פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 254
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ח (20 ביוני 2018), שעה 9:05

אמצעים להגנה על נשים בסיכון גבוה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
עליזה לביא

יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
לאה פדידה

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

נירה ראובן - ק' פיקוח אלקטרוני מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט דסה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

דקלה פוגל - ייעוץ משפטי, משטרה, המשרד לביטחון פנים

זיו בר - רת"ח אלימות במשפחה שב"ס, המשרד לביטחון פנים

סאיד תלי - מפקח ארצי לטיפול באלימות במשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ברכה וויס - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מתן יגל - משרד האוצר

עדית נחמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ברברה לנג - עבודה סוציאלית, משרד הבריאות

שירי לנג - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

בת שבע שרמן שני - עו"ד, ממונה ארצית - מעמד אישי, הסיוע המשפטי

קרן הורוביץ - עו"ד, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

איילת רזין בית אור - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

יעל גולד - מנכ"לית לא לאלימות, עמותת ל"א - לחימה באלימות נגד נשים

דורית דגן - מנהלת מקלט, עמותת ל"א - לחימה באלימות נגד נשים

אבישג חדד - עורכת דין, מנהלת קשרי ממשל, ויצו

אבי ילינק - יועץ בכיר, חברת G1

ד' - מוזמן/ת

ל' - מוזמן/ת

ע' - מוזמן/ת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים


אמצעים להגנה על נשים בסיכון גבוה

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-20 ביוני 2018. אנחנו היום מקיימות את הדיון הזה לאור או לצערי בצל מקרי הרצח הנוראיים שקרו בחודש האחרון. בעצם תוך שבועיים נרצחו ארבע נשים. לפני שבועיים כינסנו ישיבת חירום בוועדה לדון במקרי רצח שקדמו לארבע מקרי הרצח האלה. וכששמענו על מקרי הרצח האחרונים הזדעזענו וחשבנו לעצמנו איך אפשר באמת להתקדם הלאה.

היום הדיון קצת יתנהל בצורה אחרת מאחר ויש הגבלות קצת משפטיות בנושא של איך אנחנו יכולים לשמוע עדויות בוועדה. אני חושבת שהדיון בוועדה תמיד פנינו במאבק באלימות נגד נשים על סיפורן של הנשים ועל קולן של הנשים שנפגעות ומשם למדנו וגדלנו והבנו איך אפשר לטפל בבעיה. אבל מצד שני לא תמיד אפשר להביא את הסיפור במלואו ולא תמיד אפשר לתת לקול של הנשים להישמע כמו שהיינו רוצים להישמע, כפי שאמרתי, בגלל המגבלות המשפטיות.

נתחיל היום בשתי עדויות את הדיון הזה של נשים שחשות שהן בסכנה, שעברו טלטלות בחיים שלהן וכדי להגן על פרטיותן ועל האפשרות שלהן להשמיע את קולן במסגרות החוק הקיימות אנחנו נעשה את זה ורק אחר כך נפתח שוב את הדיון לשידור לציבור. אבל מה שקורה בינתיים זה מה שנקרא קורה בדלתיים סגורות רק בתוך הדיון הזה. השם כמובן יהיה חסוי לפרוטוקול ואנחנו לפי סעיף - - -

אני רק רוצה להציג שאיסור על פרסום וזיהוי של אדם שהוא נפגע עבירת מין קבוע בחוק בסעיף 352 לחוק העונשין. לגבי זה לנו אין את היכולת ואת השיקול דעת להחליט אם לחסות או לא, כלומר יש עלינו איסור פלילי בחוק לפרסם, ולכן כל מי שמציגה את עצמה או מדברת כנפגעת עבירת מין יש את האיסור הזה.

בנוסף, יש בתקנון הכנסת אפשרות לכל מי שמדברת שמכל סיבה שהיא, לא רוצה שהשם שלה יופיע אחר כך בפרוטוקול ובאמת במשך שנים הפרוטוקולים האלה נמצאים במאגרי החיפוש ואם מישהי לא רוצה יש אפשרות לבקש מיושבת ראש הוועדה ואז השם יהיה חסוי בפרוטוקול, זה החלטה של הוועדה במהלך הדיון. וזה כמובן לא גורע מההוראה החוקית שאוסרת עלינו ככנסת, כוועדה, לפרסם של מישהי נפגעת עבירת מין ולא רק שם, גם את הקול וכל דבר שיכול לזהות. נפגעת יכולה לפנות לבית משפט בטרם פרסום כזה ולבקש לאפשר לה להזדהות, וזה משהו שנתון בבית משפט.

זה נתון בבית משפט וזה נעשה בזמנו כדי להגן על הנשים מכל מיני לחצים שיגרמו להן לדבר בלי החלטה מודעת מצידן. כל מי שתרצה, והיו מקרים כאלה, ואנחנו התחלנו את זה ולפני כמעט חודש אני ישבתי בדיון שהתקיים והודעתי שאני יודעת שמכינים ומקדמים הצעת חוק שתפתור את הנשים ותתן להן את האפשרות להתבטא ואמרתי שתוך חודש, חודש ומשהו, אם לא יהיה תזכיר ממשלתי אני בעצמי אתן את האפשרות לנשים להתבטא בצורה שהן רוצות לעשות את זה. אני מאוד מקווה שלא נצטרך, אני יודעת שאנחנו מתקדמות לכיוון הזה. אפשר לפנות לבית משפט ואחר כך אני אבקש גם התייחסות של נציגת בית משפט, עוד מעט. תנו לנו קודם לסיים את החלק של העדויות ואז נתחיל להתייחס.

אני רוצה לתת לך, גברתי. הדיון הוא בעניין הרגשת המסוכנות שאת חיה ואם אפשר לנסות כמה שאפשר להצטמצם, בבקשה.

שלום אני ד', אני אם חד הורית לששה ילדים. יש לי משמורת מלאה, נפגעתי על ידי הגרוש לפני שנתיים. מאז הלכתי לבית של ההורים והמשטרה נתנו לו צו הרחקה לשבועיים. השופט לא - - - להאריך את צו ההגנה והוא חזר הביתה- - - לשכת הרווחה ב- - - וארגון יד שרה מיגנתי את עצמי כשישנתי בבית שלי בחדר שלי - - - ואיך שהוא נכנס הביתה הייתי תחת איומים ופשוט התנהגות שהפחידה את הילדים וכל הזמן הוא מנסה להגיד שאני האלימה והוא הוצא מהבית סתם.

ופעם, אחרי שגם התחיל עם הטרדות מיניות כלפי הבנות ובסופו של דבר גם תקף את הבת שלי בת ה-13 ויום לאחר מכן בהתייעצות עם העובדות הסוציאליות, לא ניגשתי למשטרה מיידית, אמרתי מה אני אעשה, זה היה ממש תקיפה מינית. חשוב להגיד אבל אני - - - משך את הבת שלי בזרוע שלה, הילדה בת 13, האיש הוא חרדי. המשטרה אמרו לי שתחכי לחקירה ובינתיים את יכולה לחזור הביתה. אמרתי שאני לא יכולה לחזור הביתה במצב הזה אז אמרו לי תלכי למקלט. אמרתי להם, אין לי, הילדים הגדולים לא יכולים ללכת למקלט, מעל גיל 16 לא נכנסים למקלט.

במקרה שלי שהוא תקף אותי ותבעתי אותו לגירושין ביקשו ממני ללכת למקלט ולא הלכתי. אמרתי עוד פעם אני אלך עם - - - בלי צו הגנה, בלי שום דבר וחיכיתי לחקירה ועכשיו שלושה שבועות חיכיתי, שלושה שבועות שיחקרו אותו במשטרה בגלל שאין חוקרים של ילדים וזה מה שנורא. בסופו של דבר שחקרו אותו אחרי שבוע הגיעה החלטה שהוא מורחק מהילדה באופן הזה שהוא לא יכול להיות איתה לבד בלי פיקוח של מבוגר אבל יכול להיות איתה, יכול להיות בבית, לא יוצא מהבית ושום דבר.

אז אמרתי, אני ממשיכה להישאר אצל ההורים שלי. תשעה חודשים הייתי אצל ההורים שלי ובמשך הזמן הזה הייתי מביאה את הילדים הקטנים, שלושת הילדים הקטנים לתוך הבית, הייתי מבקשת מהשכנים למעלה ולמטה, הייתי משאירה את הדלת פתוחה שישמעו אם יקרה לי משהו, יכנסו. והוא בא איזה פעמיים ויותר לא בא, חצי שנה לא בא. השופט קבע דבר לא מצדיק הוצאה של האיש מהבית. אני מזועזעת וזה מצדיק שהוא יישאר בבית ואני ושישה ילדים נהיה אצל ההורים שלי.

והוא עשה לי חסד שנתן לי, טוב, את יכולה ללכת גם מזונות- - - והאיש האיום במשך הזמן הזה היה בבית שלי, היה משתמש בחשמל והיה מחייב את החשבון המשותף - - - האיש מאוד נחמד - - - יש לציין שצריך לדעת שהאנשים האלה - - - פשוט במערכת בית משפט מתרשמים מהרושם החיצוני אבל הבנאדם אצלי משכיל, הוא מרצה באוניברסיטאות בכל הארץ, הוא חזן בכל בתי כנסת והוא מוריד ממני מזונות ומרוויח - - - עכשיו אני יודעת לפי צו של השופט שהוא מרוויח 150,000 ₪ בחודש. ולי הוא הוריד את המזונות וכל בקשה שלו לשופט מתקבלת במהרה. וכשהוא אומר, אין לי כסף, מורידים לו.

הגיע העניין של התקיפה שלי לבית משפט השלום ושם הוא קיבל, למרות שהוא לא הופיע אפילו פעם אחת אצל קצין המבחן בגלל שהוא לא מודה באלימותו, הוא לא מכיר באלימותו, לא מופיע אצל קצין מבחן במשך ששה חודשים לא הופיע אפילו פעם אחת אבל בית המשפט החליטו לא להרשיע אותו, קיבל רק 200 שעות עבודות שירות שאני חושבת שגם את זה הוא לא עושה. אין בדיקה בכלל. לגבי הבת שלי זה מה שנורא. אני רוצה ל- - - לכם.

הוא הגיע לפרקליטות המדינה, זה מה שכתוב על ידי פרקליטות המדינה, במדינת ישראל הכירו במעשה אלימות אם האיום בעדותה של - - - לא ראתה את הנילון נושך את הקטינה אולם מיד לאחר האירוע ניגשה אליה הקטינה שהיא בוכה וסיפרה לה שאביה נשך אותה וכואב לה. על כן התעמתה ה- - - עם הנילון ושאלה אותו ל- - - בתגובה השיב הנילון, אוי אני מצטער, לא הייתי צריך לעשות את זה. והוא היה מנשק אותך. לטענת ה- - - כתוצאה מהאירוע נגרמה לקטינה אדמומיות קלה בזרועה - - - כי זו פעם ראשונה בה תקף הנילון מילדיו. לפני זה היו הטרדות מיניות שהיה נכנס למקלחות של הבנות שלי. הנילון נחקר ב- - - כי נשך את הקטינה אולם לטענתו עשה כן כביטוי לאהבתו כלפיה כי הדבר נהוג בקרב בני העדה - - -

באיזה עדה - - - לנשוך, אני חייבת לדעת.

- - - אין עדות כזאת, יש מכתב מרבנים, הבנאדם חרדי בכלל, אף פעם לא נישק אותן, לא יכול. הבנאדם - - - הנילון התנצל בפני הקטינה על האירוע וכי לא התכוון להכאיב לה. במכלול הנסיבות העובדה כי גרסת הנילון מתיישבת עם גרסת ה- - - הקטינה - - -

אני מתנצלת בפנייך שאני צריכה לבקש לסיים. המצב שלך היום, את עדיין לא בבית?

אני עדיין לא בבית.

גם הילדים, כן?

כן.

והוא נמצא בבית?

הוא נמצא בבית ומנהל חברה - - -

הגשת בקשות להרחקה או משהו כזה?

הגשתי בקשה להרחקה וקיבלתי צו הגנה לשנה. והלכתי לבדי מול הנאשם בפני השופט. השופט גער בי בצורה איומה. הוא אמר, למה את מבקשת צו הגנה, הוא לא התקרב אלייך במשך השנה הזאת, תחקור אותה בצורה כזאת. והוא חקר אותי ואין צו הגנה לילדים. אבל הוא רואה אותם בפיקוח פעם בשבוע במשך שעה ואין צו הגנה למוסדות החינוך והבנאדם בא כבר פעמיים למוסדות החינוך ופעם אחת נכנס לתיכון של הבנות שנתקעו בתוך - - -

את גרושה?

כן.

ומשמורת יש לך?

משמורת עליהם אצלי - - -

משמורת מלאה?

למה את לא גרה בבית, אני לא מבינה את זה.

אני ברחתי והוא נשאר. השופט לא הצדיק - - -

אני מאוד מבינה לליבך ואני מבינה את הרגשת האיום שאת חשה. אנחנו נוכל לבדוק את הפרטים האינדיבידואלים שלך ושל המקרה ואם את צריכה לברר משהו עם רשויות המדינה אבל לא נעשה את זה תוך כדי הדיון. אני מאוד מודה לך שבאת.

אני רק יכולה להגיד משהו שאני יודעת שמיגון הכי טוב לנשים זה המכשיר שיכול להציל חיים של כל הנשים ומכשיר סמארטפון שזה נחשב לטמא בקרב העדה החרדית. והסיבה לזה שזה טמא, זה מכשיר לא כשר, זה בגלל שזה מצלם. כל פעם שהבנאדם מתקרב אליכם תצלמו אותו ותסריטו אותו ותקליטו אותו. זה הציל אותי ובגלל זה, רק בגלל העדות הזאת יש לי את הכתב אישום נגדו, אחרת על כל המקרים שלו הוא - - - ומעודדים אותו ותומכים בו. מה שמסעיר אותי זה הבת שלי שנפגעת עבירה לא הוכרה על ידי פקידות הסעד ופקידות הסעד תומכות בו ועכשיו רוצים להוציא ממרכז - - -

אני מאוד מבינה לליבך אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לפרטי פרטים עכשיו בדיון ולא נוכל לברר כלום תוך כדי דיון גם כדי להגן על הפרטיות שלך ושל הבת שלך. אבל אני רוצה להגיד שאני יודעת שנשים שנמצאות בסכנה או מרגישות שהן נמצאות בסכנה תמיד היו להם הפתרונות והיו מוכנות לאתגר הרבה מערכות כדי להגן על עצמן. אני יודעת שאם יש פסיקה כזו שמכשיר כזה הוא טמא ואי אפשר להשתמש בו אני תמיד אמרתי שחיי בני אדם הם מעל לכל. ובעיניי, איך אומרים שאפשר בשבת - - - פיקוח נפש, וזה בעיניי מה שנקרא פיקוח נפש. בעיניי אם זה מה שמציל אותך תמשיכי להשתמש ותמשיכי לעודד נשים. אני לא רב ולא אתן לך פסיקה בזה אבל אני אישה ואני יכולה לתת לך עצה כזו. תחזיקי מעמד ואם תרצי אנחנו נוכל אחר כך לטפל בנושא.

אני מבינה ל' שיש לך גם כן עדות ואני מאוד מבקשת, תתמקדי בעניין של ה- - -

אני מאוד מאוד ממוקדת. אני רק אשמח להגיד משפט אחד לפני בלי לבזבז את זמנכם – לי אישית צובט מאוד שמסתירים לי את הפנים, זה 21 שנה שאני בעצמי מסתירה אותם ומרגישה צורך להתחבא. זה ממש פסול בעיניי שאת כל החברים כאן אפשר לצלם ואותי לא כי - - -

אף אחד לא מצולם בינתיים ואני מבינה, בואי לא נפתח את זה, אני פתחתי בזה, אני אמרתי את עמדתי. אין צורך כל פעם כאילו לשים אותי במקום הזה שלא בסדר שאני עושה את זה.

חד משמעית. פשוט היה לי חשוב להגיד. אני כתבתי ברשותכם בשביל להיות ממוקדת: קוראים לי ל' אני בת 21, מגיל 6 ועד גיל 12 עברתי התעללות מינית על ידי גבר בן 45. אחרי שהוא ריצה 6.5 שנים בכלא ובלי שהוא עבר שיקום או טיפול הוא שוחרר לחופשי. מדובר באיש מסוכן, פזיז ואלים עם עבר מפוקפק שמאמין בכל ליבו שביני לבינו קיימת ברית ושאני רכוש שלו. הוא כועס, הוא עצבני והוא מתכוון לנקום. לפני שבועיים הוא שוחרר ויש לי את כל הסיבות לחשוש לחיים שלי ולחיי משפחתי. וחשוב לי שתדעו שלא רק אני חוששת. גם המשטרה, גם הגורמים המוסמכים, הרווחה וכל מי שהכיר את המתעלל הזה יודע שהוא יבוא לנקום.

למעט צו הרחקה שעבורו הוא סתם נייר וקצין מבחן של אחת לשבועיים אין למדינה ולחוק איך לעזור לי. תרשו לי לספר לכם על החיים שלי מאז שהוא שוחרר. אני לא יורדת למכולת לבד, אני לא נשארת בבית לבד, אני עוברת מדירה לדירה עם מזוודה. אני לא יכולה לכלכל את עצמי כדי להשכיר דירה, אני לא יכולה לפרסם הופעות שלי כי הוא יגיע. אני לא יכולה לבקר את המשפחה והחברים שלי, אני לא יכולה לנסוע לבד בתחבורה ציבורית, אני לא יוצאת עם חברות בערבים והוא חופשי. מאז השחרור שלו הוא כבר הספיק להתקשר מספר פעמים ממספר חסוי ולגנוח בטלפון. המשטרה לא עשתה כלום בינתיים חוץ מלשים לי האזנות בטלפון.

הסיפור שלי הוא סיפור של כל מי שעברה הטרדה מינית. התוקף שלה משתחרר מהכלא, אנחנו לא יודעות אם הוא יבוא לנקום בנו כי הוא לא עבר שיקום אז אין שום גורם מוסמך שיכול להגיע אליי, להרגיע אותי ולהגיד לי תמשיכי בחייך הוא לא מהווה סכנה יותר. אנחנו לא יודעות איפה הוא יחכה לנו בסיבוב. אין למשטרה ואין לחוק מענה, אני בוחרת להגיד את זה שוב, והתוקף שלי מסתובב בחוץ. הוא חי ובועט אחרי שנים שלא השתקם בכלא ולא קיבל טיפול אלא להיפך.

עכשיו אני רוצה שתגידו לי אתם, ברצינות, מה אני אמורה לעשות. אולי אני נראית לכם חזקה עכשיו אבל זה רק בגלל שהצמידו אותי לקיר. אני לא יכולה להתנהל לבד, אני מפחדת על החיים שלי. אני מפחדת לפתוח את הוילון במקלחת, אני מפחדת לצאת לקנות חלב בשש בערב אם נגמר לי. אני מפחדת. אני שומעת עלה זז בחוץ אני קופאת, אני רועדת, אני מתה מפחד.

וזה הזמן, לדעתי, ואני אומרת את זה באמת בלב שלם שאני חושבת שהגיע הזמן להוציא לפועל חוק שיאזוק אותם באזיק אלקטרוני ויוודא במשך 24/7 שאנחנו מוגנות. הגיע הזמן לתת לי להסתובב בפחד במדינה שלי, אני מסתובבת בפחד, אני בת 21, לא הספקתי לעשות שום דבר בחיים שלי, אני רוצה להגשים את עצמי, אני לא רוצה דירות שיסתירו אותי בהם, אני לא רוצה שיסתירו לי את הפנים, אני לא מעוניינת שישמרו עליי, אני לא רוצה מאבטח, אני רוצה לחיות כמו ילדה בת 21. נמאס לי לפחד, אין יותר ברור מזה.

ויש יותר מדיי נשים במדינה הזאת שמפחדות. אני יכולה לספר לכם שהסיפור שלי הפך להיות ויראלי לאחרונה וההודעות שאני מקבלת מנשים, מאות נשים ביום שכותבות לי, שנתיים אני חיה את הפחד שלך, ארבע שנים אני חיה את הפחד שלך. איך יכול להיות אחרי תקופה כזאת גדולה של ה-Me too, באנו, צעקנו, נוגעים בנו, איך יכול להיות שלא קרה עדיין שום דבר בחוק. כמה זמן אני אצטרך לחכות עד שהחוק הזה יאושר וישימו לו אזיק, אם יאושר. זהו, תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת שצעקתך נשמעה. אנחנו יכולים להתחיל.

תרשו לי משפט אחד – המדיניות הזאת לבנות בית חולים מסביב לפה, תסתמו את הבור זה הכל.

ברגע שנדע באמת איך סותמים בור של - - - תאמיני לי אנחנו לא נהסס. מאוד חשוב לי שתקשיבו אחרי שנתתם את העדויות. וחברת הכנסת עליזה לביא אם אפשר כן כדי שהן יקשיבו למה שאני הולכת להגיד.

חשוב לי שאתן תדעו שהדיונים שמתקיימים פה זה לא הצגה. אנחנו מקיימות את הדיונים האלה כי אנחנו רוצות לקדם את ההבנה של איך פותרים את הבעיה הזו. היה אפשר לעשות עוד דיון הצגתי ולרשום לעצמנו שקיימנו דיון לאחר רצח נשים. זאת לא המטרה. המטרה האמיתית היא באמת לחפש פתרונות ולנסות לקדם פתרונות לבעיה הכל כך כואבת ולהצלת חיים, מה שנקרא. אז תאמינו לי, להגיד שאנחנו בונים בית חולים ליד הבור אני בטוחה שאף אחד לא היה רוצה לפתור את הבעיות בצורה כזו אבל אנחנו מנסים את כל הכיוונים האפשריים.

אני רוצה גם לברך על זה שמר אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל הבט"פ, נמצא איתנו. אדוני, אני אומרת את זה שאני מברכת שאתה נמצא כי אני יודעת באופן בטוח שאנחנו לא כיוונו הזמנה באופן אישית אליך להגיע ואני רואה בחיוב הירתמותך לישיבה הזו כאות לרצון טוב להשתתף בדיון, להקשיב למה שקורה ואני שמחה שהחלטת לעשות את זה. כמובן גם חברי וחברות הכנסת שנמצאות איתנו.

אנחנו התמקדנו היום, מתחילת השנה 16 נשים נרצחו, 16 נשים שכל פעם שאנחנו שומעות על מקרה רצח אנחנו נכנסות לחרדה, ואתן יודעות מה, כבר אפילו בציבור השאלה הראשונה שנשאלת, פעם היו שואלים מי רצח, היו שואלים למה, היום שואלים האם הייתה מוכרת לרווחה או למשטרה. כלומר, גם הציבור היום מודע לזה שלצערנו הרב הרבה מהנשים שנרצחות ראו את הגורל שלהן מבעוד מועד, חיו את הפחד שהרגשנו אותו לפני כמה רגעים והתלוננות. היה להן האומץ והיכולת ללכת ולהתלונן אם זה לרווחה, אם זה למשטרה, אם זה לאנשים סביבן ובכל זאת לצערי הן נרצחו.

לפני יומיים קראנו את ההודעה בעיתונות, הראיון שהיה עם אחותה של זביידה מנסור שאמרה באופן הכי ברור שזוביידה ידעה שהיא בסכנה והייתה תלונה במשטרה. ולצערי הרב, האחיות מיפו חיאת ונורה שנרצחו על ידי אח שלהן הן נרצחו בתקופה שבין הרשעתו לבין מתן גזר הדין על אלימות שהוא ביצע נגדן. סמר חטיב גם כן התלוננה במשטרה וידעו שהייתה בסכנה. ספרש גם כן שנרצחה על ידי בן זוגה היא ידעה שהיא בסכנה והיא התלוננה על זה שהיא מצפה שיכול להיות שהוא ירצח אותה. ועוד ועוד ועוד שמות שאני יכולה להקריא.

והשאלה, אנחנו תמיד שואלות האם הוגש כתב אישום, האם נחקרו המקרים, האם הביאו את הרוצחים לענישה. היום אני רוצה לשאול שאלה אחת – איך אפשר והאם יש בידינו אמצעים למנוע את הרצח הבא. בדיון הקודם אמרנו שאולי האישה מספר 14 מסתובבת בינינו. לצערי הרב הגענו למספר 16, ואולי עכשיו האישה מספר 17 ו-18 מסתובבת בינינו. אם אנחנו יכולים לתרום במשהו אז זה לנסות לקדם את האמצעים שמגנים על נשים. הגנה על נשים זאת אומרת תפקוד אחר גם של המשטרה וגם של הרווחה.

ואם עד עכשיו לא הצלחנו, עם כל הכבוד, קראתי את כל הנהלים, קראתי את כל המסמכים וההנחיות ואם עוד לא הצלחנו להגן על נשים שידענו והכרנו אותן זה אומר דרשני. זה אומר שאנחנו צריכים כנראה לעשות משהו בצורה אחרת, לצאת מכל צורת החשיבה שהתקיימה עד עכשיו ולחפש פתרונות אחרים. אני יודעת שיש נהלים להתנהגות גם לעובדים סוציאליים וגם למשטרה וקיבלתי אותם. בזמנו דיברנו בתנועה הפמיניסטית על לחצני מצוקה ודיברנו שיהיה לנשים לחצני מצוקה שהן יוכלו להזעיק כמה שיותר ויהיו מקושרות לתחנות המשטרה כך שאפשר ברגע האמת אפילו אם היא לא יכולה לדבר כן ללחוץ.

היום בכל העולם יש טכניקות אלקטרוניות שאפשר להיעזר בהן ואפשר לקדם אותן. גם לי וגם לחברת הכנסת עליזה לביא עברו הצעות חוק בקריאה טרומית בעניין האזיקים האלקטרונים שאפשר לשים על הגברים אבל גם כן הם יהיו מקושרים כך שהאישה תדע מתי הגבר המסוכן נמצא בסביבה. אני יודעת שאתם תומכים ברעיון. התחלתם כבר בדצמבר 2017 את הפיילוט. כלומר, אנחנו התחלנו את הדיבורים על זה כבר הרבה זמן. אבל הפיילוט התחיל בדצמבר.

זה יכול להיראות בעיניי אנשים שאני עכשיו כאילו מתגרה אבל אני כן מתגרה. אני מתגרה, אני אומרת שמדצמבר 2017 נרצחו 16 נשים, 16 נשים. מתוכן לפחות 50% היו בסכנה והיו מוגדרות שהן בסכנה גבוהה. אני לא רוצה להגזים כאשר אני אומרת שאם היינו כבר מאחורי אישור הצעת החוק, אם היינו כבר מוכנים והיה אפשר להשתמש באזיק האלקטרוני אולי אולי היינו מצילים אישה אחת, בשבילי זה היה מספיק. אפילו אם היינו מצילים רק אישה אחת.

אני מדברת באמת מתוך כאב כי אני רוצה שהדברים יקרו יותר מהר ואנחנו תיכף נשמע. אבל לפני שאנחנו ממשיכות אני יודעת שבתחילת הישיבה שמענו עדויות בעילום שם ואני רוצה לפנות לבתי המשפט, הייתה לנו פנייה מאחת הנשים שרצו להיחשף למרות שאולי זה היה מסכן וזכותן להיחשף ואנחנו פנינו להנהלת בתי המשפט ושאלנו. אני יודעת שאישה צריכה להוציא צו בית משפט שמאפשר לה להיחשף ואנחנו קיבלנו תשובה שאתם כנראה תתחשבו בדרישה של הנשים. אני אתן לך לענות, שירי, נציגת בתי המשפט, בבקשה.

אכן בימים האחרונים נעשתה אלינו פנייה, נתבקשנו לברר האם פנייה של נפגעת עבירת מין לבית המשפט בבקשה שבית המשפט יאשר לה לחשוף את עצמה תהיה כרוכה בעבירה. בדקנו את הנושא בתקנות האגרות. אנחנו לא מפעילים שיקול דעת, אנחנו פועלים בהתאם לתקנות האגרות וחד משמעית להבנתנו מדובר בנושא שהוא פטור מאגרה, אנחנו רואים אותו כחלק מההליך הפלילי, בהליך הפלילי אין אגרות. ולמניעת ספקות גם פניתי לכלל מזכירות בתי המשפט בארץ בבקשה לחדד את הנושא כך שאם תגיע פנייה כזאת אז שיידעו שבאמת חל פטור מאגרה.

אז דבר ראשון אפשר להגיד לנשים שעניין האגרה שפחדו ממנו וראו בו מחסום בעצם לא קיים והן יכולות לפנות. אנחנו מתחילות גם תהליך מסוים שבודקים אותו עם יושב ראש הכנסת ועם היועץ המשפטי בכנסת לראות איך עד שמשתנה החוק איך אפשר להתנהג בהתאם בכנסת ונוכל לפרוץ את המחסור שבא כדי להגן על נשים אבל בשלב מסוים הפך לכלי השתקה לנשים.

אני רוצה רק להדגיש – אנחנו נדבר תיכף על הנושא של אזיקונים אלקטרונים אבל אני יודעת שהמחסום גם של תקציב לא קיים גם כן בנושא הזה כי לפחות אני שמעתי משר הבט"פ שהוא מוכן בשנה הראשונה לפחות לממן את זה מתקציב משרדו. אבל אני יודעת שיש תכנית מאוד ענפה, אסטרטגית למאבק, לאומית, למאבק באלימות נגד נשים וחלק ממנה גם מכוון להגנה על נשים שהייתה אמורה להיות ממומנת על ידי המדינה בלפחות 50 מיליון ₪ בשנה. ואני יודעת שממונה השנה רק ב-20 מיליון ₪. נציג האוצר, לפני שהוא יוצא, אני רוצה להבין, מתן יגל, השאלה שלי בעניין התכנית הכללית, מה הסיבה שעמדה מאחורי ההחלטה לממן רק ב-20 מיליון במקום 50 מיליון.

אני מתן מצוות ביטחון פנים באגף התקציבים. אני מכיר את הסוגיה של הצעת החוק שבאמת אין לה בעיה תקציבית. את הנושא הספציפי הזה הוא לא מטופל אצלי בצוות. אני יכול לעשות בדיקה ובאמת לתת לך תשובה מיידית.

אני לא יודעת מי החליט שאתה תייצג את האוצר פה אבל ביקשתם לא להגיע כי אתם יודעים שאין בעיה בעניין האזיקונים וענינו לכם שהנושא הוא לא רק עניין האזיקונים. אז בכל זאת לשלוח מישהו שלא יודע על המכלול אני לא חושבת שזאת החלטה נכונה מצד המשרד. אני לא מפנה את זה אליך אישית ואני שמחה שהגעת. אבל כן נרצה תשובה מאוד ברורה שעד היום כבר פנינו כמה פעמים למשרד האוצר לברר וגם למשרד העבודה ורווחה וכל מה שאנחנו מקבלים זה שהוחלט על תקציב של 20 מיליון.

אז אני מתחייב להחזיר היום תשובה.

תודה לך.

אפשר לקבל רשות דיבור?

את תקבלי.

אני אשמח.

יש חברי כנסת שהגיעו לפני. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה.

רק שאלה בינתיים. הרבה פעמים בוועדה שלך דנו בתכנית הכוללת למניעת אלימות נגד נשים- -

נכון.

- - וברשותך הציג לנו את התכנית הכוללת והתכנית הכוללת כללה אזיקונים, התכנית הכוללת כללה עובדות סוציאליות ושיקום. אולי אנחנו נדע - - -

ועוד מוסדות להגנה ופתיחת דירות מעבר וכו'.

אבל עברה כבר שנה ואנחנו צריכות לדעת מה קורה עם זה. אולי זה היה מונע את הנרצחת ה-16. אנחנו כבר כמה וכמה פעמים את מקיימת דיונים בנושא ואנחנו באות כי זה חשוב אבל אולי נשמע אם התקדמנו בתכנית הכוללת והאם האזיקונים יצאו לדרך והעובדות הסוציאליות יצאו לדרך. שאלה - - - לדעתי.

הבהרת את הדברים בדברי פתיחה.

אנחנו תיכף נקבל דיווח מהבט"פ. ומר אליעזר אני בטוחה שתרצה להתייחס לזה ואנחנו גם יודעים שעניין החקיקה עדיין גם תקוע בגלל משרד המשפטים. יש מישהו ממשרד המשפטים היום?

אני חושבת שעכשיו זה כבר חזר למשרד לביטחון פנים, הרי לזה ביקשנו את הדיון.

אוקיי. אנחנו תיכף נשמע. אז אולי באמת למר אליעזר לתת סקירה איפה אנחנו עומדים היום ומה הקשיים שצצו בדרך.

אני רואה שאת מחייכת.

טוב שבישיבה כזו יש לי סיבה לחייך. בדרך כלל בישיבות כאלה אין לי. בבקשה מר אליעזר.

בוקר טוב. אני אסקור בקצרה את הפעילות שביצענו ונמשיך לבצע במסגרת התכנית הלאומית. אני רק מזכיר שהאחריות המלאה, מי שעושה את ההובלה זה משרד הרווחה, איריס - - - מקיימים ישיבות עתיות כדי לעקוב אחרי המשימות. אני אתן סקירה לגבי החלקים שלנו בתכנית הלאומית. ראשית לגבי הנושא של, אני מזכיר לכולם, אנחנו עושים מן פיילוט ב-16 תחנות ששם מקרי האלימות הם גבוהים יותר, בחלוקה לפי מחוזות, מחלקי משפחה, אנחנו ריכזנו את כל החוקרים, את כל הגורמים בתחנה שפועלים בתחומי האלימות במשפחה גם אם זה בין בני זוג, בין אם זה ילדים וכו' תחת קורת גג אחת, קודם זה היה מפוצל.

דווקא יאמר לזכות האוצר שהם כן אישרו לנו להקדים מספר תקנים שחסרים לנו ברמת חוקרים כדי לתגבר את אותם מחלקים מ-19' ל-18'. ואנחנו בתהליך, קצת התעכבנו כי לצערנו במסגרת אישור תקציב 19' גובה הקיצוץ על המשרד לביטחון פנים היה גבוה כ-400 מיליון ₪ כך שזה השפיע על כל התכניות שלנו, ולכן נקווה שאנחנו בישורת האחרונה כנראה לעדכן את תכניות העבודה. כי אי אפשר להתחיל ב-18' ואחרי זה עוד כמה חודשים להיתקע עם התכנית, זו לא הכוונה.

לכן אנחנו עושים את הכל כדי לעדכן את 18' ואת 19' כדי שתהיה רציפות בדבר הזה, ולכן המחלקים עדיין לא מושלמים אבל יש לי גם את הפירוט באיזה תחנות, מרחב אילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, חיפה, זבולון, ראשון לציון, רחובות, נתניה, פתח תקווה, קדמה, לוד ורמלה. מרחב מריה בירושלים ומרחב אילון ודן במחוז תל אביב. אז זה לגבי הנושא של מחלקי המשפחה. אנחנו חושבים השינוי הזה בהחלט ייטיב ותהיה כתובת אחת לגורמים השונים בין אם זה הנפגעות ובין אם זה המשרדים הרלוונטיים, בעיקר הרווחה.

לגבי הנושא של הצמיד האלקטרוני אנחנו סיימנו את שלב א' הפיילוט. קרי, השתמשנו בטכנולוגיה, לקחנו שוטרים ושוטרות, קבענו את התרחישים מהקלים לחמורים ביותר ואותם תרגלנו בשני מחוזות, בירושלים ובמחוז מרכז. סיימנו, יש לא מעט פערים טכנולוגיים. היינו אמורים לצאת ביוני לספרד ולפורטוגל ללמוד כי שם זה מאוד מתקדם ולראות איך מתגברים על כל אותן בעיות, למשל בקניונים בעיה מבחינת קבלת התראה שאנחנו לא ניקח מערכת שיהיו בה פערים ואחרי זה יקרה משהו אז - - -

כמו לאסירים אבל לאסירים יש את השיטה הזאת הרי. אסירים משוחררים זה עובד מבחינה טכנולוגית אז מה הקושי?

אסירים זה לא אותו דבר.

את מדברת על האיזוק האלקטרוני, זה משהו אחר לגמרי, זו טכנולוגיה שונה.

לאסירים זה קשור רק לנקודת הבקרה ולא גם עם האישה במקביל?

כן.

זה אזיק נייח מה שנקרא.

גם לה יש מערכת, היא צריכה להחזיק - - -

כן, זה מה שאני אומרת שיש - - -

היא צריכה להסכים לדבר הזה, בלי הסכמה זה לא יקרה.

ברור אבל - - -

הנסיעה נדחתה ל-8 ביולי כי הספרדים, החברה, הם החליפו את הזכיין בספרד וביקשו לא לקבל אותנו - - -

גם אצלם יש זכיינים?

גם שם זה במיקור חוץ. הם ביקשו לקבל אותם ב-8 לחודש שיוצאת משלחת, כולל מהבט"פ, אני לא יודע בסוף אם משרד המשפטים מצטרפים אלינו. אנחנו הצענו גם להנהלת בתי המשפט וגם למשרד המשפטים שיצטרפו למשלחת של הבט"פ ושל המשטרה. אני יכול לבדוק, אני לא יודע- - -

אני יכולה לשאול משהו? בישיבה הקודמת אחד הדברים שדיברנו עליהם זה למה לא להתקדם בחקיקה אם כבר תוצאות הפיילוט הראשוני הוא יותר חיובי, לכיוון חיובי, אז למה לא מתקדמים בחקיקה ובתזכיר הממשלתי אם - - -

גברתי, השאלה של יושבת ראש הוועדה היא גם - - - השר ארדן כאן בוועדה בדצמבר 2017 אמר שמבחינתו אין שום בעיה - - -

והוא אמר שהוא מוכן להתקדם.

- - - התזכיר הממשלתי, הוא אמר את זה, הוא אמר את זה כאן בוועדה.

כן, אבל אז משרד המשפטים התנגד להתקדם, ככה הבנתי, שהתנגדתם להתקדם כל עוד כל המסקנות והתיקונים של הפיילוט. אני ארצה שתתייחסו אחר כך לזה. בבקשה.

הכוונה היא כשאנחנו חוזרים מספרד ופורטוגל לראות איך הם התגברו, ושלב שני זה לעשות פיילוט אמיתי, להגיע להסכמה עם הנהלת בתי המשפט ולהתחיל בצורה מבוקרת להפעיל את המערכת הזאת - - -

עכשיו צריך לחכות לעוד פיילוט?

לא, לא, זה לא פיילוט, זה תחילת הרצה. אנחנו לא נלך גורף אם אנחנו - - - אנחנו רוצים ללכת בצורה מבוקרת לדעת שזה מצליח. לחזור בחזרה, לראות שאנחנו יודעים לתקן את כל הפערים שלא יהיה לנו מצב שיש אזיק מותקן גם על המאוימת וגם - - -

אסור להתחיל להפעיל את זה לפני החקיקה, לפני שיש חוק?

בהוראת שעה.

כן, במסגרת של - - -

בסדר, אני רוצה את כל התשובות באופן ברור. האם אפשר להתחיל להפעיל את זה לפני - - -

בהנחה שנעבור את כל המשוכות הקודמות ויוחלט להתחיל בפיילוט חי, מה שנקרא, בניגוד לפיילוט המבוים שבוצע עד עכשיו אז התשובה היא כן. זה כמובן יהיה רלוונטי רק לגבי אוכלוסייה מסוימת, היינו אוכלוסייה של עצורי יומי שלגביהם בשלב הזה לא נדרש תיקון חקיקה כי אפשר פשוט להגיע לבית המשפט בהסכמה של הצדדים ולהציג את אותה הסכמה שהאזיק הוא חלק ממנה. אז התשובה היא כן לגבי אוכלוסייה מסוימת.

אליעזר, אפשר גם להבין - - -

כבר כאן באופן כללי - - - התכנית.

אנחנו תיכף נשמע אבל - - - הם לא רק שותפים, הם מרכזים את התכנית הלאומית, אצלם מונח השרביט להתקדם.

אז זה לגבי הנושא של הצמיד האלקטרוני. לגבי הנושא של עו"ס משטרה הרחבנו את זה, יש לנו בעיה ב- - - אנחנו למעשה בטייבה ובעירון עדיין לא מאויש, יש שם בעיות ביכולת גיוס, כל השאר איישנו. נמשיך לעבוד כדי לגייס גם אותם, את העובדות לטייבה - - -

בעירון היה לכם. היה בעירון ובנצרת. מה קרה?

מה שיש לנו כרגע, בנצרת, בטייבה, בעיירות, בשפרעם, במזרע, ב- - -, רהט, רק אום אל פחם, שם זה מאוייש, חוץ מאלה נמשיך לעבוד - - -

אה, אום אל פחם, בסדר, אום אל פחם לא היה מאויש - - -

אנחנו התקדמנו גם בנושא הזה. לגבי הנושא, אני מזכיר לכולם שיש את מוקד הנוער 18 של משרד הרווחה שהוא מוקד שעובד 24/7 - - -

מה הוא יכול לעשות המוקד, המוקד לא רק קוראים - - -

אם תרצי גברתי אני יכול להתייחס לנושא של המוקד.

מפנה למקלטים כשאין מקום במקלטים שזה סוגיה בפני עצמה.

תיכף נשמע את כולם.

לגבי הכלי של הערכת המסוכנות שיהיה כלי אחד משותף לכולם זה בתהליך, זה עדיין עוד לא - - -

הרבה זמן בתהליך כבר.

לא התקדם. אנחנו אחד השחקנים, יש עוד שחקנים ולצערי הוא לא כל כך מתקדם, למרות שדיברתי עם אורי שאנחנו חייבים לקדם את זה כי בסך הכל כל אחד יש לו כלי שלו ואצל אחד זה מסוכן גבוה - - -

כן, אבל שמענו את זה כבר לפני שנה וחצי ונאמר שיש צוות שעובד על זה וצריך להתקדם עם זה. שנה וחצי זה, תשמע - - -

לגבי הנושא של הנתונים, שולחנות עגולים, זה מתקיים, למידה קבועה עם המשטרה, עם כל גורמי הרווחה - - -

אני רוצה לשאול שאלה. פתחתי ואמרתי 16 נשים נרצחו מאז הוחל הפיילוט. הרבה יותר נרצחו מאז שאושרה התכנית הלאומית. וכמובן אלפים או מאות, אני לא יודעת, כבר נמצאות במקלטים או סובלות בשקט בבית או סובלות ומדווחות והן לא מצליחות לצאת מהמעגל. זה לא יוצר איזושהי הרגשת חירום, זה לא אווירת חירום, זה לא מחייב איזושהי התמודדות שונה ממה שהיה קיים עד היום? כי אחרי שנה וחצי לבוא ולהגיד שעדיין דנים באיכשהו לתאם את כל הערכות המסוכנות - - -

גברתי היושבת ראש, שלא יקרה מה שקרה לנו במליאה שחבר הכנסת גליק השווה את הרצח של נשים למוות מסיגריות, הגיע הזמן שבכנסת ישראל יתעוררו ויבינו שזה מצב חירום. כן, ככה הוא השווה אותם. אז ברשותך אני כן מבקשת את הזכות דיבור שלי עכשיו. לא יכול להיות שבשנה שעברה ביום למניעה נגד אלימות התכנסנו פה כולנו ודיברנו וראינו את החשיבות וראינו עדות של נשים ובסופו של דבר אנחנו משאירים את הנשים האלה, אחיות, חברות, אמהות, נשים, אזרחיות – מופקרות.

כי לא יכול להיות ש-16 נשים נרצחו ועוד לא גמרנו את השנה גברתי היושבת ראש. לא גמרנו את השנה. לאיזה מספר אנחנו רוצים להגיע עד שממשלת ישראל תכריז זמן חירום. וזמן חירום זה אומר להפעיל במצב חירום את שיטת האזיקונים ועובדים סוציאליים וגיוס שוטרים וגיוס שוטרות וגיוס חוקרים. ובצד השני להגביר את מה שנותן הגנה. אני ביקרתי לפני שבועיים במקלט לנשים מוכות, יושבות פה שתי נשים שעושות עבודת קודם, אתם יודעות ויודעים מה התור למקלט? וזה מציל חיים. ואני שואלת אותן, איזה יופי, כמה מקלטים יש כאלה בארץ? תשע נכון?

14.

14, אבל חלק זה רק לדתיים, חלק זה למגזר, ורק שבע מקבלים את כל האוכלוסיות. זה מטורף. זאת אומרת שאם אני אישה, מתקשרת למספר 100, אולי טמון בזה המוות שלי כי אין מי שיגן עליי. אם אני מתקשרת מספר 100 ומתלוננת ועוד לא הגעתי לבית משפט ואין לי מקום במקלט לנשים מוכות, חברים וחברות, במספר 100 טמון המוות שלי. אז זה הגיע הזמן שאנחנו נכריז מצב חירום. אני קוראת לך, גברתי היושבת ראש, וגם לך גברתי וגם לך, בואו נפתח כל יום במליאה לפני שאנחנו נואמים על כל דבר נגיד 16 ונקווה שזה יישאר 16 ונעשה שלא יהיה את ה-17. כי זה בלתי נסבל יותר. תודה על הדיונים האלה אבל תתעוררו, בבקשה, מצב חירום, ובואו נעשה משהו.

אני חייבת להגיד שהבקשה להכריז על מצב חירום ועל - - - את יודעת מה, לפעמים אני שואלת את עצמי איך אפשר שהשרים שמוציאים כל יום עשרות הודעות לעיתונות אף פעם לא רואים לנכון, עם כל הכבוד לכולם, שר הרווחה, שר הבט"פ, השר לשוויון מגדרי, שר החינוך, לא רואים לנכון פעם אחת להתבטא בנושא של רצח נשים, אפילו הודעה לעיתונות. אתם יודעים מה, זה רוצחים שמסתובבים בינינו, אתם יודעים מה, תהיו פוליטיקלי קורקט, תשלמו מס שפתיים, תוציאו איזושהי הודעה. כלום.

בבקשה חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה. קודם כל אני רוצה לברך אותך על הדיון הזה. פניתי אלייך בבקשה לקיים את הדיון מאחר וכבר הרבה מאוד זמן אני - - -

כן, אבל זה היה כבר קבוע בגלל זה לא ציינתי בהתחלה.

אני רוצה גם לברך אותך על העבודה הממושכת שלך בכל המלחמה הזאת ברצח נשים, זה נושא שלקחת ואת מובילה אותו פה בכנסת, לא רק בסוג של הדיון היום שאנחנו מדברים על עוד כלי, ויש עוד הרבה מאוד כלים שצריך לבוא וצריך לקדם אותם ואין ספק שאת מובילה את הנושא הזה פה בכנסת ועל כך ברכותיי. ואנחנו כאן, כולנו מתייצבים לדיונים אחד אחר השני.

אבל הדיון היום הוא דיון אחר, הוא דיון שבא ושואל למה העיכוב ועל מה העיכוב ואיך יכול להיות שנמצאת פה ל' ורוצה לדבר ורוצה לשתף והיא עושה את זה כי אני לא הייתי מגיעה אליה, והעוזרים שלי לא היו מגיעים אליה אם היא לא הייתה מעלה פוסט בפייסבוק וזועקת את זעקתה, את הזעקה שהיא לא יכולה להשמיע פה בכנסת ישראל. אני עכשיו מצולמת, היא לא יכולה הייתה להיות מצולמת וזאת שערורייה שאין כדוגמתה. וגם הפנייה לבית המשפט, שאיך ענו לי כאן בוועדה, וזו לא בעיה של הוועדה, זאת בעיה של כנסת ישראל ואני מוחה על זה.

אבל לעצם הדיון – אדוני אני מודה לך מאוד- - -

אבל היום כדאי גם להגיד את זה – אני יודעת שיש לנו בעיה רצינית עם הנושא הזה ואני הערתי על זה כמה פעמים כבר ואנחנו בשיח עם המחלקה המשפטית ומנסים לפתור את זה. אבל כדאי, אם אנחנו כבר בשידור להגיד את זה, כל אישה שרוצה להשמיע את זעקתה, אני יודעת שזה לא קל לפנות לבתי משפט וכו', אבל תעזרו לנו גם כן להשמיע את הקול הזה. אפשר להוציא צו בית משפט ואז היא יכולה להשמיע את זעקתה איפה שהיא רוצה.

כן, אבל את יודעת, יומיים לפני שאומרים לנו שאנחנו אומרות לאותה אישה יקרה שמצאנו אותה בפייסבוק אז כאן אנחנו מבקשים לשנות בחקיקה ובעזרת השם - - -

אני לא מדברת באופן ספציפי על אף אישה ואני לא אכנס עכשיו לעניין של העדויות שהובאו. אני מדברת באופן כללי כדי שהנשים שמקשיבות לנו עכשיו ושומעות אותנו יידעו שיש להן את היכולת הזו.

אני באמת רוצה להודות לך שאתה פה איתנו, כמו שאמרה היושבת ראש, הזימון לא היה אישי ובאמת הליווי שלך את הנושא אחרי שנים שאני נמצאת פה בכנסת ואתה מגיע, מרכז, עובד, ויש לנו כתובת. אבל אי אפשר לעצור כאן. גם המציאות הישראלית היא מזעזעת וגם כשאנחנו יודעים שיש מענה. אני שאלתי קודם על האזיק האלקטרוני לאסירים. הרי אנחנו יודעים, וביקשנו להזמין גם את בעלי החברות שכבר היו פה בדיונים לפני שלוש שנים ולפני שנתיים, שהם אלו שעוזרים והביאו לנו את המידע על ההצלחה של הדרך הזאת, של האמצעי הזה בספרד.

הרי אנחנו באנו אליכם והצגנו בפניכם את המודל בספרד ובאמת אני רוצה לשבח את השר לביטחון פנים על ההבנה שלו ועל האמירה הברורה והחד משמעית שלו לגבי התזכיר הממשלתי של הצעת החוק שלי ושל חברת הכנסת עאידה תומא. יש אפשרות להציל נשים במדינת ישראל. את הרצח הבא אפשר למנוע, אין סיבה לעכב. עשיתם פיילוט, אני מברכת אתכם על הפיילוט, אני מבינה שיש כשלים, אני מבינה שאלו חיי אדם, זאת התשובה שאני מקבלת, עליזה, זה חיי אדם, מה אתם רוצים שנצא עם משהו לא עובד. אבל בינתיים ל' נמצאת פה בחדר הזה והיא מתה מפחד וכמוה עוד הרבה מאוד נשים במדינת ישראל שאנחנו יכולים גם בטכנולוגיה שכן מצליחה על אסירים.

הרי יש פרוצדורות, אני לא אכנס עכשיו למפרט הטכנולוגי, אבל לא סתם שאלתי את השאלה הזאת. יש עוד טכנולוגיה שתתריע על הגבר, היא קיימת. בואו לפחות ניישם בהוראת שעה, בעוד פרוצדורה משפטית כזו או אחרת. אנחנו שנה וחצי אני מנסה להבין איפה הצעת החוק שעברה בטרומית עומדת. משרד המשפטים אני מדברת איתכם אתם זורקים אותי לביטחון פנים, ביטחון פנים אומרים לי לא זה משרד המשפטים. אני חוזרת חזרה אליכם, הפיילוט כן, לא, כן, לא. בינתיים נרצחות נשים במדינת ישראל.

אז אני אומרת, אנחנו חייבים חייבים לראות איך עולים את זה קומה אחת נוספת גם ברמה החקיקתית של הבית הזה אבל בטח בשטח. תודה גברתי.

תודה. אני רוצה לתת לעורכת דין עדית נחמן ממשרד המשפטים להתייחס לדברים שהובאו.

בוקר טוב. אני רוצה לומר שקודם כל אנחנו משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים עובדים בשיתוף פעולה פורה והדוק על התזכיר. התזכיר ממש בישורת האחרונה. המחלוקות שהיו לנו יושבו ברובן, יש עוד עניינים קטנים שדורשים בירור אבל הם יתבררו ויגיעו לפתרון ממש בקרוב.

מה זאת אומרת בקרוב?

עניין של ימים- - -

אצל ישראלים כשאת אומרת בקרוב - - -

בקרוב זה עניין של ממש ימים ושבועות קרובים.

ימים ושבועות זה לא ממש כאילו קירבת - - -

שוב אני אומרת, המחלוקות והשאלות הגדולות שהיו - - -

אנחנו יוצאים לפגרה בעוד ארבעה שבועות. האם צפוי להביא את החוק לפני שאנחנו יוצאות לפגרה?

להעביר את החוק - - -

להכין אותו - - -

להפיץ את התזכיר.

להפיץ את התזכיר.

אני לא יכולה להתחייב למועד המדויק, יש שאלות טכנולוגיות שבאות לידי ביטוי בתזכיר שצריך לבדוק את היכולת לפתור אותן - - -

אני רוצה לדעת, במשרד המשפטים לא זוכרים שהרבה מהחוקים הוכנסו בהם שינויים בין קריאה טרומית לראשונה, בין ראשונה לשנייה? הרי אתם עושים שינויים לפעמים שאנחנו לא מבינים מאיפה בא השינוי. אי אפשר שמה שלא נסגר, שנרגיש שאנחנו מתקרבות קצת.

אנחנו יכולים לסיים לעבוד על התזכיר בארבעה שבועות הקרובים. לגבי השאלות הטכנולוגיות אז זה לא התחום שלנו, השאלות הטכנולוגיות זה התחום של המשרד לביטחון פנים ושל המשטרה אז אני מציעה להפנות את השאלה הזאת אליהם אבל מעבר לשאלות הטכנולוגיות ממש יש עניינים קטנים שילובנו ממש בימים הקרובים.

אני רוצה להבין. ישב השר לביטחון פנים אצלי בוועדה והודיע שמבחינתכם אפשר להתקדם בהצעת החוק, מי שחוסם את זה ומחכה לכל הפתרונות זה משרד המשפטים. עכשיו אני שומעת ממשרד המשפטים שמבחינתם התזכיר כמעט מוכן, מי שצריך לחפש את הפתרונות הטכנולוגיים זה אתם. כלומר, אתם כאילו מעכבים את ההתקדמות. אפשר להבין באמת מה הסטטוס.

אנחנו לא מעכבים, יש כמה פערים שאמרתי בראשית דבריי שאנחנו צריכים לבדוק בספרד, לבדוק איך התגברו עליהם וזהו. אין שם איזה דברים שאנחנו - - -

אבל יש מניעה להפיץ את התזכיר לפני התשובות - - -

אני לא חושב שיש איזה בעיה אני לא - - -

הרי השר אמר את זה כבר בדצמבר אז- - -

- - - התגברו על הדברים המשפטיים, אני לא חושב שיש איזה בעיה טכנולוגית כזו או אחרת, אני מניח שיהיה פתרון - - -

אני מבינה שמבחינת התזכיר באופן כללי את אומרת לי שזה כמעט מוכן, יש כמה בעיות טכנולוגיות שצריך למצוא להן פתרון. אי אפשר למצוא את הפתרון הזה אחרי הפצת התזכיר?

למעשה בשביל זה גם יוצאת משלחת משותפת של המשרד לביטחון הפנים והמשטרה בשביל - - -

לא, לא, לא. המשלחת יוצאת כדי למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים. אני מדברת על משהו אחר. יש תזכיר שכמעט מוכן, אפשר תמיד להפיץ אותו, אחר כך לכתוב הצעה, להעביר אפילו בקריאה ראשונה ואחר כך לבוא עם הפתרונות ולסגור את הפערים ולעשות את השינויים ולדון על זה בוועדה ולהמשיך הלאה. מה עוצר בעדכם לעשות את התהליך הזה? אני ראיתי חוקים בכנסת הזו נכנסים לקריאה טרומית משהו, יוצאים אחרי קריאה שנייה ושלישית משהו אחר לגמרי. כלומר התהליך לשינויים פתוח תוך כדי. מה הבעיה להפיץ את התזכיר, לנסות לזרז את התהליך כך שכשיהיו מוכנים הפתרונות תוך חודשיים לסגור את העסק הזה ולאבטח כמה נשים בדרך. מה הבעיה? מישהו יסביר לי.

אנחנו עובדים על המהלך במקביל, כמו שנאמר, אנחנו כרגע בישורת אחרונה של גיבוי של תיקוני החקיקה הרלוונטיים והדברים אכן מקודמים. הפערים בינינו הם לא גדולים וכמו שנאמר בתקופה הקרובה יהיה תזכיר. יחד עם זאת, כמו שנאמר, יש פערים טכנולוגיים שצריך לפתור.

אני מאוד מצטערת אבל אני שואלת לכיוון הזה ועונים לי לכיוון ההוא. אף אחד לא מצליח לענות למה לא מתקדמים עם התזכיר ועושים את השינויים אחר כך.

אנחנו מתקדמים עם התזכיר, אנחנו עושים עבודה, אנחנו עובדים.

ובינתיים נשים נרצחות. את יודעת מה ההבדל בינינו? שאצלם עובדים בירוקרטיה ואנחנו רואים את הפרצוף של מי שמחר תרצח. אצלי יש 36 נשים שאני יודעת שמחר שהן יוצאות החוצה אני לא בטוחה שהן יחיו. אני מ"לא לאלימות" מפעילים שלושה מקלטים לנשים מוכות. אני רואה את הנשים, אולי תבואו ותראו את הנשים ותבינו שזה לא להעביר עוד נייר מפה לשם. אומרים שהבירוקרטיה הורגת, היא רוצחת פה.

את יודעת מה, יש לי הרגשה שאנחנו נגענו בהחלטה או באני לא יודעת מה. כאשר יושבים נציגות משרד הבט"פ האחראי על כל הנושא הזה ורוצה לקדם את החקיקה ומשרד המשפטים שאמור להוציא את התזכיר ואף אחד לא עונה לי, למרות ששאלנו את השאלה הזו בדיוק כשישב פה, מתי הייתה הישיבה עם שר הבט"פ? זה היה במושב הקודם. ואני פניתי למשרד המשפטים במכתב לאחר הישיבה וביקשתי תשובה, למה לא מתקדמים בתזכיר, למה לא מגישים את התזכיר. ונאמר בישיבה פה, נאמר לא, יש החלטה לא להתקדם עד שמבררים את כל השאלות.

לנו לא מוכרת שום אמירה כזאת, לא מה- - - ולא - - -

אני אומרת לך, זה מה שנאמר, בפרוטוקול אפשר להוציא.

גברתי, הנחיית השר היא חד משמעית לקדם את הליכי החקיקה - - -

אני לא מדברת על השר, השר הוא שאמר שהיועץ המשפטי של - - -

התוקף של ל' לא יחכה עוד, הוא לא יחכה.

זה לא העניין, אנחנו לא מתווכחים עכשיו על הצורך. אני חושבת שאנחנו מעבר. ואני יודעת שהשר אמר את זה, הרי השר הוא שאמר, בבקשה תשכנעי את משרד המשפטים להתקדם עם התזכיר ולא לחכות לכל התשובות הטכניות.

שוב, משרד המשפטים לא מעכב וגם הבט"פ לא מעכב, אנחנו עובדים על זה ביחס בשיתוף פעולה. שוב אני אומרת, התזכיר ממש בישורת האחרונה והוא יופץ. אם הנחיית השרים היא לא לחכות לפיילוט ולא לחכות לפתרונות הטכנולוגיים ולעשות את זה בין קריאה ראשונה לשנייה אז זה מה שייעשה.

טוב. אני אבקש אחר כך לו"ז. אני יודעת ש- - - על זה דיברתי כשאמרתי הצהרה על מצב חירום. במצב חירום לא מחכים עד שיושבים וזה, אומרים זה בסדר עדיפות גבוה, עכשיו מפנים את השולחן, יושבים על הנושא הזה, פותרים את הבעיה עכשיו. אם יש החלטה ואם יש נכונות והחלטה ברמה הצהרתית שאנחנו אפילו נגיש את התזכיר ואחר כך תוך כדי החקיקה נחפש את הפתרונות אני חושבת שאפשר לעשות את זה תוך שבוע ימים. וראיתי כבר איך מפתחים הצעות חוק פה.

אנחנו רק מדגישים וגם נציגת המשטרה פה ויכולה לדבר - - - ברמת היישום אנחנו לא נוכל ליישם את הדברים לפני שיהיו כל הפתרונות הטכנולוגיים. צריך גם לזכור שבניגוד לספרד ופורטוגל בארץ כל התהליך הטכנולוגי מתחילתו ועד סופו נעשה על ידי המשטרה. זה לא המצב שם וזה יוצר מורכבות.

על ידי מי נעשה שם?

אני רוצה לתת ל - - -

בקצרה גברתי היושבת ראש, תחילה תודה על הדיון. האמת, הדיונים בוועדה שלך אני חושב שהם חשובים מאוד כי הם נוגעים לחיי אדם אבל יוצאים מפה עם הרגשה לא טובה, לצערי. את הסיפורים והטרגדיות לשמוע זה לא קל. אני לא אומר שבשאר הוועדות הכל ורוד אבל לפחות אני השתתפתי בכמה דיונים פה, מדובר בסכנות חיים, מדובר בחיי אדם. אני לא יודע, המשרדים מתנהגים ברוגע. אתם צריכים להתנהג כאילו אנחנו בשדה קרב כי כל שנייה, כל דקה, יכול ליפול קורבן, במיוחד מהנשים האלה. כאשר 16 נשים נרצחו, חמש תוך חודשיים או חודש בחברה הערבית, נשים ערביות, אז למה מחכים. מה, בירוקרטיה, עדיין חושבים, עדיין שוקלים, אבל בינתיים יש חיי נשים שהם בסכנה, שהן מאוימות, שיכול מישהו לרצוח אותן.

אז אני מצטרף לשאלות או לתהיות של היושבת ראש ולשאר חברות הכנסת – מתי ההליך הזה יסתיים. ואני חושב, גברתי היושבת ראש, אם המצב הוא ככה ומאז שכבוד השר היה פה והתבטא במה שהתבטא והבטיח צריך לעשות איזה ישיבת חירום עם יושב ראש הכנסת ולהביא את השר ולהביא את כולם לפי דעתי, אם זה יעזור, אני חושב שזה יעזור. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני רק רוצה, אמרתי, הישיבה עם שר הבט"פ התקיימה ב-20 בדצמבר 2017, כלומר חצי שנה כבר. וחלק מהפרוטוקול הוא ככה: "זו דוגמה למשל למשהו שאנחנו עלולים לייצר מצב שמבחינה טכנולוגית המשטרה תהיה מוכנה, מבחינת הסמכויות בחוק, אם החוק לא יעבור עד אז, אז אי אפשר יהיה לפנות לבתי משפט ולהתחיל לעשות בו שימוש. ובנושא הזה אנחנו תלויים במשרד המשפטים ולא בעצמנו". ממשיכים ההסברים שזה הפיילוט שמעכב ואז השר אומר "אני חולק על זה, דרך אגב, על משרד המשפטים, אני חושב שאפשר להתחיל להניע את התזכיר הממשלתי ולהתקדם במקביל ולהכניס את השינויים אחר כך". השר לביטחון פנים גלעד ארדן: "אפשר להפיץ את התזכיר כרגע כמו שהוא". אנחנו מדברים על שישה חודשים כבר. כלומר, מדצמבר. דעתו של השר שהתזכיר מוכן.

שישה חודשים אנחנו מדברים, עברו שישה חודשים ועדיין נשאלת השאלה אם התזכיר מוכן או לא מוכן. ישב פה שר בט"פ, שר לביטחון פנים והודיע בדצמבר שלדעתו היה אפשר כבר להפיץ את התזכיר אז. ואני עכשיו, שישה חודשים אחרי, אומרים לי אולי זה יקח עוד שבועות להפיץ את התזכיר. האם יש את הרגשת החירום שאנחנו מדברות עליה או לא? אני לא יודעת. לי זה משתמע שאנחנו לא בהרגשת חירום. שאנחנו עובדים לפי הקצב שלנו או שיש מחלוקת ומשהו שאני לא יודעת שאתם לא יכולים להסכים שני משרדי ממשלה שאמורים להוביל את המאבק באלימות ואת ההגנה על הנשים לא יכולים להסכים אם התזכיר מוכן או לא מוכן. בעיניי אין דבר אחר.

כלומר, אי אפשר לחזור לפרוטוקולים לפני שישה חודשים ובינתיים נרצחו 16 נשים. ריבונו של עולם, 16 נשים נרצחו, רובן היו מוכרות והיה ידוע שהן בסכנה. מה צריך לעשות כדי ששני המשרדים יסכימו שאפשר להפיץ את התזכיר הזה, אני לא יודעת.

סאיד תלי, בבקשה אדוני.

אני אתייחס לכמה דברים. קודם כל לגבי הנושא של המקלטים אני מקבל כל יום פעמיים דיווח לגבי התפוסה ועכשיו מלא במקלטים, ב-14 אני מתכוון. לא תמיד כך המצב, כלומר יש להם תנודות - - - יש תנודות אבל עוד פעם זה כמובן לא אומר שאם יש אישה בסיכון גבוה שלא- - - נאלצים להחריג וכן להכניס אותה. כלומר, לא תישאר אישה במצב של סיכון גבוה בחוץ כי אין מקום אבל - - -

אם היה פתרון בחוץ אז אולי היו יוצאות יותר מוקדם גם.

וכמובן יש בקשה להקים עוד מקלט מעורב. מעורב כלומר לנשים ערביות ויהודיות ולהקים עוד דירות מעבר. אבל זה כרגע בנושא של המקלטים. לגבי הוועדה הבין משרדית - - -

אני מאוד מקווה שבעוד כמה חודשים לא נתכנס באופן חירומי לדון בתנאי המכרז של ניהול המקלטים שיגרום לכל העמותות לקרוס ואז בוא נראה איך המדינה תנהל את המקלטים. אני מאוד מקווה. ואתה יודע מה הבעיה שם.

גם אני מצטרף לתקוות ואני מקווה שבאמת לא נגיע לזה. בכל מקרה, לגבי הנושא של - - -אני כן אתייחס לנושא של המוקד 118 של הרווחה שעכשיו ממש מתקיימים דיונים, כבר התקיימו דיונים ויש אפילו בשבוע הבא דיון עם המשטרה להפוך את מוקד 118 שהוא כרגע קיים למוקד ייעודי לאלימות במשפחה ואפילו אופציה ששוטר יישב שם. נתמקד לא בענייני רווחה אלא נתמקצע בלהיות ייעודי באלמ"ב וכולל הנגשה לחירום, כלומר לתת מענה יותר מהיר לנשים - - -

אני לא מבינה. הקו - - -

יש מוקד 118 שהוא מוקד רווחה, חירום כללי. אמנם יש שם עובדים סוציאליים שיותר ויותר מקבלים הכשרות והדרכות בתחום של אלמ"ב אבל זה לא מספיק. אנחנו גם מעבים אותו בתחום של אלמ"ב וגם חוברים למשטרה על מנת שבמידה ויש מקרה חירום שלא רק העניין של כן מקלט לא מקלט, אלא שיהיה נניח טיפול מיידי במצב של אישה שמתקשרת ואומרת - - -

אני מעריכה שאתם רוצים לעבות אבל זה מדובר על נשים שעוד לא הגיעו ועוד לא ידוע עליהן שהן בסכנה, וזה טוב, זה להקדים את המכה. השאלה שלי בעניין נשים, ואף אחד לא ענה על זה עדיין, שנשים שהיה ידוע שהן בסכנה, האם אתם לא חושבים שהכלים שהשתמשתם בהם עד עכשיו עם נשים שידוע שהן בסכנת חיים הם לא מספקים כבר וצריך לחשוב אחרת?

זה שאלה כללית, יכול להיות, אני לא אומר ש- - - בוודאי, מתוך למשל ה-16, שאת אומרת 16, אצלנו הספירה היא לא 16, אבל יכול להיות שאת מכניסה נשים שהן לא נרצחו בתוך אלימות במשפחה אלא אירוע פלילי כללי. אבל מתוך מה שדיווחנו לכם גם על ה- - -

מה זאת אומרת אירוע פלילי?

מתוך ה-16, הערכה שלי, אולי המשטרה יודעת יותר לדייק את זה, יכול להיות שיש נשים שנרצחו לא בתוך אלימות במשפחה אלא - - -

אני לא דיברתי על אלימות במשפחה. אני אמרתי נשים נרצחות. זה לא אלימות במשפחה, לא חייב להיות במשפחה.

התחום שלי זה אלימות במשפחה. אבל אני אומר שמתוך מה שאצלי יש שלוש נשים שהיו מוכרות באמת, בלי להגיד את השמות שלהן, גם אצלנו וגם אצל המשטרה כנשים בסיכון גבוה. אז אנחנו צריכים, ברור שיש משהו שם שצריך לחשוב מה אפשר לעשות אחרת, כרגע קשה לי לבוא ולהגיד את זה, אבל זה כנראה מבחן התוצאה שהיא נרצחה ואנחנו צריכים לחשוב מה יכולנו לעשות אחרת - - -

היה דיון בנשים האלה שהיו מוכרות בישיבות הצוותים?

שאלת את זה בדיון הקודם, בנוהל טיוב, את מתכוונת שה- - -

כן ולא קיבלתי תשובה, הייתי אמורה לקבל תשובה.

העברנו לכם מסמך לאחר מכן, אני מקווה - - -

את הנהלים.

את הנהלים העברתם? לא העברתם לי, עם הנשים שהיו מוכרות, היה דיונים בצוותים שלכם עליהם.

ממה שאני כן יודע הועבר אליכם אלא אם כן - - -

אני אומרת לך שלא.

אז כנראה, אוקיי - - -

העבירו לנו את הנהלים באופן כללי, אני לא הבנתי ולא קיבלתי תשובה אם הנשים שהיו מוכרות ונרצחו התקיים עליהן הדיון של הצוותים שקיבלנו את הנהלים על עבודתם.

ככל הידוע לי לא, אבל המשטרה יכולה - - -

ככל הידוע מה?

לגבי שלוש הנשים שנרצחו וכן היו מוכרות אצלנו במשטרה לא התקיים דיון בסטטוס לגביהן. הדיון - - -

אז בשביל מה יש את הצוותים?

עוד פעם, אני לא רוצה להיכנס למקרים האלה ספציפית למה התקיים ולמה לא התקיים דיון כי זה באמת מכניס אותנו לתוך המקרה. כי הרי יש מאות מקרים שכן. למשל בשנה שעברה התקיימו 600 דיונים אז עוד פעם, אני לא יודע למה במקרה הזה. אני לא רוצה פשוט להיכנס למקרה הפרטי למה לא - - -

אני לא מבקשת שתיכנס אבל השאלה שלי שנשמעה מאוד כללית זה חלק ממנה. אם אנחנו מרגישים שהכלים לא עזרו לנו אז צריך לבדוק מה עבד, מה לא עבד ולהסיק מסקנות. ואם אתה אומר לי ששלוש נשים היו מוכרות שבסכנה גבוהה ולא התקיים דיון עבורן צריך לבדוק למה לא התקיים הדיון ולחזור עם תשובות למה לא התקיים הדיון הזה. כי אם נוהל כתוב בצורה מאוד מדויקת ויפה אבל לא עובד בשטח מה אני צריכה לעשות איתו, הנוהל הזה.

אני לא הייתי מסיק שהוא לא עובד בשטח כי זה, עוד פעם, מתקיימים מאוד דיונים. לגבי המקרים האלה אני מודה שצריך לעשות בדיקה.

כל עוד אתם לא נותנים לי תשובות אני אכריז מה שאני מכריזה, מה שאני רואה מהעובדות. כל עוד שאני לא מקבלת עובדות אחרות, כל עוד שלא נותנים לי תשובות מספקות אני אמשיך להסיק מסקנות, מה לעשות.

אדוני, בבקשה.

אני מייצג את חברת G-One שהיא הזכיין של המדינה לאזיקים אלקטרוניים מאז 2005. בחברה שנקראה קודם G4S יחד עם קבלן המשנה לאזיקים אלקטרוניים בחברה שנקראת היום אותנטי וקודם נקראה אלמוטק יש המון ידע שקשור באזיקים אלקטרוניים, יש המון ניסיון שקשור בהפעלה של זה ב-40 מדינות בעולם ויש הרבה ניסיונות שלנו לשכנע את גורמי המדינה להתחיל להשתמש בזה להגנה על נשים ולהתמודדות עם ה- - - זה עובד בהרבה מאוד מדינות בעולם, זה עובד עם ציוד ישראלי, עם טכנולוגיה ישראלית כחול לבן גם בספרד ופורטוגל.

זה מה שמעניין היה בכל הסיפור, שבספרד משתמשים בטכנולוגיה הישראלית שעדיין מחפשים דרך להפעיל אותה פה.

נכון. אנחנו מכירים היטב את החומרים, אנחנו מכירים היטב את הגבולות של הטכנולוגיה. לכל טכנולוגיה יש גבולות ויחד עם זה אנחנו יודעים איך עושים עם זה טוב ואיך מצילים עם זה חיים. שתי החברות העמידו לרשות שב"ס שהוא הפעיל את הטכנולוגיה הראשונה של אזיקים אלקטרונים את כל הידע הזה ויש היום כ-550 איש בפיקוח של שירות בתי הסוהר שנמצאים במעצרי בית בטכנולוגיה ראשונה שהיא הטכנולוגיה הבסיסית שעושה מעקב אם אדם נמצא בבית או לא נמצא בבית. זה נקרא RF, זה מכשיר קשר פחות או יותר שאומר כן או לא.

הטכנולוגיה הבאה המתקדמת יותר היא טכנולוגיית GPS, משהו כמו הוייז שרובנו משתמשים במכוניות והוא עוקב אחרי המיקום של אדם. והתכנית בספרד ופורטוגל שיש בה קרוב ל-1000 זוגות בספרד רק עובדת כבר שלוש-ארבע שנים. ישבתי כמה שעות עם מנהל התכנית ועם אפס תקלות, אפס אירועים בשלוש-ארבע שנים ל-1000 זוגות היא עוקבת אחרי האגרסור, מי שהוגדר בסוג של צו הרחקה עם צמיד על הרגל ואם הוא מסיר אותו כמובן שהמערכת מקבלת חיווי ופיקוח. היא נותנת לאישה איזשהו מכשיר רך שנמצא איתה, האישה מקבלת את החיוויים, יש דרך גם לעקוף את ה-GPS, אם נכנסים לקניון יש מנגנון חלופי שנכנס לפעולה. כל הדברים האלה עובדים כבר כמה שנים בעולם.

אני חייבת להגיד שלפני שנה קיימנו דיון אני וחברת הכנסת עליזה לביא פה בחדר הזה ונכחו נציגים גם של החברות ושמענו את אותם דברים. ואני לפני שהגשתי את הצעת החוק הצטרכתי ללמוד את הנושא ולמדתי אותו והבנתי את כל הדברים האלה. מה שאני לא מצליחה להבין למה אני הצלחתם לשכנע אותי, למה הצלחתם לשכנע בספרד וזה כבר פועל ואצלנו זה לוקח כל כך הרבה זמן מול רשויות המדינה.

הפיילוט נעשה איתם? אפשר לקבל דיווח אם הפיילוט הצליח, לא הצליח, מה היה - - -

הפיילוט נעשה איתכם?

כן.

תודה רבה אדוני.

זה רק אזיקים על הידיים או שאפשר גם - - -

זה צמיד ויש משדר.

זה חייב להיות צמיד? לדעתי יש גם - - -

הכוונה שמי שהוא אגרסור והוא לא בהכרח ישתף פעולה כל הזמן יהיה לו צמיד על קרסול הרגל והוא אמור לא להסיר אותו, אם הוא מסיר אותו - - -

הוא בכלל יכול להסיר אותו?

הוא יכול לגזור אותו. זה לא צמיד ברזל, זה צמיד עם מעגל חשמלי פנימי שאם הוא פותח אותו הוא מפר את כללי הפיקוח וזה משודר אלינו, למשטרה, למי שצריך. לאישה יש מכשיר שאיתו היא מקבלת את מה שהיא צריכה לקבל והיא יכולה גם לשדר מצוקה ודברים נוספים.

אני שואל כי אם בטכנולוגיה ברוח של המונדיאל הרי אפשר גם - - - כפתור כזה שאפשר גם להדביק לנעליים - - -

לאלה שלא נכנסו לרוח המונדיאל כמוני על מה מדובר?

האפשרויות מעקב שלא בהכרח מגבילות ברמה הפיזית כמו צמיד זה ה- - -

אתה צודק מבחינה טכנולוגית רק שלאוכלוסיית המפוקחים צריך מכשיר שהוא אנטי ונדלי והוא עם מלא חיישנים שנותנים חיוויים כל פעם שיש סטייה מהכללים.

אני חייבת להגיד שאני לא כל כך מודאגת אם זה יגביל את האגרסור. שיגביל אותו. מבחינתי איש אלים לא כל כך - - -

צריך להתמודד עם הטיעונים שנגד.

כן, אני מבינה שמבחינתך הראש המשפטי כבר עובד. אני מבחינתי שיגבילו אותו כמה שאפשר.

כן, בבקשה.

אני מהייעוץ המשפטי ונירה מיד אחריי. ראשית אני מבקשת לעדכן, אני מצטרפת לדברים של נציגת המחלקה המשפטית בבט"פ ומשרד המשפטים – אנחנו למן הרגע הראשון פעלנו למעשה בשני מישורים מקבילים. המישור הראשון היה עבודה הדוקה וצמודה מול משרד המשפטים על תיקוני החקיקה וצריך לזכור שמדובר במספר חוקים שיש מקום לטפל בהם ולעדכן אותם בהתאם לסוגי האוכלוסייה שאנחנו אמורים לבחון לגביהם את האזיק. והמסלול השני היה באמת המסלול הטכנולוגי הפרקטי. היינו, לקחת את הטכנולוגיה ולראות איך באמת אפשר ליישם אותה בכל המגבלות החוקתיות שיש כרגע במדינת ישראל מכוח החוק, במובחן ממדינות אחרות, וכמובן להשמיש בהתאם ליכולות המבצעיות והסמכויות המבצעיות שמוקנות למשטרת ישראל.

המסלולים הללו פעלו במישור מקביל ולפחות אני יכולה לומר שבהיבט של המישור המשפטי אנחנו הצלחנו לצמצם על פערים שהיו בינינו לבין משרד המשפטים ובאמת לפחות ברמה העקרונית הבנות משפטיות הגענו אליהן. יחד עם זאת, באיזשהו שלב עם סיום הפיילוט, ונירה מייד תפרט, שנעשה בצורה מאוד מאוד יסודית על פני שלושה חודשים, ניסינו לבדוק כל מה שאפשר לבדוק, נירה מייד תפרט. והכל מתוך ההבנה שברגע שנותנים, מצהירים ובאים עם איזשהו כלי שאמור לתת ביטחון אנחנו רוצים לוודא שהכלי הזה נותן ביטחון. לבוא ולהצהיר זה לא מספיק.

וברגע שהסתיים הפיילוט והגענו לכל מיני הבנות, לכל מיני סוגיות שיש להן גם ממשקים משפטיים, כי ברגע שאנחנו באים ומנסים לנסח תזכיר, מנסים לנסח חוק, צריך לזכור שאנחנו גם צריכים להתאים אותו. אני סתם נותנת איזושהי דוגמה קטנה, למשל, הרי ברגע שיש איזושהי התקרבות בין התוקף לנתקפת אמור להתקבל חיווי, אבל ברור לגמרי שהמשטרה צריכה לדעת קצת לפני החיווי הזה שהנה עכשיו יש הפרה. למה? כדי שנדע לתת מענה. ודאי שהסוגיה הזאת צריכה להיכנס לתוך חוק. מעבר לזה, יש גם כל מיני סוגיות אחרות של שמירה - - -

גברתי- - -

אם גברתי תיתן לי לסיים אני אשמח אחר כך לענות.

לא, הרי עם כל הכבוד, כל מה שאמרת נאמר מקודם ואני מבינה אותו.

אבל הנושא גם היה לפני הפיילוט. אנחנו כבר היום אחרי פיילוט, אחרי שיש כל מיני סוגיות שעלו, עלו והמשטרה ומשרד המשפטים לא יכול להתעלם מהן, אמור לבחון אותן ואנחנו באמת נבחן אותן - - -

מישהו התנגד לזה שתבחנו את זה?

לא, אבל צריך לזכור - - -

מישהו השמיע קול ואמר תתעלמו?

צריך לזכור שזה הולך אחד עם השני, זה הולך אחד עם השני. גם הממצאים וגם בשורה התחתונה המסקנות. בסופו של יום - - -

בינתיים אף אחד לא ענה לי על השאלה המרכזית ששאלתי. הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית עברה ב-18 ביולי 2017. עוד לפני זה קיימנו ישיבות ודיונים ובדיקות ואני לא יודעת מה והתווכחנו שנה שלמה. בינתיים אוטוטו נהיה שנה אחרי ההצעה הטרומית שנתבקשנו לא לקדם וקשרנו את העברתה לתזכיר החוק. עוד מעט אנחנו שנה מאז. כלומר הייתה שנה שלמה. אני שאלתי שאלה, אני מבינה שיש לכם מה לענות על שאלות, אני לא שללתי את זה, אף אחד לא שלל את זה, אנחנו רוצים שזה יתפקד הכי טוב. ושמענו פה שזה מתפקד כבר במדינות אחרות בצורה מצוינת. השאלה היחידה מה מעכב הוצאת התזכיר דווקא כאשר אפשר להכניס עליו את השינויים כשיהיו לכם תשובות. אני רוצה לראות התקדמות. זאת השאלה היחידה.

מבחינתנו, מבחינת המשטרה, הנושא בתהליך של בדיקה. הבדיקה הזו מורכבת ממספר שלבים. השלב הראשון היה פיילוט מבוים ככל שאנחנו ניתן מענה אנחנו נעבור לשלב הבא של פיילוט חי ואף אחד פה לא רוצה שאנחנו ניתן את האזיק הזה, את הטכנולוגיה הזו, לזוגות אמיתיים ולא נוכל לתת מענה.

אף אחד לא אמר את זה אבל השר הממונה עלייך ישב פה לפני ששה חודשים ואמר שאפשר - - - את התזכיר וזהו.

נכון, ואני הסברתי שזה בדיוק מה שעשינו. זה מה שבדיוק הסברתי.

אף אחד לא מצפה שהחוק ייתן הגנה מלאה. באף מקום בעולם זה לא נותן הגנה מלאה - - -

צריך לזכור שלא בכל העולם - - -

גברתי את מתווכחת עכשיו כאשר אפשר אפילו להתחיל. אנחנו יודעים ששום אמצעי הגנה במקרה הזה לבד לא יגן על נשים מאה אחוז. אבל עוד אמצעי ועוד אמצעי ועוד אמצעי ביחד אולי יגנו על יותר ויותר נשים. בינתיים כאשר המשטרה עדיין הסטטיסטיקה אומרת ש-50% מהנשים שנרצחות במדינת ישראל כבר הגישו תלונה למשטרה. והמשטרה, אני לא באה בטענות, את יודעת מה, אני יכולה לספר לך מה אני חושבת, אבל אפילו המשטרה לא היה לה איך להגן על הנשים האלה הייתי מצפה שאתם תהפכו עולמות, תגישו את התזכיר, ואת יודעת מה, תעשו תיקונים אחר כך. אבל תתחילו את זה, אפילו על אוכלוסייה מצומצמת ונרחיב לאט לאט.

לא רק זה גם יש את העניין של המודעות. ברגע ששומעים שפה עובדים אז ברגע שיש תזכיר זה מרתיע. גם החוק הפללת לקוחות ברגע שהנחנו את החוק הזה וזה עבר בטרומית אנחנו יודעות על ההשלכות בשטח והחוק עוד לא נחקק. אז תבינו, צריך בעצם ליצור את הגל הזה. כל הכלים כדי למנוע את הרצח הבא. כל הכלים.

עליזה, מתי העברנו את הצעת החוק בעניין הפללת לקוחות?

שבעה חודשים גברתי.

שבעה חודשים וכבר יש תזכיר. ואני שמחה מאוד שיש.

לא, ואת יודעת מה אמרה שרת המשפטים פה, ואת יודעת את זה, שרת המשפטים אמרה, הנה הכנסת הובילה, לא הממשלה, הכנסת הובילה.

כן, אבל כנראה אנחנו לא מספיק מובילות בעניין הזה.

לא, גם בחוק הזה, זה חוק של שתינו, אנחנו פה מובילות את זה.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין בבקשה.

האמת - - - למה ש- - - אני מנסה כמה שאפשר להגיע לדיונים בוועדה ואני גם רואה אותך מופיעה וגם - - - מה שמפריע בדיונים הללו שמצד אחד אני רואה עד כמה הנושא הזה בוער ליו"ר הוועדה, לחברי הכנסת, לארגונים, לנשים שנוכחות. ועד כמה כל הזמן חוזרים על המילה, לפני שזה יהיה מאוחר מדיי, לפני שעוד אישה תשלם בחיים שלה וכדומה. ואני לא מזהה את הדחיפות הזאת במה שאתן מציגות. זה לכאורה, אין גם שום הבטחה שהמצב הזה ישתנה.

אני חושב שאני אגיע עוד חודש ויושבת ראש הוועדה עוד פעם תבטא את הכעס שלה על חוסר התזוזה ועוד פעם נשמע למה יש סחבת ולמה זה לא מתקדם ולמה זה לא קורה. בין כל דיון שאנחנו נפגשים בו כנראה נרצחת עוד אישה. לא רק שנרצחת עוד אישה, אלא כמעט בכל מקרה לדעתי בתקופה האחרונה אנחנו שומעים שהמשטרה מכירה את האירוע ומכירה את הנושא, בין אם זו הייתה תלונה, בין אם זו הייתה חקירה, לא משנה. אבל קו החוט הזה המחבר בין המשטרה במובן של רשויות אכיפת החוק לבין הקורבנות אומר שהיה אולי אפשר לעשות משהו.

אני לא אומר שמה שהיה אפשר לעשות היה מציל את החיים אבל אני אומר שפספסנו לפחות את הניסיון לעשות משהו בנושאים הללו. וכשאני שומע מאנשים על ניסיונות של מדינות אחרות בעולם שבכל זאת משתדלות באמצעים טכנולוגיים, בתיקוני חקיקה וכדומה. זה לא לפתור את הבעיה כליל, אנחנו יודעים, אבל אולי זה יצמצם או לפחות מי שהנושא הזה בוער בו ירגישו שלפחות השתדלו. אין כמו ההרגשה הזו שהנה נרצחה עוד אישה ואנחנו לא עשינו מספיק. זו הרגשה מאוד קשה, אני מניח גם לכם מאוד קשה. אבל לנו כנבחרי ציבור זו יכולה להיות הרגשה הכי קשה שאפשר. ולכן אני מקווה שסוף סוף אפשר יהיה קצת להתקדם בנושא הזה. תודה.

רב פקד נירה, בבקשה.

בתפקידי כקצינת פיקוח אלקטרוני אני רוצה קצת להרחיב את היריעה ועדיין גם לתת התייחסות לנוהל הטיוב לגבי רצח הנשים שהיה השנה. מדן וגם אמצעים טכנולוגיים אחרים שבאמת קיימים כבר ברשות המשטרה ולא הועלו כאן על השולחן. אז באמת אני אחזור בשורה אחת על הפרויקט שאותו אני ליוויתי בשלושת החודשים האחרונים, מסוף דצמבר עד מרץ, עבודה אינטנסיבית יום יומית. גם במחוז ירושלים, גם במחוז מרכז, עשרות רבות של תרחישים שבוצעו בכל שעות היממה, פיקוח נייד, פיקוח נייח, ובדומה לשב"ס שאנחנו עושים הגדרנו פוליגונים, בדקנו מרחקים, הפעלנו את כל יחידות האג"ם, את יחידות האח"מ.

הנושא הזה באמת מעורבים בו חיי אדם, אנחנו מחויבים פה לבחינה המעמיקה ביותר. היתרונות המובהקים של הפיקוח זה באמת יכולת מתן התראה לאישה, לאותה מאוימת בזמן מספיק אבל שוב יחסי למציאת אפשרויות הגנה זמניות, ללכת, להתכונן, להיות ליד מקום, לנעול את הבית. אנחנו בדקנו את הטווחי הרחקה, כמה אנחנו יכולים לסייע להגן, אם זה רגלי, אם זה רכוב, בכל סוגי האמצעים. ויתרון אחר מובהק שיש לנו כאן זה גם יכולת מעקב אחרי הפרת הצווים ואיתור החשוד המפר. זה משהו שלא קיים היום.

עם זאת, יש גם חסרונות ופערים רבים, צריך להגיד גם את זה, שמצריכים בחינה. ההיבטים שנבחנים כאן הם לא רק טכנולוגיים, הם גם. בודקים כאן גם ממשקי עבודה של כל היחידות שאמורות לתת כאן את המענה. כששואלים מה קרה מאז ועד – בסיום כל מחוז ישבנו והתכנסנו והפקנו לקחים, כל חברי המנהלת. את כל הלקחים הטכנולוגיים הבין אישיים, האח"מים, האג"מים, כל מה שניתן היה לזקק באמת כדי לדעת מה עשינו ואיך אנחנו יכולים לשפר.

מחוז מרכז – הגענו אליו כמחוז שני, שם יש לנו שטחים דמוגרפיים אחרים, אוכלוסייה מעורבת. בכוונה בחרנו את המחוז הזה כדי שנוכל לבדוק שם גם במרחב כפרי, במרחב עירוני, איזה מענה אנחנו כמשטרה יכולים לתת. התכנסנו לסיכומים, ולכן הדברים האלה גם קצת יקחו את הזמן. כאמור, ביולי תצא משלחת לימודים, שם אנחנו נעמוד מקרוב אחרי תפעול המוקדים במערכות הטכנולוגיות, אנחנו ניפגש גם עם גורמים אזרחיים שאחראים על הטכנולוגיה וגם עם הגורמים של המשטרה. כי זה לא עובד שם באמצעות המשטרה. הפיקוח הוא נעשה על ידי גורמים אזרחים. אנחנו רוצים ללמוד דווקא מגורמי המשטרה מה יכולים לעשות יותר אם אנחנו לוקחים את זה תחת המטריה שלנו של המשטרה.

אמצעים אלקטרוניים אחרים שלא עלו כאן, טכנולוגיים, שקיימים היום כבר כמה שנים ברשות המשטרה, זאת תוכנת המאתר. תכנת המאתר קיימת בטלפון, באפליקציה, טלפון חכם, היא מאפשרת איתור מיידי ומעקב אחר מקום המצאה של האישה. האישה מחייגת, מקבלת קישור, לוחצת, המוקדן במשל"ט רואה בדיוק איפה היא נמצאת ויכול לעקוב אחריה בזמן אמת לעזרה.

תוכנת אוזן קשבת שהיא לבעלי מוגבלויות, אנשים אילמים, חירשים או אישה שמסתתרת בבית, בחדר, ופוחדת להתקשר שלא ישמעו אותה יכולה לתקשר עם המוקד משל"ט 100 באמצעות SMS. מאוד חשוב וגם מסייע. כמובן המשטרה מעבר לכל האפשרויות מאפשרת תעדוף של הטלפונים של הנשים האלה במוקדי 100 כשברגע שהאישה הזאת מתקשרת עולה שמדובר באישה שמצריכה טיפול מיידי ומתועדף - - -

כמה נשים מתועדפות בתכניות האלה במשטרת ישראל?

אם אנחנו נוגעים באמת בנושא של נוהל הטיוב שהוא מבטיח מעקב סדור ותדיר אחרי הנשים שנמצאות בסיכון גבוה על רקע אלמ"ב – בשנת 2017 הועלו 4000 נשים לדיוני טיוב בשיתוף עם המשטרה והרווחה. גם הרבה נשים הגיעו מהרווחה אלינו שלא ידענו עליהן בכלל, הוצפו, וזה דבר שלא היה קיים. מבחינת רצח הנשים השנה אני רוצה לעדכן את גברתי, מדובר ב-14, שתיים מתוך המקרים שאולי נלקחו בחשבון הם התבררו שלא מדובר בעבירה מסוג רצח ולכן 14 נשים.

לא עבירה מסוג רצח?

לא עבירה מסוג רצח, או מנטילת סמים, משהו שהוא ב- - - פלילי.

כן, זה חלק מהנשים שנמצאו - - -

כן, אז אנחנו מדברים על 14 נשים. שתיים נרצחו על ידי בן זוג ו-12 ממניעים שונים. זאת אומרת, במשפחה, פלילי, מניע כזה ואחר. לעניין האם ומי נדון בנוהל הטיוב במקרים האלו אז שתי הנשים שנרצחו על ידי בני זוג, אחת מהן לא נידונה בנוהל הטיוב והשנייה כן. לגבי 12 הנשים, בשמונה מקרים לא היה צריך כי לא היו תיקים קודמים, וארבע לא נדונו וזה בבחינה כרגע האם היה צריך. זאת אומרת שזה גם לא כל כך הרוב שהיה צריך לדון ולא נדונו. ששוב זה מחזק את זה שאנחנו עושים את הכל וכל מה שאפשר אבל יש מקרים שגם לא היו מוכרים לנו במשטרה. לא היו תיקים קודמים ולא יכולנו לדון או לעשות איזשהם אמצעים אחרים.

תודה רבה. עורכת דין אבישג חדד מויצו.

ויצו ישראל מובילה את הנושא למעלה כבר מ-10 שנים.

איזה נושא?

נושא של איזוק אלקטרוני, כמובן בשיתוף פעולה מלא עם הח"כיות הנכבדות. צריך להבין, ושמענו פה, אני קצת מאוכזבת וזאת האווירה מכל מה שנאמר פה. כלומר, יש פיילוט שאני מבינה שיש לו אמנם כשלים אבל ממה שאני מבינה הוא כן מוצלח. וצריך להבין שהאזיקון זה פשוט פתרון שהוא מציל חיים ואנחנו חייבים לקדם אותו. וזה נאמר פה לאורך כל הדיון.

בעולם, צריך להבין, שכל הנושא של אזיקונים מונע הפרות של צווי הרחקה מצד גברים אלימים כמעט לאפס. ויש נתונים על זה שגם הוצגו בוועדה הזאת. וגם היה לי מאוד קשה לשמוע מהבחורה שדיברה בתחילת הדיון, הבחורה שהותקפה נמצאת בפחד ו- - - נרדפת. שהמטרה היא בעצם באותן נשים שנפגעו או נמצאות בחשש תמידי שהן ימשיכו לחיות בתוך הקהילה ולא לברוח עם הילדים או הן למקלטים. אני אשמח מאוד ואני אשמח לסייע בקידום החקיקה, בקידום התזכיר בכל מה שצריך כדי להציל את האישה הבאה.

תודה. עורכת דין בת שבע, בבקשה גברתי.

אני ממונה ארצית על המעמד האישי בסיוע המשפטי. אנחנו ייצגנו גם את האישה - - - וגם את בן זוגה. ואני רוצה מכוון שאנחנו מייצגים את שניהם אני אזהר בדבריי אבל אני רוצה רק להקריא את הכתובת שהייתה על הקיר. במקרה שלהם היו ארבע פעמים שניתנו שם צווי הגנה. שלוש פעמים הם חזרו לשלום בית, אנחנו היינו כבר במקרה הרביעי, פעמיים הוא לא מילא הוראה שניתנה לו. פעם אחת זה היה לפנות לטיפול נפשי כיוון שהוא איים בהתאבדות, פעם שנייה הייתה לקראת הדיון בדיקת מסוכנות, לא מילא ולא היה שום עניין.

היא פנתה למשטרה על כך שהוא התקשר אליה שוב ושוב ושוב, 23 פעמים, והיא פחדה שהוא מחכה לה מחוץ לבית. הוא הביא הוכחה שהוא לא היה מחוץ לבית, הוא טען שהוא היה בעבודה. איכון הטלפון שלו היה מאפשר לראות אם הוא באמת היה שם, בכל אופן הוא היה מאפשר לראות שהוא התקשר אליה 23 פעמים אחת אחרי השנייה. היא הגישה בקשה לבית המשפט, בית המשפט נתן אותה לתגובת הבעל תוך 14 יום, אחרי שהוא הגיב ביקשו ממנה שוב האם היא בטוחה שהיא רוצה דיון. היא אמרה שהיא רוצה דיון ובית המשפט קבע את הדיון לעוד 21 יום. ארבעה ימים אחרי אותה החלטה היא כבר נרצחה.

אני חושבת שהעדר תחושת הבהילות מחלחלת בכל הערכאות וזה החשש שלנו. אני בטוחה שהרצון הוא שזה יהיה הפתרון הטוב ביותר, ואני בטוחה שהמשטרה לא רוצה לקחת אחריות על פתרון שהוא לא הטוב ביותר. אבל הנשים תסתפקנה גם בפתרון שהוא לא מאה אחוז. אם זה יציל אותן, אם הן ירגישו שככה המצב שלהן יהיה טוב יותר, אם היא תוכל להיות בטוחה גם אם זה לא בדיוק. יכול להיות שמספיק ה-GPS שהיא יודעת איפה הוא נמצא וזה לא בטוח שהיא יודעת אם הוא לידה או לא לידה או שהמשטרה יודעת שהוא לא בקרבת הבית והיא יכולה להגן על מקומות כמו העבודה והבית אבל היא לא יודעת אם היא תלך לקניון אם היא תפגוש בו. זה בסדר. היא כרגע במצב, היא כבר לא איתנו, אבל נשים אחרות, תחושת הפחד הזאת, אנחנו מדינת הסטארט אפ, אנחנו לא יכולים לפתור את זה, אנחנו לא יכולים להשתמש - - -

לא, פתרנו את הבעיה בספרד. אני אומרת את זה בכאב רב, באמת.

אני חושבת שהכתובת הזאת על הקיר והגיע הזמן שנקדם את הפתרון גם אם זה לא מאה אחוז, מה שיהיה.

אני עכשיו מתחרטת שלא נתתי לך לדבר מקודם, לא ידעתי שאתם מעורבים במקרה. מזעזע. מזעזע אותי לשבת ולשמוע כי אתם יודעים למה גם – כי בבית הזה יושבים אנשים ומדברים על תלונות שווא ומפיצים אווירה שכנראה גם מחלחלת לבתי משפט וגם מחלחלת לרשויות אחרות שהנשים משקרות ושגם הנשים עושות אלימות וזה הדדי והן לא ממש נמצאות בסכנה כמו שהן. וכאשר בית משפט כשמגיעה אליו ושופט כשמגיעה אליו תלונה כזו וקובע 14 יום הוא כנראה או היא לא יודעת מה זה אלימות נגד נשים ומה זה אישה בסיכון. איך יכול להיות דבר כזה. למה לא בודקים איך יכול להיות שהשופט התייחס בצורה כזו.

זה באמת משגע וכשאני אומרת פתרנו את הבעיה בספרד אני לא אומרת את זה כדי לעשות צחוק, כי זה כואב. כואב לראות שיש כלי שהוא בידיים והוא פותח במדינה הזו ותורמים אותו לעולם, משווקים אותו בעולם ואנחנו עדיין מתבכבשים פה למצוא את הפתרונות. אני מבינה, ואני לא מזלזלת בעבודה שנעשתה בפיילוט, ואני יודעת שיכול להיות שיש בעיות טכניות שצריך לענות עליהן.

אבל המשפט הזה שנאמר בסוף – הנשים רוצות עוד אמצעי ועוד אמצעי אפילו אם הוא לא מאה אחוז. למה כל האמצעים שהיו והוצגו עד עכשיו היו מאה אחוז? אם האמצעים הקיימים ושאושרו ומשתמשים בהם היו מספקים מאה אחוז לא היינו צריכות לחפש עוד אמצעים. ואני לא מקובל עליי בכלל שהצעת חוק שנידונה ואמצעי שכבר בדיונים שלוש שנים עדיין סוחבים את התזכיר חוק. אני לא יודעת מי צריך לעמוד מאחורי התזכירים האלה כדי שיזוזו.

אני יודעת שאני מקדישה הרבה מזמני כדי לקדם את הדברים האלה ואני יודעת שבלתי מתקבל על הדעת שהצעת החוק הטרומית עברה ביולי, בעוד פחות מחודש תעבור כבר שנה ועוד אין תזכיר חוק. אני מאוד מקווה שלא נשב בעוד חודש ונגיד, עברה שנה ואין תזכיר חוק. ואני אפנה לשרת המשפטים שתיקח את זה בשיא הרצינות. אם לא ירגישו שיש מצב חירום ולא יכריזו על מצב חירום אנחנו לא נתקדם לשום מקום.

אני חושבת שהגיע הזמן, לא יכול להיות ששר יושב לפני ששה חודשים ואומר תזכיר החוק אפשר להגיש אותו ולשנות בו אחר כך תוך כדי חקיקה כך שברגע שהחוק ייצא לפועל כבר יהיו כל הפתרונות נמצאים ואפשר להפעיל אותו. לא יכול להיות שעברו ששה חודשים ואין הסכמה להגיש את תזכיר החוק.

אני אפנה, כמו שאמרתי, לשרת המשפטים לזרז את הפצת תזכיר החוק במקביל לסיום הפיילוט ואת השינויים תכניסו תוך כדי החקיקה. ראינו שינויים יותר דראסטיים שנעשו בחוקים בכנסת ישראל תוך כדי חקיקה. אפשר להכניס שינויים כאלה תוך כדי ולא לחכות להתחיל בכלל את תהליך החקיקה לאחר מכן.

אני רוצה לקבל תשובה מאוד ברורה למה לא התקיימו הדיונים לפי נוהל הטיוב לגבי הנשים שנרצחו.

ואני רוצה גם לקבל עדכון על איפה מה שהגשת על נושא הדברים שלקחתם, ואני יודעת שבתכנית הלאומית יש הרבה יותר ממה שהוזכר עד עכשיו, אני אפנה לבקש עדכון על מה קורה בתכנית הזו ומה יושם לפחות במשרד הרווחה אבל גם בבט"פ. ואולי הגיע הזמן באמת להתכונן לקראת ישיבה שתעבור על כל התכנית ותסכם מה כן בוצע ומה לא.

ב-9 ביולי יש לי פגישת עבודה עם שר האוצר ואני אדרוש לקבל תשובות למה התכנית לא מתוקצבת כמו שהיא אמורה להיות מתוקצבת.

אני מאוד מאוד מקווה שלא הצטרך לעשות עוד דיוני חירום ואני מאוד מקווה לשמוע בקרוב שהתזכיר הזה מופץ. ואני מאוד מקווה שלא נספור את האישה הבאה כעוד גופה.

תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.