פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



10
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 659
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018), שעה 9:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר
זוהיר בהלול
יעל גרמן
יעל כהן-פארן

ינון אזולאי
מרב בן ארי
דב חנין
אברהם נגוסה

מוזמנים: אלעד יוסף לב - מנהל אגף תכנון ובניה, משרד הפנים

איריס פרנקל כהן - ראש אשכול--מח' למשפט אזרחי, משרד המשפטים

מלכה שניאור - סגנית מנהל אגף בכיר תכנון , אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון

שחר סולר - ממונה תכנון, איכות הסביבה

אורלי זיו - תכנון ופיתוח, משרד התיירות

גלעד אסף - צוהר , משרד התיירות

שרון אלה מאיר - יועצת מנכ"ל לשיוויון מגדרי, משרד התיירות

אסף זנזורי - רכז מדיניות תכנון, החברה להגנת הטבע

עמיר שקד - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

נתנאל לפידות - עוזר מנכ"ל, משרד השיכון

ענבל שלומי - מוזמן/ת

אסתי כהן ליס - מוזמן/ת

תמר מרכוס - מוזמן/ת

גל גבריאל - מוזמן/ת

יעל דורי - מוזמן/ת

קרן שווץ - מוזמן/ת

איל רוסו - מוזמן/ת

יהורם הל - מוזמן/ת

עמיאל וסל - מוזמן/ת

מילכה דונחין - מוזמן/ת

עמיר בלבן - מוזמן/ת

אבישי כהן - מוזמן/ת

יהודה וולמן - מוזמן/ת

ניר פפאי - מוזמן/ת

רותם גליק - מוזמן/ת

גבריאל מימון - מוזמן/ת

גיא קב ונקי - מוזמן/ת

נעמה רינגל - מוזמן/ת

נשאת כיוף - מוזמן/ת

ליאור בן חיים - מוזמן/ת

אילנה טלר - מוזמן/ת

יהודה עירוני - מוזמן/ת

עינב רינגלר - מוזמן/ת

פזית שביד - מוזמן/ת

תמר גנות-רוזנשטרייך - מוזמן/ת

יגאל אבלגון - מוזמן/ת

משה ביבי - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע''מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע''מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

רוני טיסר

לאה קריכלי

לאה קיקיון


הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשע"ח-2018, פ/5420/20, הצעת ח"כ יואב קיש

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשע"ח-2018, פ/5420/20, הצעת חוק פרטית שלי. אם כך אני אפתח ונמשיך ונשמע גם את חברת הכנסת כהן-פארן ואת נציגי המשרדים השונים.

אנחנו עוסקים בבקשה של תוספת שנה להוראת שעה שמאפשרת בחוק התכנון והבנייה הקלות לבתי מלון למצב שבו הם הולכים לפרויקט של בנייה ומגדילים את תפוסת החדרים. מה שהוראת השעה מאפשרת זה גם בניית מגורים באותו קומפלקס שמתווסף. אנחנו לא משנים את החוק עצמו אלא רק מאריכים את התוקף שלו. אם התוספת היא של 40% זכויות בנייה, כחצי מזה ניתן לשימוש למגורים.

מה שחשוב לומר – שבעצם התחלנו את המהלך הזה, לדעתי החוק הזה עבר עם חבר הכנסת אמסלם - - -

אוגוסט 2016

אנחנו בתקופה שעדיין להבנתי מהמשרדים אין מיצוי מלא של ההבנה של התועלת ובאמת האם רוצים להפוך את זה לחקיקה ולכן, כדי לאפשר את הבחינה המלאה של כל המשמעויות ראיתי לנכון להוסיף שנה להוראת השעה, ולאפשר בעצם בסיום השנה הזו להגיע למסקנות האם רוצים להפוך את הוראת השעה לחקיקה קבועה או לא. אני יודע שבמהלך החקיקה חברת הכנסת פארן, התנגדת לעמדה הזו. אנחנו צריכים לקרוא?

אני קוראת:
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה (תיקון – הארכת הוראת השעה),
התשע"ח-2018

תיקון סעיף 5 1. בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה), התשע"ו-2016, בסעיף 5 ברישה, במקום "שנתיים" יבוא "שלוש שנים".

אני רק אציין שאותה הוראת שעה גם מדברת על שני נושאים נוספים. היא קובעת חובת הקמה של ועדה קבינטית בכל מחוז, אשר מטרתה לטפל בתוכניות שייעודם העיקרי הוא מלונאות, ועוד נקבע בהוראת השעה שהוועדה לשמירת הסביבה החופית ועל החוף תוכל לדון ולאשר תוכניות לתיירות שנידונו בה, אותן תכניות שנידונו בוועדה המחוזית ובוועדה המקומית העצמאית, וההחלטה שלה בנושא תייתר את ההחלטה של המועצה הארצית במקרה והיא אכן נדרשת.

זה מחזיר אותי שנתיים אחורה. היו פה דיונים סוערים ולא בכדי. אתה אולי לא היית בוועדה אבל באמת אני חושבת שהבעייתיות של התיקון באה לידי ביטוי בעיקר בכל הנוגע לסביבה החופית. זה הנושא כאן על השולחן, שם הפוטנציאל הגדול ביותר למלונאות, והתוספת למגורים בתוך המלון הופכת את הבנייה על החוף לאטרקטיבית ביותר, שוב, בגלל התוספת למגורים. וזה נושא שאני והרבה מאוד גם חברי כנסת וגם ארגוני הסביבה, הציבור, יוצא נפגע ומתנגד לה, כי בסופו של דבר החשש הוא שזה יביא לבנייה מופרזת על החופים, כשיש כל כך מעט חופים היום במדינת ישראל שצריכים להישאר בידי הציבור ונגישים לציבור, ואם תותר בנייה בקרבה אליהם היא צריכה להישאר לצרכי ציבור ומלונאות, כחלק מהתפיסה שאלה שטחים רגישים ויחודיים. גם שם יש מגבלות אבל לפי חוק החופים שעבר בכנסת ב-2004 בין 100 ל-300 מ' לא תהיה בנייה למעט מקומות שיוגדרו למלונאות ולתיירות וכו', ופה, ההכנסה הזו של המגורים משנה את הכללים ומאפשרת ותאפשר בעתיד אם אכן תיושם הרבה יותר בנייה באופן שיפגע בציבור ויפגע בנגישות של הציבור לחוף. אז זו היתה מהות ההתנגדות אז, וזו גם מהות ההתנגדות היום של ההתנגדות להארכת הוראת השעה, ובוודאי של הפיכת החוק לקבוע.

אני אגיד לך משהו. מהדיווח שקיבלנו ממנהל התכנון כאן למעשה אנחנו רואים שבשנתיים האחרונות לא נעשה שימוש - - -

טוב, תכף נשמע פה את כולם.

כן, אבל זה רק מעלה את השאלה האם בכלל החוק הזה נדרש. אם לא נעשה בו שימוש אז על אחת כמה וכמה מעלה את השאלות אם בכלל צריך אותו, כי הוא פותח פתח, ואתה אומר – חשבת שכולם יבואו ויבנו בתי מלון כמו שאנחנו רוצים, ואתה רואה שהפתח הזה לא פתח את זה. אז אולי יש דברים אחרים שצריך לעשות. המטרה של עידוד תיירות – אני לא נגדה, ועידוד מלונאות – אני לא נגד. אני מתנגדת לחיבור הזה שבין מלונאות עם מגורים, ובוודאי כשהוא לצד החוף. תודה רבה.

כתוצר של שתי ערים שעבדך הנאמן התגורר בהן ועדיין מתגורר באחת מהן- חיפה ועכו, אני חרד על רצועות החוף. אני חושב שלמשל, אם אנחנו מדברים על כמה ס"מ פר אדם בישראל שנהנה מחולות קסומים, נדרשים וחיוניים לחברה הישראלית שהולכת ומאבדת את חופיה. הואיל ומדובר בכמה ס"מ שנשארו לרפואה לכלל האזרחים בישראל, כמה ס"מ פר אזרח בישראל, אז אני חושב שאנחנו צריכים לשמר את זכותו של האדם בישראל ליהנות מהחופים. להציל את החופים במכירה פומבית לטייקונים – אני חושב שמדובר בפשע בלתי מפוענח ובל יתואר. לכן, כל החוקים האלה – אגב, זו הכלאה נוראית לומר שיש לכם בית מלון ותקבלו גם כמה חדרים כדי שתרחיבו את המלונאות על החופים. אני חושב שיש כאן מכירה פומבית נוראית שצריך להיזהר ממנה וצריך למנוע אותה. הוראת השעה איננה במקומה, וצריך לחוקק חוק שיגן בפרהסיה ובמפגיע על החופים, לאפשר בריזה למדינה שהולכת ונעשית מדברית יותר ויותר בשנים האחרונות – עוד טמפרטורה או שתיים פחות זה יעניק קצת משב רוח מרענן. אני גר ממש מול הים בעכו. הבית שלי פתוח לכל מי שרוצה לבקר את עבדכם הנאמן, לרבות אתה, כמובן, אדוני היושב-ראש, אני גר ברחוב ההגנה 6/28. היתה לנו מרפסת וביטלנו אותה כי כבר אי אפשר לשבת במרפסת בישראל בגלל דרגת הלחות האימתנית.

- - -

זו מרפסת שביבי נתניהו פעם דיבר עליה, על הזכות למרפסות במדינת ישראל. לכן, אנחנו מתחלחלים מן העובדה שאי אפשר ליהנות ממרפסות במדינת ישראל שהפכה להיות מדברית בצורה פושעת. לכן אני פונה אליך, אנא הגן על זכותו של אדם ליהנות מהדיונות, מהחולות, מהחופים המקסימים, ואל תנציח את העניין הזה באמצעות הוראת שעה, ואל תיתן לטייקונים יותר זכויות מכיוון שהם נהנים בלאו הכי מזכויות יתר על חשבון הציבור.

לפני מספר שבועות דנו בחוק המישוש שהיה הוראת שעה וביטלנו אותו מכיוון שראינו שהשימוש שנעשה לא נעשה לצורך מטרות שהוראת השעה נועדה.

הוראת השעה פגה, לא חידשנו.

מקבלת. לא חידשנו. אני חושבת שזה מקרה דומה. הרי מה היא הוראת שעה? הוראת שעה אומרת – אנחנו לא בטוחים שהחוק הזה נכון או נחוץ או שמין הראוי לחוקק אותו. בואו ניתן לו שנתיים זמן, נעשה פיילוט, ניסיון, ואחרי שנתיים נבחן, נראה. וירא כי טוב –נמשיך, וירא כי לא טוב – נפסיק. אני הסתכלתי, ואני מודה מאוד על הנתונים - -

תכף תשמעי עוד נתונים.

- - ואני רואה שככה: הוועדות העצמאיות לא עשו דבר, הולחו"פ לא דן בשום דבר, הוועדות המיוחדות שנקבעו בהוראת שעה, ועדות המשנה לתיירות אמנם הוקמו, שאני חושבת שזה בסדר. הייתי רוצה לדעת – דנו במחוזות חיפה וצפון, התקיימו דיונים במשרד ה - - -והייתי רוצה לדעת, כי אם באמת, בסופו של דבר – ושמעתי את חברתי יעל כהן-פארן, אני סומכת את ידי על כל מילה שהיא אמרה ובכלל על דעתה, בפועל, בעיקרון, לא ראוי שאנחנו ניקח את התוכניות שמיועדות למלונאות ונלביש עליהן מגורים.

אני רוצה להוסיף עוד משפט חשוב – המטרה של התיקון הזה היה לעודד את המלונאות. מה שקורה בפועל – אני מדברת מניסיון של המרינה, לא המלונאות היא זו שמפתחת אלא המגורים מתפתחים על חשבון המלונאות. ואז נמצאנו מפסידים פעמים, גם את המלונאות וגם את חוף הים.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרו חברי הכנסת. אני ממש לא מסכים אתכם. אל"ף, אנחנו נשמע מה נעשה ומה לא נעשה, בדיוק, ומעבר לכך, אני מסכים עם התפיסה שאומרת, עושים הוראת שעה ונראה אחרי שנתיים מה יקרה. לדעתי הגענו לנקודה הזו. אני גיליתי בנקודה הזו שלהסיק מסקנות עכשיו זה מוקדם מדי, לכאן או לכאן. לכן, זו כוונתי, להאריך בשנה כדי שנוכל באמת להסיק מסקנות בצורה אפקטיבית, וזה בסדר, מותר לחלוק אחד על השני.

קודם כל חשוב להבין מה נקודת המוצא של החוק הזה. מ-2005 ועד 2015, במשך עשור שלם – לא נבנו בתי מלון חדשים. נבנו, אבל גם נסגרו, ולכן מספר חדרי המלון היה כמעט סטגנטי לחלוטין במשך עשור שלם. לכן, כשאנחנו התחלנו את התהליך הזה ניסינו להבין איפה החסמים העיקריים של בניית בתי מלון. החסמים העיקריים היו בכדאיות הכלכלית, במחסור באשראי – שהבנקים לא רצו לתת הלוואות לבניית בתי מלון, והביורוקרטיה שיצרה חסמים קשים ביותר עבור היזמים שרצו לבנות בתי מלון. לכן הלכנו לכיוון של החוק הזה.

בשלוש השנים האחרונות המצב החמיר מהסיבה הפשוטה שמספר התיירים עלה משמעותית.

אל תגיד "המצב החמיר", זה לא משתמע נכון. המצב השתפר, יש יותר תיירים.

המצב השתפר, לשמחתנו מגיעים הרבה יותר תיירים. בשנה האחרונה היה גידול של 25%. במספר התיירים גדלנו מ-2.9 מיליון תיירים ל-3.6 מיליון תיירים, שזה מצב פנטסטי. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית היה גידול גם של 25% על הגידול של ה-25% של השנה שעברה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים בגידול מדהים, וזה משמח מאוד. הבעיה שנוצרה בעקבות העניין הזה שמספר חדרי המלון עדיין לא עלה בהתאמה, מה שמביא הלכה למעשה לגידול של המוצר התיירותי. עלויות הנופש עולות, כולנו חווים את זה בכיס שלנו כשאנחנו באים לנפוש. ולכן הדרך האמיתית והמשמעותית ביותר להתמודד עם עלויות הנופש זה לייתר הגדלה של היצע חדרי המלון, והתהליך הזה יקרה רק אם תהיה כאן כדאיות כלכלית לבנות חדרי מלוון. אם זה לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית, אף אחד לא יבנה פה בתי מלון. לכן זו הסיבה שהלכנו לסיפור הזה של 20%, כתוספת על הזכויות הקיימות.

עכשיו אני מציע, שמענו פה כל מיני טענות בנוגע לפגיעה - - -

לא, לא. אני מבקש לשמוע מבתי מלון מה קורה, מי ביקש - - -

אני סמנכ"ל פיתוח ובעצם מי שאחראי על יישום החוק הזה במשרד. נשמעו פה שתי טענות מצד חברי הכנסת הנכבדים דב חנין הבטיח שהוא לא יגיע.

לא, אני ביום העירוניות, אבל באתי לשמוע.

- - -

אני חוזר לגופם של הדברים. נשמעו כאן שתי טענות.

אני לא רוצה תשובות לטענות. אני רוצה נתונים.

אני אתן סקירה של נתונים וכל מה שצריך, אבל לגבי שתי הטענות - - -

לא, אני מבקש לא להתייחס לטענות. נתונים בבקשה.

ההליך התכנוני מורכב מרצף. הרצף מתחיל במשרד התיירות, במקום שבו מגיע יזם או ועדה מחוזית שמפנה יזם מיוזמתה ולא מיוזמתו לחוות חוות דעת מקצועית לגבי הפרוגרמה התכנונית של המלון. זה בעצם ראשית התהליך. אחרי שאנחנו מחווים את דעתנו היזם ממשיך ברצף פעולות ומגיע לדיון בוועדת התכנון או הוועדה המקומית שבה הוא רוצה לאשר את התוכנית.

לגבי הנתונים. בין השנים 2018-2016, בעצם מאוגוסט 2016 ועד היום נידונו 20 תוכניות במשרד התיירות שנוגעות לעירוב שימושים ונוגעות ישירות לתיקון, נשענות עליו - - -

20 תוכניות. מה הסטטוס שלהן היום?

7,000 חדרים - - -

חדרי מלון? חדרים זה גם חדרי מגורים.

בוודאי. חדרי מלון. משרד התיירות אמון על הקמת חדרי מלון. העניין של הערוב שימושים שהוא דבר שנפוץ בכל העולם, בניו יורק – עכשיו אנחנו חוזרים מכנס שם, כל אתר בנייה מופיע – mixed use. אין שום אתר בנייה שראינו של משרדים או מגורים שהוא כולו משרדים או כלו מגורים. עירוב שימושים מהותו – לקחת שימוש ל שמלונאות, מגורים, מסחר, ולשלב אותם יחד.

השאלה – אם באותו אזור או באותו בניין.

באותו מבנה, או באותו פוליגון בנייה . מה שזה מייצר – זה חוסך לך תחבורה. אם העבודה שלך נמצאת באופן מרוחק ממקום המגורים שלך, אם המלונאות נמצאת במרוחק מהמסחר - - -

לא, mixed use זה מושג טוב, זה בסך הכל נכון. רק מעניין שאתם משתמשים בזה בהיבט של רק באזורים ש - - -

אז אמרת 20 תוכניות, 7,000 חדרים - - -

20 תוכניות, 6,970 חדר - - -

ומה הסטטוס שלהם, בעצם? כמה זמן לוקח להגיע להבשלה, לאישור היתר בנייה, בעניין הזה?

היתר בנייה, לצערי הרב, לבנות מלון בישראל לוקח סדר גודל של בין 8 ל-10 שנים. זה הזמן. עכשיו, מי שיגיד משהו אחר - - -

זה החסם.

נכון, ובזה אנחנו מטפלים. בדיוק בזה אנחנו מטפלים. ההליך הארוך הזה נובע – גם היכולת לארגן את הסגירה הפיננסית מול הבנקים, גם היכולת התכנונית של המדינה לעכל תוכנית כזו ולהביא אותה לידי אישור – 4-3 שנים עד שיזם מגיע להיתר בנייה סופי.

אז אני רוצה כרגע לסכם את מה שאתה אומר. אנחנו לא נדון כרגע על איך פותרים את העניין של היתרי בנייה למלונות. אתה אומר שבשנתיים שעברו 20 תוכניות, 7,000 חדר, אתם יודעים להגיד היום אם אתם רוצים להפוך את הוראת השעה הזו לחוק או לא? או שאתם עוד לא יודעים להגיד? או שאתם רוצים עוד שנה בשביל לשקול את זה?

בוודאי אנחנו צריכים עוד שנה כדי לראות איך התוכניות האלה מתקדמות בתוך הוועדות.

עוד נתון שאני רוצה כאן להוסיף – זה, בעצם, השלב הראשון כפי שאמרתי. במקביל, השלב הבא הוא בעצם גם שלב שנעשה במשרד התיירות. אני יושב-ראש מנהלת ההשקעות בתיירות, אנחנו נותנים מענקים לאותם בתי מלון שרוצים לקום. מי שזכאי למענק על פי חוק עידוד השקעות הון הוא מי שיש לו סגירה פיננסית, קרי, הגיע למצב שהוא מציג 20% הון עצמי כדי לממן את הפרויקט, והוא נמצא במגעים מול הבנקים למימון של הפרויקט, מי שיש לו תב"ע מאפשרת – לא יכול להיות שבן אדם לוקח מגורים והופך אותם למלונאות ומבקש ממני מענק.

הבשלות של הפרויקטים האלה היא גבוהה יותר מהפרויקטים הקודמים שתיארתי. 2,000 חדר. 1,948 חדר אושרו לקבלת מענק במסגרת עירוב שימושים. זה שלב מתקדם יותר מ - - -

השלב של אישור המענק הוא אחרי קבלת היתרים?

לא. במענק יש שני מסלולים. יש מסלול הקמה ומסלול היתר. מסלול היתר עדיין מבקש עדיין מבקש ממך תנאי סף כאלה שהם הרבה יותר בשלים מסתם אדם שבא ומבקש – אני רוצה לבנות מלון, תנו לי מענק.

שאלה שנייה – איך אנחנו מונעים את הדבר הה, שלא יהיה מצב - - - הרי גם האופי של הוראת השעה זה משהו שאנחנו רוצים לעשות בזמן קצר, לתת פוש רציני לעניין הזה. איך אנחנו קובעים את העניין שאנשים לא ינצלו את הדבר הזה בשביל לבוא, להגיש תוכנית, לקבל את אחוזי הבנייה, את ההקלות ואת הכל, לשים את זה בצד, ולהגיד – יגיעו ימים טובים, נמסחר את זה וכו'. האם שקלתם, ואני יכול גם להציע, לעשות שהאישורים האלה יהיו אישורים מתכלים?

שאלה מצוינת. האישורים האלה מוגבלים בזמן לשלוש שנים.

האישורים הסטטוטוריים?

האישור של משרד התיירות לעירוב שימושים מוגבל בשלוש שנים.

אני זוכרת את הדיונים שהיו כאן לפני שנתיים בדיוק בעניין הזה ובדיוק בעניין של החופים ולכן הוכנסה בתוך הוראת השעה הגבלה, זה נמצא בסעיף 2 - - -

היועצת המשפטית שלי תכף תתייחס.

מצוין. שם מחריגים בעצם את הסביבה החופית מהוראת השעה.

לא, לא מחריגים. רק קו ראשון.

תראו, בסופו של דבר אנחנו מדברים על הארכת הוראת השעה בשנה, שהנימוק העיקרי לזה הוא לתפיסתי, שעדיין לאחר השנתיים שעברו אין עוד החלטה ברורה אם זה מיותר או שזה חשוב מאוד. לכן מבקשים עוד שנה ואני תומך במהלך הזה. אני מבקש עכשיו להתרכז בזה ולא עכשיו להתחיל להתפזר ל-1,001 משמעויות שיכולות להיות לגיטימיות אבל אנחנו צריכים להתמקד בדיון.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעיר שלוש הערות קצרות. הערה ראשונה בנוגע לעירוב שימושים. אני בעד עירוב שימושים, אני חושב שזה דבר נכון וטוב. איפה הבעיה כשאנחנו מדברים על מגורים ותיירות? אני אומר בצורה גלויה – אנחנו בעד קידום תיירות, למרות שאתם לפעמים חושבים שאנחנו עושים מעשים שמכשילים את זה. בעולם המציאותי שבו אנחנו נמצאים יש הבדל גדול בין הכדאיות הכלכלית בלקחת נכס ולמכור אותו לשוק המגורים – שבשוק המגורים שלנו היום זו כדאיות מאוד מאוד גדולה, לבין תיירות שהיא עדיין ענף שאנחנו צריכים לתת לו הרבה גיבוי ותמיכה. ולכן הסכנה הגדולה בעירוב השימושים שאנחנו נקדם מהלך שמתחיל כתיירות ויתגלגל למגורים, וזה הפחד הכי גדול שלנו בעניין הזה. אם אנחנו היינו יודעים שמה שמקודם לתיירות הוא לתיירות – אז אנחנו יודעים מה יש לנו, אנחנו מבינים שזה גם שימוש שמתחלק על הציבור, ובטח כשמדובר בתיירות עממית. זה מתחלק על הציבור ואז כל הציבור נהנה מהנכס הזה, שאנחנו נותנים את האפשרות להשתמש בו. כשמדובר על משאב ציבורי – לקחת ולתת אותו למגורים, אותנו זה מאוד מאוד מפחיד, ולכן אנחנו פוחדים מערוב השימושים.

הערה שניה – אני מקבל בברכה דווקא את המשך הרגישות הגדולה יותר בנושא החופים, אני חושב שזה נשוא שכולנו צריכים להסכים עליו, שבנושא החופים ישנה רגישות מאוד מאוד גדולה. זה גם היה נושא שעורר הרבה הרבה אמוציות בסיבוב הקודם. אני חושב שזה נושא שמאוד חשוב לחדד אותו כי הוא משמעותי. הערה אחרונה – אני, מבחינה זו, חושב שיש הבדל גדול בין להאריך את הוראת השעה בשנה, שזה בסדר – יבחנו ויראו, עוד כולנו לא יכולים להגיד בוודאות האם החששות שהיו בתחילת הדרך התממשו בחוק הזה, היתרונות - - -יש כאלה שטוענים שיש יתרונות, האם התממשו או לא התממשו, לבין מצב - - - אני חושב שיש הבדל גדול בין זה ובין המחשבה לחוקק את זה כחוק.

ממשרדי הממשלה – מישהו רוצה התייחסות אחרת ממה ששמענו ממשרד התיירות? אין התייחסות אחרת.

שאלת הבהרה – דיברת על 7,000 יחידות מלונאות. על כמה יחידות דיור מדובר? הרי אנחנו מדברים על הצעה שמדברת על עירוב שימושים, אז כמה מתוך ה-7,000 או בנוסף ל- 7,000 - - -

בנוסף ל-7,000 יש סדר גודל של כ1,500 יחידות מגורים.

והאם זה על חוף הים?

- - -

1,500 יחידות דיור בנוסף ל-7,000 – על חוף הים? הרי החוק לא מאפשר לי - - - על חוף הים.

- - -

מתוך 20 תוכניות המקומות שקרובים לחוף הים.

תן את כל ה-20.

מלון פרדייז באשקלון, גזית-גלוב נאות אואזיס חוף צפוני אילת, מגרש 103ב' מלונאות ומגורים בחוף הצפוני, אילת, גבעת תלפיות החדשה – מלון ירושלים, עין ים, מלונות החוף הצפוני בע"מ – אף על פי שזה נקרא כך זה מלונות במבשרת ציון, מלון ברכס ארמון הנציב, האחים חסיד, עיר ימים נתניה – בקירוב, אך לא על, נתניה, כיכר העצמאות, עפולה, עין ים, רכס ארמון הנציב, גני מנורה – טבריה, טובא זנגריה, חדרה – מתחם 9, עפרון 9 בחיפה, אשדוד, שד"ל בתל אביב, שכונת נמסאווי - - -

חברים, אני מעלה להצבעה את ההחלטה לקריאה ראשונה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 6
נגד – 4
נמנעים – אין
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשע"ח-2018 אושרה.

ההצעה התקבלה, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:09.