פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/06/2018


07/08/2018
10:18
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 646
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), שעה 9:36

עתיד הטלוויזיה החינוכית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
איתן ברושי
מרדכי יוגב
יוסי יונה
מאיר כהן
סאלח סעד
עודד פורר
נורית קורן

מכלוף מיקי זוהר
מיכל בירן
יואב בן צור
איל בן ראובן
יחיאל חיליק בר
אילן גילאון
יהודה גליק
דב חנין
יעל כהן-פארן
איילת נחמיאס ורבין
שולי מועלם-רפאלי
מרב מיכאלי
לאה פדידה
עיסאווי פריג'
מיכל רוזין
מיקי רוזנטל
נחמן שי

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שלומאי - עורך דין, יעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים

אורנה שמחון - מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית

רוני צייג - מנהל תחום דיגיטל, הטלוויזיה החינוכית

שרית קול זילברברג - מעצבת תלבושות, הטלוויזיה החינוכית

גיורא פרבר - יועץ הדיגיטל, הטלוויזיה החינוכית

שרון וינברג שפיגלר - יו"ר ועד העיתונאים, הטלוויזיה החינוכית

לילך גבאי שזר - יו"ר ועד טכנאים הנדסאים, הטלוויזיה החינוכית

לימור זהבי וינברגר - ועד העיתונאים, הטלוויזיה החינוכית

שירלי חלפין - עורכת ובמאית, הטלוויזיה החינוכית

דורית נחמיה שיקרצי - רכזת מערכת "הערב החדש", מפיקת מגזין הנוער "23 דקות", הטלוויזיה החינוכית

אביגדור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

אריה סוצקי - מנהל מחלקת בדק, הטלוויזיה החינוכית

אמיר גרון - מפקח שידור ועורך, הטלוויזיה החינוכית

דב יששכר רומן - מפקח, הטלוויזיה החינוכית

עירית קאופמן לוי - שיווק, הטלוויזיה החינוכית

יוסי בכר - תאורה, הטלוויזיה החינוכית

חנן ציפורי - כתוביות, הטלוויזיה החינוכית

רונית רונה גור אריה - מפיקה, הטלוויזיה החינוכית

איריס פרזנטי - מפיקה, הטלוויזיה החינוכית

שחר ישינובסקי - מפיקה, הטלוויזיה החינוכית

אירית ברכה וולף - מנהלת מכירות, הטלוויזיה החינוכית

סלע ברהם - עורך, הטלוויזיה החינוכית

יפעת כץ - רכזת לשכה, הטלוויזיה החינוכית

שוקי ברקן - הטלוויזיה החינוכית (דיגיטל)

מיכל לוין - הטלוויזיה החינוכית

לילית בהט - הטלוויזיה החינוכית

אנה גרמן - הטלוויזיה החינוכית

מיכל טל - הטלוויזיה החינוכית

איתי סופרין - הטלוויזיה החינוכית

דורית סעיד - הטלוויזיה החינוכית

תמר בנימין - הטלוויזיה החינוכית

לימור עדיני-צחור - הטלוויזיה החינוכית

מרים בוקס - עובדת הטלוויזיה החינוכית

בועז אחד העם - יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות

אלית גופר - אימא של ענבר גופר

ענבר גופר - תלמידה, צופה בחינוכית

יעל ויסוצקי - אימא לילדים הצופים בחינוכית

נעמה ויסוצקי - תלמידה, צופה בחינוכית

רחל יעל וידל - שדלן/ת (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את "ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית"

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

עתיד הטלוויזיה החינוכית

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 18 ביוני 2018, ה' בתמוז תשע"ח. הנושא: עתיד הטלוויזיה החינוכית.

הוועדה קיימה דיון בסוגיה הזו, וכבר בדיון הקודם כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו את הצורך בתיקון החקיקה כדי שהחינוכית תמשיך להתקיים. אמרנו שיש תחושה שבמדינת ישראל לאט-לאט כל הדברים שהובלנו בהם והיינו טובים בהם, אנחנו מחסלים אותם, מה גם שיש לנו חששות. היו דיונים אחרים על ערוצים שמתיימרים להיקרא חינוכיים, כשברגע שהם התמסחרו, והופיעו כאן הורים מודאגים על התכנים, מה שלא קורה לגבי הטלוויזיה החינוכית, וכולנו ממרומי גילנו יכולים לדקלם את כל התוכניות ואת כל השמות ואת כל הדמויות, אבל לא באנו לכאן להתרפק על העבר. אנחנו רוצים באמת הפעם, ואני הפעם אחרוג. אני אומר את הסיכום. אנחנו נצא היום בסיכום שנקרא גם לראש הממשלה, גם לשר התקשורת יחד עם שר החינוך, להתכנס, להביא תיקון חקיקה ושהחינוכית תישאר ותמשיך לשדר. מעבר לשאר הערכים הנוספים שאנחנו מדברים עליהם, זכויות עובדים, אבל קודם כול הערוץ חשוב בפני עצמו. התכנים ואיך שזה מתנהל חשוב בפני עצמו.

מאחר שיש הרבה חברי כנסת ויש גם אורחים חשובים ורבים, אנחנו נעשה לסירוגין, חבר כנסת-אורח, חבר כנסת-אורח.

פרופ' יוסי יונה, בבקשה.

אדוני, תודה ראשית על קיומו של הדיון החשוב, והייתי גם מכנה את הדיון הזה, דיון חירום, משום שאם אנחנו לא נצא מכאן עם קריאה חד משמעית, ברורה, הן לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לשר האוצר, שמכתתים רגליהם, דרך אגב, עד כה, גוררים רגליים ולא מביעים באופן פומבי את עמדתם בנושא הזה. אז אם כן, כפי שאני אומר, זה כינוס חירום לפני שבאמת יעלה הכורת על המפעל התרבותי והחשוב הזה.

כפי שאנחנו יודעים, כפי שכולכם יודעים, מועד הסגירה של הטלוויזיה החינוכית הוא ה-1 באוגוסט ואם לא יעשה דבר לפני כן, הרי שהמפעל החשוב, התרבותי הזה, המפעל ההיסטורי וכפי שגם אדוני היושב ראש אמר לפני כן, אין אנו מתרפקים על הנוסטלגיה, אנחנו מזכירים את התוכניות הללו כדי להעיד על החשיבות המתמשכת של הטלוויזיה החינוכית, ודורשים באופן חד משמעי שיעשה מעשה כדי לאפשר לטלוויזיה החינוכית להמשיך ולפעול.

אנחנו לא מתכחשים לעובדה שקיימות פה ושם בעיות, לכן יושבת כאן המנהלת של הטלוויזיה החינוכית, אורנה שמחון, עם תוכניות מאוד מפורטות כיצד ניתן לשקם את מה שצריך לשקם ולהבטיח את המשך עבודתה של הטלוויזיה החינוכית בצורה המיטבית והיעילה ביותר שתשרת את הציבור הישראלי.

אתה הזכרת, אדוני היושב ראש, את העניין של העובדים. בוודאי שליבנו עם העובדים ועם העובדות, אבל בראש ובראשונה אנחנו מדברים כאן על מפעל שהוא נותן שירות לילדי ישראל, מעצב את זהותם ואת תרבותם, וחשיבותו רבה ביותר.

אדוני היושב ראש, על שולחנה על הכנסת ישנן הצעות חוק, אחת שלי, שעליה חתומים מכל סיעות הבית. יש קונצנזוס מלא בין כל סיעות הבית לגבי החשיבות של המשך פעילותה של הטלוויזיה החינוכית. כמו כן, גם קיימת הצעת חוק של חבר הכנסת מיקי זוהר, שהיא הרבה יותר רחבה ויותר מפורטת, שבה היא בעצם מבקשת להראות כיצד ניתן להמשיך את פעילותה של הטלוויזיה החינוכית, לכן אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לצאת מכאן בקריאה קונצנזואלית של כל חברות וחברי הכנסת. אמנם אין כאן המון חברי כנסת מהקואליציה.

לימדו אותי, אם אני פה, כולם פה.

אתה פה, אז אני מאוד שמח לשמוע, לכן אני בא ואני אומר, קריאה נואשת, קריאה לפני שבאמת הכורת יעלה על המפעל החשוב הזה, התרבותי והחינוכי החשוב הזה. בואו נצא מכאן בקריאה נואשת, בקריאת חירום לאחראים על כך.

לא נואשת.

תודה, אני מקבל את תיקונך, חברי, איל בן ראובן. נחרצת ונחושה, שהטלוויזיה החינוכית תמשיך את פעילותה. תודה, אדוני היושב ראש.

אורנה. בבקשה.

שלום לכולם. החינוכית, כאמור, יחידת סמך של משרד החינוך, ואני חושבת כמנכ"לית שבאה מתחום החינוך, שלהוריד את המפעל הזה לטמיון תהיה בכייה לדורות.

הטלוויזיה החינוכית מפיקה תוכניות על פי מדיניות משרד החינוך, על פי תכנים שהם בהלימה לתוכניות הלימוד ולספרי הלימוד, והיא הוכיחה לאורך השנים כי היא מהווה איזשהו גורם נוסף מעבר למורה שמלמד בכיתה. לא מזמן הפקנו 580 סרטונים, הפקה של הטלוויזיה החינוכית, שבעצם הועברו למשרד החינוך והשתלבו ב"תיק למורה". כל מורה וכל גננת היום יכולים ללמד את השיעורים שלהם בשילוב תכנים מהטלוויזיה החינוכית.

כאמור, חוק השידור הישראלי בעצם קבע שב-14 באוגוסט הטלוויזיה החינוכית תפסיק את שידוריה. המשמעות של העניין הזה, כי המחוקק לא קבע מה יעשה עם 185 העובדים. 185 עובדים, וזה לאחר שבעבר היו 400 עובדים והייתה תוכנית התייעלות של החינוכית, ובעצם החוק לא קבע מה יהיה בעצם איתם.

למרות החרב המונחת על צווארנו, הטלוויזיה החינוכית בהנהגתי, עם העובדים הנפלאים של הטלוויזיה החינוכית מפיקים עשרות של תוכניות, כולל תוכניות שיופקו במיוחד עבור התלמידים בחופשת הקיץ. מיליוני ילדים יוצאים לחופשת הקיץ. הטלוויזיה החינוכית נערכה עם הרבה מאוד תוכניות חדשות כדי שהתלמידים יוכלו לצפות בהן.

מאז כניסתי לתפקיד בספטמבר 2017, פעלתי בעצם בשלושה כיוונים: כיוון אחד זה פעולות הסברה, ואני שמחה מאוד שהבית הזה והוועדה הזאת בראשותך, זו הפעם השנייה שדנה בנושא של הטלוויזיה החינוכית ובעצם יש לנו תמיכה באמת רחבה של חברי כנסת.

אני כמנכ"לית, היות ואני עובדת מדינה, אני נמנעת מלצאת למאבק, אבל אני משתדלת בכל כוחי לעשות פעולות הסברה בקרב חברי כנסת ושרים, כולל נשיא מדינת ישראל, שהסברתי לו למה חשוב שהמפעל החינוכי הזה יישאר. הצעתי תוכנית כלכלית בשתי פעימות, שמייעלת את הטלוויזיה החינוכית. פעימה ראשונה עם 89 מיליון, כאשר התקציב שלנו עם 112 מיליון שקלים, ופעימה שנייה ב-2020 עם 72 מיליון שקלים. כרגע על סדר היום שלוש הצעות חוק, אחת של חבר הכנסת אורן חזן, פרופ' יוסי יונה ומיקי זוהר, ואנחנו מאוד מקווים שבשבוע הבא לא תהיינה דחיות ומיקי זוהר יוכל להעלות את החוק יחד עם יוסי יונה, ואם זה יעבור בכנסת ולא יוטל וטו על ידי האוצר שכרגע עומד על רגליו האחוריות, ובעצם מבחינתו לא הצלחנו להבקיע, עכשיו אנחנו במונדיאל, לא הצלחנו להבקיע שער אצל האוצר.

למרות הפעילות הזאת אנחנו מפיקים תוכניות איכות. רק בימים האחרונים העלינו 13 תוכניות חדשות, כאשר תוכניות הדגל שלנו הן גם בסימן 70 שנה למדינת ישראל וגם מגוון תוכניות כמו תנועות נוער וכן הלאה וכן הלאה.

ההיבט השלישי שאני פועלת בו וברצינות מאוד גדולה זה פעולות ליישום החוק. כעובדת מדינה אני מחויבת לדאוג לעובדים שלי בכל מצב. יחד עם המאבק הגדול שלנו ונקווה שנצליח בעזרתכם, אני מקיימת דיאלוג עם הוועדים שלנו, מקיימים דיאלוג עם האוצר. היו לנו שלוש ישיבות לדיון משא ומתן לגבי גורלם של העובדים. נכון לרגע זה לא הוגש שום נייר ושום מסמך, חודשיים לפני יום הסגירה בעצם. האוצר עוד לא הניח מתווה. דיברנו על מתווה, אבל עדיין עוד לא הונח על שולחננו.

מבחינתי, ואני אגיד משפט אחרון, אני אומרת את זה בכאב מאוד גדול כאיש חינוך. אני חושבת שהסגירה של הטלוויזיה החינוכית זו באמת בכייה לדורות. זה הפסד גדול לילדים.

ומה אומר שר החינוך?

שר החינוך אומר, מבחינתו כל חוק, הוא יתמוך בממשלה.

כן, הכסף.

רבותיי, אנחנו רוצים לקיים דיון מכובד, להגיע למסקנות. בבקשה גבירתי, לסכם.

סיימתי. אני קוראת לכם לתמוך.

תודה רבה.

אורנה, תספרי לנו על התקצוב השנתי, בבקשה.

התקצוב השנתי, כרגע הבסיס זה 90 מיליון ועוד תוספות, זה 120 מיליון שקלים. הגשתי תוכנית התייעלות ל-90 ו-75, שזה אומר פיטורי עובדים נוספים, אבל אם העניין הוא כסף, ולדעתי העניין הוא לא כסף - - -

הוא לא כסף.

אז יש לנו פתרונות.

מי אמר שזה לא כסף?

העניין זה לא כסף, זה העיקרון, זה הוויכוח סביב כל החוק של התאגיד.
אתמול קראתי שכדי להתגבר על הקשיים הפרוצדורליים מול תאגיד השידור האירופאי, לאירוויזיון, ראש הממשלה שוקל לתקן הוראת שעה בנושא.

אולי בהזדמנות הזו נעשה כמו אותה אחת, בת הכפר שנפל לה הכד בבאר, הייתה בוכה, באה בת המלך, נפל לה כד מזהב בפנים, התחילה לבכות. היא אמרה, עד עכשיו, מי יביא לי את כד החרס? אבל עכשיו כשנפל כד הזהב, יביאו גם את זה וגם את זה. אנחנו בשידור ואנחנו לא נוותר. אנחנו נמשיך למחות.

אדוני, רק לנקודה הזאת. הביטול של הפיצוץ של הקמת תאגיד חדשות, הכסף שהיה אמור להישפך שם לחינם, אפשר לשפוך אותו פה בברכה גדולה.

זה לא כסף.

לא, בסדר, אבל אם יהיו תירוצים של כסף, אז הנה יש פה מקור תקציבי.

תודה. איתן ברושי. לאחר מכן אנחנו נשמע את ענבר גופר החמודה מכיתה ב'.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, פתחת בדברים, אז אני חוזר לאיזו אמירה שאמרתי גם בהקשרים אחרים, שבישראל נהנים לשחוט את כל הפרות הקדושות ולהישאר רק עם עגל הזהב. אם זו לא בעיה של כסף, אז מה כן? ואם זו בעיה של כסף, אז כפי שהדברים נראים כרגע, זו יותר שאלה של סדר עדיפות. תקציב לא חסר וגם נאמר לא פעם, אבל בכל זאת אני שואל את חברתי אורנה שמחון וגם אותך, אדוני היושב ראש, איפה עמדת שר החינוך? הטלוויזיה היא חינוכית, המכשיר הוא חינוכי. דורות שלמים גדלו וגדלים עם הטלוויזיה על בסיס השקפת עולם וסדר עדיפות ודמות הצופה, דמות הבוגר. לשר החינוך זה התקציב הגדול ביותר אחרי משרד הביטחון. אני לא יודע אם יש פה נציג של משרד החינוך.

יש. גם אורנה בעקיפין נציגת משרד החינוך.

אני חושב שהכתובת מופנית קודם כול לשר החינוך. התרגלנו בהתנהלות של שרי הממשלה שיש להם נטייה לומר, תלכו לשר האוצר. בכל זאת, לא הולכים לשר האוצר בנושא כזה בלי עמדת ממשלה ובלי עמדת שר החינוך שהוא גם דמות מרכזית וכשהוא רוצה, הוא יודע גם לעשות משברים בממשלה ולכופף אותה, והוא לא פעם אוהב לומר שהוא מנהל את הממשלה, בכל מיני נושאים, אבל כשמגיעים לנושאים כאלה, ויש לי עוד דוגמאות, היום נשאל אותו ב"שעת שאלות", אז הוא פתאום נמס ואומר, אני לא יכול להתווכח עם האוצר.

זו הזדמנות לחברי הכנסת הרבים שנמצאים כאן, תודה על תשומת הלב, יש "שעת שאלות" לשר החינוך, אני מבין ממך.

כן.

כולנו נתייצב לשעת השאלות ונשאל אותו בנושא הזה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, כיושב ראש ועדת חינוך, תרבות וספורט, שאפשר להוביל פה מהלך, ולסכם שאנחנו לא משלימים עם המהלך הזה ויוצאים למאבק משותף עם אורנה ולא על יד אורנה, אלא איתה, לידה, לצידה ולפניה, כדי להבטיח את המשך קיומה ולהטיל את האחריות קודם כול על שר החינוך. באמת שר האוצר, יש לו הרבה דברים. אני לא חושב שצריך להפנות את הכול בהסכמות של שר האוצר. אני גם לא בטוח שסדר היום שלו וסדר העדיפות שלו מתאים לנושא הזה, לכן אני מציע לומר פה שהכתובת היא שר החינוך. תודה.

תודה. ענבר, בקשה.

שלום, אני ענבר גופר, אני לומדת בכיתה ב' 1 בבית ספר "שפרינצק", רחובות.

כשאימא ואני אכלנו ארוחת ערב, צפינו בטלוויזיה החינוכית וראינו שרוצים לסגור אותה ב-15.8. זה הרגיז אותי מאוד. אני לא רוצה שיסגרו את הערוץ. סיפרתי לאימא והיא הסבירה לי מה זה, אז החלטתי לקחת יוזמה ולעשות עצומה בבית הספר שלי ולהציל את החינוכית. אני וחבריי לכיתה החתמנו הרבה תלמידים ומורים. - - - בבית היה לנו את ערוץ לוגי מדעים בהוט, שהיה ערוץ מדעים. החברה הוט סגרה את התוכנית. לוגי עבר לחברה אחרת ואז הייתי מאוד עצובה כי אני מאוד אוהבת מדעים, אך החינוכית היא של כולנו ולא חברה ולא צריך לסגור אותה. אני לא רוצה שיסגרו את החינוכית. התוכניות מאוד מלמדות. אין פרסומות והטלוויזיה קיימת יותר מ-50 שנה. חס וחלילה שיסגרו. לא תהיה להרבה אנשים עבודה ויהיה לכולם עצוב ממש. מענבר.

ענבר, תודה רבה לך. אנחנו לקחנו לתשומת ליבנו את הדברים החשובים שאמרת ואנחנו יחד איתך ניאבק שלא יסגרו את החינוכית.

חייב גילוי נאות. הסתבר לי בכניסה לכנסת שאשתי היא המורה שלה.

לכן עשינו את החילופין. עודד, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. חברים יקרים, אני אדבר מאוד קצר, כי כבר דיברנו מספיק, אני חושב, על הטלוויזיה החינוכית. צריך להבין שיש פה במיזם הזה סוג של חדשנות ישראלית שהולכים להרוג. הצליחו לחבר שתי מילים שלא חיות ביחד. זה גם טלוויזיה וגם חינוכית ולא בהכרח אני חושב שאפשר למצוא בעולם עוד מיזם כזה.

זה על המשקל של יהודית ודמוקרטית.

אנחנו פה מחדשים. מדינת ישראל היא מדינה של חדשנות.

אני אצטט אותך על זה, אדוני.

אני אומר, יהודית ודמוקרטית, הילכו יחדיו? כן, ילכו יחדיו בתנאי שזה בנשימה אחת. אם מישהו יפריד את זה, זה לא ילך יחדיו.

אותו דבר, אי אפשר להפריד את הטלוויזיה והחינוך בעניין הזה, בטלוויזיה החינוכית. סך הכול כולנו גדלנו על התוכניות האלה וכולנו גם רוצים לגדל את ילדנו על התכנים האלה ולא על תכנים אחרים שהם תכנים מסחריים או ממוסחרים. אני גם לא חושב שהתאגיד היום יודע ויכול להקים תוך זמן קצר טלוויזיה חינוכית או מחלקה כזו עם כל ההון האנושי וההון הערכי והידע שכבר קיים פה, אז בשביל מה להרוס דבר אחד ולהקים דבר אחר? על זה כבר דיברנו.

יסלחו לי העובדים והסוגיות שהעלתה פה אורנה. זאת לא סוגיה של עובדים. סוגיה של עובדים זו סוגיה שהיא פתירה בנקודות כאלה ואחרות.

זה גם.

כן, ברור.

כן, אבל אני אגיד לך, מיקי, את הסוגיות האלה יודעים לפתור בכל מיני דרכים. מבחינתי פתרון שייתן מענה לעובדים אבל יסגור את הטלוויזיה החינוכית הוא לא פתרון.

אני מסכים איתך. לא יכול להיות שחודשיים לפני המועד העובדים לא יודעים מה קורה להם. איזו מין התנהלות זו?

מיקי, אני מצטרף לאמירה של עודד. לו יצויר שעכשיו שר האוצר מתייצב ואומר, מצאתי פתרון לעובדים. נוותר על הטלוויזיה החינוכית? לא.

אני מסכים. זה לא אחד מנטרל את השני.

אנחנו לא מקלים ראש.

אני לא מקל ראש. אני לא אומר שלא צריך לטפל בסוגיה הזאת. אני רק אומר, צריך להבין שכרגע אנחנו נלחמים על ערכים. אנחנו נלחמים כרגע על זה שבישראל תהיה טלוויזיה חינוכית ולא יעברו אותה, בין אם יהיו בה 100 עובדים, 183 עובדים, 120 עובדים. זאת לא השאלה. השאלה היא האם תהיה טלוויזיה כזו או לא תהיה טלוויזיה כזו, מעבר לזה שצריך לפתור את כל הסוגיות שנוגעות לעובדים, גם אם יצמצמו במעבר כזה או אחר, ולכן אדוני, אי אפשר לנהל את הדיון הזה. אתה ציינת את שר התקשורת. אני חושב שדווקא יש פה שני משרדים שקשורים בעניין, זה משרד החינוך, זה משרד האוצר. הפנייה צריכה להיות לראש הממשלה לקרוא לשני השרים האלה להיכנס לחדר ולסגור את הסוגיה הזו שהיא לא יקרה, היא גם פתירה מבחינה תקציבית. אין שום בעיה לגרוע את החלק הזה מתקציבו של התאגיד ואפשר לעשות התאמות כאלה או אחרות. לפתור את הסוגיה הזו, רק צריך לרצות.

תודה. נעמה ויסוצקי.

שלום, אני נעמה ויסוצקי בת 10 ממודיעין.

אתם בטח יודעים מה עשינו כדי שהחינוכית לא תיסגר. עשינו הפגנות, שלחנו מכתבים וציורים, אבל זה עדיין לא עזר. מה יצא מסגירת החינוכית? הרי ממילא כולם נגד סגירת החינוכית. ההחלטה על סגירת החינוכית הייתה שגויה, אז למה אי אפשר לתקן אותה? החינוכית "מעצבת" את הילדים של היום שיהיו מבוגרים של מחר, כדי שמחר המדינה שלנו תהיה טובה יותר ומפותחת יותר. החינוכית מציתה את הניצוץ של הסקרנות והמוטיבציה לעשות דברים וללמוד גם מדעים ומתמטיקה וגם מקצועות יותר רוחניים כמו אומנות ומוסיקה. בחינוכית יש גם ערכים, לא רק מה אני אדע בתור אדם מבוגר, אלא גם איזה ידע חברתי יהיה לי ואיזה מין בן אדם מבוגר אני אהיה.

אנחנו פונים אליכם, חברי הכנסת, בבקשה, תמנעו את סגירת החינוכית.

א', שמענו את קריאתך. אני אספר לך משהו שאת בדרך כלל לא רואה, כי בזמן שהוועדה מתכנסת, את בלימודים. לעיתים נדירות יש בדיון של ועדה אחת כל כך הרבה חברי כנסת, מכאן עד חברתי נורית וכאן עוד מספר חברי כנסת, וכולם מסכימים וכולם רוצים שהטלוויזיה החינוכית לא תיסגר, ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי שהיא לא תיסגר. תודה רבה.

חיליק בר, בבקשה.

תודה, אדוני. קודם כול, מרגש לראות את הילדות האלה. אני, אדוני, כפי שאתה יודע, לא חבר ועדת חינוך. באתי לפה בעיקר כילד שגדל על ברכי הערוץ המדהים הזה ומגדל את הילדים שלי על התכנים המדהימים של הערוץ הזה, ולכן היה חשוב לי לבוא לפה.

אתה תוצאה של החינוכית?

אני מודה ומתוודה. אני גדלתי על החינוכית ועל התוכניות שלה וגם הילדים שלי, שלושתם.

אני שמח שאמרת מראש, אני מקווה שתעשה הכול שהערוץ לא ייסגר, ערוץ שפועל משנת 1966, אבל ב-1 באוגוסט הוא נסגר. זאת כרגע העובדה. ערוץ שעשה הכול נכון, עבד בשיתוף מלא עם משרד החינוך, עבד בשיתוף מלא עם תכנים נכונים, קיבל פרסים בעולם על התוכניות שלו, גידל דורות שלמים. אני חושב שכל חברי הכנסת וחברות הכנסת שנמצאים פה גדלו על הדבר הזה, והכי יפה במה שאמרת, כולם מסכימים עם הילדות. כולם בעד. שר החינוך בעד. שמעתי את איוב קרא, בעד. כולם בעד אבל הוא נסגר.

אז זאת הבעיה.

שזה מדהים במדינה, איך כל הממשלה וכל הגורמים בעד, אבל הוא עדיין נסגר. מה שעומד בסוף על הכף זה לא רק התכנים.

למעט האוצר.

למעט האוצר.

מה הקשר של האוצר לחינוך?

גבירתי, את זכורה לי מהדיון הקודם, יו"ר ועד העובדים אם עדיין בתפקידך. אני אוציא אותך. את לא תפריעי.

אם היא כבר התפרצה, אני אגיד שמעבר לתכנים החינוכיים ולהיסטוריה החשובה של הערוץ הזה, מדובר פה גם על 180 עובדות ועובדים מסורים, מאוד מקצועיים, שקשה להאמין שבתחומי ההתמחות שלהם יהיו מסוגלים להשתלב בכל עבודה אחרת, ולכן זה גם לדון אותם עם כל ההיסטוריה של העשייה שלהם והידע שלהם, לחיי אבטלה או מירמור, ואנחנו בוודאי לא רוצים את זה, לכן אני רוצה להצטרף ולבקש לקדם את ההצעה של יוסי, של מיקי, שהוגשה לכנסת ולעשות הכול, אדוני היושב ראש, על מנת שהערוץ הזה לא ייסגר ונקבל בשורות שגם את הילדים של הילדים שלנו, נגדל על ברכי הערוץ.

רוני צייג, בבקשה.

תודה ושלום לכולם, אני עובד בחינוכית קרוב לשלושה עשורים.

אני רוצה להציג עוד נקודה אחת שלא עלתה כאן בדיון. לעשות טלוויזיה ולעשות טלוויזיה טובה זה מהלך קשה. זה לא בא בקלות. אני אומר את זה, כי אנחנו רואים היום את התאגיד, את התוצרת שלו אחרי שנה וחצי, שהובטח שם רפורמה ויהיה תאגיד והכול יהיה נפלא והכול יהיה פנטסטי. אני מאוד מפרגן להם ואני מקווה שהם יצליחו עבור כולנו, אזרחי ישראל, אבל הם מדשדשים והם לא מתרוממים, לא בחדשות ולא באקטואליה ולא בבידור ולא בתרבות וגם לא בערוץ הערבי.

אני חושש שהמדינה הולכת לאבד משהו שהוא בעל ערך, שהוא טוב, שהוא עבר התייעלות, שהוא זוכה בפרסים, שהוא מוביל, שאנחנו ישבנו אתמול בישיבת הנהלה וראינו את ההישגים של הרייטינג שלנו בשנה האחרונה, הכפלנו את כמות הצפייה שלנו לילדים עד גיל 12, והעובדות מוכחות, אפשר להציג אותן גם כאן, והולכים לכרות משהו שעובד והוא טוב, לקראת משהו לא יודעים מה הוא. אז אני מבקש לקחת את זה בחשבון ולשמור על משהו שהוא עובד, כי להקים משהו שהוא עובד ומצליח זה מאוד קשה ובטח אחרי שאנחנו רואים באיזו קרקע הולכים חלילה לנטוע אותו. תודה רבה.

תודה. אילן גילאון, בבקשה.

תודה, אדוני. גמרנו את ההלל כמעט על החינוכית. הבעיה המרכזית זה הפיל הגדול שנמצא פה בחדר. יש יצירה של טרנטינו ששרת התרבות קצת נתקעה בו. זה נקרא "ממזרים חסרי כבוד". אני רוצה להתחיל מהכבוד. אני חשבתי שלסגור את רשות השידור זה פשע, ולהוסיף את הטלוויזיה הלימודית זה חטא על פשע, ואנחנו צריכים להבין את הדבר הזה. ברור שאין חוסר בכסף. לא מזמן עשו לנו מסיבה ב-100 מיליון שקלים, יותר ממה שתעלה בוודאי בשנים הבאות היצירה הזאת. לא מזמן הדליקו סיגריה באמצע מנהטן ב-5 מיליון שקלים. לא הבעיה של כסף, בעיה של איך הסיסמא של איכות אינה מילה גסה, ואם אנחנו לא שולטים באיכות, ואנחנו מאוד לא שולטים באיכות, אז מה אכפת לנו איכות? ולכן הדבר הזה מבחינה עקרונית יכול להיפתר באופן מיידי. כנראה הוא כעצם בגרון של מישהו כאן.

איכות זה קודם כול מי שעושה את הטלוויזיה במשך הדורות, במשך השנים. לא אתחיל עם סיפורי נוסטלגיה. גילוי נאות, גם היום יש תוכניות שאני רואה, "תפרנים". אני אומר לכם, אין דבר שזועק יותר לשמיים, של חוסר הגינות, של מה שהנביא קרא לו "פרות בשן", מהנושא הזה, מהסגירה הזאת. זה פשוט מעשה של "פילגש בגבעה", ברמה המקראית, ולכן כל כך הרבה חברי כנסת הגיעו. אסור שהדבר הזה יקרה וצריך למצות כל במה וכל עץ רענן שזה לא יקרה לא באוגוסט ולא אף פעם, ו"איכות" היא באמת לא מילה גסה.

בבקשה, גבירתי.

שוב, אני לא כל כך מבינה בסל הכלים הפרלמנטריים.

לא נראה לי שאת בכלל לא מבינה, אבל לא משנה.

אני רואה שהממשלה נחושה והכנסת נחושה לתקן או לבלום הליך שהוא מבחינתנו לא תקין, אז זה יכול לקרות ביום, זה יכול לקרות ברגע, וזאת באמת קריאה אחרונה לתקן. יש עוד זמן לתקן. יש שתי הצעות חוק שמונחות על השולחן ומבחינתנו זה להציל את החינוכית. זה גם להציל אותנו, העובדים, כי מי שחתום על כל היצירות המפוארות האלה של החינוכית, בסך הכול זה רוח העובדים, זו רוח היצירה שלנו. החינוכית היא כלום בלי העובדים שמייצרים את התכנים המשובחים שלה ולכן המדינה צריכה לתקן. שוב, הייתה כבר ועדת חינוכית אחת ומאז שום דבר לא השתנה.

חיכינו לישועה מכם. ראיתי שאתם שקטים. אמרתי, למה לעורר את הדובים?

לא ברור לי למה הכול מתנקז לפתחו של שר האוצר. שוב, אני לא יודעת מה לאוצר ולחינוך ולמה התקציב המאוד נמוך והמזערי של החינוכית הוא זה שכרגע עומד על הפרק. החינוכית הייתה חלק מהפלטפורמה של השידור הציבורי והיא צריכה להישאר חלק מהשידור הציבורי. היא חלק חשוב והיא יכולה לעבוד לצד תאגיד השידור הציבורי בתקציב באמת מינימלי ובאיכות.

מעבר לחינוכית, שוב, יש גם את עניין העובדים שהוזנחו במשך שלוש וחצי שנים. עד היום אין לנו שום מתווה. אנחנו לא יודעים מה אנחנו נעשה הלאה. חייבת לומר כנציגת עובדים שאנחנו אנשי מקצוע שיודעים לעשות טלוויזיה ורק טלוויזיה ולא יכולים לעשות שום דבר אחר בשירות המדינה או לא רוצים לעשות שום דבר אחר בשירות המדינה, כי אנחנו יודעים לתרום ולעשות טלוויזיה. התאגיד כרגע לא ערוך לקבל אותנו. אנחנו 180 תקנים במשרד החינוך. משרד החינוך יצטרך גם לתת את הדעת איך אנחנו ממשיכים הלאה בשירות המדינה, כי רובנו לא רוצים להיפלט מהמדינה, רוצים להמשיך לתרום למדינה ורוצים להמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב, וזה טלוויזיה, ולכן אנחנו עומדים חודשיים לפני יום הדין של החינוכית ולא יכול להיות שיהיו כאן עובדים שיישארו בלי שום מתווה.

תודה, גבירתי. תראי, עודד פורר אמר, מקלים ראש ואין ספק, 185 עובדים זו כמות שצריכה לזעזע את המדינה. אנחנו מדברים על אמצע אוגוסט. אף אחד לא הציע מתווה. זה מקומם בפני עצמו. אנחנו לא מקלים ראש בסוגיית העובדים. קודם כל, הערך של הטלוויזיה החינוכית, גם לכם זה חשוב. אתם באים בשם זה, כי אנחנו לא רוצים לסגור את הטלוויזיה החינוכית.

שרון מוועד העיתונאים. מנצלים את זה שזה חשוב לנו.

אני אתן לך רשות דיבור.

אני הייתי חייב לתת הבהרה אחרי עודד פורר. אני אתן לך את רשות הדיבור מייד אחרי חבר הכנסת.

על פי ההסדר, 11 בלבד עובדים מהטלוויזיה החינוכית יקלטו.

אנחנו לא רוצים לעבור לשם.

ברור.

זה לעג לרש אפילו להתחיל להתעסק עם זה.

מאיר כהן, בבקשה אדוני.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשר החינוך, זאת הטלוויזיה החינוכית. המלחמה צריכה להיות של שר החינוך. אני לא יודע למה אנחנו נתלים בכל מיני אילנות אחרים. בתוך תקציב של 50 מיליארד שקלים אפשר למצוא 80 או 75 מיליון שקלים כפי שאורנה ציינה, בכדי להחזיק את הדבר המיוחד הזה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. איני יודע, ותאגיד, לא תאגיד, אבל נקודת המפגש הטובה ביותר לבני נוער היום זו הטלוויזיה החינוכית. זאת נקודת המפגש. אני 30 שנה הייתי מורה בדימונה וזאת הייתה נקודת המפגש, כשהסתכלו על הטלוויזיה החינוכית מדימונה ומרמת אביב ומקריית שמונה ומרמת גן ומכל מקום, ואני זוכר את שיעורי ההיסטוריה המאלפים, שבלי החומרים של הטלוויזיה החינוכית היו נראים אחרת לגמרי, לכן אני מסכם את דבריי. אסור לסגור את הטלוויזיה החינוכית. חייב את הסוגיה הזאת להביא לפתחו של שר החינוך. שר החינוך, ברצותו, יכול לפרק ממשלה על נושאים הרבה פחות חשובים מזה, ולכן תחילה לצאת קריאה מוועדת החינוך לשר החינוך, לא לשר האוצר ולא לשר הפנים. זאת הסוגיה שלו ותודה לאורנה. אני חושב שהיא עשתה משהו טוב.

אנחנו נשמע אותה עוד פעם.

נמצא איתנו יו"ר ועדת הכנסת שנכנס בהתפרצות לדיון והוא יצא ממנו, אבל אחרי שהוא ייתן לנו הצהרה לגבי הצעות החוק שנמצאות בקנה.

כן. אני מתנצל, פשוט אני ב-10:15 צריך לקיים דיון בוועדת הכנסת, לכן היה חשוב לי לבוא ולומר מספר מילים לכל היושבים סביב השולחן וכמובן לעובדי החינוכית.

אני ביום ראשון הקרוב אעלה בוועדת שרים לענייני חקיקה בפטור חובת הנחה את חוק הצלת החינוכית. החוק הזה מבחינה כלכלית בר מימוש מסיבה אחת פשוטה: יש היום 50 מיליון שקלים במשרד החינוך שהשר בנט כבר הבטיח והתחייב להעביר אותם לטובת החוק. סוכם עם המנכ"לית שהחוק הזה מבחינה תקציבית יהיה סביב ה-80-90 מיליון שקל. זה אומר שחסרים באזור ה-30 מיליון שקלים שהאוצר יכול לתת אותם בקלות כי הכסף קיים במשרד האוצר לטובת העניין הזה, בתאגיד, זאת אומרת, הוא רק יצטרך להסית את הכסף מהתאגיד לטובת החינוכית כגוף עצמאי, זאת אומרת שמבחינה כלכלית המדינה לא תוכל להתנגד כי יש לנו פתרון כלכלי לעניין הזה.

מבחינה מהותית פרקטית בעניין האם החינוכית צריכה להיות חלק מהתאגיד או להיעלם בתוך התאגיד או איך שלא תגדירו את זה, ברור לכולם ללא מין הכלל שהחינוכית חייבת להיות גוף עצמאי שמטפל בתכנים לילדים בצורה ממלכתית כפי שהם עשו בשנים האחרונות ואין שום סיבה לסגור את זה, אז זה החלק החיובי. החלק הפחות טוב, ואני חייב לומר גם אותו, כי כמו שמכירים אותי, אני לא אומר רק את הטוב, אני אומר גם את הרע.

הקשה. אתה לא אומר את הרע.

עובדי החינוכית יצטרכו לבוא לקראת ההנהלה ויצטרכו להבין שיהיה קיצוץ מאחר ואין תקציב - - -

המנכ"לית הגישה תוכנית התייעלות.

אמרו זאת לפני שהגעת.

בבקשה, מיקי.

אז אני אומר, התקציב שאנחנו יכולים להשיג לחינוכית הוא לא מספיק כדי להשאיר אותה במצבה הקיים. היא תצטרך להצטמצם בצורה מסוימת ולכן אני חושב שבסופו של דבר עם הצעת החוק שאני אביא ביום בפטור מחובת הנחה לוועדת שרים, עם גיוס המשאבים יחד עם מאמצים של העובדים, אפשר יהיה להפוך את החינוכית לגוף עצמאי שימשיך לעשות עבודה טובה כפי שהוא עשה עד היום.

מיקי, תקשיב, זה דיון עם מעל ל-20 ח"כים שיושבים פה. היה דיון אחד. לצערי הרב מאז הדיון הקודם, למרות האמירות הבומבסטיות, כשאורנה אמרה "דיון בשני בוועדה", זו לא מחמאה, כי אצלי זה לא זבנג וגמרנו. כשבאים פעם שנייה, סימן שמשהו לא עבד. גם השקט שלכם כנראה, כוועד עובדים - - - , הדי.אן.איי של ועד העובדים בחינוכית הוא כמו החינוכית. תודה, מיקי.

יו"ר ועד העיתונאים, בבקשה.

שרון וינברג, יו"ר ועד עיתונאים בחינוכית.

מדהים אותי כבן אדם, כעובדת, כאזרחית מדינת ישראל שדרך הארץ בה עובדי החינוכית נוהגים, שאנחנו הדי.אן.איי של החינוכית, הפכה להיות בעוכרנו. אתה אומר שנרדמנו? פעלנו בדרך מכובדת.

לא באתי בטענות.

וחודשיים לפני הסגירה לאף אחד אין שום דבר קונקרטי להגיד לנו?

זעקתך צודקת וזועקת.

והשתיקה רמה.

נכון. היום השתיקה אומרת יותר מהזעקה.

אנחנו המומים.

יצאנו מפה לפני שמונה חודשים. הייתה כאן תמימות דעים מוחלטת שגוף לא מקולקל, לא צריך לתקן ולא צריך לבדוק.

גוף מצליח.

שכל עוד הנר דולק, וכלום לא קרה.

גבירתי, אני מתקנת. לא הייתה תמימות דעים מוחלטת. משרד האוצר התנגד לזה לאורך כל הדרך.

לא, לא, בין הח"כים.

משרד האוצר נמצא איתנו? לא לחינם הכנסתי במתפרצת, מה שנקרא, אפרופו מונדיאל, את חבר הכנסת מיקי זוהר, יו"ר ועדת הכנסת. זו אמירה.

זאת אמירה יפה מאוד של תסריט חיובי, וגם בתסריט החיובי הזה 50% מהעובדים ילכו הבית, וגם להם צריך לתת את התשובות.

לא ילכו 50%.

50%. תאמין לי שאני בקיאה בפרטים.

תודה. אין ספק שזה כואב.

ונציגת האוצר שתדבר עכשיו הייתה אמורה להגיש כאן תוכנית, מבחירה - - -

גבירתי, עובדת מדינה מגיעה לכאן לכבד את הדיון ולהציג את העמדה. כמו שאני לא רוצה שישתלחו בך, אני לא רוצה שתשתלחי בה.

31 שנים אני בטלוויזיה.

גבירתי, אני אוציא אותך החוצה.

גם אנחנו עובדי מדינה.

את יכולה לצאת החוצה בבקשה?

אני כבר בחוץ בלאו הכי. אני יודעת לעשות טלוויזיה חינוכית מעולה ואתם מוציאים אותנו החוצה?

אני לא רוצה להוציא אותך החוצה אם רק תיתני לדיון להתקיים. אני באתי לעזור לך.

כשאנחנו מדברים בתרבותיות מאיימים להוציא אותנו החוצה. מעניין מה היה קורה אם היינו מוחים בקול כמו עובדי רשות השידור שגם אותם זרקתם.

תודה.

זה ציניות.

זה לא ציניות, זה אמיתי.

איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו חבריי בצדק רב לגבי האיכות של החינוכית, האיכות של האנשים שעובדים בחינוכית, וגם מותר להגיד שגם בגוף הזה היו בעיות וזה בסדר, וזה קורה כי אין גופים בלי בעיות. לא צריך להיתמם בעניין הזה, אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר בכלל הבוקר, חבר הכנסת מרגי. תראה מה קרה. אנחנו שטיפלנו בחוק התאגיד הישראלי, אגב, מי שזוכר, לפני שנתיים היה תיקון מיוחד. עיכבו את חוק התאגיד כדי לשנות אותו לחוק התאגיד הישראלי. זכתה נטע ברזילי המדהימה באירוויזיון וממשלת ישראל, פתאום, אתה לא תאמין, לא רוצה לבטל את חטיבת החדשות מהתאגיד. זה משהו פנומנלי, זאת אומרת שאין דבר יותר פשוט מלהוציא את הסעיף הזה שעכשיו אני לא זוכרת את מספרו, מחוק התאגיד.

120.

תודה רבה לכם, זכרתי שזה 100 ומשהו. לשלוח אותו ולהגיד, חברות וחברים, עשינו טעות, הגיע הזמן להודות בה. לא קרה שום דבר. באמת לא קרה כלום. נוציא אותו. הגוף עדיין עובד, אפשר להחזיר אליו את החיים.

אתה יודע בכמה פרסים זכתה החינוכית בטקסי אוסקר בינלאומיים של טלוויזיות חינוכיות לאורך השנים? אתם יודעים בכמה פרסים היא זכתה? אין ספור. אף אחד לא סופר את זה. כולנו שמחים שנטע ברזילי זכתה. כולנו שמחים שבגלל זה העיוות המטורף הזה של הפיתול בין החדשות לתאגיד עבר מין העולם, אבל סליחה, עם כל הכבוד, זה בדיוק מה שמצביע על כך שאין שום בעיה לטפל בדבר הזה.

אני מכירה את נציגת אגף התקציבים. לאנשים האלה בניגוד למה שחושבים, גם להם יש לב ובמיוחד אותך אני מכירה. אני יודעת שזה קשה לך. תיקחו את זה לתשומת לבכם. מה שהיא עושה זה לא אישי. היא משרתת מדיניות מסוימת גם אם אני לא מסכימה איתה. אז במאבק תהיו קשובים למה שמרגי אמר. המאבק הוא ראוי. אנחנו אתכם. תודה רבה.

חבר הכנסת סאלח סעד.

טוב, בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, אין ספק שסביב השולחן הזה אני רואה כמות רצינית מאוד של חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. סימן שאכפת לבית הזה שהטלוויזיה החינוכית אכן לא תיסגר. הטלוויזיה הזו נקראת עשרות שנים, ואחרי שאני שומע את ענבר ואת נעמה, תאמין לי, אני מתרגש, כי הנכדים שלי יום-יום רואים את הטלוויזיה הזו. גם הנכדים של כולכם כאן או הילדים של כולכם כאן רואים את הטלוויזיה הזו.

גם אנחנו.

אז אני אומר לכם, רבותיי, זה פשוט בכיה לדורות אם הטלוויזיה הזאת תיסגר. אני מבקש שמכאן תצא קריאה רצינית מאוד מיושב ראש הוועדה, יחד עם כל חברי הכנסת לשר החינוך לעשות הכול שהטלוויזיה הזו לא תיסגר. לא ניתן לטלוויזיה החינוכית להיסגר. זו הסיסמא.

תודה. עיסאווי.

מרגי, אני ליוויתי את כל הדיונים של הקמת מה שקוראים לו, התאגיד הישראלי מאז שהתחילו כל הוועדות, וכל הדיון הזה התקיים לאורך כל הזמן ואף אחד לא ספר את החינוכית, חברים, לאורך כל ארבע שנות הדיונים בהקמת התאגיד, ואנחנו, חברים, ואני אומר לכם את זה דוגרי, יכולים להיות כאן לא 20 ח"כים, 61 ח"כים, ונרצה שתמשיכו. יבוא פקיד אוצר זוטר ויגיד, לא מתאים לי. השיקול הוא אוצר, כלכלי גרידא.

חולק עליך. יש ממשלה בישראל.

יושבים כאן מכל הקשת הפוליטית. הדיון שהתקיים בהקמת התאגיד, ברגע שדיברנו על החינוכית, מילים יפות ואפס מעש. היינו יכולים תוך כדי הקמה לדאוג לכם. לא דאגנו לכם כי לא יכולנו לדאוג לכם, כי האוצר והשיקול, כסף-כסף תרדוף הוא שקובע, ולא חינוך-חינוך תרדוף. אתם עולים למדינה כסף, שזה לא מתאים, לא מכניס להם כסף, כאילו חינוך לא מכניס כסף.

אם אנחנו באמת רוצים לעזור לחינוכית, אנחנו יכולים, בתנאי שנהיה נחושים. לא התעסקנו. אמרנו כמה משפטים וכל אחד הלך לדרכו. היום שר החינוך נמצא במליאה עם כולנו. נהיה שם, נשאל ונעשה מה שצריך. אני מבטיח לכם, יהיה שינוי.

תודה. איל בן ראובן.

א', אני רוצה להזכיר לכולנו ולשאול פה מישהו שיגיד לי כשמדברים על חינוך הוא לא הדבר החשוב ביותר בחברה בכלל. אני אומר לכם, אני מדבר פה כאבא לילדים בגיל הזה של הבנות האלה שנמצאות פה ואני אומר לכם, בא לי לבכות שאנחנו צריכים להביא לכנסת את הילדות החמודות האלה בשביל להילחם על אוצר תרבותי כל כך חשוב שיש לנו בידיים. זה פשוט מעוות. זה לא צריך לקרות. הילדות האלה מקסימות ונפלאות, אבל כואב לי הלב שהן יושבות פה ומדברות אל האומה על אוצר שכל כך ברור שהוא חייב להמשיך לחיות ולהיות איתנו. רבותיי, כשמדברים על חינוך, כשעוסקים בחינוך, אז חינוך עולה כסף. חינוך טוב עולה כסף. כדאי שנדע את זה, בסיפור הזה. הדיון פה בעיניי הוא קודם כול דיון חינוכי. אי אפשר לשים חינוך וכלכלה וכסף באותה מטבע, בעניין הזה. זה הרי כל כך ברור שיש לנו פה משהו כל כך יפה לאורך שנים, אנשים שהתמחו בטלוויזיה חינוכית. זה מקצוע מאוד ייחודי של חינוך בטלוויזיה. זה דבר שפשוט לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תלך היום ותפרק את הדבר הזה.

נאמר פה כבר על מה שצריך להגיד על נושא שר החינוך. אני הייתי מצפה את שר החינוך לשבת פה היום, את שר החינוך לזעוק לשמיים. זאת אחריות שלך, אדוני שר החינוך, ומעליך אחד שצריך לטפל בעניין הזה, זה ראש הממשלה. ראש ממשלת ישראל, יש לך גם אחריות על חינוך הנוער במדינת ישראל, בעניין הזה, ולכן אני מצפה ואני עושה את זה בקיצור רב, אני מצפה מראש הממשלה, משר החינוך, משר האוצר, להבין שפה מדובר לא על כסף. פה מדובר על איכות החברה הישראלית, על איכות הילדים שלהם, בעניין הזה, ואנחנו נעשה באמת, ואני מבטיח את זה פה לכולם. אנחנו נעשה, ואתם שומעים פה, זה לא עניין של ימין ושמאל. אנחנו נעשה כל מה שדרוש ואפשר כדי שהטלוויזיה החינוכית לא תיסגר.

תודה. מרב מיכאלי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה להגיד לך, חברי, חבר הכנסת איל בן ראובן, שאנחנו כבר עושות ועושים הרבה מאוד זמן. חבר הכנסת יוסי יונה ואני הגשנו את הצעת החוק לביטול הסגירה המטומטמת הזאת, כבר לפני חודשים מאוד ארוכים. בכנס הקודם עשינו כנס חירום שגם אליו הגיעו רבות ורבים מכם ואמרו את אותם דברים חשובים וחכמים, ולמרבה הצער אנחנו חיות וחיים בעידן שבו הממשלה מסרסרת את הכנסת ורק הממשלה מחליטה מה קורה, ויושב שר חינוך, ואת יכולה לשמוע אותו השכם וערב ברדיו על מלא דברים שאין להם שום קשר לענייני משרדו, אפס קשר לענייני משרדו, אבל בדבר שנוגע למשרד שלו, לתפקיד שלו, לאחריות שלו, כמו שאמרת בצדק, לחינוך של ילדות וילדי ישראל, לאיכות של החברה שלנו, לעובדות ועובדים שאני בעוונותיי, חלקם עבדתי איתן ואיתן, ושנים לא מבוטלות, שזו בשום אופן לא סיבה לסגור. זה שאני עבדתי בחינוכית זו לא סיבה לסגור אותה.

תראו, לסגור את רשות השידור היה פשע, חרפה, וזה נכשל כישלון חרוץ ומהדהד, אבל ברשות השידור, אז לפחות היו בעיות שאפשר היה לדבר על איך לפתור אותן. בטלוויזיה החינוכית אפילו אין בכלל את הבעיות האלה. הממשלה הזאת עולה עם די ניין על אחד המוסדות המוצלחים במדינת ישראל ואנחנו חייבות וחייבים לעצור את זה, אז אדוני, יש לך כוח לעשות משהו בעניין הזה. אל תהסס.

תודה. מיכל רוזין.

אני רוצה להצטרף לכל חבריי. אני רוצה להגיד שהתסכול הזה שאתם חשים אותו, אנחנו חשים אותו, אני כבר קדנציה שנייה באופוזיציה ויש פה חברים אחרים, אבל נמצאים פה באמת חברי כנסת גם מקואליציה וגם אופוזיציה וגם הגיע יושב ראש ועדת הכנסת להגיד שהוא עומד להניח את הצעות החוק ולתת להן פטור מחובת הנחה, ונמצא פה כמובן יושב ראש הוועדה שהוא מטעם הקואליציה. יש פה מחויבות. אני אומרת את זה, כי תסכול הוא לא תוכנית פעולה ואנחנו לא מתייאשים ואנחנו לא מתוסכלים ואנחנו נמשיך ללחוץ ונמשיך להתעקש, ומרגי, גם אם צריך ישיבה שלישית ורביעית וחמישית כדי שהאוצר ומשרד החינוך יבין שהדרך היחידה היא באמת להציל את החינוכית ולהשאיר אותה במשרד החינוך ולתקצב אותה, ומה שאני מבינה, התקצוב קיים. זה אפילו לא להוסיף מעבר. אני הייתי רוצה שגם נכפיל את התקצוב הזה, כי אם רוצים שזה באמת לא רק יישאר קיים כמו שהוא, אלא באמת יתקדם וימשיך להיות אור לילדים שלנו ומופת חינוכי, וכולנו גדלנו ותראו מה יצא מאיתנו. יצאו מאיתנו חברי כנסת מוצלחים וראויים, אני מקווה שאתם חושבים כך, וגדלנו כולנו על החינוכית. לא היה את שאר הדברים שהילדים שלנו כבר צפו וצופים, אז גדלנו איכותיים מאוד וחלק גדול בזכות זה. אני זוכרת בתור ילדה, היו אומרים לנו, אתם רואים יותר מדי טלוויזיה, ואני חושבת שבזכות הטלוויזיה למדנו הרבה מאוד דברים חשובים ונכונים וערכים ומוסר ואלה הדברים שעליהם גדלנו.

אני קוראת לכם לא להתייאש. אנחנו מאחוריכם ונמשיך פה, אופוזיציה וקואליציה, נקדם את העניין הזה. לפחות בואו נתחייב לעצמנו שעד סוף המושב הזה הצעות החוק האלה עוברות.

תודה. נורית, ממש בקצרה.

תודה רבה על הדיון החשוב ובאמת היה צריך לקיים דיון כבר לפני ולא להמתין.

היה.

לא, דיון נוסף כדי להזיז את העניינים. אני מקווה שעד סוף המושב אנחנו נצליח אכן למנוע ולמצוא איזושהי צורה כן להשאיר את הטלוויזיה החינוכית. זאת טלוויזיה חשובה מאוד. אני יכולה להגיד שהנכדים שלי לא גדלים על טלוויזיה אבל הם רואים תוכניות של הטלוויזיה החינוכית פעם בשבוע. זה מה שהאימא שלהם מקציבה להם, והדברים האלה חשובים ולכן אני כאן. אני ניסיתי לעשות הרבה דברים יחד עם שר התקשורת כדי למנוע את זה, אבל די היה קשה. אני מקווה שיימצא הערוץ המתאים שנוכל להשאיר את הטלוויזיה החינוכית על כנה.

תודה. לאה פדידה, בבקשה. לא לחזור על מה שנאמר. אנחנו מזדהים עם כל מה שנאמר. רק להוסיף.

מקומם בטירוף שמודדים את הטלוויזיה החינוכית באותם מאזניים ושמים פה כלכלה. מטריף אותי. היינו כבר בכמה ישיבות ואני אומרת שהדבר הזה חייב להיגמר.

אני מצטרפת אליך, חבר הכנסת עיסאווי. אם אנחנו היום, כמוך, בקריאה הראשונה כולנו, כל בעיה, הבית הזה, ימין, שמאל ומרכז, נעלה על שולחן המליאה ונדרוש את הצדק שמגיע לנו. הפעם אנחנו לא מאחוריכם.

לנצל את כל הכלים הפרלמנטריים, לאו דווקא ב"שעת שאלות". גם בקריאה ראשונה. כל הכבוד לך.

תודה. אנחנו לא מאחוריכם ולא לפניכם, אנחנו יחד, כי זה איזשהו נכס צאן ברזל וצריך להגן עליו. תודה.

תודה. מיכל בירן, ממש בקצרה.

ממש בקצרה. לנציגת משרד האוצר, אתם פשוט בדיליי של 20 שנה. לפני 20 שנה רצו להפריט פה הכול, ששום דבר לא יהיה בידי המדינה, שהכול יהיה במיקור חוץ. היום המצב הוא אחרת. חברי הכנסת השתנו ואפילו שר האוצר מדבר בקול אחר. המדינה התחייבה לקלוט עובדי קבלן, המדינה התחייבה לעשות העסקה ישירה, ובעצם אנחנו מדברים כאן, הבנתי שהוויכוח על הכסף במידה רבה כבר הסתיים. אתם פשוט מתעקשים שאנשים לא יוכלו לחיות ולהיות מועסקים כבני אדם במקום שהמעסיק האמיתי בפועל שלהם הוא באמת המעסיק שלהם. אתם רוצים שהכול יהיה במיקור חוץ, בהפקות חוץ, בתנאים ארעיים והדבר הזה הוא בדיליי של 20 שנה. אתם בניגוד מוחלט לכל הזרמים המשמעותיים בחברה הישראלית.

תודה. דב חנין.

תודה אדוני. אני רוצה להצטרף ולא לחזור על כל הדברים שאמרו חבריי וגם לא על הדברים שאמרתי בדיונים הקודמים בעניין הזה, חוץ מנקודה אחת שאני לא מסכים עם חבריי. לי אין שום ציפיות בעניין הזה, לא משר החינוך ולא מראש הממשלה, כי פשוט אני רואה מה קרה בשנה האחרונה. הכדור נמצא אצלנו בוועדה הזו. זה באחריותנו, חברי הכנסת. מה צריך לעשות? יש לנו מעט מאוד זמן. יש לנו קצת יותר מחודש לסיום הכנס. בשבוע הבא הצעות החוק הפרטיות צריכות לעבור בקריאה טרומית. אני מבין שזה הסיכום. אז הצעות החוק חוזרות לכאן, לוועדת החינוך, ואנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי לסיים אותן ולהביא את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית בכנס הזה. זהו, זו הדרך היחידה.

אז סימן שאתה אופטימי. אם אתה אופטימי שהם יגיעו לכאן, מבטיח לך שהם יסתיימו.

אני אופטימי רק לגבנו, לא לגבי הממשלה.

תודה. יעל.

קודם כול, תודה על הדיון. מצטרפת לדברים של קודמיי. לכל עובדי החינוכית ולילדים הנפלאים שהגיעו לפה, אני חושבת שיש פה באמת קואליציה מקיר לקיר, אם אני קוראת את זה נכון, וכן, זה בידיים שלנו ושלך.

דבר אחד נוסף. בעידן היום, הדיגיטלי, שילדים צורכים טלוויזיה ומסכים כל היום, זו חובתנו כמדינה ואנחנו כאן בכנסת צריכים לתת לזה גב, לתת תוכן איכותי, שלא הכול יהיה תוכן מסחרי. תודה רבה.

תודה. מוטי, משפט, ואני אשמע את האוצר ונסכם.

אני מצטרף לכל חבריי לשמר את הטלוויזיה החינוכית. זה מה שצריך לעשות.

תודה. אוצר.

אני רק אהיה קצרה מאוד.

ואני מזהיר, אם מישהו יתפרץ או יפריע, אני אעצור את הדיון. בבקשה.

אנחנו נמצאים בימים האלה בדיונים עם העובדים לגבי העתיד שלהם. חשוב לי להגיד שהם עובדי מדינה ואנחנו מחויבים לעובדים האלה ואנחנו נדאג להם.

את ממונה על השכר או באגף התקציבים?

לא, אני מאגף תקציבים.
ואנחנו נדאג לעובדים ואנחנו גם נמצאים בדיונים, וזה נכון שאמרנו שנפרסם לפני פרישה ואנחנו נפרסם אותו בימים הקרובים. זה נמצא בהכנה.

תודה.

רגע, היא הייתה באמצע משפט.

היא סיימה.

לא הבנתי כלום. מה היא אמרה?

את האיש החשוב ביותר, הפסקת אותה?

סליחה, רבותיי.

תסביר מה היא אמרה.

אני אסביר לך אם לא תפריעי לי. חבריי, אתם לא רוצים שיבוא פה פקיד בכיר כלשהו במשרד וימסור לכם - - -

לא, אנחנו רוצים להבין אותו.

תני לי לדבר.

להבין.

היא אמרה, סוגרים.

לא, אתם רוצים לשמוע סיסמאות, נכון?

שתגיד, סוגרים.

לא. אני לא ציפיתי ממנה. כל עוד לא תוקן החוק, זה מה שהיא תאמר לך, אז למה להתפרץ? היא צודקת. כרגע לפי החוק באמצע אוגוסט, אמרתם זאת, לכן התכנסנו. היא לא השר שאמור לקבוע מדיניות.

השר שמסרב להיפגש איתנו כבר שנה, למרות המכתבים והפניות.

שר האוצר החברתי.

אתה אמרת מקודם שמאז הוועדה הקודמת העובדים היו בשקט יחסית, אז אני רק רוצה להבהיר שהוועדים והעובדים כתבו מכתב ופניות.

גבירתי, הבהרתי את עצמי פעמיים אחרי זה, שזה לא בא בביקורת. פשוט אני לא שמעתי.

אנחנו מאוד מעריכים את מה שאתה עושה בשבילנו ואת העובדה שהוועדה מתכנסת בפעם השנייה, אבל אתה אומר בצדק שרעיה היא לא הבן אדם לתת לנו כרגע תשובה אחרת מכיוון שהחוק הוא זה, אבל מכיוון ששר האוצר מסרב להיפגש איתנו כבר שנה שלמה, אין לנו למי לפנות. גם שר החינוך מסרב להיפגש איתנו.

הוועדה מודה לכל חברי הכנסת והאורחים שהשתתפו בדיון, תרומתם לדיון, ולילדות הנחמדות שבאו ונתנו לנו את הכוחות להמשיך. אנחנו מחויבים להיענות לקריאתכן ולהמשיך את המאבק.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שתאריך היעד הוא אמצע אוגוסט ועדיין לא נעשה שום צעד מול העובדים ומול הנהלת הטלוויזיה החינוכית.

הוועדה קוראת לראש הממשלה לכנס את שר החינוך, שר האוצר, שר התקשורת ולהגיע להחלטה שמשאירים את החינוכית בפורמט המוצלח הקיים.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים את הצעת החוק וכן ליו"ר ועדת הכנסת שמתכונן להעביר את הצעת החוק שלו בפטור מחובת הנחה לקראת החקיקה.

הוועדה קוראת לכל השרים חברי ועדת השרים לחקיקה. הסיכום ישלח לכל השרים באופן אישי.

הוועדה קוראת לכל השרים חברי ועדת השרים לחקיקה לאשר את הצעת החוק שאמורה להציל את הטלוויזיה החינוכית.

במידה והחוק יעבור כפי שדב ציין, אז זה יגיע אלי ונתכנס לכאן למסלול חקיקה מואץ. אם לא, הוועדה תקיים דיון מעקב לפני היציאה לפגרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:38.