פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 794
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018), שעה 13:37

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מיכל בירן
מירב בן ארי
יוליה מלינובסקי
דן סידה

אינג' אלי גורדון - מנהל שירותי מזון ארצי, משרד הבריאות

יוסף שדה - מהנדס ראשי לתוספי מזון, שירות מזון ארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - עו"ד, היועצת המשפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

אינג' שי חן - מתאם פיקוח, שירותי מזון ארצי, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

גליה שגיא - מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי - מנכ"ל ביסקול בע"מ, התאחדות התעשיינים

יפה חובב - עו"ד, מנהלת ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר

שירי מיטל - מנהלת רגולציה, חברת אמברוזיה סובהרב-סולגאר

פרופ' ג'רר שוורץ - מנהל המרפאה לחולי PKU, תל השומר

אור הרפז - מוזמן/ת

שמרית שקד גיטלין

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק), התשע"ח-2018

היום ה-19 ביוני 2018, ו' בתמוז התשע"ח, השעה 13:37 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק), התשע"ח-2018. אני מזכיר שזה דיון שני כאשר הראשון הופסק בגלל המחלוקות בין המחלקות השונות במשרד הבריאות. אנחנו חוזרים לדיון אחרי שקיבלנו מפרופסור רונית הודעה שבעיניה הכול בסדר למרות שיש צורך להשלים דברים. אני סומך על המשרד לעשות את ההשלמות הנדרשות בהמשך.

משרד הבריאות, בבקשה.

בוקר טוב. מנהל שירות המזון. כמו שציינת אדוני היושב ראש, התבקשנו לעשות בירור ואכן הבירור הזה נעשה. בעקבות כך אנחנו מבקשים להביא לאישור הוועדה את התקנות שעניינן סימון של ממתיק.

היו אז כמה בעיות שהפריעו לנו ואולי תעדכנו אותנו מקצועית איך התקדמתם בזה.

למעשה היו מספר שאלות שניסינו לענות עליהן וכנראה שלא הסברנו את עצמנו מספיק טוב, אבל שוב נסביר. יש להפריד בין שני סוגי תקנות שדנות בסימון תזונתי ותקנות שאושרו כאן בוועדה אמורות לתת מענה לכל הנושא של סימון אדום. במקביל תקנות אלה עוסקות בסימון של תוסף מזון מסוג ממתיק וכל הוראות הסימון המחייבות ביחס לזה. נשאלו כאן מספר שאלות נוספות כמו האם יש קשר ביניהן וניסינו להסביר גם בדיון הקודם שאין קשר בין שתי התקנות. נשאלנו עוד כל מיני שאלות כמו למה זה כאן ועכשיו ולמה לא בהזדמנות אחרת. אנחנו רוצים לציין שתקנות אלה הן למעשה תוצר של עבודה מתמשכת שלמעשה הן שינו את הצורה שלהן בכותרת בעקבות לבקשות ודרישות של הוועדה. למעשה גם לאלה שהשיבו בזמנו, מפוקחים, גם התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, הכירו בתקנות האלה וכך גם כלל הציבור שהכיר אותן במסגרת תוספי מזון, תקנות לתוספי מזון. כרגע הוחלט שהפורמט אמור להיות כזה וזאת הסיבה שאנחנו פעם נוספת מבקשים לאשר את התקנות האלה.

רשות הדיבור למיכל.

דבר ראשון ולפני הכול, הקונספט הפרוצדורלי הזה שבו אתה מסביר לי שמדובר פשוט בשני סוגים של תקנות ובגלל זה אי אפשר להשוות תפוחים לאגסים, הוא לא מקובל עלי. אתה שואל למה הדיון הזה מעניין, כי יש כאן כסף גדול מאחורי הקלעים. בכל דבר שחברות המשקאות, ענקיות המשקאות שלדעתי הן
יותר עשירות מכמה מדינות בעולם, מתעסקות בו - - -

אנחנו מדברים רק עלה שלוחות הישראליות.

בסדר. אלי, יש לזה הרבה השלכות. יש להן מערכים שלמים שמספקים להם את הגיבוי לעניין הזה. אני רוצה לדעת כי ממה שאמרת, לא הבנתי כלום. אני רוצה לדעת במה שאתה הבאת לנו כאן איזו הקלה אתם נותנים לענקיות המשקאות בסימון תזונתי. אל תגיד לי שזה קשור או לא קשור. נכון, זה לא אותו חוק, לא אותן תקנות זה לא משנה. אני אמרתי שאני מכורה לדייאט קולה, ארבעה ימים בלי, הייתי שלושה ימים עם כאבי ראש, כמו גמילה מהרואין. אני לא יודעת, אני רק רואה סרטים.

את יודעת מה זה הרואין? הדיון עליו מתקיים מחר.

לא. מחר זה קנאביס.

זה לא אותו הדבר?

לא.

אני יכולה להגיד שאני מוצאת את עצמי משקרת לעצמי שאני אקח רק עוד לגימה קטנה ושום דבר לא יקרה, כל התסמינים שמתארים אנשים מכורים, ועד היום האחרון של החיים שלי אני אהיה מכורה לדייאט קולה, לפעמים בגמילה ולפעמים לא בגמילה. יש אנשים שהם אלרגיים לאספרטיים והדבר הזה יכול לגרום להם לבעיות בריאותיות קשות. מה שאתה אמרת זה לא היה הסבר אלא זה היה ממש מספר ההוראות, איך אומרים מלים בלי שהן יאמרו כלום. אני רוצה להבין. אתה מכיר את הקודם, אתה מכיר את החדש, אני רוצה להבין אילו הקלות אתם נותנים עכשיו בסימון. זאת השאלה. לגיטימית.

לא הבנתי הכול, אבל תענה.

אתה דיברת על פרוצדורות. את כל זה הבנתי. אילו הקלות ניתנות במצב החדש לעומת המצב הישן. זאת השאלה.

כדי לדייק, אני אשקף קודם כל מה שהבנתי מהשאלה. את שואלת קודם כל מה הקשר בין תקנות אלה לתקנות של סימון תזונתי.

לא. לא שאלתי. אין לי בעיה של הבנת הנשמע והבנת הנקרא, לא זה מה ששאלתי. שאלתי אך ורק שאלה אחת. הבנתי את כל השאר. לעומת המצב הקודם והמצב החדש, מה ההבדלים, מה השינויים, אילו הקלות בסימון נתתם בתקנות שמובאות לכאן היום. זאת שאלתי. בבקשה, אל תענה לי על דברים אחרים.

לשאלתך, איך משתנה סימון תזונתי.

כן.

הסימון התזונתי לא משתנה באופן עקרוני כי הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון), היום הן הוראות מתוקף החוק החדש. ברשותך, אני אנסה לענות. אם כן, ברמה של סימון תזונתי, שום דבר לא משתנה כי בסופו של דבר הוראות מה מותר, באיזו רמה ובאיזה סוג מוצר – מוסדר כרגע בתקנות של תוספי מזון. ההוראות האלה, אם את שואלת מה התקנות יעשו, הן למעשה כרגע מיישרות קו עם דרישות בעולם ביחס למוצרים שמכילים תוספי מזון. שנית, הן נותנות אזהרה יותר כללית ויותר ברורה לכל אלה שרגישים לסוג מסוים של תוסף מוזן שעליו יש גם אזהרה.

מה היה קודם ובמה זה משתנה?

נכון להיום, בטרם כניסת תקנות אלה, יש שני מסמכי חקיקה כאשר אחד הוא תקנות ישנות משנת 1980 והנחיה של שירות המזון שמתייחסת לאותן ההוראות שקיימות כאן.

השאלה שלי היא באמת מאוד פשוטה. הוא לא ענה לי.

אני לא מסכים אתך שלא עניתי.

לא ענית לי. מה מסומן עכשיו ומה יהיה הסימון החדש.

אתה לא עומד מול שופטת. אתה תגיד מה שאתה רוצה. היא שמעה.

אני משירות המזון הארצי. אני מהנדס מזון ראשי לתוספי מזון. שני הנושאים המרכזיים ששונים בין ההנחיות שהיו לפני הדיון הזה לבין הדיון הזה, הם שניים. הראשון בהם הוא בהתייחסות למונח שנקרא לא לאפייה ולבישול.

מה אתם עושים בשינוי?

לעניין הזה אנחנו בדקנו את חומרי הפירוק שיוצרים באפייה ובבישול והיה חשש כזה שהחומרים האלה בטמפרטורות - - -

אם מכניסים דייאט קולה בטמפרטורה של 40 מעלות - - -

תני לו להשלים את הדברים.

הוא באמת משיב.

גם בטמפרטורות גבוהות שקיימות בארץ, אין שום חשש מחומרי הפירוק, לא לגבי ה-פנילאלנין ולא לגבי החומצה האספרטית ולא לגבי הריטנול. שלושת הרכיבים האלה הם ברמות מזעריות שלא מציבות שום חשש לצרכן. זה הדבר הראשון. לכן אין שום חשש שאם הטמפרטורה תהיה בארץ ללא הנחיה כזאת, אדם יצרוך אותם ייפגע מזה. זאת אומרת, האזהרה הזאת היא מיותרת.

את שאלת שאלה שאני לא הבנתי את המקור שלה, חוץ מזה שלא בא לך לתמוך בחברות שמתעשרות.

בפעם הקודמת היינו הפוך.

גם אני לא אוהב את זה, אבל זאת עמדה לא מעשית.

אם יחליטו בכל זאת להוסיף את זה, תמיד יוכלו להנחות את המשתמש לכל מיני רעיונות, אבל בסך הכול אין בזה שום אספקט בטיחותי שיכולים להיפגע.

זה נכון שיש כוונה יסודית ברקע שבדיוק בגלל זה - - -

מיכל, אני מנהל את הישיבה.

אני עוד לא סיימתי את האספקט הראשון. אני משלים את הנקודות שקשורות לאספקט הראשון, לא לאפייה ולא לבישול. הסימון למעשה לא קיים בחקיקה האירופית וכך אנחנו מתייחסים. הסימון הוא במקרה אחד של ממתיקים שולחניים בארצות הברית שזה משהו איזוטרי. לכן אנחנו לא נעתרים לסימון הזה כי הוא חסר משמעות.

זאת אומרת, בכל הממתיקים השולחניים בארצות הברית יש סימון כזה.

יש סימון של לא לאפייה ולא לבישול. כן. אנחנו לא ראינו צורך לסמן סימון כזה.

הנקודה השלישית היא שהדבר היחיד שנפגע מחימום של ממתיק כזה, זאת ירידה של רמת המתיקות שלו. הירידה ברמת המתיקות שלו היא עניין של היצרן והוא יכול בהנחיות שלו, בהנחיות השימוש, לומר מה שהוא רוצה לומר אבל שוב אני חוזר ואומר שאין שום חשש לבטיחות בשימוש במוצר אם הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות. במקרה הגרוע ביותר, זאת פגיעה ברמת המתיקות שלו.

מי ביקש מכם לעשות את החשיבה המחודשת הזאת? איך הגעתם למסקנה?

ברגע שנדון העניין הזה, ראינו לנכון למצוא. הרצון שלנו ליישר קו עם החקיקה הבינלאומית בתוספי מזון שהיא חלה גם על תוספי מזון אלה והממתיקים הם חלק מתוספי המזון, וההנחיות האלה, מאחר והן נמצאות גם באירופה, אנחנו ראינו לנכון להתאים אותן לישראל, לחקיקה בתוספי המזון הישראלים.

הייתה פנייה ספציפית שהתחילה את התהליך הזה?

אנחנו למעשה מנסים להוציא את ההנחיות האלה כבר מ-2014 ואפילו לפני.

אני שואלת האם הייתה איזושהי פנייה מחברות המשקאות שביקשה מכם לעשות תהליך שסופו הורדת האזהרה מאפייה ובישול, מכיוון שיש תובענה ייצוגית נגדן.

ממש לא.

אתה אומר שלא הייתה פנייה.

בוודאות לא. שום פנייה של חברות המשקאות אלינו כדי להוריד את זה.

לשם דיוק, הייתה פנייה - - -

אלי, זה נראה לך שעכשיו יתחילו להחזיק משקאות קלים במחסנים חמים וזה מה שיצא מהוועדה הזאת כדבר שמשמח אותך? זאת המשמעות.

ממש לא.

להחזיק משקאות קלים במחסנים חמים. זאת המשמעות. אם אין באיסור של האפייה והבישול והטמפרטורות הגבוהות, המשמעות, בין היתר, הייתה גם על האחסון.

גם כשזה היה רשום כמו שזה רשום, זאת לא איזושהי חובה. זאת המלצה של יצרן ללקוח שלו לאחסן בצורה כזאת או אחרת. זאת לא חובה מתוך תקנות או משהו בדומה לזה.

עד היום היה כתוב שזה לא לאפייה ובישול והיום לא יהיה כתוב יותר.

כן, אין לזה שום משמעות. מי שרוצה, שיסמן. אין לזה שום משמעות.

יתרה מכך, כמו שאמרתי, לפני שנתיים וחצי אישרנו חוק שחלק מהמטרות שלו הן ליישר קו ולעשות הרמוניזציה, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, של חקיקה. חקיקה גם אירופאית, שהסתכלנו ורצינו לקדם ולעדכן את התקנות האלה, נשענת על חוות דעת מאוד מאוד מלומדת של אפס"א, ארגון בטיחות אירופאי שעשה הערכה וכל מה שיוסי כרגע ציין ביחס לפירוק, דרך הפירוק והאספקטים של איכות ובטיחות, ראינו שעצם העובדה שבתקנות אירופאיות האזהרה ביחס לאין לבשל וכולי, לא נמצאת וזאת מסיבה שאין שום סיכון בטיחותי נכון לניתוחים שנעשו על ידי גוף של אפס"א שמנתח כל סיכון וסיכון בפני עצמו. המסמך הזה הוא פאבליק דומיין ואפשר לצפות בו.

בנוסף, אי אפשר להתעלם מזה שהתקנות האלה מחייבות סימון של מכיל פנילאלנין לחולי... זאת גולת הכותרת של התקנות האלה. הרי יש כאן חולים, קבוצה של אנשים שהם חולים במחלה מאוד מאוד קשה שהיום למעשה צורכים מוצרים שאין חובה שהיצרן יסמן לגביהם נוכחות של פנילאלנין. ההנחיות האלה באות לחייב אותו בצורה חד משמעית לכך שהוא ירשום שזה מכיל פנילאלנין. זה לא היה קודם.

בנוסף לכך יש הנחיה נוספת שמדברת על שימוש וממתיקים פוליאוליים שמזהירה את הציבור מצריכה מוגברת שעלולה לגרום להם לפעילות מעיים.

האם מזיזים את זה לאחורי האריזה? אני שמחה מאוד על מה שמבהירים. האם יש שינוי בפונט? שינוי באריזה?

לא.

זה רק שלא היה מסומן קודם ואתם מוסיפים לו סימון?

לא. בפנילאלנין ראינו את זה במסגרת.

הגודל נשאר אותו גודל. לא שינינו.

אבל זה מספיק בולט כי זה יהיה במסגרת המכיל פנילאלנין. זה במסגרת וזה דבר שהוא די יוצא דופן.

יש לי שאלה אחת נוספת. למה זה נכנס לתוקף רק ב-21 בינואר 2021?

לפי חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש מ-2014, לפי סעיף 2, מועד חובת סימון של הוראת סימון שפורסמה ברשומות, בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר בשנה כלשהי, יהיה שנתיים מתום אותה שנה. מדובר בהוראת סימון ולכן לפי החוק הזה זה נכנס לתוקף רק בינואר 2021 כשההוראות הישנות שאותן אנחנו מתקנים, יתבטלו באותו מועד.

רק באותו מועד. להסיר את ישן שהוא לא חיובי ומכניסים את הטוב שהוא חיובי, רק בעוד שנתיים.

זה החוק קבע. אם יצרן רוצה מיוזמתו, או יבואן, ומבקש לפעול לפי הוראת הסימון החדשה, הוא רשאי לעשות זאת לפי סעיף 4(א) לחוק זה ובלבד שיחול על הסימון, שהוא מסמן את כל הוראות הסימון החדשות. זאת אומרת, אם הוא בוחר לפעול לפי הוראת הסימון החדשה, נניח, לצורך העניין, הסמל האדום, אם יצרן בוחר לפעול לפני הזמן, לפני ינואר 2020 בסמל האדום, הוא חייב לפעול ולהחיל את כל הוראות אותן תקנות ולא רק מה שהוא בוחר.

המילה אספרטיים תיעלם?

לא. המילה אספרטיים נמצאת היום או ברכיבים או את ה-E נמבר. אין שינוי בעניין הזה.

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני מייצגת את ענף המזון. אנחנו רוצים לברך על עדכון התקנות ועל כך שהן מותאמות כמעט באופן מלא לתקנות באירופה, שזאת באמת תכלית החוק והדגל של משרד הבריאות, שזאת רפורמת הקורנפלקס.

יש שני דברים קטנים ואם תרצו, נתייחס עכשיו או במהלך ההקראה.

עכשיו.

יש שני דברים שהם לא תואמים באופן מלא. אחד הוא הנושא של הפוליאלולים המוספים שבאירופה מתייחסים רק לפוליאלולים מוספים ובארץ אתם רוצים להתייחס לכלל הרכיב. הדבר השני הוא הסימון במסגרת שהוא לא תואם את הדרישות באירופה. אלה שני הדברים שיש לנו לומר.

כשנגיע לסעיפים, תתייחסו.

אני מבין שבזה שאנחנו בפרסומים משווים את עצמנו לאירופה, זה גם טוב לייצוא וזה מאוד חשוב. לדעתי זה לא פחות חשוב. כל השאר גם חשוב, אבל אני רוצה לציין לטובה את האפשרות הזאת, לאפשר ליצרנים המקומיים לייצא לאירופה וזה דבר טוב.

אפשר לעבור לקריאת התקנות.

אולי פרופסור ג'רר שוורץ יסביר לנו מה חשיבות הסימון בתקנות האלה.

אני בתל השומר ואנחנו מטפלים בחולים עם פנילקטונוריה.

תציג את עצמך.

אני רופא ילדים, רופא מטבוליסטי. אנחנו מטפלים בכל החולים עם PKUבארץ. חשוב לדעת שחולים עם PKU, יש כ-400 חולים כאלה. הטיפול כמעט יחיד לחולים האלה הוא דיאטה שמורידה את כמות הפנילאלנין רק למה שהחולה צריך ובעזרת הטיפול כל החולים, כמעט כל המטופלים, במקום להיות עם פיגור קשה, הם בריאים לחלוטין. זאת אומרת, זה משהו מאוד מאוד מרכזי איך האוכל יכול להשפיע על הבריאות של הבן אדם.

בריאות הנפש.

בריאות הנפש. המוח ניצל על ידי כך שאנחנו מורידים את הרמה של פנילאלנין למה שאנחנו צריכים. למה אני אומר למה שאנחנו צריכים? זאת אומרת, אנחנו נותנים פנילאלנין אבל הוא החולה לא יכול לפרק את העודף של הפנילאלנין. לכן אנחנו עושים דיאטה ויש לנו דיאטניות ואם יש פתאום מסטיק שנכנס, בעיקר ילדים שמסתובבים בגיל שלוש-ארבע, בדואים או משהו כזה, והם לא מסתכלים על כל הדברים האלה, אנחנו צריכים כל הזמן לומר להם לא לאכול מסטיקים דייאט. כיום רוב המסטיקים הם כאלה והם עם אספרטיים. לכן אנחנו אומרים להם אבל סימון של הדברים הוא מאוד חשוב. לא בטוח שרק על האריזות זה מספיק.

יש גם בבשר ובדגים, גם בחלב, גם בביצים. בצורה טבעית יש בעוד הרבה מאוד מזונות.

זה משהו אחר. צריך להבין מה זה אספרטיים. אספרטיים 13, שני שליש אספרטיים - - -

לא, לא אספרטיים אלא פנילאלנין.

פנילאלנין הוא בכל מקום. כל חלבון מכיל פנילאלנין. אנחנו יודעים ואנחנו אומרים בדיוק מה לילד מותר לאכול ומה אסור לו לאכול. למשל בשר אסור לאכול, דגים אסור לאכול, ביצים אסור לאכול, דברי חלב אסור לאכול. מה נשאר? מסטיקים. אם גם למסטיק יש פנילאלנין בכמות אדירה, זאת אומרת, שני מסטיקים – אני לא יודע כמה זה אבל זה בערך כמו סטיק אחד מבחינת הפנילאלנין – אז זה כבר מוגזם. לכן מה שאנחנו עושים, אנחנו לא רוצים לקלקל דיאטה של בן אדם על ידי כך שהוא לוקח דברים שיש בהם פנילאלנין בכמות אדירה יחסית לכמות של מה שהוא אוכל. מסטיק, הוא לא צריך להיות עם הכמות האדירה של פנילאלנין. לכן, אם יש לו אספרטיים, יש לו כמות אדירה של פנילאלנין לעומת חלבון אחר שיש לו 5 אחוזים בממוצע וכאן יש 70 אחוזים בממוצע. זה משהו אחר לגמרי.

לכן זה מאוד ש חשוב לעשות את הסימון. אם אתם שואלים אותי, לא רק באריזה אלא אם יש בקופסה או ש במקום שכל אחד יכול לראות ולראות טוב. מכיוון שאנחנו מדברים רק על האוכל, אני לא אכנס לתרופות שיש להן אספרטיים, כמו בכל סירופ. אפשר לומר על זה מילה?

כאן זה על המזון.

אם כן, זה יהיה משהו אחר. מה שצריך לדעת זה שהבן אדם שאוכל מסטיק עם אספרטיים, ללא אלרגיה הוא לא ירגיש שום הבדל ושום שינוי. לכן זה משהו יותר בעייתי מכיוון שאם הוא לוקח מסטיק ופתאום יש לו אלרגיה, הוא מתנפח, הוא יודע שהוא לא צריך לקחת את המסטיק הזה. לכן, דברים כאלה שיכולים לגרום לאורך זמן נזק, זה מאוד חשוב שיהיה סימון עליהם.

מבקשים ממני לשאול אותך אם זאת מחלה גנטית.

כן.

זה עובר בתורשה. בטח.

מי שלא סבל עד עכשיו, זה סימן שאין לו.

זה לא רק גנטי. זה צריך להיות אצל שני ההורים.

שני ההורים בריאים אבל הם מעבירים את המחלה.

אולי צריך לעשות קמפיין פרסום שמזהיר מהחומרים האלה.

כל התינוקות בישראל נבדקים?

כל התינוקות. אנחנו אחת המדינות שמפספסת הכי פחות PKU בארץ מכיוון שכמעט כל אישה יולדת בבית חולים לעומת אירופה, שם יש הרבה לידות מחוץ לבית החולים. יש לנו סקר מאוד מאוד יעיל ואנחנו לא מפספסים. נדיר ביותר שיתקיים פספוס. כל הילדים מטופלים.

זה אומר שהסימון שאנחנו מציעים אמור לתת את המענה לעיקר הבעיה, לתת מידע.

שיהיה כתוב מספיק גדול.

ושיהיה גם במסגרת.

כן.

זה מה שדרשנו.

שיהיה כתוב מספיק גדול.

ההצעה היא שכל מוצר שמכיל אספרטיים ירשמו עליו מכיל פנילאלנין. זאת המהות וזה מה שצריך לדעת.

מכיל פנילאלנין, אני חושב שכמו שבחוץ לארץ כתוב על קוקה קולה שאסור לחולה PKU. כתוב אסור. זה לא נכון אבל כתוב אסור לחולה PKU כדי שידעו שלא כדאי להתקרב למוצר הזה.

גם באירופה כתוב מכיל פנילאלנין.

אפשר לומר שאנשים לא קוראים את זה. הייתי אומר שמומלץ גם לא לאכול את זה.

בעלים של סוכרזית. אנחנו מייצרים סוכרזית מלפני קום המדינה. אני יכול להרגיע שבכל מה שקשור לממתיקים שולחניים, אספרטיים בישראל הוא כמעט לא נמצא בשימוש, כמעט בכלל.

בקולה זירו שלך יש את הדברים האלה?

כן.

זה אומר שתצמצמי את השימוש?

אני ארבעה ימים כבר בלי. אתה צריך לחזק אותי.

אחרי שתסיימי את החודש.

היום באזהרה – מישהו עכשיו שלח לי את זה – כתוב: מכיל פנילאלנין, להחזיק במקום קריר ומוצל, לא לאפייה ולא לבישול. גם המקום הקריר והמוצל ירד מהאזהרה?

כן. להחזיק במקום קריר בטמפרטורה שלא תעלה על 20 מעלות. זה יורד. זה היום בתקנות וזה יורד.

אם זה לא מזיק שזה יהיה כתוב, למה לא להשאיר?

אדוני, ברשותך, קצת מהצד של התעשייה. נושא ההמלצה או האזהרה לגבי חום וקור של אספרטיים נובע מההיסטוריה בה חשבו שאספרטיים מתפרק ומאבד את מתיקותו. לא מבעיה של בטיחות. היום זה ידוע שזה לא קורה ולכן אין צורך באזהרה הזאת של שמירה בקור. זאת המהות. כמו שאמרו החברים ממשרד הבריאות, בארצות הברית ההמלצה היא המלצה של היצרן. היא איננה חובה מנדטורית שבאה מהרשויות השונות בארצות הברית, או לחילופין, באירופה, אין חובה כזאת. זה אך ורק מהמקום הזה, מהמקום של חשש של יצרנים עם התחלת הדרך, כאשר התחילו להשתמש באספרטיים, והיום זה הידע שזה באמת לא פוגע.

מסקנה. אי אפשר להשאיר מה שהיה ולהוסיף משהו?

מה הבעיה להשאיר את המקום קריר ומוצל? המחשבה שאנחנו שולחים את זה מכאן ולחשוב שכל המשקאות הקלים שאזרחי ישראל צורכים יהיו במחסנים עם טמפרטורות גבוהות.

מה זה קריר ומה זה מוצל?

היום התקנות אומרות מתחת ל-20 מעלות צלזיוס.

אם נגיד זה היה קריר ומוצל, מה זה קריר ומוצל? היום יש אינטרס לכל יצרן לדאוג למוצר שלו. אם הוא רוצה להנחות בדיוק מה הוא רוצה, הוא יאמר בדיוק מה הוא רוצה. למה אנחנו נגיד לו איך להתייחס למוצר שלו?

המחקרים האלה שדיברת עליהם, על כך שאין בהם סכנה, מי מימן? האם הוועדה יכולה לקבל או תם?

אפס"א. האיחוד האירופי.

האם אפשר לקבל את המחקרים?

בוודאי.

אני אשמח אם יעבירו לוועדה.

אני מזהיר אותך, הוא גם משפטן.

אין בעיה.

יש לי את זה כאן. אני אתן לך.

אני אשמח.

אפשר לעבור להקראה.

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3 ו-312 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"מזון ארוז מראש" – כהגדרתו בתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017 (להלן – תקנות הסימון התזונתי), ולמעט חומר גלם לייצור מזון בתעשייה.

"ממתיק" – תוסף מזון שנועד להקנות טעם מתוק למזון.

"ממתיק שולחני" (Tabletop Sweetenerׂ – כהגדרתו בתקנה 3(ב)08) לתקנות הסימון התזונתי.

"רב-כוהליים" (polyols) – כוהלים המכילים יותר משתי קבוצות הידרוקסיל במולקולה.

"שם המזון" – כהגדרתו בת"י 1145.

"ת"י 1145" – כהגדרתו בתקנות הסימון התזונתי.

2. סימון מזון המכיל ממתיק מסוג אספרטיים, מלח של אספרטיים, אסוסלפם או רב כוהליים
יצרן או יבואן של מזון ארוז מראש המכיל ממתיק מהסוגים המפורטים להלן, יסמן אותו באזהרות המפורטות לצדם להלן, לפי העניין, שיסומנו במסגרת, ובאותיות ברורות וקריאות שגודלן לא יפחת משליש גודל אותיות שם המזון:

(1) אספרטיים (E951 – Aspartame) או מלח של אספרטיים – אססולפם E962 – Salt of aspartame-acesulfame - "מכיל פנילאלנין" או "מכיל מקור של פנילאלנין".

(2) רב-כוהליים שכמותם מהווה מעל 10 אחוזים ממשקל המזון שבאריזה – "צריכה מופרזת עלולה לגרום לפעילות מעיים מוגברת".

3. סימן ממתיק שולחני

יצרן או יבואן של ממתי שולחני יסמן אותו בכל אלה –

(1) שם המזון יכלול את המילים "ממתיק שולחני על בסיס..." בהשלמת שמות כל הממתיקים שבו.

(2) אם ממתיק שולחני מכיל את אחד מסוגי הממתיקים המפורטים בפסקה (1) שבתקנה 2 – את האזהרה כמפורט בה, באופן כמפורט לגביו בתקנה האמורה.

(3) אם ממתיק שולחני מכיל רב כוהליים בכמות כלשהי – את האזהרה כמפורט בפסקה (2) שבתקנה 2, באופן כמפורט לגביו בתקנה האמורה.

4. שמירת דינים

הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות אחרות בדבר חובות סימון בחקיקת המזון.

5. ביטול

תקנות בריאות הציבור (מזון דיאטתי וממתיקים) התשמ"ז-1987 – בטלות.

6. תחילה ותחולה

(1) תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה).

(2) תקנות אלה לא יחולו על מזון שיוצר או יובא לפני יום התחילה.

(3) לעניין תקנה זו, מועד יבוא מזון הוא יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר.

תודה. הערות.

מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים. אני רוצה לברך על הבאת התקנות לפני הוועדה. בנוגע לסעיף 2. אנחנו מדברים על כך שהחקיקה במדינת ישראל שואפת להיות מותאמת לאירופה. ראינו את זה גם בחוק הגנה על בריאות הציבור ואנחנו מכירים את זה גם מחוק התקנים. התקנה האירופאית מדברת על סימון כאשר הרב-כוהליים מוספים למזון. יש לא מעט מזונות שכוללים כבר את הרב-כוהליים.

דוגמה.

יש לא מעט דוגמאות. בין אם זה אננס, בין אם זה רכז אגסים יבשים, תרכיזים, כוללים את הרב-כוהליים ועל כן באירופה הדרישה היא רק כאשר הרב-כוהליים מוספים.

ואז איך ידעו החולים?

זה לא קשור לחולים.

אני מדברת על תקנה 2.

על פוליאולים.

יש עוד הערות?

הערה נוספת לעניין סעיף 3 מדברת על סימון ממתיק שולחני, כאשר הממתיק מהווה מעל 10 אחוזים מהמשקל בעוד הממתיק השולחני הוא תמיד מהול, בין אם זה בכוס מים חמים. תמיד יהיה מהול ב-200 מיליגרם לפחות. לא צורכים אותו כמו שהוא. הוא לא מזון שאתה צורך אותו כמו שהוא. כמו שראינו במקרים אחרים, כאשר הסימון שיש אבקה מסוימת וצריך למהול, הסימון בסופו של דבר, על פי המזון המהול, הדין צריך להיות כאן אותו דבר כאשר הממתיק יהיה מהול.

הערה שלישית ואחרונה. בקשה. בסעיף 6, בהמשך למה שאמרה עורכת הדין גוטמן, אנחנו מבקשים להחריג בסעיף 6 את סעיף 4(ג)(2)(ב) לעניין תקנה 5 שמבוטלת על מנת שהביטול ייכנס מהיום ולא יהיה נתון לפרשנות של חוק איילת שקד, לפני הזמן, אחרי הזמן. להוסיף את ההחרגה הספציפית של 4(ג)(2)(ב).

אתם יכולים לענות?

כן. אנחנו נתחיל מסעיף 2(2). צריך להבין שגם כוונת המשורר שלנו הייתה זו מצד אחד כי היה ברור לנו שברוב המוצרים מדובר בתוספת של התוסף. יחד עם זאת, למה כתבנו את זה בצורה כזאת? כי באותם מוצרים בהם כן הוסף, אנחנו כן רוצים להגיע למצב שבו במסגרת הפיקוח השגרתי, כשנרצה לדגום את המוצר ולבצע בדיקה במעבדה, כן נדע להתייחס לערך האבסולוטי שנקבל. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהדוגמאות שאתם מביאים, אלה דוגמאות שהן מאוד מאוד איזוטריות וכמעט לא קיימות מכל מיני סיבות, כי בפרי מיובש לצורך הדוגמה בכלל אסור להוסיף תוסף מזון מסוג כזה. זה מצד אחד. אין לנו כאן יותר מדי התנגדות או אי-התנגדות כי בסופו של דבר, ללא תלות איך זה ייכתב, אותה משמעות נשארת. במוצר שבו הוסיפו תוסף והשתמשו בתוסף, הכמות עולה על 10 אחוזים, אנחנו כן רוצים לראות את המסר הזה. זה ביחס לסעיף 2(2).

לגבי הבקשה בממתיקים שולחניים. כאן אנחנו לא יכולים לקבל את הרציונל כי הרציונל הזה אכן מופיע כלשונו בתקנות הבינלאומיות המקבילות ואנחנו כן רוצים להיצמד אליהן. זה אחד העקרונות עליהם לא נוכל לוותר ולכן אנחנו רוצים לראות את הסעיף הזה כלשונו ומבקשים להשאיר אותו כלשונו.

למרות שבסופו של דבר הוא מעט לא הגיוני. נכון שהחקיקה האירופאית היא משנת 2008 והיא אכן אומרת בדיוק את אותו הדבר, אבל בסוף ממתיק שולחני הוא ממתיק שאתה מוסיף אותו לדבר מה ולעולם הוא לא יגיע ל-10 אחוזים מהמזון הנצרך.

גם אם בהגיון שאתה כרגע מציג אותו יש דבר מה, עדיין העיקרון הוא שאנחנו כן רוצים ליישר קו עם החקיקה הבינלאומית בתחום. זה סוג המסר שמופיע בכל המוצרים האלה ואנחנו רוצים להיצמד לעיקרון.

אני יותר מודאג מזה שהמוצר הזה הוא בעצמו, החומר הזה, מסוכן.

לא, הוא לא מסוכן.

מה שאמר לנו פרופסור שוורץ. אני חוזר לאזהרה של פרופסור שוורץ. אני רוצה לשאול שאלה. אתה אומר שתינוק שבולע את החומר הזה, אספרטיים, היות והוא מסוכן לתינוקות, זה אומר שצריך לעשות פרסום הולם כדי שזה יהיה לא רק על הטיקט אלא בכלל. האם אתם במשרד הבריאות, במסגרת הפרסומים שאתם עושים, יכולים להזהיר? חבל על התינוק שלא יתפתח בגלל החומר הזה.

אדוני היושב ראש, ברשותך. אני חיי לומר, גם אם לכאורה זה כרגע לא קשור לדיון, שצריך לקחת בחשבון שיש תקנות - יוסי למעשה מרכז את כל הנושא של תוספי מזון – שמסדירות באופן מסודר פר מוצר או קבוצת מוצרים האם מותר או אסור להשתמש בכלל.

איך זה מגיע לידיעת הציבור?

האספרטיים אסור להוספה לתינוקות. בכלל.

בדיוק.

תיתן לתינוק תרופה, חס וחלילה, שלא מתאימה לו, אז מה?

יש גם אוכל רגיש שאנשים אוכלים.

אסור להוסיף אספרטיים. למרותש מחקרים מראים שלא אמורה להיות איזושהי סכנה יוצאת דופן אם הוא צרך את זה, אבל לפי התקנות של תוספי מזון, הממתיקים האלה אסורים להוספה במזון של תינוקות ופעוטות. רק מגיל 3 ומעלה הממתיקים האלה מותרים. האספרטיים, הפוליאולים עליהם אנחנו מדברים בדיון עכשיו, הם רק בגילים הרבה יותר מאוחרים מותרים.

איך אנחנו יכולים לדעת? אם לדוגמה ילד מבקש דייאט קולה, איך יודעים לומר שזה אסור לו?

היצרן יודע.

כאן למעשה כל הסימון של מזון ארוז מראש נועד להנגיש מידע לצרכן, גם אם זה נשמע כרגעה מאוד מאוד כוללני. זאת המשמעות של הסימון.

יוסי אומר שזה אסור לילדים מתחת לגיל 3. זה לא רשום.

תפרידי. זה לא עניין של רשום. זה אומר שיצרן או יבואן או גורם פיקוח שמפקח אוסר שימוש באותו תוסף מזון במוצר מסוים. זה אומר שברשימת הרכיבים לא תמצאי את אותו הרכיב.

יש לכם כסף לפרסום?

לא. אנחנו רוצים להבין איך בנויה דרך הפיקוח. הרגולציה על בסיס ניתוח סיכונים וניהול סיכונים, מפרידה ומגדירה איפה כן אפשר להשתמש ברכיבים האלה, בתוספים האלה, ואיפה לא. במוצרים שבהם כן מותר להוסיף את אותו התוסף, יש חובת סימון וכרגע חובת הסימון הזו, אנחנו מסדירים אותה בתקנות אלה.

יוסי אמר לנו שהמוצרים האלה אסורים לילדים מתחת לגיל 3, אם המידע לא מונגש לציבור, איך אפשר לדעת.

כנראה שלא הסברנו את עצמנו. אני חוזר ואומר שבמוצרים לקהלי יעד מסוימים - - -

אתה יוצא מנקודת הנחה שילד שהוא מתחת לגיל 3, הוא אוכל רק מוצרים של ילדים מתחת לגיל 3 אבל זה לא כך. ילד מגיל שנה משתלב בתזונה הרגילה של המשפחה, הוא יושב ליד השולחן עם כולם ויכול להיות שהוא שתה את המשקאות גם כשהם דייאט. איך ההורים יודעים שזה בעצם אסור לו?

נאמר כאן שיש מיפוי מאוד מאוד יעיל בארץ של החולים. ההורים של הילדים החולים האלה מקבלים הדרכה. שם המשחק, כפי שצוין, היא דיאטה נכונה.

אני רוצה להתעקש על השאלה של שמרית. אמרתם שהחומרים האלה, כל אחד יקרא להם כפי הוא רוצה, מסוכנים לילד.

לא זה מה שאמרנו.

שזה לא בריא לילד מתחת לגיל שלוש.

מתחת לגיל שלוש אסור לו לצרוך.

לא זה מה שאמרנו.

תסביר לנו מה אתה אומר.

אנחנו אמרנו משהו אחר.

אולי פרופסור שוורץ יסביר לי. הוא אמר לנו שכרגע הוא מכיר 400 אנשים.

אלה חולי PKU. אנשים שהם חולים.

אתה יכול להתייחס ולומר אם יש לזה השפעה על ילדים רגילים שהם לא חולי PKU?

אני אסביר את זה. אולי הייתה אי הבנה. קודם כל, הסימון הזה, אני לא כל כך מסכים ואני אסביר לכם למה. אם אתם הולכים לפי הדיוק, כל דבר מכיל פנילאלנין. אם אומרים שזה פנילאלנין, לחם מכיל פנילאלנין, כל דבר מכיל. ברגע שיש אספרטיים, יש פנילאלנין. זה לא נכון. בלחם יש פנילאלנין. מבחינת הדיוק, זה קצת בעייתי. לכן יותר טוב לומר שזה מכיל אספרטיים ואספרטיים לא מומלץ לחולי PKU ולא לומר שזה מכיל פנילאלנין. כל אוכל מכיל פנילאלנין.

אבל הסיכון הוא מהפנילאלנין ולא מאספרטיים.

זה נכון.

תגיד מה הבעיה. באירופה, גם בארצות הברית ובכל העולם זה כך. אספרטיים מופיע ברכיבים.

כמו שהוא הופיע קודם?

כן. אבל הסיכון של חולה פנילאלנין הוא לא מאספרטיים אלא הפנילאלנין הוא הבעיה. הוא גם מצטבר אצלם כי הוא לא יכול להתפרק. הוא מצטבר וגורם לפגיעות מוחיות.

הפנילאלנין מסוכן מעבר לכמות מסוימת. אם אתם רוצים להיות באמת בסדר, תאמר שבחומר הזה יש כמה מיליגרם של פנילאלנין. זה יותר יעיל בשבילי מכיוון שאני יכול לחשב. אם הוא שתה ליטר של דייאט קוקה קולה, אני יודע בדיוק כמה הוא קיבל. אני יכול לעשות את החישוב. אבל אנחנו גם אומרים למשפחות שהם צריכים לאכול פחות מזה וזה, פתאום הוא עשה טעות ואז הוא מוריד ממקום אחר. זאת אומרת, זה לא משהו כמו אלרגיה, שאתה לוקח את זה ואתה הופך להיות מפגר או משהו. אין דבר כזה. זה לאורך הזמן.

צריך להוסיף אזהרה לא לצרוך מתחת לגיל שלוש. אני בעד.

מה שצריך לדעת שלפני גיל שלוש יש לנו פחות בעיות מכיוון שההורים יודעים בדיוק מה שהם נותנים לילד שלהם. ככל שהם יותר גדולים, הם יותר בררנים והם לוקחים את הדברים. לכן אין דבר כזה שילד שיש לו עשרות פעמים אומרים לו במרפאה שלנו לא לקחת אספרטיים ולא לקחת דברים אסורים, כשהוא מתחיל להסתובב, הוא לוקח דברים. הבעיות הן כמו שהם אומרים, וזה נכון, שמעבר לגיל מסוים הילד לוקח בעצמו דברים כשאין פיקוח.

אני רוצה להיות פשוט. הפרסום כפי שמומלץ, מקובל עליך?

אני אומר. אם כבר, הייתי אומר פנילאלנין, כל דבר מכיל פנילאלנין ואז מה עשית בזה? או לומר מכיל אספרטיים שמכיל הרבה פנילאלנין.

כל דבר יכול להכיל אבל כשאני בא ומוכר לך מוצר, אני אומר לך שתדע לך שכאן יש פנילאלנין. אתה רוצה – תקנה, אתה לא רוצה – אל תקנה אבל כאן יש פנילאלנין. היום יכולים למכור לך מוצר ואתה לא יודע מה יש בו.

שוב אני חוזר ואומר שבלחם יש פנילאלנין.

אני רוצה לומר שאני מבין שמדובר רק על הנושא של חולי PKU ואני חושב שהנושא הסתבך מעבר למה שהוא צריך להסתבך.

אני רוצה לחזור ולהתייחס לנושא של הממתיק השולחני. נושא אחר, לא נושא אספרטיים.

לא. לא סיימנו את הנקודה. הפרסום שמומלץ כרגע על ידי משרד הבריאות, אתם רואים בעיה עם זה?

אתה מתכוון לאזהרה.

לאזהרה.

נוסח האזהרה.

אני שואל למה לא לכתוב כמו שהיה בבקבוקי קולה, מכיל אספרטיים, לא מומלץ לחולה PKU.

כך זה היה פעם?

כן.

שירות המזון, משרד הבריאות. מתאם פיקוח ארצי, בעבר גם מתחום תוספי מזון, שירות המזון. הדרישה הזאת ל"מכיל פנילאלנין", היא דרישה שיש עליה קונצנזוס בכל העולם. זה הסימון. אין סימון נוסף. זה בעצם נותן את כל המענה. גם בעבר הייתה הדרישה לסמן "מכיל פנילאלנין" בשביל אותם חולי פנילקטנוריה וגם כיום.

היה כתוב לא מומלץ, נכון? בישראל היה כתוב מכיל פנילאלנין ולא מומלץ לחולי פנילקטנוריה.

היה רשום מכיל פנילאלנין.

אבל היה רשום גם לא מומלץ לחולי פנילקטנוריה.

לא. הדרישה בעבר הייתה לרשום מכיל פנילאלנין וגם כעת. זה גם המצב באירופה ויש על זה קונצנזוס מוחלט בכל העולם.

יש לכם התנגדות להצעה שלו שהוא מציע לכתוב לא מומלץ חולי PKU?

שוב, אנחנו צריכים להחליט לעצמנו האם אנחנו רוצים ליישר קו עם חקיקה בינלאומית או לא.

בפרסום שאתם מציעים כרגע, אנחנו רואים שזה בהתאם למה שקורה באירופה.

נכון.

השיטה באירופה. בסדר. בזה סיימנו את הנקודה.

בהמשך לכך, להחליט אם אנחנו הולכים עם אירופה או לא, באירופה כתוב רב-כוהליים, מוספים, ואפשר לפתור את עניין הבדיקה מאחר והיצרן כותב, כאשר הוא מוסיף את הרב-כוהליים, והרשימה שיש אצלי לרב-כוהליים שמצויים כבר בתוך החומרים, היא לא רשימה קטנה. זה בכל הרכזים שבסופו של דבר מגיעים גם לגלידות וגם לרטבים ובהרבה מאוד רכזים נמצאים הרב-כוהליים.

לנו לא תהיה התנגדות שזה יוסף.

נוסיף את זה. בסדר. סיימנו.

אתה רוצה שנתקן את התקנות?

מה שהם מבקשים.

גם אנחנו מבקשים.

כולם מבקשים אותו הדבר. בסעיף 2(2) יהיה כתוב: רב כוהליים שכמותם מהווה מעל 10 אחוזים ממשקל המזון שבאריזה. תאמרו מה התיקון שאתם מבקשים.

אנחנו מדברים על יישור תקינה עם אירופה.

אם כן, מה צריך להוסיף?

רב-כוהליים המוספים למזון.

בסדר. אנחנו מוסיפים מה שהיה חסר לעומת אירופה.

רב-כוהליים אשר הוספו למזון.

המוספים במזון שכמותם.

היום יש אזהרה על כך שיש אספרטיים וזה לא רק ברכיבים ואתם מסירים את זה?

לא מסירים. את רוצה שאני אקריא את נוסח התקנות?

כן.

תקנות מ-1987. סעיף 4(ג). "אם המוצר מכיל אספרטיים יסומן גם בסימון המפורט להלן במסגרת ובגודל שלא יפחת משליש גודלן של האותיות המציינות את שם המוצר, המילים מכיל פנילאלנין". זה היום הנוסח.

אבל גם האספרטיים יהיה לא רק ברכיבים.

את צודקת. אספרטיים נשאר רק ברשימת הרכיבים כמו שהוא היה.

והיום הוא לא רק ברכיבים אלא יש גם אזהרה של אספרטיים?

שרון הקריאה לך את נוסח התקנות המחייבות כיום.

את מדברת על רשימת הרכיבים. זה מכוח תקנות אחרות, מכוח תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון) ובתקנות האלה יש חובה לפי תקנה 6 נדמה לי לסמן את תוספי המזון שבתוך המזון, ברשימת הרכיבים, ושם נדמה לי שאת האספרטיים צריך לסמן אותו או בשמו או במספר E נמבר שלו. כלומר, המילה אספרטיים לא תמיד מופיעה. לפעמים מופיעה ברכיבים המילה E.

האזהרה לא מכיל אספרטיים אלא האזהרה היא מכיל פנילאלנין.

לאספרטיים יש גם חסרונות אחרים.

שוב אני מציג את עצמי. אני מייצר סוכרזית ואנחנו פועלים 85 שנים. כולנו עסקנו באספרטיים ובואו נהיה לרגע אחד רציניים. כולנו עסקנו באספרטיים לא מעט זמן בשעה האחרונה וזה בסדר גמור אבל לא עסקנו כמעט בכלל בנושא בגינו אני באתי והוא הנושא של ממתיק שולחני וסימון פוליקולים בממתיק שולחני. אני חושש שהרצון להיות דומה לאירופה יאמץ לקונה שקיימת באירופה.

כרגע הסכמנו כולנו, לפחות התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר ומשרד הבריאות, שמדובר על אזהרה במוצרים שלהם מוסף פוליאול. בממתיק שולחני הוא הנקודה. האזהרה הנדרשת שאם יש שם בתוך הממתיק השולחני פוליאול כלשהו, תהיה עליו אזהרה באופן אוטומטי ולא משנה אם אלה 10 אחוזים או 5 אחוזים או 50 אחוזים. הטיעון כאן הוא מאוד פשוט והסכים לו בסבטקסט מר גורדון שכאשר אתה משתמש בממתיק שולחני ובסוף זאת שקית של גרם - - -

תכל'ס, מה אתה רוצה?

לסייג את הממתיק השולחני. להחריג ממתיק שולחני מסימון.

מה אתם אומרים?

אנחנו לא עומדים על כך שזה לא יתקיים אלא יהיה בהתאמה לחקיקה האירופאית משום שהסימון לגבי פוליאולים הוא סימון אזהרתי לצריכה מוגזמת. אף אחד לא יודע אם עקרת הבית תיקח את כל החבילה עצמה ותעשה מזה עוגה והעוגה תכיל 10 אחוזים מהממתיקים האלה. אני לא יודע.

האם יש מצב שברכיבים – הבנתי שלאספרטיים יש עוד כינוי ולפעמים לא כותבים את המילה אספרטיים שאותה הציבור מכיר אלא E משהו.

נכון.

זה ממש מדאיג. אין אזהרה. מי יכול להבין מ-E משהו כשהוא קורא רשימת רכיבים שיש בהם אספרטיים.

למה בעצם לא כותבים אספרטיים?

כמו שנאמר כאן יותר מפעם אחת, המקור הוא והמידע נועד לחולי PKU.

אבל גם אנשים שאין להם את המחלה הזאת רוצים לדעת לגבי אספרטיים.

אם נכתוב את המילה אספרטיים, יהיה אפשרי למכור את זה באירופה?

תקנות של תוספי מזון מסדירות אופן סימון של כלל תוספי המזון. שם יש שתי אופציות - או שבמספר או שבשם. לא רק לגבי אספרטיים אלא לגבי כלל תוספי המזון.

הגענו לדקה ה-91.

מה עם תשובה לעניין ההחרגה?

הוא אמר שהם לא מוכנים.

אני מדברת על החרגת ממתיק השולחן.

שרון התייחסה לזה בתחילת הדברים שלה.

שרון, את רוצה להתייחס פעם אחרונה?

אני אשמח, לפרוטוקול.

לפרוטוקול. אני אמרתי קודם שחוק כניסה לתוקף של הוראות סימון, להבנתי לא מאפשר להקדים ביטול משום שהוראת סימון היא גם הוראה שמשנה דרישה לסימון וגם ביטול של הוראת סימון משנה בעצם דרישה. לכן אנחנו לא יכולים לבטל באופן מיידי ולא לפי החוק.

תודה. בעיני הכול סגור. יש לי מספיק חברי כנסת ואני יכול להצביע.

פרופסור שוורץ, אני מודה לך. נפלת בחיפושים של הייעוץ המשפטי ובוודאי הופתעת לקבל הזמנה לדיון הזה אבל אנחנו מאוד מודים לך ומעריכים את המאמץ והידע שלך.

תודה לכל מי שבא כדי לעזור. תודה למיכל שהכנסת לנו פלפל בלתי צפוי. זכותך המלאה ובאמת תודה לך.

אני עובר להצבעה. מי בעד אישור תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע"ח-2018? מי נגד?

הצבעה
בעד – 3
נגד – 1
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע"ח-2018 נתקבלו.

תודה. התקנות אושרו.

עם השינוי שנעשה כאן.

עם השינוי שנעשה.

תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:37.