פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 658
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 9:06

א. זכויות חיילי מילואים ויישום החלטות הממשלה
ב. תרומתו של צה"ל לחינוך הערכי והמקצועי בישראל

לציון יום ההוקרה לצה"ל, צבא העם במילואים ובסדיר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי

לאה פדידה
אלעזר שטרן

סגן שר במשרד הביטחון אלי בן-דהן
צביקה פייראיזן - קצין חינוך ונוער ראשי, משרד הביטחון

איתי לבנון - ראש מינהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, משרד הביטחון

ורד בן יהודה - רמ"ד תכנון, אכ"א, משרד הביטחון

תאיר ביטון כהן - רמ"ד תע"מ ושפ"מ, משרד הביטחון

נעמה שריקי - עוזרת קח"ר, משרד הביטחון

עדי שפירא - מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

ד"ר אהרון שחר - מנהל אגף החינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

פרופ' אלי פולק - חבר, המועצה להשכלה גבוהה

עמרי גולן - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

אורה חכם - יו"ר הפורום הציבורי למען שוויון הזדמנויות בחינוך

אלי מאירי - מג"ד במילואים, העמותה למען משרתי המילואים

עודד מלניק - חבר הוועד המנהל, העמותה למען משרתי המילואים

מייק רותם - העמותה למען משרתי המילואים

דוד בקר - העמותה למען משרתי המילואים

בר זונשיין - מנהל קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

א. זכויות חיילי מילואים ויישום החלטות הממשלה
ב. תרומתו של צה"ל לחינוך הערכי והמקצועי בישראל

לציון יום ההוקרה לצה"ל, צבא העם במילואים ובסדיר

שלום לכולם, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 26 ביוני 2018, י"ג בתמוז תשע"ח. הנושאים על סדר היום: זכויות חיילי המילואים ויישום החלטות הממשלה, תרומתו של צה"ל לחינוך הערכי והמקצועי בישראל, לציון היום ההוקרה לצה"ל, צבא העם במילואים ובסדיר. כמה זה היה נכון לשים את זה בימים האלה ככה, כי יש כל מיני הוגי רעיונות וחולמי חלומות שההיסטוריה לא מעניינת אותם והעתיד עוד יותר לא מעניין אותם.

מלווה את היום הזה בכנסת, חבר הכנסת, אלוף במילואים, קצין חינוך ראשי לשעבר, ראש אכ"א לשעבר, ולא זוכר את כל התפקידים הפיקודיים שלו. בתפקידים שהוא היה ג'ינג'י אמיתי, זכרתי את התפקידים. לשמאלי, סגן שר הביטחון ושר הדתות לשעבר, הרב אליהו בן-דהן. נמצא איתנו גם קצין חינוך ראשי של צה"ל, אורחים נכבדים.

אמנם רמזתי על זה כבר בעקיצת הפתיחה שלי. אני חושב שמכל הימים, בלי להפחית בערכם של כל הימים שמצוינים בכנסת, אני חושב שיש יום שבאמת לעשות אותו כאן בוועדות, כי אתמול קיימתי דיון עם ירדנה, מזכירת הכנסת, ואמרתי לה, כיושבי ראש ועדות, האינפלציה של ימים מיוחדים בכנסת משבשת את עבודת הוועדות, כי יש חוקים לחוקק, יש תקנות לתקן, יש נושאים על סדר היום וכל מי שבא לו לשים יום, בלי להפחית בערכו של שום נושא ושום יום, זה קצת מפריע. צריך לחשוב, ובמקרה שלא רוצים לפגוע באף אחד ולתת את הימים האלה, לצמצם לשתי ועדות, כי לפעמים חבר כנסת לוקח שש ועדות, במשך כל היום משתק את עבודת הוועדות, ואז יהיה מרווח פעולה.

יום המילואים, אני חושב שזה יום שצריך לקיים אותו בעוצמה דווקא בימים האלה, בימים שהקולות, כנראה מישהו פספס או שהוא שכח או שעבר הרבה זמן משהוא היה באיזה מבצע או בפעילות מבצעית או בשירות מילואים פעיל או שהוא לא היה בכלל, אז יש לו הצעות כאלה הזויות. עדיין מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים, בתקופה, אני לא רוצה שישמע כביקורת, בתקופה שהאני חזק וההישגיות והרכושניות היא אתגר, המילואימניקים, אני חושב, ובמיוחד בתקופה שצה"ל לא כמו בתקופה שלנו. אני זוכר שבתקופה שלי להשתחרר ממילואים גם מסיבות מוצדקות, זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. גם מסיבות מוצדקות. היום אני שומע את הקולות, רואה את הרכות. יכול להיות שטוב שכך, ועדיין יש שם קומץ רציני בשדרה המרכזית שנושאת על גבה את העול הזה וצריך לומר להם תודה, להצדיע להם ולהוקיר להם וטוב שהכנסת עושה זאת.

כדרכנו בקודש, היוזם אומר מספר מילים ואחר כך ניתן לסגן השר, או שסגן השר, מה שתחליטו ביניכם.

רק לסדר, אדוני היושב ראש.

איזה נושא אתה רוצה להתחיל איתו? לפי הסדר?

נתחיל בצבא העם.

בסדר, מאה אחוז.

יש פה חבר'ה מילואימניקים? אוקי, בסדר.

בוקר טוב. באמת כפי שפתח היושב ראש, חברי, חבר הכנסת מרגי, נושא המילואים הוא בהחלט נושא בעל ערך גדול, ואני שמח על היום הזה. זה כבר מסורת נהפך להיות בשנים האחרונות. כמי שקיבל על עצמו את האחריות על נושא המילואים במשרד הביטחון, אני ממש שמח על היום הזה, וגם אני רוצה לומר לכם מה אנחנו עושים לטובת אנשי המילואים, כי באמת מעבר לכל מילות התשבחות שאנחנו אומרים, הרעיון הזה של לדעת להוקיר את אנשי המילואים, להעריך אותם וגם שידעו שיש הוקרה שבאה לידי ביטוי במעשים שונים כלפי אנשי המילואים. לא רק אנשי המילואים אלא גם לבני משפחותיהם.

כיוון שאני זכיתי ברוך השם, יש לי תשעה ילדים ועשיתי מילואים עם תשעה ילדים, ויעקב, אני יכול להגיד לך שאני לא רציתי להשתחרר למרות שיכולתי.

אבל לפעמים ההכרח לא יגונה.

כן.

להביא לך סיבות?

לא, לא צריך. יש לי סיבות. אחרי שישה ילדים אתה יכול להשתחרר. אני אומר כל הכבוד לאשתי שהיא הסכימה שאני אמשיך לעשות מילואים, ועשיתי הרבה מילואים. היה לי גם תפקיד פיקודי, אז ודאי שהיה לי הרבה ימי מילואים והעול בסופו של דבר נפל עליה. בעניין הזה אנחנו מסתכלים היום בראיה הרבה יותר הוליסטית וכוללת ולא רק על איש המילואים עצמו שיוצא, אלא גם על האישה והילדים. אני יכול לומר לכם שאנחנו מתאימים עכשיו את כל הנושא של הסטודנטים, אנשי מילואים, לא רק לסטודנטים עצמם אלא גם לנשותיהם. כמובן לבני הזוג. אם יש אישה שצריכה לעשות מילואים, אז גם לבן זוגה. ההתאמות הללו אומרות גם דחיית מועדים להגשת עבודות, דחיית מועדים לבחינות.

נקודות זכות שאישרנו בוועדה.

נקודות זכות. אני רוצה שתדעו, זה לא בחירום. המהלך הגדול של השנה הזאת, שזה גם בשגרה, זאת אומרת לא רק צווי מילואים, צו 8 או צו 9, שזה הגיוני שאנחנו פתאום קוראים למישהו למילואים ואז האישה נמצאת במציאות שבה היא צריכה גם לטפל בילדים, גם לעשות בחינות וגם דברים נוספים, אלא החידוש הוא שגם בשגרה. גם בימי מילואים רגילים אשת חייל מילואים, אני אומר "אשת" אבל כמובן זה גם יכול להיות הפוך, תוכל לקבל הנחות בהגשת העבודות, במועדי הבחינות, דחייה של מועדים ודברים נוספים כדי שנוכל להקל עליהם בעניין הזה מאוד.

הגדלנו גם כמובן את מלגת הפר"ח לסטודנטים. סטודנט שהוא משרת מילואים פעיל, יקבל מלגת פר"ח אם הוא כמובן נכנס לתוכנית הפר"ח, יקבל מלגה. ב-50% המלגה הזאת גדלה, שגם זה בהחלט דבר גדול.

יש עוד נושא אחד שנמצא פה על שולחנה של הוועדה, שלצערי עוד לא הספקנו לסיים אותו, וזה הנושא של הסטודנטים הלומדים במוסדות להכשרה טכנולוגית. אתם לא אשמים.

משרד העבודה, הרווחה, צריך לומר את זה, כנראה יש נושאים יותר דחופים. אנחנו מאיצים בו.

אז אני אעדכן אותך שהתקנות הוכנו במשרד העבודה והרווחה, והשר, אני מקווה מאוד בקרוב, יחתום עליהן, אז גם פה תהיה פריצת דרך גם להם.

אני באמת רואה ביום הזה, יום ההוקרה וההערכה לאנשי המילואים, כפי שאמר חבר הכנסת שטרן, גם צבא העם, אז צבא העם זה גם הנשים שנמצאות בבית ובני המשפחה, ובעזרת השם אנחנו נמשיך. בתחילת אוגוסט אמורה להיות ועדת שרים לענייני מילואים. אנחנו גם אמורים להביא איזושהי הטבה מאוד מעניינת שבעזרת השם גם היא תיתן צעד גדול של הוקרה גם לבני המשפחה של חיילי המילואים. תודה רבה לכם.

הנושא הזה הוא באמת כמו שאמר היושב ראש, לא רצינו להעמיס עוד ימים על הכנסת, מצד אחד, ומצד שני החיבור הוא - - - כמו שאמר סגן השר, בין צבא העם למילואים.

משפט אחד על המילואימניקים. אם יש משהו שאני אנסה ביום הזה להגיד בהקשר של המילואימניקים, מחובר קצת למה שאמר אתמול האלוף במילואים בריק, אני חושב שצריך להסתכל על מפקדי המילואים בהיבט של ההטבות הנלוות, - - - של השכר כמו על מג"דים בצבא הסדיר. זה לא טריוויאלי היציאה הזאת מהבית לכל כך הרבה ימים לאורך כל השנה.

אני רוצה לומר משהו כמעסיק של שני מילואימניקים מצוות של ארבעה, בשני מקצועות, אחד קצין, אחד במקצוע נדרש. צריך גם להצדיע הצדעה רכה גם לאותם מעסיקים.

ברור.

זה לא מובן מאליו.

נעשה סבב התייחסויות. תוכלו להתייחס גם על הפעולה החינוכית הערכית של צה"ל וגם על צבא העם.

מילה בעניין של ההטבות. צריך לחשוב בדיוק מה באמת הם זקוקים, מה חסר להם. תדע רק שלפחות אכ"א מילואים מסתכלים לא רק על המג"דים אלא גם על המ"פים.

אמרתי, מג"דים, מ"פים.

תודה רבה לכם וסליחה שאני הולך לעוד ועדות.

גם אני צריך.

אז בוא תן פתיחה.

לא, אני לא מדבר. אין פתיחה. אני רק אומר שאנחנו רצים היום בין ועדות, אז שאנשים יבינו.

אבל אנחנו כאן וניתן את הבמה והפרוטוקול נוכח איתנו. בבקשה אדוני, רק תציג את עצמך.

שמי צביקה, אני קצין חינוך הראשי של צה"ל מזה קרוב לשנה.

אנחנו נעשה אחרי הסקירה סבב התייחסויות מימין לשמאל. בבקשה.

אני אציג את הפעולה החינוכית הערכית בצה"ל. אני רק אומר לפני זה שצריך לזכור, וזה המקום לומר את זה גם לדעתי, שהחיילים לא נולדים בצה"ל. זה המקום לי להודות לכל ההורים שמחנכים את הילדים האלה לפני שהם מגיעים לצה"ל. למערכת החינוך, לתנועות הנוער, לכל מי שעוסק בחינוך שלהם. אנחנו מקבלים אותם בגיל 18. הם כבר עשו משהו בדרך.

לא צריך להצטנע. לעיתים קרובות הם גם משבצים אותם.

(הצגת מצגת)

זה חשוב. כדאי להגיד למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים לפני שנצלול פנימה למה אנחנו עושים, ובתוך צה"ל יש סיבות לחינוך בצה"ל, כי זה דבר לא מובן מאליו הפעולה הזאת, והחלק הזה שבו אני מציג את התכליות של העשייה החינוכית נוגעות קודם כול ובראשית הצירים בתמיכה, באפקטיביות המבצעית של צה"ל.

לצה"ל יש ייעוד. ייעודו להגן על מדינת ישראל, ולכן החינוך בצה"ל מכוון קודם כול לתמוך באפקטיביות המבצעית של צה"ל. אחרי שאנחנו יודעים לעשות את הדבר הזה, אנחנו רוצים לחזק את צביונו של צה"ל כצבא עם ממלכתי, כיוון שאנחנו יודעים שאנחנו חולקים לתוכו את כל שדרות האוכלוסייה ולא כולם מתחילים באותה נקודת פתיחה, וצה"ל הוא צבא ממלכתי שהוא מחוץ לכל מחלוקת. הוא לצד המחלוקות, הוא לא נוגע במחלוקות עצמן.

חשוב לנו מאוד לשמר את מודל צבא העם, דיברתם על זה גם בפתיחה, כמשפיע על יכולתו של צה"ל לממש את ייעודו ואת תרומתו לחוסן הגורמי. חשוב לנו מאוד להבין שכאשר מפקד פלוגה מקבל פלוגה בכל מחזור גיוס, הוא מקבל אותם מכל שדרות האוכלוסייה. הוא מקבל עולים חדשים, הוא מקבל חיילים חרדים, הוא מקבל חיילים חילונים כמובן, זה רוב שדרת הצבא, הוא מקבל חיילים ציונים-דתיים, הוא מקבל בני מיעוטים. זה חמש קבוצות שבדרך כלל עד הגיל הזה קשה להן מאוד להתחבר ביחד וכשהם מגיעים אלינו, יש למ"פ הזה בערך שמונה חודשים להפוך אותם מכף יד כזאת שהיא מחוברת אמנם בשורש כף היד שלה אבל היא לא יודעת לעבוד ביחד, לאגרוף שיודע לעבוד ביחד, והדבר הזה הוא חלק מאוד משמעותי בחוסן הפרט, בחוסן היחידה, וזה חלק מאוד בסיסי במהות שלנו, וכל הדברים האלה, תפקידם של המפקדים לעשות אותם ולא תפקידם של אף אחד אחר מחוץ. אנחנו, תפקידנו לתת למפקדים את הכלים כדי שהם יוכלו להוביל את המהלך הזה.

כדי שאנחנו נצלול פנימה, צריך להבין שהמדרג שלנו עובר מהטירון ועד לדרג הבכיר. לכל אחד מהם יש תהליך שהוא צריך לעבור, מלסגל את נורמות ההתנהגות בצה"ל ומה זו משמעות, ועד בסופו של דבר לדעת להילחם, והדברים האלה מלווים, בין אם את הציר של הטירון ועד לדרג הבכיר. אפשר לראות כאן במצגת את השלבים השונים - הטירונות, את הכשרת היסוד המתקדמת, את הפיקוד הזוטר ועד לדרג הבכיר, וכנגזרת ממנה מה אנחנו עושים. תיכף אני אצלול פנימה לנתונים, מה קורה בכל אחד מהם.

כשאנחנו מסתכלים על הטירונים, ביחידת ההסברה לטירונים בירושלים שיושבת בהר גילה עוברים בשנים האחרונות קרוב ל-18,000 טירונים, 17,000 ב-2016, 16,000. זה פשוט מספרים בשונות קטנה מאוד. אלה הטירונים הלוחמים שלנו. כל חייל לוחם בצה"ל חייב לעבור סדרת חינוך בירושלים או בלטרון, אחת משתי השלוחות שלנו. במערך מג"ן עוברים כל החיילים שלא יכולים להתחיל את השירות הצבאי בלי תהליך פותח. הם לא מתחילים את הטירונות שלהם בלי שאו לימדו אותם עברית, אז אפשר לראות כאן את הכמויות של העולים החדשים, כמויות של חיילים בדואים, דרוזים, והשנה גם התגייסו אלינו חיילים ערבים-נוצרית, 26, שלימדנו אותם עברית כדי שהם יוכלו להתחיל לשרת בצה"ל. לא כולם, יש להם את השפה המשותפת עם העמיתים שלהם או עם המפקדים שלהם.

רגע, מה זה אומר? שבחציון יש הרבה פחות מאשר 50%. זה בגלל שזו מדידה חציונית?

זה אומר שעברנו רק תהליך גיוס אחד. אנחנו לפני גיוס אוגוסט ונובמבר.

זה לא אומר שבסוף השנה יהיה אותו יחס.

לא, זה לא אומר. אנחנו רק עברנו גיוס אחד וזה הכול תלוי בסוג הגיוס שהיה, בהתאמות. אנחנו מקבלים את החיילים ממיט"ב. אנחנו לא קובעים מי מגיע אלינו, אלא יש להם נתונים שמיט"ב משבצים אותם אלינו, אבל כיוון שהיה רק גיוס אחד, יכול להיות שעד סוף השנה הנתונים האלה יתיישרו.

אוקי.

אפשר לראות את זה בשנים הקודמות. קורס אמי"ר, כפי שהוחלט, נסגר כבר ב-2016.

מה מחליף אותו?

אין מחליף לקורס אמיר. קורס אמיר, ייעודו היה לטפל באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, ואין לו קורס מחליף.

האשימו את הבניין הזה, לא משנה איך, שבגללנו זה נסגר, שאנשים פה בבניין, לא אני, לא משנה, לחצו בגלל הסימון של הקבוצה הזאת כקבוצה אתיופית.

יש שיח בתוך החברה האתיופית גם, האם צריך קבוצות נפרדות או כבר הגיע הזמן שהן יהיו אינטגרליות, כי רוב רובם של התלמידים ושל המתגייסים, הם יוצאי אתיופיה ילידי הארץ, לא מקרב העולים. עדיין מכניסים אותם לקטגוריה של עולים. הדעות הן חלוקות גם בתוך החברה האתיופית.

אני לא יודע לומר עדיין בצורה מובהקת, עברה בסך הכול שנה וחצי מאז שנסגר הקורס האחרון, לומר לך האם התוצאה הסופית כלפיהם היא טובה או לא טובה. אני יודע להגיד לך שאין יותר בידול בצבא. אין יותר שום קורס שהוא קורס מגזרי לעדה האתיופית.

אין ספק, כשהייתי רואה כיתת טירוניות, קבוצה שכולה בנות העדה, זה היה צורם. אם הם צריכים את המענים האחרים, הם משתלבים. יש מענים בתוך המסגרות האחרות.

הם לא מובדלים מאף חייל אחר. הם מקבלים בהתאם לנתונים. אני מכיר חייל יוצא העדה האתיופית שהוא חניך בקורס טייס.

ברור.

אני מניח שאתה מסכים איתי שהוא לא צריך לעבור קורס אמיר, בעניין הזה. אין יותר את הקורס הזה והיה חשוב לציין את זה.

מאה אחוז.

א', אתה רואה פה אפילו מארבע שורות לפני זה, שיש קבוצות מזוהות בתוך הצבא גם.

הצורך הוא לא עדתי. הצורך הוא לא מגזרי.

לא, לא. כתוב: עברית לבדואים, עברית לדרוזים, עברית לנוצרים.

כיוון שאני לא יכול ללמד אותם באותו קורס ביחד.

אין בעיה. אני אומר שני דברים. אחד, אני אומר, הנה עובדה, יש קבוצות שצריכות, לא משנה, חיזוק מסוים. מה שאני שואל, כל אוכלוסייה, גם את הגדוד הדרוזי סגרו עכשיו אחרי הרבה מאוד שנים. היו שנים שחשבו שהוא נכון. השאלה שלי, יכול להיות שהיה נכון לסגור את קורס אמיר. אני לא יודע אם זה היה נכון או לא. אני חושב שגם בתוך הצבא הדעות חלוקות בהקשרים האלה. מה שאנחנו נשמח לדעת, א', פעם שסגרו אותו, שבאמת לא פגענו דווקא באותם חיילים וחיילות.

להבנתי לא. לא פגענו.

הוא ענה. הוא אמר, מי שזקוק לתמיכה כזו או אחרת, לפי הנתונים האישיים שלו הוא יקבל.

מי שזקוק לתמיכה מזוהה לפי הנתונים שלו, לא לפי העדה שלו.

אבל גם שם זה היה לפי הנתונים. בתוך קורס אמיר היו לפי נתונים.

לא, לא. בקורס אמיר, אני הכרתי אותו, אני לא פיקדתי אז על חיל החינוך, אם היית בן העדה האתיופית, היית מזומן לקורס אמיר.

אוטומטית?

לדעתי כן.

הטענות האלה עלו פה בדיונים.

אחת השאלות והתהיות הייתה דרך אותו חייל שהיה כשיר והתמיין לקורס טייס, ושאל, תגידו, למה קיבלתי זימון? והוא צודק.

נכון, שאלה מצוינת.

ולכן הדבר הזה נפסק. זו אחת הסיבות שהדבר הזה נפסק. היום אנחנו מקבלים אותם על פי המיון המוקדם שלהם והתאמה לקורסים, מה שכל אחד כפרט נדרש, לא כעדה. החלוקה לקורסים בעברית לעדות נובעת מתהליכי הגיוס שלהם, היא נובעת מהיכולת שלי לקיים שיעור ביחד.

אם את כל יוצאי אתיופיה היו מזמנים לשם, אז זו כנראה תקלה, אבל אם יש מאפיינים שעוד בתוך העדה, הרי אנחנו מכירים את זה נגיד מאחוזי הכליאה שמוצגים פה.

שהם מטופלים בצורה אחרת וגם הם בירידה. הגישה היא, ואני חושב שהיא גישה נכונה, להמעיט במגדריות בעניין הזה, ואני חושב שאנחנו מטפלים בה בצורה רוחבית היום.

כל שאר הקורסים שיש פה מתחלקים לקורס יהב, שזה קורס חוסן לנשים, שקורה במחו"ה אלון, קורס מולדת, זה קורס לעולים חדשים.

זה ראשי תיבות של מה?

מרכז חינוך והשכלה על שם יגאל אלון. קורס א"ר זה קורס לכאלה שמתגייסים לצבא עם ציון של לקות נפשית מסוימת, אבל כן יכולים לעבור ואנחנו עושים להם טירונות מוגנת בתוך הבסיס הזה. אוכלוסיית איתן נשים, היא כמו אוכלוסיית איתן גברים רק שהיא עוברת את זה במחווה אלון. איתן גברים וחוסן גברים זה הקורסים שקורים בחוות השומר. מתוך הקורס הזה אנחנו מוציאים מחוות השומר כל שנה פלוגה שלמה של לוחמים.

מה נתוני הפתיחה שלהם? למה הם הגיעו?

לחוות השומר? חלקם סוחבים תיקים פליליים יותר מאורך שנות חייהם, חלקם לא עברו מספיק שנות לימוד, שהחוסן שלהם, המדד הוא לא כמה שנות לימוד עברת, אלא האם הצבא מעריך במיט"ב, הפוקד שמראיין אותו והנתונים, מה סיכויי הנשר שלנו, האם הסיכויים שלו לצלוח או לא לצלוח.

הם באים ממסגרות של מיל"ה שנעשים עם הצבא?

הם באים ממגוון של מסגרות. הם באים בעיקר, אנשים שאנחנו מעריכים שהם חייבים תמיכה יסודית מאוד עמוקה לפני שהם יתחילו את השירות הצבאי, אחרת הם לא ישרדו אותו.

זה כעס, לא?

זה בעיקר היכולת שלהם לא לנשור. זה המדד. המדד מכיל בתוכו מגוון שלם של אנשים. אנחנו עשינו פילוח עוד יותר מדויק בתוכם, בין אוכלוסיית חוסן ואיתן ואנחנו רואים את השונות בהתפלגות שלהם.

כשהכמויות הן לא גדולות יחסית לצבא, זה נותן איזו תחושה שקורה משהו בחברה הישראלית, לעומת תקופות - - -

אנחנו היום נמצאים בחוות השומר עם שלוש פלוגות של 150 חיילים בכל פלוגה. זו כמות גדולה יותר מבעבר. פעם הייתה נכנסת רק אוכלוסייה שנקראת אוכלוסיית איתן לשם. אוכלוסיית חוסן, אנחנו עלינו בשנה האחרונה. זו תחילתה של העלייה. זה גיוס אחד. אני מזכיר, גיוס מרץ, ולכן זה רק 179. אנחנו נקבל עוד בהמשך. הצפי שלנו הוא לעלייה דווקא בתחום הזה.

בדרג החיילים אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות. אפשר לראות את הקורסים כאן, מסיורים חד יומיים בירושלים, יחידות הסברה גיאוגרפיות שלוקחות את החיילים לסיורים בידיעת הארץ וטיולים בארץ, דרך שבוע לכידות. פעם היה בצה"ל מה שנקרא "שבוע נופש" לחיילים. אין יותר "שבוע נופש", יש שבוע לכידות. שבוע לכידות מיועד למ"פ או למג"ד ללכד את היחידה שלו. הוא משתמש במתקן הנופש, אבל כל הפעילות שלו היא פעילות שמובלת על ידי חיל החינוך.

אם אנחנו מסתכלים על דרג המפקדים הזוטרים, אפשר לראות כאן את קורסי החינוך של בה"ד 1, קורס חובלים וקורס טייס, יחידת הסברה לנגדים ויחידת תגלית. דבר אחד שאנחנו מקפידים לעשות בשנים האחרונות זה מה שנקרא בית ספר לסיב"ה, שזה בית ספר שתכליתו לקחת ולמפות את היחידות שבהן אחוז הנשר הוא גבוה יותר מיחידות אחרות. אחרי שאנחנו ממפים אותם, אנחנו מזמנים אליהם סדנא של שלושה ימים שמכשירה את המפקדים. היא לא נוגעת בחיילים, היא נוגעת באיך המפקד יודע לטפל באוכלוסייה הזאת, ואנחנו רואים שכל יחידה שעוברת את הסדנא הזאת, מתחיל אחוז הנשר שלה ללכת ולרדת. הוא יודע יותר איך לפנות לחייל, הוא יודע איך לדבר איתו, הוא יודע איך להכיל את השונות שלו.

אתה יודע מה האבסורד? שמערכת החינוך עכשיו, אנחנו מובילים שינוי בחינוך המיוחד ובטיפול בלקויות. מסתבר שסגל ההוראה, חלקו הגדול לא מכיר את הסוגיה. גם בהכשרה שלו הוא לא עבר את הפרק הזה.

אז אנחנו עוד יותר מעצימים אפילו את היחידה הזאת עכשיו. היא נמצאת כיחידה נפרדת בתוך חוות השומר. תכליתה להכשיר מפקדים בצה"ל איך לטפל, כי אחרי חוות השומר הם עוברים לכל צה"ל ועכשיו צריך להכשיר את המפקדים איך לטפל בהם, לא במש"קיות כאלה ואחרות שיטפלו בהם.

דרג המפקדים הבכירים, אפשר לראות בדרג הרס"ן, זו יחידת יעוד ואיכות. בדרג הסא"ל והאל"מ זו יחידת מחצבים. אפשר כאן לראות שהייתה ירידה ב-2017, כי הייתה נקודה שבה סגרנו את כל הפעילות עם המכונים ועברנו לפעילות בתוך הצבא. הגרף מייד מתיישר למעלה ב-2018 וכל הסא"לים והאל"מים עוברים את זה. אפשר לראות גם את המסעות לפולין, את אותם בתי ספר ליחידות השונות, ופעילות המילואים בתוך זה מתרכזת, אלה הכמויות שלה. הם בסך הכול שנתית יהיו פחות או יותר דומים. גדוד לדוגמא שמתגייס לשבועיים ועושה שבת באמצע, יכול אם המג"ד רוצה, לעשות שבת חינוך מלאה ליחידה שלו. זה לגבי פעילות המילואים. אפשר לראות כאן את כל הציר.

צביקה, תגיד לי, בתגלית אני רואה שכבר בחציון עברתם את מה שהגדלתם?

הגדלנו בהתאם לדרישה. מחר בלילה אני בטקס הסיום שלהם והגדלנו את זה בהתאם לדרישה שלהם. יש יותר שמגיעים ואנחנו שומרים על היחס של כמות - - - פר אוטובוס. העלייה יכולה להיות מקומית.

דווקא בגלל שזה חציון, זה כמעט פי - - -

כן. אנחנו ממש עכשיו מסיימים איתם את הסיור הזה.

תוכנית העצמה לאנשי הקבע בדרג הזוטר יותר, בדרג הסרן, אלה הפעולות שאנחנו עושים. אם אתם רוצים להתעכב על משהו, אבל יש פה הרבה מאוד פעולות שעושים לחיזוק שלהם.

הכנה לצה"ל, אפשר לראות כאן את הנתונים של התנסות. מה שעשינו שונה השנה ומתחיל לתפוס תאוצה עוד יותר בשנה הבאה. השנה לקחנו כ-2,000 תלמידים ועשינו להם גדנ"ע לא בבסיסי הגדנ"ע אלא בסיסי החי"ר של צה"ל, חי"ר, שריון, תותחנים, כדי לתת להם את המגע ולעודד לשירות קרבי. בשנה הבאה אנחנו מתכננים יחד עם משרד החינוך ומשרד הביטחון להעלות ל-7,000 כאלה. אנחנו ממקדים את הפעולה הזאת למה שאנחנו קוראים "אשכול 1", זה האשכול שבו בתי ספר שאנחנו מזהים שאחוז הגיוס שלהם הוא גבוה, אבל אחוז הגיוס לקרבי שלהם הוא נמוך.

יש איזה קשר בינכם לבין "אחרי"?

יש קשר בינינו לבין כל התנועות, גם "אחרי". הייתי בטקס שלהם ביום שישי האחרון בהר הרצל. אנחנו בקשר איתם כמובן. אני עומד על הנקודה הזאת, כי כאן יש שינוי שבו אנחנו מקדישים הרבה מאוד מאמץ לבתי ספר כאלה ולהביא אותם ישר לבא"חים, לא לבסיס הגדנ"ע שלי. בסיסי הגדנ"ע שלי ממשיכים לעבוד עם אשכול 3 ואשכול 2, האשכולות הנמוכים יותר.

אנחנו ערים לאחרונה לשיח בקרב בני הנוער, אם לא קרבי, לא מתגייס. יש קבוצה שלא מוכנה לעשות שירות שהוא לא, איך שאתם מגדירים, אצלי הכול משמעותי, שירות לא משמעותי. הוא אומר לך, אם אני לא הולך לעשות משהו, אני לא מתגייס. לא הולך להיות, סליחה על הביטוי, לא עוזר, לא פקיד ולא מכונאי. אתה לא מכיר.

לא. אני רוצה בנקודות של מה אנחנו מתכננים לשנה הקרובה.

צביקה, רק סליחה, ברשותך. "עדים במדים", ירדתם וזה נשאר מסביב ל-14-15?

זה נשאר סביב ה-14-15 משלחות בשנה. יש רעיונות וניסיונות לעלות עוד פעם את הכמויות, אבל הכמויות הן בהתאם למה שאנחנו מעריכים שנכון לנו לעמוד בו. אין פה ירידה.

אם קיצצו 5,000 תקנים בצבא קבע - - -

כן, אז אפשר לרדת. זה בהלימה.

זה עדיין רק למ"פים? זה התחיל ממ"פ.

מה פתאום, נוסעים נגדים. אנחנו בעיקר משתדלים מאוד לשבץ שם אנשים שיש להם משמעות פיקודית. הם אנשים שיש להם חיילים, שהמסע הזה משפיע עליהם בעניין הזה.

אם אנחנו מסתכלים על הפנים קדימה, דברים שהם ממש קורים בימים אלה, קודם כול אנחנו מדגישים מאוד, וזה עלה והתבלט דרך הסוגיה של - - - המכונים שעשינו, שהמפקד, זו אחריותו לחנך והוא זה שצריך להוביל את כל השיח החינוכי בצבא. אנחנו נעזרים כמובן בגופים אחרים, אבל מרבית החינוך, והראיתי את זה, קורה על ידי המפקדים.

התוכנית הבאה שהולכת להיכנס ב-2019 זו תוכנית שאנחנו קורים לה סף החינוך. זה אומר שלא יהיה חייל בצה"ל שלא עבר מינימום של תשע פעולות חינוך שדורשות או העברה הדרכתית או סיור בארץ. אני לא אפתיע אתכם, אני אומר לכם שיש חיילים שאם אנחנו לא נביא אותם לכנסת או לכותל המערבי או ליד ושם או להר הרצל, הם לא יהיו שם.

בוא אגלה לך סוד. אמנם זה לא משודר ואין פרוטוקול עכשיו - - -

יש, יש.

בסדר, זה אני אומר בציוניות, יש גם בוגרי מערכת החינוך שתשאל אותם איפה נמצא הר תבור, הם לא יודעים.

אני מקווה שאחרי הצבא הם ידעו הכול, בעניין הזה, ולכן אנחנו עושים את הפעולה הזאת. לדוגמא, אנחנו מוודאים שכל חייל בצה"ל עובר שיעור על השבועה לצה"ל, למה הוא עושה בכלל את מה שהוא עושה, על הממלכתיות בצה"ל, על חוק כבוד האדם וחירותו. יש פה סט שלם של תשע פעולות שהיום אנחנו לא מוודאים שכל חייל עובר אותן, והיום אנחנו נתחיל לוודא שכל אחד עובר אותם.

המילה "ממלכתית", מה זה?

בית המשפט העליון, הכנסת.

היום אחר הצהריים בעזרת השם אנחנו פותחים את שלוחת הרובע היהודי של מדרשת ירושלים. שלוחת הרובע היהודי זה בית שמשרד הביטחון קנה עבורנו בתוך הרובע היהודי. הולכת להיות עוד שלוחה של מדרשת החינוך הצבאית בירושלים ותפקידו הוא לטפל בפיקוד הזוטר. אנחנו זיהינו שיש לנו מבה"ד 1 ועד קורס יעוד ואיכות, שזה לרס"נים, יש שבע שנים שאנחנו לא עושים פעולה מטכ"לית עבורם ושם אנחנו הולכים לעשות את זה. באמצע 2019 אנחנו עתידים לפתוח את המרכז החינוכי בקריית ההדרכה, כי כל החיילים תומכי הלחימה לא עוברים טירונות מספיק ארוכה כדי שאנחנו נוציא אותם לשבוע שלם של סדרת חינוך, אז אנחנו מביאים את סדרת החינוך אליהם כדי לתווך את העניין הזה.

מה זה בעיר העתיקה, בית פלוגות הכותל מה שהיה?

פעם זה היה בית פלוגות הכותל, היום זה בית אחר.

ואותו קנו?

כן.

כשאתה אומר לי תוכנית צו חינוך, שלא יהיה מי שלא עבר את תשעה השלבים האלה, יש לכם מסד נתונים שמופיע לכם?

בדף הרישום של החייל יהיה מעקב אחרי תשע הפעולות האלה.

לא עשה אותם בתחנה הנכונה, הוא יצטרך להשלים?

יש נקודות בקרה וכל פיקוד וכל זרוע תהיה חייבת להשלים לו את הפעולות האלה, כולל מעקב ובקרה רשום.

הוא היה קודם עדין, הוא אמר שאם הוא לא יקח אותם להר הרצל או ליד ושם, יש כאלה שלא היו. אם הוא לא יביא אותם לירושלים, יש כאלה שלא היו.

אני הייתי מאוד עדין ואפילו פגשתי כאלה שלא היו - - -

יש ירושלמים שלא היו בכותל.

לא, אני אומר לך, בירושלים בכלל.

בירושלים. אני יכול לספר לך סיפורים על עצמי, עם אנשים שלי, שעמדתי איתם בטיילת ארמון הנציב ואמרו לי שזה דבר מדהים פה, אז שאלתי אותם אם זו פעם ראשונה בטיילת ארמון הנציב. הם לא אמרו לי, לא, זו פעם ראשונה בירושלים. גם כאלה יש ואנחנו צריכים לוודא שאין כאלה.

יש לנו עוד מצגת? לאחר מכן נפתח להתייחסויות לשתי המצגות.

שלום, שמי איתי לבנון, אני ראש המינהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, זה בעצם מה שנקרא עתודה אקדמית, כל התחום של האקדמיה בצבא.

עוד פעם את התפקיד.

המינהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי. זה באכ"א תחת רח"ט טומק"א, אחראי לכל האקדמיה, עתודה, אקדמיזציה, כל מה שקשור לאקדמיה.
(הצגת מצגת)

נתחיל עם מסלול העתודה. זה מסלול יוקרתי, מסלול שהוא משנת 1950, שהוא בעצם מהווה את הקטר הטכנולוגי גם של צה"ל וגם של מערכת הביטחון ושל המדינה.

אנחנו בעצם מדברים על כמה דברים. אצלנו רוב רובם של המקצועות הם בתחום ההנדסה, אם זה הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה, הנדסת חומרים. כמו שאתם רואים, ב-70% מכל המקצועות בתום האקדמיה - - -

כשאתה אומר כל מקצועות ההנדסה, מאיזו דרגה, מהנדסאי או ממהנדס?

מהנדס.

מהנדס ומעלה.

כן, מקצועות שבעצם הם מתחילים בתואר ראשון. לאחר שהם מסיימים את התואר הראשון הם מגיעים ליחידות צה"ל ומערכת הביטחון. יש לנו עוד מקצועות, מקצועות הרפואה, אז זה 15%, זה בעצם רפואה, רפואת חירום, רפואת שיניים, רוקחות.

יש לי שאלה כאן. אם היה תלוי בך, היו יותר פה?

יש כמה דברים. א', היום אנחנו ממלאים את כל התקנים. אם בעבר, לפני חמש-שש שנים היה איזשהו משבר בתחום הזה, היום אנחנו מצליחים ואפילו הביקוש עולה על ההיצע. השנה לעומת שנה שעברה אנחנו ב-60% יותר ביקוש מבחינת - - -

אמנם לא ענית לו אבל קיבלנו תשובה.

הביקוש האיכותי, חבר'ה שעומדים ברף?

כן, כן.

אתה אומר לי שלרפואה או לעתודה אקדמאית בהנדסה אין לך בעיה.

אין לנו שום בעיה.

הוא אומר לך שיש ביקוש יותר מהיצע.

אנחנו בביקוש מאוד גבוה. הבעיה היא מאחורינו. אנחנו מעלים את הרף האקדמי מדי שנה. הממוצע שנה שעברה של המתקבלים היה 663, הפסיכומטרי.

בוא תעצור פה, הדלקת אותי. אנחנו מקיימים פה דיונים בוועדה לא פעם ולא פעמיים, האם הפסיכולוגי מוטה תרבותי. יש חלופות.

זה גם קשור לקורס אמיר.

הרי אנחנו רוצים צבא עם ורוצים שכולם, ושאף אחד לא יודר מכך, ואף אחד לא רוצה לדלג את הסינון ועל המצוינות. אף אחד לא רוצה להוריד את הרמה. מסתבר שיש חלופות לפסיכומטרי, כמו פיוירשטיין ועוד כמה שעשו. חלק מהאוניברסיטאות, ברפואה ובמקצועות אחרים עשו את החלופה הזו ונתנו מכסה, ואז יצא שבנות העדה האתיופית, הופיעה פה מצטיינת דיקן בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית, שלא הגיעה לציון בפסיכומטרי אבל בפוירשטיין הגיעה לציון גבוה יותר והייתה מצטיינת דיקן. השאלה אם הפסיכומטרי, בלתו אין?

אז אני אגיד כמה דברים, א', אנחנו מסתכלים גם על זה. יש לי תיכף שקף בדיוק לנושא הזה. אנחנו לא מסתכלים רק על זה. זו עוד אינדיקציה בשבילנו.

מה, זה בכלל עסק שלך?

אני מרכז את כל הפעילות. כשאני מחליט מי נכנס לעתודה האקדמית, אז יש לנו כמה פקטורים.

מה שתלוי בו, בצבא, את מי הוא מביא.

יש לנו את נתוני הקב"א, נתוני דפ"ר. יש לנו את הפסיכומטרי, יש לנו את הבגרויות. לשאלתך, היושב ראש, יש לנו מבחן אישיותי חיצוני ששם אנחנו בודקים את הדברים האלה. המשקל שלו הוא המשקל המכריע, יותר מהפסיכומטרי.

לצערי הרב המועצה להשכלה גבוהה לא מוכנה לדחוף ידיים למוסדות להשכלה גבוהה, להנחות אותם, בשם החופש האקדמי, נושאים את שמו לשווא, אבל בוא אני אומר לך בכנות. אני אמרתי זאת, לא בגלל שאתם יושבים פה. אני בשנת 77'-78' עברתי מבדקי טייס, את כל המבדקים. עברתי את השלב של הפסיכולוג. לא יודע היום איך זה עובד. אני אומר לכם שמסתבר שלצבא יש כלים. הצבא ידע לפתח כלים לזהות באמת את הפוטנציאל יותר מאשר באותו רגע בשלב הבחינה הרגעית, לזהות פוטנציאל אישיות, לכן מצאתי מקום לציין את זה, מה שהמערכות האזרחיות משתמשות בחלק ממקומות העבודה עם פיל"ת למיניהם, אבל זה לא בעוצמות האלה, והצבא פיתח לעצמו את זה.

אני אגיד לך עוד משפט אחד. פעם רק אוניברסיטת באר שבע בקבלה לרפואה עשתה מבחני אישיות.

עדיין עושה זאת.

נכון, אבל היום עושים את זה לדעתי בכל האוניברסיטאות.

ראיון אישי, יותר חמור, לא מבחן אישיות. היא עושה ראיון אישי, לא שקוף.

טוב, אני אמשיך ברשותכם.

תודה, אלעזר.

בתוך תוכניות העתודה בעצם יש לנו גם תוכניות עלית, שזה בעצם תוכניות שלומדים תואר ראשון ותואר שני, אז הזכרתם את צמרת, אתם רואים מצד ימין למעלה, בתחום של רפואה. מצד שמאל אנחנו רואים את ברקים, שזה תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות. מתחתיו, ברקים חומרים, שזה תואר ראשון כפול, במכונות וחומרים. סך הכול כל התחומים האלה, הנדסת אווירונאוטיקה בסילון, פסגות תוכנה, פסגות חשמל, כל התחומים האלה מהווים 15% מתוכניות העתודה. שם הם מקבלים מעטפת של מעונות, מימון מלא של כל הלימודים, ואלה דברים שלא היו פעם. גם אני עתודאי. אני עתודאי כבר לפני 25 שנה. בעבר לא היה את זה. לא היה מימון. אני עתודאי לכלכלה, דרך אגב, והיום הצבא נותן את כל הדברים האלה.

ברשותך, אנחנו מדברים על שילוב חרדים גם בצבא, ואם נגעת בעתודות, ויש לכם את הנתונים האלה, אני אומר את זה מידיעה אישית. אני לוקח שני מסלולים של עתודות שחרדים משתלבים בהם, קח את מכון לב וקח מכללות להנדסה. יש מקרה של הצלחה ממכון לב, ובמכללות להנדסה נשר גדול. עוברים את המכינה בהצלחה גבוהה מעל המצופה, שבאים מישיבה שרק לימודי קודש, ועוברים בשנה הראשונה, שנה וחצי, הם בנשירה. מסתבר שמכון לב ידע לפתח את הליווי גם תוך כדי הלימודים, לאו דווקא במכינה. זה משאב שהצבא משקיע אותו הן מבחינת דחיית השירות. השאלה אם במכללות להנדסה יודעים לתת גם את הליווי הזה. אני אומר לך מידיעה אישית בשני המקרים, אחד הצלחה ואחד פשוט נטש באמצע כי הוא התמודד לבד. אין תוכנית ליווי, וחבל.

א', יש לנו מכון לב. יש לנו גם מכללת עזריאלי ויש לנו עוד מכללות. באמצעות עתידים אנחנו עושים איתם את הסיוע הזה. תיכף אני אגע בזה, אני אפרט על זה.

מבחינת בוגרי המסלול, אז שמתי פה ממש על קצה המזלג. קודם כול חשוב להבין, הם מהווים את שדירת הפיקוד. היום כשמסתכלים על סא"ל ומעלה, אל"מים, תא"לים, אחד מארבעה, אפילו אחד משלושה, בגופים, הם עתודאים, זאת אומרת הם עיקר הפיקוד הטכנולוגי בחיל האוויר, בחיל הים, 8200, בכל הגופים. אתם רואים פה את האנשים. בשורה התחתונה גם יש את היועץ המשפטי לממשלה, נגל, ראש המל"ל לשעבר. כולם עתודאים לשעבר.

שלא יפגעו לך אחרים.

בשביל זה אמרתי, זה על קצה המזלג, דוגמאות.

לשאלתך הקודמת, אנחנו מסתכלים לא רק על הפסיכומטרי ולא רק על הבגרויות. יש לנו מיקוד שאנחנו רוצים להעלות את האחוז של כל האוכלוסיות, גם בתחום של יוצאי אתיופיה, גם בדואים וגם עולים חדשים. למעשה השנה עשינו קפיצת מדרגה בעולים חדשים. אנחנו מאמינים שזה פוטנציאל שלא ממוצה. תרגמנו את כל החומר שלנו, כל החומר השיווקי של העתודה תרגמנו לאנגלית, ספרדית, רוסית, לכל השפות. אנחנו מפיצים את זה כדי למשוך עוד עולים שאחרת לא היו יודעים בכלל שיש אופציה כזאת. אין מודעות לדבר הזה. משקיעים הרבה מאמצים גם ביוצאי אתיופיה. אנחנו מאמינים שהשנה אנחנו נכפיל את הכמות של יוצאי אתיופיה בעתודה באמצעות נושאים משלבים, לא מבדלים. אנחנו כחלק מכל האוכלוסייה, אנחנו מאמינים שגם שם, באמצעות ליווי פרטני עם כל הגורמים הרלוונטיים.

בתחום הנשים, אני חושב שאנחנו לוקחים את הדבר הזה צעד אחד קדימה. השנה התחלנו שולחן עגול ביחד עם כל הגופים הרלוונטיים, המל"ג, שיתוף פעולה מאוד חזק עם משרד החינוך, משרד לשוויון חברתי. אנחנו מאמינים שזה פוטנציאל אדיר שהוא לא מספיק ממוצה. היום זה נע בין 18% ל-20% בעתודה. אנחנו רוצים להגיע לפחות ל-30% תוך שלוש שנים. אני מאמין שזה אפשרי. זה משהו שהוא מתחיל בשלבים הראשונים של משרד החינוך. גם איתם אנחנו מכניסים את זה בהיבט של המודעות והמסוגלות והיכולת ללמוד פיזיקה, ביולוגיה ומדעים. זה משהו שאנחנו מאוד מכניסים עכשיו בשלבים הראשונים, וגם כמו שציינת, כל הנושא הזה של האוכלוסיות, גם בתחום של המגזר הדתי, בתחום של העולות, בתחום של הפריפריה. אני מאמין שזה פוטנציאל שהוא לא ממוצה, שעוד לא גילינו אותו. אם אני משווה לאקדמיה בעולם האזרחי, אנחנו יכולים להגיע ולעשות הרבה הישגים בתחום הזה. זה משהו שאני אשמח גם לבוא לשנה הבאה לבוא ולעדכן, כי זה לדעתי משהו שהוא יצבור הרבה הישגים.

תחום אקדמיזציה. מה זה אקדמיזציה? חבר'ה גאונים, מחוננים, מתחילים ללמוד תואר ראשון בגיל 15-16, יש כבר כאלה, כמה בודדים שסיימו תואר ראשון בכיתה ו'-ז'. יש כמה כאלה גם, אז כל החבר'ה האלה כשהם מגיעים לצבא, הם רוצים להשתבץ במקצוע שהם צברו תואר ראשון, תואר שני. אנחנו פתחנו השנה מספר מסלולים. אנחנו מאמינים שאם אנחנו נכווין אותם לתוכניות מצוינות לתואר שני, אם אנחנו נכווין אותם להנדסת נתונים, אם נכווין אותם להנדסת חשמל, אז כל הדברים האלה, אנחנו בעצם מוסיפים להם עוד שנתיים. דוחים להם את הגיוס בשנתיים נוספות והם לומדים תואר שני וככה הם יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם. הם יגיעו ליחידות והם ימקסמו את הפוטנציאל שלהם.

אנחנו לא מדברים על זה, המשק והחברה הישראלית נתרמת בערך מוסף שאין לו אח ורע, מאלה שמסיימים את השירות, אחרי שירות קבע. הם מקבלים אותם עם ניסיון עשיר, עם ידע. הם נחטפים, לעומת מי שיוצא אחרי השירות הצבאי ועושה תואר אקדמי, אם זה בהנדסה. אחר כך חסר לו הניסיון.

נכון, הם צוברים פה ניסיון.

הם מועדפים על ידי המסגרות.

כן, הם צוברים ניסיון, הם צוברים תואר שני. היום אנחנו מעודדים תואר שני תוך כדי שירות החובה, אז אין ספק שזה משהו שהוא מאוד משתלם בראיה המשקית.

עוד דברים שאנחנו עושים, אנחנו מסתכלים גם על, כמו ששאלת בהתחלה, מכון לב.

רגע, אני רציתי לשאול שאלה שהיא כל הזמן מטרידה אותי, החיבור בין התיכון אליכם. מחונן, אתה מדבר על 15-16. איך בעצם אתה מגלה אותו לפני שהוא מגיע אליך או שאתה מגלה אותו רק כשהוא נהיה מלש"ב, רק כשהוא מגיע לצו ראשון?

קודם כול אנחנו מחוברים למשרד החינוך, לאגף המחוננים עם מנחם נדלר. אנחנו מחוברים אליו. דבר ראשון, כשהם מגיעים לצו ראשון כבר בכיתה י"א, הם בעצם מדווחים שהם למדו או שהם אפילו באמצע התואר.

אז רק כשהוא מגיע אליך לצו ראשון.

כבר מי"א אני יודע עליו, מצו ראשון. בשנה האחרונה התחלנו לקבל נתונים ממשרד החינוך, שמביאים לנו את האינדיקציה, אז אנחנו נוכל לגלות את זה קודם.

זה מדהים אותי הנקודה הזאת. במשך כל השנים עד היום לא ידעתם על תוכניות המחוננים. זה ממש רק מהשנה.

מהשנה האחרונה.

אני רוצה לומר לך, מדיונים שונים כאן, משרד החינוך לא בנוי לקלוט את כל המחוננים לא רק בפוטנציאל, בפועל, והמסגרות של המחוננים בהגרלה. אני מקבל פניות. הרי ילד מחונן שלא מקבל את המענה שלו, הוא באותה הגדרה של ילד עם צרכים מיוחדים, ואם הוא לא מטופל נכון, הוא יכול להגיע למחוזות שאנחנו לא - - - . זה פספוס כפול. תתאר לעצמך שאם משרד החינוך היה מסוגל ויכול ורוצה לעשות איזה מיון כלשהו, לזהות אותם, לתת להם מענה מיידי כחובה, היית מקבל מנעד רחב יותר.

כן, אז לכן אנחנו בקשרים מאוד צמודים איתם. רק לסבר את האוזן, לפני ארבע-חמש שנים זה היו מספרים של 40-50 בשנה. היום אנחנו מדברים על מעל 300 בשנה שכבר מתחילים את התואר לפני הצבא. חלקם גם מסיימים.

אז בעצם התוכנית של אותו מחונן, סליחה שאני תקועה על זה, פשוט אני כל כך הרבה שנים פה, מדברים על החיבור בין צה"ל לבתי הספר. אני גם עוסקת בזה בחינוך הטכנולוגי, אבל זה דיון אחר שיש לנו. בעצם ברגע שהוא הולך, המחונן, הוא מאותר כמלש"ב בצו ראשון. בתוכנית הצבאית שלו, היא מנצלת את הכישורים שלו.

אנחנו פונים אליו, מזמינים אותו ואת ההורים לכנס, מסבירים לו בדיוק מה האפשרויות, איך הוא ישתבץ במקצוע, אם הוא למד פיסיקה או כימיה או ביולוגיה או מדעי המחשב.

ואז עושים לו ממש מסלול.

כן.

משאב שחבל לפספס אותו.

כן, כן, זה משאב שהוא משאב אדיר והיחידות צמאות למשאב כוח האדם האיכותי הזה, אין ספק. דרך אגב, בתחום הזה אנחנו מתחברים להחלטת ממשלה 2292 להגדיל את היקף המהנדסים. זה משהו שהוא מאוד מתחבר לנו, כי דרך זה אנחנו נוכל גם להכשיר אותם ביחידות בצבא.

אנחנו מחוברים מאוד לאודיסאה ביחד עם משרד רוה"מ וקרן רש"י, מה שנקרא "אודיסאה מהנדסי העתיד". זה משהוא שאנחנו גם כן מסתכלים עליו. זה בהיבט של פריפריה. שאלת קודם על כל הנושא של פריפריה. היום בעתודה 35% מהעתודה זה אוכלוסיית עתידים, אוכלוסיית פריפריה. זה משהו שהוא מדהים, נתון שהוא הולך ועולה.

בשירות הציבורי הם מועדפים. יש להם העדפה בגיוס, לבוגרי עתידים.

לא ידעתי.

ממשיכים עם זה.

זה נכון.

מעולה. זה באמת משהו שאנחנו מחוברים אליו מאוד חזק גם בהיבט הסטודנטים, גם בהיבט הבוגרים.

עוד סוגיה שהייתי רוצה להעלות פה, ברשותכם, נושא התחבורה. אני אגע בזה ממש על קצה המזלג. היום אנחנו בעצם בוחרים את העתודאים, אנחנו כצה"ל, כמדינה, אבל בתחום של הוצאות הקיום שלהם אנחנו לא נותנים להם תחבורה ציבורית. הם מממנים, כל מי שגר בצפון, נוסע למרכז. מי שגר בדרום, נוסע למרכז. רוב האקדמיות, אם זה תל אביב או בעברית, הם פשוט מקבלים הנחת סטודנט רגילה וזה מאות שקלים שהם סופגים מכיסם. בראיית המקרו, בראייה המשקית זה כסף קטן, זה 3-4 מיליון.

תחדד את זה, אני רוצה להבין.

אני אומר, נושא התחבורה הציבורית, אנחנו שולחים אותם ללמוד שלוש-ארבע שנים.

יש לו כרטיס סטודנט, הוא מקבל הנחת סטודנט בלבד.

כן, אבל יום-יום אנחנו שולחים אותו הלוך-חזור, הלוך-חזור.

תגיד לי, הוא כמו שוחר?

זהו, זה בדיוק מה שאני אומר. הוא מבחינת הסטטוס, כן, אבל היום שוחרים מקבלים.

מה בעצם אותו עתודאי, הקשר שלו עם הצבא?

כשהוא מתקבל למסלול, הוא מקבל תעודת חוגר והוא נחשב דח"ש, בדחיית שירות, אבל יש לו חוגר.

יש לו חוגר, הוא עושה טירונות לפני כן.

יש לו חוגר, הוא עושה טירונות בין השנה הראשונה לשנייה, עושה גם קורס קצינים.

השינשינים שהם בדח"ש, הם כן קיבלו.

הם מקבלים, לכן אני אומר, יש פה איזשהו - - -

לקחנו אתגר, הבנו.

לא, כי את השינשינים והמכינות, אנחנו טיפלנו בזה.

כמה עתודאים יש ברצף?

1,000 בשנה.

זה בדיוק כמו המכינות ושנת שירות. זה אותם חבר'ה, כי גם מי שעושה שנת שירות מקבל דח"ש ובשנת השירות שלו הוא נוסע בתחבורה הציבורית בחינם.

אם נצליח להביא את זה, זו בשורה גדולה.

הנה מירב ואנוכי נגייס גם את חברת הכנסת לאה פדידה לנושא הזה. אני חושב שעתודאים במסגרת הזו של צה"ל - - -

כן, תן לנו לבדוק את זה.

מה זה לבדוק? להביא תוצאות. בצבא אין לבדוק. יש יעד, כובשים אותו.

אני מטפלת בשינשינים כבר תקופה ארוכה.

תודה רבה. עכשיו יש לנו ממש חצי שעה להתייחסויות.

אגב, אני חייבת רק להעיר לך משהו קטן, שיהיה לך הרבה יותר קל להציג, כי אני מניחה שגם פניתם לשר התחבורה או למי שצריך או לשר הביטחון. תרשום באדום להשוות את תנאי העתודאים לתנאי שנת השירות, כי זה שתי אוכלוסיות שמקבלות דח"ש. לדעתי זה לא דומה להסדרניקים. להם יש סידור אחר, אבל זה בול על השינשינים. אנחנו גם נפנה, אבל גם כשאתה פונה, אין סיבה, זה אותם.

מאה אחוז, תודה.

בבקשה.

ד"ר אהרון שחר, מנהל אגף החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך.

ההתייחסות שלנו היא להמשך י"ג-י"ד.

כן, יש דיון גם על החינוך הטכנולוגי, היום.

עדי שפירא, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך.

אני התבקשתי להתייחס יותר לעניין ההיבט הערכי של עבודה בקהילה בשיתוף פעולה של משרד החינוך והצבא. השאלה אם כרגע להתייחס או לעזוב את זה?

למה לא?

בגדול. אז קודם כול, בתוך בתי הספר כמובן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק גם עם משרד הביטחון וגם עם הצבא, עם הצוות של קצין חינוך ראשי על כל העניין של הכנה לצה"ל. אנחנו דווקא שמים את ההיבט הקרבי במוקד, דווקא מתוך העניין שיש הצפה מאוד גדולה בטכנולוגיה ואנחנו רוצים להכניס חזרה את המוטיבציה ואת הרצון לגיוס לשירות משמעותי בדגש על קרבי, אם זה מתאים לפרופיל הנער/הנערה. יש מגוון תוכניות בבתי הספר, אני לא אכנס כמובן לפרטים, אבל אנחנו עובדים על זה מאוד חזק. זה חלק ממכלול הדברים של גם גופים חיצוניים שנכנסים לבית ספר וגם עבודה בתוך בית הספר עצמו של הצוות החינוכי.

במסגרת השירות הצבאי אני חושבת שנכון להעלות כאן שתי סוגיות אבל ממש בקצרה, זה גם המורות החיילות וגם גרעיני הנח"ל. בעצם שני המסלולים האלה עושים עבודה מאוד משמעותית בקהילה. המורות החיילות, יש להן חמישה מסלולים. אנחנו מדברים על היקף פחות או יותר של 450 מורות חיילות כרגע בשטח שהן עושות מגוון תפקידים מאוד חשובים בדגש על פריפריה ופריפריה חברתית, שזה גם בפנימיות, גם קליטת עולים, גם יש את המסלול התורני, עבודה כמובן בקהילה עם קידום נוער וקהילה וכו'.

כשאמרת מורות חיילות, זה מורים/מורות או רק מורות?

מורות חיילות.

אז למה הגדנ"ע גם?

הגדנ"ע זה סיפור אחר.

דיברנו עליו קודם. דיברנו על הגדנ"ע, הצגנו.

וגרעיני הנח"ל שיש להם כמה שלבים בתהליך עצמו, שכמובן זה שנת שירות לפני, אבל יש שם את פרק המשימה שאורך כשנה, כשפרק המשימה הוא פרק שממש מהותו זה עבודה בתוך הקהילה, שוב, על דגש על פריפריה חברתית, שזה גם הכנה לצה"ל אבל גם כמובן העצמה אישית, עבודה בתוך קבוצות, מנהיגות נוער וכו', שזה נתינה מאוד משמעותית בתוך הקהילה, וכאן גם השיתוף בין משרד החינוך לבין הצבא הוא מאוד הדוק ועובד מאוד יפה. אנחנו מדברים על 36 גרעינים, 33 רשויות מקומיות וכו'.

תודה. יפה.

מילואימניקים, לא זנחנו אתכם.

שמי מייק, איש מילואים. האמת שאין דברים להתייחס למה שדובר כאן.

תתייחס למילואימניקים.

אני אתייחס למשהו אחד שחשוב לי להגיד והוא בעיקר נוגע לנו בצבא. אני חושב שיש היום הרבה הטבות ויש הרבה זכויות לאנשי מילואים, שזה מצוין. אני יכול להגיד כמישהו שמתעסק הרבה עם אנשי מילואים בעצמי, אני איש שלישות, המון אנשים לא מכירים מה הם זכאים, וכל התהליך הזה של מיצוי זכויות לדעתי לא קל להם.

המידע לא נגיש?

לא נגיש.

צה"ל לא מנגיש את המידע הזה?

יש את אתר המילואים. זה משהו יחסית חדש. היום רוב האנשים לא מכירים את הדברים האלה.

למה? אחד מהעובדים שלי מכיר מתי מגיע לו מענק.

זה העניין, זה לא רק המענק. יש פה הרבה דברים נוספים. דרך אגב, מדובר גם על אוכלוסיית המפקדים. יש הטבות גם למפקד מילואים פעיל ואנשים לא יודעים את הדברים האלה, ואני כקצין קישור מביא להם את הדברים האלה ככה, אבל זה לא נגיש, זה לא משהו שהם יודעים. לצורך העניין, למה לא שולחים להם SMS, אתה כמפקד זכאי - - - ?

החברות הטכנולוגיות כבר אימצו את זה. אתה הולך לבנק לאומי, אתה מקבל SMS, חוות דעתך על השירות.

אז בואו נתקדם גם בצבא בנושא הזה.

הרמת להנחתה.

אתה מדבר על המילואים או על המלש"ב?

אני מדבר על המילואימניקים.

היה אתמול את הדיון בחוץ וביטחון עם נקח"ל וגם שם יש יותר תלונות של המילואימניקים. חלק מזה זה באמת מחוסר מידע.

הם לא יודעים.

העלית את זה. נראה אולי התייחסות בהמשך.

רוצות להתייחס?

אני ורד, אני רמ"ד תכנון באכ"א מילואים. אני אומר שבאמת כתב המילואים מחזיק את כל המידע גם לחייל וגם למפקד וגם שם אנחנו לקראת איזושהי תוכנית של שיפור הדיגיטל וכל מה שאפשר להנגיש יותר במידע. אנחנו עובדים על זה. אנחנו מכירים את הפערים. כל המידע קיים. אנחנו רוצים להיות טובים יותר בהנגשה תמיד.

בר זונשיין מהתאחדות הסטודנטים.

אני דווקא מעדיף להתייחס למה"ט. זה בחלק הבא של הדיון או עכשיו?

הדיון הזה משולב משני נושאים, גם תרומתו של צה"ל, גם מערך המילואים.

בבקשה, אדוני.

שמי עודד מלניק, אני חבר בוועד המנהל של עמותת המילואים.

אני באופן אישי בן 65, סא"ל מיל' בחיל הים, בשירות פעיל. עד היום, חצי שנה הזאת עשיתי 15 יום.

רציתי בקצרה לדבר על שני נושאים, דווקא על מערך המילואים הצעיר. אחד, זה לברך על זה שאתמול עבר בקריאה ראשונה הנושא של מתן שתי נקודות זכות אקדמאיות למילואימניקים, והדבר השני זה הנושא שכבר הזכירו את השם הזה, את הנושא - - -

תתפלא לשמוע, היה דיון לא קל בוועדה, דבר שחשבנו שזה יהיה - - - . גם היו קולות שדעתם לא הייתה נוחה מזה שזה מחוקק.

תודה לכם.

כש-70 שנה לא עושים, אז זה בא בצורת חוק.

הדבר השני זה הנושא של הזכויות שהמל"ג אישר - - - זה עדיין מתעכב וזה כרגע - - -

דיברנו על זה בתחילת הדיון. אנחנו מאיצים בשר העבודה. זה התחיל בכלכלה שהפך להיות משרד העבודה. התחלפו השרים. צריך לחדש את התקנות. אני כבר בתזכורת הרביעית למשרד העבודה. כפי ששמעת את סגן שר הביטחון, לקח את זה לידיים והוא הבטיח שזה על סף גמר.

סומך עליך. תודה רבה.

אפשר לקבוע דיון ייעודי רק על הנושא הזה, בהמשך?

יהיה. כשהתקנות יגיעו אלי, תרצה או לא תרצה, יהיה, כי אני צריך לאשר אותם.

אני רוצה שיהיה דיון כדי שהם יגיעו אליך.

לא, הם יגיעו. אנחנו לא נבזבז דיון. אנחנו יושבים עליהם כדי לקבל אותם. אנחנו בישורת האחרונה.

תודה רבה.

אלי מאירי, מג"ד מילואים באוגדה 162. אני גם מגיע לפה כנציג עמותת המילואים, מנהל בית ספר במקצוע האזרחי שלי.

אני רוצה להתייחס לפעילות החינוך במילואים ולהגיד שאנחנו מרגישים שיש הרבה יותר השקעה בשנים האחרונות בכל תקציבי החינוך למילואים. אני רוצה להתייחס בהיבט הזה לשני דברים. הרבה יותר קשה להתמודד ולהתנהל עם חיילים. ככל שהם יותר צעירים, יותר קשה להביא אותם למילואים. זה דורש מהמפקדים יכולות, כישורים וזמן שלא נדרש מהם בעבר. כן, יש לי פרספקטיבה של 20 שנה במילואים, ואנחנו זקוקים ליותר הכשרה חינוכית דווקא לאוכלוסיית המפקדים בעניין הזה.

אני רוצה לציין שהמכשול המרכזי הוא לא תקציבי החינוך. דווקא תקציבי החינוך גדולים, אבל קשה מאוד, אתה לא יכול לנצל אותם, כי הם תקציבים של כסף ואין לי ימ"מ להביא את האנשים, אז זה נחמד מאוד שיש לי עשרות אלפי שקלים שאני כאילו לא מנצל, אבל אני פשוט לא יכול לנצל אותם. אני חושב שהתמהיל צריך להיות שונה וחייבים להתייחס לזה. אם אני לא יכול להביא את האנשים במילואים, אני גם לא יכול לתת להם תכני חינוך. אני חושב שצה"ל חייב לעשות בעניין הזה סדר. תודה רבה.

תודה. בבקשה, אורה, תציגי את עצמך.

פורום ציבורי לשוויון הזדמנויות בחינוך.

אני מתייחסת לעניין של הכשרות הנדסאים שמשום מה לא מצאה לנכון, לא הממשלה ולא הרשות, ואולי הצבא יכול לעזור בלתת להם הכרה בלימודים שלהם לקראת המשך לימודים אקדמיים, זאת אומרת, מי שגומר הנדסאי, הוא בעצם צריך להתחיל מחדש אם הוא רוצה להיות מהנדס, להתחיל מחדש ארבע שנים.

זה נקרא קרדיטציה של התואר ההנדסאי, אבל זה עניין של המל"ג יותר מאשר צה"ל.

אני חושבת שהצבא הוא גורם שיכול באמת לסייע ולדחוף את הדבר הזה אם הוא חושב, א', שיש לו דרישה. אמנם אמרת שיש לך המון אנשים שפונים עכשיו ללימודים, אבל צריך להתחשב בעניין הזה, מי הולך ללמוד הנדסאי. הדרישה הזאת, אולי יש לך, אבל היא דווקא מהמעמדות היותר מבוססים במדינה ולא כל כך מהמעמדות החלשים. אלה פונים להנדסאים כי הם מקבלים אותם, אז אני הייתי רוצה שהצבא יאמץ לעצמו כצבא העם דרישה להכיר בקרדיטציה כמו שאמרת, לעניין הזה. זה אחד.

אני גם שואלת אותך שאלה.

אותך, זה תא"ל צביקה.

שמעתי אותך מדבר על הקשר עם משרד החינוך וזה מבורך. האם אתה יכול להשפיע גם על משרד החינוך, למשל בהעמקת לימודי ערכים שאתה רואה שהם חסרים לנו באמת. כצבא אתה רואה שהם חסרים לנו, אבל הם חסרים לנו בכלל, ולהיות גורם שמביא יותר כסף למערכת החינוך בנושא הכשרה של העצמה אישית.

תודה, אורה. בהמשך ניתן לכם.

בבקשה, חברת הכנסת.

אני רוצה להגיד כמה מילים ואז להוסיף שאלה, שלא מעט מגיעים אלי פניות ללשכה.

אני באמת רוצה בצבא הזדמנות אמיתית לילדים שאולי לא הצליחו. כשהם מגיעים לצבא, באמת זה כור היתוך של החברה הישראלית ואני מאוד מאמינה בערכים והזדמנות גם לחנך ולעשות את החיבור בין החברה האזרחית לבין הצבא, אבל כולנו, אחרי שמשרתים, מילואים יש באמצע, המון חיילים שמשתחררים, חיילים שגייסו אותם מסיבות כאלה ואחרות לא לקרבי, כבודו, ונורא רצו להיות בקרבי וניהלו עם הצבא מאבק מאוד ארוך כדי להיות בקרבי, בסופו של דבר כשהם משתחררים, חסר להם שבוע ימים כדי לקבל את המענק שמקבלים ללימודים, כבודו, והשבוע ימים לא לתת לילד, סליחה, אני רגילה להגיד ילד כי יש לי גם חייל, לא לתת לחייל ששנה רב עם הצבא כדי לשרת בקרבי, ושירת שנה וחצי בקרבי ואז יש איזשהו הפרש של שבוע, לא לתת לו מענק, הצבא חייב לדעת שאין שחור-לבן.

אין לכם ועדות. אני עזרתי לאותם חיילים, כתבתי לוועדות, הלכתי. אטום לחלוטין. אם אנחנו רוצים לעודד את בני הנוער שלנו לערכים, ובעיניי זה ערך לשרת בקרבי. גם ש"ג הוא ערך, אבל גם מי שרוצה לשרת בקרבי זה ערך, ואנחנו נתקלים באטימות מוחלטת, כבודו. אין איזושהי ועדה והילדים האלה יוצאים אחרי שירות שלוש שנים, שנאבקו בצה"ל כדי לשרת בקרבי. אחרי שנה וחצי בקרבי שחסר להם בין חמישה ימים, היה אחד. ראיתי את המכתבים שהוא קיבל צה"ל. אחד, היה חסר לו שישה ימים, אחד ארבעה ימים, והם לא מקבלים את מענק הלימודים. הייתכן הדבר איך פותרים את זה, כבודו?

שמענו. פרופ' אלי פולק, ולאחר מכן התייחסות.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר אותם סגן השר לגבי זכויות בני/בנות זוג של אנשי מילואים. אני אשתמש במילים בנות זוג משום שזה רוב המקרים, אבל ברור שהכוונה גם לבני וגם לבנות זוג.

הנושא הזה התחיל בבקשה של הממשלה מטעם המל"ג לבוא ולהתחשב במצב המיוחד של מי שנקרא לשירות מילואים בצו 8 או בצו 9 ולהקל עליהם משום שקשה להכין דברים מראש, וגם באותה בקשה הייתה בקשה להתייחס לבני/בנות זוג.

היה דיון גם בוועדה. זה במיוחד אחרי "צוק איתן", אז בנות הזוג שהן סטודנטיות - - -

כן, כן, הכוונה היא כמובן לסטודנטים. אנחנו מדברים על מל"ג.

אני רוצה לומר כמה דברים, אבל קודם כול רוצה להודות לשר החינוך שתמך במהלך הזה לכל אורכו וכתוצאה מכך אנחנו יכולים היום בסך הכול לברך על המוגמר.

ברור שאנשי מילואים שיוצאים לצו 8, צו 9 צריכים התייחסות מיוחדת. הם לא יכולים לתכנן את מהלכיהם מראש ולכן אנחנו נותנים להם יום אחד נוסף של חופש. זה לא חופש. חובה להתייצב למילואים. נותנים להם עוד כמה זכויות לגבי מועדים כדי שהם יוכלו באמת להסתדר ולהתארגן, והדברים האלה הם פשוטים. החידוש הגדול יותר הוא לגבי בני/בנות זוג, ואנחנו ראינו לנכון לא להחיל את זה אך ורק על צו מילואים וצו 8, צו 9, אלא גם בשירות רגיל, כי לנגד עינינו ראינו חברה שבה ברוך השם הסבים והסבתות הם היום הרבה יותר צעירים מכפי שהם היו בעבר.

הם רק נראים יותר צעירים. הם מתחתנים יותר מאוחר, אל תספר לי סיפורים.

אני פה ביחד איתך באותו מקום, אז אני מרשה לעצמי לומר שאנחנו - - -

תן לנו לחלק מחמאות גם לעצמנו. הם נראים יותר צעירים.

ואז הם עדיין עובדים. אם הם עובדים, הם לא יכולים לעזור, אז אי אפשר לבקש מבת הזוג שהיא סטודנטית או בן הזוג שהוא אימא/אבא, לבוא וגם לטפל בילדים, כי ההורים לא יכולים לבוא ולעזור. זה לא הולך ככה, וגם כשמדובר בפנסיונרים, ברוך השם היום אנשים עסוקים מאוד ולכן צריך להכיר בכך שמשפחה שבה אחד מבני הזוג הולך למילואים והחלק השני הוא סטודנט/סטודנטית, צריך להתחשב בהם, וזה היה העיקרון המנחה, והחשיבה הייתה מה הן השעות הקשות. שעות הבוקר ושעות אחרי הצהריים המאוחרות הן השעות שבהן צריך להביא ילדים לגן או לבית הספר או צריך לקחת אותם מהם, ולכן אלה השעות שבהן צריך לפטור אותם מהצורך לבוא ולהופיע בשיעורים. הפטור הוא לא גורף. מעבדות, אין ברירה, צריך להשתתף במעבדות, אז על זה אין פטור, אבל אם מדובר על שיעור פרונטלי, החובה להופיע לא קיימת. הנגזר מזה, אם אחד מבני הזוג משרת 30 יום וכתוצאה מכך כמעט הלך חצי סמסטר, הרי שבת/בן הזוג גם יכול לבקש דחייה במועד של המבחן אם זה מסתדר, ולכן נתנו שורה של הקלות. הן כולן נמצאות במסמך ולא צריך להרחיב את הדיבור.

אני חושב שצריך לברך על המוגמר ולהודות לאנשי המילואים ובני משפחותיהם עבור ההקרבה, כי ההקרבה היא לא רק למי שמשרת במילואים, גם למי שנשאר בבית.

אם יורשה לי לומר הערה אחת לגבי הגברת אורה חכם. עד כמה שאני מבין, הנדסאים מקבלים 30 נקודות זכות עבור הלימודים שלהם כהנדסאים כשהם רוצים להיכנס ללימודים ברמה של מוסד אקדמי.

כמה נקודות זה התואר?

נקודה לתואר זה סדר גודל של 120, אז כך שזה לא זניח.

כל המוסדות להשכלה גבוהה נותנים?

כן, כן. הדבר הזה קיים הרבה לפנינו. אני נמצא שם פחות משנתיים. זה הרבה לפני.

אני לא בטוח. אשמח לשמוע.

עמרי גולן מהשלכה המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה.

יש החלטת מל"ג שמדברת על הכרה ב-30 נקודות זכות. צריך לקבל את אישור המל"ג לפרוצדורה הזאת.

אתה יודע לומר לי אם כל האוניברסיטאות והמכללות מכירות בתואר הנדסאי?

צריך לקבל את אישור המל"ג. אוניברסיטה, מוסד שרוצה לתת את ההכרה הזאת צריך לקבל אישור של המועצה להשכלה גבוהה.

אתה לא עונה לי על השאלה. אני לא מזלזל במה שאמרת. יכול להיות שיש החלטה של המל"ג. אני יודע לומר לך שהמוסדות להשכלה גבוהה לא נותנים קרדיט לתואר הנדסאי. לא רוצה לומר שכולם, כי זה על פה בדיונים כצורך. גם ממך אני לא שומע תשובה חד משמעית. זו הביקורת הסמויה שהייתה לי גם בקטע של נקודות הזכות. אנחנו לא אוהבים לחוקק. ועדת חינוך היא הכי פחות מחוקקת כשקשור בחינוך וכשקשור בהשכלה גבוהה. יש את החופש האקדמי, יש עצמאות פדגוגית.

זה עניין אקדמי טהור.

חברי הכנסת ביוזמות חקיקה שקשורות לחינוך ולאקדמיה, הם לא ממהרים לחוקק, אבל כשאין ברירה ורואים שזה לא הולך, זה בסוף יבוא.

לתת קרדיט ללימודים שהם לא אקדמיים ולהכיר בהם כלימודים אקדמיים זה עניין טהור אקדמי וזו החלטה - - -

תבחנו את זה, תקבעו כללים.

יש כללים. יש החלטה בעניין הזה.

אם יורשה לי לומר, אני חושב שהרוח בתוך המל"ג, הנושא הזה הועלה במסגרות שונות. הרוח בתוך המל"ג היא רוח חיובית. היא אומרת לבוא לקראת. אתה לא יכול להכריח מוסד לבוא ולעשות את זה, אבל בגדול יש לדבר הזה פתרון, פתרון גם לאנשים בתוך הצבא, גם לאנשים שהם מחוץ לצבא והרוח היא חיובית.

רוח חיובית, אבל זה לא משמח.

מצד שני נזכור דבר אחד, הנדסאי זה לא מהנדס.

ברור.

מהנדס הוא אדם שיש עליו אחריות שהיא דיני נפשות.

פרופ' אלי פולק, גם 30 נקודות זכות, יהיה מי שיאמר שזה מעט, יהיה מי שיאמר שזה הרבה. סביר.

זה סביר.

אני מכיר את העמדה הנחרצת שלכם שאתם לא כופים על מוסדות להשכלה גבוהה. נכון לרגע זה, אני לא רוצה לומר לך אם אני יודע שיש מוסד אחד שכן מכיר או לא מכיר. יכול להיות שיש החלטת מל"ג, אבל הכרה בפועל, זה לא קורה.

אם יורשה לי להוסיף על זה, הנושא הזה, גברת חכם, הוא מאוד חשוב לליבנו. שבוע הבא בדיוק בנקודה הזאת אנחנו אוספים את ועד ראשי האוניברסיטאות ואנחנו מציגים להם את נושא הקרדיטציה בשביל לקבל את הצד הזה שאתה מדבר עליו.

מאה אחוז.

אנחנו סיימנו את הסבב ואנחנו לקראת סיכום הדיון. יש התייחסויות למה שנאמר מסביב?

הייתה בקשה להתייחס לסוגיה של הקשר שלנו עם משרד החינוך. א', כמו שאמרתי בראשית הדברים, הקשר שלנו עם משרד החינוך הוא מאוד טוב.

שניים, אני אומר שוב, גם אמרתי בראשית הדברים, אנחנו רק יכולים להודות גם להורים וגם למחנכים ולתנועות הנוער שמביאים את הילדים אלינו בגיל 18 כשהם כבר מחונכים. אנחנו מתאימים את החינוך לדרישות של צה"ל, לדרישות של החיילים או מה אנחנו דורשים מהחיילים בסופו של דבר, אבל אנחנו לא מקבלים אותם לחלל ריק ויש קשב גדול לבקשת שלנו ממשרד החינוך. רק השנה פעלנו, לדוגמא, שילבנו את המכללה לפיקוד טקטי בהרצאות בבתי הספר לטובת הגברת המוכנות לשירות קרבי. בשנה הקרובה אנחנו עושים פעולה שמשלבת את חניכי פו"מ, המכללה לפיקוד ומטה לשיח עם המורים והמחנכים. אני יכול להגיד לך שאשתי היא מחנכת בתיכון ברחובות והיא עוסקת המון בחינוך הערכי. אני רק יכול להוריד את הכובע בפני המחנכים ולהצטרף אליהם. אנחנו עוד שלב בדרך. אנחנו לא חיים בתוך עצמנו, ולכן אני רק יכול להודות למשרד החינוך. בנקודות שבהן יש לנו שיח איתם, יש שיח טוב. הוא שיח פורה. אני בוודאי לא אשפיע על חלוקת התקציבים בתוך משרד החינוך. זה לא תפקידי.

ברור. עוד התייחסויות לפני שאני מסכם?

רק במילה בהמשך לנושא של ההכרה בלימודים. זה לא משהו שאנחנו עוסקים בו. אנחנו הולכים לברר את זה. התוכנית נקראת "ממדים ללימודים". אני לא מכיר את הקריטריונים שלה, אבל אנחנו נבדוק את זה ונחזיר תשובה.

אני גם הייתי שבוע שעבר ב"עדים במדים". זה עלה פה גם בדיון. אני רוצה לציין, א', מבחינתי בתור חוויה אישית, להיות לפני שבוע, היום, יום שלישי שעבר במיידנק, היום פה, כבוד גדול. תודה רבה.

תודה רבה.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המובילים את היום הזה בכנסת. היום הוא עוד יום ארוך, רווי אירועים ודיונים.

הוועדה מוקירה ומכירה את מערך המילואים.

הוועדה שמעה סקירה מפורטת על הפעולה החינוכית הערכית בצה"ל הן לחיילים והן למפקדים.

הוועדה שמחה לשמוע על הממשקים הרבים שיש לצה"ל עם מערכת החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה.

הוועדה קוראת בפעם המי יודע כמה למל"ג לקבוע כללים ומתן קרדיטציה להנדסאים.

הוועדה מכירה בתרומתו של צה"ל על השמירה של הצבא כצבא העם הלכה למעשה. מעבר למילים גבוהות והצהרות כפי שאנחנו שומעים הרבה פעמים מאנשים שלא תורמים לכך שהוא יישאר צבא העם, פוגעים בו פעם אחר פעם, הוועדה מכירה בתרומתו של צה"ל.

לפני שאומר את הסעיף האחרון, מה לעשות, מדינת ישראל היא מדינה שנמצאת לא במקום טוב בפערים בחינוך. בסקלה של הפערים בחינוך, קבוצה אחת קטנה נמצאת למעלה, קבוצה אחת קטנה שהולכת וגדלה, שכמעט לא מדידה, למטה, וכל החברה הישראלית לא נמצאת באמצע או בשלושת רבעי, לאורך כל הסקלה פרוסה. הפערים בחינוך, יש להם מספר פקטורים, מספר סיבות. זה לאו דווקא פריפריאלי, לאו דווקא מעמדי או עדתי. זה תלוי בהרבה גורמים, של רשויות חזקות, רשויות חלשות, מודעות, השכלת הורים ועוד הרבה פרמטרים, והוועדה מכירה בתרומתו של צה"ל בצמצום הפערים בחינוך, צמצום הפערים בחברה.

תודה רבה, הישיבה נעולה. תודה באמת לכל מי שתרם לדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:27.