעשו אותם.

אני מבקש לקבל הודעה של משרד החינוך לוועדה שאכן עבודתכם בשבוע-שבועיים האלה הסתיימה והועברו התקנות למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ושכל שבוע עבודה יהיה פיקוח ובקרה היכן זה עומד.

להודיע לוועדה תוך שבועיים נוספים מיום הגשת התקנות על ידכם למשרדי הממשלה, אם משרדי הממשלה הגישו תגובה או לא. זאת אומרת שאני תוך חודש מהיום צריך לדעת אם משרד הבריאות, משרד האוצר, כל מי שצריך להתייחס, אכן הגיש את התייחסותו לתקנות האלה.

תוך ארבעה שבועות בעצם.

כן, שבועיים שלכם ושבועיים שלנו, ואני נוטה להאמין ששבוע עד שבועיים שלך זה יהיה שבוע בסוף.

אבל זה על שני סוגי התקנות?

על כל התקנות.

אני התייחסתי רק לתקנות תוכנית חינוכית, רק ל-2א.

סליחה, אני עוד יותר מעודד, את יודעת למה? כי התשובה הרשמית של משרד החינוך שקיבלתי בנושא התקנות שמדברים על בתי חולים, שזה נמצא במשרד הבריאות, שאתם סיימתם את העבודה בכלל, אלא אם כן מישהו הטעה אותי.

אנחנו העברנו למשרד הבריאות מסמך תקציבי. בעקבות ישיבה שהייתה לנו איתם, העברנו מסמך תקציבי של עלויות בחלוקה בין המשרדים. משרד הבריאות ביקש מאיתנו מידע נוסף ביחס למסמך התקציבי הזה שאנחנו צריכים להעביר אליכם כדי שנוכל להמשיך את הדיון איתם, ואת זה עדיין לא העברנו.

אני רוצה לוחות זמנים גם לתקנות האלה, אילן.

אני יכול להתחייב ללוחות זמנים ולהעביר את המידע הנוסף למשרד הבריאות.

על זה אני מדבר. כאיש מספרים אתה רוצה שאני אגיד לך כמה זמן זה צריך לקחת?

בחודש הקרוב.

סליחה, כאיש מספרים אני יכול להגיד לך, חודש, אתה יודע מה, הגזמת, אבל אני אתן לך חודש מהיום. אני אומר לכם, גם בפגרה, תוך חודש יהיה דיון מעקב אצלי כאן בוועדה, והוועדה תזכיר לי על המעקב הזה בסוגיית תקנות של ילדים חולים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:44.