פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 657
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), שעה 13:07

1. תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ז-2017
2. תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ז-2017

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יואל ליפובצקי - ראש מינהל שירות מעסיקים ועובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

קרן גלבוע - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אביטל שטרנברג - עו"ד, משרד המשפטים

אוהד כהן - מנהל מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

בועז פליישמן אלוף - משרד האוצר

נדב שמיר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר אריאלה חזי-אשכנזי - סמנכ"ל לשכת מסחר ישראל-אמריקה

צביקה קנטור - עו"ד, יו"ר ועדת אשרות, לשכת מסחר ישראל-אמריקה

ח'אלד דגש - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אלכס זרנופולסקי - עו"ד, יו"ר ועדת הגירה, לשכת עורכי הדין

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים





תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ז-2017
תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ז-2017

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ז-2017 ותקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ז-2017.

משרד הפנים רוצה להציג? מי רוצה להציג את התקנות?

משרד הכלכלה והתעשייה.

לדעתי אלה תקנות שמשרד הפנים צריך להציג אותן, לא?

אני אוכל לנסות ולהסביר את החשיבות של התקנות האלה. מדינת ישראל רוצה למשוך משקיעים זרים ולגוון את היקף ההשקעות שלה. כיום יש היקף השקעות טוב מארצות הברית. אנחנו רוצים ומעוניינים לראות איך אנחנו מגדילים את היקף ההשקעות ומגוונים אותן ולשם כך קמו התקנות האלה שבאו לנסות ולייצר אשרה מיוחדת למשקיעים שמגיעים מארצות הברית.

האשרה הזאת קמה בעקבות חקיקה אמריקאית מ-2012 שלמעשה אפשרה גם לישראלים להקים השקעות בארצות הברית.

אני הייתי הציר המסחרי בוושינגטון עת חוקק החוק הזה ואחד הדברים שחששנו ממנו היה שנראה גל של ישראלים הולך ומשקיע בארצות הברית ועוזב את ישראל. אבל זה לא כזה פשוט. לא כל אחד שיש לו כמה שקלים בכיס יכול להקים השקעות.

שאלה. אתה אומר שלמעשה בארצות הברית יש חקיקה.

יש חקיקה.

אתה אומר שחשבת שתראה גל של ישראלים עוזבים לשם.

אני אומר שהחקיקה ב-2012 התנתה את הכנסת ישראל לתוך הרשימה בתנאי - - -

לא יכולת לראות גל של ישראלים כי היא עוד לא בתוקף.

נכון. אבל כאשר עשינו את הבחינה כדי לראות האם זה טוב לישראל, ישראל הייתה אחת המדינות המערביות היחידות הבודדות שלא הייתה ברשימה של אזרחים שיכולים לקבל אשרה כזאת בארצות הברית. היו מדינות, כולל באזור שלנו, שאזרחים שלהן כן יכלו לקבל את האשרה וישראל הייתה בחוץ. זה מסיבות היסטוריות. אחד הדברים שעשינו הוא לראות גידור סיכונים ולא ראינו סיכון של ישראלים שעוזבים את ישראל לטובת העניין הזה אלא להפך, ראינו שכאשר חברה ישראלית צריכה באופן טבעי להרחיב את הפעילות שלה כולל גם הצבת אנשים בארצות הברית כחלק מהפעילות העסקית שלה, זה יכול מאוד מאוד לעזור לה לצורך חיזוק.

אבל זה רק מאפשר למשקיע שלה ולא לעובדים שלה.

זה מאפשר למשקיע או לנציגו. גם הנציג יכול להיות.

כמה נציגים? אחד או משקיע יכול לשים כמה נציגים?

זה לא מוגבל.

השיקול הוא הרשות האמריקאית.

נכון.

אני יושב ראש ועדת האשרות של לשכת המסחר ישראל-אמריקה. אנחנו מטפלים בעניין כבר הרבה מאוד שנים.

כל כמות סבירה של עובדים.

אגב, יש כאן מישהו משגרירות ארצות הברית? לא הגיעו.

אנחנו רואים כאן באמת מצב ששני הצדדים מרוויחים, גם ישראל במידה והתקנות האלה יעברו תוכל לאפשר למשקיעים אמריקאים, ליותר משקיעים אמריקאים, לבוא ולהשקיע בישראל.

להשקיע בישראל, הם יכולים גם כך.

כן, אבל ביתר נוחות.

ביתר נוחות להשקיע בישראל. זה משפט מדויק.

ביתר נוחות להשקיע בישראל. זה גם כלי שיווקי שיכול לשמש אותנו למה דווקא לבוא לישראל, עוד משהו שאנחנו יכולים לעזור. מצד שני גם לחברות ישראליות.

מה זה עשה למדינות אחרות עם מאפיינים דומים לישראל שעשו אתהזה?

לא ראינו.

הסתכלתם?

כן, ודאי.

על אילו מדינות?

אנגליה, יפן. הסתכלנו על מדינות מערביות. היו שם כמה מאות משקיעים.

היו גם אמריקאים? הייתה תנועה דואלית?

ודאי, זו תנועה הדדית. יש חברות אמריקאיות שמשקיעות באותן מדינות ולהפך.

זו המהות.

זו המהות.

מה ההקלות בבסיסן? יכולת לנהל את אורח החיים ללא היתר? הוא יכול להביא את האישה? לתת תעסוקה לאישה?

אני מעדיף שאנשי רשות ההגירה יתייחסו לזה.

בסדר. אני רוצה לשמוע על מהות ההקלות.

מהות ההקלות, כפי שאמרת, האישה יכולה לבוא. הם לא מוגבלים ב-63 חודשים שבחוק הכניסה לכל המומחים האחרים. זאת אומרת, כל עוד הם משקיעים ועומדים בקריטריונים שנקבעו, יחדשו להם את רישיון הישיבה.

אם הם מכרו את ההשקעה, הם כבר לא יכולים להישאר.

נכון. בת הזוג ובן הזוג יכולים לעבוד בכל דבר ללא היתר. כל מיני היטלים ואגרות שיש למומחים רגילים, הם קיבלו פטור. הילדים שלהם יכולים לחיות אתם כאן עד גיל 21.

מה גובה ההשקעה הנדרשת כדי להיות מוגדר כמשקיע?

לא נקבע גובה מסוים. בגדול התהליך יהיה כזה שאותו משקיע יצטרך להגיש לנספח הכלכלי שלנו בארצות הברית ולקונסול את סדר הגודל של ההשקעה שלו, מה הוא בדיוק רוצה לעשות כאן וכולי כל עוד הוא שם ולא כאן בארץ. הם יבחנו את זה ויעבור את ההמלצות שלהם לוועדה שנקבעה בארץ והוועדה תשקול.

זה מבחינת ההקלות שלנו. מה מבחינת המשקיעים הישראלים בארצות הברית?

הדדיות. אותו הדבר.

גם אין סכום?

אין סכום.

גם אצלם יש ועדה.

זה המנגנון המקובל גם עם אנגליה ויפן או שם יש סכומים?

זה אותו הדבר. זאת אותה אשרה.

המנגנון הוא זהה.

כן. מנגנון זהה.

אין כאן עניין של סכום. אני עכשיו רוצה להשקיע בבית קפה, אני שם 100,000 דולר בבית קפה ואני אהיה זכאי?

לא. ראשית, זה צריך להיות משמעותי.

מה זה משמעותי?

הם לא קבעו סכום.

מה קורה בדינמיקה בפועל?

בפרקטיקה, מה שאנחנו רואים, אנחנו רואים השקעות של חברות קטנות וגם חברות גדולות.

אני מדבר על אנשים פרטיים.

ממה שאנחנו בחנו בזמנו, לא ראינו שבן אדם פתח עסק כדי להעסיק את עצמו. דרך אגב, זה אחד הדברים שהם קבעו. אתה לא יכול להיות רק זה שמעסיק את עצמך, שאתה מעביר את עצמך לארצות הברית ואתה מעסיק את עצמך ואת בני משפחתך. צריך לראות שאתה מייצר תעסוקה בתוך ארצות הברית.

זה מנגנון גרין קארד. לנו יש פחות חשש שזה יקרה אלא שזה יכול להגדיל ירידה. זה החשש.

אני חייב להודות שכאן המנגנונים האמריקאים הם מנגנונים, בטח תחת הממשל הנוכחי שרואה בהגירה.

בסדר. בואו נעבור להקראה.

התקנות האלה כבר אושרו בוועדה לפני מספר שנים אך הסתבר שלא תואמו כראוי עם רשויות ארצות הברית. לאחר שאושרו הובאו לעיונם של האמריקאים, לפי מה שנמסר לנו, והם לא היו מרוצים מהנוסח ואמרו שהוא לא תואם את עיקרון ההדדיות כפי שהם רואים אותו. לכן משרד הפנים הביא כאן שינוי שעיקרו היענות לבקשות של ארצות הבריצת בנושא של ההדדיות.

איפה זה?

בפרטים.

מה היו הפרטים?

נעבור על הסעיפים.

תאמרו מה השינוי מהגרסה הקודמת.

כן.

אני אתחיל בתקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ח-2018

יש כמה תיקונים שהם בתיאום עם משרד הפנים ולחלקם משרד הפנים מתנגד. הוא יאמר את עמדתו. אני מבין שיש עוד כמה תיקונים שמשרד הפנים רוצה להוסיף כעת.

תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(א)(2), (4),(6) ו-(16) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור של שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 לעניין תקנה 2, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 5א

בתקנות הכניסה לישראל התשל"ד-1974 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 5א -

(1) בתקנת משנה (א) -

(1) לפני ההגדרה "הרשות" יבוא:

"אזרח מדינת הסדר לרבות אדם בעל דרכון בתוקף של מדינת ההסדר".

(2) בהגדרה "מנהל בכיר", המלים "שהמשקיע או המיזם העסקי מעסיקו כעובד" – יימחקו, ובמקום "ובליבת" יבוא "אשר בליבת".

אם יש לכם התייחסות לתיקונים, תאמרו.

ההגדרה שלנו במקור הייתה קצת שונה. אנחנו הגדרנו אזרח – אזרח מדינת ההיתר.

את התיקון אני רואה. אני שואל אם יש לכם הערות.

אין לנו.

(3) בהגדרה "משקיע", אחרי "מיזם עסקי" יבוא "שלו אחד מאלה:

(1) בעלות של 50 אחוזים לפחות במיזם העסקי.

(2) שליטה על המיזם העסקי, לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968".

בחלק הראשון אנחנו רוצים להוסיף, זה נשמט, אנחנו מבקשים להוריד את המילים "או בתאגיד שהבעלות והשליטה ב-50 אחוזים לפחות ממניותיו מצויות בידי אזרחי מדינת ההסדר".

לא הבנתי.

אנחנו מבקשים שהמשפט הזה יימחק.

אין את זה. אני לא רואה את זה. כתוב בעלות ב-50 אחוזים.

זה משפט שקיים בסעיף. המשפט שאנחנו מבקשים להוריד הוא מהמילים "או תאגיד שהבעלות והשליטה ב-50 אחוזים לפחות ממניותיו מצויות בידי אזרחי מדינת ההסדר".

למה להוריד את זה?

זה מופיע בהמשך. פיצלנו את זה להגדרה.

זה תיקון טכני.

בסדר. אני מאשר את זה.
לגבי סעיף (ג)(2ׂ).

אני מקריא את הנוסח הישן: "שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת". את זה אתם הצעתם.

אנחנו הצענו.

זה תרגום מילולי של הנוסח האמריקאי.

יש תיקון של הוועדה האומר: "שליטה כהגדרת חוק ניירות ערך". למה התיקון הזה?

אנחנו סברנו בשעתו שההגדרה של שליטה בחוק ניירות ערך, שהיא הגדרה רוחבית שנהוגה במרבית החקיקה הישראלית, היא הגדרה יותר נכונה ויותר מתאימה כי ההגדרה כפי שהועתקה, כנראה, מהבקשה של האמריקאים, היא קצת לא ברורה.

אני רוצה לומר שההגדרה שבחוק ניירות ערך היא לא הגדרה אוניברסלית בחקיקה הישראלית. אנחנו מוצאים דוגמאות של הגדרה עצמאית לחיקוקים מסוימים.

אני ממש לא מתכוון לעשות את הדיון מה יותר מתאים להגדרה של שליטה. אפשר להסתכל על זה בכמה דרכים שונות.

נכון.

לכן לבוא ולומר זה כן או לא, הוויכוח מיותר. לתפיסתי את צריכה להגיד שהנוסח הזה זה מה שתואם עם האמריקאים וגם עליכם הוא מקובל. אולי הוא לא בדיוק משקף כמו שיש במקומות אחרים, כמו שראה תומר, אבל המשמעות היא שעכשיו יתחיל פינג פונג נוסף עם האמריקאים ממנו אתן רוצות להימנע.

אנחנו חוששים שזה לא יהיה פינג פונג אלא פיצוץ. אנחנו מעדיפים להיצמד מילולית לנוסח האמריקאי.

מה מבחינת ההבדל בין הנוסח לבין ההגדרה בחוק ניירות ערך?

הגדרת חוק ניירות ערך היא יותר ברורה.

לאור האילוצים האלה, אני נוטה לוותר ולומר שבמקרה הזה אנחנו נתקדם עם מה שהוסכם עם האמריקאים.

אני לא מתעקש.

בסדר. תקן את התיקון. תחזיר את זה בחזרה לנוסח כפי שהיה: "שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי, באמצעות אמצעי תאגידי אחר או בדרך אחרת". זה הנוסח. ללא התוספת.

(4) בהגדרה "עובד בעל כישורים מיוחדים" במקום "שהמשקיע או המיזם העסקי מעסיקו כעובד ושהוא" יבוא "שהוא", ואחרי "של המיזם העסקי" יבוא "לעניין זה, ייבחנו, בין השאר, רמת מומחיות המבקש, ייחודיות המיומנות או הכישרון, הניסיון או ההכשרה של המבקש, שכרו המיועד של המבקש, משך העסקתו הצפוי של המבקש, וההיתכנות להכשרת כוח אדם מקומי, בהתחשב בשלב ההתפתחות של המיזם העסקי".

(5) בהגדרה "עובד חיוני", בסופה יבוא "המועסק כעובד על ידי אחד מאלה:

(1) משקיע.

(2) מיזם או תאגיד שלפחות 50 אחוזים ממנו נמצא בבעלות של אדם או בבעלותם המשותפת של מספר אנשים, אשר ממלאים יחד אחר דרישות ההגדרה של משקיע.

ובלבד שהעובד החיוני וכן המנויים בפסקאות (1) או (2), הם אזרחים של אותה מדינת הסדר".

(2) בתקנת משנה (ב) -

(1) בפסקה (3), במקום "שני עובדי" יבוא ,"עובד".

(2) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) עובד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

ביקשנו להוסיף עוד משהו. כתוב כרגע "עובד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". ביקשנו להוסיף: "שיציע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". תיקון טכני.

בסדר. אין בעיה.

(3) בתקנת משנה (ד)(3), המילים "ותורם לקידום יעדי המדיניות הכלכלית של המדינה" – יימחקו.

(4) בתקנת משנה (ה) -

(1) ברישה, המילים "במיזם העסקי" – יימחקו.

(2) בפסקה (2) -

(1) במקום "ולעבוד במיזם העסקי, ושהוכח כי" יבוא "ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו".

(2) פסקאות משנה (א) ו-(ב) – יימחקו.


2. תיקון התוספת הראשונה

בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בחלק א', אחרי פרט (14) יבוא:

השירות המבוקש טור א' טור ב'
בשקלים חדשים בדולרים

"(15) אשרה ורישיון ישיבה (1) במועד הגשת הבקשה
מסוג ב/5, ב/51, ב/52, ב/53 הראשונה לאשרה ורישיון
כאמור – 205 דולר.

ׂ(2) במועד הגשת בקשה
להארכת אשרה ורישיון –
162 דולר.

גם הסכומים האלה מתואמים?

הסכומים האלה מתואמים אבל אנחנו כן מבקשים שיירשם בטור א', בטור השקלי, הסכומים בשקלים נכון לשער הדולר היציג של יום הוועדה.

כן. היום זה לא רשו בשקלים?

לא רשום בשקלים.

הממשלה לא הגישה בקשה.

תגידי מספר.

בעיקרון, לפי החישוב שאנחנו עשינו, זה 739 שקלים לאשרה הראשונה ו-584 שקלים להארכה.

אנחנו סבורים שאפשר להוסיף את הסכומים הללו. יחד עם זאת הסכומים בשקלים צמודים למדד והסכומים בדולרים לא צמודים למדד. מה שקרה במהלך השנים זה שהסכומים בשקלים הם הרבה יותר גבוהים מהסכומים בדולרים. זאת אומרת, יש כאן אפליה בין מי שמבקש את הבקשה בארץ לבין מי שמבקש את הבקשה בחוץ לארץ. לכן אנחנו חושבים שאם רוצים לקבוע את הסכומים בשקלים, צריך לקבוע אותם יותר נמוך מהסכום שהוא לפי השער היציג, כפי שהוא היום.

בוא נחשוב רגע.

אני אתן לך דוגמה. היום בתקנות האגרה בשקלים – סתם אגרה אחרת – היא 170 שקלים לעומת 25 דולרים שזה בערך 70 שקלים.

מי שרוצה יכול לבחור במה לשלם?

לא. אם אתה משלם בארץ, אתה משלם בשקלים. אם אתה משלם בחוץ לארץ, אתה משלם בדולרים.

בעיקרון אמורה להגיע הצעה לתיקון התקנות והמטרה היא להוריד את הטור של הדולרים. כדי שלא נישאר בלי כלום, עדיף שייקבע שקלי שיהיה צמוד למדד.

אי אפשר על ניסיון העבר להסיק לעתיד. יכול להיות שתהיה מגמה שהדולר יתחזק פתאום ואז דווקא הוא ישקף עלויות יותר גבוהות. לגבי העבר, בוודאי אתה צודק. למה הסכומים הם 205 ו-162?

אני לא יודעת. זה הסכום שהאמריקאים גבו.

בדיוק מה שהם גובים. זה סכום שווה.

כמה יצא לך בשקלים?

739 שקלים.

תעשי את זה 700 שקלים.

הסכום השני הוא 584 שקלים.

600 שקלים. עיגלנו.

מישהו רוצה להתייחס לזה לפני שאני עובר להקריא את התקנות השניות? אין התייחסויות.

אנחנו מצביעים על אישור התקנות.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות הכניסה לישראל (תיקון), התשע"ח-2018 נתקבלו.

התקנות אושרו.

נעבור לתקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ח-2018.

זאת גם דרישה של האמריקאים. עובד בישראל היום לפי החוק יכול לעבוד עד 63 חודשים.

עד עכשיו טיפלנו בתיקון לגבי משקיע זר. רק מארצות הברית. זה לא מול מדינה אחרת.

כרגע אין. אפשר יהיה לפי הסדר גם עם מדינות אחרות.

מי מוסיף את המדינות?

אנחנו.

באישור הוועדה?

לא. זה יצטרך לעבור החלטת ממשלה.

אבל זה מגיע לוועדה. אני רוצה לוודא.

כן. אני חושב שכן. אני רוצה לוודא את זה.

בוודאי.

זאת תוספת. זה יגיע לוועדה.

התוספת תגיע לאישור הוועדה.

רגע. אני רוצה לבדוק.

תבדוק.

כן. זה אמור לבוא לאישור הוועדה.

תוספת תקנות שצריכות לקבל את אישור הוועדה.

נכון.

המטרה של התקנת התקנות האלה הייתה גם דרישה של האמריקאים. היום עובד יכול לעבוד בישראל עד 63 חודשים. אנחנו רוצים להגדיר בלי שיהיה צורך בהתייעצות ובקבלת החלטה של שלושה שרים – שר האוצר ושר העבודה – מי יכול להמשיך ולעבוד מעל 63 חודשים בישראל.

בסדר.

יש כאן תיקון נוסף שלא קשור לאמריקאים.

התיקון הזה הוא רק בגלל האמריקאים?

לא. החלק הראשון הוא בגלל האמריקאים והחלק השני של התקנות הוא לגבי חוקר או מרצה במוסד להשכלה גבוהה. זה בעצם לאפשר לחוקרים ומרצים.

כדי להקל על הליך אישור השהייה. להאריך אותו.

מעל 63 חודשים.

תקריא את זה.

תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

נסיבות מיוחדות וחריגות של עובד זר

הנסיבות שלהלן הן נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר לכלכלה, למשק, לחברה, לספורט, או לתרבות בעקבותיהם ניתן להאריך רישיון ישיבת ביקור שניתנה לעובד זר.

במקום "שניתנה", לומר "שניתן".

או להעניק לו אשרה ברישיון חדשים לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת כל אחת.

(1) התקיימו לגבי העובד הזר מכלול התנאים לפי תקנה 5א לתקנות הכניסה לישראל התשל"ד-1974 למתן אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5, משקיע זר, אשרה ורישיון ישיבת ביקור מסוג ב/51, עובד חיוני, או אשרה ורישיון ישיבת ביקור מסוג ב/52, בן זוג משקיע זר.

(2) העובד הזר הוא חוקר או מרצה במוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 או במוסד שהצורך שלו הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור (להלן- המוסד). נשיא המוסד הצהיר כי הוא מצטיין בתחום התמחותו ונמצא במסלול לקבלת קביעות במוסד וטרם עברו עשר שנים ממועד כניסתו לראשונה של העובד הזר לישראל באשרה וברישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1.

מישהו רוצה להתייחס?

שתי שאלות. אני שואל לגבי הרשימה של האשרות שמופיעה כאן. למיטב זיכרוני יש גם לילדו של המשקיע. גם הוא מקבל אשרה ולא שמעתי שהוא נמנה בין אלה שיכולים לקבל אשרה יותר ארוכה. כתוב כאן בן זוג.

אפשר להוסיף. בעיקרון הוא אמור עד גיל 21.

ואם הוא בא בגיל שלוש?

בגיל שלוש הוא לא צריך רישיון?

צריך.

עד גיל 21 הוא מקבל.

לחמש שנים. אם לא יהיה כתוב כאן, הוא יקבל רק לחמש שנים.

אם הוא בן שלוש, עכשיו הגיע לגיל שמונה, האבא רוצה עוד שנה להישאר, הוא מקבל או לא?

כאן אלה אשרות עבודה. האשרה שהוא מקבל היא לא אשרת עבודה.

זאת אשרה ורישיון לישיבת ביקור.

נכון, אבל אשרת ביקור אין שום בעיה לתת אותה אחרי חמש שנים.

לא. גם אשרה של עובד זר, אם אדוני איננו יודע, היא אשרת ביקור.

כן, אבל היא אשרת ביקור ל-63 חודשים. אשרת תייר היא לא מוגבלת.

נכון. תגידו מה אתם חושבים.

לא צריך?

אני חושב שלא.

אם לא, אז לא. אם תרצו אחר כך, תבואו לבקש.

כתוב כאן נשיא המוסד יצהיר. למה דווקא הנשיא?

מה שאמרו לנו מהאוניברסיטאות כשהתקיימו הדיונים זה שמרצים או חוקרים זרים שמגיעים למסלול של קביעות כפי שרשום כאן, הם ממש אחדים. כמעט ואין מקרים כאלה. לכן שאלנו אותם האם נראה להם שנשיא המוסד הוא הבן אדם הנכון להצהיר על כך וכולם אמרו כן. שוב, זה משהו לא רגיל וכדאי שמישהו בכיר באוניברסיטה הוא זה שיחתם על כך ולא פקיד כזה או אחר.

בסדר גמור.

אני מהמועצה להשכלה גבוהה. אני מאשר את מה שנאמר כאן וגם את המהות. אין לנו שום הערות. ההערה הטכנית היא שזה צריך להיות סעיף 28א ולא סעיף 28(א).

בסדר. עוד הערות לפני שאני מצביע? אין.

אנחנו מצביעים על אישור תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ח-2018.

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות הכניסה לישראל (נסיבות מיוחדות של תרומת עובד זר) התשע"ח-2018 נתקבלו.

התקנות אושרו.

אחרי שנים ארוכות הצלחתם לסיים את זה. כל הכבוד.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:36.