פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 13:12

מערך קליטת העלייה בעיירות הפיתוח

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מאיר כהן

ד"ר שרי פייר - סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד העלייה והקליטה

דפני רות מושיוב - מפקחת לקליטת עליה, משרד הרווחה

דפני מושיוב - משרד הרווחה

הילה שדה-קטן - יועצת בכירה למנכ"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עדי אלדר - ראש עיריית כרמיאל

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מ. השלטון המקומי

יורי קוצ'ר - מזיק תיק קליטה , מעלות תרשיחא

מנשה רפטר - מנהל ארכיון, מועצה מקומית חצור הגלילית

הדס זעפרני - מנהלת מרכז יום לגיל הזהב, חצור הגלילית

ענת סוסנובסקי - מנהלת מח' קליטה, מעלות תרשיחא

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

איווט לוי - רכזת אזרחים ותיקים, חצור הגלילית

יהודה אלוש - פעיל למען עליה, מנהל מרכז קליטה לשעבר

ברוריה אטיאס - עובדת מועצה, מחלקת רווחה וחינוך

יורם מלול - חבר מועצה, קרית שמונה

עליזה דמרי - מורה

שמחה בוקובזה - מוזמן/ת

צבי זילבר - מוזמן/ת

דניאלה פרי - מוזמן/ת

משה גיגי - מוזמן/ת

אסתר גיגי - מוזמן/ת

פלורי פרץ - מוזמן/ת

שריתה כמיסה - מוזמן/ת

אשר כמיסה - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים


מערך קליטת העלייה בעיירות הפיתוח

שלום לכולם וברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנחנו היום מקיימים דיון בנושא מערך קליטת העלייה בעיירות הפיתוח. הכנסת מציינת היום את הנושא, יש ועדות שעוסקות בנושא הזה בענייני חינוך ורווחה ובתחומים נוספים. הוועדה שלנו תדון בנושא קליטת העלייה. אני מאוד מודה לכם שהגעתם.

כידוע עיירות הפיתוח קלטו עליה מאז קום המדינה. עיירות הפיתוח גדלו והאוכלוסייה שם גדלה. אנחנו רואים היום שינוי ממה שהיה בעבר, שעולים הגיעו והיו בתנאים קשים ולמרות התנאים הקשים אהבת ארץ ישראל החזיקה אותם שם והם פיתחו את הפריפריה והיום אנחנו רואים תנופה בבנייה ובגידול האוכלוסייה. הם יצרו ישובים וערים לתפארת מדינת ישראל.

למרות כל זה, אני אומר שבהשוואה למה שהיה, עיירות הפיתוח תרמו תרומה אדירה בקליטת עולים חדשים שעלו מארבע כנפות הארץ, בשנות ה-90, העלייה הגדולה מרוסיה והעליה מאתיופיה הוסיפו עוד לגידול האוכלוסייה בעיירות הפיתוח וזה חשוב. כולנו יודעים שעיירות הפיתוח הן אלה שפוגשות את העולים פיזית ומקבלות אותם, והן שעושות בחינוך ובתעסוקה ובדיור, ודואגות לעולים החדשים.

עיירות הפיתוח הוא מפעל ציוני אדיר שחיזק את מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לראות את העדיפות העליונה בכל התחומים, לתת תקציבים לעיירות הפיתוח לחינוך, תעסוקה ובניה. זה מה שצריך לעשות. אני בטוח שהיום הזה יהווה עוד כלי כדי לדחוף את ממשלת ישראל בכיוון הזה של לתת את העדיפות העליונה בתקציבים.

היום הזה מתקיים בוועדות רבות ולכן יכולים להגיע לכאן חברי כנסת. נמצא איתנו ראש עירית כרמיאל, יו"ר מרכז השלטון המקומי ואנחנו נשמח מאוד לתת את רשות הדיבור לך לעניין הזה, ולאחר מכן ניתן את רשות הדיבור לאנשים שירצו לדבר. נמצאים כאן גם נציגי משרדי הממשלה, אני רואה את נציגת משרד העלייה והקליטה וגם נציגי משרדים אחרים. אנחנו נשמע איך מחזקים את עיירות הפיתוח. בבקשה.

תודה לכבוד היושב ראש. הגעתי לפה כי אני חושב שנושא קליטת העלייה זה אחד הנושאים הכי חשובים לדעתי לראשי ערי הפיתוח בארץ. אני מסיים 30 שנות ראשות עיר, העיר שלי כרמיאל קלטה בערך, אני יכול לומר ש-50% מהתושבים היו עולים חדשים. אני כבר חושב שהם ותיקים היום ולא צריך לקרוא להם עולים חדשים. אבל נשאלתי באחד הראיונות "מה הדבר הכי חשוב שעשית בעיר". אז לא אמרתי רכבת שהגיעה לכרמיאל, לא אמרתי אזור תעשיה הכי גדול בצפון, לא אמרתי הרבה דברים. מה שאמרתי שלדעתי הדבר הכי חשוב שעשיתי ב-30 שנים שאני ראש עיר, זה קליטת העלייה.

אין ספק שהעולים לאורך 30 השנים האחרונות הוסיפו מאוד, לא רק לערי הפיתוח אלא למדינת ישראל כולה. לנו כערי פיתוח, דרך העולים שהגיעו, הייתה הזדמנות בלתי רגילה למצב את הערים שלנו, להגדיל את האוכלוסייה, להביא אוכלוסייה טובה לערים, להביא רופאים, מהנדסים, מוזיקאים, מורים. מכל הגוונים. ראש עיר שהיה בעיני, שתפס את ההזדמנות הזו להביא עולים לעיר, אני חושב שעשה רק טוב לעיר שלו.

עכשיו כמה הערות. אנחנו קלטנו עולים לאורך השנים שזקוקים מה לעשות, לעזרה. בעיקר המבוגרים שבעולים שהגיעו אלינו, הזקנים, המבוגרים. להם עלינו לדאוג כי הצעירים דואגים לעצמם, משתלבים בעבודה, הכל בסדר. הבעיה המרכזית שיש זה עניין של דיור. יש הרבה משפחות שאני ממש מרחם עליהן, שכמעט כל שנה, כל שנתיים, נאלצות לעבור לדירה אחרת, לשכור דירות, כי אין מספיק דיור ציבורי היום במדינת ישראל ואין מספיק דיור ציבורי בערי הפיתוח. פעם היה, היום אין.

לפני למעלה משנתיים משרד הקליטה יצא עם פרויקט מאוד יפה שהתלהבתי ממנו, וזה להקים הוסטלים לעולים, למשפחות של עולים מבוגרים, כדי שלא נצטרך לטלטל אותם כל שנה לאיזו שהיא דירה אחרת. הכל טוב ויפה, אבל כשתימחרו את ההוסטלים האלה במה הממשלה תעזור כל שנה לכל משפחת עולם שגרה שם, תראו איזו אפליה עשו בין ערי הפיתוח לבין מרכז הארץ. במרכז הארץ הם החליטו להשתתף ב-400 שקל לחודש, זה כדאי שאתה תדע כיו"ר הוועדה. אבל כשהגיעו לכרמיאל, אמרו לא 400 שקל, אלא 100 שקל. למה? וה-100 שקל האלה, כשבא קבלן לבנות הוסטל כזה ועושה את התחשיבים הכספיים, הוא לא יילך לבנות בכרמיאל אלא יילך לבנות בכל הערים שבמרכז הארץ ייגשו לפרויקט הזה. כמה שדיברתי, גם משרד הקליטה עם כל הכבוד לא הצליחו לשנות את זה. הגעתי למנכ"ל האוצר, שום דבר לא זז. אולי יש לך כוח לעשות שאילתה בעניין הזה ולנסות כי אני עד היום מנסה ואני מתוך מודעות שצריך לעזור לזקנים העולים, עד היום לא הצלחתי. בעצם אצלנו ההוסטל הזה תקוע, כי קבלנים לא רוצים לגשת לבנות. אז אם אומרים "אנחנו עם הפנים לערי הפיתוח" איפה בדיוק הפנים האלה? שאני אדע, אני רוצה להכיר אותם. זה באמת עוול בעיני שזועק לשמיים.

אני אסיים בכל זאת בנימה אופטימית. אנחנו עובדים יפה עם משרד הקליטה ואם יש פה נציגה - - -

יש נציגה.

מה תפקידך בכוח?

סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה.

אנחנו עובדים יפה, יש תקציבים לפעילות, כלנית בקהילה, יש כל מיני נושאים ועובדים מאוד יפה. אבל יש דברים, נושאים כמו שדיברתי, שמאוד כואבים ולכן אמרתי שאני אבוא לישיבה הזאת כדי להעלות את העניין הזה. כי אני חושב שפה מקפחים את החלשים ונותנים, מחזקים עוד יותר את החזקים במדינה. תודה רבה.

תודה רבה לך. אתה צודק. אנחנו נשמע מהנציגה בעניין הזה, אבל באמת חשוב לי לציין כאן שאוכלוסיית העולים בכרמיאל היא 35%, ב-2016. בנצרת עלית כ-37%, ערד כ-32%. זה הרבה, אני רק נותן דוגמה לכך שערי הפיתוח קלטו וממשיכים לקלוט גם את העולים.

זה כמות. השאלה, יש גם את העניין של איכות של עולים. זו סוגיה בפני עצמה, שזה לא רק העניין של הכמות אלא אם יש איזו שהיא רגולציה, איך מכוונים את העולים לכאן ולכאן.

אני אתן לכם לדבר. אבל אני רוצה שאחרי דבריו של ראש העיר, יש עוד ראש עיר או חברי מועצה שהגיעו מעיירות הפיתוח.

אני ממעלות תרשיחא.

אתם 31%.

אנחנו עיר שבאמת קולטת עליה. אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד הקליטה, שאנחנו עובדים איתו טוב מאוד, בשיתוף פעולה מלא. יש המון תכניות ויש תקציבים שנותנים אפשרות לעבוד עם עולים, יש פרויקטורים שצמודים לעולים החדשים. אנחנו עובדים גם עם הסוכנות ביחד, יוצאים לירידים בחו"ל, מזמינים עולים, מקבלים אותם בעיר ומלווים אותם עד שהם יכולים לעמוד על רגליהם וממשיכים ללוות אותם עד שהם אומרים ש"מספיק, תודה רבה, אנחנו עצמאיים". אז באמת תודה רבה למשרד העלייה והקליטה.

יופי. בבקשה הגברת שהתחילה לדבר.

אני במקור, ההורים שלי גרים בחצור, אני יודעת גם מהעבר וגם מההווה שאיכות של עולים מאוד משפיעה על התפתחות העיר. זאת אומרת זה לא רק העניין של הכמות.

מה זה איכות? מה הכוונה?

אוקיי, אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד איכות בימים האלה, אבל בואו נדבר, אם ניקח את הדוגמה הקיצונית של רעננה, אז העלייה האנגלו סקסית הקפיצה את העיר, אוקיי? אני שואלת אם יש גם את העניין הזה, זאת אומרת לא רק העניין של הכמות אלא אם יש איזה שהוא ויסות בעניין של מי הולך לאן, אם אתם יכולים לספר לנו גם על זה.

כל אחד בא לאיפה שהוא רוצה.

כל אחד איפה שהוא רוצה?

העניין הוא כלכלי.

מה שאת אומרת בעניין, יש עולים - - -

זה רק עניין כלכלי, כל אחד לפי מה שהוא יכול להרשות לעצמו? זה מה שזה הולך? כן? ככה, זה שוק חופשי?

אני עליתי ב-1985, אני יודע את תהליך הקליטה מאז, מה שהיה לפני, אני רק קורא. אבל מה שאני יודע, שיש קליטה ישירה ויש מרכזי קליטה. אז למשל יוצאי אתיופיה שהולכים למרכזי קליטה, איפה שיש מרכז קליטה. זה לא שהם אומרים "אני רוצה כרמיאל או מעלות או נהריה". יש מרכז קליטה ואז איפה ששמים אותם במרכז הקליטה, אחרי מרכז הקליטה כמובן הם מחליטים לאיזה עיר ללכת ולקנות או לקבל דירה. מי שמקבל דירה כמובן הוא לא מחליט אבל הוא מסכים ללכת לשם.

בקליטה ישירה גם יש שכירות, העולה מגיע לשדה התעופה, שולחים אותו איפה ש- - - אני לא יודע, בכמה מקרים העולים גם בוחרים לאיזה עיר הם רוצים להגיע, מראש, לפני שהם עולים. אני לא יכול להגיד שכולם. אני יכול לומר ממה שאני יודע. עכשיו השאלה למה את מתכוונת?

למשל אם יש תמריצים שהמדינה נותנת כדי לגרום לכך שנניח עולים עם מקצועות מסוימים שיכולים לחזק עיירות חלשות יותר, האם המדינה עושה משהו שוב כדי למנוע את הפערים האלה בין מרכז לפריפריה.

ואם נחדד, האם עולים התקבלו לקיבוצים, למושבים, לדברים כאלה.

לא, אני רוצה לדעת אם המדינה עושה משהו. אם המדינה נניח נותנת איזה שהוא פיצוי או מענק כדי לעודד בעלי מקצועות, תפקידים נדרשים, למקומות שיש בהם צורך.

שאלה טובה. נציגת משרד הקליטה רושמת את השאלה והיא תענה לנו ביחד. מי עוד? בבקשה.

אני מנהל את הארכיון של העיריה בחצור הגלילית, מועצה מקומית. בהמשך לדבריו של מר עדי אלדר, ראש עירית כרמיאל, השכנים שלנו, לגבי הדיור הציבורי. אני לא יודע אם זה המקום אבל זה נוגע לעולים הוותיקים ולעולים החדשים. ברוב עיירות הפיתוח, זה לא בדוק כמובן מה שאני אומר, יש הגירה שלילית של הצעירים. בשני פרמטרים, זה תעסוקה ודיור. דיור ציבורי לא קיים. לבנות בית, אני גר בעיר פיתוח, לבנות בית זה 1.5 מיליון שקל. איזה זוג צעיר יש לו את הסכומים האלה? עם מה הוא יתחיל? זה עקב אכילס. מעבר להוסטלים שזה דבר מאוד חשוב, הצעירים, אנחנו מאבדים אותם פשוט. תודה.

אני רק רוצה לחדד את העניין. ההגירה השלילית של העולים החדשים, הם באים, נקלטים ורואים שאין אפשרות להשתלב גם בתעסוקה וגם מבחינת הדיור והם עוזבים למרכז הארץ, אז איך עוצרים את זה ואיך אפשר לבנות מערכת של קליטה, גם השתלבותם בערים מבחינת התעסוקה, מבחינת החינוך ומבחינת הדיור. זו הכוונה. רציתי לחדד. בבקשה.

אני מבאר שבע ורציתי לדבר באופן כללי, הנושא של הקליטה מתחלק לשני חלקים. חלק אחד זה העולים דוברי רוסית וחלק אחר זה העולים מאתיופיה. ההשקעה של המדינה והיחס והתוצאות הן שונות לגמרי. כשאת הזכרת את השאלה של איזה איכות, אני חושב שאת צריכה לרכז את זה לעניין הכלכלי או לאיזה סוג של עולים יש ייצוג פוליטי בכנסת שדואג להם. יש הבדלים גדולים בין העלייה של דוברי רוסית לבין העלייה של יוצאי אתיופיה שהיא לדעתי כישלון גדול, לא הצליחה, אם אפשר לסכם אותה אחרי 30 או 40 שנות עליה. העלייה מאתיופיה היא עליה שהמדינה מבחינתה נכשלה ואנחנו רואים את התוצאות ואת המחאות ואת ההפגנות, יצרו ריכוזים של בתים של עולים מאתיופיה במיוחד מעיירות הפיתוח, כמו למשל קרית מלאכי שהזכרת אותה כאן, לא די בזה שהישוב הוא חלש, הוסיפו אליו כמות גדולה של אנשים חלשים מבחינה כלכלית.

אבל אני רציתי להעלות כאן בפני הוועדה נושא שלא מדברים עליו וזה יהדות צרפת. ביהדות צרפת יש 50,000 או 100,000 לדעתי שהיו מחר בבוקר מגיעים לכאן, אבל אני מדבר על יהדות צרפת, לא אלה שהם חזקים מבחינה כלכלית. לא אלה שיכולים לבוא לקנות כאן דירה ולהשתלב בעבודה, אני מדבר על משפחות של פועלים, של עובדים, של מקרים סוציאליים.

בוועדה הזאת, על רוב הדברים דיברנו על יהדות צרפת.

ע ליהדות צרפת. כן. והמדינה צריכה להיערך לקליטה גדולה של עשרות אלפים של יהודים מצרפת שרוצים לעלות כאן לארץ, ומאיר בטוח יודע על מה אני מדבר, וגם אתה נגוסה, בטוח אתה יודע על מה אני מדבר ואני שמח שהוועדה עוסקת בעניין הזה. אבל אם למשל ניקח את דימונה, אני חושב שאין בדימונה קהילה אתיופית אבל קרית מלאכי למשל העמיסו עליה - - -

היה מרכז קליטה בדימונה.

היה מרכז קליטה בדימונה, נכון. בצומת הדרכים שם. בקיצור, המוטו צריך להיות שעולים שצריכים חיזוקים של השכלה, חינוך ומעמד חברתי, צריך ליישב אותם במקומות חזקים ולא להוסיף מצוקה על מצוקה של ישוב, כמו קרית מלאכי למשל.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר הכנסת מאיר כהן שיזם את הדיון, שהיום הכנסת מציינת, על ערי הפיתוח והפריפריה, אני קודם כל מודה לך על היוזמה. הנה, אנחנו דנים בתחום קליטת העלייה בערי הפיתוח. אני יודע שאתה מסתובב מוועדה לוועדה, לכן אם יש לך התייחסות או אם אתה רוצה לשמוע קודם.

אני רוצה לשמוע.

אוקיי. בבקשה.

שלום. אני מחצור הגלילית. אני מנהלת את מרכז יום לגיל הזהב בחצור. רציתי לשאול דווקא מהמקום שלהרווחה וקשישים אל מול העליות הקודמות, שלא מתייחסים אליהם היום כסל קליטה שלא התקבל אליהם, אבל אנחנו היום מתמודדים עם ההשלכות של זה אצל הקשישים. יש פערים מאוד מאוד גדולים בין הקשישים, אצלנו יש עליה רוסית מאוד גדולה שקיבלה סל קליטה מאוד רחב ויצרה נבדלות מהעלייה ממרוקו, מתוניס, ויצרה פער בין האוכלוסיות, בגלל סלי הקליטה שהתקבלו ובגלל תקציבים שעדיין מקבלת אותה אוכלוסייה שעדיין נקראת עולים חדשים.

איפה את גרה?

בחצור הגלילית.

הנתונים הם בדיוק ההיפך. האוכלוסייה הענייה ביותר זה קשישים שבאו ממזרח אירופה.

אז אצלי במרכז היום הם ממש מופרדים כעמותות, הכספים שמגיעים לא עוברים אלינו. הם לא מגיעים אלינו, התיווך, הטיפול בהם לא מגיע אלינו כי זה עדיין תחת איזה שהם סלי קליטה, עמותות נפרדות. כשהעולים שעלו לפני 40 ו-50 ו-60 שנה ממרוקו, לא קיבלו סלי קליטה כאלה, אין להם שום עמותות של עליה. האם יש לזה התייחסות בכלל במשרד העלייה והקליטה, לפערים האלה ולהתמודדות שלנו כמי שמטפלים בהם היום ורוצים לתווך ולגשר בטיפול בקשישים כדי שהדברים יעברו דרכנו ויפסיקו את ההפרדה הזו.

תודה. ניתן לנציגת משרד הקליטה לענות לשאלות שעלו. אני רוצה לחזור על השאלות, רשמתי ארבע שאלות שעלו מהדוברים. אחת זה בנושא הדיור, יש אפליה בין ערי הפיתוח למרכז הארץ, כי במרכז הארץ הדרישה היא 400 שקל ובערי הפיתוח 100 שקל. הבדל כל כך גדול בעניין של בניית הוסטלים. הדבר השני שעלה פה, כשערי הפיתוח קולטים את העולים האלה, האם המדינה נותנת תמריץ. שאלה שלישית זה שאנחנו מתמודדים היום עם הגירה שלילית של הדור הצעיר כי אין מערכת תעסוקה מספקת. אני לא יכול להגיד שאין לגמרי. יש בעיה של חינוך, בעיה של דיור במיוחד לזוגות צעירים, ויש הגירה שלילית. האם למדינה או לממשלה יש תכנית כדי לעצור את ההגירה השלילית. השאלה הרביעית שהגברת שאלה, בעניין קשישים עולים. אני יודע שקשישים עולים נשארים כל הזמן תחת משרד הקליטה, האם יש בעניין זה לשנות את מצבם, כי הקשישים לא במצב טוב מבחינה כלכלית. תעני לנו על השאלות האלה ואז נמשיך.

אני סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה. אני כאן אמנם מייצגת את המשרד, אבל אני אענה על שאלות שאני שולטת בהן היטב ונמצאות בטריטוריה שלי, שאלות שאני פחות יודעת את התשובה המדויקת, אני אעביר אותן ואחזיר תשובה לוועדה.

נשמח לקבל את זה בכתב.

בוודאי. אבל בואו תראו אם התשובות שלי מספקות. קודם כל משרד העלייה והקליטה מכיר ומוקיר את פעילות הפריפריה. אני כבר לא רוצה לקרוא לזה עיירות פיתוח, את פעילות הפריפריה למען העולים ולמען קליטת העלייה. ויעידו על כך השותפים שלנו בפריפריה. אני אענה גם לשאלות, אני רק רוצה לומר שיש אפליה בין מרכז ופריפריה במשרד העלייה והקליטה אבל לטובת הפריפריה. אני רוצה לתת דוגמה. אנחנו מחלקים כ-25 מיליון שקל מדי שנה לרשויות לקליטה שוטפת של עולים בקהילה. בתוך זה יש תכניות לקשישים, יש תכניות פנאי איכותי, יש תכניות תעסוקה, כל מיני דברים מהסוגים האלה. 20%, אדוני היושב ראש, מופנה למעבר לחלוקה לפי מספרי עולים, מופנה לפריפריה.

על מה צריכים למחוא כפיים? אני הולך איתך, לאן הביאו את העולים האלה? הביאו אותם לרמת השרון? לא. הביאו אותם להרצליה פיתוח? לאן הביאו אותם? הביאו אותם לדימונה, לקריית שמונה, למעלות, לחצור, אז מה את עכשיו יושבת ואומרת ש-20% - - -

אני עוד לא סיימתי, רק התחלתי.

אז אני אומר לך, היות והייתי ראש עיר, זה כאין וכאפס לעומת התקציבים שבאמת צריכים להגיע לרשויות האלה - - -

אבל תיכף אני אדבר גם על התקציבים האחרים, אני רק התחלתי. אני הקשבתי לכם קשב רב ואני אשמח לשמוע כל הערה.

כמי שבאמת משתתפת הרבה בוועדה הזאת ואני מכיר אותה שהיא מציגה לנו, בואו ניתן לה - - -

בסדר גמור, אבל זה נשמע כאילו, מה זה, עושים טובה לפריפריה, נותנים לה עוד 20% - - -

לא, בוא אני אפרט. א. נותנים עוד 20% וזה לא - - - מתוך הסכום הזה רק במבחן הספציפי הזה. בנוסף, בדרך כלל מדברים על חלוקה בהרבה מהמשרדים, לרמה פריפריאלית, לרמה 1, 2. ואז מה זה עושה? רשויות שהן לכאורה, למשל קרובות לבאר שבע או למשל קרובות לחיפה, הן כבר לא ב-1, 2, ואז הן לא מקבלות את מה שהן צריכות לקבל ולכן אנחנו אחד המשרדים הראשונים אם לא המעטים, אבל לפחות אחד מהראשונים, ששילב בזה גם את הסטטוס הסוציו אקונומי. זאת אומרת, גם רשות שיושבת בסולם ב-1-4 גם היא מקבלת את אותם 20% מעבר לפריפריה.

עכשיו אני אתייחס לכלל הדברים. שאלתם איך אנחנו מתמרצים, אגב, יש המון המון עולים חדשים גם בתל אביב וגם בירושלים וגם בחיפה, אבל - - -

גבירתי, העלייה עם המכאובים הגדולים לא הגיעה לתל אביב. ולא הגיעה ל - - - עם כל הכבוד, כשהייתי ראש עירית דימונה היה נוח להביא אוכלוסיות, אגב, אני מברך עליהם כי הם שינו את העיר, ואני אוהב אותם, את החבר'ה שבאו ממזרח אירופה, אבל הבעיות הכלכליות הקשות, הפנו אותם למקום שיש דיור ציבורי ומטבע הדברים הם באו לעיירות הפיתוח.

זו בדיוק הסיבה, אדוני, שמכיוון שאנחנו מדברים על רשויות שאנחנו מעוניינים למנוף אותן, אנחנו נותנים להן יתרון ביחס לאחרות. כי רשויות שהן רשויות גדולות או במרכז, יש להן את הכוח משלהן לתמוך בעולים. גם על אלה אנחנו לא מוותרים אגב, אבל פה אנחנו נותנים יותר.

לגבי תמריצים, יש לנו תמריצים שמתיישבים באזורי נגב וגליל, יש רשימה באתר שלנו.

מה התמריצים?

אם אתה רוצה את הפירוט, אני אשלח אחר כך בכתב את הנושא של סלי ה- - -

באיזה תחומים?

אני אומרת, מי שמתיישב בנגב וגליל לתקופה מסוימת, למשל לשנתיים, מקבל תמריצים של סיוע כלכלי. אם אתה בנאדם אחד, אם שני אנשים, אם משפחה עם ילדים וכולי, יש מדרגות של סיוע כלכלי.

כלכלי כסף את מתכוונת?

כן. כסף. כסף שהולך לפרט.

זה ישר לעולים.

ישר לעולים.

מה קורה למערכת שקולטת אותם בתחום החינוך, בתחום הבריאות?

הנה, על הכל אני אדבר. הגירה שלילית של הדור הצעיר, אנחנו מאוד מודעים לזה. מה שאנחנו עושים, א. אנחנו מפעילים כל מיני תכניות לטובת הצעירים, ואנחנו מפעילים עכשיו מנהיגות צעירה בפריפריה כי בעצם המנהיגות הצעירה והכוחות החזקים הם אלה שיכולים לשפר, הם אלה שיכולים לתרום. לגבי קשישים עולים, הנוהל שלנו, נוהל רשויות שלנו או נוהל תמיכה ברשויות, ואגב גם נוהל תמיכה בעמותות, שמים דגש רב מאוד על קשישים, כי כמו שאמרתם, גם מי שעלה כשהוא כבר בגיל, אפילו 40 שזה לא קשישים, הוא נשאר כבר באותו מצב גם אם הוא בארץ עכשיו כבר 30 שנה. לכן אנחנו מאפשרים לכל בן אדם שעלה מה-1.9.1989, אנחנו מאפשרים לו ליהנות מהשירותים שאנחנו נותנים לרשויות. אנחנו גם מתגמלים רשויות על עולים חדשים חדשים, אבל גם על העולים שהם מהעולים הוותיקים ויש תבחינים - - -

רק העלייה הרוסית מקבלת.

לא, לא רק העלייה הרוסית מקבלת. כולם מקבלים.

אנחנו מדברים על שנות החמישים.

לפי מה שהיא אמרה, זה דרך עמותות.

לא לא.

זה לא רק זה, דווקא מה שאת אומרת יצר את הפער אצלנו שבאמת הם מקבלים, העלייה הרוסית באמת - - - ושמחה שיתנו, אבל מה שזה יצר זה שהעליות הקודמות לא קיבלו שום תמיכה.

תקשיבי, אני רוצה לתקן פה משהו, חייב שייאמר סביב השולחן. ההורים שלי והסבתא שעלו בשנות החמישים והשישים הם כבר לא עולים חדשים. מי שמטפל בהם - - - של קשישים.

בדיוק. זה המשרדים האחרים. נכון.

העולים החדשים ממזרח אירופה, תקופת ההכרה שלהם כעולים היא הרבה יותר ארוכה.

זה יוצר פער באוכלוסיית הקשישים.

זה צריך לקבל וזה לא יחסר, אבל אי אפשר להעמיד את זה מול - - -

רק רגע, מדיניות בקליטת העלייה, 10 שנים, מי שזכאי כעולה חדש זה 10 שנים כל העולים ו-15 שנים יוצאי אתיופיה והכנסנו גם את בני המנשה וגם את תימן. כשמוגדר מיהו עולה חדש, אלה הם. 10 שנים ו-15 שנים.

ולמרות זאת, למרות מה שאמרת בצדק אדוני היושב ראש, המשרד לקח על עצמו לטפל גם בעולים שנשארו עולים במהותם, מעבר לטיפול של משרדי הממשלה האחרים. פעילויות לקשישים, א. זה מהווה אצלנו לקשישים עולים, כמובן שאנחנו נמצאים בתיאום על מנת למנוע כפל מול המשרד לשוויון חברתי. אנחנו מתקצבים עמותות שנותנות סיוע ופעילות לקשישים, ולא משנה איזה קשישים.

ד"ר שרי, בגלל שיש כינוס לאחר מכן ואין זמן, אני מבקש שתתייחסי לשתי שאלות בעניין הדיור על 400 מול 100 שקלים ותתייחסי גם לתכנית מניעת הנשירה. כי בסך הכל רוצים להשאיר את העולים שם, אז הם נקלטים בקליטה ראשונית ואחר כך בורחים משם בגלל שאין מערכת. מה משרד הקליטה מתכנן כדי שהעולים, בעיקר הדור הצעיר, יישארו שם.

אם למשל היום אדוני אתה תצפין בערך ליוקנעם, תוכל לצפות בהצגה שמשרד העלייה והקליטה מביא לטובת העולים החדשים, גם הצעירים וגם היותר מבוגרים, ואנחנו נותנים להם את זה חינם אין כסף כדי לחשוף את התרבות שלנו. אנחנו נותנים תיגבור לימודי יחד עם משרד החינוך, גם לתלמידי בית ספר יסודי עולים חדשים וגם לתלמידי בית הספר העל יסודי. כפי שאמרתי, אנחנו נותנים תכניות למנהיגות, אנחנו נותנים מלגות לסטודנטים על ידי חטיבת פרט אצלנו.

בעניין הדיור?

בעניין הדיור, אני אתן את התשובה שאני יודעת, אני מבטיחה לבדוק שוב לעומק.

ולשלוח לנו בכתב.

בוודאי. באופן עקרוני קריטריונים של כל תמיכה ושל כל סיוע חייבים להיות שקופים, אחידים ושוויוניים. לפי מיטב ידיעתי, אנחנו מדברים פה על איזה שהוא אחוז מתוך השכר. כולנו יודעים ששכר דירה בתל אביב הוא לא כמו שכר דירה בשלומי.

פה לא מדובר על שכר דירה, תסלחי לי. את לא מבינה את העניין, סליחה. מדובר על הוסטל שהשרה, ואני מחמיא לה על זה, יצאה עם תכנית להוסטלים בשורה של ערים וההשתתפות של המדינה היא שונה בין ערי הפיתוח לבין מרכז הארץ. אז מה - - -

אוקיי, אני הבנתי שאתה שואל אותי על דיור בכלל. אם אתה שואל אותי על הוסטל, אני אברר את זה ואחזיר תשובה.

תודה רבה לך. אנחנו חייבים לסיים את הדיון. תודה לכל האנשים. אנחנו כמובן מברכים את ערי הפיתוח על ההתגייסות בקליטת העלייה מאז הקמתן, שהן בנו את המדינה וחשוב לחזק אותן. מדינת ישראל צריכה לשנות את העדיפות העליונה בעניין התקציבים, בתחום חינוך ותעסוקה כדי למנוע הגירה שלילית. תודה. אנחנו נמשיך לדון בנושאים האלה. תודה רבה על שהגעתם ליום הזה. אני מסיים את הדיון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:52.