פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/06/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 651
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018), שעה 11:13

הרחבת הסעות לתלמידים זכאים בכיתות י"א-י"ב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מסעוד גנאים

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות, משרד החינוך

אילן שי - לשכה משפטית, משרד החינוך

יפעת שוחט - מנהלת תחום הסעות, מחוז תל אביב, משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שלומאי - עורך דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדס אגמון - עורכת דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יורם מאי - סגן מנהל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך

רויטל לן - קואליציית הורים לילדים עם מוגבלויות

הניה מרמורשטיין - נציגת עמותת עלה

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

גד כהן - פורום ועדי ההורים היישוביים

מירב ישראלי

ממלאת מקום מנהלת הוועדה, מיטל אליהו

א.ב., חבר תרגומים

הרחבת הסעות לתלמידים זכאים בכיתות י"א-י"ב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 19 ביוני 2018, ו' בתמוז תשע"ח. הנושא היום, הרחבת הסעות לתלמידים זכאים בכיתות י"א-י"ב. אני אסביר מה הכותרת אומרת. במדינת ישראל חוקק חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י"ב. מה שכן, לא התאימו את החוק או לא נתנו לו את ההשלמות הנדרשות. קודם תיקון החוק או הרחבתו או הגדרתו עד כיתה י"ב. כל התלמידים שזכאים להסעות לפי קריטריונים או תקנות שנכתבו על ידי משרד החינוך, יושמו עד כיתה י', עד גיל 16 כפי שהיה בחוק קודם. הגדילו את הגיל, הגדילו את השנתון, ההסעות נשארו כיתה, ההסעות רק עד י'. יכול להיות, הנה, אני הגון אתכם, יכול להיות שעמדה אחרי זה תפיסה, יכול להיות שאני אתן לכם מפלט, אבל אל תלכו לשם כי אני לא שם. יכול להיות שעמדה לכם תפיסה שמגיל 16 גם במרחקים כפי שקבעתם, כך וכך קילומטר, הילד הוא עצמאי, הוא יודע לגמוע את המרחקים האלה בדרכים, הוא עצמאי ולא זכאי להסעה, או יכול להיות טעות סופר או נשכח או שלא היה תקציב באותה עת להרחיב גם את סעיף ההסעות. אנחנו פשוט רוצים לקבל הסברים.

היועצת המשפטית.

אני מבינה שמדובר על תקנות הרישום והשלכותיהן מבחינה משפטית.

מבחינה משפטית ההוראה שמכוחה הרשויות המקומיות צריכות להסיע תלמידים, זה בתקנות הרישוי, תקנה 7.

זאת אומרת, אם צריך לתקן משהו, זה בתקנות הרישוי בעצם.

כן.

בבקשה, משרד החינוך.

קודם כול אני שמח לחזור לוועדה אחרי כל כך הרבה זמן.

אני שמח שאתה שמח. שום דבר לא אישי, הכול זה חינוך ילדי ישראל.

אני בטוח. תראה, חבר הכנסת מרגי, יושב ראש הוועדה, אני אגיד כמה דברים, כי חשובים פה גם הנתונים. זה נכון שחוק חינוך חובה הורחב לכיתות י"א-י"ב ועכשיו למעשה כולם זכאים. חשוב להגיד פה כמה דברים, קודם כול, שאנחנו מסיעים למעלה מ-40% היום, תלמידי כיתות י"א-י"ב לבתי הספר שלהם. אני מדבר, אגב, על החינוך הרגיל כרגע, למרות שאם תרצה שאתייחס גם לחינוך המיוחד שלדעתי הוא פטור, אבל אם תרצו לקבל גם על זה סקירה - - -

הרגיל. רק תסביר לי איך זה קורה.

אני אגיד. על פי הכללים שלנו ועל פי חוזר מנכ"ל שאנחנו לא אוהבים לשמוע עליו, מופיע שם שיישובים שאין בהם בית ספר תיכון בתוך היישוב והילדים נאלצים לצאת ללמוד מחוץ ליישוב, הם זכאים לקבל השתתפות בהסעה.

שב-90% זה כולל החינוך ההתיישבותי, למועצות האזוריות.

לא רק. חלק גדול מזה זה המועצות האזוריות.

כי אני לא מכיר ישובים שאין בהם בית ספר תיכון, בגדול.

יש. הנה, סתם אני נותן לך דוגמאות, כמו קריית אונו, אזור, גבעתיים, הר אדר. אגב, אני הבאתי את מנהלת תחום הסעות תל אביב, יפעת שוחט, שהיא בעצם הקשר עם השטח. חשוב שגם הם יראו איך הדברים מובלים.

בקריית אונו אין תיכון?

יפעת שוחט, מנהלת תחום הסעות במחוז תל אביב. במחוז יש מספר ישובים שאין מענה בתוך הרשות.

זו הגדרה יותר מדויקת, "אין מענה" מאשר אין תיכון. יכול להיות שחלק מהאוכלוסייה, אין להם מענה.

אין מענה בתוך היישוב.

ברור לי. יכול להיות שיש ממלכתי, אין ממלכתי-דתי.

נכון.

באזור אין גם וגם, אז שתי האוכלוסיות - - -

אזור כמעט נמחקה ב'גוגל', נבלעה על ידי חולון.

אז אני אומר, וכמובן כל המועצות האזוריות, שבתי הספר הם בתי ספר אזוריים.

בגלל זה אמרתי 90% ו-10% זה המקרים שאתם מדברים עליהם.

נוסף על זה, אנחנו מסיעים גם ילדים שלמרות שיש להם מסגרת קרובה ביישוב או בתי ספר תיכוניים ביישוב, שהם לומדים במסגרות מיוחדות. לא בתי ספר מיוחדים, מסגרות כמו "מפתנים", שזאת ההזדמנות האחרונה - - -

אלה ה-40% שאתה מדבר עליהם, של י"א-י"ב שמוסעים.

כן.

למרות שהחוק לא - - -

כן, אז כל אלה בתוך הקבוצה. ה-60% שנשארו זה ילדים שהם בתל אביב, בירושלים.

באר שבע, בת ים, רמת גן.

נכון, שאתה עולה, לצורך העניין, על אוטובוס, כמו הילדים שלי, ולכן אם נרצה להסיע אותם כאן, אנחנו נצטרך תוספת תקציבית של משהו כמו 30 מיליון שקל. עכשיו נשאלת השאלה, ואני שואל את זה בכוונה - - -

לא, אני רוצה לשאול לפני השאלה שלך. הבן שלך בכיתה י', כשהוא עלה לאוטובוס, והוא ענה לקריטריון של המרחק, המדינה נתנה לו שווי כרטיסייה.

לא.

למה לא?

כי הוא לא מקבל כרטיסייה. י"א-י"ב שיש לו בית ספר ליד הבית - - -

שמעון, אתה עוד פעם לא מקשיב לי. אני אמרתי י"א-י"ב? לו יצויר שיש לך שני בנים, הבן שלך בכיתה י', בית הספר נמצא במרחק המזכה, עולה לאוטובוס, המדינה נתנה לו שווי כרטיסייה. הבן שלך בי"ב עולה לאותו אוטובוס לאותו בית הספר באותו מרחק, לא מקבל. על זה הדיון.

נכון, כי כשהוא היה בכיתה י', חוק חינוך חובה כיסה עד אליו. כשהורחב החוק, לא הורחב התקציב לי"א-י"ב.

השאלה, למה? האם רק מניע כספי?

למרות זאת עדיין יש כמות מאוד גדולה של ילדים, אגב, שנסעו גם לפני הרחבת החוק לי"א-י"ב. כשאני אומר לך עכשיו שילדי בתי הספר האזוריים, זה לא שחוק חינוך חובה - - -

על זה אנחנו נאמר למירי רגב ביום העצמאות הבא לתת לכם אזכור על ה-40%.

אנחנו רוצים באירוויזיון, אבל אני אומר, עכשיו צריך את הכסף הזה, את ה-30 מיליון שקל האלה כדי להסיע את ה-60% הנותרים לי"א-י"ב. זה כל הסיפור.

לא הבנת את דברי הפתיחה שלי. אני רוצה לדעת קודם כול האם משרד החינוך מכיר בזה. זה אני שומע עכשיו בעקיפין. קודם כול אתה אומר, הילדים האלה, ההרחבה צריכה לחול עליהם. היא לא חלה בגלל שזה עלות של כ-30 מיליון. אני חשבתי שאולי סיבה רציונלית אחרת, למה? כי בהחלת חוק חינוך חובה העלות הייתה מאות מיליוני שקלים ועוד. כשאתה אומר לי 30 מיליון להסעות כשאתה מחיל חוק חינוך חובה על כולם, חשבתי שהיה מניע מקצועי אחר, שיקול אחר.

מה השיקול המקצועי?

בוא אני אומר לך דוגמא. תקשיב, סייעת לילדים שזכאים לסייעת מלווה, נותנים היום לילדים אלרגיים עד כיתה ב' או ג', למה? יוצאים מתוך הנחה, ילד בגיל תשע חוצה את הכביש לבד. יש איזו הנחת עבודה. ילד עד גיל תשע לא חוצה לבד. לא אומרים חוצה את הכביש לבד. אנחנו מבינים שאם עד גיל תשע לא חוצה, אז בגיל תשע חוצה לבד. ילד אלרגי עד כיתה ב' צריך ליווי כי הוא לא מסוגל, צריך עזרה וסיוע במקרה של התקף כדי לשמור אותו מהתקף, וסומכים עליו שבכיתה ג' הוא כבר ילד בוגר ויודע גם במצבי סטרס לתפקד בלי לחץ. זו הנחת עבודה. אני רוצה לדעת אם יש הנחת עבודה גם לגבי ההסעות בכיתה י"א-י"ב?

אז הנחת העבודה לגבי ההסעות היא שלא שבכיתה י' הוא הופך פתאום לילד שיכול לנסוע. הנחת העבודה היא שבמסגרת תלמידי י"א-י"ב הם מספיק גדולים כדי להסתדר בתוך היישוב שלהם, כי הם לא צריכים לחצות, והכסף הולך למסגרות תומכות של הילדים האלה, שנפלטים מבתי ספר.

אתה אומר לי, גם אם הייתי עכשיו מביא לשר החינוך עוד 100 מיליון ₪, לא בהכרח הוא היה שם אותם - - -

אגב, לא בעניין של מרחק ואתה יודע את זה היטב, שאם היה עוד 100 מיליון, אני אומר לך שהייתי מפנה אותו לא לתלמידי י"א-י"ב, הייתי מפנה אותו לחינוך המיוחד.

אני צריך לשמוע את העמדה המקצועית של משרד החינוך. זה מה שרציתי לשמוע, אם זו עמדה מקצועית, ואתה אומר לי שזו עמדה מקצועית.

שי, אתה רוצה להוסיף?

מסכים.

מישהו רוצה להוסיף לדיון? האוצר.

אני מסכים עם כל מה ששמעון אמר.

אם הוא לא היה אומר, מה העמדה שלכם הייתה אומרת?

סדרי העדיפויות של המשרד - - -

חשבתי שתצא מהשגרה ומהקופסה ותאמר לנו תגובה אחרת, אנחנו לא מתערבים בסדרי העדיפויות של המשרד.

אבי קמינסקי, בבקשה, תציג את עצמך. אתה חושב שילדים בי"א-י"ב זכאים להסעה לבית הספר במקרים של מרחק מסוים שנקבע בתקנות, שעד י' מקבלים ומי"א-י"ב לא מקבלים אותה?

שמי אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך. אני חושב שאין לעשות את ההפרדה בין ילדי כיתות י' לכיתות י"א. זאת דעתי. כמובן באותם קריטריונים שהמשרד משפה את הרשויות המקומיות, לאותן אפשרויות בדיוק. אין לעשות איזושהי הפרדה ביניהם. זה גם לא נכון. מתישהו זה גם לא יעמוד במבחן מציאות.

זה נכון שהמשרד צריך לעשות את שיקול הדעת שלו ואת כל מה שהוא רוצה לעשות מבחינת העדיפויות שלו מבחינת התקצוב. אני חושב שהמשרד עושה רבות וגם האגף של שמעון בעניין הזה ובהחלט יש הרבה מאוד צרכים סביב נושא ההסעות, אבל גם אין לעשות הפרדה בין י"א ו-י"ב לבין כיתה י'. אגב, כשהחילו את החוק הזה היו עוד כמה דברים שלא החילו, כמו קב"סים, כמו שירות פסיכולוגי. גם עכשיו לא עשו את השירות הפסיכולוגי לגילאי שלוש וארבע ולא הגדילו את התקנים כשהגדילו את החוק של חוק חינוך חובה. זה עובד בשיטת הסלמה, אבל במקום הזה הגיע הזמן לתקן את העוול הזה.

שמעון, מה תקציב ההסעות בכלל של משרד החינוך?

1.5 מיליארד שקל.

על כל אגפיו ועל כל סעיפיו.

מקצה לקצה, כן.

זה לא כולל את הליווי הסעות. הביצוע פר ליווי הוא ב-1.8 מיליארד.

עם הליווי 1.8.

כן.

הרשויות משלמות עוד סכום - - -

אז אם אני מגלם את החלק של הרשויות, שזה רבע בערך - - -

זה מעל 3 מיליארד סך הכול.

עם ההסעות עם הליווי ועם החלק הרשותי?

כן.

יותר.

יותר מ-3 מיליארד.

זה מצד אחד נותן לכם 'וואו' כזה, אבל זו גם חובה שלכם לדיון הזה, כי על 30 נופל לך י"א-י"ב. הכול תלוי באיזו זווית אתה מביט על התמונה.

בבקשה, אדוני.

יורם מאי ממרכז שלטון מקומי. רציתי רק לציין שאנחנו כמרכז שלטון מקומי העלינו את הבעיה הזאת לפני משרד החינוך עוד בתקופת המנכ"לית הקודמת, מיכל כהן, שחוק חינוך חובה לא נגע בנושא ההסעות, ועד היום אנחנו מעלים את הנושא ואין לנו תשובה לזה.

אני שואל שאלה ויכול להיות שהתשובה ברורה, אבל אני חייב לשאול. השלטון המקומי השתתף בחלק, אמרת, כ - - -

כ-60%.

60% ועלות?

כן.

40%.

לא, 40% זה משרד החינוך.

גם 40% זה הרבה. אתם מחכים ומצפים ופועלים שזה יורחב ל-י"א-י"ב.

אמת.

אבל אתה יודע שבד בבד, אם משרד החינוך יאשר זאת, 30 מיליון, והשלטון המקומי יצטרך להוסיף 40% כנגד, זו עוד תוספת עלות שתיפול עליכם.

ידוע לנו. אנחנו עדיין תומכים בזה מאחר ויש גם שיקולים של איך שאמרנו, ילד עבר מכיתה י' לכיתה י"א. זה לא פתאום שהכול השתנה.

בבקשה.

גדי כהן, פורום ועדי ההורים היישוביים.

אני רוצה להעיר פה איזושהי נקודה, משהו ששמעתי ביום חמישי האחרון ממי שאחראי ברשות המקומית, בעירייה שבה אני יושב ראש ועד הורים עירוני בנושא ההסעות.

אם כבר אמרת, איזו עירייה?

נהריה. אמר לי מי שמטפל אצלנו בהסעות שהרשות המקומית מרוויחה על כל ילד בחטיבה או בתיכון שמקבל כרטיסייה/חופשי חודשי, על כל יום שהוא נוסע יש לעירייה רווח של 2 שקל.

איך?

לדבריו, המשרד מתקצב מחיר מלא, הילד מקבל מחיר נוער, 50%, ונשאר רווח, אז אני לא מבין קודם כול למה צריכים להיות 30 מיליון שקל חסרים.

אני לא רציתי להתפרץ לדברים של יורם. הוא עשה עלי קופה, יורם. עכשיו השאלה היא איך אנחנו מסדרים את זה.

האוצר לא יודע שיש כרטיסייה ויש כרטיסיית נוער ויש רב קו?

הוא אמר לי ככה, כשהעירייה מסיעה בהסעה פרטית, לא בתחבורה ציבורית, היא מפסידה על כל ילד שני שקלים, שלושה שקלים, משום שהסעה פרטית עולה לה יותר מתחבורה ציבורית, יותר מהתקציב שהמשרד מעביר. כשהילדים נוסעים בחופשי-חודשי, יש רווח לעירייה של שני שקלים ליום על ילד, ולכן אני לא מבין למה יש קושי לסבסד י"א-י"ב, לממן להם גם את ההסעה. למה צריך לגרוע אותם? גם אם המשרד לא מוצא את ה-30 מיליון שקל, בוא נגיד שהיו מורידים קמפיין פרסומי אחד, אני מניח שהיו מוצאים.

במילים אחרות, משפט חסכוני, היית אומר, אם המשרד היה מתייעל, היו מוצאים פתרון גם באותו סכום.

לא, מה שהוא אומר זה לא אם אנחנו ניתן. מה שהוא אומר, גם היום בכסף שאני מעביר לרשות, הוא מסיע את י"א-י"ב, בלי תוספת.

הוא מסיע. הוא יכול להסיע.

הוא יכול להסיע. אני אומר, הוא מסיע את י"א-י"ב בלי תוספת.

אתה מכיר את הנתונים?

יש כיום סבסוד צולב גם למשרד התחבורה וגם למשרד החינוך לרשויות על ההסעות.

שיהיה להם לבריאות.

הרפורמה של התחבורה הציבורית שהפחיתה את התעריפים גם בגובה המע"מ ואחר כך עוד פעם עם המטרופולינים - - -

לא נכנסתם לקטנוניות וירדתם - - -

כרגע משרד החינוך אמור באמת לאשר את התעריפים, אבל התעריפים פר קפיטה, היום בחלק מהרשויות הוא גבוה יותר מעלות 100% של הילד ועוד גבוה יותר.

שיטת התקצוב של פר קפיטה, לעיתים יש מקומות שזה רווח, לפעמים זה גרעוני, אבל זה אחד מאזן את השני. אבי, אתה כופר בזה?

אני רוצה שמישהו יסתכל בתקציבים של הרשויות המקומיות, ויראה ויסתכל על התקציבים של ההכנסה וההוצאה בנושא הסעות תלמידים, מלווים וכדומה. הוא לא ימצא שם אף פעם רווח, לא של שני שקלים ולא של ארבעה שקלים וגם לא של עשר אגורות. תמיד מכניסים יד לכיס והרבה כסף לנושא של הילדים, וגם אם יש ילד אחד, נכון שאולי הוא לא זכאי על פי בסיס משרד החינוך, אבל הוא ב-2.99 קילומטר, אז כבר יש אוטובוס, אז נותנים לו גם לעלות, אבל זה מתוך הדבר הזה. מכניסים כסף לכיס ולא מרוויחים שני שקלים או משהו כזה.

אני מכיר הסכמים של מוסדות חינוך ורשויות מקומיות עם משרד התחבורה, שיש קווים עירוניים שהם פר מוסד חינוך, אבל לא כולם זוכים לזה. יש מקומות שמשרד התחבורה מתנגד.

אגב, אנחנו עושים היום עבודה, אנחנו, משרד החינוך עם משרד התחבורה ביחד על הרחבה של הקווים האלה. אנחנו צוות משותף.

ואז יחסוך מכרזים ויחסוך פקידות.

זה יחסוך מכרזים, זה יחסוך עלויות.

יחסוך שחיתויות, יחסוך הרבה דברים.

יחסוך את המכרז שאנחנו רשומים עליו, על 2002.

רגע, אתה בטוח שזה להרחבת הקווים האלה? כי לנו נאמר שהכוונה לבטל אותם, לא להרחיב אותם.

טוב, בסדר. תבדוק, שמעון. אתה אומר דברים, תעמדו אחרי הדברים.

בבקשה.

אני רוצה רגע להגיד משהו בכובע שלי כסגנית ראש עיר ומחזיקת תיק החינוך בכפר סבא.

בגלל זה ירדת למחתרת, אנחנו לא שומעים עליך יותר?

אני שומע עליה, אל תדאג.

לא, זה יפה מאוד, כל הכבוד.

אגב, אתה לא שומע ממני כי התייאשתי ממך, כי אתה לא עושה את העבודה שלך.

למה אתה מרים להנחתה?

אני הרווחתי, הם הפסידו.

המזל הרע של הילדים שלנו זה המזל הטוב שלך.

כמי שמכיר את שמעון, אני מוחה על ההגדרה הזו.

גם אני מוחה על שתי ההגדרות.

אני מכיר את שמעון היטב. כואב לי.

בסדר, גם לנו כואב. לילדים שלנו בעיקר כואב. אני רוצה לחזק את מה שנאמר פה, שלא רק שלא מכניסים את הכסף לכיס, אנחנו עוד מוציאים מאוד מהכיס, לא רק כי אנחנו נותנים לילדים שאתם לא נותנים הרבה פעמים, אלא כי אתם לא טרחתם לעדכן מפתחות של דברים אחרים שקשורים להסעות ואנחנו משלמים את מה שזה עולה בפועל ולא את מה שנדמה לכם שעולה הסעות, אז אני מאוד מוחה על מה שאמרת, זה לחלוטין לא לעניין.

מ-2002.

לא הבנתי את התיקון שלך, אבי.

המכרזים שמשולמים לרשויות המקומיות זה לפי 2002. אין עדכונים. יש כל מיני תיקונים.

זה לא נכון.

תגיד לא מדויק, אל תגיד לא נכון, כי מי שאומר לא נכון, משקר.

ב-2012 קיבלתם שיפוי מלא.

זה לא היה שיפוי מלא ולא בדיוק מעודכן. בוא נעשה את החשבון, נראה כמה אנחנו מכניסים כסף לכיס.

זאב.

רק אחד קטן. שונה החוק, הורחב לכיתה י"ב. פשוט תבצעו התאמה בכל דבר.

אוצר.

ב-2008 הושג סיכום עם השלטון המקומי על שיפוי של התעריפים. כנ"ל ב-2012, קיבלו עוד 190 מיליון שקל.

תתעדכנו, בבקשה. אוקי, תודה.

ב-2016 פנו אלינו בשנית, ואכן מתוך זה שבדקנו, לא רק שהתעריפים לא עלו, הם ירדו.

זה ממש לא נכון.

נעשה ניתוח כלכלי עם הבוסים שלך.

לא נעשה ניתוח כלכלי, לא עם הבוסים שלי, אלא איתי, וזה לא - - -

תודה. יורם, בדרך כלל אתה לא מדבר בוועדות, אבל היום אתה מתפרץ לי הרבה.

הכול שופה.

אתה אומר שהיה שיפוי. שמעון, רצית להוסיף?

כן. תראה, יכול להיות שבאמת זה לא מספיק השיפוי שניתן. זה נכון מצד אחד שהמכרזים לא מתייקרים, זאת אומרת עלויות נשארות אותו דבר. מצד שני, ב-2012 היה עדכון מחירים. תשמע, בכל זאת עברו כמה שנים שהיה צריך לתת עוד איזשהו - - -

חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הדיון הוא חשוב מאוד, על העניין של ההסעות. מאחר והיו דיונים במיוחד על ההסעות בחברה הערבית במיוחד בנגב, מאחר ושם יש את המרחקים הגדולים מאוד, ופזורה וכפרים לא מוכרים.

תחילה, כל ילד זכאי להסעה, צריך לקבל את הזכאות הזו במלואה בלי לעשות הון על חשבונו ועל הכתפיים של הילדים. זה אחד. שניים, אני הבנתי גם מדיונים שקדמו, שיש שם איזה בלבול בגלל שהעיריות, נדמה לי ככה, מהעירייה שלנו למשל בסח'נין אני יודע ששם עושים את המכרזים ולעירייה יש את התפקיד החשוב מאוד בבחירת איזו חברה, ועכשיו מה הבקרה והמעקב? ושם גם דיברו על האיכות של האוטובוסים, על הרבה דברים והרבה עבירות בהסעות האלה. להטיל על משרד החינוך, אם הוא עוקב או מבקר - - -

למרות שזה לא הדיון, אתה יכול להשיב?

אנחנו עכשיו יצאנו למכרז ויש לנו כבר חברה זוכה. אנחנו הולכים לעשות ביקורות על כל הרשויות, בעיקר זה על חברות ההסעה. אנחנו הולכים לפקוד בתי ספר ולבדוק את המודלים של האוטובוסים, את המלווים, את הנהגים, את הכללים, את היעדר עבירות מין. תראה, אנחנו לא נוכל, זה אלפי הסעות.

נכון, אבל הדברים חשובים מאוד.

אגב, ללא קשר, אנחנו גם היום עושים את הביקורות האלה, הרבה פחות, אבל אנחנו עושים בקרות וביקורות.

תודה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון.

הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון.

הוועדה שמעה את העמדה המקצועית של משרד החינוך שחושב שלא שייך להרחיב את התקנות של ההסעות בחוק חינוך חובה לי"א-י"ב.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לשקול בשנית. אני חושב שזה לא סכום גדול. גם שמענו את הקריאה של ההורים. אסור להפלות תלמידים במערכת החינוך, שחלקם יהיו זכאים לשירות כזה וחלקם לא יהיו זכאים לשירות כזה, במיוחד שזה אותם בתי ספר, אותם מרחקים. בסכומים שאתם מציגים אני חושב שעם בדיקה נכונה והיערכות נכונה, משרד החינוך יכול לספוג זאת. אני מבקש לבחון זאת שנית ולהשיב לנו. קודם כול בברכה שנתתם תשובה, אחר כך נראה אם אנחנו יודעים לחיות עם התשובה שלכם או לא, אבל אין ספק שהוועדה מצפה שתלמידי י"א-י"ב יהיו זכאים להסעות כפי ששאר תלמידי מערכת החינוך זכאים לפי אותם כללים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.