פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



17
ועדת הכספים
18/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1076
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), שעה 11:00

1. החלטות שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר בעניין עדכון מחירי החלב והשפעתם על עובדים בתעשיית החלב
2. החשש מפיטורי עשרות עובדים בתעשיית החלב בגלל מחלוקות בין שרי האוצר והחקלאות, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
איתן ברושי
יצחק וקנין
מיקי לוי
עודד פורר
מוסי רז
איציק שמולי

מירב בן ארי
יואל חסון
חיים ילין

כפיר יהודה בטט - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

עידו סופר - משרד האוצר

גלעד גושר - עו"ד לשכה משפטית, משרד האוצר

שלי סבן - מנהלת מחלקת הפנסיה-שוק ההון, משרד האוצר

הראלי שירה מזרחי - עו"ד, משרד האוצר

ירון גולן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות

אורי צוק-בר - סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות

עודדה צפורה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

מילה סויפר - מנהלת המחלקה למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים בישראל

אייל מליס - מנכ"ל תנובה

אחיאב שמחי - יו"ר ועד העובדים, תנובה

דני אוסטר - ועד עובדים, תנובה

אלכס ויין - ועד עובדים, תנובה

נתן בר - ועד עובדים, תנובה

ציון אסרף - ועד עובדים, תנובה

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים

בת-חן רוטנברג - רכזת מחקר ומידע, עובדי הכנסת

שמחה בניטה - יו"ר ארגון נכים מזור, ארגוני נכים

חן פליישר - עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל המרכז לעיוור

משה בר - יו"ר ארגון תנו יד לחרש

יוסף לוי - נהג מנכ"ל המרכז לעיוור

מתן צדיק - שדלן/ית מאיר אסרף משרד עו"ד ( מייצג/ת ועד עובדי תנובה)

רות פרמינגר - שדלן/ית (חברת פרילוג בע"מ)

מבשרת נבו - שדלן/ית (חברת ריפבליק יועצים), מייצג/ת התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים

שגית אפיק

טמיר כהן

שלומית כהן



החלטות שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר בעניין עדכון מחירי החלב והשפעתם על עובדים בתעשיית החלב
החשש מפיטורי עשרות עובדים בתעשיית החלב בגלל מחלוקות בין שרי האוצר והחקלאות, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

אני פותח את הישיבה. החלטות שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר בעניין עדכון מחירי החלב והשפעתם על עובדים בתעשיית החלב. יש בקשה להצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי לוי. וכן החשש מפיטורי עשרות עובדים בתעשיית החלב בגלל מחלוקות בין שרי האוצר והחקלאות, הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי.

יש כאן נציג מהאוצר?

לא יודע. לא מעניין אותי.

בלי אוצר וחקלאות לא עשינו כלום.

רבותי, את האורחים אני אוציא אחרי הפרעה אחת. לחברי כנסת אקרא שלוש פעמים. אי אפשר כך לנהל את הדיון.

יש לנו בעיה, לכנסת, לממשלה ובעיקר לוועדת הכספים שעוסקת רבות בעניין הזה. קודם לכן אני רוצה לדווח לחברי הוועדה, נמצא פה שרגא ברוש אז נזכרתי שלא אמרתי את זה בבוקר. יש בעיה שקיימנו עליה כמה דיונים, זה הנושא של החולות הדקים, אבל לא רק החולות הדקים. יש בעיה עם מנהל מקרקעי ישראל לגבי הוצאת המכרזים על הנושא שקשור להפעלת המפעלים הללו. בעיקר זה היה עם טרמוקיר, אבל לא רק. פנה אלי מישהו, שאני כמובן לא יכול לומר את שמו, ואמר: אנחנו מתחילים בבעיה עכשיו עם החולות, לאו דווקא החולות הדקים, בסלילת כביש 6 מיקנעם צפונה. יש להם שם בעיה. התקשר אלי כהן, מנכ"ל טרמוקיר, בהתרגשות רבה רבה, אפילו יותר מזה, ואמר: דבר כזה לא ראיתי עוד. אני לא רוצה להגיד את השבחים, אבל בתוצאה. אני התייאשתי, אני כבר עמדתי בהכרזה על פשיטת רגל. לא הייתי יכול להמשיך להפעיל את המפעל הזה, לא הייתה לי האפשרות, לא היו לי החומרים שאיתם אני יכול לעבוד. הוא כמעט בכה בטלפון.

זה חומר מהמחצבה.

כן. הוא אמר: הוצאנו מכרז, אני חוזר לעבודה, אני מחזיר את העובדים. אני כבר לא האמנתי שזה יקרה. ואתם יודעים שאנחנו לא הרפינו מהם. אפילו את ההעברות של המינהל לא העברנו, בסיועו האדיב של איתן ברושי, שהוא היה פה בישיבות. אבל אני גם דיברתי איתם, אמרתי להם שזה לא יימשך, כי הפירוש הוא שהמדינה בפשיטת רגל. הרי לכולם ברור שצריך להביא את החולות הללו. יש פה חולות שצריך פשוט לעשות טכנית את העבודות שצריך לעשות. הוא התקשר אלי בסוף השבוע שעבר ואמר לי: המכרז יצא לדרך, החזרתי את העובדים, אני ממשיך את העבודה ואין לי מילים להודות לוועדת הכספים על העזרה שלה בעניין הזה. קיימנו על זה שלוש ישיבות. לא הרפינו מזה. לפעמים עובר לי בראש: לא יעזור, למה נעשה עוד ישיבה? מתברר שאסור להתייאש אף פעם משום דבר. צריך רצון, צריך התמדה. ואני שמח שבעניין הזה זה להציל הרבה מאוד עובדים. שרגא, נכון?

נכון לגמרי. ואני רוצה לומר מילה. אלי התקשר גם אלי. אני לא יודע למה, אבל תעשיינים תודה רבה לא אומרים. כשמשהו לא בסדר אנחנו שומעים אותם, אני אומר את זה בבדיחות הדעת, אבל זאת עובדה. הוא אמר לי כמו שאתה מתאר, בהתרגשות: שרגא, הרב הציל לי את המפעל וועדת הכספים עשתה מה שלא האמנתי. חשבתי שיטחנו אותי וישלחו אותי הביתה. נלחמו, שמו ברקסים למינהל ולאוצר וזה קרה. אדוני, לא קרה שום דבר שלא יכול היה לקרות שנה קודם, שנתיים קודם. וזה יותר כואב מהכול.

נכון. תודה רבה.

אני עובר לסעיף שעליו אנחנו דנים, ותדעו שיש לנו התלבטות גדולה. זה גם היה בלחם וזה גם עכשיו בחלב, זה סיפור לא פשוט. מצד אחד אנחנו רוצים שהמחירים יהיו נמוכים, ומצד שני אנחנו רוצים שעובדים יעבדו ולא יפוטרו. אנחנו עומדים פה במצב שאוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. יש מצב שבו אם לא מעלים במידה מסוימת את מחיר החלב, שזה אגורות, המציאות תהיה שעובדים יפוטרו. הם לא יבואו לעבודה, הם לא יוכלו להחזיק את העובדים האלה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה גם הגשת הצעה לסדר. אני מבקש שתעלה את העניין ונשלב את זה יחד.

תודה רבה, אדוני. תודה לך על קיום הדיון. אני כבר רוצה להעיד על עצמי, כי בשבוע האחרון היו מספר כתבות בעניין הזה. לא הלכתי לא למחלבות ולא פגשתי ולא שום דבר. ראיתי ידיעה קטנה שיש סכנה שהולכים לצמצם הוצאות כלליות ופיטורי עובדים. בסופו של דבר הוועדה הזאת נלחמת על פיטורי עובדים, ולכן מצאתי לנכון להביא את זה לשולחן הזה, מתוך דאגה שלא נצטרך לבוא ולדון בפיטורי העובדים.

ברור לחלוטין שהמדינה קבעה משוואה למחיר החלב שבפיקוח. אני לא נכנס לזה. אני מכבד את המשוואה הזאת שאומרת שבמידה שמחיר החלב עולה, בצורה כזאת או אחרת יצטרכו – אני מצטרף למה שאתה אמרת, אוי לי מיצרי ומיוצרי. זה בדיוק העניין, מה עושים. אבל אני חושב שעל השולחן של שר האוצר ושל שר החקלאות יש פתרון נוסף של פיצוי אותן מחלבות. אפשר לבוא לכדי דיון. אסור לבוא לידי משבר, ואני חושש מאוד שאנחנו מגיעים לכדי משבר. כי אם אנחנו עומדים עוד הפעם בפני המשוואה של עליית מחירי החלב, יהיה משבר. לא יעזור פה שום דבר. לכן חשבתי שצריך להביא את זה לשולחן הזה. יש ועדה ציבורית שקובעת את המחירים. אין לי שום כוונה להיכנס לנעליה. אני מכבד אותה, ולכן אני מבקש שהדיון יתקיים פה.

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק וקנין. אני גם ארצה שתגידי מה החוק בעניין הזה.

מיקי, לצערי כנראה הזיכרון שלנו קצר. יש הסכם ברור וחתום, וההסכם הזה הוא חד-סטרי. בהסכם נקבע שאם יש עלייה במחירי התשומות, אז יש צורך לעדכן את המחיר. אם יש ירידה, מעדכנים את המחיר. עד היום, ואני אומר את זה באחריות מלאה – זו לא פעם ראשונה, אני הקמתי קול זעקה בממשלה כשיאיר לפיד היה שר אוצר ואתה הסגן שלו. ואני לא אומר כדי לפגוע במישהו. יש פה שיטתיות שהולכת וחוזרת כל פעם. כאשר זה יורד, מורידים את מחיר החלב. כאשר זה עולה, לא מעדכנים אותו. יש הסכם ברור. ריבונו של עולם, מה זה צריך להיות? אני אומר את זה פה כמסר לשר האוצר. אם אתה רוצה שנתקע לך את כל מה שיש פה, נתקע אותו. יש הסכמים, תכבד אותם. אתה לא רוצה, אל תעשה הסכמים. לא יכול להיות שעושים הסכמים ולא מכבדים אותם, ומקיימים אותם רק כשזה נוח למישהו. עם כל הכבוד של יוקר המחיה, על מה מדובר פה, אתם יודעים?

בן 6 ל-20 אגורות.

נו, למה לא לעדכן את המחיר? את יודעת שתנובה וטרה וגם שטראוס משלמים לחקלאי את מחיר המטרה במלואו, על-פי העדכון שלו. הם לא משחקים במשחק הזה. רבותי, אתם תביאו את המצב הזה לכאוס.

מה זה תביאו? זה כבר המצב.

אני רוצה לומר יותר מזה. יש פה מחשבה, שאנחנו באים לסופר – אני אומר את זה כל הזמן, כחקלאי אני אומר את זה – רואים את בקבוקי החלב, שקיות החלב, את כל הדברים רואים. זה לא מובן מאליו. עלולה להיות התמוטטות, ואחר כך נגיד שאף אחד לא זעק ולא אמר את הדברים. זו פעם אחרונה שאני אומר את זה. לצערי הרב זה הולך וחוזר. גם לפני שלוש שנים היה אותו דבר, ולא עדכנו וחיכו וחיכו. בסוף הבינו שאין ברירה. רבותי, כמה אפשר לחכות עוד? כל יום שעובר זה אסון. המערכת הזאת יכולה להתמוטט.

תודה רבה. חיים ילין.

כבוד היושב-ראש, אני מעריך שמחירי החלב יעלו בין 7 ל-9 אגורות. זה הרבה. מצד שני, אם הם לא יעלו - - -

אז המחיר יהיה גבוה יותר.

אני רוצה להסביר מה שנקרא פיצוי עקיף, או מה שאנחנו חווים לא רק בגלל השריפות והעפיפונים. צריך להבין שברגע שאין מרעה, כי הכול נשרף, אז אותו בקר וצאן צריך לאכול קש, צריך לקנות קש. אתה מכיר את זה, וקנין. ברגע שהביקושים לקש הולכים והולכים, הדבר הזה עולה. אף אחד לא מתייחס לשריפות, אבל בואו נבין מה המשמעות של השריפות מבחינה כלכלית בפיצוי העקיף של הדבר הזה. אף אחד לא מתייחס לזה, אבל עובדתית זה כך.

אני לא רוצה להיכנס, אני שונא את הפוליטיקה. אחת הבעיות, ואני לוקח את זה גם כאשמה שלי ושל כל החקלאים, שאנחנו לא מצליחים לצאת עם כל אחד אף פעם. תמיד זה מושבים נגד קיבוצים, תמיד זה גוף נגד גוף אחר. ואף פעם אנחנו לא מאוחדים.

אני אביא לך הרבה מקרים שאנחנו מדברים פה בקול אחד. הרבה מאוד מקרים.

שר האוצר יכול לצאת מנהיג אם הוא בסופו של דבר ייתן למושבים את מה שצריך לתת על-ידי זה שרפתות ימשיכו להתקיים במשק המשפחתי. אני לא סתם מדבר על התשתית הזאת, כי התשתית הזאת, אם היא למטה מצליחה להתייעל במה שנקרא לוקר 2 או לוקר 3 או בכל מה שאתם רוצים, אז ייתכן מאוד שמחירי החלב לא יעלו כמו שהם עולים היום.

חיים, מה עמדתך לגבי הנושא הזה שעומד על הפרק? אתה מדבר על המחיר של הרפתנים, לא על זה.

בסוף זה הכול משפיע. אני מציע שני דברים. אם לשר האוצר אכפת מיוקר המחיה, שישים יד על הכיס בהסכם של לוקר ומול התעשיינים, שלא יהיו הפסדים. נקודה. זה הדבר הזול ביותר שבסופו של דבר יהיה למשק במדינת ישראל. אם אתה מדבר גם על לשמור על העובדים וגם להתייעל, אין ספק שצריך לעשות את המתווה הזה.

תודה רבה. איתן ברושי, בבקשה. רק אל תצעק, כי אנחנו בעצבים בין כה וכה עליהם.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הדיון הזה הוא לגמרי לא מפתיע. בסופו של דבר אנחנו עדים למדיניות עקבית של משרד האוצר, שבאה לידי ביטוי גם בתחומים אחרים. אבל חבריי ממשרד החקלאות, המשרד הזה הפך להיות עפר לרגלי משרד האוצר. כבר יש פה החלטה של שני שרים, צריך שתי חתימות, אבל בעצם זו חתימה אחת, של שר האוצר.

ישב פה שר החקלאות ואמר שאין לו בעיה להיות הראשון או השני. אבל כמו שאנחנו רואים גם בנושאים אחרים, משרד החקלאות הפך להיות שלוחה של משרד האוצר, ומשרד האוצר ממשיך להיות גורם שפוגע בחקלאות ובחקלאים, אבל הפעם גם במחלבות. זה לא נכון, אדוני היושב-ראש, שיפטרו רק עובדים במחלבות. יושב פה מנכ"ל תנובה ואחרים. זה אומר לחסל את הענף שהוא מפתח גדול בהתיישבות, ענף החלב, ענף הרפת. אני חושב שאנחנו עדים להתעללות עוד יותר גדולה של האוצר בנושא המים. אנחנו עדים לקיצוץ במים, ואין פיצוי. צריך להגיד פה לנוכח התקשורת.

אל תתרחב, כי יש הרבה בעיות.

אתה צודק, אבל יש כאן בעיה של תפיסה. זה לא היה קורה בתחומים אחרים. מה שהאוצר מרשה לו לעשות, והפכו אותנו לבאפר, כשחסר כסף או יש פגיעה או אין מים אז החקלאות היא הסופגת. אני חושב שצריכה להיות פה החלטה ברורה, שעד סוף השבוע – אנחנו היום ביום שני – עד סוף השבוע ייחתם הצו. אם לא, ועדת הכספים תנקוט בסנקציות נגד משרד האוצר. להוריד מסדר-היום נושאים שלאוצר יש אינטרס, לעכב החלטות במליאת הכנסת. לא יכול להיות שאנחנו נהיה גם כן שלוחה של האוצר. אנחנו באים לפקח. אמרת פה לפני כמה ימים שזה לא יכול להימשך. עכשיו כולם פה מאוחדים שזה דבר שלא היה צריך לקרות בכלל. אם זו הייתה ירידה, הוא היה ממהר. אם לא, כמו עם הייבוא. לכן אני חושב שצריך לומר לשר האוצר: עד כאן. הוא לא כל יכול. ואם הוא לא חותם עד סוף השבוע, אנחנו בוועדת הכספים יוצרים משבר. כמו שעזרת שלא העברנו פעמיים שני מיליארד שקלים למינהל, ועובדה שהמכרזים נפתחים, המינהל מבין רק כוח. גם שר האוצר יבין כוח אם נפעל נגדו בצורה מתואמת, על דבר שלא היה צריך לקרות. אי אפשר לא לקיים את ההחלטות של הממשלה. אי אפשר לחסל את המחלבות ולפגוע בענף כל כך חשוב כמו ענף החלב.

תודה רבה. איילת ורבין.

אני אעשה את זה מאוד קצר, אדוני. מעבר לזה שאני יו"ר שדולת התעשייה, בסוף אני אזרחית במדינת ישראל ואני מסתכלת על האנשים שסופרים את 10 האגורות כשהם מחליטים מה הם קונים. צריך להגיד את האמת, אנחנו סיימנו דיון בנושא עידוד בנייה להשכרה, וציין איציק שמולי חברי שהוא התגורר בחיסכון ג' בלוד. זה אחד המקומות, למשל, כאשר מדברים על פריפריה, שאנשים שם סופרים אגורה לאגורה. אבל עדיין אני חושבת שיש לנו אתגר מאוד מאוד קשה בעניין, גם של מחירי החלב וגם של מחירי הלחם בפיקוח. כי בסופו של דבר אני יודעת שעל ההמלצה בנושא הלחם, מדובר ב-1%, ופה מדובר בהמלצה של 3.4%. צריך לראות איך הדבר הזה מטופל, כי בסופו של דבר אנחנו יודעים גם שאנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנשים שיש להם יכולת להשתכר ולהתפרנס, מוצאים אותם על עברי פי פחת.

אני פונה פה גם לתעשיינים. יש פה חשיבות מאוד מאוד גדולה לראות איך לא כל הסכום הזה מגולגל על הציבור, וצריך לראות איך הוא מתגלגל בשרשרת הערך. אני מוכרחה לציין שאני מעריכה את זה, שבכל פעם שהמחירים ירדו את השיתו את ההורדה וחתמו על ההורדה די בקלות.

מיד, מיד. באותו רגע חתמו, באותה שנייה. כשוועדת המחירים פרסמה את המחיר, הורידו.

כשמדובר בהעלאה לא עושים את זה.

אני רוצה להגיד עוד משהו, וסליחה שאני מתפרץ. רבותי, אם שר האוצר היה רוצה לפתור את הבעיה, הוא היה פותר אותה מיד. הוא קורא להם והיה אומר: בואו נשב. כמה זה, 3%? בואו נגיע להסכמה, ניתן 1.5%, לא יודע מה. אבל לא לשבת איתם? שלוש שנים לא עודכן המחיר.

כשמדברים על יוקר המחיה, אדוני היושב-ראש, צריך לדבר על כמה ממדים. אי אפשר רק לדבר על המחירים של סל המזון, צריך לדבר על כל הדברים. צריך לדבר גם על האפשרות של חלילה פיטורים. כלומר, חייבים לדבר על כל הממדים של חיי האנשים. בסופו של דבר אני רוצה כן להביע הערכה לעידו סופר, שהוא מרכז היום את ועדת המחירים, כי לי לפחות יש שיג ושיח פתוח איתו על הדברים האלה. אני אומרת לכם, אסור לנו להימצא במצב שהתעשיינים גם מגיעים אל עברי פי פחת.

לא שמעתי, מה אמרת על עידו סופר?

החמאתי לו. הוא ראוי לכך.

תודה רבה.

הערה אחרונה שאני רוצה לומר. כשיש עלייה בדלק, זו עלייה יותר משמעותית מהחלב. אף אחד מאתנו לא מדבר על זה. זה עובר כאילו לא קרה כלום. כשיש פה עלייה בחלב כולנו קופצים לשמים. רבותי, יש פה דיני נפשות, אני אומר לכם את זה.

אני מסכימה איתך.

תודה רבה. איציק שמולי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מסכים לכל הדברים שאמרו פה גם וקנין וגם מיקי ואיתן וכולם.

ואני לא?

וכולם, ואיילת. הסכמים צריך לכבד, נקודה סוף. ואחרי שאמרתי את זה, אני מזמין גם את הוועדה וגם אני מניח שחלק ממה שעושים בשולחנות אחרים זה גם להסתכל על התמונה הגדולה. בסופו של דבר, וקנין, כמו שאני רוצה שתהיה הוגנות במחירים המפוקחים, אני רוצה שתהיה הוגנות גם במחירים הלא מפוקחים. יושבות פה גם חברות, ואי אפשר להתעלם מזה שבמחירים הלא מפוקחים בשנים האחרונות התנהגו – זה נרגע קצת אחרי המחאה – בחזירות לא נורמאלית, וגם את זה צריך לזכור. כי אם המחיר של הקוטג' – זה קצת היסטוריה רחוקה, אבל רק שנבין על מה אנחנו מדברים – בין 2008 ל-2011 קופץ ב-40%, בעוד שמחיר המטרה באותן השנים קופץ ב-4%, אז אם הוגנות, בואו נעשה הוגנות עד הסוף. צריך ללכת עד הסוף עם מה שאמרת, עד הסוף. הסכמים חייבים לכבד. ובאותה נשימה, חזירות אסור שתתקיים במוצרים שאין עליהם פיקוח, וגם את זה צריך להדגיש פה על השולחן הזה.

תודה רבה. שרגא ברוש.

אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שמצד אחד אין פה אפילו חבר כנסת אחד שאמר דבר שאני לא יכול רק לקום ולחבק אותו. אבל מצד שני אני רוצה להפנות אצבע לא לאוצר, לשר האוצר. כי זה שר האוצר שלא חותם, זה לא עידו סופר או מישהו אחר מהפקידים שלא חותם. וכשהיינו פה והתחננו לפני שר האוצר שלא יאשר את הבלו על הפחם, שעולה 500 מיליון שקל, אז לא דאגו ליוקר המחיה. מה אתם חושבים, זה לא מייקר את יוקר המחיה? אז זה 80 מיליון שקל, זה הרבה פחות מהפחם. אי אפשר להירדם בלילה עד שלא חותמים על הצו הזה. זו חברה שמוציאה מכיסה, והיא בסוף תצטרך להתארגן. אם לא יאשרו, היא תצטרך להתארגן. ולהתארגן בחברה תעשייתית, אם אתם מופתעים או לא, זה כוח-אדם. אל תתבלבלו. אז אי אפשר מצד אחד שנעלה את שכר המינימום, נוסיף ימי חופשה, נוסיף את כל הדברים הטובים, נעלה את מחיר המטרה של החלב, ובסוף כשזה מגיע למחיר אז מפחדים שהציבור יכעס עלי. אז הציבור לא יכעס. הציבור לא טיפש, הציבור מבין. ומי זה הציבור? אלה אותם שכירים שהעלו להם את שכר המינימום והעלו דברים אחרים, והם מבינים שזה בסוף מייקר את המוצרים. לכן שר האוצר צריך לנהוג באומץ ובמנהיגות, ולהגיד שאין ברירה. מי יחתום ראשון, שר החקלאות או שר האוצר, זה באמת לא משנה. שיעשו טקס. אם צריך לגבות אותם, אדוני יושב-ראש הוועדה, בואו נגבה אותם ציבורית. אבל שיעשו את מה שחובה עליהם לעשות.

אתה יכול לגבות אותם, אני לא מציע לך. תודה רבה. אבו וילן.

תודה, אדוני היושב-ראש. כדברי חברי יצחק וקנין, הסכמים צריך לכבד. מחיר המטרה של החלב והתשומות נמצא בחוק החלב. ועדת המחירים הממשלתית – יש לה תוקף משפטי מחייב. ולכן המשחקים בין השרים על הקרדיטים, אותנו כיצרנים, בכל הכבוד, זה לא מעסיק וגם לא נכון. אני חושב שאם מדברים על יוקר מחיה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע איך אפשר להוריד את מחירי מוצרי החלב? יש הסכם לתשע שנים, שהוא כמעט גמור, בינינו החקלאים לבין האוצר. מה שחסר שם זה מה שאמר פה חבר הכנסת חיים ילין, לתת עוד לחיצה אחת לכיוון המשק המשפחתי, שמשקים לא כל כך קטנים לא ייסגרו. לא צריך שם כסף. כבר הוקדשו לזה 400 מיליון ואפשר להסתדר. צריך קצת רצון טוב, להפסיק להתעקש שכל מה שאמרתי זה תורה מסיני וכל מה שהאחר חושב לא שווה כלום. אם עושים את זה, בשבוע הבא ניתן לחתום על הסכם לתשע שנים. ההסכם הזה יוריד, יש בהסכם הורדה של מחיר החלב לצרכן. זה יותר חזק מכל הדיבורים. לשים את האגו בצד, לשים את העקשנות בצד ולהגיע להסכם. זה הדבר היחידי.

תודה רבה. תכף נשמע את האוצר. מירב בן ארי, בבקשה.

אני יו"ר שדולת "כחול-לבן", ואני אומרת שלא תמיד אנחנו נמצאים במקומות נוחים. אבל אין מה לעשות, להיות יו"ר "כחול-לבן" זה לא להסתובב כל היום במפעלים וליהנות ומה שנקרא רק ליהנות מהפירות, אלא לפעמים גם צריך לעמוד, ובמקרה הזה לעמוד מאחורי התעשייה הישראלית ולומר שיש הסכם שצריך לכבד אותו. ההסכם הזה כבר מפברואר, ועדת המחירים בסוף אפריל כבר הגישה. תכף יתייחסו אליה גם האוצר. צריך לבוא ולכבד את זה, ולכן פניתי גם לאגף תקציבים וגם לשר האוצר.

אני מציעה ששר החקלאות יחתום. אדוני ישלח פנייה לשר החקלאות, יחתום כמו שהוא צריך לחתום ויעביר לשר האוצר לחתימתו. נעשה את זה ונסיים את העניין.

החוק קובע סדר בין השרים?

עדי ייתן תשובות בסוף. הוא היה פה, שר החקלאות.

אמר פה שר החקלאות, כמו בבית-ספר, אתה תחתום לי, הוא יחתום לי. תחתום, זה התפקיד שלך, אתה אחראי.

הוא חייב ראשון לחתום.

הוא לא חייב ראשון.

הוא חייב ראשון לחתום, אין שאלה.

אני לא מסכים שוועדת הכספים תדון מי צריך לחתום ראשון. עם כל הכבוד.

היה לי הכי קל לא להיות בדיון הזה, עם כל הכבוד לכולכם.

נכון, את צודקת. אני מכבד את זה.

יכולתי לקום וללכת. אני ממפלגת שר האוצר, יכולתי ללכת. אבל בזמן הזה ניהלתי את הדיונים בחוץ כדי להגיע להסכמה. הייתי בתנובה בשבוע שעבר, ראיתי שכתבו על זה היום ב"גלובוס". אין לי שום בעיה, כל שבוע אני במפעל אחר בארץ. אני מתה על מפעלים, אני נהנית מזה, אני בעד התעשייה הישראלית. הזמינו אותי ממחלבה קטנה בבית גמליאל ועד לתנובה, טרה. כל מקום שתקראו לי אני אגיע. אבל, יש רק אבל אחד קטן, ואני גם מתחברת למה ששמולי אומר, אנחנו צריכים גם לשים לב שיש מוצרים – ואגב, יש חברות מסוימות שעושות את זה באופן קבוע – שמשיטות נטל עצום על הציבור. אבל אסור לנו לפגוע באלה שבסדר עם הציבור ובאלה שמוכרים מוצרים מפוקחים. להם אנחנו צריכים לסייע.

מה אמר שר האוצר, הוא יחתום?

כן. אנחנו על זה.

ובא לציון גואל.

דובי אמיתי.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, שמחתי לשמוע את חברת הכנסת מירב בן ארי. אם אני מבין נכון, יש הסכמה ששר האוצר חותם אם שר החקלאות יחתום.

אני לא מדברת בשמו. מה שניהלנו בחוץ, ננהל את המשא-ומתן כדי שהנושא יבוא לסיומו.

אז כנראה לא הבנתי נכון.

לא אמרתי עכשיו מילה. אמרתי שאנחנו עושים מגעים כדי לסיים את האירוע הזה.

מירב בן ארי היא חברת כנסת חרוצה והיא באה לדיון בוועדה. לא נוח לה, היא אמרה את זה, וזה נכון. היא באה לדיון בוועדה, ולא צריך לתחקר אותה מה יעשה שר האוצר. תתחקר אתה את שר האוצר, או אני.

אני ביקשתי משר החקלאות לבוא ולומר פה בצורה ישרה שהוא חותם.

הוא אמר.

הוא אמר את זה פה בוועדה.

אני מצפה שנשמע גם משר האוצר.

אז יאללה, שיחתום ויביא לשר האוצר. למה הוא מחכה?

אני מבקש להתחיל דיון עכשיו גם עם תנובה וגם עם משרד האוצר. בבקשה.

משפט אחד. מדובר פה בסופו של דבר, גם במקטע החקלאי, בבעלי רפתות שמבינים בדיוק את מצבם, והם אלה שהסכימו בפעמים האחרונות כשירד מחיר המטרה והם התכווננו על-פי הנוסחה. פתאום, כשוועדת הפיקוח מציגה את העלייה, כולם נעלמים. בעיני זה לא לעמוד בחוק, לא לעמוד בהסכמים. אני רואה את זה בחומרה רבה ואני חושב שזה לא ראוי. אני מתחבר למה שנאמר. אפשר לפתור את הבעיה. יש הסכם, כמו שאמר אבו, הוא מונח על השולחן, צריך לסגור אותו, והמחיר הזה יוריד את מחיר המטרה לתנובה ויעזור גם להורדת המחירים. אני עומד על כך, ומבקש שהסכמים יכובדו ויחתמו על הצו.

תודה. מנכ"ל תנובה.

שלום לך, כבוד היושב-ראש, תודה רבה על הזימון. אני מנכ"ל תנובה, וגאה מאוד על הדבר הזה. אני לא מורגל למעמד הזה, אם אני אתרגש קצת תסלחו לי. תנובה היא אחד המעסיקים הגדולים במשק. 6,000 עובדים. אנחנו עומדים בקשר הדוק עם 1,700 חקלאים כל יום. רפתנים, לולנים, מגדלי ירקות, הכול. 30 אתרים מקריית-שמונה ועד אילת פזורים בכל הארץ. 4,300 מעובדי החברה הם עובדי פריפריה, נמצאים בפריפריה, מבית-שאן וקריית-שמונה ומגדל העמק וקריית-גת, בכל הארץ. 80% מחומרי הגלם שלנו הם תוצרת כחול-לבן, קרי של חקלאי ישראל. אנחנו נקשרנו קשר בטבורנו לחקלאות הישראלית במשך 61 שנה. 80% מחומרי הגלם שלנו כחול-לבן, תוצרת חקלאית. אין אף חברה בישראל שהיא יכולה להגיד את מה שאנחנו אומרים על עצמנו. אבל בישראל של 2018 מאוד קשה לקיים תעשייה, מאוד קשה לקיים את עצמנו במכלול הרגולטורי ובמה שעובר עלינו.

אני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש, ולכם, חברי כנסת נכבדים, תנובה היא חברה עסקית. היא צריכה לדעת להתמודד עם כל אתגר, עם כל קושי. להתאים את עצמה, לברוא את עצמה מחדש, להתאים את עצמה לתנאי התחרות, לצרכים המשתנים של הצרכן. דבר אחד אנחנו לא יודעים לעשות, להתמודד מול מדינה ומול ממשלה שאיננה מכבדת את ההסכמים שעליה היא חתומה. מול מדינה שקובעת כללי רגולציה, שהיום הם נכונים ומחר הם אינם נכונים. זו מציאות שאנחנו לא יכולים לנווט בה. וגם שר האוצר ושר החקלאות הם אלה שקיבלו את ההחלטה שענף החלב יהיה מפוקח, הם אלה שהחליטו ש-50% ממוצרי החלב יהיו בפיקוח של השירותים והמוצרים, כולל החלב הגולמי שאנחנו קונים וכולל מחירי המכירה לצרכן. שלוש שנים ברציפות, 2014, 2015 ו-2016 בשלוש פעימות ירדו מחירי החלב בלמעלה מ-9%. הוועדה המקצועית שהשרים החליטו עליה, שקבעו שהיא הוועדה המקצועית, קיבלה את ההחלטה. אנחנו בתנובה מכבדים כללים, חוקים, תקנות. רצנו להתאים את החברה למציאות הזאת. אבל אותה ועדה שקבעה את הירידות בשלוש הפעימות הקודמות, היא זו שעכשיו שמה 3.4%. כבוד היושב-ראש, 3.4% לא מפצים אפילו חלקית את ההפסד ואת התשלום שאנחנו מחויבים, ואנחנו מעבירים לרפתנים שגם להם עלה עלות הייצור. ומחיר המטרה, מחיר החלב, הולך לעלות ביולי, אנחנו מתבשרים היום, בעוד 9 אגורות. כי התשומות החקלאיות עולות והרפתנים צריכים לקבל את הכסף שלהם, ותנובה מחויבת לדבר הזה.

אני רוצה לסיים ולהגיד, מינואר 2017 ועד היום תנובה שילמה 150 מיליון שקל נוספים. עד סוף השנה זה יהיה כבר יותר מ-200 מיליון שקל. אין שום חברה פרטית, ציבורית, תעשייתית שיכולה לעבור את הדבר הזה. אתם צריכים לעזור לנו לקיים בכבוד את התעשייה הישראלית.

אייל, מה זה הסכומים האלה?

זה הכסף שאנחנו משלמים על החלב הגולמי יותר מינואר 2017, שירדו המחירים.

מינואר האחרון.

אני חייב לומר לכם לסיום, כבוד היושב-ראש, אין מדובר פה על גריפת רווחים עודפים. מדובר פה רק על פיצוי של ההפסדים שנגרמו לנו. אני מבקש, התעשייה הישראלית היא חלק מבשרה של המדינה, ואני פה כדי לבקש את עזרתכם כדי שתאפשרו לנו להתקיים בכבוד, ושעננת בחירות קרבה לא תהיה זו שעליה אנחנו נטיל את עצמנו בחשש מהיכולת שלנו להמשיך להתקיים. יש לנו מחויבות לעובדי תנובה, יש לנו מחויבות לרפתנים, לחקלאים שלנו, ואנחנו מחויבים גם לצרכנים.

תודה רבה. משרד החקלאות.

אני מנהל אגף גורמי הייצור במשרד. אני לא חושב שיש לי הרבה מה להוסיף. השר היה פה לפני פחות משלושה שבועות.

מה שהיה לא חשוב. תגיד עכשיו.

השר אמר שהוא מתכוון לחתום, הוא רוצה לחתום. הוא רק מחכה להבין שכוונת שר האוצר לחתום. הוא אמר את זה גם במילותיו. יתרה מזאת, השר היה בישיבה עם שר האוצר לפני כשבועיים והציע לו הצעה אחרת, לשנות גם את סוג הסיווג של המוצרים המפוקחים, להעביר את זה מפרק ה' לפרק ו', שזה היתר העלאה ולא חתימת שרים. כמו בלחם.

את זה תעשו בפעם הבאה. קודם כל תחתמו. עכשיו אתם רוצים עוד שורה של דיונים?

סליחה, אלה האלטרנטיבות.

שום אלטרנטיבות, תחתמו.

מה אתם מציעים?

אני סמנכ"ל אסטרטגיה, מפקח על המחירים. זה שלימיני הוא חברי בוועדת המחירים. אנחנו פרסמנו את הפרוטוקול של ועדת המחירים פרסמנו ב-10 במאי, אחרי דיונים שלקחו זמן. הבקשה כבר הייתה חודשיים ומשהו קודם. לא אישרנו את כל הבקשה להתייקרות, אישרנו פחות ממה שביקשה המחלבה שהגישה. הנוהל מאז ומעולם, כמו שגם הוזכר פה, בשלוש הפעמים האחרונות פעמיים הורדנו ופעם היה ללא שינוי. ואותו דבר מאז ומעולם. בדרך כלל הוועדה ממליצה, השרים דנים בזה שבוע או שבועיים אם צריך וחותמים על הצווים. זה לא כל כך משנה מי חותם קודם.

ההמלצה עומדת על 3.4%?

כן. בינתיים ב-1 ביולי מחיר המטרה יעלה עוד. אם הבקשה תגיע אז, זה כבר יצא יותר.

אנחנו בפיגור של חודשים כבר. לא בא בחשבון.

אתם אומרים להוציא את השרים מהעניין.

זאת חלופה. גם על זה השרים צריכים לחתום בשביל לשנות את זה.

ואז הם יבואו בידיים נקיות לציבור? באמת. זו התחמקות.

אז לא, אל תצביעי בשבילו.

חבר הכנסת גפני, אני מכירה אותך, אני יודעת. אתה מכיר את זה.

אתם מציעים שהשרים לא יצטרכו לחתום על ההצעה?

נתנו את זה כאלטרנטיבה.

שר החקלאות כבר אמר חד וחלק שהוא חותם.

עכשיו שר החקלאות לא מעניין אותי. מעניינת אותי ההצעה שלכם.

ההצעה שלנו היא גם לפעימה הבאה, שכמו שבמחירי הלחם וכמו במחירי הדלק יש נוסחה מאוד ברורה שאומרת שאם X עולה, Y עולה בהתאם, לפי הנוסחה שנקבעת.

אבל את הבעיה של עכשיו זה לא יפתור.

אבל הוא אומר ששר החקלאות אמר שהוא יחתום.

מה עם שר האוצר? מי מהאוצר פה?

משרד האוצר, מי היה בדיונים בוועדת המחירים?

עידו סופר.

הוא מאחור.

תתקרב לשולחן, עידו.

עידו, אתה כבר לא? בזבזתי עליך מחמאה?

רוב הדברים נאמרו. הוועדה ב-10 במאי פרסמה את החלטתה להעלות ב-3.4% את מחירי החלב על בסיס מדדים שנקבעו בסל התשומות. הנושא נמצא על סדר-היום של שר האוצר, נמצא על שולחנו. אנחנו כמובן ממליצים על המחיר המרבי שהחברות יכולות לגבות מהקמעונאי, ובהשכלה הזאת גם על הצרכן, ושר האוצר מקבל את ההחלטה. הנושא נמצא על שולחנו של שר האוצר. כפי שאתם יודעים, גם היה לו אירוע במשפחה, ולכן חלק מהדיונים גם התעכבו. אני לא חושב שיש לי מה להוסיף על מה שנאמר פה.

אבל מה זה אומר?

מתי הוא מתכוון לחתום על זה? זה עוד שנה, עוד חודש? אני מודיע פה, שכל העברה תקציבית מהרגע הזה – אתם יכולים לשכוח ממנה.

אני מצטרף לאיציק.

אין העברות תקציביות. אני אעשה רביזיות, עד ששר האוצר יחליט אם הוא חותם או לא חותם.

אני רוצה שתעשה את זה גם על מערכת התרעה לצפון.

אני אומר לכם, לא תהיה שום העברה תקציבית.

איציק, אל תתרגז, בוא רגע.

הוא הולך לנשיאות, מה אתה רוצה?

כפיר, אני מבקש לדעת. תמונת המצב היא כזאת שעל-פי מה שנקבע ועל-פי ההסכם שנחתם, אתם צריכים לאפשר את העלאת המחירים ב-3.4%. לפי אותו הסכם, הוא אמור לעלות גם ביולי, נכון?

אני אחדד. אנחנו כוועדת המחירים ממליצים בפני שר האוצר על סל התשומות. מחיר המטרה הוא חלק מאותו סל תשומות. אני כן אציין שעל-פי נוהל של ועדת המחירים, אלא אם כן יש לפחות 3% או פעם בשנה, לא נדרשת בהכרח העלאת מחיר. כך שזה גם אחד מהנהלים. זה קשור לעלויות תפריט.

זאת אומרת, אם תהיה העלאה ביולי, אתם לא חייבים להעלות?

זה דבר שיובא בפני ועדת המחירים והיא תצטרך להמליץ בפני שר האוצר. על-פי נהלי הוועדה, כאשר יש עלייה שהיא פחות מ-3%, אז לא נדרש בהכרח גם להמליץ לשרים להעלות את המחיר.

ועד העובדים.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת נכבדים, אני יו"ר ועד עובדי תנובה. ברצוני לומר לכם שאנחנו, העובדים בתנובה, חרטנו על דגלנו הורדת יוקר המחיה בהתייעלות בהחלפת מכונות בעשרות מיליוני שקלים, ואנחנו עושים את זה בצורה נפלאה. אנחנו לוקחים החלטות ואנחנו מביאים אותן לתוצאות נהדרות. להיות מנהיג זה גם לגלות אומץ. לא יכול להיות ששר האוצר, כשנוח לו יחתום על הורדת מחירים, אבל כאשר יש לעדכן את המחירים בכדי לא לפגוע בביטחון התעסוקתי של העובדים שלנו, יש התמהמהות ויש מריחות והעובדים שלנו בסימני שאלה ולא יודעים מה ילד יום. העובדים שעליהם מדבר שר האוצר הם העובדים שלנו. האגורות שנלחמים עליהן זה המשכורות שהעובדים שלנו מתקיימים מהן, זו הפרנסה שלהם. לא יכול להיות שישחקו אתנו לכאן או לכאן.

אנחנו מבקשים מחברי הוועדה להתייחס ברצינות לנושא הזה ולאשר את עליית המחירים ולתת לנו, לתעשייה הנפלאה שלנו. אני רוצה להגיד לכם מי זה תנובה. מהמלחמות הראשונות, 1948 ועוד לפני, היית צריך לראות את כל המשאיות של תנובה בחזית, מביאים סחורה לכל מקום ומקום ולכל נקודה. לא ראיתי את החברות המתחרות שלנו עושות את זה. אנחנו כחול-לבן, אנחנו התעשייה המפוארת של הארץ הנהדרת הזאת. ואני מבקש את הסעד מחברי הוועדה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לחבר הכנסת מיקי לוי ולכל החברים הנהדרים. תודה רבה, בשמי ובשם העובדים של תנובה.

תודה רבה. עודד.

פיקוח על המחירים – אפשר לחשוב שזה טוב ואפשר לחשוב שזה לא טוב. אבל מרגע שיש פיקוח ואנחנו קובעים את המחירים כשהם צריכים לרדת, אנחנו צריכים גם לקבוע אותם כשהם צריכים לעלות. אני אישית חושב, שאם אף אחד לא רוצה להתעסק עם זה אתה צריך לשחרר את השוק. אבל כשאתה מפקח עליו, אין מה לעשות. אז לפעמים זה נוח להוריד, אבל צריך לדעת גם להעלות. אבל אי אפשר להשאיר את השוק ברמה כזאת שאתה שולח אותו ואומר שיסתדרו. מה שכן, הפנייה היא לא לוועדה, הפנייה היא למשרד האוצר. שר החקלאות ושר האוצר צריכים לחתום על הצווים שהוועדות המליצו להם.

אפשר להצביע, גפני?

על מה יש לך להצביע?

על מה יש לך להצביע? זה לא בסמכותנו.

על ההצעה של וקנין, שאם זה לא יסוכם. ואל תציעו עכשיו הצעות לשנות את הנוהל.

מיקי, בבקשה.

אדוני, עכשיו קפץ לי בתיק תזכורת, אחרת הייתי מבקש הצעה לסדר. אני מבקש סליחה, אני רוצה לנצל את הזמן כששרגא ברוש נמצא כאן. לפני כחודש אתה נעתרת לבקשתי לדון בכל נושא הסכם הסחר עם ארצות הברית בנושא המט"ח שפוגע בתעשייה, במפעלים הבינוניים והקטנים. היום בדיוק עבר חודש, תיק התזכורת קפץ לי. לא קיבלת תשובה. מדובר במאות מיליוני דולרים ממשרד הביטחון. הם לא הגישו תוכנית פעולה, ואני אומר לך, אדוני, תודיע בבית. אם לא נצליח לפתור את זה, אתה תביא שק שינה ותעביר את השיעור שלך לוועדת הכספים, כי יהיו כאן פיטורים של אלפי עובדים בתעשיות הביטחון. משרד הביטחון לא נתן תשובה. אני מתכוון להגיש לך עוד פעם דיון דחוף בעניין הזה.

תן לי קודם לבדוק כמה ימים.

אני מנצל ששרגא פה, כי זה הרבה כסף.

תודה רבה.

מאה אחוז. קיימנו את הדיון הזה. נכון שצריך תשובה. אני אדאג להגיע לזה, ואם לא אנחנו נמשיך. אנחנו כבר הוכחנו פעמים רבות שהדיונים אצלנו בסוף ברוב המקרים מגיעים לפתרון.

מירב בן ארי, אני שמח שאת בדיון הזה. אני רוצה שאת ואני נהיה כאלה שנבוא בדברים עם שר האוצר, אחרי הדיון הזה. הוא לא לבד. אין אחד מחברי הוועדה שלא אמר שזה מה שצריך לעשות. בפנינו עומדות כמה אפשרויות. אני לא רוצה לנקוט באף אחת מהן לפני שלא מדברים איתו, מכיוון שהוא כנראה יודע את מה שהתקיים פה בדיון. המציאות הזאת, שאי אפשר להשאיר את תעשיית החלב, במקרה הזה את תנובה, וגם אחרים, במצב כזה שעושים איתם הסכם, הם משלמים לרפתנים ובמחיר המטרה הם עומדים בעלייה של המחירים, ובסופו של דבר הם ייפלו. אם הם ייפלו אנחנו עומדים בפני העניין הזה של מאות עובדים, אולי אפילו יותר, שיפוטרו. מכיוון שהם חברה פרטית תעשייתית כלכלית, ואם הם לא ירוויחו הם לא יחזיקו עובדים. זאת תמונת המצב ואי אפשר לברוח מהעניין הזה. מנהיגות נמדדת כאן.

בפנינו יש כמה אפשרויות. אני אומר לך, בסוד, שהם לא ישמעו. האפשרות האחת היא שזה לא יהיה 3.4%, אלא זה יהיה 3%. המחיר יהיה קצת יותר נמוך, ההעלאה תהיה קצת יותר מתונה. יש אפשרות שהמחיר יהיה 3.4%, אבל אז יולי לא יעלה. זאת אומרת, אני פונה לליבו של שר האוצר. אז ביולי, כשאמור לעלות בעוד העלאה גדולה, לא יעלה, זה יהיה עד סוף שנת 2018, עד ה-1 בינואר 2019.

מה לא יעלה ב-1 ביולי?

המחיר לצרכן לא יעלה. האפשרות השלישית היא שאנחנו נעשה את זה בחקיקה של הוראת שעה. אם בכל אופן לא נצליח, ושר האוצר לא ירצה לחתום על ההעלאה, נעשה הוראת שעה שתהיה על שנת 2018. מה שאני אומר לך עכשיו זה יהיה בהוראת שעה בחקיקה, שהשרים לא יצטרכו לחתום. יהיה חוק שאומר שהמחיר יעלה כמו שאנחנו נחליט בחקיקה, לפי מה שעכשיו דיברתי, ואז אנחנו יכולים להימנע מבקשה של חתימות השרים. זאת אפשרות רחוקה מאוד מבחינתי.

רחוקה מאוד, כן. כי אם בסוף זה ירד, אז נעשה הוראת שעה? זה לא טוב. צריך ללכת עם מה שקורה כל שנה.

מירב, אני לא מתווכח בכלל. אמרתי סדרי עדיפויות. את החוק אמרתי אחרון. אם בסוף נראה שאנחנו לא מצליחים והכול הולך ליפול, אז אנחנו נציע שתהיה הוראת שעה. הוראת השעה, במקום חתימות השרים, תהיה בחקיקה של שנת 2018. יש אפשרות טכנית לעשות את זה, פרלמנטרית כמובן. אבל האופציה הראשונה היא שאת ואני נלך לדבר עם שר האוצר ונגיד לו את הדברים האלה, ושהוא יבחר. בסדר?

כן.

תודה רבה, רבותי.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.