פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 655
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ח (25 ביוני 2018), שעה 10:30

הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
חנין זועבי
מרדכי יוגב
יוסי יונה
יעקב מרגי
נורית קורן

אורן חזן

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

אלירן ביתן - מרכז בכיר השכלה ותעסוקה ברשות צעירים, המשרד לשוויון חברתי

רם זהר זונשיין - מנהל קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

זהבה אלהרר - מנהלת תכניות התנדבות צעירים, החברה למתנ"סים

ארנית דקל - מנהלת היחידה להתנדבות, החברה למתנ"סים

עמרי גולן - הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

יוסי סבג - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

אלון שוורצר - ראש אגף מדיניות, אם תרצו

עמי שליט - המזכיר האקדמי של מדרשת פיינברג, מכון וייצמן למדע

דבורה מרגוליס - ור"ה

רעות אופיר - מתאמת פעילות ור"מ, ועד ראשי המכללות

רם שפע - יו"ר התאחדות הסטודנטים

נופר ברוך - פעילה חברתית, הארגונים החברתיים בכנסת

עודד פריד - ראש פורום המדיניות הציבורית האגודה למען הלהט"ב

אליהו יצחק - מוזמן/ת

מירב ישראלי

אתי דנן

שרון רפאלי


הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 25 ביוני 2018, י"ב בתמוז התשע"ח. אנחנו נעסוק בהצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018. זאת הצעת חוק שלי ושל עוד הרבה חברי כנסת. אנחנו נמשיך בדיון שהוא הכנה לקריאה שנייה ושלישית. קיימנו כאן דיון לפני שבועיים.

תהיה הצבעה?

נראה לי שכן. בואי נראה. אבל אם את רוצה להישאר לכל הדיון תישארי. אם את רוצה לבוא אחר כך להצביע נעדכן אתכם.

אני רוצה להסביר למי שלא היה בדיון הקודם. הצעת החוק שלי דיברה על עידוד מעורבות חברתית של סטודנטים. הצעת החוק היא מ-2015, וחתומים עליה חברי כנסת מכל המפלגות בכנסת. היא הגיעה ונעצרה לכמעט שלוש שנים מתוך אחריות של המוסדות, של המל"ג, של ור"ה וור"מ לעשות פעילות חברתית למען הסטודנטים ולמען אנשי המילואים. הגיע דוח מיוחד של התאחדות הסטודנטים, והוא חשף בפנינו שברוב המוסדות האקדמיים במדינה אין בכלל תשתית לפעילות חברתית של סטודנטים. יש גם התייחסות במקום מסוים לאיש מילואים ובמקום אחר לא. באופן אישי אתמול הייתי במכללת אשקלון. מכללה נהדרת, סטודנטים וסטודנטיות מקסימים שהיו בעין הביקורת הציבורית בגלל האירוע שהיה עם דיקן הסטודנטים וההתבטאויות הדוחות, בעיניי, נגד הקהילה הגאה. זה ביקור שתואם כבר לפני שבועיים-שלושה ויצא ככה שזה נכנס לאירוע של הקהילה ששם אני תמיד שמחה להיות לתמוך בהם.

באופן ספונטני ישבתי עם מי שאחראית בקמפוס על מעורבות חברתית לבוא, וישבתי איתה לשיחה של 7 דקות. מתוך 6,000 סטודנטים במוסד – יהודים, ערבים – 200 סטודנטים מתנדבים בקורסים של המוסד. יש פר"ח, יש אימפקט, יש איס"ף – יש מלגות. שאלתי אותה, מה נותן הקמפוס עצמו בקורסים משלבי עשייה למעורבות? 200 – הגזמתי. היא אמרה לי שיש בין 10 ל -20 בארבעה קורסים. 6,000 סטודנטים. תחשבו מה דבר כזה היה עושה לאשקלון, לעמותות שפועלות בעיר אשקלון, לעיר אשקלון. מה זה היה עושה אם סטודנטים היו מעורבים? אני כבר לא מדברת על חופש פוליטי שהיה בלגן בשבוע שעבר באותה מכללה; אני לא מדברת על זה שסטודנטים במדינת ישראל, לא רואים אותם במאבקים החברתיים כי בקמפוס העניין כבר יורד מסדר היום. ראיתי את זה, וזה עוד יותר חיזק לי את ההרגשה למה אנחנו חייבים לקדם את החוק הזה היום.

אנחנו נתנו למל"ג וגם לור"ה לשלוח לנו תגובות. המל"ג עשו עבודה רצינית. אנחנו רוצים להתחיל בהקראה, וכמו שעשיתי בדיון הקודם בצורה הוגנת ושוויונית אחרי כל סעיף יהיו תגובות שלכם לעניין.

מרב, תרשי לי.

בבקשה, אדוני.

כקאטו הזקן אני רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בעבר, ואני רוצה לחזור ולומר אותם כבר בתחילת הדיון. אני חושב שהדרישה הזאת למתן נקודות זכות לסטודנטים בעד פעילות קהילתית חברתית הוא בהחלט חשוב. אני תומך בו בכל ליבי, כפי שאת יודעת. מאוד.

מאוד. שנינו בוגרי קרן איס"ף למען הגילוי הנאות.

אנחנו שנינו בוגרי קרן איס"ף ופעילות של סטודנטים ופעילות קהילתית חברתית היא פעילות ראויה וחשובה, והיא תהליך של סוציאליזציה שאיש או אשת אקדמיה יודעים שמצפים מהם לשרת גם את הקהילה שבתוכה הם חיים. על כך אנחנו לא חלוקים. ברור שיש כל מיני בעיות בחוק איך עושים את זה, ומי קובע מהי תוכנית ראויה ומה לא, וחלק מהשאלות יישארו פתוחות. אבל, שוב, במלוא התמיכה לעצם הרעיון.

אתה תומך בקונספט.

אני תומך בקונספט בכל ליבי. אבל כפי שאמרתי ואני חוזר ואומר, התנגדתי ואני מתנגד להעביר את זה בחקיקה משום שאני חושש שיש בכך פגיעה בחופש האקדמי וגם הרבה פעמים כשאנחנו עושים משהו שהוא על-פניו טוב – ולא רק על פניו, אלא באמת טוב – הרי שזה, חס וחלילה, יכול להיות כדור שלג שמתגלגל, והנה, התחלנו בחקיקה כזאת שאנחנו מתערבים בחייה של האקדמיה ובסוברניות שלה, ומי יודע לאן זה יוביל מחר או מחרתיים. מכאן נובעת ההתנגדות שלי. לכן גם כאשר אמנע בהצבעת החוק הזאת – וזאת גם תהיה עמדתי – הרי שהיא לא קשורה לחלוטין לתוכן של החוק כמו בהתנגדות העקרונית לחקיקה בסוגיות מסוג זה. תודה.

תודה, אדוני. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

אנחנו שוחחנו גם לפני כן על כך ואמרתי שבעיקרון אנחנו תומכים בעידוד מעורבות חברתית של הסטודנטים. יחד עם זאת צריך להישמר מרחב שיקול דעת רחב למוסדות, זאת אומרת לקבוע את העיקרון הכללי ולהשאיר את הפרטים לכל מוסד ומוסד לקבוע גם מתוך רצון לתת אוטונומיה למוסדות להשכלה הגבוהה ושלא תהיה התערבות יתר על המידה בסוגיות הללו. אני מבין שהמוסדות באופן עקרוני בעד, אז, לדעתי, מרב, צריך לתת יותר זמן לדיאלוג עם המוסדות כדי שיהיה אפשר להגיע לנוסח שיהיה מקובל גם על המוסדות הללו - -

היו שלוש שנים של דיאלוג.

- - ולא לכפות את הנושא הזה. לכן כן לעיקרון אבל פחות כהכתבה אלא תוצר של - - - אנחנו גם לא ממהרים לאף מקום מהבחינה הזאת.

נושא המילואים נכנס להצעת החוק אחרי שהיא הייתה בטרומית או בראשונה.

זה מוזג לפני הראשונה.

חברי הוועדה מהרשימה המשותפת ואלה שהצטרפו - -

מי שחתומה זאת רק עאידה. היא חתמה על המעורבות החברתית. רק על החוק שלי.

רק עאידה חתמה? אבל אם ממזגים את שתי ההצעות - -

ההצעה המקורית אצלי. היה עבדאללה אבו מערוף שכבר לא כאן. אני רואה שנשארה רק עאידה.

זאת רק עאידה?

כן. זה החוק שלי והוא דיבר על מעורבות חברתית של סטודנטים.

בחוק שלך לא הופיע נושא המילואים.

אבל זה מוזג.

אבל היא אומרת שרק עאידה מהרשימה המשותפת.

כן, נכון.

מטעמי הגינות אני אומר שצריך להסב את תשומת לבה כי אני מניח שהיא תרצה למשוך את ההצעה.

אפשר למשוך רק לפני שהוועדה מאשרת לקריאה שנייה ושלישית.

תהיה הצבעה היום?

כן.

אז אני אודיע לה.

מהלך מאוד בעייתי וזה שיקול שלא מתקשר למעורבות חברתית.

אין בעיה.

לגופו של עניין אני חושב שהכנסת המילואים להצעה הזאת היא מהלך מאוד בעייתי, ופשוט זה שיקול שבכלל לא מתקשר עם כל הנושא הזה של מעורבות חברתית.

אבל זה כבר מוזג.

זה שזה מוזג זה עדיין לא אומר שאני לא יכול להביע דעה. אני מקווה שלא מאוחר להוציא את זה כי אם דיברתי על אוטונומיה מסוימת למוסדות להשכלה גבוהה הנושא של המילואים הוא אחת הדוגמות שדווקא פוגע בהצעת החוק הזאת ומחריף את הפגיעה בצורך לאפשר התנהלות פנימית של המוסדות הללו.

תודה רבה. חנין, את רוצה לדבר עכשיו?

לא, אני מסכימה עם מה שאמר חבר הכנסת ג'בארין.

גברתי היועצת המשפטית, נתחיל בהקראה.

בישיבה הקודמת הוכנסו מספר תיקונים וגם נשארו מספר שאלות פתוחות. אנחנו נתחיל בסעיף 1 – הגדרות. נכנסה הגדרה חדשה של חוק זכויות הסטודנט בגלל ההגדרות של ארגוני הסטודנטים.

חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח–2018
הגדרות
1.
בחוק זה –



"חוק זכויות הסטודנט" – חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007;




"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏;



"מוסד להשכלה גבוהה" – ההגדרה תוקנה כך שכרגע זה חל על כל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה, ופה נשארה שאלה האם להרחיב את ההגדרה של המוסדות שהחוק חל עליהם גם למוסדות על-תיכוניים נוספים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה. הם היו אמורים להיות מזומנים להיום לדיון.

זימנו אותם והם לא הגיעו.

רם שפע, בבקשה.

אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים. בזה הרגע יצאתי מדיון אחר עם נציגי ההשכלה הטכנולוגית שפשוט לא הכירו את הזימון לדיון. הם מאוד תומכים, אבל לא יכלו להיות פה אז אני אומר את דעתם.

אני לא יודעת להגיד כי בלי שנשמע את עמדתם - -

גם בפעם שעברה היה על זה דיון. הם לא מגיעים. אנחנו לא יכולים כל פעם לעכב את כל הדיון בגלל זה. צריך לקבל החלטה.

אני לא אומרת לעכב. אני אומרת שאם מחליטים לכלול אותם זאת בעיה לכלול אותם אם אנחנו לא שומעים את עמדתם ולא יודעים אם זה מתאים למוסדות או לא מתאים למוסדות. זאת הבעיה.

מה העמדה של המל"ג?

המוסדות העל-תיכוניים הם לא תחת אחריותנו, כמובן. אנחנו לא יכולים להביע עמדה לגבי מוסדות שהם לא אקדמיים.

אני אמרתי שהם לא צריכים להיות פה. גם לא שמענו את דעתם.

נכניס אותם.

אני לא רוצה להכניס אותם אם כבר שני דיונים הם לא מגיעים לפה.

אבל בשביל הסטודנטים, לא בשבילם. כדי שסטודנט מילואימניק - -

הם לא מביעים את העמדה שלהם.

אבל אם כבר, מירב, אני הולך עם רוח החוק. אם מחוקקים אז בואו ניתן להנדסאי שהולך למילואים את אותו דבר.

כן, אני מבינה. זה כל ההנדסאים? כל המכללות להנדסה?

כן. אנחנו צריכים לדעת.

הזמינו אותם לדיון, לא?

מי נמצא כאן עכשיו? יוכי פה?

מי שנמצאת פה זאת תאיר שהיא מנהלת של - - -

אתה יכול להתקשר אליה ולהגיד לה שתבוא?

אני אנסה.

אבל אין שום סיבה שהם יתנגדו להטבה הזאת.

יש סיבה.

מה?

זה מטיל עליהם כל מיני דברים שאני לא יודעת איך זה משתלב בתכנית הלימודים שלהם. אני לא יודעת אם נכון להגיד נקודות זכות שם.

זה כל המוסדות להנדסה שכפופים ליוכי?

מבחני מע"צ.

אני לא נתקעת על זה שוב. אנחנו נקבל החלטה בדיון. די, כבר פעם שעברה בזבזתי על זה חצי שעה.

בעוד חצי שנה יהיה תיקון של הצעת חוק שמכילה אותם.

זאת חקיקה, ואני לא יודעת אם נקודות הזכות שם זה כמו באקדמיה. אני לא יודעת אם זה מתאים. צריך לבדוק. זה משהו שבלי לקבל עמדה אי אפשר להחיל עליהם בקריאה שנייה ושלישית.

בואי נשאיר את זה ונתקדם.

לדעתי, ההגדרה של "מועצה להשכלה גבוהה" מתייתרת. לא ראיתי בחוק שהמועצה מוזכרת.

זה עניין של ניסוח.

אז אני מעיר לנוסח.

נמשיך את ההקראה.

ההגדרות שנשארו זה "מועצה להשכלה גבוהה" – אנחנו נבדוק אם אנחנו זקוקים לזה.


"נקודות זכות" – נקודות זכות לקראת תואר אקדמי;


"סטודנט" – תושב ישראל או אזרח ישראלי הלומד תכנית לימודים מלאה לקראת קבלת תואר אקדמי ראשון במוסד להשכלה גבוהה;


"שירות מילואים" – שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008‏ של 14 ימים לפחות במהלך שנת לימודים;



בעניין המילואים היינו צריכים לקבל עוד את העמדה של ור"ה.

מה זה "לפחות"?

כן, למה אם מוסד רוצה פחות?

פחות זה בסדר. הוא יכול לקבל יותר מ-14 יום? אם כתוב "לפחות" זה אומר - -

מינימום 14 ימים.

אם מוסד רוצה לתת על 10 ימים?

זה בדיוק המטרה של החוק.

המטרה היא שיהיה מינימום, שהוא לא ייתן על יום אחד שתי נקודות זכות. זה לא הגיוני.

ור"ה? אין תגובה? אני רוצה לשמוע את דבורה מרגוליס מור"ה.

אני אשמח אם נציג מכון ויצמן גם יעיר פה כמה דברים יותר עקרוניים, אבל אנחנו חוזרים על העמדה שהצענו במתווה שהוסכם עם השר על 18 ימים בשנה. כל מוסד יקבע את רצף ימי המילואים שיזכה באותן שתי נקודות זכות.

אוקיי. אז לא הגעתם להסכמות עם השר כי העמדה של השר היא 14.

אפשר לומר משהו?

לא כללי. רק לעניין המילואים.

אני חוזרת להגדרה של סטודנט תושב ישראל – האם זה כולל תושב ארעי א5, למשל, שהם בדרך כלל תושבים עם פנים לקבלת אזרחות.

אם זה תושב ישראל זה לא כל סוג של תושב? לא הפנינו פה להגדרה בחוק מסוים.

לא. אבל אם אולי אפשר להסביר בדברי ההסבר.

דברי הסבר כבר אין בשלב הזה. זה כבר קריאה שנייה ושלישית.

למה צריך להכניס גם תושבים ארעיים?

אבל תושבי קבע. תושבי קבע נכנסים?

תושב ישראל או אזרח ישראלי.

- - - מה המשמעות של תושב ישראל.

תושב או תושב קבע? יש קבוצה של אנשים שאם הם א5 הם בתהליך לקבלת אזרחות.

אז שיקבלו תושבות.

אין מניעה שהמוסד ייתן להם. אם המוסד רוצה לתת הוא יכול לתת.

אף אחד לא יילך לבדוק כמה זמן הוא תושב כאן, אבל המטרה היא לתת לתושבים ולאזרחים.

אני מהאגודה למען הלהט"ב.

אבל התהליך הזה לוקח שנים. אם במהלך שבע השנים של תושב ארעי אני עושה תואר אקדמי - -

אפשר להוריד את זה ולהגיד שסטודנט הוא מי שלומד.

אבל אם יש מישהו שהוא סטודנט אמריקני בבינתחומי?

אם הוא מתנדב בעמותה לחלק אוכל לנזקקים – למה לא לתת לו?

דווקא אלה מתנדבים המון. בבינתחומי כל אלה שבאו לתוכניות מתנדבים הרבה מאוד.

אם הוא חלק מתוכנית הלימודים אין סיבה שלא.

אז בואי נרשום, סטודנט שלומד, כמו שציונה הציעה.

זה ברור. אבל הם רוצים לתת זכות.

אפשר לכתוב: "מי שלומד"?

כן. "מי שלומד".

תודה.

אני מ"אם תרצו". בקשר להגדרה של ימי מילואים, לדעתי, צריך לקבוע מקסימום ולאו דווקא מינימום. אפשר גם מינימום אבל אם עכשיו החוק מגדיר 14 יום - -

למה צריך לקבוע מקסימום?

- - החוק לא יקבע 40 ימים של מינימום.

לא. אמרנו שמ-14 יום אפשר לתת שתי נקודות זכות.

נכון. אבל למשל הבינתחומי היום נותן על 10 ימי מילואים. אז למה להעלות לו את הרף ל-14?

זאת שאלה אחרת.

המוסד יכול לתת מה שהוא רוצה.

זאת שאלה אחרת, זה לא קשור למקסימום. הוא שואל שאלה נכונה. אם היום לא רק בבינתחומי אלא עוד מוסדות שנותנים כבר היום על 10 ימים, אולי צריך להכניס סייג שזה למעט במקרים שבהם המוסד נותן כבר כיום על שירות מילואים.

בעיקרון המוסד יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא חופשי. אנחנו לא מונעים ממנו. הדבר הזה בא לתת זכות לסטודנט. לכן אין מניעה.

בדיוק, היא צודקת. אנחנו גם לא פוגעים בכל מה שכבר קיים היום – במעורבות ובמילואים.

ואני גם לא רוצה מה שקיים כי יכול להיות שגם בעתיד ירצו לתת.

צודקת. בסדר.

"השר" – שר החינוך.

רמי, היא אמרה משהו מע"צ?

כן, הם מאוד בעד. אין להם נציג. אמרתי להם שתעדכן אותך עכשיו אם היא יכולה.

היא לא יכולה לבוא לפה?

היא יצאה לדיון במקום אחר.

אני לא יכולה לדעת, אבל היא יכולה להגיד לגביהם אם כל החוק הוא רלוונטי לגביהם. אם מצביעים על זה זאת חקיקה. אני צריכה לברר את זה.

היא אמרה שהיא תומכת.

בסדר, היא תומכת, אבל היא לא ראתה את החוק.

אנחנו גם לא יודעים אם מתקיים תהליך התייעצות עם המוסדות עצמם.

דרך אגב, זה שהיא אומרת שהיא תומכת זה לא אומר שהמשרד תומך.

אפשר למצוא פתרון שהיא תדבר עם מישהו? שהיא תראה את החוק ותגיב? תגידו מה אפשר לעשות. חבל, פשוט 30 אלף סטודנטים - -

היא צריכה התייעצות במשרד. אני חוויתי את זה בתקנות של זכויות הסטודנט במילואים. זה לא פשוט בכלל שראש מע"צ בא ואומר "אני תומך". צריך לעשות תהליך התייעצות מסודר במשרד. זה מתעכב עד היום כי יש גורמים במשרד שיש להם כל מיני עניינים עם זה. אין לה סמכות לבוא בשם מע"צ ולהגיד שהיא מסכימה לדבר הזה. אתם, כמובן, יכולים להחליט מה שאתם רוצים אבל אני חושבת שזה משהו שצריך לברר אותו.

יש לי רעיון. נוציא אותם היום כי אנחנו לא יכולים בלי זה, והכי הרבה נעשה תיקון לסעיף.

רביזיה?

לא, היא צריכה זמן.

אה, אחרי.

היא צריכה זמן לראות את החוק ולהתייעץ. אז אני אגיש תיקון ונוסיף. הרי מה עשינו עם ההנדסאים?

כל פעם אנחנו מתקנים.

אבל מה נעשה? הזמנו אותם פעמיים. לפני שבועיים היה כאן דיון של שעתיים כמעט ולא הצבענו, אלא רק העלינו. מי שחשוב לו נמצא כאן. עכשיו הזמנו אותם במיוחד ואמרנו להם שיבואו כי אנחנו מחילים עליהם. אם אני אחיל את זה עליהם עכשיו ויהיו התנגדויות – אני אעשה להם תיקון. מה עשינו בהנדסאים? הם חיכו שנים ולא קיבלו את נקודות הזיכוי במס הכנסה אז עשיתי תיקון מיוחד והכנסנו אותם. נעשה את זה גם פה, אין לי ברירה. אני לא יכולה להחיל בלי שיש התייעצות כמו שצריך.

נמשיך. שימו לב שכאן תיקנו ממש את כל מה שהיה בפעם שעברה.

אני אקריא את הסעיף מחדש כי הוא אחר:

נקודות זכות עבור פעילות חברתית וקהילתית
2.
(א) סטודנט יהיה זכאי לשתי נקודות זכות פעם אחת במהלך לימודיו לתואר אקדמי ראשון בשל אחד מאלה:

"פעם אחת" זה בכל שלוש השנים.

כן. פעם אחת בכל שלוש השנים ורק בשל אחד מאלה, לא במצטבר.


(1) השתתפות בתכנית לפעילות חברתית וקהילתית של 30 שעות לפחות בשנת לימודים; לעניין זה, "תכנית לפעילות חברתית וקהילתית" – תכנית שיקבע מוסד להשכלה גבוהה, לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים במוסד כמשמעותה בפרק ד' לחוק זכויות הסטודנט ואם אין במוסד אגודה כאמור – עם ארגון הסטודנטים הארצי היציג כמשמעותו בפרק ד'1 לחוק זכויות הסטודנט, להכרה בפעילות חברתית וקהילתית בהתנדבות המזכה בנקודות זכות, ואשר תכלול, בין היתר, הוראות בדבר הכרה בגופים ובארגונים שאינם פוליטיים שבהם אפשר יהיה לבצע פעילות חברתית וקהילתית כאמור ובדבר דרכי הפיקוח על יישום התכנית.


(2) שירות מילואים לפי תנאים שקבע המוסד בדבר רצף ימי המילואים במהלך שנת הלימודים.





(ב) למוסד להשכלה גבוהה יהיה חופש פעולה לקבוע את התכנית בהתאם לסוגי התואר הראשון הנלמדים בו ולתכניות ההתנדבות הנהוגות בו.

אני מבינה שיש לזה הערות של המל"ג.

כן. אנחנו מדברים על סעיף קטן (1). רצינו להכניס בסיפא של הסעיף הבהרה: "אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של מוסד להשכלה גבוהה לקיים קורס שמשלב פעילות חברתית וקהילתית כחלק מתוכנית הלימודים בו ולהעניק עבורו נקודות זכות בהתאם לשיקול דעתו. כיום מתקיימים קורסים כאלה.

כן. דרך אגב, הסיבה שמחקנו אותם בכלל היא כי לא רצינו לנגוע בהם בכלל.

בסדר גמור. אנחנו רק לא רוצים שישתמע מנוסח החוק כאילו הקורסים האלה מוגבלים בשתי נקודות זכות. ההבהרה הזאת היא בעצם כדי להגן עליהם.

בעיקרון אז אין מניעה שהמוסד ייתן גם וגם. זאת העמדה שלכם, נכון?

נכון. אין מניעה שהוא ייתן גם וגם.

אני מחקתי גם את הקליניקות וגם את הקורסים כי הם בכלל לא יהיו בחוק. החוק בכלל לא נוגע בהם – לא בקליניקות ולא בקורסים. לדעתי, זה מיותר. אני אגיד לך למה, כי ברגע שהחוק לא נוגע בהם בכלל כל אחד חי את חייו כרגיל, אנחנו לא נוגעים בו.

הם יכולים להיות קורסים משלבים עשייה חברתית של שתי נקודות זכות ואז זה מאוד דומה למה שאנחנו רואים פה.

אבל אז עולה השאלה האם אתם מתכוונים שזה יבוא במקום התוכנית.

לא, לצד - -

הוא אומר "למעט" כך שזה לא ייגע בהם. אנחנו מחקנו - -

אני חושבת שזה מיותר.

למה זה מיותר?

כי זה קובע שאתה תקבע תוכנית. מישהו אמר לך לא לעשות קורס? מאיפה זה בא שאתה לא יכול לעשות קורס? מישהו מגביל אותך?

יש פה הגבלה של שתי נקודות זכות.

אבל לגבי התוכנית, לא לגבי הקורס. זה לא הגבלה. אתה צריך לעשות תכנית כדי שסטודנטים יוכלו לקבל שתי נקודות זכות. מעבר לזה מישהו אמר לך לא לעשות?

תעשה מה שאתה רוצה.

אנחנו חושבים שההבהרה הזאת חשובה כי הסעיף הזה יכול לבלבל.

להפך, לדעתי, זה פוגע בכם.

זה מיותר, עמרי.

בשביל מה להתייחס פה לקורס?

מרב ואני דיברנו לפני כן ובכוונה אמרנו שכדי לא לגעת בקליניקות ובקורסים לא נתייחס אליהם. כל מוסד ימשיך לעשות את מה שהוא רוצה.

אז למה לא להכניס הבהרה כזאת?

דווקא מהמקום שלך לא להזכיר קורסים אקדמיים פה.

גם אני כשקראתי את הסעיף, זה מעלה את החשד. מחר יגידו, הקורס הזה - -

חבר הכנסת ג'בארין, זה דווקא בא מהמוסדות כי הם ביקשו לא לגעת להם לא בקליניקות ולא בקורסים של - - - שלא נכניס אותם בכלל לחוק. אז אני הוצאתי אותם.

אם אתה גורע את זה, זה כאילו אתה גורע מהסמכות שלהם. החוק אולי גורע מסמכויות נוספות שלהם.

אני לא נוגעת בזה, ואני נותנת לזה להמשיך לחיות בלי החוק.

מה הביטוי של זה?

החוק הזה בא לתת לסטודנטים זכות להשתתף - -

אז החוק הזה בא להוסיף על תוכניות - -

אני חושש מזה.

אני מור"מ. אנחנו גם חושבים שזה מיותר כי זאת התערבות. צריך להשאיר כמה שיותר מרווח פעולה למוסדות. אני תמהה על ההחלטה.

- - - לשמור על החופש האקדמי ולהגן על האפשרות לעשות גם קורסים משלבי עשייה חברתית.

אבל היועצת המשפטית אומרת שזה לא סותר.

לפי הנוסח שקיים כיום זה נשמע כאילו רק על ההודעה. אני מבין את הכוונות הטובות אבל אני שותף לחשש.

אני צמצמתי את העניין של החוק.

איך יהיה החשש הזה? אני לא מבין.

מה העמדה של ור"ה? אתם גם - - - את ההגדרה הזאת?

שמישהו יעלה טיעון - - -

אתם אומרים שלא, נכון?

- - - או לבטל את הקליניקה כי יש כבר משהו אחר.

תשמע את ור"ה וגם את ועד ראשי המכללות שאומרים שלא צריך להכניס את זה כי זה עלול באמת לפגוע בחופש האקדמי.

מה להכניס?

את ההבהרה הזאת.

איזו?

של קורסים משלבי עשייה.

מה שהם רוצים זה ככה – אחרי הסעיף של התוכנית שאומר "תוכנית", לא "קורס", זאת ההצעה של המל"ג: "אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של מוסד להשכלה גבוהה לקיים קורס המשלב פעילות חברתית וקהילתית כחלק מתוכנית הלימודים בו ולהעניק עבורו נקודות זכות בהתאם לשיקול דעתו". זה ברור – אף אחד לא בא לגרוע מהם את זה.

זאת הצעה שלכם?

זאת הצעה שלנו.

ברגע שאתה מכניס את האמירה על קורס ונקודות זכות - -

ור"ה וור"מ לא מסכימים.

הרעיון היה למנוע את ההתעסקות בקורסים.

עזוב. זה מיותר. תן לדברים להמשיך. יש קורסים משלבי עשייה, יש קליניקות – שימשיכו. הם לא קשורים לחוק הזה. אנחנו כל הזמן מדברים על חופש אקדמי. אני הלכתי ובהתייעצות יחד צמצמנו את ההתערבות. אגב, אותו דבר כמו שהיה פה על ההנדסאים. יכולתי לבוא ולהגיד, אבל אמרתי, חכו, כל מה שיכול – אני מנסה לצמצם.

אני מסכים. אני רק הייתי נותן יותר משקל לייעוץ המשפטי שהמל"ג מעוניין.

שמענו את המל"ג.

אז אם המל"ג דאג לייעוץ משפטי - -

אבל אני גם מקשיבה למכללות ולאוניברסיטאות בקטע הזה וגם לחברי הכנסת.

סיימתם, מירב?

לא, אנחנו באמצע.

מתי ההצבעה?

ידאגו להגיד לך.

הוא לא יכול להשתתף בדיון.

לא, הוא לא יכול.

יש לי שאלה לגבי הסעיף הזה. כתוב: "תוכנית שיקבע מוסד להשכלה גבוהה" – אולי אני קצת לא מבין. העניין הוא שיש הרשאה – האם החוק מחייב את כינונן של תוכניות?

כן. זאת המשמעות של זה.

זאת בעיה.

אבל זה מה שהיה כל החיים.

לא, זה שני דברים שונים. אחת – זאת בעיה כי אם יש תוכניות כאלה, והמשתתף בהם מקבל את הנקז; ופה - -

אנחנו אומרים למוסד שיקבע תוכנית שבה סטודנטים יוכלו להתנדב. זה מה שאנחנו אומרים למוסד. נכון – זה כבד, זה רציני מאוד, אבל בגלל זה זה חיכה הרבה שנים, ובגלל זה בתקופה הזאת אנחנו עוד דוח ועוד דוח, ואנחנו רואים שזה לא נראה, ואין מספיק מעורבות חברתית לסטודנטים. לכן אנחנו מבקשים מהמוסדות לקבוע תוכנית. אני יכולה להגיד לך משהו, יוסי? לרוב המוסדות במדינה יש כבר תוכניות. עכשיו אנחנו עושים את זה מסודר.

אני חושב שזה קצת דרקוני. אתם מבינים שלמוסד שאין צריך עכשיו לקרצץ איזושהי תוכנית כדי לקיים את לשון החוק. יכול להיות שזה יוביל ל"כאילו".

זאת ההערה של משרד המשפטים לגבי מינימום שעות.

מה ההערה לגבי המינימום של השעות?

אנחנו מציעים להשאיר את מינימום השעות. אני מתחברת למה שאמר חבר הכנסת יונה.

אתם רוצים להשאיר.

כן, להשאיר.

אני גם חושבת.

זה מקום לשמר את האיכות והרמה האקדמית; שהמוסדות האקדמיים לא יהיו נתונים ללחצים מכל מיני כיוונים לאשר קורסים. זה ממש מתחבר למה שאומר חבר הכנסת יונה.

מל"ג?

אנחנו חשבנו להשאיר את זה במסגרת החופש האקדמי של המוסדות להחליט מה יהיה מספר השעות.

כל ההצעה היא כרסום בחופש האקדמי אז במקום שיש לשמר איכות אקדמי אנחנו בעד - - -

אני לא בטוח שמדובר באיכות אקדמית, אלא בפעילות חברתית קהילתית. לא מדובר בקורס לימודי.

זה לא פוגע. זה דווקא עוזר למוסדות לא להיות נתונים תחת לחצים.

אנחנו לא מתנגדים שיהיה מינימום, אבל רצינו לשמר חופש פעולה למוסדות. מה שור"ה וור"מ יגידו מקובל עלינו.

ור"ה, מה אתם אומרים?

כמובן, אנחנו מעדיפים שלא ייגעו וייתנו למוסדות להחליט. שני המוסדות שכרגע נותנים את זה בור"ה זה - - - שלי זה 30 בסמסטר ו-60 בשנה.

כאן זה 30 בשנה.

- - אבל, שוב, הגישה היא כמה שפחות להתערב.

אז כמה שפחות זה עם מינימום או בלי מינימום?

כמובן, בלי. אבל אם - - - שיהיה מינימום אז שיהיה סביר.

ור"מ?

האמת היא שעד לרגע זה לא ידעתי על מינימום השעות אז אין לי עמדה. אני לא יכולה להגיד שעשיתי בדיקה כי לא עשיתי אותה.

אז טוב שזאת לא חובה מהקוריקולום של הסטודנט בסופו של דבר כך שיגידו לו שהוא חייב לעשות פעילות חברתית.

זה בוודאי לא.

אין חובה. אתה יודע שלא היינו עושים את זה.

אני יודע, אבל סליחה שאני אומר את זה – כל המהות של הדבר הזה זה לעודד פעילות וולונטרית של הסטודנטים.

אבל אם לא תהיה לך תשתית באוניברסיטה אז כמה אתה יכול לעודד והוא לא עושה כלום? עשה לי טובה, יוסי. אני אומרת לך – לא עושים. אתמול הייתי באשקלון – 6,000 סטודנטים, אני פרגנתי עם ה-200. היא אומרת לי, יש עשרה בקורס, יש ארבעה קורסים. תגיד לי, זה רציני? מה זה הדבר הזה?

אז אוניברסיטאות יתחילו לעשות תוכניות לפעילות קהילתית?

אז שהאוניברסיטאות והמכללות יתחילו לעשות תוכניות ויעודדו סטודנטים, והסטודנט יחליט אם בא לו להתנדב או לא בא לו. אבל תן להם כבר משהו לעשות. זה לא יכול להיות שבמוסד אחד מתנדבים 80 אחוז ובמוסד אחר 4 אחוז. למה? למה מילואימניק אם הוא ילמד באפקה יקבל, ובמקום אחר לא? ישב פה נציג של צה"ל ואמר, זה לא זכות, זאת חובה.

אבל על המילואים אין מחלוקת.

על המילואים אני מסכימה, אני שמחה שזה נכנס. למה סטודנט צריך ללמוד במוסד אחד ולקבל נקודות זכות ובאחר לא? אם אתם אומרים במל"ג או באקדמיה שאין שום דבר - -

די, אני לא רוצה כבר לטחון את זה. אבל אם החלטתם לתת על התעמלות ועל פילאטיס אז תיתנו לו גם אפשרות להתנדב. אם יום אחד היה פה חוק של שר חינוך שאומר – כלום חוץ מניאונים וספרים – עלא כיפאק. אבל אם החלטתם שמקבלים נקודות על אס"א ועל כדורעף – מה זה? סליחה, זה נשמע קצת כמו שכונה, אבל אם הפכתם את זה לשכונה אל תתפלאו שעכשיו זה לא בניין יוקרה. אתם כל היום עם "חופש אקדמי" – לי לא חשוב החופש האקדמי? הרי שנינו צמחנו שם.

אני התכוונתי - -

אבל לא יכול להיות אי השוויון הזה – אי שוויון במילואים, אי שוויון בהתנדבות. די. אתם לא רוצים לעשות – תעשו רק שיעורים. אבל אתה נותן על חוג התעמלות? זה משגע אותי הדברים האלה. ואתה יודע שזה חוק מ-2015.

אני אגיד לך משהו, מירב, זה יביא לדעתי המון פרויקטים פיקטיביים, העיקר כדי למלא את זה.

אז יש לי חדשות בשבילך – זה כבר קיים. זה קיים בספורט.

הפיקטיביים?

מה קרה לך?

אז תעשי עוד פיקטיביים.

אני לא אומרת שזה יעשה, אבל אני אומרת שמתוך 100% תמיד יש משהו שלא מתפקד. בכל מקום עבודה יש כאלה שמנצנצים. גם בצבא. אבל יש לך 80 אחוז שירימו הרים וירימו עמותות ויתנדבו, ויהיו מעורבים. יש לי סטודנטים שעובדים עכשיו כבר במשרד עורכי דין. הם הכניסו את "שיעור אחר" כי כשהם היו סטודנטים הם התנדבו אצלי וראו כמה זה חשוב. לא אני אמרתי – אני פגשתי מישהו באמצע הרחוב והוא אמר לי שהוא שותף במשרד עורכי דין, והכנסתי את עמותת "שיעור אחר" כי הבנתי מה זה עושה. אז תמיד יהיו 10 אחוז. גם במחויבות אישית בבית ספר יש 10 אחוז תלמידים שלא עושים כלום. עדיין יש לך פרויקטים של תלמידים בכיתות י'-י"א שעושים פרויקטים מדהימים.

סליחה, יצא לי הגן.

אני חושב שזה טוב שזה ככה. את דנה בלהט.

זה מדם לבי. אתה יודע את זה.

ברור. וגם ההתנגדות בלהט.

הלוואי שכל חברי הכנסת היו מדברים בלהט כזה. משני הצדדים זה מצוין.

אני רוצה רגע התייחסות שמרחיבה את מה שאמרת עכשיו. אני יודע שנציגי המוסדות ומל"ג יקפצו, אבל אני רוצה להסביר את ההיגיון. החוק הזה בא בסופו של דבר כדי להקל על הסטודנטים. במשך הרבה שנים ניסית ללכת עם המוסדות, ואת יודעת שגם זאת הייתה עמדתי. אני תמיד מעדיף שהמוסדות יעשו מה שאפשר לבד, ושהמחוקק לא יתערב. אבל מכיוון שאנחנו כבר יושבים פה נוצרת לקונה קטנה כי אם סטודנט בשנה א' יעשה מעורבות חברתית ויקבל את נקודות הזכות שלו, אבל למשל, כמו בר, הנציג שלנו פה, שעשה בשנת 2017 ימי מילואים הוא כבר לא יוכל לקבל. לכן, בעיניי, ההתייחסות בסעיף (א) לא נכונה. מה שצריך להיות פה זה לייצר מצב שהוא יכול גם וגם ולא להגיע למצב שהוא מקבל 4 נקודות על מילואים וגם לא 4 נקודות על מעורבות חברתית.

הוא יקבל 4 סך הכול, לפי ההצעה שלך.

אמרתי שתקפצו לפני שדיברתי מכיוון שאני מכיר את עמדותיכם. אבל אם כבר עשינו תיקון אז בואו נעשה אותו טוב.

אני שמחה שאתה הולך איתי.

אנחנו כבר פה. אבל זה יוצא הגיוני.

זה לא הגיוני.

למה?

השאלה כמה אתה לתת על פעילות שהיא לא אקדמית.

זה שתי פעילויות שהן לא אקדמיות וכאן קיבלתי את העמדה של מל"ג ושל ור"ה. זה גם הגיוני. אגב, אני יכולה להגיד לך שברוב המוסדות היום בארץ שנותנים מילואים לא נותנים גם וגם.

אני רוצה לחדד כי נתבקשנו לבדוק את הנושא הזה בפעם הקודמת. למשל, בירושלים אפשר לתת נקודות זכות - -

אנחנו לא פוגעים במה שקיים. בפעם השלישית אני אומרת.

זה רק מה שמחייבים. לא מונעים.

אבל לכן יש אפשרות לקבל - -

אחלה, אבל יש הרבה מוסדות שלא נותנים. אנחנו לא פוגעים. כל מוסד ימשיך בדרכו.

אבל התוכנית החדשה היא או או.

אבל אם אתה נותן היום זה לא פוגע. התוכנית החדשה מאפשרת למי שאין.

זה המינימום שאתה מכניס.

יש גם הסוגיה "שאינו פוליטי".

לא סגרנו את עניין 30 השעות.

תעשו מינימום. זה הגיוני, זאת המציאות היום. כולם עושים מינימום 30.

האמת היא שזה נבדק. המינימום זה 30. אין פחות מזה. לדעתי, צריך להשאיר.

שזה לא יהיה ריק מתוכן.

בעניין "שיקבע המוסד". "יקבע" זאת מילה שאנחנו משתמשים לשר בתקנות. השאלה היא איך זה מבחינת הפרוצדורה במוסד – מי קובע? זה אישור? זאת קביעה? יש מילה אחת שאפשר להשתמש בה?

איזו מילה?

"קבע המוסד".

- - - של המוסדות דברים שלא ייאמנו. למנות אנשים שיעקבו אחרי מי שיעשה התנדבות, איפה הוא עושה התנדבות.

תציג את עצמך, בבקשה.

אני המזכיר האקדמי במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע. אנחנו עוסקים רק בתואר שני, שלישי ובהשתלמויות בתר-דוקטור. כלומר החוק לא כל כך נוגע אלינו, אבל עדיין החופש האקדמי והחשיבות של ההשכלה הגבוהה נוגעים לנו. ניסיון לצבור יותר מדי נקודות זכות עבור דברים שאינם אקדמיים עושים מהנדסים פחות טובים, עושים רופאים פחות טובים, עושים מדענים פחות טובים.

בדיוק הפוך.

אבל נעזוב את זה כרגע כי אם אנחנו מתייחסים למספר השעות ואיך מתנדבים ואיפה מתנדבים – מי הולך לבדוק את כל הדברים האלה? צריכים למנות עוד אנשים ולפתוח עוד משרות שמיועדות רק לדברים האלה במקום להשקיע אותם בשיפור אמצעי ההוראה ובשיפור ההכשרה של המדענים ושל כל שאר הסטודנטים שלומדים. לדעתי, זה מיותר לחלוטין. אם מישהו מתנדב אנחנו צריכים לקבל הצהרה שלו, וזה מספיק בהחלט. אין שום דרך לבדוק את זה, אין שום דרך לאמת את זה, אלא להפעיל בלשים פרטיים. לדעתי, זה מיותר לחלוטין.

אנחנו נוריד דרכי פיקוח על יישום התוכנית.

תודה רבה.

אבל את מבינה מה זה אומר, מירב, נכון?

מה עם 30 שעות מינימום?

אנחנו משאירים את ה-30. גם משרד המשפטים, גם היועצת המשפטית. שמעתי שאין כזאת התנגדות. לדעתי, זה הגיוני וסביר. גם בדקנו. אני יכולה להמשיך ל"אינו פוליטי"?

גם "יקבע" – זה נכון להגיד לגבי הפרוצדורה במוסדות להשכלה גבוהה "שיקבע המוסד"?

בדרך כלל המוסד יקבע. המוסד קובע. זה לא בן אדם.

בסדר.

בדקתי את עניין ה"אינו פוליטי" בחקיקה. ראיתי שברוב המקומות שבהם זה מופיע זה מופיע "שאינו פוליטי או מפלגתי".

אז אולי נכניס "שאינו פוליטי או מפלגתי"?

בסדר גמור.

מבחינת הייעוץ המשפטי זה אותו דבר.

לא משנה. אם זה מופיע ככה בחקיקה אז זה לא משנה.

מה שמרב הציע כאן פותר באופן כזה או אחר את הסוגיה הזאת. אבל רק להזכיר לכולנו – וסליחה על ההערה הפילוסופית – את אריסטו שאמר שהפוליטי לא סובל חלל. זאת אומרת הוא בכל מקום.

הכול פוליטי.

כן, הכול פוליטי. זה מה שקורה הרבה פעמים לאנשים. אדם אומר, אני לא רוצה להיות מעורב בפוליטי. אז אנחנו אומרים לו, אתה לא רוצה להיות מעורב, אבל הפוליטי מעורב בך. הוא לא מאפשר לך להיות - - - נכון? בסופו של דבר מתקבלות החלטות מדיניות וקובעות את אורח החיים שלך ואת אופי החיים שלך ומה האפשרויות שלך בחיים. הפוליטי שם. בוודאי בכל הסוגיות הללו של פעילות קהילתית וחברתית, על-פי כל הגדרה מתבקשת, גברתי היועצת המשפטית, הרי זה פר-אקסלנס גם פוליטי. אבל אני מבין את החששות שעולים כאן שבסופו של דבר הפעילות הזאת לא תהיה איזושהי פלטפורמה לכל מיני ארגוניים פוליטיים / מפלגתיים.

בגלל זה אנחנו מציינים את זה.

גם הרי המוסדות צריכים לאשר את הגופים. אז אנחנו גם לא רוצים להעמיד אותם במצב כזה שגם המוסד עצמו יצטרך להתמודד איתו.

אני אתן לכם דוגמה שלא תיפתר באמצעות הפוליטי-מפלגתי. למשל באוניברסיטת בן-גוריון יהיו סטודנטים בדואים או יהודים שיפעלו למען הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. האם זאת תהיה פעילות בסדר? היא פוליטית? היא קהילתית? אלה דברים שבסופו של דבר יקרו לך מקרים כאלה שיהיו באמצע ועל-פניו יהיו אפורים.

בוודאי יהיו מקרים גבוליים.

אז גם אם אני נוטה להסכים לסייג הזה פוליטי-מפלגתי אני רק מטרים ואומר שבסופו של דבר החוק הזה יתמודד עם כל מיני מקרים שלא ניתן לומר באופן חד משמעי ומבעוד מועד אם הם נמצאים בקטגוריה המקובלת או לא. אז זאת הערה שהנה, אמרנו לפרוטוקול שהדבר הזה לא כל כך פשוט.

אוקיי. נמשיך.

"מינוי אחראי" – כרגע זה על התכנית. האם זה על כל החוק?

תקריאי את הסעיף. צריך להקריא.

מינוי אחראי

3.
מוסד להשכלה גבוהה ימנה אחראי מטעמו לקשר בין המוסד ובין הגופים והארגונים שהוכרו לפי התכנית לפעילות חברתית וקהילתית כאמור בסעיף 2.

זה בעצם איש קשר. השאלה אם צריך את זה.

נסיים רגע לקרוא.

דיברתם על זה שהסעיף נדחה.

אני רוצה לסיים. אל תדאגו, אנחנו נשמע את כולם. פשוט נשארו פה שניים קטנים כי מחקנו הכול.

מי מאשר היום? נניח יש תכנית פעילות קהילתית – מי הסמכות או המוסד? זה כבר קיים הלכה למעשה.

תכף הם יתייחסו. אנחנו מחקנו כאן הכול והשארנו שני סעיפים קטנים. אז תנו לנו רק לקרוא.

ביצוע ותקנות
4.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה


5.
תחילתו של חוק זה ביום בשנת הלימודים התשע"ט‏.

התחילה היא בשנת הלימודים הקרובה ואז צריך לבדוק האם כל המוסדות ערוכים כבר בטווח הזמנים הזה לקבוע תכנית.

עכשיו סיימנו לקרוא את החוק ונשמע, קודם כול, את עניין מינוי האחראי.

מי כתב? מל"ג?

לא, אני כתבתי את זה. השאלה היא אם צריך את הדבר הזה כי יכול להיות שבכל פקולטה יהיה מישהו שיהיה בקשר בעניין הפעילות שלהם.

נושא שירות המילואים מוסדר באוניברסיטאות, לפחות, בצורה סופר מסודרת. יש דיקנט סטודנטים, יש רכזים, קשר עם ההתאחדות – הדברים מסודרים, עבדו ועובדים וגם יעבדו מצוין. ברגע שהסרתם את עניין הפיקוח – ובצדק – הדברים יסודרו באופן שבו הם יסודרו ברמת הפקולטה או ברמת החוג. יש הבדלים מה קורה בפיסיקה לעומת משפטים.

אז מה את אומרת?

השורה התחתונה - -

רגע, רגע. יש לך הסתייגות אחת – אתה מציג אותה?

שתיים. אחת שהגשנו בכתב ואחת שעלתה כאן במהלך הדיון לאור השיחה.

אז תקריא אותה.

רק שנדע מה הנוסח. שלוש נשאר או יורד? הם בעצם מבקשים להשמיט אותו.

מוסד להשכלה גבוהה ימנה אחראי מטעמו לקשר בין המוסד לבין הגופים בארגונים שילכו לפעילות גופנית. את אומרת שבמוסד עצמו בכל מקרה קיים איש הקשר. מה קורה במוסדות שאין? יש מוסדות שאין.

אני אומרת שוב – יש להצעה שתי רגליים: לגבי סטודנטים במילואים ולגבי סטודנטים מעורבים חברתית. לגבי המילואים הנושא מסודר וקיים ועובד מצוין. לגבי מעורבות חברתית – אין צורך. מעבר לכך שכל החוק הזה הוא התערבות מיותרת - -

אני מבינה את העניין הזה אבל אם לא יהיה מישהו במוסד שינהל את הסיפור אז לאן זה יילך?

אז אני אומרת – הדברים יקרו ברמת הפקולטה.

אז למה לא לעשות משהו אפילו כללי יותר?

לגבי מילואים יש רכב מילואים. זה קבוע בכללי זכויות הסטודנט.

אני לא דיברתי על רכז מילואים. אני מכירה את זה.

יש רכז מילואים בכל מוסד. זה חובה לפי הכללים.

הוא גם אחראי לנושא הזכויות.

איפה רכז מופיע?

סעיף 2א לכללי זכויות הסטודנט – התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים. לא רוצה לייצר משהו פיקטיבי.

מה כתוב שם, עמרי?

"מוסד ימנה רכז מילואים לשם יישום הוראות".

הם מחויבים.

"המוסד יביא לידיעת הסטודנטים - - - המילואים. תפקידיו: קביעת התאמות לסטודנטים לפי הוראות המוסד ובתיאום עם המרצה, מעקב אחר ביצוע התאמות ותיאום עם הגורמים הרלוונטיים, טיפול - -"

רם - -

אני לא רוצה להעמיס כלום על המוסדות. אני רק רוצה לוודא שלא יקרה מצב שנייצר משהו שיהפוך להיות פיקטיבי. זה הרי חשש גדול. אז צריך להתייחס פה.

עוד לא סיימתי פה את הדיון. על רכז המילואים שמעתי וזה נראה הגיוני. אני רק תוהה איתכם מה קורה במוסד שאין אפילו אדם שיודע לחבר בין הסטודנטים לקהילה? זה מה שאני שואלת.

הורדתי לך את הפיקוח, אבל מה לגבי יישום?

אני פה בשם ור"ה. הגופים הם שומרי חוק.

אבל החוק לא חל רק על האוניברסיטאות, דבורה. אגב, אם יש לך נציג זה לא משפיע עלייך כי בור"ה כבר יש לך. נכון שהסעיף לא משפיע עלייך?

בוודאי שכן. אתם מחייבים אדם שמקבל חצי משרה בדיקנט הסטודנטים כדי לטפל במילואימניקים ועכשיו אתם מחייבים להעסיק אותו בעוד חצי משרה. אולי אין צורך בזה?

אבל מה לגבי מוסדות לא בור"ה? יש עוד 40-30. מה אתם אומרים, ור"מ?

השאלה אם התפקיד הוא נפרד. למשל, אם היום בדיקנט הסטודנטים יש היום רכז שאחראי לפעילות חברתית אז הוא מרכז.

זה התפקיד שלו.

אבל זה לא מחייב משרה או חצי משרה. אני טועה?

לא, ממש לא.

זה מישהו אחראי.

כתבנו פה – זה רק מינוי של אחראי. עכשיו עשו את זה במל"ג. לקחו אישה נהדרת שעובדת בתפקיד אחר ואמרו לה, את אחראית לנושא של הטרדות מיניות – להבדיל. זה בנוסף לתפקידה. אנחנו לא אומרים פה. החוק פה לגמרי כללי. אומרים לו, אתה הבן אדם שאחראי לעניין של מעורבות חברתית.

אני יודעת שמרבית המכללות מאפשרות לסטודנטים פעילות חברתית, ויש רכז או רכזת שאחראים על הפעילות הזאת.

זה כללי למוסד.

זה לגמרי כללי, ואני ממש לא כתבתי כאן על תפקיד מיוחד. כתבתי שזה אחראי מטעמו. עכשיו עשו את זה למל"ג בנושא אחר. אין סיבה. זה ממש לא בעיה.

כי בלאו הכי בהסכמים הקיימים יש פעילות קהילתית. יש כבר מישהו שמאשרר.

נכון. ואם יש כבר מישהו שאחראי אז הסעיף הזה בכלל לא נוגע לו.

לנו אין בעיה.

אז נשאר לנו רק עניין התחולה בתשע"ט. האם זה ריאלי בכל המוסדות לשנת הלימודים הקרובה לעשות תכנית כזאת?

עכשיו עם היד על הלב, מירב, לא בשביל להתנגד.

אני מקשיבה. לכל אורך הדיון הזה אני רק מקשיבה ושואלת, מה אתם רוצים, מה אתם אומרים.


תקרא לאורן חזן שיגיע לפה.

מירב, לגבי הסתייגויות – גם להצטרף - - -

הסתייגויות צריך להעלות עכשיו ולהצביע עליהן.

אתם מצטרפים או יש לכם משלכם?

אנחנו מצטרפים ומוסיפים עוד הסתייגות אחת.

אז מה אתם מוסיפים?

שלנו היא לבטל את הסעיף על המילואים.

נו, מה קורה? יש חברי כנסת?

זאת דמוקרטיה כהחלטת הרוב. אז, הנה, הפעם יש לנו רוב. כי דמוקרטיה זה רוב. זהו, אין זכויות.

אורן חזן היה פה. איפה הוא?

תכף הוא מגיע.

עכשיו שיגיע חבר כנסת שזה חשוב לו. לא מסובך.

מירב, את רוצה שנגייס חברי כנסת?

לא. הוא כל הזמן אומר שהחוק הזה מאוד חשוב לו.

יש עוד הערות? מישהו שיש לו משהו חשוב לומר?

מה עם תשע"ט?

כן. אתם לא מתייחסים לתחולה.

אנחנו היינו רוצים לקבל עוד זמן.

לא, לא. ממש לא.

אנחנו חייבים לסיים תוך דקה. אני רוצה להצביע על ההסתייגויות.

לא מקריאים?

הקראנו הכול. כמעט שעה וחצי.

מה עשינו עד עכשיו, יוסף?

אחת שהוגשה בכתב ומבקשת להוסיף סעיף לחוק ואומרת כך: הוראות חוק זה יתקיימו תוך שמירה על החופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה בקביעת תוכנית הלימודים במסלולי הלימוד השונים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

3- בעד, 4- נגד, ההסתייגות לא התקבלה.

4 בעד.

שוב אני מעלה להצבעה.

4-4. לא עברה.

היא אמרה.

חנין, תיקנתי את עצמי.

לשם הפרוטוקול אומר שההסתייגות הזאת היא בשם כל סיעת המחנה הציוני.

אתה כולל את גם טיבייב שעתיד להיכנס לכנסת, שהוא ממפלגה אחרת?

אם הוא ייכנס לכנסת במועד שבו ההסתייגות תעלה לדיון במליאה אז מן הסתם גם בשמו.

למרות שזה חוק שלו. הוא הניח אותו בכנסת ה-16. זה חוק של בוז'י.

כנראה, הוא התעמת עם דילמה לא פשוטה.

ההסתייגות השנייה – בסעיף 2(1) – הייתה לנו שיחה בעניין של "תוכנית שיקבע המוסד". אני רוצה להחליף את המילים "שיקבע המוסד" ולומר כך: "תכנית הקיימת בקהילה". זה אומר שאני לא רוצה שהמוסד ייקח אחריות להקים תכניות.

במוסד או בקהילה?

בקהילה. הרי ההתנדבות היא לא במוסד.

אני רוצה להבין.

הרי כשהסטודנטים הולכים לעשות פעולה התנדבותית הם עושים את הפעולה ההתנדבותית בקהילה, לא בתוך האוניברסיטה – איס"ף, פר"ח וכולי.

אבל בקהילה יש כל הזמן פעילויות התנדבותיות. השאלה אם המוסד מתייחס אליהן.

בוודאי. תקראי. "לעניין תכנית פעילות קהילתית – תכנית הקיימת בקהילה". לא תכנית שיקבע המוסד.

בסדר.

זה דווקא בסדר, מירב.

זה ממש לא. זה הופך את כל החוק. תאמין לי, אני נמצאת פה.

אני סומך עלייך.

תודה, אדוני.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים –אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. יש עוד הסתייגויות?

הרשימה המשותפת מצטרפים.

לאלה של יוסי יונה?

נוכל להצטרף רק להסתייגות אחת?

כן.

אז רק להסתייגות הראשונה.

ההסתייגות הנוספת היא שסעיף 2(2) בטל – סעיף המילואים.

לשמור על ההפרדה בין המיליטריזציה לבין האקדמיה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה רוצה להוסיף להסתייגויות?

הסתייגות קטנה. החוק היום קובע שאתה לא יכול לעשות התנדבות בגופים פוליטיים. אבל אין הגדרה לגופים פוליטיים.

בדקנו בחקיקה, עשינו על זה עבודה. היועצת המשפטית בדקה וגם מול כל החוקים האחרים שמגדירים ומצאנו שבכל החוקים מוגדר: "אינו פוליטי או מפלגתי".

אבל אין הגדרה מה זה.

ברוב החוקים אין הגדרה.

אני רוצה אולי כאן כן להכניס כי מה שקורה בפועל זה שארגונים סופר פוליטיים כמו בצל"ם ואחרים כן מקבלים - -

בגלל זה הכנסנו שזה לא מיועד לארגונים פוליטיים.

אז בואו נגדיר אותם.

אנחנו לא נגדיר את זה עכשיו.

למה? אני יכול להגדיר - -

אורן, אנחנו בישורת האחרונה אחרי מספר דיונים. עשינו על זה דיון שלם גם בדיון הקודם וגם עכשיו.

עם כל הכבוד לאורן, בגלל שאתה מורחק אני לא בטוח שאתה יכול להעלות הסתייגות.

מותר לי. זה אישור מהייעוץ המשפטי.

אתה בטוח?

תשאל.

מה ההסתייגות, חבר הכנסת חזן? אנחנו ממש בסוף.

בהסתייגות אני מבקש להגדיר מהו ארגון פוליטי.

אבל אתה צריך להגיד.

אתה צריך עכשיו להגיד את ההסתייגות שלך.

אני אומר.

זה לא עובד לפי שמות.

אני לא יכול להכניס שם?

אתה לא יכול להגיד שארגון לא פוליטי זה רק בצל"ם. יש עוד הרבה אחרים. זה לא עובד ככה.

- - -

אורן, תקשיב לי, חבל. אנחנו לפני רגע היסטורי.

אז ההסתייגות תהיה ככה: בסעיף שמגדיר שאסור לקיים קורסים בשיתוף גופים וארגונים חברתיים שאינם פוליטיים יהיה כתוב: כגון בצל"ם, שוברים שתיקה ודומיהם.

נו, ברצינות. מה זה "כגון"? זאת עסקת חבילה. יש גם ארגונים בצד השני. טוב, הצעת.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת חזן? מי נגד? מי נמנע?

הוא רק כותב "כגון".

אין "כגון". או שאתה עושה רשימת מכולת או לא.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגויות הסתיימו? יפה.

אני מצביעה על הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018, לקריאה שנייה ושלישית.




מי בעד החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד החוק – 5
נגד – 3
נמנעים – 1
החוק התקבלה.

בעד החוק- 5 נגד- 3, 1 נמנע. החוק עבר, ויעלה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לחבר הכנסת יוסי יונה שהיה פה לאורך כל הדרך. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.