פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



33
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
12/06/2018


מושב רביעי




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"ט בסיוון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 12:00

פעילות ה-BDS בעולם והחשש באשר לקיום האירווזיון בארץ: דו" מבקר המדינה 66ג (2016) – המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – היו"ר

חנין זועבי
מרדכי יוגב
עליזה לביא
איילת נחמיאס-ורבין
נחמן שי

תמיר גזיאל - עורך דין, מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

רונית נודלמן פרל - מנהלת מחלקת הסברה ומיתוג, משרד החוץ

נעם כץ - סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ

חזי כהן - רפרנט משרדי מטה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי שרעבי - מנכ"ל משרד התרבות והספורט

שלום גנצר - ממונה ביקורת המדינה, משרד הביטחון

יאיר יששכר וולף - מנהל אגף בכיר ביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה

צחי גבריאלי - מנהל המערכה כנגד הדה-לגיטימציה ומשנה למנכ"ל, המשרד לנושאים אסטרטגיים

לי-אור אברבך - סמנכ"ל חטיבת הרדיו כאן תאגיד השידור הישראלי החדש

טל ברנע - ראש תחום אירווזיון, כאן תאגיד השידור הישראלי החדש

גילי שם טוב - דוברת כאן תאגיד השידור הישראלי החדש

יואב צפיר - מפיק ובמאי ראשי, טדי הפקות

יצחק פישלי - יו"ר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

לירון שתיוי - הנהלת מועדון חובבי האירווזיון הרשמי בישראל

נגה קדמי - חברת מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

נבו לדרמן - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

שגיא קליין - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

ענת ועקנין - חברת מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

נעם הוברמן - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

דניאל אוריאל - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

מרלין גולדמן - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

אסף שלמה פינקוביץ - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

אורן כהן - חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

דניאל דונקלמן - מומחה ופרשן אירוויזיון, חבר מועדון חובבי האירוויזיון הרשמי בישראל

רחל אמרני - מנהלת בית ספר לשגרירים צעירים, פתח תקווה

יוסף ים - נציג בית הספר לשגרירים צעירים, פתח תקווה

עידו בנימין - כתב, קרן תחקירים

אביב ליברנט - מוזמן/ת

שמעון חננאל - משקיף, המשמר החברתי של הכנסת

דוד דהן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

אריאל אדרי - פעיל הארגונים החברתיים בכנסת

דבורה ברדיצבסקי - מוזמן/ת

אלירן בן יאיר - מוזמן/ת

שקד טוביס - מוזמן/ת

טל זיידמן - מוזמן/ת

אלון זיידנבלט - מוזמן/ת

טל בנוש - שדלן/נית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את כאן תאגיד השידור הישראלי

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר תרגומים

פעילות ה-BDS בעולם והחשש באשר לקיום האירווזיון בארץ: דו" מבקר המדינה 66ג (2016) – המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל

שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה שעניינה פעילות ה-BDS בעולם והחשש בקשר לקיום האירווזיון בארץ, אבל עוד לפני אי אפשר להתעלם מהאירועים ההיסטוריים שמתרחשים עכשיו. פסגת טראמפ-קים, שנראית בלתי אפשרית והזויה לחלוטין ומראה שכל דבר אפשרי והמילים שלום עולמי – שהן פנטסטיות כמובן – נראות קרובות מאי פעם. אז חשוב לי לפתוח את הישיבה הזאת ולהגיד שבקרוב אצלנו, אמן.

ועכשיו לענייננו. אנחנו עוסקים בדו"ח מבקר המדינה שעוסק בפעילות ישראל אל מול פעילות ה-BDS בעולם. אנחנו מקיימים את הדיון הזה נוכח הידיעה שהיו לא מעט ניסיונות כבר עכשיו, מיד אחרי הניצחון של נטע ברזילי באירוויזיון, ניסיונות לסכל את האירווזיון בישראל בכלל. היו כמה קריאות להחרמת האירווזיון בישראל, גם דמויות פוליטיות בסדר גודל בינוני, גם כל מיני ארגונים. פורסמה גם בחשבון הטוויטר הרשמי של האירווזיון הודעה לא להזמין עדיין כרטיסים, כי הסיפור לא ודאי.

כל זה, בצל כל מה שהתרחש סביב משחק הידידות ישראל-ארגנטינה – מעורר חששות מסוימים, אם כי אני צריכה לסייג ולומר שהידיעה האחרונה, על ההחלטה של ראש הממשלה שלא להתערב במיקום של האירווזיון וההודעה כנגד של מי שמארגנים את האירוע, שאין להם בעיה לקיים את האירווזיון דווקא בירושלים, אבל הם דורשים שיתקיים מכרז כחוק. כל הדברים האלה יחד ממתנים את הסיפור ומרגיעים אותנו. לפחות אותי, בתור חובבת ותיקה של האירווזיון.

לכן הישיבה הזאת שנקבעה עוד לפני ההודעה של ראש הממשלה, מתקיימת עכשיו בווליום קצת יותר נמוך, אבל אנחנו נשתדל לקדם פני כל רעה אפשרית ולהתארגן כך שאנחנו לא נהיה עדים שוב לפיאסקו שהתרחש סביב משחק הידידות ישראל-ארגנטינה.

אני רוצה להגיד שנמצאים איתנו פה כבר תלמידי כיתות י'-י"ב מבית הספר לשגרירים צעירים, בהמשך גם ניתן לכם זכות דיבור. אתם נראים כמו שגרירים צעירים.

אבל אנחנו נפתח בדיון מבקר המדינה, שיציג אותו עורך דין תמיר גזיאל, מנהל ביקורת בכיר. אתה בעצמך עשית את הדו"ח, נכון? בדרך כלל מי שמדבר זה ראש החטיבה והוא מספר מה עשו האחרים, אבל אתה עשית את הדו"ח ואני מניחה שאתה הכי בקיא בחומר. כן לנו סקירה.

הדו"ח הזה נעשה על תקופה משנת 2001 עד שנת 2011, כאשר אנחנו סקרנו את הפעילות של משרד החוץ והמשרדים העמיתים בנושא הזה. ה-BDS היא איזו שהיא תנועה רעיונית, קואליציה אקלקטית של ארגונים ברחבי העולם. זה יותר רעיון מאשר ארגון היררכי. ה-BDS קיים כבר מאז ועידת דרבן, משנת 2001 ולמעשה הוא מציב אתגרים בתחום ההסברה, הדיפלומטיה, מדיניות הכלכלה למדינת ישראל.

משרד החוץ, כגורם שאמון על ההסברה ועל הדיפלומטיה הציבורית ועל הקשר עם החברה האזרחית, הוביל את המאבק בדה-לגיטימציה לישראל דרך ה-BDS. הוא עשה את זה בהצלחה חלקית. לא ראינו הישגים ניכרים, לא ראינו מדדים, לא ראינו יעדים ברורים ובשנת 2014 התפקיד הזה ניטל ממנו ועובר למשרד לנושאים אסטרטגיים. דא עקא שהמשרד לעניינים אסטרטגיים, נטול התוכנה, היכולת, המיומנות המקצועי, הפרישה התשתיתית ולכן המשרד הזה עושה כמה פעולות שלא ברור לנו איך הן אמורות להצליח, או איך הן אמורות להתמודד עם התופעה.

בשורה התחתונה, למשרד לנושאים אסטרטגיים יש את החומרה. הוא קיבל בינואר 2016 – 128 מיליון שקלים כדי להתמודד עם ה-BDS. למשרד החוץ יש את התוכנה, יש את הנו-האו, יש את הפרישה התשתיתית, יש את הנציגים ואת ההיכרות המעמיקה עם כל מדינה ומדינה. השילוב ביניהם - - -

למה בעצם זה עבר למשרד לעניינים אסטרטגיים?

זאת הייתה החלטה של ראש הממשלה.

בקיצור איזו שהיא חלוקה קואליציונית כדי לייצר איזה שהוא מקבץ של נושאי עיסוק יש מאין ובגלי קשר קוהרנטי לתכלית עצמה. כי די ברור, אני חושבת לכל היושבים בחדר, שמי שצריך להתעסק עם ה-BDS זה משרד החוץ, כן.

נכון. משרד החוץ סבל מהיעדר תקציבים וכוח אדם בנציגויות, אבל הוא בנה איזה שהוא מערך. המשרד לנושאים אסטרטגיים פועל בנושא הזה כבר שנתיים. אנחנו לא יודעים מה הוא עושה ואיך הוא עושה. אנחנו גם לא יודעים, הקבינט המדיני ביטחוני - - -

לא בדקתם אף פעם את המשרד החדש?

אנחנו לא בדקנו את המשרד החדש - - -

בדקתם בערך רק את משרד החוץ?

רק - - -

אבל הם קיימים, הם פועלים.

שוב, הם קיימים משנת 2009, אבל בהיבט הזה של מאבק ב-BDS בדקנו אותם עד שנת 2015. בשנת 2016 הם מקבלים את התקציבים המשמעותיים ומתחילים לפעול.

ומאז לא בדקתם?

לא בדקנו, אבל מה שכן, המלצנו שהקבינט המדיני ביטחוני, בהינתן שהמשרד הזה הוא לא משרד שיש לו יתרון מובנה בתחום הזה, שיעקוב בצורה מסודרת אחרי הפעילות הבין משרדית, אחרי הפעילויות הייעודיות שהוא עושה, אחרי ניצול התקציבים, אחרי יישום תכניות העבודה; והכי חשוב - אחרי התוצאות. בסופו של דבר במאני טיים, מבחן התוצאה זה מה שקובע, אבל אנחנו לא יודעים אם זה מה שקורה. אז זה בעניין של ה-BDS. אנחנו כמובן גם התעסקנו במאבק באנטישמיות.

רגע, אבל מה קורה בעצם ימים אלה?

אנחנו יודעים שבעצם ימים אלה מרכז הכובד אכן עבר לשם.

כל הביקורת שלכם מתמצה בהעברת הסמכויות למשרד לעניינים אסטרטגיים?

לא. הביקורת נעשתה במשרד החוץ עד שנת 2015. ראינו שהתוצאות לא היו ניכרות, לא היו משמעותיות. זאת אומרת ה-BDS פרח והתעצם. לא ראינו שמשרד החוץ - - -

פרח והתעצם זה לא בהכרח משרד החוץ.

כן, כן, אבל לא ראינו - - -

הוא פרח והתעצם כי הוא פרח והתעצם. השאלה אם יש איזה שהן פעולות מעשיות שאתם רואים במסגרת דו"ח הביקורת שלכם, איזה שהן פעולות ספציפיות שיש לכם ביקורת עליהן, שנעשו או שלא נעשו.

אנחנו ראינו שהייתה אוזלת יד בעיקר בכוח האדם הייעודי. זאת אומרת משרד החוץ היה זקוק לאנשים בנציגויות שיעשו את הפעילות הספציפית שהוא ייעד להם ולא היה לו אותם. מה שהמשרד לנושאים אסטרטגיים בא ואמר, שהוא מביא תקנים, הוא מביא אנשים. אנחנו לא יודעים אם זה קרה בפועל ואם כך - - -

כי לא בדקתם.

כי בשנתיים האחרונות אנחנו לא שם.

כלומר בדקתם עד 2015.

עד שנת 2015, כן. הנושא הנוסף בזיקה ישירה לענייו, זה מאבק בגילויי האנטישמיות. אנחנו רואים עלייה מתמדת בשני סוגים של אנטישמיות. יש אנטישמיות ישנה כנגד פרטים וקהילות יהודיות, שגם מגיעה לאיום פיזי וגם כמובן לאיומים חברתיים וקהילתיים. אבל יש מה שנקרא אנטישמיות חדשה, זאת אומרת התארגנויות נגד הזכות של העם היהודי להגדרה עצמית. זאת אומרת האנטישמיות החדשה – המטרה שלה היא ישראל. ישראל היא לא לגיטימית. לא יכול להיות קיבוץ מדיני לעם היהודי וגם ההתארגנויות האלה מציבות אתגרים שמשרד החוץ היה צריך לפצל או להפריד את הסמכויות שלו ממשרד חדש – משרד התפוצות. גם פה הממשקים היו חלקיים ולא מספקים.

אוקיי, בסדר. תודה. צחי גבריאל, מנכ"ל המערכה נגד הדה-לגיטימציה ומשנה למנכ"ל במשרד לעניינים אסטרטגיים. ספר לנו מה קרה מאז שנת 2015.

בשמחה גברתי יושבת הראש. רק לתקן, מנהל המערכה כנגד הדה-לגיטימציה. מנכ"לית המשרד היא בעצם סימה וקנין גיל.

זה מה שאמרתי, אתה לא צריך לתקן.

היה כתוב מנכ"ל.

אה, אוקיי.

אני לא לוקח תארים שלא לי.

הבנתי, טוב.

נציג מבקר המדינה תאר נאמנה את הדברים ואני ברשותכם רוצה, בהמשך לדיווחים שנערכים באופן שוטף גם בועדת החוץ והביטחון וגם בוועדת החוץ והביטחון משנה משנה, הדברים מתוארים בהרחבה, כולל גם בקבינט כבר פעמיים וכולל לראש הממשלה בשלושה דיונים נפרדים. הדברים משוקפים ומתוארים בפורומים הרלבנטיים כמובן.

ברשותכם אני אתאר את כלל הפעילות שנעשית, כמובן ב - - -

בקצרה בבקשה.

בבקשה גברתי.

ובדברים החסויים אם יהיה צורך, נדון בהם בוועדת המשנה החסויה.

בשמחה רבה. בעצם משנת 2016, או נתחיל לפני כן: החלטת הממשלה, החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני קובעת באוקטובר 2015 שמוקצים, לאחר דרישה או בעצם הישג של השר גלעד ארדן, הוא מצליח להשיג לראשונה 100 מיליון שקלים כספים שלא היו קיימים קודם. אני רוצה רגע לשים את הדברים - - -

בסדר, זה לא-. מחיאות כפיים סוערות לשר גלעד ארדן.

לא, לא, אני אומר את הדברים. החלטת הקבינט מגיעה באוקטובר 2015 ובעצם בתחילת שנת 2016 - - -

מה זה להשיג? בוא תדבר עניינית. הוא לא הלך וגירד והשיג בעמל רב. זה הממשלה החליטה להקצות – תודה לאל – כסף, סכום מסוים סוף סוף למלחמה ב - - -

גברתי אכן תודה לאל, כי קודם לא היה את הכסף וגם לא היו התקנים. אני שמח לבשר היום, בשנת 2018 יש כוח משימה לאומי שעוסק כנגד חרמות יום יום.

מה הם עושים?

הוא מונה 25 אנשים. 25 האנשים האלה בתפקידים שונים, מעולמות המחקר, דרך עולמות הסוציאל מדייה, דרך עולמות הרשתיות. כלכלנים, משפטנים, אנשים שמאד מוכשרים לפנות החוצה ובעיקר לא פנימה לישראל.

הפעילות עצמה נעשית ויש לנו מדדים שונים ומשונים, אבל ביקשת ממני להיות קצר, ברשותך גברתי.

אבל מה עושים? אני לא הבנתי גברתי מה ששאלת. מה עושים?

אני כבר אציין.

אני מקשיבה. מחקר.

לא, הוא אומר שהוא - - -

אנחנו נשענים על שלוש רגליים. רגל אחת של אותה מערכה, אותו כוח משימה לאומי שעושה בעצם מחקר על פעילות הארגונים. הרגל השנייה היא בעצם רגל יוזמות והיא מניעה את הרשת הפרו-ישראלית בעולם. אנחנו בקשר עם למעלה מ-130 ארגונים. בשבוע הבא – אני שמח לבשר – מתכנסים 130 ראשי ארגונים בירושלים, שכולם ממוקדים ומסורים למאבק בחרם; והרגל השלישית היא רגל תודעתית, הסברתית. היא עושה בין פעילויות חיוביות ובין פעילויות פחות חיוביות כנגד ארגוני החרם.

אני אציין ברשותכם כמה דברים. בעולמות המחקר לראשונה יש למדינת ישראל סוף סוף תמונה מי הם הארגונים, אותה רשת ארגוני חרמות ברחבי העולם. מדובר על כמה עשרות בולטים ועוד כמה מאות, גברתי יושבת הראש, ברחבי העולם. מעולם לא הייתה את התמונה הזאת למדינת ישראל ואני שמח לבשר שיש את התמונה. היא הוצגה גם לוועדת החוץ והביטחון וגם לקבינט.

מחקר - - -

יש לנו את התמונה. מה עושים?

יש לנו את התמונה, יש לנו את מקורות המימון – מאיפה בעצם מקבלים כסף ארגוני BDS ברחבי העולם. יש פעילות ענפה לעצירת מיליוני דולרים שנעצרו. בדיוק בחודשים האחרונים, אגב, פעילות מדינית עמוקה וענפה שנעשית גם מול האיחוד האירופי ומול גורמים אחרים ונעצרו כספים לארגונים שמקדמים חרמות.

מה אתה יכול לשתף אותנו? מה המקורות? אתה יכול לספר לנו?

בוודאי. שלושה מקורות עיקריים. אם אני צריך לשרטט את זה ברשותכם בצורת פירמידה, תדמיינו רגע איתי – הבסיס הרחב של הפירמידה הוא מימון מדינתי, בעיקר מימון אירופי. הטפח או החלק שיושב מעליו הוא קרנות פרטיות ברחבי העולם, זה יכול להיות קרנות פרטיות אירופאיות או אמריקניות, ולמעלה, בשפיץ של הפירמידה, זה בעצם מה שנקרא מימון המונים – אנשים שתורמים לארגוני חרמות.

אני אשאל אותך שאלה קונקרטית, במיוחד נוכח נושא הישיבה שלנו.

בשמחה.

זה לא סוד שארגוני ה-BDS כבר מנסים לסכל את האירוויזיון בישראל. הנה דבר עכשווי, אנחנו עוד נדבר פה בהמשך על הפוטנציאל האדיר שיש בתחרות כזאת בישראל, תיירותי, תרבותי, יחסי ציבור נפלאים למדינה וכן הלאה. אתם יודעים שהדבר הזה איך שהוא יושב לפתחנו. מה אתם עושים? הנה מקרה מבחן שהוא ממש ממש עכשווי, מה הפעילות שלכם?

בשמחה. זה מסוג המקרים שחונה בסמכותם של מספר משרדים, למרות שמדובר בתאגיד כתאגיד, אבל רגע כשאנחנו מסתכלים ברמת מדינה וגם אני חובב נלהב, כיליד 1973 של אירוויזיון, מהגרמים עם ג'ינג'נס חאן והיוונים עם סוקרטס סופר-סטאר.

הצחקת אותי.

את אומרת זה לא מספיק.

כן.

אוקיי. האירוויזיון כאירווזיון הוא בוודאי מימד לאומי. קיומו של האירווזיון, עשרות אלפי אנשים שמגיעים לישראל, בוודאי ובוודאי מאוכלוסיות מסוימות, להט"ב שמגיעים לישראל בדרך כלל לפני, במצעד השנתי בתל אביב ובוודאי ובוודאי בעולם של מאות מיליוני צופים ברחבי העולם שרואים את זה. יש בוודאי סטנד מאד משמעותי לישראל באירוע כזה. אגב, אני מזכיר להם את הג'ירו לפני חודש – 830 מיליון איש ברחבי העולם רואים את הג'ירו. זה לא אירוע שונה.

זה נוגע לכם? אתם הייתם מעורבים בזה? מה הקשר שלכם?

אני יכול לספר לך פה על - - -

לא, לא, אני רוצה שתתייחס לאירווזיון.

אוקיי, בשמחה.

הג'ירו מאחורינו.

הג'ירו מאחורינו בהצלחה רבה. אגב ניסיון גם של פעילות BDS כנגד הג'ירו.

ספר לי על ההיערכות לכך שהאירוויזיון יתקיים בצורה המיטבית.

האירווזיון כמימד לאומי וכפרויקט לאומי חייב לעבוד ויעבוד בצורה של ועדה בין משרדית. כמובן שאנחנו נהיה שם בתור אלה שנותנים אני יכול להגיד סוג של הגנה נדרשת בפני ארגוני דה-לגיטימציה וחרמות שבוודאי יופעלו - - -

סליחה, יש ועדה בין משרדית? שמעת על קיומה? אני לא מבינה. אתה אומר לנו שתהיה ועדה בין משרדית. יש כזאת החלטה?

ברשותך חברת הכנסת, נשאלתי על המתודולוגיה. נשאלתי על ידי חברת הכנסת, יושבת הראש - - -

זה כבר תרחישים. לא, שנבין, כי אפשר היה להבין מהדברים שלך שכבר קמה ועדה בין משרדית.

לא אמרתי דבר כזה.

בוא נהיה ברורים. אני רוצה להבהיר, אני פה כדי ללמוד, לשמוע כנציגת ציבור, כמו שאתה יודע.

אני אפרט את כל מה שנדרש ואת כל מה שצריך ברמת המספר הכי קטן.

אתה מדבר קצת גבוה בשבילי.

אני פה בשביל להסביר בשמחה רבה.

אז תסביר עד הסוף ותפסיק ללגלג. תענה לי כשאני שואלת – יש לך תרחיש שתהיה ועדה בין משרדית, נכון? זה תרחיש. המלצה.

אז אני רוצה לציין שיש לי כבוד מאד גדול למוסד הזה, בוודאי לך גברתי ולמוסד של הוועדה לביקורת המדינה.

אוקיי, אז אם לא קשה לך - - -

חלילה לי ללגלג כעובד ציבור לכנסת.

אוקיי, אז קדימה, תמשיך.

עליזה, תתני לי לנהל את הוועדה.

לא, גברתי, זה - - -

בסדר, תני לו לדבר.

אני נותנת. אני שואלת.

קדימה.

אירווזיון בוודאי כפרויקט לאומי חייב להיות בתוך טיפול בין משרדי, בוודאי משרדי התרבות, החוץ, אנחנו, היבטים מסוימים בוודאי של תיירות ואחרים, כולל היבטים של מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה. יש פה צורך בפעילות חיובית הסברתית משמעותית כלפי קהלים מסוימים, אם זה קהלים בוודאי ובוודאי אירופאים, ששם אנחנו מתחילים לראות את קצה הקרחון. אם זה איסלנד, שכבר אמרה את דברה ומקומות נוספים. פחות בוודאי בקהלים אמריקאים, נדבר על יעילות בהקצאת משאבים. בוודאי ובוודאי אם אני מתרגט רגע קהלים, כל העולם שנקרא אינטר סקשיונליטי, בעצם עולם הצילוביות של הזהות זה להט"ב, זה מיעוטים ואחרים ובוודאי ובוודאי הנעה של רשת עמוקה. אני תיכף אציין את שלוש הרשתות שבנינו בעמל רב במשרד ואנחנו מאד מאד גאים בהן.

הרשת הראשונה אמרתי מתכנסת בישראל בשבוע הבא, של 130 ארגונים. רשת משפטים ברחבי העולם שנקראת ליגל נטו ורק פור ישראל, התכנסה בפברואר לראשונה עם 125 משפטים ברחבי העולם, מ-24 מדינות.

אבל זה היה לפני האירוויזיון.

לפני, לפני, אבל זה כלים.

לפני שידעתם שהאירווזיון בישראל.

חד משמעית. זה כלים שאנחנו הבנו שאנחנו חייבים להקים תשתיות. כמו שהצד השני עובד כרשת והוא יעבוד, אני אומר לכם, כרשת לעולם האירווזיון. אנחנו נראה פתאום את פקב"י, הזרוע האקדמית הפלסטינית – Palestinian academic control of boycott of Israel – וה-BNC שיושב ברמאללה וגורמים אחרים – PAC בלונדון ובוודאי JVP ואחרים ו-AMP ו-PAC, כולם פתאום יתחילו כמקהלה. והמקהלה הזו עובדת כרשת והיא מניעה קמפיינים ויהיה קמפיין שהוא עוד לא גדל, אגב, גברתי. עדיין אין קמפיין רשמי.

מצוין.

יהיה.

קמפיין שלנו אתה מתכוון?

הקמפיין שלהם.

שלהם.

אין קמפיין רשמי, אבל אין לנו ספק שיהיה.

אולי זה יישאר כך, מי יודע.

לא בטוח, לאור העבר.

עכשיו כשאנחנו בפתחנו של שלום עולמי, אז לך תדע.

רשת משפטנים אמרתי והתוספת האחרונה ממרס האחרון, אנחנו מאד מאד גאים בך, גברתי, בלי שמץ של לגלוג. הקמנו רשת של בלוגרים, 80 בלוגרים - - -

מי מלגלג? למה לגלוג?

לא, לא, פשוט אמרתי ל - - -

מי לגלג?

זה נשמע לי דבר אלמנטארי.

לגמרי.

בסדר, אני שמח. הכל בסדר. הקמנו רשת שנקראת דיג'יטל. אפשר למצוא אותה בסוציאל מדיה. היא מורכבת מ-80 בלוגרים מעשרות מדינות. מסרים של ישראל, מיצובה של ישראל, מלחמה בחרם. אני אומר לכם שמאז שהרשת הזו קמה במרס, יש פעילות בלתי סבירה ומאד מבורכת של 10 מיליון עוקבים ברחבי העולם עם הרשת הזו. אני מדבר על מנהלי רשתות, אני מדבר על בלוגרים - - -

זו רשת שלישית?

זו רשת שלישית. הראשונה היא רשת של המנכ"לים, של ראשי הארגונים.

של ה-130 ארגונים? זו שמתכנסת בשבוע הבא?

בשבוע הבא. מי שירצה בוודאי, אז אני אשמח להזמין, מי שירצה ללמוד יותר. הרשת השנייה היא רשת משפטנים. יש מאבק משפטי כנגד ישראל ויכול להיות גם שהאירווזיון יקבל את מנת חלקו המשפטית באותו קמפיין דה לגיטימציה לישראל וחרם ככל שיהיה ולמיטב הבנתי ושיפוטי המקצועי, גברתי יושבת הראש, אני מניח שיהיה דבר כזה או אחר. הדבר השלישי הוא בוודאי בעולמות התודעה.

אני רוצה ברשותכם לספר לכם על האנשים שנמצאים במערכה. זה כוח משימה. רוב האנשים עזבו את מה שהם עושים בחיים במקומות שונים והקמנו את הדבר הזה של 25 אנשים שמאד מאד מחויבים. לפחות ממה שהוצג, גברתי יושבת הראש, בוועדת המשנה וגם לוועדת החוץ והביטחון, אני חושב שהדברים בשם אומרם, כשנכנסנו למספרים ולפעילויות, שאני מתנצל, אבל אני לא אוכל לתאר פה. אז הייתה, אני חושב, איזו שהיא שביעות רצון. אני לא יכול לדבר בשם אומרם.

דבר אחרון. גברתי, ציינת את שגרירים ברשת. אנחנו עובדים עם שגרירים ברשת, עם המרכז להעצמת מנהיגות נוער, יש לנו פרויקט איתם. מפליא ומופלא, עם מאות בני נוער. אנחנו תומכים בפעילות הזו כבר שנה וחצי. משלחות שיצאו. אגב, לא ידעתי שהם יהיו פה. אני מאד מאד שמח לראות אתכם. ד"ש למנהלים שלכם, להילה ולדולב. אני יודע ששגרירים ברשת זה רשת של בתי ספר ברחבי הארץ, שבעצם עושה פעילות. 3,000 בני נוער ומי שיוצא למשלחות, כמה מאות כל פעם. אני לא מזמן ביקרתי בבית ספר בכפר סבא שיצא למשלחת. אז אנחנו בוודאי נטועים וטמונים בפרויקט הזה וגם נמשיך את התמיכה בפרויקט.

משפט אחרון.

כן, חשוב לי רגע להגיד משהו, גברתי, על תודעה. סיפור החרם הוא בסוף סיפור תודעתי. בשנת 2017 – ואני רגע אומר שעשינו את סיכומי השנה – לא היה הישג משמעותי לעולם החרמות – לא באקדמיה, לא בכלכלה ובוודאי גם לא בעולמות התרבות, למעט זמרת שלא כולם מכירים שקוראים לה לורד.

העניין הזה של ארגנטינה, וחשוב לומר, הוא לא נבע מ-BDS. אנחנו עקבנו אחרי הקמפיין. הקמפיין זכה להאשטג שנקרא Nothing friendly, Because of a friendly mach. ביקשתי את הבראק דאון, כי אנחנו רואים בעצם את המספרים והסוציאל מדיה מספר סיפור. אני יכול להגיד לכם באופן מאד מאד ברור – ממאות עד אלפי לייקים זה לא קמפיין מוצלח ואנחנו מכירים קמפיינים אחרים. זו בוודאי לא הייתה הצלחה.

מבחינתנו בראייה שלנו, התוצאה עגומה – הביטול שהנבחרת, אבל זה בוודאי קשור לסיבות אחרות אולי שאחרים ירחיבו.

תודה צחי, תודה רבה.

תודה לך.

אנחנו לא נעשה לסירוגין. אני רוצה שחברי הכנסת יאמרו את דבריהם בזה אחר זה. אנא תהיו קצרים ואם יש לכם שאלות למי מהמשתתפים אז תכללו אותן בטקסט שלכם.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אני ביקשתי מנחמן אם אני יכולה, כי אני צריכה - - -

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

אני אגיד את הדברים שלי בשיא, בשפה הקרה. מאד קרה. יש לי ארבעה מסרים. המסר הראשון שהסיפור של החרם אינו סיפור תודעתי. יש עובדות בשטח ואני רוצה להגן על השר ארדן. העניין הוא לא עניין של תדמית ולא עניין של קמפיין, הוא עניין של יש לך סכסוך ויש לך אגרסיביות יומיומית של מדינה. ברמה הלוגית, לא ברמה הפוליטית האידיאולוגית, הלוגיקה, איך אתם מאמינים שאפשר לשכנע את העולם, לנתק אותו מהמציאות היומיומית, האלימה, האגרסיבית של מצור, של חנק, של רצח, של פשעי מלחמה ולהגיד זה סיפור תודעתי. אנחנו יכולים לשכנע את העולם. זה מסר ראשון.

אתם מנותקים מהמציאות ואולי זה טוב. המסר השני, גברתי יושבת הראש, גם הצלחה היא כישלון ואני אסביר למה. תראי כמה תקציבים, ועדות - - -

חברת הכנסת זועבי, תהי קצרה, בבקשה.

כן, אוקיי, בסדר. גם תקציבים, ועדות, אסטרטגיות, קמפיינים אלימים ואני אגיד שני משפטים על אלימות הקמפיינים של ישראל. עצם העובדה שצריכים להשקיע כל כך הרבה מול עשרות ומאות תומכים, זה כבר כישלון פוליטי שאתם לא מחשיבים ואולי טוב שאתם לא מחשיבים את זה. המושג של הצלחה, אתם מודדים בצורה טכנית. אתם לא שואלים את עצמכם למה אתם צריכים לפעמים לאיים על בעלי אולמות לא להשכיר את האולם הזה לפסטיבל על הנכבה או יום עיון על הנכבה. אתם, וזה טוב שאתם עושים.

תמשיכו לעשות את זה, כי האלימות שלכם על הקהילה האירופאית בתוך גרמניה, בתוך ארצות הברית, בתוך קנדה, בתוך צרפת, איך הם אומרים איך אתם מפעילים עליהם לחץ. לחץ של איומים. איום של שיימינג, איום שאם אתם תעשו את זה או תתמכו ב-BDS – אז אתם תפסידו, זה הלובי הציוני הכל כך חזק. אתם צריכים להיות כל כך אלימים. אז אל תחשיב רק את 10 הפעילים, תחשיב את הסקרים - - -

חברת הכנסת זועבי, תודה רבה.

כן, אני אסיים. את הסקרים - - -

תסיימי בבקשה.

גם של הדור הצעיר בארצות הברית, ש-65% מהם חושבים ומשוכנעים שהפלסטינים הם קורבן. דור המילניום. אתם מאבדים וטוב, תמשיכו. אתם יודעים, תמשיכו בשבילכם. תמשיכו באלימות הזאת, כי אתם צריכים להיות אלימים.

חברת הכנסת זועבי, תודה רבה.

אתם אלימים בשטח, אתם צריכים להיות אלימים בקהילה הבינלאומית. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה שלי. אחד לעניין, אני שמח על הדיון, אני חושב שהוא מאד חשוב. אני רוצה קודם כל לבקש ממך. בעצם עצרת בנקודת ההתחלה, במצב שהמשרד מקבל תקציבים שהם מעולם לא ניתנו בתחום הזה – 130 מיליון זה הון תועפות, משרד החוץ יגיד את זה. מה קרה איתם? שמענו דו"חות.

רק לדייק את התקציב.

100 מיליון.

רק לדייק את התקציב, ברשותכם. חבר הכנסת שי, רק לדייק את התקציב האחרון. 50 מיליון לתקציב פעולות במזומן ו-50 מיליון נוספים מותנים.

אני זוכר מספר אחר.

זה 50 ואם אתה מבצע אז עוד 50. בסך הכל 100 מיליון.

אוקיי, חברה, זה לא יהיה שאלות ותשובות. תגיד את כל מה שיש לך לומר.

בסדר, אז זה הון תועפות. מה קורה עם הכסף, איך הוא יוצא ולמה. אני מזמין את זה מכם באמת בציפייה לשמוע.

הדבר הבא, התפיסה שלכם היא תפיסה נכונה, היא תפיסה רשתית, אתה יודע, דיברנו על זה בעבר. הבעיה שלי היא התיאום הבין משרדי. יש כמה שחקנים במגרש הזה. אתה הזכרת את הנושא של האנטישמיות, כללת אותו. זה עבר למשרד אחד. הנושא הזה עבר למשרד שלכם. נושא שלישי עבר לישראל כץ וכן הלאה. כל שר קיבל איזה נתח מתוך העוגה, ומה שחסר בסוף שהגוף העיקרי שהיה אמור לעשות את זה – משרד החוץ – הוא נשאר נכה. הוא לא יכול לטפל בנושאים שזה כולל. מי אחראי? מי הכתובת לכל הפעילות הזאת?

אני חושב שמה שקרה סביב המשחק, היה בו כל מיני היבטים. אף אחד לא נתן את דעתו על ההיבטים של הדיפלומטיה הציבורית בהקשר הזה. כנ"ל עכשיו האירווזיון. זה לא רק אירוע של תרבות, אומנות ופופ. יש בזה הרבה יותר מאשר זה ומי מרכז, מי עוסק בזה ומי רואה את הראייה הכוללת והמתכללת. תודה.

תודה נחמן. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה גברתי יושבת הראש על הדיון החשוב הזה בזמן הזה. כולנו צפינו באירווזיון בשמחה ואני מזכירה לכם שהמנחות של האירוע אמרו ערב טוב ישראל ולא ערב טוב ירושלים, כמו שנהגו כלפי מדינות אחרות שציינו את עיר הבירה שאותה מנחה דיברו בשם המדינה ונתנו את הניקוד. ואנחנו צופים פני עתיד. הדברים שלך והעבודה המבורכת באמת של המשרד ושל המשרדים, לא פה המקום לדון בחלוקה לכל כך הרבה משרדים.

אני מתפרצת לדברים של חברי, חבר הכנסת נחמן שי. אנחנו עוקבים, אנחנו שמנו פה שדולה בכנסת בנושא הזה של ה-BDS, אתם מכירים, אתם גם תוזמנו בקרוב לדיון שאנחנו נקיים גם בעניין הזה, אבל יחד עם זאת יש פה יותר מדי פרצות. אתה יודע, זה כמו איזה מין רשת כזאת, שיש בה מרחב מאד גדול. חורים מאד מאד גדולים, שחלק מהחורים האלה יכולים גם לספר את הסיפור של מה שקרה כאן עם הכדורגל. משחק כדורגל תמים, באמת רצון לאחווה, לספורט. אני כל הזמן חושבת על הילד הזה שהיה צריך ללוות את מסי למגרש והוא לא מלווה אותו. הוא לא מלווה אותו בגלל BDS.

וכאן, אם אנחנו לא רוצים שהדברים האלה יקרו כלפי האירווזיון, ולא בכדי שאלתי אותך על אותה המלצה שלך לוועדה. יושב פה מנכ"ל משרד התרבות, אני חושבת שצריך לבוא ולקרוא וללוות את העניין הזה ולראות שדברים באמת יקרו, כי אנחנו צופים את זה וזה יקרה, גברתי.

תודה חברת הכנסת לביא.

תודה.

מי פה מקהילת חובבי האירווזיון?

גם אלה שהפסיקו, השנה חזרו, אז אנחנו היינו בגמילה.

הביאו לי את מנהיגכם. מי מדבר? תציג את עצמך.

שמי איציק פישלי, אני יושב ראש מועדון החובבים.

אנחנו מצטרפות.

מי הרים את היד?

שנינו.

מי מכם מדבר? אם יישאר זמן אז אחר כך עוד ידברו, אבל עכשיו אחד מכם. תציג את עצמך.

קוראים לי דניאל דונקלמן, אני הייתי במשך 4 שנים יושב ראש מועדון חובבי האירווזיון בארץ, חברי איציק פישלי פה החליף אותי.

יש בחירות דמוקרטיות?

יש בחירות דמוקרטיות כל שנתיים, טפו-טפו, פלוס תקנות. בסוף האירוויזיון, כשניצחנו, השאלה הראשונה של המון המון אנשים אירופאים אלי ואל הרבה אנשים אחרים הייתה האם באמת האירווזיון הזה יהיה מאד פוליטי. אני עניתי להם שאלף זה בלתי נמנע, כי בסופו של דבר הם מייצגים מדינות, אבל עדיין זה אירוע שהוא מאד שלומני והוא אירוע מאד בא לחגוג את המגוון של המדינות ולא רואה בעין יפה פוליטיקה מפלגת.

האירווזיון לצערי הוא כר נוח לתנועות כמו ה-BDS ושאר ארגוני זכויות אדם, פשוט בגלל שהוא שגריר של הערכים הליברליים של אירופה. ראינו שאת זה כשזה מגיע למדינות שבהן זכויות האדם פחות זה הפוקוס שלהן, כמו למשל אזרבייג'ן, רוסיה, אוקראינה. בסוף כמו שאמרתי הרעיונות של ה-BDS לא מתקבלים בקהילה האירוויזיונית בעין יפה. זה אירוע שבא לאחד ולא להפריד. גם על זה זה הוקם בשנת 1956.

כל שנה יש ניסיונות של ה-BDS ושל ארגונים פרו פלסטיניים ואנטי ישראלים לחבל, בין אם זה בנקודות, שהשנה זה לא צלח להם, כי אנחנו עדיין זכינו בהצבעה הפופולארית של אירופה, תודה לאל. פעם ראשונה, חיכינו לזה 20 שנה. אז כל שנה יש ניסיונות. אני זוכר הפגנה בקופנהגן, אני זוכר גרפיטי בליסבון, לא חסרים. בקהילת החובבים פחות מתעסקים בזה. זה לא משהו שמקבל הרבה כר - - -

יש לך איזו שהיא פנייה לסיום הדברים, לגורמי הממשלה שיושבים כאן?

כן. אני חושב שבסופו של דבר גם ה-EBU הוא פחות, או הוא מאד מאד לא רוצה לעשות איזה שהוא צעד אקטיביסטי שיתפרש כפוליטי מדיני. זה אמור להיות גוף ניטראלי מכל הדברים האלה. בסוף האתגר של גורמי המלחמה בחרם יהיו לדעתי במדינות השונות מול רשויות השידור המקומיות. שוודיה, ששם מפלגת שמאל קראה להחרמה לפני יום או יומיים, אישרה את ההשתתפות שלה באירווזיון בארץ, כי האירווזיון שם הוא משהו מאד מאד גדול. גם ה - - - פסטיבל, שזה הקדם המקומי וגם האירווזיון, יש שם יותר מ-50% רייטינג, זה ערך בידורי ענק שם.

היה שם איזה אירוע גדול עם דנה אינטרנשיונל לפני חודש וחצי.

זה כל שנה. כל דבר שקשור לאירווזיון ובידור מאד מאד גדול שם, כי אני רוצה להגיד שיש להם את הפריבילגיה להתעסק בזה קצת יותר והלוואי ונהיה יום אחד במצב הזה.

כן. טוב, משפט אחרון.

משפט אחרון. אני חושב שבסוף הקריאה שלי היא לשקט תעשייתי מצד כל הגורמים. מצד כל גורמי הממשלה. תעשו מה שצריך מול מי שצריך ובסוף זה יסתדר, כי הכסף של האירווזיון מתקן הכל.

תודה רבה. אין טבעי מזה אלא לפנות למנכ"ל משרד התרבות, יוסי שרעבי.

שלום, בוקר טוב.

בוא תיקח את הקריאה האחרונה שלו ותתקדם משם.

כן, כן, בסדר גמור. קודם כל אני אומר שאנחנו מבינים את החשיבות של האירווזיון במדינת ישראל. אנחנו בכלל מבינים את החשיבות של אירועים בינלאומיים במדינת ישראל. אנחנו רוצים שיהיו יותר ויותר כאלה. אנחנו מאד גאים במה שקרה בשנתיים האחרונות במדינה, גם אירועי הספורט שקרו כאן. אנחנו חושבים שישראל זוכה להרבה מאד עדנה היום בעולם ואני חושב שאנחנו נמצאים במצב שבו כולם מבינים שספורט ותרבות הם תחומים שקצת מאחדים בין עמים ולא מפרידים בין עמים ושצריך להרחיק אותם קצת מפוליטיקה.

זאת הסיבה שאנחנו צריכים להביא לכאן אירועים בינלאומיים. זאת הסיבה שהג'ירו הגיע לכאן, זו הסיבה שאליפות אירופה בג'ודו הגיעה לכאן. זו הסיבה גם ששנה שעברה עשינו את יורו בסקאט ויש לנו עוד שני אירועים בינלאומיים שצריכים להיות בשנת 2019 וגם סיפור האירווזיון.

אני רוצה לומר שאין מחלוקת על זה שהגוף שהולך להיות בחזית של כל סיפור האירוויזיון זה תאגיד כאן. זה המציאות גם המשפטית וגם העניינית. הם יהיו בחזית, הם נמצאים כאן. הם גם כן יגישו את ההצעה ל-EBU, לאיגוד השידור האירופאי. זה מה שהנוהל גם מכתיב וזה גם מה שהמציאות תהיה.

יש שאלה איפה המדינה צריכה להיות. המדינה צריכה להיות במקום שהיא צריכה לאפשר את האירוע הזה. מן הסתם היא צריכה לעזור להם בהרבה מאד אמצעים, גם כספיים וגם אחרים, כי זה אירוע באמת קצת מורכב.

מה החלק של משרד התרבות בהפקה של זה?

למשרד התרבות ברגע זה אין שום חלק פרקטי.

אז מה המשמעות של האמירה של שרת התרבות, שאם האירווזיון לא יהיה בירושלים, עדיף שלא יהיה בכלל?

טוב, זאת הדעה האישית שלה כשרה.

אוקיי. אלה תחושותיה האישיות. הן לא משליכות על שום החלטה מערכתית.

לא. זאת הדעה האישית של השרה, שהיא חושבת שכל אירוע מרכזי צריך להגיע לירושלים. יכול להיות גם שהוא יגיע לירושלים, דרך אגב. אני רוצה להגיד שמהידע האישי שלי, ואני חושב שכולם יאשרו את זה, ירושלים היא לא - - -

יהיה שם תקציב מדינתי?

בטח.

אני לא חושב שאפשר לקיים-. תראו, התקציב של האירווזיון, האירווזיון עולה בערך בין 25 ל-30 מיליון יורו. זה פחות או יותר סדרי הגודל. הגופים המשדרים מביאים ממקורות שלהם, או שהמדינה נותנת להם או שיש להם מקורות שלהם, משהו באזור בין 10 ל-15 מיליון יורו. כלומר המדינה צריכה לשים כאן באזור ה-50 מיליון שקלים, לפחות מהידע שלי יש ומהשיחות שלי עם אנשי האירווזיון. אבל זה פחות חשוב עכשיו.

תאגיד כאן צריך להתמודד כאן עם אתגרים לא פשוטים גם של הפקה ואני חושב שבמציאות שהתאגיד נמצא, אנחנו נצטרך למצוא את הדרך לסייע לו. אני לא מדבר עלינו כמשרד התרבות, אני מדבר על המדינה שתצטרך למצוא את הדרך לסייע לו, אבל הוא בחזית של הדבר הזה. הוא יצטרך לעשות את זה. זה גם הציפייה של ה-EBU שהוא יהיה בחזית ויהיה הכתובת. אנחנו נסייע בכל מה שאפשר.

לגבי המיקום, הם גם צריכים – והם בטח יאמרו את זה עוד פעם – גם בהצעה שהם יגישו ל-EBU הם צריכים להגיד איזו עיר הם ממליצים שבה יתקיים האירווזיון.

הם אומרים באיזו עיר?

הם צריכים להגיד בתוך ההצעה שלהם, אבל הם כאן, הם בטח יאמרו את זה. הם צריכים להגיד.

נדמה לי שהם מציעים ארבע ערים לפי הכללים של האירווזיון.

הם צריכים להציע הצעה. הם תיכף יגידו. הם כאן, אז הם יציגו. אין צורך שאני אומר את זה, הם יגידו, הם נמצאים כאן, אז הם יאמרו את הדברים, כי הם כבר נמצאים בתוך העניין עצמו.

בסוף יש כאן כל מיני שיקולים לגבי המקום של העיר. צריך לזכור שמדובר כאן במבנה שצריך לשרת את זה, מדובר גם בפעילות שנמשכת בין שבועיים לשלושה שבועות. יש כאן חזרות, יש כאן פעילות גם בשישי-שבת, יש כאן נגישות, יש כאן תחבורה, יש כאן הרבה מאד ממדים. פרויקט מאד מאד מורכב, אבל אנחנו כולנו שמחים שהוא הגיע למדינת ישראל. אין ספק שהוא בעל ערך בלתי רגיל מכל בחינה שהיא. אנחנו נהיה שם כדי לאפשר את זה הכי טוב שאפשר.

מאד מרגיע המסר הזה. תודה. משרד החוץ צריכים לצאת לוועדה אחרת. מי ידבר מטעם משרד החוץ?

על מה אתם רוצים לשאול?

נעם, רק תציג את עצמך, את תפקידך.

אני הסמנכ"ל לדיפלומטיה ציבורית של משרד החוץ.

אנחנו בדו מסלולי. אחד זה העברת הטיפול ב-BDS למשרד לעניינים אסטרטגיים. שניים זה ההיערכות לאירווזיון 2019 בישראל, תוך הנחה די ברורה שיהיו ניסיונות לסכל את הקיום שלו בישראל; וההיערכות אצלנו.

העובדה שזה עבר למשרד לעניינים אסטרטגיים גרמה לכם לא להתעסק בזה בכלל, או שאתם כן עוסקים בזה.

קודם כל אנחנו עוסקים. יש ממשקי עבודה בינינו לבין המשרד לנושאים אסטרטגיים. יש החלטות ממשלה שלאורן אנחנו פועלים. הנציגויות שלנו יושבות בשטח, הן מכירות את השטח. הסביבה האזרחית מאתגרת את מדינת ישראל. הדברים יוצאים מהשטח עצמו והאנשים שלנו הם אלה שמבצעים שם את העבודה, גם ברמה ממשלתית וגם ברמה לא ממשלתית, תוך בניית קואליציות, תוך פעולה בשדות התקשורתיים.

כן, אתה אומר לי דברים כלליים. הדיון הזה הוא ממוקד.

לא, לא, אני אומר, בממשקי העבודה משרד החוץ בשטח ממשיך להיות פעיל במאבק נגד ה-BDS ואנחנו עושים את זה יום יום, שעה שעה.

רגע, אבל אם יש בעיה במדינה מסוימת? סליחה, אני יכולה לשאול?

עדיף שתתני לו לסיים ואחר כך.

טוב. יש בעיה, פשוט שיסביר לנו מה הוא עושה מול המשרד בנציגויות המקומיות.

אז הנציגויות שלנו פעילות. למשרד לנושאים אסטרטגיים יש תפקידי מטה שנעשים פה מהארץ, יש לו יכולות מודיעיניות שהוא בונה לעצמו ויש לו יכולת עבודה מול ארגוני החברה האזרחית, ופה באמת בשדות האלה יש איזה שהוא אזור אפור בין שני המשרדים, אבל שני המשרדים פועלים למען אותה מטרה.

ספציפית לאירווזיון יש לך מה לתרום לנו?

ספציפית לאירווזיון בשלב הזה אין הרבה מה להגיד, אבל אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים. השדות האלה של האירווזיון או התאחדויות לכדורגל, הם לא שדות ממשלתיים טבעיים, הם שדות של חברה אזרחית וארגוני חברה אזרחית ואנחנו פעילים בשדות האלה.

אני רק מזכיר שערב האירווזיון שבו זכתה ישראל, הגיעו לפה חלק גדול מזמרי האירווזיון לקדם, אני אגיד מיני קדם אירווזיון.

נכון.

כולל ביקור בירושלים אגב. זה דבר שאורגן בתיאום עם אמרגנים פרטיים. משרד החוץ היה מעורב, המשרד לנושאי ירושלים היה מעורב וכו', וזה חלק מאופני הפעולה שלנו והמעורבות שלנו.

מה המלצתכם? איזו התנהלות לדעתכם היא ראויה?

אנחנו חושבים שהגופים שאמונים על זה, שהם גופי רשות השידור, הם אלה שצריכים להוביל, יש שורה של קריטריונים. לנו חשוב כמשרד ממשלתי לקדם את מעמדה של ירושלים ככל הניתן. זה לא אומר שזה התנאי ההכרחי או היחידי.

תודה רבה. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

אני אשתדל גם לקצר. אז תודה רבה ואני בעיקר שמחה שלמרות שבביקורת המדינה בדרך כלל עוסקים בדו"חות ביקורת ובדיעבד, אני חושבת שפה את נוהגת נכון ואני שמחה שאנחנו עוסקים בזה לפני, אקס - - - לא אקס קוסט.

אני מאד מוטרדת מכך, למשל בהקשר של המשחק בארגנטינה, שאנחנו לא ידענו, לא היינו ערים לרמת המתקפה של ה-BDS של השחקנים. אותי מעניין לדעת אם המשרד היה ער לזה, אם הנציגות שלנו בארגנטינה הייתה ערה לרמת המתקפה שיכולה להגיע עד כדי ביטול המשחק. אני מאד מתחברת לדבריו של מנכ"ל משרד התרבות ואני שמחה שזה קורה לי אחת ל-. זה משמח אותי. פשוט פוליטיקאים חייבים להוציא את הידיים שלהם מהסיפור הזה של האירווזיון.

אם יש לקח קשה שנלמד ובאמת בדרך הקשה מהמשחק של ארגנטינה-ישראל, הזה לקח הזה. האירווזיון לא אמור, עם כל הכבוד, הוא אמור לשרת את יופייה של מדינת ישראל, הוא לא אמור לשרת את הפוליטיקאים של מדינת ישראל. ואם יש שיעור שאנחנו למדנו, באמת אני חושבת בדרך הכי מעציבה, זה הדבר הזה.

וזה בסך הכל מה שאני באתי לומר היום, כי המלחמה ב-BDS ומה שאתם עושים במשרד ומה שאתם עושים במשרד שלכם, אני מרגישה, יחד עם חבר הכנסת נחמן שי ועם חברת הכנסת יחימוביץ', אני מרגישה מגויסת למאבק הזה. כולם פה הקשיבו מאד מאד יפה לדבריה של חברת הכנסת. זה היה מאד מאד מנומס, אבל בואו, פה כולנו רואים ב-BDS יריב מאד מאד מאד קשה, שמחייב פיצוח של מדינת ישראל. אבל עם כל הכבוד, אסור שהאירווזיון יסבול מתופעות שאפילו קרובות להיות התופעות שהמשחק ארגנטינה-ישראל סבל מהן.

לכן אני מקווה שכולנו נוכל לשמוח באירווזיון ולא נשאל את עצמנו איך חולקו הכרטיסים ולא נתעסק בדברים השוליים והלא חשובים האלה, אלא רק בזה שזו תחרות שירה, שנטע ברזילי הצליחה לשמח את כולנו ושגם אנחנו נזכור שהציבור לא יכול להיות TOY של אף אחד. תודה רבה.

תודה. טל ברנע, ראש המשלחת לאירווזיון, בבקשה.

אם אפשר, אני אבקש שסמנכ"ל חטיבת הרדיו שלנו, ליאור אברבך, ידבר.

כן, בהחלט. רגע, זה לא או-או.

לא, שניהם.

אין שום בעיה. יש כאן הרבה דוברים. לא כולם ידברו, אבל הרבה ידברו.

אז אני אפתח רק כדי לתת איזה עדכון.

רגע, רגע, אבל אני ביקשתי מטל ברנע, אם אפשר. אתה תדבר בהמשך.

בבקשה. אין בעיה.

שלום גברתי יושבת הראש.

אהלן. כן, תאמר את דבריך.

אלף תודה רבה על זה שאתם עורכים את הדיון המאד חשוב הזה עכשיו, כי אני חושב שהוא נותן שיעור מאד חשוב לחיים, בפרופורציות. יש המון דיס אינפורמציה שאנחנו רואים פה מסביב, גם בשולחן הזה, לגבי - - -

אז בוא תאיר את עינינו. בשביל זה אתה פה.

כמה ערים יוגשו, מה התקציבים, איזה מדינות ישתתפו. הדברים האלה עוד לא נקבעו. אין שום מקום שבו כתוב דווקא ארבע ערים צריכות להיות. ברור שירושלים שם. היא בלב של כולנו, אבל היא אחת מתוך עוד ערים נוספות וכולם יוכלו להיות מועמדות לארח, אם הן תעמודנה בקריטריונים, על פי הנהלים של איגוד השידור האירופאי, והוא איגוד של גופי שידור ציבוריים. הוא לא של מדינה. מי שניצח באירווזיון היה תאגיד השידור שמייצג, נכון, מצביעים למדינת ישראל.

אני רוצה רגע להזכיר שוב את עניין החרם הזה של BDS. דובר על עצומה, לפי מה שנאמר לי, לא ראיתי בעצמי, 300 איש חתמו על העצומה הזאת לקרוא לא להצביע לישראל נכון לאתמול.

נכון, יש לנו משם נתונים.

70 מיליון איש צפו בקליפ של נטע. 70 מיליון לעומת 300. בואו נשים דברים בפרופורציה. 300 איש.

כן, חשוב מאד.

200 מיליון איש צפו באירווזיון, הרבה מאד מהם הצביעו לנטע בכל העולם, הצביעו לישראל. אז זה לא שאנחנו מתעלמים ממשהו שקיים. אנחנו לא מטאטאים את זה מתחת לשטח. יש איומים על ישראל וקולות שקוראים להתנהג לה, אבל ה-EBU הוא איגוד של גופי שידור ציבוריים והוא בחוקים שלו, בנהלים שלו. כמובן שהוא גוף בין מדינות, אבל הוא מתנגד למסרים פוליטיים, למחוות פוליטיות.

כשהיה האירווזיון באוקראינה בשנת 2005, ראש הממשלה והנשיא אמרו למפיקי האירווזיון שהם רוצים לעלות לבמה ולנאום. התגובה של ה-EBU הייתה תעשו את זה ואנחנו חותכים את השידור באותה שנייה. הם לא עלו בסוף. זה מעמד הכוחות.

זה משפט המפתח פה ואנחנו נשננן אותו שוב ושוב.

צריך לדעת שזה קורה גם בעוד מדינות, שזה לא קורה רק אצלנו.

אנחנו נמצאים כרגע ממש בהתחלה של תהליך. לא עבר חודש מאז שחזרנו לארץ עם הישג עצום, כביר. ההחלטות שאנחנו מקבלים הן החלטות משותפות. אנחנו מפיקים את זה בשם ה-EBU עבור כמעט 40 ומשהו מדינות שהשתתפו. אנחנו עוד לא יודעים אפילו מי הן. האישור הזה שהגיע הוא לא רשמי. זה מגיע רק באוקטובר. ההכרזה על איזו עיר תארח ומה יהיה האולם מגיעה באוגוסט תמיד.

אותו טוויט שדיברת עליו קודם, שפורסם בערוץ הרשמי דיבר על לא להזמין כרטיסי טיסה כי עוד אין תאריך. לא שום דבר אחר. זה ממש הבנת נקרא של משפט נורא נורא פשוט שאנשים פספסו, כי הם מחפשים כותרות שלא נמצאות שם עדיין.

מה שאתה אומר זה שאם רק נעזוב את זה בשקט - - -

נכון. אנחנו בתהליך מחקר ופיתוח כרגע, ממש ככה.

ושום שר לא ירצה לנכס את זה לעצמו ולא יתבע לעלות על הבמה וללחוץ את ידי הזמרים - - -

זה יעבוד.

אז פשוט הכל יהיה בסדר.

זה יעבוד וזה יהיה אירווזיון מצוין שכולנו נהיה מאד גאים בו. אנחנו בתהליך מאד מאד מקצועי כרגע, מגבשים את כל הדרישות שאנחנו רוצים מהערים, מההפקה. אנחנו נצטרך את העזרה של המדינה ואנחנו נדע לבקש אותה בדיוק בנקודות שנצטרך. בלוגיסטיקה, באבטחה. אנחנו גוף משדר, לא צבא ולא משטרה ואנחנו נשמח לעזרה. אנחנו צריכים אותה.

ברור.

כל מדינה צריכה אותה. כל גוף שידור שעושה אירווזיון צריך אותה, אבל אנחנו נחזור אל הוועדה ואל הכנסת ואל הגופים שמנהלים את המדינה, עם אותן בקשות בבוא העת, אבל עוד לא כרגע. תודה.

אוקיי, תודה רבה. יואב צפיר.

רגע, חברת הכנסת יחימוביץ, כמה אולמות בכלל במדינת ישראל מתאימים לארח את האירווזיון?

אנחנו נעסוק בזה, כן.

אני רק רציתי לבקש אם אפשר לתת גם רשות דיבור לסמנכ"ל הרדיו שלנו.

כן. תציג את עצמך.

לי-אור אברבך, אני סמנכ"ל בתאגיד. אני רק אגיד ממש את העובדות המאד פשוטות, כפי שאנחנו מכירים אותן כיום. לפני מספר שבועות ערכנו פגישה ראשונה עם ה-EBU, ממש פחות מחודש. קיבלנו מהם תנ"ך גדול וספר שמדבר על הסטנדרטים והדרישות לעיר מארחת, למדינה מאחרת. לא שמענו מהם דבר וחצי דבר על אי קיום בישראל. לא שמענו דבר ודרישה ספציפית לגבי עיר כזו או אחרת. זה לא דבר שאנחנו מכירים. בתקופה הקרובה אנחנו נצא להליך של קול קורא, במסגרתו כל עיר בישראל תוכל להגיש – אם היא כמובן עומדת בסטנדרטים ובדרישות המדוברות.

מה הסטנדרטים?

אלה המון עניינים טכניים. טל יוכל אולי קצת - - -

בגדול.

בגדול עניינים של האולם שבו זה מתקיים, הגודל שלו, גישה, תחבורה.

מה הגודל המינימאלי כדי להשתתף במכרז הזה?

אולם של לפחות 10,000 איש.

זה הכל?

אולם סגור.

אני יכול להסביר גם למה צריך אולם סגור ולא אצטדיון פתוח.

למה צריך?

כי יורד גשם בחוץ.

נכון. זה מאד מפתיע, אבל פשוט עושים חזרות גם במהלך היום וצריך את אותה תאורה שתהיה בערב. זה הכל.

הייתי אומרת אקוסטיקה.

גם לא. אקוסטיקה יש באצטדיונים. זה פשוט תאורה.

טוב, חברה. חברי הכנסת אף פעם לא נסערים כמו שזה מלהיב אותם. לי-אור בבקשה.

אז זו הנקודה שאנחנו נמצאים בה היום. באופן טבעי זה נושא מעניין, כמו שאת רואה וכולם רוצים איזה נתח בכותרת סביב העניין הזה. כרגע רמת השיח היא מאד מקצועית ומאד עניינית ואנחנו יוצאים לדרך. כמו שאמר החבר פה, קמפיין BDS הוא לא משהו שמוכר לנו כרגע. אנחנו קוראים על זה, אנחנו קוראים מפוליטיקאים הצהרות בתקשורת, אנחנו לא מכירים את זה בשיח שלנו איתם וזה הסטאטוס כרגע.

תודה רבה. יואב צפיר, מפיק, במאי, עורך, תסריטאי, חבר המשלחת הישראלית לאירוויזיון, בבקשה.

אז קודם כל חשוב לי להגיד שאני כאן בעצם כמעט כמו החברה המקסימים שבאים לאירווזיון כל פעם ואנחנו רואים אותם שם. אני חובב אירווזיון - - -

טוב, זה עלינו, אנחנו הזמנו אותך. זה לא שביקשת לבוא.

בדיוק, אז גם אני כאן כחובב אירווזיון ומעבר לזה שהיה לי הכבוד בארבע השנים האחרונות לנסוע עם המשלחת יחד עם התאגיד, חברי התאגיד, עם טל שהנהיג את המשלחת ועוז וזכינו בחד באירווזיון אחרי 4 שנים שבאמת זה היה החלום שלנו. אז אני כן באמת כחובב אירווזיון וכל מה שיש לי להגיד זה באמת שברגע שזכינו באירווזיון הרגשנו, ואולי אני הנציג שהכי מרגיש את זה בחדר, כי פה המאבטחים בכנסת, הרגע הוא חיבק אותי, עכשיו ואמר תודה, תודה על הרגע הזה. אז אני הולך ברחוב וזאת האהבה שאני מקבל וזה בעצם רק מייצג את הדבר הזה שאיחד מדינה שלמה למשך כמה ימים.

4 בבוקר, 40,000 איש בכיכר רבין, זה היה כל כך מרגש לראות את זה. אז את התחושה הזאת אסור להפסיד. זאת אומרת את התחושה הזאת, שהשגנו כאן משהו. הרי במה אנחנו כבר מנצחים, בחייכם? בכדורגל? בכדורסל? אין לנו במה לנצח. זה הדבר היחיד שאנחנו באמת יכולים לנצח.

יכולנו לנצח את מסי.

יכולנו, כנראה שמנענו מעצמנו את הבושה, אבל זה דבר שבאמת חשוב לנו שיקרה וכרגע אין לי שום מינוי ואני עדיין לא-. התאגיד יחליט ואני סומך על התאגיד בעיניים עצומות שינהל את ההליך הזה והוא זה שצריך לנהל את התהליך הזה והוא גם יבחר חברת הפקה ומפיק ראשי ואולי זה יהיה אני ואולי זה לא, ובכל מקרה זה באמת חשוב שהאירווזיון הזה יתקיים באהבה למדינה.

גם צריך לזכור בעניין ירושלים, רק משפט אחד, שיש המון דרכים יצירתיות שירושלים תכובד למעמד הזה בלי שהאירוע דווקא יתקיים בירושלים. זאת אומרת אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר למשל שהאולם יהיה נגיד בתל אביב, וטקס הפתיחה יכול להיות בירושלים. אפשר לעשות המון אמצעים. כבמאי וכמפיק אני יכול להגיד לכם שקליפ הפתיחה יכול להיות בירושלים. הרבה דברים יכולים להצטלם בירושלים. זאת אומרת ירושלים יכולה לקבל את מעמד הכבוד שהיא צריכה לקבל ולאו דווקא שהאולם יהיה שם. היו המון אירווזיונים שלא התקיימו בבירות ואת זה חשוב להבין, כי יש אנשים שמבלבלים. אירווזיון לא חייב להתקיים בעיר הבירה של המדינה. היו המון דוגמאות כאלה במהלך השנים.

נדמה לי שדנה ניצחה לא בעיר בירה.

בברמינגהם. הם יכולים להגיד לך יותר טוב, אבל זה ממש לא חובה.

נכון, שכחתי.

יש כאן רשימה של כל מי שלא אירח בבירה שלו.

אתה יכול לתאר לנו קצת את האווירה במדינה המארחת? מה זה עושה למדינה המארחת? מה ההווי בסביבה?

אני חושב שאלף זה משתנה ממדינה למדינה. כיוון שהייתי ארבע שנים, אז אני חושב שפשוט צריך להבין שפה זו תהיה מסיבה וזאת תהיה חגיגה אין סופית ואני חושב שה-40,000 בכיכר רבין מסבירים מה ילך פה. יש מדינות דרך אגב שזה פחות הורגש, אני חייב להגיד, אבל אין ספק שאני לא צריך להסביר מה זה עושה לתיירות. זאת אומרת אני חושב שמשרד התיירות כאן צריך באמת, הוא קיבל מתנה אדירה, הוא צריך ללכת על העניין הזה של קמפיין.

אם נקיים עוד דיון ואני מאד מקווה שלא נצטרך לקיים עוד דיון וברגע הזה נסתום את הפה לנצח, אז נזמין את משרד התיירות.

כן, משרד התיירות. רק חשוב להגיד בעניין ה-BDS, שה-BDS גם נורא נורא היה לו חשוב מאד לנטרל את הזכייה של נטע השנה. אנחנו ידענו את זה. אנחנו עבדנו ביחד עם משרד התיירות על קמפיין ועשינו את זה וזה עבד בצורה גורפת ואני חושב שפשוט האירופאים - - -

יואב, אל תשכח אותנו.

סליחה, כמובן, משרד התרבות. אני חושב שהחברה שם יודעים שאירווזיון מנותק מפוליטיקה וכל מי שאוהב אירווזיון מסתכל על השיר בסופו של דבר ועל הזמר ובוחר את השיר הכי טוב וכך היה השנה וככה צריך להשאיר את האירוויזיון.

אוקיי, תודה רבה. חובבים, עוד אחד מכם רוצה לדבר? אבל תצטרכו להחליט מי. אין נשים? אני לא מבינה.

איציק פישלי, אני יושב הראש הנוכחי של מועדון החובבים הרשמי בישראל. אין הרבה להוסיף מלבד דברים שכבר נאמרו. בגדול אני חושב שבאמת צריך לאפשר לתאגיד לבצע את העבודה שלו, לתמוך איפה שצריך ולסמוך שהוא יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר שאפשר.

בסופו של דבר כולנו מכירים, כולנו היינו, כולם ראינו, אנחנו יודעים בדיוק איך הדברים מתנהלים ואני סמוך ובטוח שהם יעשו את העבודה בצורה הטובה ביותר וכמובן שאנחנו נתמוך בהם בכל מה שצריך.

תודה.

אפשר עוד משהו קטן?

כן, יואב.

משהו מאד חשוב שוב להסביר, בעניין השבת. האירווזיון השתנה מאד ב-20 שנה האחרונות, הוא הפך להיות אירוע עצום ובוא נגיד את זה ככה, אם לא היו חזרות בשישי שבת לא יהיה אירווזיון בישראל. צריך להבין את זה חד משמעית וזה דבר שהוא בלתי נמנע.

זה היה בשנת 1998, למה שזה לא יהיה בשנת 2018?

לא, גם בשנת 1998 היו חזרות ביום שישי בסופו של דבר, אבל אני מדבר על זה שיש עכשיו הרבה יותר חזרות. זה נפרש על פני שבועיים של חזרות, מה שלא היה פעם. שבועיים חזרות יום יום.

הנציג ממבקר המדינה, שעשה את הדו"ח על ה-BDS מתלונן שמדירים אותו כאדם דתי. הוא רוהצ גם לבוא.

אז זה לא החלטה שלי. זה החלטה של ה-EBU ובסוף זה מה שנתון.

המופע לא קורה בשבת.

המופע לא קורה בשבת, אבל יהיו חזרות ביום שישי ובמהלך השבת, אחרת אי אפשר לקיים את המופע. זה נתון בסיסי של ה-EBU וזה דבר ראשון שהוא מציב.

מופע השופטים קורה בשישי.

רגע, אתה סיימת?

כן.

טוב, בואו נשאיר את זה ככה. כבר סיכמנו שאש נמוכה זה דבר אידיאלי לזה שהכל יתנהל כסדרו.

השגרירים הצעירים, יש לכם דובר שסיכמתם עליו?

בוקר טוב לכולם. אחת מהסוגיות שאנחנו רוצים לדבר עליהן זה - - -

תגיד מילה על בית הספר.

אז בעצם הפורמט של בית הספר לשגרירים צעירים הוא הכשרה של נוער, שיתפקד כמנהיגים צעירים היום בעולם שבו יש לנו תנועות חרם כנגד מדינת ישראל.

ובמקביל אתם גם לומדים בבית ספר אחר?

לומדים בבית ספר תיכון. אני לומד בתיכון בן גוריון בפתח תקווה, חברים אחרים מברנר וכדומה. זו פעילות שבאה אחרי שעות בית הספר, בעצם בשיטה של קורסים. מיום ראשון עד יום חמישי יש קורסים שבעצם מנחים אותם מרצים בכירים בתחומים עיתונאות, מנהיגות, אפילו נימוסים והליכות, כי אנחנו מכשירים דיפלומטים בסופו של יום. כל אלה אמורים להיות איזה שהוא שק ערכים ושק כלים של מנהיג בעולם העתידני, בעצם בשנים הבאות.

אחד מהנושאים שבית הספר בוחר להתייחס אליהם, לפחות בתחום האירווזיון לדעתי, זה קודם כל לייעל את מערך ההסברה הישראלי ולנסות לשחק את המשחק הזה חתם יותר מאשר צודק. אנחנו הרי יודעים שיש תנועת חרם ואנחנו יודעים שהרבה מה לעשות כדי באמת לנטרל אותה עד מועד האירווזיון, הסיכויים הם אפסיים. כמו שאמרו מקודם, זה משהו שהוא רעיוני ולא באמת איזה שהוא ארגון מסודר ולכן אנחנו ממליצים לתמוך בכיוון הנוער, להתחיל אפילו עם נוער מבתי הספר ונוער ברשתות החברתיות, כמו שעשינו כאן מקודם, שאמרו בעצם לשווק טיפה יותר טוב את המדינה לקראת האירווזיון. דברים כאלה באמת יכולים לייצר את אותו וייב ואווירה חיובית של מדינת ישראל אחרת.

עוד דבר שאנחנו רוצים לדבר עליו, אני לפחות רוצה לדבר עליו, זה לגבי קיום האירווזיון בירושלים. זו סוגיה שעלתה לכותרות עכשיו, ושוב מוקדם מאד, כי האירוע הוא די רחוק, שזה מראה על סוג של ניצול, אנחנו חושבים לפחות, של אינטרסים פנימיים של המדינה, סליחה, אינטרסים פנימיים של חברי כנסת ובעלי אינטרס, מאשר לחבר ביחד את כולם, את כל המפלגות, כל הרבדים בעם למטרה משותפת שהיא הבאת האירווזיון למלחמה בחרם.

אז אחד הדברים זה באמת ירושלים, זה נראה לי ואני לפחות אגיד את דעתי, אם עיר הבירה זה לכותרת וירושלים כרגע מועמדת על הפרק, אנחנו לא יכולים לסגת מקיום האירווזיון בירושלים ואני אתן את הסיבה. כשאנחנו טסים חו"ל ומבקרים במקומות בחו"ל, אומרים לנו תכניסו את מגן דוד לחולצה. ואם יש לכם כיפה על הראש, אתם יודעים, אתם מגיעים לאזורים שידועים כבעייתיים, שימו את הכיפה בתיק, שימו את הכיפה בכיס, תצניעו. ומהרגע שהעברנו את האירווזיון כאופציה בירושלים, שהיא בירת ישראל וכפי שאמרנו שליש מהערים זה לא הבירה, אבל שני שלישים זה כן הבירה. ברגע שנהיה חלק מהבירה זה כאילו שאנחנו אומרים במדינה שלנו – תכניסו את מגן הדוד. אבל זה המדינה שלנו. אנחנו ללא יכולים לעשות כזה דבר.

תודה רבה. נימקת את דבריך היטב.

תודה רבה.

אתם רוצים כולכם, כל החניכים לעבוד במשרד החוץ בהמשך?

אם אפשר.

כן, רובנו.

או במשרד לנושאים אסטרטגיים.

אתם יודעים שתנאי ההעסקה הם איומים ונוראים בדבר הזה, כן? חלק מאד גדול מהעובדים מועבדים בעמ"י, שזה עובדים חיצוניים בשכר מאד מאד נמוך.

אפשר להוסיף כמה דברים?

לא, אנחנו צריכים לסיים. אלא אם אתה רוצה להגיד משהו שהוא שונה לחלוטין ממה שהוא אמר.

זו בקשה לכלל האנשים בחדר.

טוב, תציג את עצמך.

אני אלירן בן יאיר, אני בן 15. אני כבר שלוש שנים עוסק בתחום ההסברה, הרוב במסגרת בית הספר, חלקם עצמאית וזאת בקשה שאני לא בטוח שכל החברים שלי ללימודים, מבית הספר לשגרירים צעירים מסכימים איתי עליה. תערבו אותנו הנוער יותר. תערבו אותנו הרבה יותר.

זאת בקשה קוסמית כללית, או שהיא - - -

כן, לכל הגורמים הממשלתיים כאן.

אגב, אני רק רוצה להגיד, הוועדה הזאת פתוחה לפניכם. היא דנה במגוון גדול של נושאים. היא עוסקת בעיקר בדו"חות של מבקר המדינה, אבל אתם מוזמנים. יש לי עצה בשבילכם, פשוט תסתכלו על הלו"ז של הכנסת. חדרי הוועדות פתוחים בפניכם ואתם גם יכולים לבקש רשות דיבור ותנצלו את זה.

אז אנחנו במסגרת בית הספר לא פעם ולא פעמיים יצאנו לכמה משלחות ייצוגיות בחו"ל. במסגרת המשלחות האלה נפגשנו עם הרבה בני נוער מקהילות בהמון מדינות בעולם. רובם יצא לנו לפגוש אמריקאים, יהודים, לא יהודים. נפגשנו עם המון מוסלמים. באופן כללי אני רוצה לומר שממה שהבנו, זה שאנחנו בני הנוער מצליחים קצת יותר מכם בעניין הזה של ההסברה, כמובן בלי לפגוע. כולכם עושים עבודה כל כך-. כאילו, אני עוקבי אחרי רוב האנשים בחדר הזה בצורה אדוקה מאד ומעריץ את רובכם, אבל אנחנו בני הנוער מביאים זה ממקום יותר תמים, נקרא לזה ככה.

אנחנו לא חברים באף מפלגה, אין לנו אף דעה פוליטית מוגדרת. אנחנו לא באים כדי לשכנע אנשים.

אגב, אני ממליצה שתהיה לכם דעה פוליטית מוגדרת. אין דבר כזה. אם אתה בן 15 אז הגיע הזמן שתגדיר את עמדותיך הפוליטיות.

אנחנו טיפה מסתייגים מזה, כי אנחנו לא רוצים לדחות אף קהילה. זאת אומרת אנחנו לא רוצים למשל - - -

חס וחלילה.

לומר שאנחנו ימנים וכל מיני כאלה, או שמאלנים. אנחנו מגדירים את עצמנו פשוט ואנחנו די זורמים עם זה, עם הנושא שאנחנו מתקרבים אליו.
אנחנו פשוט רוצים לומר את זה ככה – תיקחו את בני הנוער בכל הארץ ותתחילו ללמד אותם יותר. תנו קצת יותר שיעורים על זה. למשל אצלי בבית הספר 95% מהתלמידים – ובדקנו את זה – לא יודעים מה זה BDS, אלא הם חושבים שכאילו הביטולים של אומנים שלא מגיעים וכל מיני תנועות כאלה זה סתם כאילו אנשים בודדים וכל זה, אבל אף אחד לא באמת מבין את המשמעות שהעמוקה של החרם שעושים עלינו. אף אחד לא מבין את המשמעות ההיסטורית, את המשמעות הדתית וזהו. תודה רבה.

תודה רבה. אני אוסיף, אני אנצל את מעמדי כיושבת ראש הוועדה ואוסיף את ההמלצה שלי, שמאד מאש חשוב שתהיה השקפת עולים לבני אדם. להגיד אני לא פוליטי ואין לי דעות זה דבר שהוא מאד מאד בעייתי וגם אנשים עם השקפות עולם שונות לחלוטין, שיש להם תפיסה פוליטית מאד מאד מוצקה, יכולים לדבר אחד עם השני ולתקשר אחד עם השני ולעשות דברים ביחד. אגב, הכנסת זה דוגמא קלאסית. את החוקים הכי טובים שלי חוקקתי עם חברי כנסת מהימין, אבל זה לא אומר שהדעות שלי הן כמו הדעות שלהם.

מועדון החובבים, יש לכם את הצ'אנס לנעול את הדיון. מי אתה?

אני חבר במועדון. רציתי לשאול מבחינת גורמי הממשלה או כל מי שמעורב באירווזיון בכל צורה מה יקרה, הרי החשש הגדול מבחינתי לחרם זה האירווזיון-. איגוד השידור האירופאי מורכב מתחנות שידור ממלכתיות באותן כ-40 מדינות שאמורות להשתתף באירווזיון. ציבוריות. מה יקרה אם הרבה תחנות יבחרו, הרי יש להן את הזכות בכל שנה ושנה שלא להגיע לאיזה תחרות מכל מיני שיקולים. והיה וירושלים תיבחר בצורה מקצועית אגב, כעיר המארחת, לא מסיבות פוליטיות אלא אחרי שיתקיים מכרז, יתברר ששם נמצא המקום הכי מתאים.

מה ייעשה במידה ואנחנו נשמע על מדינות שיבחרו שלא להגיע.

מה שמך?

שקיא קליין.

שגיא, קודם כל אני לא הדוברת של הממשלה, אני הכנסת, אבל אני אגיד לך משהו - - -

זו הפנייה שלי.

ובזה אני גם אסכם. אני פתחתי את הישיבה הזאת באמירה שאנחנו תחת אווירה יותר אופטימית, עם תחושת צריבה תודעתית אצל כל מי שחשוב בסוגית משחק ישראל-ארגנטינה, עם ההכרה של באמת כולם, שנגרם כאן נזק גדול ומיותר לישראל; עם ההכרה של כולם ששמעתם אותה אפילו ממנכ"ל משרד התרבות, שהגורמים הפוליטיים צריכים להוציא את ידיהם מהדבר הזה; וגם יש אמירה ברורה של ראש הממשלה שזה לא חייב להיות בירושלים.

לכן אני מניחה שנוצרה כאן איזו שהיא תבונה קולקטיבית והכרה בכך שהעובדה שהאירווזיון מתקיים בישראל בשנת 2019 היא מתנה מאד מאד גדולה ישראל וגם לאזרחי ישראל וגם לחובבי האירווזיון וגם לעוזר הפרלמנטארי שלי, רון גילרן, שהוא חובב היסטרי לחלוטין. אין שם שהוא לא יודע וחלומו לפני שהניצחון של נטע ברזילי, הוא אמר אני חולם פעם אחת להיות באירווזיון. אז חלומו עומד להתגשם. רון, תקום.

אהלן, אהלן.

ולכן אני חושבת שהמסקנה מהדיון, ואני לא מתכוונת לקיים עוד דיונים. יתכן שיתקיימו עוד דיונים בוועדת כלכלה לסוגיית פיצוי התאגיד והשארת המבנה כפי שהוא, כדי שהתחרות תתקיים בישראל, אבל בוועדה הזאת כרגע לפחות, כל עוד הדברים הם די שפויים ומתנהלים כמו שצריך וזה נראה שלאף אחד אין איזה רצון או כוונה לסכל את קיומו של האירווזיון וכולם גם קיבלו שיעור בצניעות ובמידתיות והכרה בכך שיש אירועים שהם לא אירועים לאומיים. יש אירועים שהם אירועים סמי-פרטיים, בין אם זה משחק כדורגל ידידותי ובין אם זה אירווזיון, שכמובן תאגיד השידור הוא זה שמופקד עליו.

לכן כרגע לפחות עושה רושם שהכל יהיה בסדר ושכולנו נזכה לראות את האירווזיון בשנת 2019 בישראל ואולי אפילו ננצח עוד פעם, לכו תדעו.

אמן.

אמן, כן. לכן יש קול אחד שיוצא מהישיבה הזאת והוא משותף לכל הנוכחים, חוץ מהנציג של השגרירים הצעירים, שנמצא בעמדת מיעוט, שהדרג הפוליטי מתבקש להסיר את ידיו מהאירווזיון. לאפשר אותו, להעביר את התקציבים ואת הסיוע הלוגיסטי הנדרש. להעביר את התקציבים אבל לא לתבוע ניכוס של האירוע המשמח הזה, שבאמת יש לו תועלת מאד מאד גדולה לישראל.

אז אני מודה לכולכם ובצלחה לכולנו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.