פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



30
ועדת המדע והטכנולוגיה
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 11:00

ערים חכמות בערי הפריפריה – במסגרת יום עיירות הפיתוח

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר
יעל כהן-פארן
סאלח סעד

מאיר כהן

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפלי, משרד הפנים

דקלה רוזנשטיין-שלומי - סגנית מנהלת מפעם עמק יזרעאל, משרד הפנים

נעמה פלאי - עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

ענת מרקוביץ - מנהלת תחום מערכות גיאוגרפיות, משרד האוצר

דני הס - מרכז מחקר בכיר, הרשות להגנת הפרטיות

ניבה בסודו מנור - סגנית מנהל המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

אריאל כדורי - מנהל תחום מדידה והערכה ברשות החדשה, המשרד לבטחון פנים

גד פרישמן - מדען ראשי, המשרד לבטחון פנים

עמיחי גרינוולד - יועץ למשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

שולמית גרטל - מרכזת בכירה תכנון ובינוי, משרד הבינוי והשיכון

אבי שרון - מנהל שח"ר באגף מערכות מידע, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

פדיל סאלח - ראש תחום פיזיקה ומתמטיקה שימושית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אלי כהן - מנהל תחום טכנולוגיות עתידיות, משרד התקשורת

יובל זנה - ראש תחום בכיר שלטון מקומי, מטה ישראל דיגיטלית

גד מרגי - CTO, מערך הסייבר הלאומי

אריאל כדורי - תחום מחקר, הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול

גדי הורנשטיין - ראשד ענף תחבורה ו-LOT, הרשות לחדשנות

טלי הירש שרמן - מנהלת אגף א' תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

צחי שלום - מנהל מערכות מידע, מרכז השלטון המקומי

דנה דקו-מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

דוד לוי - רכז פורום ערי פיתוח, מרכז השלטון המקומי

אריה פרץ - מנהל מח' מחשבים במעלות, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

חיים שימן - יועמ"ש עיריית ערד, מרכז השלטון המקומי

הילה וזאן - דוברת, מרכז השלטון המקומי

ניסן בן חמו - ראש עיריית ערד

בנימין ביטון - ראש עיריית דימונה

גבריאל נעמן - ראש מועצה מקומית שלומי

יגאל להב - ראש מועצת קרני שומרון

שלמה בוחבוט - ראש עיריית מעלות תרשיחא

יוסי לוין - מהנדס, עיריית מעלות תרשיחא

רועי אלרום - סמנכ"ל פרויקטים, עיריית מעלות תרשיחא

גדעון בר און - מנכ"ל חברת מוביליטי אינסייט

בת ציון שלומי - חברה בוועדת הגנ"ס, עפולה

סמדר אונה - יועצת טכנולוגיות מחשוב

מרדכי ארנון - יועץ בריאות עיתונאי, עיתון 'במשפחה'

ניצן דה פז - חוקר הלכות שבת

מירב שמולי - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מוביליטי אינסייט בע"מ

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים


ערים חכמות בערי הפריפריה

השעה הזאת יכולה להיות בוקר טוב וגם צהריים טובים. אז אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, כ"ט בסיוון תשע"ח, ה-12.6.18, על סדר יומנו, ערים חכמות בערי הפריפריה.

צריך לציין שהדיון שלנו היום הוא במסגרת ציון יום ערי הפיתוח שיוזמים חברי הכנסת מאיר כהן וחבר הכנסת אלי אלאלוף, אני מניח שבהמשך הם יגיעו. בכמה וכמה ועדות דנים היום בדיונים מיוחדים לציון יום ערי הפיתוח. אנחנו גם במסגרת הזו מארחים אצלנו תלמידים מיקנעם ודימונה, כדי שנרגיש ככה ממש את הפריפריה. הנה אני רואה אותם. תלמידים שכבר קרובים לחופש, נכון?

כן.

כבר נוגעים בחופש, בעוד כמה ימים. לנו יש חופש רק באוגוסט, אז יש לנו עוד חודש.

הייתם בחופש רק עכשיו.

אנחנו כל הזמן בחופש. יש אנשים שיאמרו שיותר טוב שנהיה בחופש מאשר שנהיה פה. יש רבים שמייחלים, כל אחד איך שהוא מסתכל.

לפני שאני אתן לאחרים לדבר, אני רק אפתח בחשיבות של היום הזה באופן כללי. יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לראות איך אנחנו פועלים לשיפור וקידום הנושא של ערי הפריפריה. היום הנושא הזה הוא נושא שעומד לנגד עינינו. אני לא יכול להגיד שאנחנו רואים שינויים מהותיים. יש שינויים ואני חושב שנעשה הרבה כדי לחזק את עיירות וערי הפיתוח, אבל בכל אופן כל הנתונים מראים, במיוחד הנתונים שהתפרסמו הבוקר על ידי מרכז המחקר של הכנסת, שפערים גדולים ולא מעטים בכל התחומים קיימים, יש פערים בין הפריפריה לבין מרכז הארץ. זה גם בשכר, השכר הממוצע בפריפריה הוא יותר נמוך מהשכר הממוצע במרכז או בערים שהן לא פריפריה, נושא של שכר מינימום, 41% מהשכירים משתכרים מתחת לשכר מינימום כשבערים האחוז הוא יותר גבוה.

נתון שהוא טוב ולא טוב, תלוי איך מסתכלים עליו, מחיר הדיור. מחיר הדיור באופן יחסי לארץ הוא עלה בשנים האחרונות, אם הפער היה 20% בין הערים - - - לבין הפריפריה, הפער הצטמצם, דהיינו שהדירות היום יקרות יותר בערי הפיתוח ממה שהיה פעם. היום להגיע לדירה גם בפריפריה זה נהפך לדבר קשה מאוד, בכל מקום המחירים קפצו ועלו. אז זה אומר מצד אחד שהיינו יכולים להגיד 'הנה, יש ביקוש, באים לפריפריה', אז זה שיש ביקוש זה נכון, זה עדיין לא סותר שמהרבה בחינות מי שגר והוא לא יכול להגיע לדירות במרכז והוא בא לגור בפריפריה בגלל מחירי הדירות, עדיין ההתנהלות וההשתכרות שלו ופערי החינוך קיימים. זה עדיין לא אומר. זה דבר אחד.

דבר שני, זה רק יכול להגיד שיש לנו בעיה כללית במצוקת הדיור וזה מעלה את המחירים וזה בא לידי ביטוי גם בפריפריה. זה ברור שבסופו של דבר, בין אם זה שכירות, כשמחירי הדיור עולים אז גם השכירות היא בהתאם, כך שהיום העלות לדיור היא עלות גבוהה. היום לנהל משק בית, לנהל תא משפחתי, המחיה היא בהרבה דברים יותר גבוהה מהמרכז מכיוון שאין תחרות. כשהעלויות הן יותר גבוהות אז לגור - - - הייתי בערד לא מזמן, הייתי במרכז המסחרי, ראיתי מחירים, המחירים הם גבוהים. אז זה כפליים, גם ההשתכרות שלך יותר נמוכה ובסופו של דבר בגלל כל הסיבות המחירים הם גבוהים, מטבע הדברים.

השאלה שנשאלת כאן, כשאנחנו היום באים לדון בפריפריה, ערים חכמות בפריפריה, האם זה לעג לרש? בבחינת כמו לתת למישהו רכב אוטונומי, לתת לו רכב קדילאק, למישהו שהוא עני ורש, לתת לו רכב קדילאק, אתה צוחק עליו? מאיפה הוא ישלם ביטוח, מאיפה ימלא דלק? מה אתה נותן לו רכב קדילאק? האם כשאנחנו באים לדון היום, ובחרנו במיוחד את הנושא הזה, ערים חכמות בפריפריה, הפערים הם פערים גדולים, על מה אנחנו מדברים? אז אנחנו בכל אופן חושבים, זו מטרת הדיון, להראות כמה שערים חכמות כן יכול קודם כל לתת מענה וחיזוק באופן בלתי רגיל ודווקא בערי הפריפריה, לחזק את ערי הפריפריה על ידי שנהפוך אותן לערים חכמות.

לערים חכמות יש יתרונות רבים. זה מתחיל מהדברים הקטנים, שהם לא כל כך קטנים, של ניקיון ואשפה, תאורה, חניה, במקרה של פריפריה זה אולי פחות, אבל גם יכולים להיות פתרונות, שיפור באופן דרמטי בנושא חינוך, תחבורה, תחבורה ציבורית, תחבורה באופן כללי. כך שיש הרבה מגוון, אין כמעט תחום שעיר חכמה לא יכולה לגעת בה, שהיא גם משפרת את איכות החיים וגם מוזילה עלויות בסופו של דבר. הבעיה בערים חכמות זה ההשקעה. כפי שרבים יודעים, גם היום המצב הסוציואקונומי של הערים, גם המחקר הזה נמצא, הוא בסופו של דבר נמוך מאוד, אבל יחד עם זאת מצב סוציואקונומי נמוך זה עדיין לא אומר שבעיר הזו לא גרים אנשים שיש להם את האפשרות ואת היכולות להשתלב בערים חכמות. זה נובע מתוך - - - ואת הרצון ואת המוטיבציה דווקא הגדולה ביותר.

ערי פריפריה הן היום יותר מבחינה חברתית, חינוך, פערים בשכר, מחירים של הדיור הגבוהים שאמרנו, אבל הגיאוגרפיה, זה שהמרחקים הצטמצמו, אי אפשר להתעלם מזה שהיום המרחקים הצטמצמו. היום להגיע גם מערים רחוקות למרכז הארץ, אלה זמנים שאפשר להכיל אותם, אפשר להתמודד איתם. אני מכיר הרבה אנשים שנוסעים בירושלים, לעבודה או מעבודה שעה ו-40. אשתי, גרה בירושלים, עובדת 39 שנה בחינוך באזור דרום ירושלים, בשכונת קטמון, אנחנו גרים ברמות, שעה ו-40, שעה וחצי זה כבר נס. שעה ו-40 באוטובוס, בנסיעה קשה, המתנות רבות, אם לא באוטובוס הראשון, באוטובוס השני, צריך להחליף, אין אוטובוס אחד, עמוסים, סיבובים, שעה ו-40, אני לא מגזים. כשהיום בשעה ו-40 אפשר להגיע כמעט מכל מקום למרכז הארץ, ודאי למרכזים עירוניים בולטים של תעסוקה ועם נוחות.

אם אנחנו נדע לשלב, להפוך דווקא את ערי הפריפריה, להפוך אותן לערים חכמות, אני חושב שאנחנו ניתן דחיפה מאוד גדולה מכיוון שהקולקטיב שיש בערים חכמות, המוטיבציה, זה יכול דווקא לתת את היכולת ואת הרצון שלנו ואת המאמצים שלנו לעשות את זה. מה שצריך בעניין הזה זה עזרה. אם אנחנו ניתן את העזרה להיכנס לתוך התהליך הזה יכול להיות שנמצא את עצמנו, לדעתנו, במקום אחר לגמרי.

אני רוצה לשמוע, אני רוצה לכוון את הדיון לכיוון הזה. אני אפתח עם מר שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות. עם עוד כמה תפקידים, אתה מי שמייצג אצלנו, אם צריך להגיד פריפריה זה שלמה בוחבוט.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מברך על היום הזה, ברור לי שהיום הזה אנחנו מדברים כי הוועדה הזאת מאוד חשובה ואני ממליץ ומציע שפעם נעשה דיון מאוד רציני ומשמעותי ביחד עם השרים הנוגעים בדבר כי כשאנחנו מדברים על עיר חכמה כל אחד תופס את הנושא בדרך אחרת ובמחשבה אחרת. יש כאלה שאומרים עיר חכמה, איך שמים צ'יפים בכביש על מנת שהציבור יידע איפה יש לו חניה פנויה, הוא יכול להגיע לשם, או לעשות תאורת לדים, או לעשות צ'יפים מיוחדים להוצאת אשפה, ברגע שהעגלה מתמלאת היא מדווחת למוקד והמוקד שולח - - - זו נקראת עיר חכמה, אבל אנחנו בערי הפריפריה עלינו מדרגה וכשאנחנו מדברים על עיר חכמה אנחנו אומרים איך היישובים שלנו ייכנסו בצורה מסודרת בשנים הבאות.

בנושא לימודי סייבר. היום מדברים על המכונית האוטונומית, איך אפשר להפוך אזור, למשל אזור הגליל המערבי, שאנחנו הולכים להקים במסגרת אשכול גליל מערבי מרכז תעשייתי של 1,000 דונם, איך להפוך את כל האזור הזה כולו לייצור כל מיני מוצרים לרכב אוטונומי, איך כולם נכנסים, צה"ל ומשרד המדע בנושא הסייבר, לימודי הסייבר. זה בשבילנו ערים חכמות. וברשותך, הייתי מבקש, רועי, כמה מילים.

בבקשה, שלמה. רועי, שם מלא ותפקיד.

רועי אלרום, אני סמנכ"ל פרויקטים בעיריית מעלות תרשיחא, שכמובן שלמה ראש העיר. אז שלמה אמר את הדברים הרבה יותר תכליתיים ממה שאני יכול להגיד, אבל כפי שהוא אמר, הטכנולוגיות, האפליקציות שחדשות לבקרים פוקדות אותנו כעיריות, אנחנו מכירים אותן, זו החלטה שלנו, כמו שאמרת, היושב ראש, אם אכן יש צורך לצ'יפ כזה או אחר שמסמן אם יש חניות פנויות, או פינוי האשפה בעיר. במעלות תרשיחא אנחנו כבר, בהובלת ראש העיר, לפני כארבע שנים החלפנו את כל תאורת הלד לתאורת לד מתקדמת חכמה, טכנולוגיה ישראלית, ולכן זכינו במענק מוגדל של המדען הראשי, שהיא גם מערכת חכמה שמדברת עם עצמה בתדרי רדיו ו-wi fi ואינטרנט ולכן כבר התשתית קיימת. אבל השאלה אם קופצים מדרגה.

נמצא פה נציג של מטה הסייבר הלאומי, אז מטה הסייבר הלאומי, בעיקר משרד הביטחון ביחד עם קרן רש"י, עושים תכנית מדהימה של 'מגשימים', אבל היא מצומצמת, היא מוגבלת לאזורים מסוימים, כרגע באזורי אקדמיה. אם אנחנו רוצים יותר ויותר לוחמי סייבר או חיילי סייבר, כי כנראה ממאגרי המודיעין, שרק עכשיו התפארו בהם, חלק לא מגיעים באמת עם לוחמי על שמגיעים עד המחסן ומוציאים, יש עוד דברים במערכה העתידית, הפריפריה היא המקום האידיאלי לזה. יש יכולות, אנחנו צריכים הרבה יותר תכניות סייבר, צריכים הרבה יותר סיוע תקציבי לפתיחת כיתות למתמטיקה והשקעה בתחום הזה, כי סייבר זה אחלה מילה ומגניב ובסוף הכול מתחיל במתמטיקה ואנגלית ושם הנתונים הם במגמת עלייה. לרשויות לא תמיד יש את התשומות והיכולות להשקיע בלימודי המתמטיקה, זה גם למנהלים לא פשוט. 50% מהאחריות היא של הרשויות המקומיות, אבל 50% צריכים לבוא מהגורמים שנוגעים בדבר.

צה"ל, לא מספיק וצריך יותר לשווק את עצמו בחיל התקשוב, חיל המודיעין, כיתות השוחרים למיניהם, שלצערי היו קיימות בעיקר בחימוש בשנים עברו ובינינו, עם כל הכבוד, הפריפריה יכולה לתת הרבה יותר מחימוש, שזה גם מאוד חשוב. כיתות התקשוב, חיל התקשוב הוא חיל מאוד טכנולוגי שגם יש לו רלוונטיות במערך הסייבר, הוא צריך להיכנס הרבה יותר וכן הלאה.

עוד דבר, ופה צריך לציין את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואני ממליץ לעוד רשויות לעשות את זה, במעלות תרשיחא הקמנו לפני שנתיים חממה, אקסלרטור, מאיץ סטארט אפ, דבר שקיים בעיקר באזור המרכז ביזמות פרטית, אצלנו זה בבעלות עירונית, ללא תמיכה ממשלתית. לפעמים תמיכה, אגב, היא לא תקציבית, היא עזרה בגיוס אנג'לים, משקיעים, השמות הגדולים שמביאים את הערך המוסף ליזמים להיכנס דווקא לחממות שלנו ולייצר את הפתרונות אצלנו. המשרד לפיתוח הנגב והגליל רק עכשיו סיים קול קורא בנושא הזה ותקצב את זה בלא מעט כסף, צריך להמשיך בזה.

זו עיר חכמה לא פחות מכל הפתרונות הטכנולוגיים, כי באמת, סליחה על הלא פוליטיקלי קורקט, אף אחד לא מגלה לנו את אמריקה. כשבאה איזה חברה ומציגה לנו פתרונות טכנולוגיים, אולי לפני עשר שנים הוכינו בתדהמה איך אפשר לעשות את זה. אם אנחנו רוצים עיר חכמה הפתרונות הטכנולוגיים צריכים לבוא מתוך העיר, מתוך התלמידים של העיר, כשהיזמים לחממה שאנחנו פותחים לא יבואו מכל המקומות האפשריים רק לא ממעלות. שלושה המחזורים שפתחנו, היה לנו יזם אחד ממעלות, צריכים ש-90% מהיזמים יהיו ממעלות תרשיחא.

תודה רבה על הדברים. יש כאן נציגות של משרד החינוך?

יש מישהו ממשרד החינוך?

יש היום פרויקטים מיוחדים של לימוד בתיכון, לימוד סייבר, שילוב של לימוד סייבר עם תעודה שמקבלים תוך כדי הלימודים בתיכון, פרויקט חשוב מאוד של משרד החינוך עם תוצאות מיוחדות וזה משתלב מאוד עם מה שאתה אמרת בעניין הזה. אני ארצה לשאול, ואם לא נמצאים כאן ממשרד החינוך אנחנו נפנה למשרד החינוך לדעת בחלוקה הארצית איפה ניתנים המשאבים, לאן זה מכוון, האם זה מכוון רק למרכז הארץ או לכמה מערי הפריפריה. יש גם את השילוב או העמדת תקצוב, או העמדת שעות, בכמה ערים מדובר. אני חושב שדווקא צריך לשים בנושא הזה דגשים. אנחנו גם יודעים, כפי שאמרת, בחינוך יש גם פערים, יש פער שהוא לא לטובת הפריפריה במוכנות של תלמידים בקבלה לאוניברסיטאות, האחוז יותר נמוך משאר הארץ. אם בשאר הארץ זה 52% שעומדים במבחני הקבלה, מוכנים עם הבגרות לאוניברסיטאות, בפריפריה האחוזים יותר נמוכים.

וגם אם נסתכל בדברים, אין לי ספק שבנושא מתמטיקה, פיזיקה, במקצועות האלה, אני לא יודע אם יש פחות, יכול להיות שבחלוקה הזו יש גם פערים אולי יותר גדולים וצריך באמת לראות את זה וצריך דווקא לכוון לשם ולשים שם את הדגשים. אני לא חושב שמישהו, נער או ילד שגר בפריפריה, יש לו פחות יכולות, ממש לא, מכל תלמיד אחר וכך הוא יכול להגיע להישגים. רק צריך לדעת לתת את העזרה ואת התמיכה.

והתשתיות.

ואת התשתיות. אנחנו יודעים את זה ואנחנו צריכים רק ליישם את זה. אני גם אומר, בתחילת דבריי, יש פערים, אבל אלה לא פערים שלא ניתנים לגישור, אלה לא פערים דרמטיים. עד כמה שהאחוזים האלה הם חשובים, אבל הם פערים שניתנים לגישור ויש לנו מחויבות הרבה יותר גדולה.

יש לנו גם מצגת קטנה. חבר הכנסת סאלח סעד, מתי שתרצה לדבר. צחי שלום, מרכז השלטון המקומי, בבקשה. אתה אורח חשוב ומתמיד אצלנו בוועדה.

בוקר טוב. לא באתי עם מצגת. ברור לכולם היתרונות של עיר חכמה. עיר חכמה ידועה לכולם, היתרונות ברורים, היתרונות שלה מתחדדים ויותר משמעותיים בערי הפיתוח. אם רשות מקומית באזור המרכז תאסוף את הזבל שלה בצורה יעילה יותר ותחסוך איקס כספים, בערי הפיתוח מן הסתם הסכום הזה יקבל משמעות נוספת ויכולת לפתח את העיר ברמות שאנחנו רוצים להיות בהן.

יש פרויקטים שמתקיימים, המדינה מדברת על זה המון שנים, שצריך לקדם את עיירות הפיתוח, לעשות תכניות מיוחדות ובסיכומו של דבר המדינה מקצה כספים, אבל הם בסוף לא מגיעים למקומות שהיינו רוצים שהם יהיו שם. פרויקטים שמכוונים במיוחד לעיירות הפיתוח, להביא את הטכנולוגיה, לצמצם את הפערים ולתת את הדחיפה הנוספת והפוש, הרשות צריכה, כמו שציינו ממעלות תרשיחא, זה יהיה המפתח לקיום העיר החכמה ולא רק בשורה בטכנולוגיה, אלא ביכולת לשדרג את הרמה של העיר, הן מבחינת תושבים, הן מבחינת תלמידים, הן מבחינת היכולת שלה להתמזג בעולם ולקבל שירותים שהם לא ניתנים היום. יש שירותים שהיום, לדוגמה רפואה, שאתה צריך לנסוע קילומטרים רבים בשביל לראות רופא, שהטכנולוגיה יכולה לקדם את הפתרונות ולהביא את השירות לתושב כמעט עד הבית.

הנקודה המשמעותית בכל הסיפור הזה זה, שוב, יכולת של המדינה לקחת פרויקטים, לבוא ולהגיד אני לוקחת את ערי הפריפריה, אני משקיעה בהם את הסכומים הנדרשים ובעצם לעשות פרויקטים מכוונים אליהם, ממש לייחס את זה. ערי המרכז לרוב יבצעו את זה תוך כדי תהליך שוטף, מי יותר מוקדם, מי יותר מאוחר, אבל כולנו נהיה שם, בערי הפריפריה בתחושה הם מאוד רחוקים, הם קצת יותר רחוקים בגלל היכולות שכולם פה ציינו, המגבלות והמיקום.

המרכז לשלטון מקומי בעצם התחיל איזה שהוא תהליך כזה והבין את המשמעות ומייצר פרויקט שבעצם אמור לתת את כל הפתרונות הטכנולוגיים לרשויות, בין בפריפריה ובין במרכז, ובעצם לצמצם את הפער. הבנו שצריך לקחת את הפרויקט הזה ולהרים אותו גבוה וליישם אותו כמה שיותר מהר ובמיוחד להתחיל אותו בפריפריה. זהו.

תודה על הדברים. אנחנו מוכנים לעזור בעניין הזה. הבאת דוגמה טובה, של בריאות, אנחנו מנהלים גם לא מעט דיונים בטכנולוגיה מתחדשת בנושא הבריאות, הפרויקט הלאומי של בריאות דיגיטלית, שראש הממשלה הודיע עליה, זה הוצג פה על ידי שר הבריאות ובהחלט אני חושב שיכול להיות שיתוף פעולה בין השלטון המקומי אלינו. אתם תכינו את העבודה, לראות איזה תכנית בסיסית, על זה נוכל לנסות לקיים דיון רחב, עם ראשי הערים הרלוונטיות, איתכם ביחד, ולראות איך אפשר דווקא להביא את זה לפריפריה, להיות גם נחשונים בעניין הזה, גם לקדם את זה, גם לתת לזה פושים וכמובן הכול עם תקציבים מתאימים. אתם הרי נאבקים כל הזמן על תקציבים וסדרי עדיפויות, קשה לבוא לראש עיר בערי הפריפריה, 'בוא עכשיו תשקיע בדברים טכנולוגיים מתחדשים' כשהוא מתמודד עם חיי היום יום. אבל אם זה מגיע מהממשלה כפרויקט, כמשהו לאומי, כמשהו ציבורי הרבה יותר, אני חושב שנוכל להגיע. בדוגמאות שאתה הבאת ויש עוד הרבה דוגמאות, זה יכול להיות בחינוך.

אני אביא רק דוגמה קטנה, שאנחנו דנו בה כאן בוועדה. יש פרויקט של משרד המדע והטכנולוגיה שנקרא פרויקט להב"ה, שבא לצמצם פערים בתחום המחשוב, שבא לערים האלה דווקא. לומדים בלהב"ה מכל מיני סיבות, בבית הספר לא משתלבים בצורה הפרטנית שניתנת להם ולא במסגרת שיעור, בעיקר אנשים, עולים חדשים ומבוגרים, וזה מצמצם להם באופן דרמטי ואנחנו היום עדים לכך שיש פגיעה אמיתית בפרויקט הלהב"ה, לא בגלל משרד העבודה והטכנולוגיה, דווקא בגלל האוצר עם פרויקטים ומכרזים. כאן ערי הפריפריה, אסור להם שהם ייפגעו מזה, הם צריכים להיות האחרונים שייפגעו מזה, הם צריכים להיות הראשונים שצריכים לקבל את המידע. אמר לי ראש עיר בפריפריה שלחכות היום בדבר הבסיסי זה למעלה משנה לקורס של להב"ה. אתה תיתן לאיש המבוגר, להגיד לו להמתין שנה עכשיו, יש לו מוטיבציה, יש לו עכשיו את חלון ההזדמנות, צריכים להכניס אותו לתוך העניין ולא לתת לו לחכות שנה, שגם זה עכשיו אנחנו לא יודעים ונמצא בספק.

אני באמת חושב שבמקרה הזה אני רוצה לתת לראשי הערים להתבטא, אולי לראשי הערים יש את היכולת, הם רגילים לדבר ללא מגבלות זמן, אז אני רוצה להכניס אותם קצת, הם מנהלים את הישיבות, אז אל תעשו מה שאני עושה פה ולהצטמצם אם אפשר כדי שנשמע כמה שיותר. אתה, אז ראש מועצת קרני שומרון, יגאל להב, בבקשה.

הגענו לכאן היום כי הוועדה הזאת היא אולי לא תשתיות ולא בנייה, אבל אני חושב שהיא קובעת את העתיד של המדינה הזאת. ואם אנחנו קוראים את הדוח האחרון של ה-OECD אז ישראל נדמה לי מקום אחד לפני אחרון, ליד מקסיקו, בהשקעה בחינוך ומקום אחרון בתחבורה ובתשתיות. זה נכון שאנחנו מעצמת סטארט אפ, אבל הפערים בין העליון לתחתון הולכים וגדלים ואנחנו גם שם מקום אחרון.

כשאתה מדבר על לתת הזדמנות שווה אני חושב שהבירוקרטיה הורגת אותנו. יש אצלי ישיבה של 700 תלמידים, ניסיתי לעשות אותה אקדמאית. יש לי את אוניברסיטת אריאל, כל מה שביקשתי, שנהיה שלוחה, אמרו לי 'לא, כדי להיות שלוחה אתה צריך לנסוע אלינו', אבל הנסיעה אליהם זה אוטובוס ממוגן ירי, עלויות שהכול נופל עלינו והפרויקט נופל.

אנחנו נמצאים היום בעידן שהסמטרפון הזה יכול לשמש ככלי למידה. העולם היום שטוח, אז במקום שהלשכה להשכלה גבוהה תבוא ותאפשר גם למידה מרחוק, הם אומרים רק באוניברסיטה הפתוחה. לא יכול להיות שהפריבילגיה תישאר רק לאוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטאות רגילות, שאנחנו רוצים ללמוד דרכם, יאסרו עליהם לעשות את זה. אם אנחנו רוצים להתקדם במודרניות, אנחנו מדברים על רכבים אוטונומיים ובקרת רמזורים שנשלטת מרחוק ותצפית מכל מקום, לא יכול להיות שלמידה מרחוק, שזה הדבר הבסיסי ביותר, יגידו לא.

אז אם אנחנו רוצים באמת להנגיש את האקדמיה ואת המדע ואת הטכנולוגיה לפריפריה, קודם כל תורידו את החסמים הבירוקרטיים. כי זה לא חוכמה להגיד שהכול כבישים והכול מדרכות והכול תשתיות. תיכף נחבור גם אליהם, אבל קודם כל תורידו את הבירוקרטיה.

הדבר השני, כשאתה מדבר על ירושלים, נסיעה ממקום למקום שלוקחת שעה בגלל פקקים. מבין אותך, אבל לך יש אוטובוס כל חמש דקות, לנו יש אוטובוס במקרה הטוב פעם בשעה. לכן צריך לעשות איזה משהו שנתחיל להבין שהתשתיות לא ראויות. אתה יודע לקבל אצלך אינטרנט מהיר של 100 מגה פלוס ואצלנו זה עדיין מגיע ל-20 מגה, כי מישהו שכח לשים תשתיות של בזק ולבזק זה לא כל כך כלכלי.

זה לא כדאי.

מה שאני מנסה להסביר, אתם רוצים שהפריפריה, שיש לה ילדים לא פחות טובים מהמרכז, תגיע לאותם הישגים, תדאגו לתשתיות, תנגישו את המדע, תורידו חסמים בירוקרטיים נוכל לעשות את זה גם אצלנו. לא יכול להיות שרק מי שיש לו קרית מדע או קרית חינוך - - -

יגאל, אתה מאוד צודק. ישב אצלי השבוע מישהו שגר בברקן, לא רחוק מהגוש, באזור הגוש, הוא אומר 'תשמע, אני עיתונאי, אני יכול לעשות את העבודה מהבית ואני לא יכול, האינטרנט לא עובד, אני לא יכול ל - - -

על זה אני מדבר.

אני מחזק את דבריך, הוא אומר 'אני לא יכול לעבוד, זה בלתי אפשרי, היישוב שלנו הוא של 60-50, לבזק אין כדאיות להשקיע במקום שלנו'.

הם לא אמורים לעמוד בדרישת רגולטור, או שהם עומדים בה וזו לא הדרישה?

את המינימום הוא אולי נותן, אבל לא מה שנהוג היום, הוא נותן לך את הדבר הבסיסי.

מה שייצא לו כלכלי זה מה ש - - -

אבל כל תקלה, זה כמה ימים. הוא אומר 'איך אני יכול לעבוד ככה?', אז מה זה אומר? 'שאני במסגרת העבודה שלי, על אף שהייתי יכול להתגבר על החסם של הפריפריה, אבל בעניין התקשורת' - - - אני רק מחזק את הדברים. דיברנו על כמה דברים, דיברנו על בריאות, הוא הביא את הדוגמה מהשלטון המקומי, צחי, היום בריאות, שקיימת היום, בריאות מרחוק דיגיטלית, שרופא רואה אותך, אתה לא צריך רופא מקצועי, המחסור ברופאים מקצועיים באופן כללי, המחסור ברופאים מקצועיים בפריפריה, הטכנולוגיה יכולה לצמצם את הפערים ולתת מענים. משפט אחרון, או שסיימת?

לא, רק מה שאני אומר, יש דברים שתלויים בכם. תשתיות ייקח שנים לעשות, אבל למשל להוריד חסם של לימודים מרחוק, אתם יכולים לקבל על זה הנחיה מחר ואז אתה הופך את הילדים שלי שותפים לאקדמיה. קפיצת המדרגה היא לפעמים בירוקרטיה של חתיכת נייר שרק חותמים עליו. תשתית של כבישים, אני יודע, זה שנים, תשתית של אינטרנט, עשרות שנים, חזרנו לדור של פעם, קחו את הדברים שאתם יכולים לשנות אותם מהיום למחר ובואו נתמקד בהם, אני אומר לכם, את השינוי נרגיש מיידית.

תודה על הדברים. גבריאל נעמן.

אני מעביר לו.

ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד.

אתה נותן לו קודם? בסדר גמור.

אז קודם כל אני מברך על ההזדמנות להגיע - - -

אני הזכרתי אותך קודם, לא אותך, את העיר ערד. דיברתי על יוקר המחיה שיש דווקא בערי הפריפריה, ובצדק. הייתי במרכז המסחרי בערד, ראיתי את המחירים, המחירים הרבה יותר יקרים של מוצרים בגלל שאין תחרות.

היעדר תחרות.

יש לו גם עלויות יותר גבוהות.

עשינו גם ניתוח כלכלי, זה מעניין, זה לא קשור לכאן, אבל ממש בדקה. לדוגמה, תושבי ערד מוציאים בממוצע בשנה 80 מיליון שקל מחוץ לעיר. זה אומר שאם הייתה יכולת להביא את הכסף הזה פנימה לסוחרים הייתה יותר רווחה, זה מה שנקרא המרוץ לתחתית, הסוחר מוכר פחות, הוא מעלה את התמחיר, הוא ימכור עוד מוצר אחד ובסוף מי שנפגע זה התושבים, המשמעות היא בערים שמרוחקות יותר, אין מה לעשות, אין תחרותיות ולכן גם התושבים נפגעים ביוקר המחיה ואין ספק שבאלמנט הזה של מוצרי הצריכה הבסיסיים קיים יוקר מחיה.

אני רוצה להמשיך מפה את הדברים שנאמרו. בערים המרוחקות, אני אתן דוגמה את ערד, הפער, הרשות פחות טכנולוגית, אבל התושבים מאוד טכנולוגיים. אני אתן לדוגמה את נבחרת הרובוטיקה של ערד, שהגיעה למקום החמישי באליפות העולם. קבוצה עם התקציב הכי נמוך, לפני שנתיים הם לקחו את המקום החמישי כשהם התחרו מול 400 נבחרות כלל עולמיות, רק להבין את הפער, הנבחרת שזכתה במקום הראשון, התקציב שלה היה 40 מיליון שקל, התקציב של נבחרת הרובוטיקה של עיריית ערד, שסיימה במקום החמישי, 160,000 שקל. כלומר פער מטורף, אבל היכולת הטכנולוגית של הילדים, אני בטוח שיש את זה בכל הערים סביבנו, אנחנו רואים את זה בירוחם ורואים את זה בדימונה ורואים את זה גם בצפון, היכולת היא יכולת - - -

אתה מתכוון שהערים לא חכמות, אבל האנשים חכמים, בוודאי בפריפריה, לא פחות מבמרכז.

לא פחות, אבל הפערים ביכולת ההשקעה והמשאבים הם פערים מאוד מאוד גדולים. כפי שנאמר פה, לצורך העניין, אם אנחנו צריכים את כספי המצ'ינג להשקיע במעבדות וביכולת להביא ולחשוף את הילדים לטכנולוגיה, לפעמים זה לא מתאפשר, בגלל הפערים התקציביים הגדולים האלה וחייבים לתת את הדעת לזה. זה חוצה גזרות, זה במשרד החינוך, דיברנו לפני כן בוועדת החינוך, בסוף המצ'ינג שהורג את הרשויות המרוחקות, שאין פה שום דיפרנציאליות, אני ורון חולדאי צריכים לשלם את אותו סכום על אותה תכנית, אין שום היגיון כשההכנסות שלנו הן לא דומות ולא זהות.

ומעבר לכך, כפי שנאמר פה, ההשקעה בתשתיות העירוניות. כלומר התושבים הם מאוד טכנולוגיים, הרשות פחות וכדי להפוך את זה, כדי להצמיד, שנהיה באותו קו, זה דורש השקעות מאוד גדולות. נמצא פה גם בני ביטון, שירחיב על מה שהאשכול עושה, אבל באשכול נגב מזרחי, אחד הדברים שהחלטנו שאנחנו מקדמים זה באמת את האזור החכם.

האשכול הראשון היה, שלמה - - -

אצלי.

גליל מערבי.

בוחבוט הוא יוזם האשכולות וצריך לומר, זה מודל שהובא מצרפת. אין ספק שהאזוריות היא מפתח כי בסוף אנחנו 256 ראשי רשויות שכל אחד נלחם על אותו תקציב. כשאתה מסתכל על הרמה האזורית, הרבה יותר קל להשקיע באזור מאשר ברשות ספציפית, לפחות בנגב המזרחי, ואני יודע שזה גם פועל במקומות אחרים. אנחנו עושים את ההשקעה הזאת.

מילה אחת לגבי להב"ה. התכנית הזאת פועלת בערד, היא פועלת בהצלחה רבה ואנחנו רואים ועוקבים בדאגה רבה אחר התכנית הזאת. יש לי כמות אדירה גם של ילדים וגם של מבוגרים וגם של קהילה דתית חרדית, שנחשפת לטכנולוגיה ויש דרישה והם רוצים את זה ואם התכנית הזאת תיסגר זו תהיה מכה אנושה לערים.

בעניין הזה אנחנו מאוד מקווים שלא יהיה. אנחנו מודעים, אתה מחזק אותנו.

צריך לחזור לאוצר פשוט, אז לא תהיה בעיה של מקורות.

האמת היא שבעניין הזה, אם מסתכלים על תשומות, אם בודקים השקעות מול תשומות, אין כמו הפריפריה בתשומות. קח את הנוער, ההשקעה בנוער. לא סתם דווקא הנוער מערי הפיתוח מצליח בנושא הרובוטיקה בעוד תחרויות. אנחנו עומדים כאן מאחורי תחרויות שיש בולטות של ערי הפיתוח. גם מטבע הדברים - - -

מוטיבציה.

יש מוטיבציה, יש את היכולת להשקיע פרטנית יותר וגם, אני יכול להגיד בצורה הכי טובה, הפיתויים הם פחות, הבילויים הם פחות, פחות ברחוב, יש לחץ להשקיע בלימודים. מעבר לזה, זה דבר שיכולים לעמוד בזה ויש עידוד סביבתי ויש עידוד של העיר, כשבעירייה גדולה הוא מעדיף לעשות דברים אחרים והחברה סוחבת לדברים אחרים מאשר לשבת שעות ולדגור על הלימודים ומחוץ לשעות הלימודים. כמו שאנחנו אומרים, היזהרו מבני עניים שמהם תצא תורה.

קודם כל, חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו בירכנו אותך על הארגון ועל היוזמה של היום הזה, יחד עם חבר הכנסת אלי אלאלוף. אנחנו הרחבנו, אני לא רוצה לחזור על הדברים, אבל אנחנו באמת חושבים, בהתחלה חשבנו שזה אולי לעג לרש, אולי באיזה שהוא מקום עיירות הפיתוח צריכות להילחם על עצמן ואיך אפשר להיהפך לערים חכמות. המשלתי את זה, אתה נותן למישהו עני ורש קדילאק ואתה אומר לו 'קח' והוא שואל, 'אני לא יכול, לא ביטוח ולא דלק ואתה מדבר איתי - - -', אבל הגענו למסקנה שהפוך, שערים חכמות כן יכולות לתת קידום מכל הבחינות, גם מבחינה כלכלית יכולים לעזור, המוטיבציה והיכולות להפוך לערים חכמות בערי הפריפריה, יש לזה יכולות יותר גבוהות ובסופו של דבר ההשקעה תצדיק את עצמה. זה גם יכול לחזק את הערים האלה, גם מבחינה חברתית, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינת אווירה, איכות החיים תהיה במקומות האלה. ההשקעה היא לא בשמים, זו השקעה שגם מוכיחה את עצמה. לכן אנחנו כן רואים תכלית לדון בעניין הזה, מכל ההיבטים של ערים חכמות.

חבר הכנסת סאלח סעד.

שלום לכם. אין ספק שהיום הזה הוא יום מיוחד גם עבור מאיר, גם עבור החברים שיזמו את הרעיון ליום המיוחד לעיירות הפיתוח והפריפריה. אני רוצה דווקא להתחבר למה שאמר ניסן בסוף, ראש העיר של ערד, לגבי התושבים והאיכות של התושבים שנמצאים בעיירות הפיתוח. אני גם גר בפריפריה, אני גר בבית ג'אן.

אחוזי הבגרות הכי גבוהים ב - - -

נכון, בארץ.

נתון מדהים.

נכון, כבר ארבע שנים. כשאני רואה את ראשי הערים שנמצאים כאן, את שלמה ואת גבי ואת ניסן ואת השאר, את בני, אני אומר לכם, אני גאה בכם. אני גאה בכם מכמה סיבות, אל"ף, כי אני מכיר אתכם עוד לפני 20 שנה, את רובכם, ואני מכיר את העבודה שלכם היומיומית ואני יודע עד כמה אתם אלה שמביאים את התושבים שלכם להצטיינות. זה לא הממסד מביא את התושבים להצטיינות שהם נמצאים בה, אם זה בתחום החינוך, אם זה בתחום הסייבר, הסטארט אפים והכול, חברים, זה אתם עצמכם, זה התושבים שלכם. ואני אומר לכם, לצערי הרב, אדוני היושב ראש, אני אומר לך את זה, מכיוון שאתה ער למה שאני הולך להגיד לך, שלא יכול להיות שכל מה שקשור בפריפריה הממסד שלנו, או הוא עוצם עין או שהוא עושה את זה בכוונה, לרוב יש חסמים, זה לא יכול להיות, אם זה בחינוך, אם זה באקדמיה, אם זה בבריאות. חברים, זה פשוט לא יעלה על הדעת, אנחנו חייבים להבין פעם אחת ולתמיד שהתושבים האלה הם אלה שנמצאים בחזית. אם יש מתקפה בדרום, הם נמצאים בחזית, אם יש מתקפה בצפון, הם נמצאים בחזית, שלא לדבר על מה שקורה היום, כל השריפות בדרום ועל מה שיקרה חלילה בעתיד, הרחוק או לא רחוק, בצפון, ליד גבול לבנון או ליד גבול סוריה, מה שהיה לפני שלושה שבועות.

אז, חברים, אני גאה בכם אחד אחד, אם זה בתושבים ואם זה בראשי הערים, ואנחנו כאן בוועדה הזו, אני כחבר ועדה, ואני יודע שאורי, כיושב ראש הוועדה, תמיד לרשותכם, בכל הדברים, החסמים האלה. אנחנו מנסים בכל דרך לעצור אותם, למזער אותם, לא לעצור אותם, אנחנו לא מצליחים לעצור אותם.

אני אתן לכם דוגמה קטנה ביותר. לפני יומיים סיירתי במכללת אורט בראודה בכרמיאל. חברים, מרצים שם שובתים כבר חודש וחצי, אף אחד ממשרד החינוך לא בא לבקר. לא מהמל"ג, לא מהוות"ת, אף אחד, לא מעניין אותם. הולכים לתת לתלמידים שם, לסטודנטים, 3,000 במספר, תעודות עבר ללא למידה. אנשים לא למדו, כמעט כל הסמסטר אנשים לא למדו שם. תבינו מה המשמעות, ועל מה? על זה שעדיין לא נחתם הסכם שכר עם המרצים. מי צריך לחתום? האוצר. לאוצר יש את כל הזמן בעולם.

חברים, זה לא יכול להיות, כל מה שקשור בפריפריה יש חסמים, יש מעצורים, ואנחנו כאן צריכים לעצור את זה, צריך להגיד די. ומאיר, באמת תודה על היום הזה, זה יום מיוחד ואתה איש מיוחד שעושה המון דברים למען הפריפריה.

תודה, תודה על דברי החיזוק וההזדהות. אתה תוכל לשמוע את חברת הכנסת פארן?

אני לא מדבר.

משרד החינוך, אין פה אפילו נציג. אתם יודעים מה זה להביא מורה לפריפריה? אתם יודעים מה זה לשלם לו?

יגאל, דיברנו על זה בוועדת החינוך.

רוצים לצמצם את התמריצים ולשנות אותם.

והוא אפילו לא נמצא.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה.

תודה רבה. אני אהיה קצרה. קודם כל לברך, גם על קיום היום הזה, גם על הדיון בוועדה כאן. באמת במדינת ישראל שהיא כל כך קטנה, זה בכלל מוזר לדבר על פריפריה, בואו נודה על האמת, והגיע הזמן לשים לזה סוף. זה הסיפור.

אני רוצה לספר לכם סיפור אישי קטן, וזה קשור לדימונה. כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה פסיכולוגית, היא עדיין פסיכולוגית, היא כבר בפנסיה, אבל היא נסעה פעם בשבוע לדימונה וגרנו ברמת גן, פעם בשבוע, באוטובוסים, שלקחו אולי שלוש שעות כל כיוון, זה היה סיוט, זה לא היה פשוט, כדי שיהיה שירות פסיכולוגי בדימונה כי היא הייתה המדריכה ובלעדיה, אם היא לא הייתה מגיעה, לא היה שירות פסיכולוגי בדימונה. היא נתנה את השירות במקום.

אגב, גם היום בכביש 6 לפעמים זה לוקח שלוש שעות.

כן, בגלל פקקים, וזה הסיפור האחר, אבל לפחות יש רכבת לדימונה והיא צריכה להשתפר, ויש רכבת לבאר שבע. לא הייתה. אבל אני זוכרת את זה כשיעור בשבילי, כצעירה, כתיכוניסטית, אמרתי 'מה, אמא שלי השתגעה, לנסוע כל שבוע לדימונה?', זה נראה, כן, מעבר להרי האופל. אבל קודם כל ברור שזו ציונות וגם הבנתי שיש פה פער והפער חייב להיסגר. אנחנו כבר 30 שנים אחרי ואנחנו באמת מדברים על מדינה שהיא מאוד קטנה, בסך הכול כשאין פקקים כמה זמן לוקח לך לנסוע לפה? שעה ורבע?

כן.

בדיוק, אז באמת הגיע הזמן - - -

שעה וחצי?

לא, גם שעה ורבע, נכון?

כביש 31, כביש 6.

בדיוק. בסופו של דבר, גם התשתיות כמובן, מדובר עליהן, אז גם כשהכבישים פקוקים צריך להשקיע בתשתיות מסילתיות ועכשיו אני רוצה לגעת בערים החכמות, שזה נושא הדיון. תראו, בכלל מה זה עיר חכמה? עד לאחרונה הייתה מנהלת, אני לא יודעת אם היא עדיין קיימת, אבל אם כן אז תגידו לי שיש נציגים שלה, אבל הייתה מנהלת בהתחלה. אני זוכרת את זה כי עסקתי בתחום האנרגיה, זה התחיל דווקא עם משרד האנרגיה, מתוך ראייה של עיר חכמה בתחום של חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת וכו', אבל זה עבר למשרד ראש הממשלה כי הבינו שזה משהו הרבה יותר גדול, אבל זה גם קצת התמסמס שם, מה לעשות, לצערי. היום קודם כל עיר חכמה, אף אחד לא באמת יודע מה זה, זה מין יצור ערטילאי שכל אחד לוקח אותו מזווית אחרת, אחד עושה wi fi בכל העיר, אחד עושה מצלמות בכל העיר וכל אחד מסתכל על החוכמה, לחוכמה פנים רבים, כמו לתורה. 70 פנים לתורה? אז גם לחוכמה יש לפחות 70.

אני חושבת שיש פה גם בעיה ועל זה צריך להצביע. כן, היה רצוי שתהיה איזה שהיא הגדרה למה צריך לשאוף כעיר שרוצה להגדיר את עצמה כעיר חכמה. זה לא רק לשים wi fi ברחובות, ולכולנו זה ברור, יש פה אלמנטים של תכנון נכון, יש פה אלמנטים של תחבורה חכמה ונכונה, יש פה אלמנטים של שירות לאזרחים ויש פה אלמנטים של החיים של האזרחים עצמם. כמו שאמר כאן ראש העיר קרני שומרון, שאנחנו רוצים לראות את האפשרות לאנשים ללמוד מרחוק, לעבוד מהבית עם הדיגיטציה הנדרשת לכך.

ולכן אני מכאן אומרת, גם, אני קוראת לממשלה לחזור ולעסוק בנושא הזה כי זה העתיד. חברים, באמת, ערים בעולם הולכות לכיוון הזה ואנחנו רואים את זה, זו לא סיסמה ריקה. עיר שלוקחת על עצמה כמשימה להפוך לעיר חכמה זה בשביל לתת שירות נכון וטוב יותר לעולם הדיגיטלי והמתפתח והמודרני פלוס פלוס. אז אנחנו רוצים שהערים שלנו יהיו בשורה הראשונה כי בסופו של דבר, אם אמרתי שכל העניין הזה של פריפריה צריך להתבטל, אבל אלה עתודות הקרקע שלנו, אנשים צריכים לעבור לגור שם, כי אין מקום שם במרכז ובשביל שהם יעשו את זה הם צריכים להרגיש שהם לא מפסידים שום דבר, שהם יכולים לעבוד שם, שהם יכולים לקבל שם תרבות וחינוך ואת אותם סטנדרטים שהיו להם במרכז, או קרוב לכך, גם בערים שהם שעה ורבע נסיעה.

אז תודה רבה ובאמת אנחנו צריכים מכאן להצביע על הדרישות של הגדרות ושל הפיכת העיר החכמה למשהו ברור ולצורך מתן בסיס לחיים טובים ואיכותיים בפריפריה. תודה רבה.

תודה על הדברים. בני, לפני שניתן לך, ענת מרקוביץ, מנהלת פרויקט תכנון זמין במינהל תכנון. בבקשה. אולי יש לנו בשורות טובות.

אני מהיזמים והמקימים של המערכת המקוונת להגשת תכניות בינוי.

תציגי את עצמך יותר בתפקיד.

ענת מרקוביץ, אני מנהלת מה שנקרא פרויקט תכנון זמין במינהל תכנון. אני רוצה לדבר בהקשר של הרגולציה, בהקשר למה שאת דיברת, מה אנחנו יכולים לעשות כרגולטור, מה בעצם מינהל תכנון עשה כרגולטור בהקשר למערכת של התכנון הזמין, שנקראת מבא"ת, שהיא מאפשרת להגיש תכניות דרך האינטרנט, מה שמשרת היום את כל הציבור והרשויות המקומיות ומטה הדיור בעצם לא היה יכול לעשות את כל מה שהוא עושה היום בלי המערכת שאנחנו הקמנו לפני כמה שנים.

אנחנו, כרגולטור, אמרנו שלכל תכנית יש אותו כרטיס, כרטיס מידה. תיכף אני אגיד לכם איך זה מתקשר למה שדיברנו. יש כרטיס מידע אחיד, גם אם זו תכנית מנהריה, גם אם תכנית מנצרת, תמיד התכנית נראית אותו דבר. התוכן יכול להשתנות, אבל הכרטיס הוא זהה. רק אני אגיד לכם, למשל יש ייעוד קרקע ליד הגעתון, יש ייעוד קרקע למגורים ליד הגעתון. אין דבר כזה, אנחנו ביטלנו את כל זה, עשינו שפה אחידה וזה רק רגולטור יכול לעשות.

למשל בתחבורה, אם אתם משתמשים במובאיט, איך אתם יכולים לדעת מתי מגיע רכב, אם זה רכב הסעות, אם זה רכבת, אם אתה רוצה לעשות מסלול נסיעה בין רכבת לשאטל לאוטובוס, אתה יכול לעשות את זה באפליקציה אחת, למה? בגלל שיש כרטיס מידע אחיד לכל רכב הסעות של חיילים, לרכבת, לאוטובוס וכו'.

גם הנושא של ערים חכמות, וזה משהו שרק רגולטור יכול לעשות, שיהיה כרטיס מידע לכל הפריטים הקשורים לעיר חכמה, לא שכל אחד ימציא את הגלגל. למשל לאשפה, אולי לא נעשה עם זה משהו, אבל אם אנחנו מדברים על נושא חירום, אני מצד המחשוב, אם אנחנו מדברים על כרטיס מידע של אזרח, כרטיס מידע של מה שאנחנו עושים למשל בנושא חירומי, טיל כזה או טיל כזה, כל הפעילות, בחינוך, ברווחה, אם אנחנו הולכים על עניין - - - וצריך מישהו מלמעלה, לא ועדה, אלא ועדונת, שכל פעם שיש איזה שהוא פרויקט שקשור לעיר חכמה, שזה יעבור בקצרה, לא בירוקרטיה, בקצרה את הוועדה הזו, כדי שיהיה סנכרון. כמו שאת אמרת, אנחנו לא ערים חכמות, אנחנו בעצם עיר אחת גדולה, ישראל היא עיר אחת גדולה ואין סיבה שיהיה בסיס נתונים שונה לכל עירייה וכשאתה עובר מגבעתיים לרמת גן אתה עובר למערכת שונה. זה לא הגיוני ולא צריך להיות ככה, צריכה להיות ועדה קטנה, ממש קטנה וחכמה, מה שנקרא, שמאשרת את כל הפרויקטים האלה ומוודאת שהם יכולים לדבר אחד עם השני.

אנחנו לא מזלזלים, אנחנו חושבים שזה דברים חשובים, מה שאת אומרת, אני אגיד לך - - -

זה ממש - - -

גב' מרקוביץ, אנחנו מאוד מעריכים את מה שאמרת, את הנציגה שמשרד האוצר בחר להציג אותך, הוא בחר לשים את הדברים הטובים, אבל יש עוד כמה ממשקים שאת לא ממש יכולה לענות על זה, כי את מתחום המחשוב ותחום התכנון והדברים האלה. יש לכם ממשק עם השלטון המקומי? כשאת עכשיו באה ומתכננת? אני חושב שכשאת מדברת עכשיו על מה שרגולטור יכול לעשות, אני חושב שהממשק הראשון צריך להיות איתם בחלק הזה, לשמוע מהם את הדברים. הם יכולים הרבה להחכים אותנו.

שוב, בתחום התכנון, אנחנו נתנו שירות מעולה לכל הוועדות המקומיות, אנחנו הכי הכי הרבה, לדעתי - - -

הוא שאל שאלה, יש לך קשר עם השלטון המקומי?

קודם כל זה שהפרידו את מינהל תכנון ממשרד הפנים זו הייתה טעות.

לא, אבל זה שאין לך קשר עם השלטון המקומי - - -

ומינהל התכנון כשתכנן את המערכות, הוא לא התייעץ עם הרשויות, הוא החליט החלטה ועשה אותה.

בכלל לא. קודם כל - - -

גב' מרקוביץ, הם מייצגים את הצרכנים האמיתיים שאת מייעדת אותם ו - - -

אני אענה לגב' מרקוביץ.

זה טוב ויפה מאוד שמשרד האוצר, אני ביקשתי שיהיה נציג של משרד האוצר, בגלל הנושא התקציבי, הם מעלים נושא במקרה הזה, גם דברים עקרוניים, אבל גם דברים של לדעת מה רוצים, אבל אחר כך התשלום, זה אינו דומה, אי אפשר לתת את אותם משאבים ואותו תקצוב, גם בדברים הטכנולוגיים, לערים הגדולות וגם לערי הפריפריה. צריך לדעת שיש דברים שהמדינה נותנת באופן שווה, זה לא נכון.

אני רוצה להגיד לך מאיפה זה הגיע לידיעתנו ושלא האמנו, זו הייתה הפתעה בשבילנו. ישבנו כאן על נושא ההתמודדות של הרשויות המקומיות במתקפות סייבר. רשויות מקומיות קטנות, היו להן תכניות, זה נקרא בקשות כופר, התברר שהיו רשויות מקומיות שלא עמדו בזה, נחסם להם והם שילמו כופר. ואנחנו דיברנו על מה המדיניות של רשות הסייבר, האם זה נכון, האם זה לא נכון לעשות, האם אנחנו יודעים לעזור להם במתקפות האלה. מדוע הרשויות המקומיות חשופות למתקפות סייבר? היינו בטוחים שבגלל שתקציב ההגנה שלהם הוא יותר קטן, הם לא יודעים לעשות את זה, המערכות לא מתאימות וכל הדברים ועוד בעיות שזה מאפיין אנשים שנמצאים בחסר תקציבי ויש לזה השפעה טכנולוגית, גם על הגנות הסייבר. אבל מה שהתברר לנו, להפתעתנו, חבר הכנסת מאיר כהן, התברר שבתכנית הפיילוט שהממשלה עושה הכניסו מועצות מקומיות שנמצאות בפריפריה על קו הגבול. שאלנו מה קשור, למה דווקא שמת אותם? הרי הם לא נמצאים - - - התחילו ממקומות אחרים שהיו יותר חשופים, דווקא בערים גדולות וחשופות יותר, כן, אמרו שיש קשר בין הקרבה הגיאוגרפית לגבול לניסיונות למתקפות סייבר, בתחום הביטחון למשל. דווקא אין בעיה, היום הכניסה והיציאה לרכבים מוגנים נעשות על ידי אס.אמ.אסים ודברים כאלה, אם אתה יודע לתקוף את זה ואתה אומר למישהו, לקבוצת אנשים, 'תצאו מהמרחב המוגן' ואז אתה - - - אז יש כשל מאוד גדול והכול זה שאלה של מחשב.

ככה שאני אומר שהדברים האלה מאוד חשובים ואנחנו חושבים שבעוד דברים, אבל אם תרצי אחרי זה להתייחס לדברים שנאמרו פה אני אאפשר לך, בגלל שאת נציגת האוצר בכל אופן.

אני בעצם נציגת משרד הפנים, כי אנחנו עשינו את זה כמשרד הפנים.

אבל מינהל התכנון - - -

לא, את הפרויקט הזה עשינו כמשרד הפנים.

זה משרד האוצר. זה מתחיל כבר מפה, מבית זה מתחיל. אנחנו כל הזמן רצים להתמודד עם תופעות ועם שיתוף הפעולה עם האוצר.

את מאלה שמבכים את המעבר.

אני מאלה שמאוד מבכים ורואים שזו שטות בגלל שמשרד הפנים עכשיו הקימו אגף תכנון. זה מראה שהתכנון, כאשר אתה מדבר על רשות, הוא חייב להיות קשור לכמה ארנונה, איפה אתה רוצה לעשות אזורי תעסוקה, כל הדברים האלה זה אחד, ופיקוח על הבנייה. שלושתם צריכים להיות באותו מקום ושלושתם נפרדו, שזו שטות גדולה. אבל זה לא קשור.

בני ביטון, ראש עיריית דימונה. אתה רוצה להגיד ערי פריפריה אתה אומר דימונה.

דימונה זה כבר לא פריפריה.

כבר לא פריפריה, נכון. חבל שחברת הכנסת הלכה - - -

חבר הכנסת מאיר כהן סיפר לנו על מחירי הדיור שעלו.

קודם כל אני רוצה להודות לחברי וידידי מאיר כהן, שיזם את היום הזה יחד עם חבר הכנסת אלי אלאלוף, יחד עם השלטון המקומי. אני חושב שסוף סוף זה הביא את נושא ערי הפיתוח, איך אומר חברי וידידי, יושב ראש השלטון המקומי לשעבר בוחבוט? הערים המתפתחות, לא ערי הפיתוח. היא לא שמעה את זה, זה צרם לי טיפה שהיא אמרה שלפני 30, 40 שנה שלחה את אמא שלה כפסיכולוגית, אז אני יכול להגיד לה שאנחנו יכולים עכשיו לשלוח פסיכולוגים ואנשי חינוך גם לרמת גן וגם לכפר סבא ולרעננה ואנחנו בפן אחר לגמרי.

וסליחה שמשרד האוצר באמת, בדיון כזה כל כך חשוב על נושא הפריפריה ונושא החדשנות ומה שאנחנו אומרים, אני חושב שברמה הזו היה אם לא שר האוצר אז לפחות מנכ"ל משרד האוצר, ובלי לפגוע, אני חושב שאת עושה עבודה יוצאת מן הכלל, אבל הסיפור הזה צריך לבוא לקדמת הבמה.

אצלנו באזור הדרום, בוחבוט, מיוזמי ומהפרויקט הקמת האשכולות, אז בוחבוט הקים את האשכול ואנחנו היום חמישה אשכולות שהוקמו. אני מדבר על יושב ראש אשכול הנגב המזרחי, שאנחנו לא אמרנו ערים חכמות, שמנו אשכול חכם. זו פעם ראשונה באמת שהשרה גילה גמליאל יחד עם יושב ראש סיסקו העולמי, שהיה אצלנו בדימונה, הקמנו שלושה האבים כאלה, אחד בדימונה, אחד בח'ורה ואחד בערד, שווה לראות איזה מהפכה אדירה עשינו בתחום החדשנות.

אני אקח לכם רק את דימונה, אתם מדברים על חדשנות, מדברים על מה שעשיתם, מדברים על ערים חכמות, אני אתן כמה דברים שלא אני התחלתי, חלקם התחיל ראש העיר הקודם, מאיר כהן, אני אתן לו את הקרדיט ואת הדבר הזה. מדברים על עיר חכמה, קודם כל העיר דימונה כולה מושקית במים מושבים, שזה התחיל בתקופה של מאיר, מהמים אצלנו, ממכון הטיהור שלנו. תבואו תראו את דימונה, עיר ירוקה לכל דבר. זה פרמטר אחד. פרמטר שני, אחרי בוחבוט, אני לא אגיד לפני בוחבוט, בוחבוט התחיל, כל העיר בלדים. הרבה רשויות כבר התחילו. פרויקט של עשרה מיליון שקל, כל דימונה בפרויקט של לדים.

פרויקט שלישי לעיר חכמה, מוני נטו. מי שלא יודע מה זה, עד סוף השנה כל דימונה תהיה במבנים הציבוריים. אנחנו לא נצרוך כסף מחברת חשמל, אנחנו נייצר את החשמל, את העודפים נחזיר לחברת החשמל. אנחנו מדברים על עיר חכמה. דבר רביעי נוסף שהוא חשוב, פינוי האשפה.

אז אתה יותר חכם מהמדינה.

אתה רואה? אני אומר תראה מה עיירות הפיתוח או העיירות המתפתחות עשו, מר בוחבוט. פינוי אשפה, שדיברתם עליו. אנחנו בתהליך, רבותיי, שכל אחד, כן פינו לי, לא פינו לי את האשפה, הכול בצ'יפים במערכות האשפה. גם ב-360 גם במכולות המוטמנים.

שכונה ירוקה, הגדולה, שמאיר בזמנו התחיל להקים אותה ואני קצרתי עכשיו את הפירות, שכונת השחר שלנו. היא השכונה הירוקה הגדולה החכמה בכל מדינת ישראל. כל מי שיגור בשכונה הזו, יהיה לו wi fi חינם.

מה עם המצלמות?

דקה. 90% מהעיר דימונה שלנו במצלמות ועד סוף השנה הבאה נשלים את כל העיר. אלה פרמטרים לעיר חכמה.

מה עשינו באשכול ושכללנו את זה? בגלל המרחקים הגיאוגרפיים לקחנו שלושה דברים שהם חשובים לנו, בריאות, אדוני, תגיד לאדון ליצמן, זה דבר שבאמת יש פערים בערי הפיתוח, במקום להקים את בית החולים בבאר שבע, היו צריכים להקים אותו או בלהבים או בדימונה, אז הוא קיבל החלטה להקים בית חולים נוסף, אז אמרנו מצפה, הערבה התיכונה, דימונה, ערד, כל אלה, מרחקים, אמרנו שתוך כדי, אנחנו עכשיו בתהליך יחד עם משרד הבריאות, יחד עם הקופות הכלליות, שאנחנו נקים אותן, תבוא לבדיקת רופא, אתה לא צריך לנסוע לבית חולים סורוקה, תשב אצל הרופא המטפל שלך, ייפתח לינק 'רופא מומחה', כל הדברים האלה ייעשו דרך זה.

דבר נוסף, לימודי חינוך. חינוך, שזה חשוב, נכון? כולם מדברים על המורה הפרונטלי, אבל לא צריך, היום אפשר ללמוד גם למידה מרחוק.

אי אפשר, אתה לא מקבל אישור של האקדמיה. דיברנו על זה מקודם, לא היית.

בסדר, אז אנחנו בתהליך, שלחנו את זה למל"ג. דבר נוסף שאני רוצה להגיד, דיברו על נושא הסייבר, שהוא חשוב מאוד, בירת הסייבר במדינת ישראל היא באר שבע, אבל מי שלא יודע בירת האקדמיה תהיה בדימונה. בשנה הבאה, ב-2019, הולכת לקום מכללת הסייבר בדימונה. 120 סטודנטים. אז אפשר לעשות.

אז חברת הכנסת אמרה, יש פערים, עדיין לא הכול ורוד, לא הכול טוב, אבל אנחנו היום, מי ששולט במדינה, ויסלחו לי חברי הכנסת והשרים, השלטון המקומי הוא השלטון שמוציא את הדברים לפועל. אם הממשלה, והיא מבינה את זה, לא רק הממשלה הזאת, גם הממשלה הקודמת, אני חייב לתת מחמאות ל - - - ושלא תגידו, אמנם אני איש ליכוד - - -

לא, אתה לא איש פוליטי.

יש מהפכה אמיתית, אני אומר, סוף סוף הבינו, אם בוחבוט, שהוא איש מפלגת העבודה, אמר לראש הממשלה בוועידת הגליל, 'אדוני ראש הממשלה, אני מפרגן לך ואני אומר לך, מעלות זה לא מעלות של לפני 20 או 30 שנה'. שלומי זה לא שלומי, לפי מה שהוא אומר, עוד חמש שנים. יש המון משאבים, המון תקציבים - - -

בני, לא כדאי לך להיות חבר כנסת.

לא רוצה. אני לא רוצה, אני אמרתי, לא רוצה. לא חבר כנסת, אתה רואה? הרבה חברי כנסת ושרים רוצים ללכת להיות היום ראשי ערים, ירושלים, תל אביב.

מאיר, מה אתה אומר לו? כדאי או לא? השאלה מה מאיר לוחש לו.

מאיר לא לוחש לי ומאיר היה ראש עיר מצוין ואמרתי את זה, מאיר פתח ועשה את דימונה ומיתג את דימונה והביא אותה והוא התחיל, לא רק את דימונה, את כל ערי הפיתוח, הוא לא אמר 'שתו לי ועשו לי', זו הייתה רק תקופה אחרת, שלא היו הרבה משאבים, היום יש תקופה של המון משאבים, ראשי ערים התחלפו. אני כממלא מקום יושב ראש השלטון המקומי אומר לך, התחלפו 100 ראשי רשויות, יש שלטון מקומי חזק, טוב. בוחבוט השאיר לנו צוות ניהולי מצוין של השלטון המקומי, אמרתי את זה לסמנכ"ל השלטון מקומי, דברים שבאים אנחנו עושים, לא בוכים. בארבע וחצי השנים האלה אנחנו השבתנו אולי פעם אחת לשמונה-תשע שעות, אנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו.

יש עוד הרבה דברים שלא נפתרו. אני חושב שהיום הזה פתח לנו, לכולנו, גם לחברי הכנסת, שהביא אותנו מאיר לקדמת הבמה, להראות שאנחנו נמצאים על המפה. ולך, אדוני היושב ראש, תודה. אני חושב שזה דיון חשוב מאוד, דיון של קדמת הבמה. נעשה את זה ביום אחד. גם צריך להגיד לשר אופיר אקוניס, כי נמצאים אצלנו הרובוטיקה. מי שלא יודע, דימונה זכתה במקום הראשון כבר שנה שנייה בעולם ביוסטון, ייצגו אותנו, ועל זה מגיע להם הרבה מחיאות כפיים. לא מוחאים כפיים, בלי כפיים.

לא, זה בסדר, בשביל הנוער זה בסדר.

אני אמרתי, הרובוטיקה, תודות לזה שאתם הוועדה שהוצאתם קול קורא, יחד עם השר, כדי לתת להם מלגות. זה עולה לנו הרבה כסף. איך מאיר אמר בוועדת החינוך? כל נסיעה כזאת חצי מיליון שקל לרשות המקומית, לנסוע, 60-50 תלמידים. אין לכם מה להיבהל, תלמידים, גם ליהמן, גם זינמן, יש לכם כסף. יישר כוח, תודה רבה.

כל הכבוד, באמת דברים חמים, במיוחד מה שחשוב בדבריך שיש תקווה, שצריך לראות קדימה. אני אומר, המוטיבציה, כשרואים את המוטיבציה שיש ודווקא במקומות האלה, אני חושב שזה צריך לדרבן אותנו ולחייב אותנו הרבה יותר. ויש את היכולות, זה לא בשמים, זה אצלנו. היא קרובה אלינו ואנחנו באמת יכולים לתת לזה שיפור ודחיפה בלתי רגילה.

לפני שאני עובר אליך, מרדכי ארנון, טלי הירש שרמן, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי ממשרד הבינוי והשיכון.

כן, בוקר טוב. אני רוצה לציין, בהמשך לדברים הנעימים שאמר ראש עיריית דימונה, אז משרד הבינוי והשיכון הכין מדריך הנדסי לצוות תכנון וניהול של ביצוע תשתיות ופיתוח מתמחי עיור חדשים. המדריך מתייחס למכלול התשתיות והמערכות שישתלבו בעיר עתידית, בעיר חכמה. למשל גז טבעי, פינוי אשפה, מערכת קולחין וכמובן מערכת תקשורת. המטרה היא פעם אחת לאפשר לכל עיר במדינת ישראל, בטח ובטח לערים ושכונות שמפתח המשרד, להפעיל עיר חכמה בכל דרך שירצה לנכון, ואחת המטרות העיקריות של המדריך זה פשוט למנוע פתיחה וסגירה של כבישים ומדרכות בשביל, כמו שציינו פה, להטמיע מערכות תקשורת ודברים עתידיים שיאפשרו תפעול נכון וחכם של ערים חכמות.

המדריך יהיה, פעם אחת, מוטמע בפעילות של המשרד, יהיה מחייב כשהמשרד בא לפתח שכונות וערים חדשות ופעם אחת כלי למקומות שבהם המשרד אינו פועל, כלי בידי השלטון המקומי, בידי רשויות מקומיות להטמיע את המדריך בעיר שלו. המדריך גם יכלול מודל כלכלי, כך שכל ראש רשות יוכל לבחון מה העלות של תוספת של מערכת כזו או אחרת.

יש לכם מעקב אחרי השימוש בתוכנה הזאת?

זה משהו שהוא חדש, הטיוטה נמצאת אצלי. המדריך נמצא לפני פורום התייעצות בכירים במשרד הבינוי והשיכון ובממשלה.

אני שוב אשאל את השאלה, איפה השלטון המקומי נמצא בתוך ההתיציעצויות האלה?

השלטון המקומי יוזמן ביולי.

אני אומר לכם, נמצא כאן צחי, גם מאיר, השלטון המקומי, מבחינת ההשקעה שלו ורואה פני עתיד בנושא הטכנולוגי, הקים, ממתי המינוי שלך?

חצי שנה.

לקחו אנשים בעלי מקצוע ממדרגה ראשונה כדי לקדם את הנושאים האלה. משרדי הממשלה צריכים להפנים את זה שיש היום כתובת, הם יודעים לא פחות היום ממשרדי הממשלה, מומחים בשטח, יודעים לתת מענה, יודעים לעשות את שיתופי הפעולה ויודעים להתאים חליפה לערים, לומדים את השטח. זה לא יכול להיות בלי שיתוף פעולה.

מול מי אתה עובד?

מה זאת אומרת?

עם מי היום יש לך - - -

עם איזה משרדים? אנחנו עובדים עם מטה הסייבר, עם ישראל דיגיטלית.

כן, אבל אתה יודע שאנחנו היינו כאן כתובת לאי שיתוף פעולה עם מערך הסייבר. לא משנה, עם גוף ממשלתי, התברר פה שכשהוא פונה לא עונים ולא יכול להיות, התברר כאן שבאמת - - - תשובה, אבל הדברים האלה, השלטון המקומי היום נפתח, יש לו את הכלים להכיל את זה, חבל שלא נעשה את זה. את אומרת תשתיות, זה נכון, אבל צריך לזכור עוד דבר, לא יכול להיות שחברת חשמל עושים, נניח יודעים כבר לעשות חיבור תשתיות - -

מסכימה.

- - חברת חשמל אומרת עכשיו, 'לא בא לי בתכניות העבודה שלי, אני לא עושה את זה עכשיו. זה לא עכשיו אצלי בסדר היום'. כאן צריכה להיות רגולציה. זה דבר יפה, אבל צריך להכריח ולחייב לשלב את כולם באותו ליין.

מסכימה. השלב הבא הוא באמת לאחר הכנת המדריך, שהוא באמת משהו תורתי ותיאורטי, לבוא ולהטמיע אותו בשלבי הביצוע, כמו שאמרת, וליישר קו עם החברות, חשמל, בזק וכל חברות ה - - -

תודה לטלי.

עוד מילה אחת, ברשותך, מאגף התכנון, שיש לו פעילות משלימה.

בבקשה, שם ותפקיד.

שולמית גרטל, מתכננים ערים ואזורים באגף התכנון של המשרד. רק ממש משפט, בתכנון שלנו אנחנו מקפידים על הנגשה של כל השירותים של העיר באמצעות תכנון גם במסגרת הטכנולוגיה החכמה וגם באמצעות מגע פיזי בין התושבים. זה קשור לעירוניות, לבנייה מרקמית, תכנון קומפקטי. מדובר בעידוד עירוב שימושים ועריכתיות על ידי תכנון מדרכות כמו שצריך, הצללה, מרחקי הליכה משירותי הציבור למסחר ולתעסוקה, קרבת התחבורה הציבורית היעילה וכן מדובר גם בבנייה ירוקה. כפי שנאמר, דימונה היא דוגמה אדירה. חלק גדול מהתכנון שנעשה שם נעשה בשיתוף המשרד, אנחנו מאוד גאים בהישגים של דימונה.

אני רק אזכיר שלעניין זה יש לנו מין כלי מדידה לכל הנושאים האלה שציינתי ויותר וקוראים לו דוח 360 וזה באמת כלי מדידה, מין צ'ק ליסט כזה שמסביר שכשמתכננים עיר מה הם הדברים שיוצרים עיר ירוקה, עיר חכמה, עיר שפועלת ביעילות המיטבית. תודה רבה.

יפה מאוד, תודה על הדברים. אני באמת חושב, צחי, ליזום פגישות עם ראשי ערים שמעוניינים, מפעם לפעם, עם המשרד, פעם זה מינהל התכנון, פעם זה משרד השיכון, כדי ללמוד את הדברים האלה. אני חושב ש - - - ואנחנו גם נעזור בעניין הזה.

חבר הכנסת מקלב, אם אפשר לחזק מה שהם אומרים? מרכז השלטון המקומי הוא חשוב, אבל בסוף מי שמתכנן עם המדינה, אם זה משרד השיכון או רשות מקרקעי ישראל, תלוי כל רשות עם מי היא עובדת, היא חלק מצוות התכנון. כשאנחנו מתכננים שכונה, דימונה, מעלות, אנחנו קובעים מה יהיה, זה ראשי הרשויות קובעים אם תהיה תקשורת מתאימה או תאורת לד חכמה, תנופת הפיתוח שיש ברשויות מאפשרת לנו לפחות בשכונות החדשות, ומתוך ההכנסות גם להכניס את זה לוותיקות אחר כך, את הטכנולוגיה החכמה, שזה התשתית, חלק מהתשתית לעיר החכמה, זה תלוי ברשויות המקומיות. עם מרכז שלטון מקומי, בלי מרכז שלטון מקומי, זה תלוי ברשות המקומית. ואני צריך לציין שמטה הדיור, אמנם היא לא פה, הם לא מונעים מאיתנו גם להעמיס את העלויות האלה על הוצאות הפיתוח, ההיפך, הם מאשרים הוצאות פיתוח.

זה יפה, צריך לציין את ראשי הערים, שכשהם עומדים מול יזמים, מול בנייה, הם עומדים על הדברים האלה. תראו היום בערים, הם לא מתעסקים - - -

זה עוד בפיתוח, זה עוד לפני היזמים.

בפיתוח, זה כשיש משרד השיכון, אבל בחלק - - - יש פיתוח היום שאתם עושים לבד?

כן, ודאי, הכול לבד. היום רשויות מקומיות בעידוד המדינה - - -

הכול הכול. רשויות מפתחות, פיתוח עצמי. אין יותר את התקורות שהיו לוקחים לנו, 8%-7%, אנחנו מכניסים אלינו.

אם הן רוצות.

ואתם עומדים בזמנים?

אל תחשוף את הפרטים, בני, לא כדאי לך.

הרב מרדכי ארנון, איך להציג אותך? אתה רוצה עיתונאי, עורך מדור בריאות בעיתון, שיש כאלה שקונים את העיתון רק בשביל המדור שלך? אני יודע שכשאתה נמצא יש מצב רוח.

זה רב שגדלנו עליו.

אסור כבר להגיד פופיק ארנון?

מותר, אבל זה לא כל כך נכון.

כשאתה נמצא יש מצב רוח, זה בטוח.

בוקר טוב לכולם, אני עכשיו מקלקל לכם את מצב הרוח. אני אדבר קצת כמו אפיקורס. אני כופר בביטוי עיר חכמה, טלפון חכם ובית חכם. זה הבל הבלים, זה אחיזת עיניים, זה גניבת דעת. יש אנשים חכמים וחז"ל אמרו 'חכמים היזהרו בדבריכם וכל שכן במעשיכם'. ואתם יושבים פה, האנשים החכמים, שדואגים לאוכלוסייה מכל מיני היבטים, כל מיני דברים, נשמעו דברים חכמים - - -

תוריד את הכובע קצת. הכובע מסתיר אותך.

אני כותב בעיתון משפחה בנושא בריאות. אני הייתי חולה מאוד לפני תשע שנים, עברתי לאורח חיים בריא וחזרתי בגיל שלי 20 שנה אחורה, לכן אני כל כך נלהב להעביר את התורה הזאת לאחרים. לפני שנה ליוויתי מישהו לבית חולים 'שערי צד', הייתי במיון ואני פשוט הזדעזעתי ממה שראו עיניי, אין שם מקום לעבור במעברים, מיטות והכול עם חוטים והכול עם שקיות כאלה של אינפוזיה. שאלתי שם מישהי שמכירה אותי, היא אחראית על המיון, היא אמרה לי 'זה יום טוב', 'זה עוד יום טוב'. החלטתי לכתוב טור על הנושא הזה ולברר מה קורה באמת בחדרי מיון. כמה אתם חושבים אנשים במדינת ישראל עוברים בשנה במיון? כמה בערך? תזרקו מספרים.

מאות אלפים.

הוא אומר מאות אלפים. מישהו זורק עוד מספר טוב?

מיליון וחצי.

פי שניים. שלושה מיליון איש עוברים כל שנה במיון בבתי חולים בישראל. האחראית על המיון באיכילוב אומרת שכל יום - - -

גם המלווה?

לא, לא, לא.

רק מטופלים?

רק מטופלים? חצי מדינה כמעט - - -

אחות באיכילוב אומרת שכל יום במיון זה כמו פיגוע המוני. מאיפה זה בא? למה אנחנו חולים כל כך? אם מדינת ישראל נניח הייתה כמו גוף האדם, היינו משווים את זה לגוף האדם, אז שליש מגוף האדם חולה, שליש מהתאים שלו חולים, למה אנחנו כל כך חולים? אתם מתעלמים מדבר אחד, מהמושג שנקרא קרינה, כי לא רואים אותה. גם לא רואים את הגזים שיוצאים מהמכוניות. הגז במטבח שלנו, שמו לו ריח כי הוא מסוכן, שייזהרו ממנו. אם היינו שמים בדלק צבע אדמדם כזה שהיה יוצא מהאגזוז החוצה, איך היו נראים הרחובות שלנו? אם הקרינה שלנו הייתה נצבעת בצבע אדום, כחול, או משהו כזה, איך היה נראה המרחב הציבורי שלנו?

זה לא חכם לעשות את זה. לשים wi fi לילדים בחדר, בכיתות, לרשת את כל העיר בקרינה, כשכרגע אנחנו לא רואים את התוצאות, אני לוחץ פה יוצא הדבר הזה. זה תהליך שיכול לקרות ואחר כך בוכים שבדימונה אין בית חולים ובבאר שבע אין בית חולים. אני רוצה ליצור מצב של מניעת חולים ואז לא יצטרכו בית חולים.

זה מגובה?

אתם מכירים את הסיפור על הגשר בחלם? הקרשים היו שבורים ואנשים נפצעו ונפצעו ונפצעו. ישבו חכמי חלם שבעה ימים ושבעה לילות והחליטו לבנות בית חולים ליד הגשר. זה מה שהולכים לעשות. אני מציע, תחשבו טוב טוב לפני שמרשתים את העיר עם wi fi ועם כל מיני קרינות כאלה. יש שיטות הרבה יותר טובות ויותר זולות.

יש לי פתרון למה שאתה אומר, לפתח דברים שמונעים את הקרינה. יחד עם הפיתוחים של הדברים - - -

אם יש, ודאי. מסננים, אני מכיר מישהו שהקים בית חרושת לזה.

יש מנטרלי קרינה.

זה עיר חכמה לא רק wi fi, wi fi זו נקודה ספציפית והיא אפילו מורידה את הקרינה מהסלולרי שאנחנו וגם אתה, כולנו, מסתובבים איתו.

אני מכיר את הדיבורים האלה.

יש את הפערים ויש את הדעות, העולם חלוק בנושא הזה.

אני שואל עם מה זה מגובה מקצועית? אני ישבתי בוועדת תכנון ובנייה, לפני התפקיד הזה פה, בעיריית ירושלים, ישבתי לא מעט שנים, הבאנו מומחים, היו אנשים שהתנגדו למערכות של אנטנות, הסבירו להם שככל שיש אנטנה יותר קרובה ככה הקרינה היא פחותה.

למי שמדבר בטלפון, למי שלא משתמש הוא כולו מוקרן.

אני לא נגד זה, רק אני אומר - - - תודה. מאיר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, אני מודה לך מאוד מעומק ליבי על קיום הישיבה הזאת ועל זה שאתה לוקח חלק ביום הטוב הזה שבו אנחנו שני דברים עושים, לפני שנדבר על עיר חכמה. אנחנו מביאים את הסיפור הטוב של העיירות המפותחות, עיירות הפיתוח, כל אחד יכול לקרוא להן איך שהוא רוצה, מביאים לקדמת הבמה לכנסת. זאת גאווה גדולה לארח כאן את דימונה ויקנעם ושדרות, וילדים שעושים דברים נהדרים. דימונה מקום ראשון ביוסטון ואני רואה כאן סטארט אפ של אלון, יקנעם, שכמנהל בית ספר לשעבר, אני עומד פעור פה. אז תודה לך, אדוני.

אבל יחד עם זה אין שום ספק שאף אחד לא מברך על המוגמר. מה שמאוד נוגע ללבי בהתנהגותם של חבריי ראשי הערים, במיוחד בפריפריה, זה שאתה לא תמצא ראש עיר שהוא רק מברך על המוגמר, אתה כל הזמן תמצא ראשי ערים שמצליחים בפרק אחד והולכים לפרק הבא. לפעמים אני פוגש ראשי ערים, אני אומר להם 'אתם נחים מדי פעם?' הם אומרים לי 'תשמע, קיבלתי 80% בגרות', אני אומר לו 'יופי', הוא אומר לי 'לא, אני כבר חושב על ה-20% שלא קיבלו, למה הם לא קיבלו'. וזו בדיוק התרבות שמתפתחת ברשויות המקומיות ולכן יש שינוי מהותי ושינוי שמסמן הצלחה ומספר סיפור אחר לגמרי.

עכשיו, בנושא של הערים החכמים, אדוני. אחד הדברים שמתסכלים אותי ואני עדיין לא מצאתי לו פתרון הוא איך אנחנו דואגים שדור הילדים שלנו יישאר. אני גר בדימונה, אני נוסע כל יום לדימונה, הילדים שלי לא גרים בדימונה. שלושתם למדו, אנשי אקדמיה, עזבו. אני מנסה לחשוב כל הזמן מה יעשה את המקום שלנו לאבן שואבת לילדים שיחליטו להישאר. כמובן כל מי שיגיד פרנסה צודק וכל מי שיגיד בריאות צודק, ובאמת יש ארגז כלים שבלעדיו אנשים לא יישארו, אפילו לא יבואו לפריפריה. כשהקמנו בדימונה חדר מיון קדמי זה כי כשרצו להגיע חבר'ה צעירים, אז הם שאלו, 'תגיד לי, מאיר, אם אני צריך להתעורר בשתיים בלילה ורופא לבן שלי, יהיה לי?' אמרתי לא, הוא אמר 'אני לא בא'.

עכשיו אני חוזר לעיר החכמה, הדור שלנו יגור, או שנגיד ככה, לא יגור בערים שהן לא חכמות, כי בעוד חמש, עשר שנים שיח של עיר חכמה זה בִּילְד אִין, לא תהיה עיר שתרשה לעצמה להישאר מאחור. לא תהיה עיר. לכן מה שהכי חורה, שמשרדי הממשלה לא מביאים שבהקצאת תקציבים, זה לא מנת חלקם של החבר'ה שיש להם. תמיד כשיש עיר חזקה או ראש עיר משוגע זה יהיה, אבל מה לעשות, יש ערים שהן לא חזקות ואין בהן ראשי ערים משוגעים, השאלה אם אנחנו רוצים להשאיר אותם אחורה. כי כשבא משרד האוצר ונלחם על תכנית להב"ה, זה קשקוש, זה גרושים. זו תכנית נהדרת שאני זוכר שכשהקמנו את מרכז להב"ה בדימונה, אז השכנה של אמא שלי ז"ל, ששתיהן עלו ממרוקו ב-1962, באה אליי ואמרה לי 'אני, כפרה עליו, מתכתבת עם הבן שלי ודאקיל מחשב'. מדהים. מה יותר מזה? זה הדור הזה. הילדים שלנו לא יגורו בעיר שהיא לא עיר חכמה.

הרב ארנון, אני הקשבתי לדברים שלך ברוב קשב, יכול מאוד להיות, יש לכאן ולכאן, יכול להיות מאוד, תמיד לחיות חיים בריאים זה טוב ולהישמר זה מצוין, אבל אני לא רואה את זה בסתירה. אין שום סתירה בין לחיות בעיר חכמה לבין הבריאות שלך.

צ'יפים לאשפה זה מצוין.

לכן אני אומר, אם יש קריאה שצריכה להיות מהוועדה הזאת זה למשרד האוצר, אחת בנושא של להב"ה, שמיד יחזיר את התקציבים ויפסיקו עם המשחקים המיותרים האלה. הדבר השני, במדידה של הצלחתה של עיר ובמיוחד ביישובים הערביים, שיש שם עוד מענקי איזון שהם עמוקים, לקחת בחשבון את הפרמטר הזה של עיר חכמה ולדאוג שבמדינת ישראל לא תהיה עיר שהיא לא תהיה עיר חכמה. אחרת הילדים שלנו, כשירצו לבוא ולנהל שיח חכם עם הרשות ועם בית הספר ועם כל דבר, גם עם הרשות העסקית, הם לא יבואו למקום שיצטרכו, לצערי הגדול, ארנון, לצערי הגדול - - - הבן שלי אומר לי, 'תשמע, אני לא הייתי מזמן בסופרמרקט', אמרתי לו 'למה?', הוא אומר לי 'הכול באינטרנט. אני נכנס לאינטרנט, מזמין, מביאים לי'. אין מה לעשות, אם זה יהיה בדימונה והכניסו את זה בדימונה והיום זה מדהים לראות אנשים בדימונה שהיו מטיילים איתי בשוק והיום הם אומרים לי 'מאיר, מה, שמענו שהיית בסופרמרקט', אני אומר להם, 'הייתי, נו', 'מה, אתה לא משתמש באינטרנט?' אמרתי, 'לא, אני לא יודע לבחור עגבניות דרך האינטרנט'. ושוב תודה רבה.

תודה, באמת בהצלחה, אנחנו רואים כמה שזה היה חשוב. אבל זה לא רק wi fi, אנשים שיכולים לסדר דרך הבית, לא צריכים לצאת עם המכונית, מקטינים את זיהום האוויר, הרב ארנון.

אני לא נגד מה שהוא אמר, אבל אני חושב שהסופר זה - - -

אבל לעיר חכמה יש הרבה דברים שמשפיעים על איכות הסביבה באופן דרמטי, הרב מרדכי ארנון, מהרבה בחינות. נכון שיש את המושג קרינה, אבל מהרבה בחינות אנחנו יכולים להוסיף גם בבריאות וגם באיכות הסביבה וגם בעוד דברים, אבל צריך לכוון את זה נכון.

יש לנו עוד שני דוברים. מר גדעון בר און, מנכ"ל, ואחרי זה בת ציון שלומי.

אני צריך לדבר על השבת גם.

נראה, אנחנו פשוט חייבים לסיים. אתה מנכ"ל מה?

מנכ"ל חברה שנקראת מוביליטי אינסייט, החברה הזו עוסקת בפתרון של בעיות פקקי תנועה בארץ ובעולם. לצערי ולשמחתי אנחנו זכינו במכרז באטלנטה, ג'ורג'יה. רק להבין, אטלנטה, ג'ורג'יה - - -

זה לשמחתך ולצערך זה לא קרה בארץ.

כן, אבל תיכף אני אגע בדבר הזה. בארץ אנחנו פרוסים בפריסה בחיפה וקצת בתל אביב. אני רק אגיד, לסבר את האוזן, אטלנטה רבתי זה שישה וחצי מיליון איש, בוא נגיד שאני מסכים למה שאמרה הגברת מתכנון, זו רשת אחת שלמה.

רק בשתי מילים, אני עצמי אלוף משנה במילואים, אני בא מתחום תכנון של מבצעים מיוחדים ואנחנו מתייחסים לנושא של העיר החכמה, אנחנו מסתכלים על זה בצורה אסטרטגית ולאו דווקא בצורה של המכונית הבודדת ולכן זה קשור לעניין הרשתי. למעשה, מכיוון שאנחנו מנטרים את התנועה במשך תקופה מאוד ארוכה, אנחנו מצליחים לבנות מטריצות ומצליחים לבנות סימולציה ולעשות אפילו פרדיקציה, זאת אומרת חיזוי. אני יכול לעשות חיזוי היום ולהגיד שבעוד שלוש שעות יהיה פקק בכביש 6 ומי שיגרום לפקק הזה בכביש 6 זה 3% אנשים שיצאו ממעלות או 2% שיצאו מירושלים. על ידי זה שאני יודע מאיפה מגיעה הבעיה אני בעצם יכול למנוע אותה. לדוגמה, אם אני יודע שיהיה פקק באום אל פחם על כביש 6, ש-7% מהאנשים שעושים את הפקק יצאו מירושלים, אני יכול לשים שלט ביציאה מירושלים, מראש, ולהגיד 'כל מי שיוצא מירושלים ייסע דרך כביש 2 ולא דרך כביש 6', וכך אני מונע את הפקקים. מה שאני רוצה להגיד, הראייה שלנו היא שאנחנו מסתכלים בצורה רשתית ואסטרטגית ואנחנו מסוגלים להביא תובנות שיכולות לעזור למנהלים, למתכננים ולכל מי שאחראי על התנועה.

אבל רציתי לגעת דווקא בנושא של העיר החכמה ובפריפריה. חבל שאני מדבר פה מול כיסאות ריקים, אבל אני חושב - - -

לא כיסאות ריקים, אבל הדברים שלך נרשמים בפרוטוקול.

אני גם אחד הנציגים של היוזמה הפרטית ושל הסטארט אפ ניישן, כי זה מה שאנחנו עושים. אנחנו לוקחים - - -

מול מי אתם עובדים? מול הרשויות המקומיות, מול המדינה, מול משרד התחבורה? איפה אתם מנסים להציע את מה שיש לכם

בישראל אנחנו עובדים מול נתיבי ישראל יפה נוף, שזה נתיבי איילון של חיפה, ומול משרד התחבורה וגם רשויות התכנון המסוימות.

מה הערך המוסף שלך דווקא לערי הפריפריה, שהפקקים שם זה לא - - - אמנם אני מבין שהם יכולים לגרום וגם כביש 6 בסך הכול מוזן, מהדוגמה שאתה הבאת, מהרבה ערי פריפריה שאין קשר ביניהן מבחינת תחבורה ואתה יכול לקשר, אם אני אדבר בשפה פשוטה יותר את כל מה שאתה אומר. אתה יכול לחבר את כל נושא התחבורה, גם בפריפריה, שהיא אולי כשלעצמה לא צריכה להתמודד, אבל היא בסוף מתנקזת לאיזה מקום ומובילה למקום ואתה יכול לחבר בין כל הדברים לרשת אחת שמדברת אחת עם השנייה וגם יודעת להתייעל ויודעת לנווט. זה אני מבין על רגל אחת מה שאתה אמרת.

אדוני היושב ראש איש מאוד חכם, הבין את הכול בארבע מילים.

אבל אני רוצה - - -

אני רוצה להסביר לאנשים של הפריפריה.

רק רגע, גם האנשים של הפריפריה, או לאנשים ש - - -

אני רוצה להגיד לך מה התרומה. אני לא מדבר דווקא על החברה שאני מנהל אותה, שהיא ממש בקצה הטכנולוגיה, שהנושא של החיזוי והנושא של הסימולציה הוא במשנתנו. אני רוצה להגיד דבר כזה, קודם כל, לדעתי, כיזם, אני חושב שזה התפקיד של הפריפריה לייצר את החדשנות. כשאומרים עיר חכמה, אדוני הרב, לא מתכוונים לעיר שהיא חכמה, מתכוונים שהאנשים הם חכמים, שאנשים לוקחים תובנות מתוך מה שהם יודעים ואת התובנות האלה עושים יותר טוב. סתם לדוגמה, דיברת על נושא של מיון בבית חולים. כל נושא המיון בבית חולים, אם ניקח וננהל אותו בצורה חכמה אני לא חושב שיהיו פקקים בתוך ה - - - זה אותו דבר כמו פקקים של מכוניות, למה? כי אפשר לווסת את האנשים שמגיעים לבית החולים. אפשר לעשות לפני בית החולים שני חדרי מיון מקומיים ולבנות את זה.

עוד בית חולים.

אבל זה לא קשור לתקציב. אדוני היושב ראש, עוד שני משפטים. זה לא קשור לתקציב ואני אגיד לך למה. אני לא מקבל משכורת מהממשלה, אני מייצר את המשכורות לעצמי ולאנשים שעובדים אצלי, זה קשור רק ליוזמה, זה קשור רק לקחת, וזה אני מברך אתכם, על הדבר הזה, אתם צריכים לקבוע חזון טכנולוגי, אתם צריכים לקבוע מטרות ויעדים, את הדבר הזה, אחת שעשיתם את זה, אחת שהפרלמנט הזה יושב ועושה את זה, ליצוק לתוך הדבר הזה תוכן, ומשיצקנו את התוכן אנחנו נמשוך אחרינו את כל האחרים, לא תהיה שום בעיה. כי אם אנחנו נוביל במחשבה ואנחנו נוביל בחדשנות, ואללה בסוף נביא את הכסף מהאוצר, ואם לא תביא את הכסף מהאוצר, תביא אותו גם מיזמים פרטיים, כי אנחנו מוכנים להשקיע בפריפריה, אנחנו מוכנים להשתמש בכוחות שיש שם.

אני מתחבר לדבריך.

עד כאן, תודה רבה, חבל שלא שמעו אותי האחרים.

זה נכון, יש דברים שלא קשורים ב - - - אבל יש לנו את השלטון המקומי, צחי נמצא פה, יש כאן נציגות של השלטון המקומי. אני חושב לעשות יום אחד של מפגש, יש דברים שרק במודעות, רק במוטיבציה, רק ברצון, לא שאלה של כספים, ודאי לא כספים גדולים, וכל איש במיוחד בפריפריה, אם הוא יידע שהוא יכול לתכנן את היום שלו נכון ולא שהוא לא יודע מה קורה איתו בהמשך הדרך, אם זה בנושא תחבורה ונושאים שונים, אני חושב שזה באמת יכול לקדם מאוד.

אדוני היושב ראש, עוד מילה אחת. אני עסוק בגיוס של עוד עשרה מיליון דולר לפתח את הסטארט אפ שלי ולקחתי את הארבע-חמש שעות האלה, אתה יודע מה? בגלל ציונות. כי אני חושב שזה נכון ואני חושב שצריך לעשות את זה והפריפריה תדבר.

הנה, זה מראה באמת שלא באת בשביל - - - לא מסיבה של בשביל לעשות איזה עסקה, אלא להעלות מודעות ולהציף את הנושאים, שיש את האפשרות. זה באמת מעשיר אותנו בדיון ציבורי וזה תורם לדיון הציבורי. תודה רבה.

אני מאוד שמחה שהפעם, לא כמו בפעם הקודמת, אני לא הראשונה שהעליתי את נושא הקרינה, ברוך ה', הרב ארנון.

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

בת ציון שלומי, חברה בוועדת הגנת הסביבה בעפולה, פעילה, גם עצמאית וגם מייצגת רגישי קרינה ואנשים שמודעים לנזקיה. אני חושבת שזה היה מאוד אופייני, התגובה לרב ארנון, שבעצם יש פחות או יותר התעלמות.

אבל, גדעון, תראה גם אנשים שטורחים, מגיעים מעפולה באופן מיוחד כדי להעביר את המסרים האלה גם כן.

מצוין, חשוב מאוד.

מזה אנחנו חיים, זה מה שנותן לנו את הכוח.

אני חושבת שצריך קצת להתיר את הערבוב שנוצר, כי יש עיר חכמה, שזה יפה מאוד, למשל מים מושבים, נשמע נפלא, כל מיני אוטובוסים שמגיעים לקשישים ומביאים להם את האפשרות, אני לא יודעת מה, למלא איזה טפסים, ארנונה, אני לא יודעת מה.

לא, ללמוד על המחשב, אחרי זה הם בעצמם עושים את זה.

גם לי יש מחשב, המחשב הוא חוטי, המקלדת היא חוטית, העכבר הוא חוטי. כאן זה נעצר, זאת אומרת האלחוטי, בכל מקום שיש קשר בין בן אדם לבן אדם עם משהו אלחוטי או שיש חיישנים מדובר על קרינה, קרינה זה דבר שהגוף שלנו לא בנוי להתמודד איתו, אנחנו לא נוצרנו ככה. כל השנים שהאדם היה קיים הוא לא חי בתוך קרינה מלכותית והיום היא אלפי מונים ממה שהיא הייתה בשנות ה-60 וה-70.

התחלואה העצומה שיש, אנחנו לא רואים אותה עכשיו בחדרי המיון, שם מתגלגלים להם כל אותם אלפים ומיליונים במהלך השנה ואנחנו צריכים להבין שהם נופלים בצדי הדרך ואף אחד לא רואה אותם כשכואב להם ועצוב להם. גם לנו לפעמים כואב, לי אישית, אני משלמת מחיר על זה שבאתי לכאן מעפולה, כואב לי קצת הראש מזה שישבתי באוטובוס ואנשים מסביבי כולם עם סלולר. לי אין סלולר, אני לא רואה וכמה שיגידו לי שישימו אנטנות יותר צפופות זה פחות קרינה, תגמרו את המשפט, זה פחות קרינה למי שיש לו את הסלולר, בשבילו יש פחות מרחק בינו לבין האנטנה, אז הוא יסבול פחות, אני אסבול יותר. יש עדיין מיעוט שלא רוצה את כל זה.

הבעיה שלי עם העיר החכמה זה שכופים עלינו באופן הפולשני ביותר, בתוך הגוף שלנו, גלי קרינה יום ולילה. אנחנו לא צריכים לחיות תחת הממטר הזה, תחת המתקפה הזו. הילדים שלי, בעלי ואני רוצים לחיות בבית ללא קרינה, אבל באו וכפו עלינו מונה חכם. באיומים, באיומים לתביעות, דברים נוראים. אז יש הסתרה מכוונת של מידע מהציבור, אני רואה את זה כל פעם. הנה, שמו לנו פנס לד ועליו הגיעה איזה חברה לדיטק והתקינה משהו, עלה שם בחור והתקין משהו עם מברג. כשהוא ירד שאלתי אותו מה זה והוא אמר, כמשיח לפי תומו, 'מצלמה', ואז אמרתי 'אה, האח הגדול', ואז אמרו שני אנשים אחרים שהיו איתו, לבושים כמו מנהלים, 'לא, לא, לא, תיקון חשמל'. מה זה? אנחנו רואים שקורה כאן דבר לא תקין, הפעילים ואני, אני יכולה להגיד שיש הרבה פעילים שלא יכולים לבוא לכאן מחמת כאבי ראש, סחרחורות, בגלל כל הקרינה שיש פה ויש הרבה מאוד אנשים שאני מדברת בשמם.

צריך להבדיל בין טוב לרע גם בתור העיר החכמה. אני מקווה מאוד שיינתן מידע מהימן לציבור ושתיפסק הכפייה הזו.

קודם כל אנחנו מאוד מעריכים שאנשים עומדים בשער ומוחים על כך ועדיין באים ומזהירים אותנו מהדברים ויכול להיות שבאמת צריך לראות איך ממעטים קרינה. יכול להיות שזה גם צריך להיות פיתוח, סטארט אפ שממעט קרינה, זה יכול להיות - - -

לא, הסטארט אפ שממעט קרינה, סליחה, זה כמו בית החולים בחלם. לא צריך את בית החולים, צריך להפסיק את ה-wi fi, מה פתאום לכפות wi fi על כולם, למה?

למי שיש. עיר חכמה, אני לא רוצה להתווכח בעניין הזה ואני מעריך - - -

כמו שתשאלי מה פתאום עישון לכולם.

נכון, אסור לעשן במרחב הציבורי.

בסופו של דבר, כמו שאמרתי לרב ארנון, בעיר חכמה יכולים למנוע הרבה, לשפר את איכות הסביבה מבחינת זיהום. השאלה אם משאית האשפה, שהאגזוז, כפי שהוא אמר, מה הוא נותן לסביבה, במקום להגיע חמש פעמים והוא עובר בכל הרחוב, יגיע רכב יותר קטן וייקח חלק. אנחנו שיפרנו. אז אני אומר, הדברים הטובים, בוודאי שיש בעיר חכמה.

הדברים הטובים, את הדברים הרעים צריך לעצור.

הקרינה שיש לנו בעניין הזה, זה נכון, בסופו של דבר אני חושב שבמערכת האיזונים - - -

ה-wi fi למשל, מה הוא משרת? מה ה-wi fi במרחב הציבורי, למה?

לשימושים.

סליחה, אז מי שרוצה לגלוש באינטרנט, שלא יקרבן את כולם, יהפוך את כולם לקורבן בגלל שהוא רוצה את זה, כי יש אנשים שלא רוצים את זה. ב-2012 הרב ליצמן, שר הבריאות, בכה על זה ש'לא, לא לרשת את - - - ב-wi fi', כמובן הם רושתו והוא היה יכול לעצור את זה. אבל אם הוא אמר כך סימן שיש סכנה. אז לרשת את כולנו ב-wi fi? קל וחומר שזו בעיה.

אני רוצה לענות לה, בבקשה.

תשמעו גם את הסיפור, האישה, איך שהיא מגדלת את הילדים שלה אז אנחנו בכלל - - - שמענו בפעם הקודמת.

הרב מקלב, משפט אחרון אני רוצה לומר, חז"ל אמרו סור מרע ועשה טוב, לא חז"ל, שלמה המלך אמר את זה, קודם כל סור מרע, קודם כל לא לעשות רע. אנחנו עושים רע להמון אנשים, החל מהסופר והקרינות והגזים של המכוניות והכול, כי זה נוח לנו. נוח לנו שיהיה wi fi חינם, נוח לנו ש - - -

זה נכון שאפשר לעשות סור מרע, אבל אם נעשה טוב זה גם לסור מרע.

לגבי מה שאמרת, יש יהודי שהקים בית חרושת לפילטרים נגד קרינה. אשתו מתה מקרינה אז הוא נכנס לנושא הזה והקים פילטרים ש - - - תדע לך, חבר שלי, חבר שלו היה חולה בסרטן, הוא שכב בתל השומר, בסוף ימיו, והחבר שלי לקח ממנו, מהיהודי הזה, מודד קרינה ושם למראשותיו של החולה. שם, אתה יודע, כל הפלגים וכל זה, המונה קפץ לאדום ולמחוג לא היה לאן ללכת. רוצים לרפא בן אדם מסרטן ושמים לו כזאת מערכת של קרינה על הראש. אני מודה לך שנתת לי רשות דיבור.

ממש משפט.

ממש משפט. יש הרבה בעיות, יש בעיר חכמה הרבה מצבים של חילולי שבת שנגרמים, גם לגבי מוני חשמל, יש עשרות מצבים שבהם דתיים מפעילים חשמל בשבת, גם לגבי העניין ראיתי מקום שאתה דורך על מקומות וזה יוצר תאורה, שזה דבר חמור. ויש מצלמות אבטחה, יש מחלוקת בפוסקים האם זה מותר, אבל אני רוצה בעצם לציין שאפילו אם נאמר שזה מותר, הרי עיקר הכוח להקל במצלמות אבטחה זה טיעון של מתעסק, אני לא מתכוון לעשות עבירה, לי נראה פשוט, גם כתבתי מאמרים בנושא הזה, שכשאדם חילוני הולך עם סמרטפון בכיס אז אין לו דין של מתעסק, כי עכשיו הוא ממש עושה עבירה. אז גם אם נאמר שזה לא מחטיא חרדים, זה ודאי מחטיא חילונים.

תודה על הדברים.

לכן לפתח משימות אבטחה, במנגנון של ספק פסיק רישא, שבשבת לא עובדים ברצף.

אנחנו ועדה שסבלנית לכולם. תודה על הדברים. בבקשה. רק את השם.

סמדר אונה, אני הייתי בכירה בעולם ההייטק, אני גרה הכי רחוק מכולכם פה, כי אני גרה קרוב לקרית שמונה, אבל יחד עם זה בגלל שאין עיר חכמה ובגלל שאין את כל השירותים והכול והכול, כמו שכולכם רואים אותי, אני גרה ּבַּרחובות עכשיו, לא בִּרחובות, ּבַּרחובות. דווקא כל הפתרונות שנמצאים פה, וכששאלת כמה אנשים בבתי חולים, במשך שנתיים כמעט חייתי רק בתוך בתי חולים, אז יכולתי להתקרב אולי לאיזה שהוא מספר וכו'. הנושא הזה של עיר חכמה, שאני מקווה שתוך שבועיים אני מעבירה לכם את המסמך על הנושא הזה, כשזה התחיל הייתי הבסיס שכתב את התכנית לפרויקט הגליליום בצפון שבטח מכירים את זה פה. על אותו בסיס בדיוק המחשבה היא איך כולנו כאזרחי המדינה, ולא משנה איפה אנחנו גרים, יכולים לקבל שירותים יותר טובים, אז אם למישהו יש עם ה-wi fi ככה והמצלמה הזו היא ככה, אני באה מעולם הטכנולוגיה, אני אומרת לכם, לכול יש פתרונות.

אז מה הם?

תודה רבה. באמת באווירה אופטימית זו אנחנו מודים לכולכם שהשתתפתם איתנו, החכמנו, אנחנו עצמנו. אני חושב, כפי שנאמר בתוך הדברים, שיש מה לעשות, צריך לעשות, דווקא לא בשמים היא, לדברים יש חשיבות דווקא בערי הפריפריה. אנחנו יכולים בערי הפריפריה לא רק להיגרר, אלא אנחנו יכולים להקדים את הנושא הזה כמנוף ואנחנו צריכים לדעת, איך אמר ארנון? גם סור מרע, אם אנחנו לא נעשה את זה אז אנחנו רק נגדיל את הפערים וזה ודאי אנחנו לא רוצים. תודה רבה ויום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.