פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



44
ועדת משנה לבחינה ואסדרה של פעילות רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים
25/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
לבחינה ואסדרה של פעילות רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ח (25 ביוני 2018), שעה 11:00

1. היערכות ישראל להסדרת והטמעת הרגולציה בתחום הרחפנים וכלי-טיס בלתי מאוישים, בהיבט האזרחי
2. תצוגת רחפנים – חשיפת טכנולוגיות ופיתוחים חדשים בתחום

חברי הוועדה: חיים ילין – היו"ר

יואב בן צור
אחמד טיבי
עליזה לביא
אורי מקלב
איילת נחמיאס ורבין
לאה פדידה
אלעזר שטרן
נחמן שי

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל
גד סגל - מנהל תחום מדידות, משרד הבינוי והשיכון

יותם אברהמי - אגף תכנן אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

פייסל מנדו - רח"ט ביטחון הנכנס, שירות בתי הסוהר, המשרד לבטחון פנים

חזי מרקוביץ - רמ"ח אבטחה, שירות בתי הסוהר, המשרד לבטחון פנים

עופר שנהב - ראש מפא"ט, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

עופר יצחק - רמ"ד תכנון אמצעים אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אושר צדקה - ר' חו' אמצעים ממונעים אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

ירון קרון - נציג מדען, המשרד לבטחון פנים

אריאל סיזל - סגן היועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

מנחם לנדאו - רע"ן כטב"מ, משרד הביטחון

נורית ליטבק - יועמ"ש, משרד הביטחון

אבי ארביב - רמ"ד פיקוח טיסה, משרד הביטחון

רונאל הזאב - מש"ק דוברות, משרד הביטחון

אורן רוזן - יועץ אבטחת אמל"ח ביחידה, משרד הביטחון

שמואל אזולאי - מנהל תחום רישוי אלחוטי, מינהל ההנדסה, משרד התקשורת

נועם מילשטיין - מפקח כט"בים, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור - לשכה משפטית, רשות התעופה האזרחית

רמי ניר - מנח"ט ביטחון, רשות שדות התעופה

ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות להגנת הפרטיות

אבנר פלד - אסטרטגית, משרד החוץ

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה, משרד הכלכלה והתעשייה

הילה טל - מנהלת תחום חברה, משרד ראש הממשלה

יואב זקס - רח"ט טכנולוגיות בלוט"ר, המטה לביטחון לאומי

בני קשת - מנמ"ר, עיריית נס ציונה

עמיר אלוני - סגן מנהל מחוז יהודה ושומרון, רשות הטבע והגנים

משה רובין - מייסד ארגון הגג של יחידות החילוץ וההצלה

נסים חופי - מוביל חדשנות, התעשייה האווירית

ערן שרוני - מרכז רישוי מבצעי, התעשייה האווירית

אלון אונגר - האיגוד הישראלי לכטב"מ, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לכטב"מ, ר' מוקד כטב"מ רפאל

ערן טל - מנהל תחום חטיבת הכטב"מ הישראלי, איגוד לשכות המסחר

דלית קן דרור פלדמן - מנחה משפטית, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה

תמיר גדות - מנהל מעבדת רובוטיקה וביג דאטה, אוניברסיטת חיפה

גאורגי קסייב - עוזר מחקר, אוניברסיטת חיפה

אביתר אלקובי - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

נועם סמדזה - מנהל מחלקת רב להב, קלוב התעופה הישראלי

נתן קציר - מדריך ובוחן הטסה בכיר, קלוב התעופה הישראלי

איציק בן שבת - מנכ"ל הארגון הישראלי לרב להב

בילי מי עמי - מנהל הדרכות, הארגון הישראלי לרב להב

רייצל פלג - מפתחת משאבים, הארגון הישראלי לרב להב

נתיב קדמי - מנהל המדיה, הארגון הישראלי לרב להב

איתי וייס - אגף משנה למנכ"ל מגן דוד אדום

מושון אברהם - מנהל תחום ביטחון, אורד מערכות בקרה בע"מ, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

ינון עצמון - סמנכ"ל חברת אייז א טופ בע"מ, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

מיקי ישראלי - מנכ"ל אייקום, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

נילי נוה - סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת איירסופ, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

אורי אפק - יזם וסמנכ"ל מוצרים, חברת Site Awar, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

יוסף צונג - מנכ"ל חברת Colugo Systems, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

דור אבוחצירה - מנכ"ל ומייסד חברת פרספטו רובוטיקס, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

נטע גליקסמן - ראש תחום רגולציה, חברת פרספטו רובוטיקס בע"מ, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

גד אשרוביץ - מנהל מבצעים, קרונוס צילומי אוויר, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

רם בן טובים - מטיס רחפן, ארגון נגב דרון, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

עירא דביר - מייסד שותף ומנכ"ל אגרווינג בע"מ, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

עומרי בישור - מנכ"ל חברת אגרידרונס, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

איריס הרפז - קשרי תקשורת, חברת אגרידרונס, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

דניאל קובי - מנהל שיווק, חברת אגרידרונס, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

תמר שמיר - מנהלת אופרציה, חברת וורפל, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים

עידו בר עוז - סמנכ"ל אמ.סי.טק אר פי טכנולוגיות בע"מ, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

ארז שחר - מנהל פיתוח עסקי, אמ.סי.טק אר פי טכנולוגיות בע"מ, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

אסעד ג'ובראן - יועץ, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

אריאל סנדר - פיתוח עסקי, חברת זיפליין, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

יניב גלניק - פיתוח עסקי, חברת זיפליין, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

אבי לזוביק - דירקטור רגולציה ואסטרטגיה, פאראזירו, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

עדן אטיאס - מנכ"ל חברת פאראזירו, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

רן קליינר - מנכ"ל חברת Drone Master, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

יניב אמר - חברת Drone Master, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

גיא צרני - שותף סמנכ"ל שיווק, אטלס דינמיקס, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

אילון שורק - מנכ"ל ומייסד חברת הייטק המפתחת נחיל רחפני ריסוס בחקלאות, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

יניב גלניק - פיתוח עסקי, חברת זיפליין, חברות מסחריות בתחום הרחפנים

טל ענבר - ראש המרכז לחקר החלל וכטב"מ, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

איהב נאסר אלדין - מנכ"ל מרכז תקשורת ירושלים, משווק מורשה Dji עולמית

דמיטרי פרבר - מנכ"ל דרים טים עבודות בגבהים בע"מ

שמעון חננאל - פעיל, המשמר החברתי

ניר ישראל קלינר - שדלן/ית (קלינר אסטרטגיה ולובינג), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר, האיגוד הישראלי לכטב"מ)

איילת חאקימיאן

ס.ל., חבר תרגומים



1. היערכות ישראל להסדרת והטמעת הרגולציה בתחום הרחפנים וכלי-טיס בלתי מאוישים, בהיבט האזרחי
2. תצוגת רחפנים – חשיפת טכנולוגיות ופיתוחים חדשים בתחום

בוקר טוב לכולם. תודה שבאתם ותודה לכל מי שהגיע, זה לא קל לארגן דבר כזה ולהעביר אותו דרך - - - של הכנסת. ראשית ברצוני להודות לצוות ועדת המדע והטכנולוגיה, איילת, נעמי וענת, על הליווי, העבודה המסורה והארגון של ישיבות הוועדה, וכמובן לצוות שלי, לנילי ובמיוחד לסתיו שארגנה פה את כל התערוכה ואת כל הדיון הזה.

הישיבה הראשונה של ועדת המשנה התקיימה לפני שלושה חודשים, ב-12.3.2018, אנחנו נמצאים היום בישיבה של מעקב ודיווח על הנושאים שעלו בדיון בפעם הקודמת. יש עוד המון תחומים שצריך לבחון אותם, אבל בשל לוחות הזמנים הקצרים היום אנחנו נתמקד בזה. אחד הדברים שחזרו רבות זו הסכמה שיש המון דברים שצריכים להיעשות, כולל תיקון רגולטורי, על מנת להתאים את המצב החוקי למציאות ועל מנת לפתח את התחום הזה.

אני רוצה היום לשמוע בעיקר מה התקדם בשלושה החודשים האחרונים, מהי ההתקדמות הצפויה, מה הם החסמים שמפריעים להתקדמות ומה הם לוחות הזמנים. יש לנו היום דיון יחסית קצר, לכן לא כולם יספיקו לדבר, ניתן ואף רצוי לשלוח לנו ניירות עמדה.

מה שנעשה, אחד אחד אנחנו נתחיל, יש גם שרים שיגיעו לראות את התערוכה, לפחות שר החקלאות שגם הודיע שהוא יגיע, אני מקווה שגם שר הבט"פ יגיע, אבל זה כבר תלוי בלוח הזמנים שלהם. אנחנו נתקתק פה, כל אחד ייקח לו את הזמן לענות, אבל לא יותר מחמש דקות. נתחיל מנציג רת"א. אני אגיד מה היה בפעם הקודמת וההתייחסות בדיון הקודם. הסברתם לנו שבחרתם לבסס את הרגולציה בארץ על הרגולציה של ארצות הברית ושאתם בשלבים מתקדמים בכתיבת היישום של חלק 107. אני רוצה לדעת מה התקדם ומתי אתם מסיימים. כל מה שאתה אומר כרגע נרשם עוד פעם בפרוטוקול ואנחנו כל הזמן במעקב. בבקשה.

אוקיי. שמי נועם מילשטיין ואני מפקח ראשי של - - - רת"א, אני נמצא פה עם עורך דין פדהצור מהמחלקה המשפטית. למעשה עד כה בחלק של 107 סיימנו לכתוב תקנות אשר נוגעות לכלי טיס, כלומר לעבודה מסחרית והפעלה כללית ונכנסנו לכתיבה של התקנות שעוסקות בענייני הטיסנים, שזה רוב הכלים שטסים היום.

מבחינת התקדמות, בהערכה גסה, אבישי, תקן אותי אם אני טועה, תוך משהו בין חמישה חודשים לחצי שנה זה ייצא התייחסות לציבור, משרד המשפטים.

אני אמרתי את זה, אדוני, גם בישיבה הקודמת, אם הפרוטוקול בפני אדוני, כמו שאמרנו לעצמנו אתמול, אנחנו עדיין עומדים על זה שאנחנו מאמינים שייקח לנו כחצי שנה. כבר לפני שלושה חודשים אמרנו שזה חצי שנה, לפחות אנחנו עקביים בעמדתנו. לצערי, אנחנו לא מצליחים ל - - -

מהיום שאני נכנסתי לכנסת אומרים לי כל חצי שנה שהולכות להיות בחירות, משהו בסגנון הזה, כבר שלוש שנים אומרים לי שיהיו בחירות, בסוף יהיו, אין לי שום ספק בכלל, אבל ככה זה נראה.

מבלי להתייחס לנושא הטעון של בחירות אני מקווה שאנחנו נקדים בחירות כסדרן. אנחנו עכשיו, כמו שנועם אמר, סיימנו לכתוב את העיקר, תיכף אני אסתייג מזה, את העיקר של יישום 107 בישראל, שזה הפעלה של הדברים האלה כשהם פועלים ככלי טיס, רוצה לומר לא למטרות פנאי או ספורט, אנחנו צריכים עוד לכתוב להם דברי הסבר ואנחנו צריכים לעשות פיין טיונינג, או חידוד, נקרא לזה.
מטבע הדברים כשמחדדים את התקנות אז פתאום כל מיני קושיות שעברנו אותן בעבר עולות וצפות, פתאום אנחנו מבינים את העניין הזה, ככל שאתה מתקרב יותר לסוף הסוף יותר קשה, כמו בריצה, כמו בטיפוס של הר. אבל אנחנו מקווים באמת, שוב, הערכה אופטימית, אני מקווה שבעוד שלושה חודשים כשניפגש אני לא אגיד שוב חצי שנה, אבל אני לא יכול להתחייב על זה. אני מקווה שבאמת בתוך חצי שנה נצליח להוציא לציבור קובץ אחד עם תקנות לעניין הפעלת כטב"מים מתחת ל-25 קילו. כמו שאמרתי, אנחנו לא מפלים בין רב להב לכנף גבוהה, מבחינתנו כל כלי טיס מוטס מרחוק נופל לאסדרה הזאת עם הסדרים הולמים שעובדים עליהם עכשיו שנוגעים לרישום, שזה קונץ לא פשוט לעשות אותו.

במקביל, או כשנסיים את זה אנחנו עוברים, כמו שנועם אמר, יש לנו עוד ישיבת מדיניות השבוע אצל מנהל רת"א ואחרי זה נתחיל לכתוב את הנושא של הטיסנים. טיסנים, שוב, זה הדברים האלה, אבל כשהם מופעלים למטרות פנאי או ספורט. כמו שאמרנו, אותה פלטפורמה, אותו ייצור, אותו עצם משנה את האופי האסדרתי שלו בהתאם לשימוש. גם שם יש לנו עבודה גדולה, שם גם יהיה לנו שיח עם הציבור כי אנחנו הולכים לקבוע שם דברים שעד היום לא היו קיימים. זאת אומרת בעוד שביישום 107 אנחנו בסך הכול מתאימים את תקנות הטיס לכלי הטיס הקטנים האלה, בהקשר של הטיסנים כנראה שיהיה לנו שינויים. למשל כל נושא הזיהוי, עד היום טיסנים למשל לא היו מזוהים, לא היו - - - על איזה שהוא זיהוי, כאן כנראה שאין מנוס, כל העולם הולך לזה, כנראה שגם אנחנו נצטרך להיכנס לפינה הזאת וזה יהיה נטל חדש על הציבור.

אדוני מהנהן, ובצדק, יש פה תופעה שעולם התעופה מסתגל אליה בחמש השנים האחרונות. תשאל אנשים, בשבע או עשר השנים האחרונות, איש לא ציפה ולא צפה שכך יהיה, אנחנו מנסים להתאים את האסדרה בישראל לדבר הזה. פה צפויה לנו עבודה קשה, בעיקר מול ציבור בעלי העניין, שמזיזים במרכאות את הגבינה שלהם וזה בסדר, יהיה שיח טוב, אני מאמין שבסופו של יום כשנגיע לוועדת הכלכלה, שהיא הוועדה שמופקדת על אישור התקנות שלנו אז כל בעלי העניין יהיו שם וכולם יירתמו בסופו של יום לעניין המשותף שלנו, שזה בטיחות בצד אפשור, אם זה האפשור התעשייתי או הכללי או הפנאי והספורט. אז זאת השאיפה בהקשר הזה.

בנוסף איזה שהוא ערוץ מקביל שקידמנו, זה הנושא של הפללה, תקנה 180ז לתקנות ההפעלה. יש היום כללים שחלים על הפעלת טיסנים בתקנות ההפעלה, שזה תקנות לפי חוק הטיס. לפני חמש או שבע שנים בוטלה הפליליות של כל התקנות האלה מטעמים אסדרתיים ואז פתאום בא לנו הרך הנולד הזה, שיבורך, שקוראים לו כטב"מים וטיסנים ולכן אנחנו עכשיו הבנו שיש צורך לשוב ולהפעיל את התקנות הללו. בשביל להפעיל מחדש את התקנות אז כמובן צריכים תיקון תקנות, צריכים לצאת עם זה לציבור, לעשות דוח RIA, לחזור לוועדה הממונה עלינו בכנסת וכו'. בשבוע שעבר, בעיתוי טוב לוועדה, שנוכל להגיד שעשינו משהו, הוצאנו את זה לציבור, קצבנו 30 או 35 ימים להתייחסות, נקבל את הערות הציבור ואחרי זה נותנים את זה לוועדה ובעזרת האל לאחר אישורה לחתימתו של השר הממונה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

תרשה לי. בפעם הקודמת גם שאלתי ואני לא מצליח להבין. האויב של הטוב זה הטוב מאוד, כל מי שניהל פעם מערכת יודע את זה, לדעתי אתם חייבים ללכת לאיזה מכנה משותף רחב בתחילת הדרך ואחרי זה להיכנס לרזולוציות הקטנות, כי אתם לא תצאו מזה ואני אומר לך כבר עכשיו, אני מעריך, בגלל שאני רואה ואני חי בתוך העוטף, יש לך היום סדר גודל של 100 חברים יקרים, בלי רישיון, בלי שום דבר, שמצלמים שם את כל האזור, משבשים את הפעולות של צה"ל ואת המכ"מים של צה"ל ואף אחד לא עושה שום דבר. הם לא עושים את זה כי הם לא יודעים, הם עושים את זה לצורך ספורט, לצלם את השריפות, ואף אחד לא מתייחס לזה. לכן גם אם זה שטח צבאי סגור, דרך אגב, וזה שטח צבאי סגור, אתה לא שם חייל על כל בזנ"ט, אנחנו כבר מכירים את זה.

אין מה לעשות, אי אפשר להוריד את השאלטר בשביל שהכול ייפול כי יש לזה גם היבטים אחרים לחלוטין. לכן אני אומר לכם, כמה שיותר מהר אתם חייבים לצאת עם משהו שהוא רחב, לפחות לפחות אפילו בקווי עימות, במקומות שבאמת זה משפיע על צה"ל ועל הביטחון. זה לא יעזור, אנחנו כל הזמן נהיה במקום הזה של עד הגבול. מה שאנחנו יכולים להגיד בוועדה פתוחה שמשודרת, אבל אתם חייבים לעשות מה שאתם עושים.

אני יכול להתייחס לזה בכמה דברים?

תראה, אתם קבעתם שמטוס לא מתקרב שישה קילומטרים מהגבול, אתם קבעתם את זה, לכן מטוסי ריסוס לא יכולים לכבות אצלנו את השריפות. משרד הביטחון וצה"ל קבעו, לא בתוך השישה, אלא גם קילומטר וחצי לא יכולים להתקרב ועובדה שזה עובד, אבל בכטב"מים וברבי להב זה לא עובד, הדבר הזה. אין שום סיבה בעולם שלא תוציאו הנחיות מיידיות, אני אומר לך את זה עכשיו, לטובת ביטחון של התושבים.

אני יכול להתייחס לכמה נקודות. קודם כל כמו שאמרתי גם בישיבה הקודמת, אי אפשר לחשוד בנו שאנחנו מנסים להצטיין, אנחנו מנסים לעשות עבודה טובה ומהירה כי, שוב, אני אומר את זה בציניות, אנחנו באמת מנסים פה תקנות שמתייחסות ל-90% מהבעיה. יהיו לך פעולות מה קורה, חבר'ה שיציגו על הטסה מעבר לקשר עין והטסה מרחוק, לא זה, אנחנו הולכים על הגרעין הקשה, על 90% מהפעילות שקיימת היום בתחום הזה בהנחה שאותם 10%, כמו שאתה אומר, נגיע אליהם כשנגיע אליהם והם לא ליבת הבעיה.

לגבי מה שאדוני אומר, אני אתייחס בשתי נקודות ברשותך ואחרי זה ככל שתרצה אני ארחיב. קודם כל כבר היום יש כללים שאוסרים טיסה באזורים כאלה. אם יש חלילה אירוע גדול של שריפה, יש סגירה אווירית באזור. יכולות האכיפה של רת"א, שיתוף הפעולה המתהדק עם משטרת ישראל, מוגבלות, כי כמו שאתה אומר, אי אפשר לשים חייל על כל בזנ"ט ואי אפשר לשים שוטר על כל עץ ואי אפשר לשים מפקח רת"א, זה כל כוח הפיקוח של רת"א בתחום הכטב"מ, על כל מטיס רחפן.

אני אגיד עוד יותר מזה, שום אכיפה ואסדרה לא תחליף את האחריות האישית של בני ישראל. אם אדם מחליט שיש אזור אסור לטיסה ויש שריפה ויש כלי טיס משטרתיים שמעורבים וטייסת הכיבוי עובדת בגבהים של 300, 400 רגל, יתקנו אותי המומחים, ואותו בן ישראל טוב מחליט, בניגוד לכל שכל ישר והיגיון, שהוא מטיס שם את הרחפן, כי מה יקרה? לא יקרה כלום, יש מעט מאוד כלים שאני מכיר בספר החוקים שיכולים לעצור אותו. הדבר שהכי יעיל לעצור אותו, תסלחו לי, אני לא רוצה להיות בוטה מדי, זה חייל טוב או שוטר טוב שיפגיש אותו עם הניידת.

אבל, שוב, כמו שאמרנו, היכולות שלנו בהקשר הזה, יכולות האכיפה של מדינת ישראל בכלל מוגבלות ולכן אנחנו יוצרים את תשתית החקיקה שקיימת כבר היום, אזורים אסורים לטיסה, איסורי טיסה בקרבת בניינים, איסורי הפרעה לכלי טיס, איפה שיש עבירות מסכנות חיים אנחנו מבצעים אכיפה עם משטרת ישראל, אבל שום דבר, ואדוני יודע את זה, אדוני מחוקק לא מאתמול, שום דבר לא יכול להחליף את חוש האחריות האישי של בני ובנות ישראל. זה עניין של חינוך, שגם את זה אנחנו עושים, נועם עוד מעט ירחיב בנוגע למסע הפרסום שנעשה, אבל כללים יש. אכיפה היא חשובה, אבל בסופו של דבר את המשמעת העצמית, את האחריות האישית ועם כל הכבוד את השכל הישר, גם עשרה שוטרים וגם 1,000 כבאים לא יכולים להחליף. ואם זה הכשל, אז טוב לנצל את השולחן הזה, את הבמה הזו, את הציבוריות הזו, ולקרוא לכל אותם אנשים ונשים שלפעמים בתום לב, כמו שאדוני אומר, מסכנים חיים, מסכנים חיים של טייסים, מסכנים כלי טיס, מסכנים פעילויות אחרות של הצבא שאולי מסוכלות, מסכנים את התושבים שבגלל שעכשיו מטיסים ומטוסי הכיבוי לא יכולה לכבות את השריפה ביער האש תתפשט לבתים שלהם. אחריות אישית, היא באה בראש ובראשונה מהבית, מהחינוך, וזה הרבה לפני אכיפה.

עכשיו, כשיהיו את אותם עבריינים קשים, אנחנו נתפוס אותם ונטפל בהם, אבל הם לא הבעיה שלי, הבעיה שלי זה לא אותו אחד, במרכאות, שמנסה לעשות שימוש עוין בכלי טיס או בכלי רחיפה, הבעיה שלנו, של מדינת ישראל, של החברה, אותם אלה שאו בתום לב או בהתחכמות, אתה יודע, אנחנו מכירים את זה, אנחנו ישראלים, אנחנו יותר חכמים מכולם, אדוני, 'יהיה בסדר, המטוס מספיק גבוה', 'אין לי יכולת להעריך את הגובה, אבל יהיה בסדר, ואם זה יפגע, אז המטוס גדול והכטב"מ שלי או הרחפן שלי או הטיסן שלי, איך שלא יכנו את זה, הוא קטן'. שוב, אני קורא לאדוני לחדד ככל שהוא יכול גם את המסר הזה, בצד האכיפה ובצד האסדרה החינוך.

זה אנחנו נעשה, אבל עדיין, גם כשאתה אומר לי בצד האכיפה אין אכיפה. זאת אומרת אתה לא יכול - - -

האכיפה - - -

האכיפה זה התרופה הטובה ביותר לטווח הקצר. חינוך זה מצוין, אבל לטווח בינוני-ארוך, זה לא עובד מהיום למחר.

זה נכון.

את זה צריך לשים על השולחן, ואז אני שואל, מבחינת האכיפה מה כן קיים ומה לא קיים ואיך אתם רואים את המערכת מתקדמת.

שוב, יש לנו את הנושא של הפללה תקנה 180ז לתקנות ההפעלה, שזה בסדר. מעבר לזה, כבר היום, מי שמפעיל כלי טיס או כלי רחיפה בניגוד להוראות לפי חוק הטיס, למשל אזור הפעלה - - -

אני שאלתי מי אוכף את זה.

תיכף אני ארחיב. עובר עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר. על זה צריכים להגיש תלונה במשטרה, על זה יש לנו שיתוף פעולה שהולך ומתהדק ומשתפר עם משטרת ישראל, אבל בראש ובראשונה צריך שיהיה מישהו על אותה גבעה שימצא אותו ושיצליח לתפוס אותו. זה א'-ב'.

אין סיכוי. זה מה שאתה אומר. אני אתן לך נתון אחד שאתה צריך לדעת, המשטרה הכחולה, לצורך העניין, היא לא יכולה לעבור מערבית ל-232, אין חיה כזאת. אני אומר לך את הנתונים כמו שהם. הם יכולים כן להיכנס ליישוב אם באותו יישוב יש איזה שהיא בעיה. הם לא יכולים להיכנס לשטחים הפתוחים כי זה ת"פ אוגדה. בינינו, כל הבעיות הקשות שאני מדבר איתך הן בצפון על גבול הצפון, או גבול דרום, שהאזורים האלה הם ת"פ האוגדות, צה"ל, פיקוד דרום ופיקוד צפון. אין משטרה שם. לכן אני בכוונה מחדד, אני אמשיך שם במקום הזה, כי זה הדבר שהכי מסכן חיים היום.

זה אני מבין, אדוני, אבל, שוב, רת"א היא, ראשי התיבות זה רשות תעופה אזרחית, יכולות האכיפה שלי מוגבלות לתחום האזרחי. אני כרס"ר במילואים לא באמת יכול להשפיע על שיקוליו של מפקד האוגדה, אני בטח לא יכול להכתיב לו כיצד לפעול, אני רוצה להאמין שלמפקדי האוגדה יש את המודעות וברגע שיש לך את המודעות, כלים וסמכות זאת לא הבעיה שלהם. ככל שהם צריכים סיוע בתחום האזרחי, אנחנו לרשותם, כמו שאנחנו לרשות משטרת ישראל, רשות הכבאות וכו'.

לא מתעסקים עם זה. אני מציע לך, אני אומר לך את זה עכשיו, אחרי זה כשנעבור ללוט"ר והמל"ל, מי שבסוף צריך לתכלל את כל מה שאני אמרתי עכשיו, כי כנראה אתם לא יכולים לעשות.

השאלה השנייה, שנוגעת גם אליכם, היה קמפיין, כולם שמעו את הקמפיין, אני רוצה לדעת מבחינת הקמפיין מה התוצאות, זאת אומרת מה אתם מרגישים כי באזור שלי הקמפיין, אתה יודע, רק העלה עוד יותר רבי להב לאוויר.

לגבי הקמפיין, הקמפיין בוצע, בתקציב המוגבל שהיה לנו הצלחנו להפיק ממנו הרבה. יש לי פה בשבילכם דוח רשום שאני אומר את הנקודות העיקריות שלו. קודם כל מטרתו הייתה להגיד שני דברים, האחד, יש לך רחפן, אתה יכול לטוס וליהנות, זה יופי של תחביב, הדבר השני, יש כללים, יש חוקים, הישמע להם.

בניתוח שלאחר הקמפיין, שהיה בסך הכול חודש ימים, כ-50% מהנשאלים, יש פה את הפילוח המלא, זכרו את הקמפיין, 83% שנשאלו ידעו להגיד פרטים על הקמפיין, כלומר אנחנו יודעים שיש חוק, שזכרו לומר חלק מהחוקים. את המסר החשוב שלא להטיס בקרבת שדות תעופה ולא להטיס בקרבת בני אדם, כל מי שזכר משהו מהקמפיין זכר את הדברים האלה, שזה היה לנו חשוב. 60% מהורים לילדים שמטיסים שמעו את הקמפיין, נכנסו לאתר רת"א וראו מה הכללים. אתר רת"א מונגש, גם בימים אלה מי שנכנס לאתר רשות תעופה אזרחית העמוד הראשי מוקדש כולו לטובת הרחפנים, רואים שם תמונה יפה עם קישור מאוד גדול לכללי הטסה בעברית ובערבית של מה מותר.

לקחנו את החוק וקישטנו אותו ברמה של עשה ואל תעשה, מה מותר ומה אסור. זה כתוב בצורה מאוד ברורה ואם עושים את העשה ואל תעשה אי אפשר לפגוע בבני אדם, אולי ברכוש, אבל בבני אדם בוודאות לא והעובדתיות לפחות מהבחינה שלי, בלי כל הדוחות, הטלפון שלי במשך חודש ימים לא הפסיק לצלצל, שיחה אחרי שיחה, זה כל מה שעשיתי, אנשים התקשרו, ביקשו פרטים, הכוונו אותם, הנגשנו אותם ואני חושב שמהבחינה הזאת הקמפיין היה מוצלח.

אני אשאל אותך שאלה, אם הייתה הזדמנות דרך הקמפיין גם שכל אחד ייכנס לתוך האתר וירשום את עצמו, לא הייתה לו אפשרות. הרי אם הקמפיין הצליח, השאלה איך אתם מתקדמים, זאת אומרת בוא נעבור לשלב הבא.

בוודאי, אז עברנו לשלב הבא. כבר קיימנו פגישות מול אגף תקשוב של משרד התחבורה, התחלנו בתהליך של בניית מערכת רישום. כשאני אומר תחילת תהליך אנחנו ברמת האפיון והתמחור, אבל הצפי באמת שמערכת כזאת תעבוד, ברגע שיועבר התקציב והמתכננים יתחילו לעבוד הוא צפי של מספר חודשים, זאת לא מערכת - - -

אנחנו הולכים להמציא מערכת?

לא, אנחנו מתבססים - - -

אני יודע שיש מערכות. אני הולך לשווק אותן, אבל אני יודע שיש מערכות בשוק.

ניסינו להתבסס על מערכות קיימות, בדקנו את האפשרות הזאת, כדוגמת ממשל זמין. ממשל זמין זה אכן מערכת קיימת שאנחנו נתממשק אליה, כלומר לא נתחיל מאפס, כמו שאתה אומר, לכן זה ייקח גם פחות זמן, כשהרעיון יהיה שלא משנה מי, קנה בחנות את אחד הצעצועים היפים האלה, הדבר הראשון כשהוא מגיע הביתה, הוא נכנס למערכת, נותן את פרטיו עם מערכת אימות פרטים, כדי שלא כל אחד יוכל להמציא שם, יחבר, יקשר בינו לבין אותו טיסן, כלי רחיפה, ולמעשה כמו שעורך דין פדהצור אמר, אנחנו באמת מאמינים, וזה עובד בארצות הברית, שברגע שלאדם תהיה אחריות, כלומר הוא יידע שאותו כלי שהוא מטיס, אם הוא נופל או מגיע למקום מסוים, ניתן לקשר אותו לאותו כלי, בדומה לכלי רכב, זה יעשה את האפקט.

אני רק אגיד שני דברים, כי אני לא מבין יותר מדי בטכנולוגיה, אבל רוב מי שמטיס היום את רבי הלהב הוא עובד עם הטלפון שלו.

נכון.

ברגע שהוא מפעיל את התוכנה של הטלפון עם הרישום עצמו צריך לאתר אותו וגם אתה צריך לדעת, אם יהיה לך מוקד, אתה תוכל לדעת במדויק נ"צ, איפה הוא עומד. אין שום סיבה בעולם, הטכנולוגיה הזאת קיימת, אני חושב שאתם צריכים להגיע לשם, עוד לפני כל הרגולציה וכל התקנות והכול, כי אתם אומרים שבתשתית יש חקיקה, קיימת. לכן אני אומר לכם, בואו תתחילו לרשום, את הרעים אני לא מבקש מכם, הם גם לא יירשמו, אבל אנחנו נדע לפחות דרך החיובי מי הרעים ומי הטובים פה במשחק הזה.

אני מסכים ואנחנו עובדים על זה.

אי לכך הישיבה הבאה לא תהיה עוד שלושה חודשים, כי אנחנו נהיה בפגרה, היא תהיה כנראה יותר קרוב לחמישה-שישה חודשים, אם לא נהיה בבחירות, אז יש לכם זמן. לא יהיה לך תירוץ להגיד לי עוד חצי שנה, אני מבקש מכם. תודה רבה.

מקבל.

אנחנו שומרים את הזכות לשקול את זה.

אל תהיה לי עורך דין גם פה. מל"ל. בדיון הקודם דיברנו על החלטת הקבינט לגבי תחומי אחריות, ההחלטה שהתקבלה בדצמבר האחרון, עדכנתם אותנו שתוך חצי שנה מההחלטה כולם צריכים להשלים את תפיסת ההתמודדות שלהם, זאת אומרת מה שדיברנו רק כרגע, איך אתם מתכללים את הכול. לפי התאריכים שהיינו בישיבה הקודמת, ב-24 בחודש, זאת אומרת אתמול הייתם צריכים לשים את זה במשרד ראש הממשלה. אני מבקש, יום אחרי, זה היום, זה מספיק זמן, 24 שעות, לבוא ולהציג לפחות את מה שעודכן בהתקדמות.

צהריים טובים. אני יואב זקס, מאז המפגש הקודם התפקיד השתנה, היום אני רח"ט מו"פ במל"ל, באגף למדיניות ביטחונית, אבל אני עדיין מלווה את הנושא הזה.

אנחנו מתקדמים בדיוק לפי התכנית, זה אומר שהתרחשו שלושה תהליכים מאז המפגש הקודם. האחד, תחום הרגולציה, רת"א פועלת לפי המחויבויות שלה כרגולטור בתחום שבעיקר עוסק בהיבטים הבטיחותיים בתעופה. הסיכום היה שמערכת שרת"א תקים לצורך רישום בעלי כלי הטיס הללו או הרחפנים לסוגיהם, למטרות שקודם אתה ציינת, מערכת כזאת תמומש על ידי רת"א כאשר היא תקבל את האפיון שתגיש לה המשטרה. המשטרה עדיין לא הגישה והמערכת עדיין לא אופיינה, אבל אני מניח שהמשטרה תעשה את זה, בוודאי היא מבינה את החשיבות של הנושא.

לגבי תפיסה, כל הגופים דיווחו שאת התפיסה הם סיימו לגבש בתוך הארגונים שלהם ונדמה לי שאחד מהגופים עדיין צריך לקבל אישור פנימי כדי להפוך אותה לתפיסה מחייבת פנימית שלו. רוח הדברים הייתה ונשארה שכל אחד מהגופים פועל לפי תחומי האחריות שלו, כלומר לא אנחנו ואף גוף אחר לא מתיימר לתת למשטרת ישראל הנחיות לגבי סדר העדיפויות שלה, היא צריכה להגדיר מה התפיסה שלה ותחליט איך לממש אותה. כנ"ל לצבא ויתר הגופים. אז כמו שאני אומר, התפיסה, התהליך שמתרחש עכשיו וצריך להתרחש עכשיו בהובלה שלנו הוא לוודא שאין חורים בתוך התפיסה הזו וזה בטח כבר נדווח במפגש הבא.

במקביל, התהליך השלישי שהתרחש הוא שמנהלת מגן השלימה תכנית לפיתוח ולהקמת היכולת הראשונית, כמו שהקבינט הנחה אותה, התכנית הזו הוצגה לכל הגופים, היא אושרה בדיון במל"ל ואני משוכנע שהיא תמומן בהתאם למסגרת שהתכנית הזו מחייבת ותצא מיד לדרך. את הדיווח לקבינט אם לא מסרנו, אז בוודאי נמסור בימים הקרובים, המועד שנקבע, לא זכור לי אם זה אתמול או היום, אבל זה בוודאי ב - - -

אתמול. הדוח הונח אתמול.

זה בוודאי קרוב למועד שאמרת. הדוח מסווג, אני מניח, אבל אין שום בעיה שיוצג לך, או למי שיכול לקבל חומר מסווג - - -

אני רק מדבר על התכלול עצמו, לא צריך להיכנס לפרטים.

אז כמו שאמרתי, התהליכים מתקדמים והמדרגה המשמעותית הבאה היא העמדת התקציב למימוש התכנית שמנהלת מגן בנתה ואושרה.

אתה יודע על איזה סדר גודל של תקציב מדובר?

אני יודע בדיוק, אבל אני לא חושב שאני צריך להגיד עכשיו.

אוקיי, מאה אחוז. תודה. משטרה, בדיון הקודם שאלתי אתכם מי האחראי על אכיפה והאם הולכת לקום יחידה מיוחדת לצורך כך. התשובה שניתנה היא שאתם נמצאים בתהליך ושוקלים כיצד יהיה נכון לבצע זאת. האם גיבשתם עמדה לגבי צורת האכיפה ובכלל ההתייחסות לדיון הזה.

מאז שהתקבלה החלטת הממשלה נעשתה עבודה מאוד אינטנסיבית בתוך משטרת ישראל בכל ההיבטים על מנת לממש את ההחלטה. הוקם צוות באגף השיטור שעובד יחד עם גורמים שונים בתוך משטרת ישראל, עם - - - עם מפא"ט, יושב פה ראש מפא"ט, עם הייעוץ המשפטי של המשטרה ועם גורמים בתוך אגף התכנון שאחראים על בניין הכוח. הצוות הזה עשה כבר שתי עבודות שאפשר להציג אותן, אחת נכתב איום הייחוס, כל סוגיית האיום נכתבה במסמך מאוד מסודר, שאושר על ידי ראש אגף התכנון ועל ידי ראש אגף השיטור.

הצוות הזה כתב גם תפיסת הפעלה. יש לי עותק של התפיסה הזאת כאן. התפיסה הזו מדברת על כל תחום הטיפול של משטרת ישראל ברחפנים, גם בהיבט הפלילי וגם בהיבט הפח"עי. התפיסה הזו עוסקת בבניין הכוח, היא מדברת על הגורם בתוך המשטרה שיטפל בזה, על אופן הטיפול בתחום של הרחפנים ועוד נושאים אחרים כמו טכנולוגיה ונושאים אחרים. אנחנו עוסקים גם בתחום הרגולציה יחד עם גורמים אחרים וגם עם רת"א, יש כמה נושאים שאנחנו העברנו לרת"א ואנחנו גם נשב איתם בצורה מסודרת על כמה נושאים שהם מבחינתנו נדרשים בתחום הרגולציה. למשל דיברנו על הגדרת הטסת רחפן באזור אסור לטיסה כעבירה פלילית, דיברנו על רישום רחפנים בצורה כזו שהרישום יקשור את המפעיל של הרחפן לרחפן עצמו, דיברנו על סמכויות פיקוח לשוטרים, הנושא הזה של סמכות פיקוח על המפעיל, על המקומות שבהם מוכרים רחפנים ועל הרחפנים עצמם. אנחנו רוצים להגדיר נשיאה של חומר מסוכן ברחפן כעבירה פלילית ועוד נושאים אחרים שקשורים לזה. את העבודה הזו אנחנו עושים ביחד עם רת"א, יש לנו גם פגישה מתוכננת איתם בתחום הזה.

איך אתם מתקדמים, מה היעדים מבחינת לוח זמנים?

היום למשל אנחנו מציגים למפכ"ל את כל נושא איום הייחוס, אנחנו מקווים לקבל את האישור שלו, אנחנו נציג לו את תפיסת ההפעלה וזה כרגע ה - - -

תן לי להבין, איום הייחוס, הוא יכול להשתנות, הרי המפכ"ל יכול לשאול שאלות שתוך כדי זה גם האיום ישתנה. אנחנו מכירים איך זה, הוא רוצה להרחיב או לצמצם, זו תמיד השאלה, אבל אחרי זה אתם בונים את תכנית ההפעלה שלכם בלבד?

נכון, תפיסת ההפעלה, כמו שאמרתי, הטיוטה שלה קיימת, הנייר פה, אפשר להציג אותו. זו התפיסה שאנחנו הכנו, היא כוללת כל מה שאמרתי.

מבחינת תקציבים, כוח אדם וציוד.

בעיקרון אני יכול להעיד כאן בצורה מאוד ברורה שאין כרגע תקציב למשטרת ישראל לתחום הזה של בניין הכוח ואין תקציב לתחום של הטיפול ברחפנים. זה משהו שצריך להסדיר אותו.

טוב, תודה רבה.

אני אולי אוסיף משפט אחד, ברשותך, בהיבט הטכנולוגי, כי זה תפקידי. אז בד בבד עם ההתקדמות בנושא הרגולטיבי, תפיסת ההפעלה, אנחנו ממשיכים להתקדם בצד הטכנולוגי, כשלמעשה יש ציר אחד, כשהולכים ברמה הלאומית, יחד כל גופי הביטחון, כשהמו"פ הוא לאומי וההצטיידות בסוף היא דיפרנציאלית לכל ארגון אנחנו בינתיים מנסים לממש הרבה תהליכים וטכנולוגיות אחרות עד אשר נוכל להפגיש את הכול ביחד. יש פה עניין של קבועי זמן. אני רק מחזק את מה שאמר חברי, המשטרה כל הזמן אמרה 'אנחנו לא רגילים להסתכל לשמים' ויש כרגע פער משאבי משמעותי בין הצורך לממש מענה גם בקטע של גילוי רחפנים, גם של מעקב רחפנים וגם של יירוט רחפנים, יש כאן פער מאוד משמעותי מבחינת משאבית. חשוב להגיד את זה.

לא רק לכם, לכולם יש פער. אין התייחסות תקציבית בכלל לנושא הזה, אני מאוד מקווה שנוכל להוציא את זה לפחות בשיחות סגורות מהמל"ל עצמו.

אפ"י. מי הנציג? ואללה? אולי הוא בביקורת עדיין.

משרד המשפטים, בבקשה, אני קצת אתן תקציר. אנחנו דיברנו על כמה היבטים, אנחנו לא דנים כל כך על הצד הביטחוני, זה אנחנו דנים בוועדת חוץ וביטחון, אבל בין הנושאים העיקריים פה זה נושא של צנעת הפרט או הגנה על הפרטיות. האם יש עדכון על הנחיה שמסדירה את ההיבט המשפטי בשימוש ברבי להב מבחינת הגנת הפרטיות? ואיך זה מתקשר למה שנאמר פה?

תודה, אדוני. שמי ניר גרסון, אני מהרשות להגנת הפרטיות, הרגולטור של הפרטיות, אז אני לא מייצג את - - - יש הרבה היבטים, לכן לא את שאר חלקי משרד המשפטים.

לא, רק על זה אני שואל.

כמו שעדכנתי בישיבות קודמות אנחנו עובדים על הנחיה שתיתן מענה ספציפי לאיומים המיוחדים, לאתגרים המיוחדים לפרטיות של הפעלת רחפנים, הן בגלל הפעלת מצלמות, הפעלת חיישנים אחרים, היא עדיין בעבודה, עדיין לא פורסמה, היא בשלבים מתקדמים. לצד זאת אני חייב להגיד, כמו שגם הסברתי בישיבות קודמות, זה לא שיש כרגע חלל רגולטורי לחלוטין, לצד החוק פורסמה כבר לפני כמה שנים הנחיה שלנו שעוסקת בכלל באופן שבו יש להפעיל מצלמות במרחב הציבורי. היא חלה לגמרי רק על רחפנים, פשוט היא מדברת ברזולוציה, אפרופו רזולוציה ממצלמות, ברזולוציה קצת יותר גבוהה. לפני שאנחנו מפרסמים הנחיה ספציפית לרחפנים צריך לעמוד בתנאים שלה, החל באופן שבו יש לתכנן מערכות צילום, לפי עקרון התכנון לפרטיות, כלה בצורך לנקוט במידתיות, בצורך של רשויות לבדוק את עצמן, לעשות הליך מובנה של בדיקת ההשלכות על פרטיות וכך הלאה כל הדברים שמפורטים בהנחיה הכללית של שימוש במצלמות. ההנחיה הספציפית, אני מקווה שממש בחודשים הקרובים תפורסם, לפחות טיוטה שלה.

ואז? איך מתקדמים הלאה?

ואז, אדוני, אנחנו נוהגים לבצע הליך של שימוע, כשהטיוטה תפורסם לציבור אנחנו נקבל הערות מהציבור, נשקול אותן, נעבד אותן ואז נפרסם את ההנחיה שלנו, כשהמשמעות היא שזו הפרשנות שלנו שאנחנו מציגים אותה לציבור של הוראות חוק הגנת הפרטיות בנושאים הרלוונטיים, כלומר שכשאנחנו נבוא להפעיל את הסמכויות שלנו, של פיקוח, של הטלת סנקציות, לפי זה נפעל וכך מי שיפר, באופן פורמלי מי שמפר את הוראות החוק, כפי שהן מתבטאות בהנחיה, אנחנו נוכל לפקח ולהעניש אותו.

אתה מרחיב את החוק?

אני לא יכול להרחיב את החוק, אדוני, אבל אני יוצר בהירות וודאות לגבי האופן שבו אנחנו מפרשים את הוראות החוק ביחס להפעלת רחפנים. כך גם הציבור שמשתמש ומפעיל רחפנים יהיה בוודאות יותר גבוהה, וגם האכיפה וההטמעה והציות להוראות החוק, נוכל לעלות לרמה יותר גבוהה.

אני אשאל אותך ספציפית, יש לי מסיבה ומישהו בא ומעיף רחפן, כבן אדם פרטי מה האפשרויות שיש לי היום להתמודד מול אותו רחפן מבחינת הפרטיות שלי? אתה הרי צריך להשלים את זה, זו לא מצלמה רגילה.

השאלה היא אם מי שמפעיל הוא אדם פרטי או אם זה ארגון, חברה. אם זה ארגון שמפעיל את הרחפן, רחפן שמקליט לצורך העניין, הרי הוא מנהל מאגר מידע ועל מאגר כזה, מבחינת החוק שלנו, מבחינת הפרשנות שלנו, חלה שורה של חובות. החובה לאבטח, החובה לתת לך לעיין במה שצילמת עליו, החובה של בעל המאגר לתת לך אפשרות לתקן. לתקן פה לא רלוונטי, אבל החובה שלך ליידע את הציבור שחשוף או עשוי להיות חשוף לצילום שאתה מצלם אותו ומה אתה הולך לעשות במידע, והאיסור עליך כבעל מאגר להשתמש במידע למטרות אחרות. זה הרבה שקיפות ו - - -

זה ארגון, מה לגבי בן אדם פרטי?

לאדם פרטי שמפעיל מצלמה, באופן כמובן לא זהה, כי זו מאטריה אחרת, אבל דומה קצת להבדלים מבחינת הרגולציה - - -

שמע, עזוב, אני בן אדם פרטי, מצלם, מוכר את זה לארגון.

אם אתה מוכר לארגון, מרגע שמכרת לארגון חלות עליו כל החובות. כשבן אדם פרטי מצלם ומקליט, כמובן לצרכים הביתיים האישיים שלו, לא אם הוא עוסק, אם זה עוסק, אפילו אם הוא בן אדם פרטי, הכול חל עליו, כשזה רק לצרכי תחביב, התחולה של הרגולציה שלנו היא הרבה יותר מורכבת, היא לא טריוויאלית, עם זאת ההוראות של חוק הגנת הפרטיות - - -

כשאתה אומר מורכבת בעצם מה שאתה אומר לי במילים פשוטות 'אין לנו כמעט מה לעשות'.

לא, אני אומר שלנו, כרגולטור של מאגרי מידע, כי הרגולציה שלנו מסויגת בזה שהיא לא חלה על מאגרים שאנשים פרטיים, יחידים, מחזיקים לצורך ביתי שלהם. השאלה מה הגבולות של החריג הזה, אבל זה לא המקום - - - כשבן אדם פרטי, בקיצור, משתמש רק לצרכי התחביב, לא לצורך עסק, לצורך ביתי שלו, הרגולציה של רשם מאגרי מידע, הרשות להגנת הפרטיות, פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות, לא חלה באופן מלא במישרין, עדיין יכול אדם פרטי שנפגע מזה או שמידע עליו נאסף, הוא יכול לנקוט בהליכים משפטיים, כי זאת עוולה. אם המידע נאסף באופן לא פרופורציונאלי, מצלם בתוך המרחב הפרטי, מצלם בנסיבות מביכות וכך הלאה וכך הלאה, הסוגים של הפגיעות בפרטיות שמפורטות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, הוא יכול לנקוט בהליכים אזרחיים. זה בדרך כלל לא איתנו ובמקרים הממש חמורים, אולי גם בהליך פלילי. הוא יכול לפנות למשטרה, שקשה להניח שתעסוק בתיקים מסוג זה, עדיין יש אפשרות - - -

תלוי, אם זה סלב, תאמין לי זה ייעשה מיד.

המשטרה תדבר בעד עצמה, אבל כמובן במקרה רגיל זה לא בסדר העדיפויות. יש גם אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית, שאמנם יש תכנונים לבטל אותה, אבל עדיין זה קיים. זה לא פשוט.

כשאומרים לי לא פשוט אני מתחיל להיות מודאג, אני חייב להגיד לך את זה, אבל לו"ז, מה לוח הזמנים שלכם?

אני מקווה - - -

למה תמיד מקווים? אני מוכן להתפלל בבית הכנסת בכנסת כל יום אם אתה לא תקווה ותעשה את זה תוך חודש. כאילו מה העניינים?

האמת, בגלל שזה לא תלוי רק בי אני לא אוהב להגיד דברים שאני לא בטוח במאה אחוז, אבל התקדמנו מאוד, זה עניין של שבועות ספורים או חודשים.

טוב, האמת שההתקדמות זה תמיד יחסית למה שאתם רגילים.

לא, אנחנו התקדמנו מאוד, אנחנו בכתיבת הטיוטה, זה בשלב מתקדם, אנחנו מאוד מחויבים לעניין ומכירים בחשיבות שלו.

תודה. חטיבת הביטחון של נתב"ג, מי הנציג? בבקשה. בדיון הקודם ציינתם שאתם עורכים ניסוי בנתב"ג עם מערכת חדשה, אתה יכול לספר לנו קצת על הניסוי ואיך זה מתקדם?

כן. המערכת היא במקור מערכת לזיהוי ציפורים בתעופה, שהיא גם מערכת בטיחותית, בשנתיים האחרונות חשבנו שיהיה נכון לנסות להכניס אלגוריתמים שיזהו גם רחפנים וכרגע זה כבר מותקן, יש לנו שני סנסורים שהם סנסורים אופטיים. אני יכול לומר שמבחינת הניסוי, אנחנו עדיין בניסוי, זה מין פיילוט כזה ארוך, בתנאים סטריליים בהחלט ניתן לזהות ולראות את הרחפנים. עקיבה אוטומטית יש, אבל עדיין אין את הגילוי האוטומטי, כך שכרגע אנחנו עובדים למול החברה. המערכת היא לא מבצעית, זה העניין. זה המצב.

אצלי יש לא מעט, אפילו עפיפונים ובלונים כבר מתחילים לזהות ויש עוד משהו שלא קיים, אבל זה ייסגר. תפנה אליהם, הם יעשו לך את העבודה, תאמין לי. לא, באמת אני אומר לך את זה עכשיו. אוקיי, תודה. בשלב זה לא היו אירועים כמו שחווינו לפני שלושה או ארבעה חודשים, של כניסה? או שהיו ולא פורסמו?

לא, לאחרונה אנחנו רואים ירידה ואנחנו עדיין עובדים עם הנהלים הפנימיים שלנו לעצור את התעופה כי זה מאוד בעייתי. אין אירועים חריגים - - -

עצרתם את התעופה בגלל רחפנים בחודשים האחרונים?

בחצי השנה האחרונה הקודמת, אז כן, חודשיים מהיום לא נרשם משהו מאוד קריטי שעצרנו את התעופה.

תודה. - - - למשרד הכלכלה, יש נציג? אנחנו ממשיכים הלאה, יש עוד שלושה דוברים.

אנחנו סיימנו עם המשרדים, אני רק יכול להגיד דבר אחד, את הישיבה הבאה אנחנו נעשה במושב הבא, שהפגרה לבד זה שלושה, שלושה וחצי חודשים, עד אחרי החגים, אל תשאלו איזה חגים, כי יכול להיות שזה יהיה גם אחרי פסח, אי אפשר בפוליטיקה פה לדעת מה הולך להיות, אבל, חברים יקרים, אני מבקש, אני רגיל שמבצעים משימה, מבצעים אותה, לא 'אני מקווה'. תביאו תוצאות בפעם הבאה, זה יהיה לפחות חמישה חודשים, סדר גודל, שנעשה את הישיבה הבאה, וכבר הכול צריך להיות מתוכלל, אין שום סיבה ושום תירוץ ולא ציניות. ציניות זה לא אסטרטגיה אצלי בכלל, אנחנו חייבים לסיים את זה לפני ש - - - לפחות למנוע את התאונה.

אדוני, אני רק רוצה לומר שניתן לקשור בהחלט בין קמפיין הרחפנים לבין הירידה של המקרים בנתב"ג. זה לא מקרי, זה באותה תקופה. יש את הקמפיין, יש ירידה במקרים, חשפנו את זה שיש כללים במדינת ישראל להטסת הדברים האלה על ידי הקמפיין.

אני מברך על זה, אני אומר לך את זה בשיא הרצינות, אבל בסופו של דבר אני רוצה לראות כבר את הפרסום. אני לא מאלה שמסתכל אחורה, אני כבר קדימה, אני רוצה שאתם תעשו פרסום שכולם יירשמו, גם מי שקנה רב להב לפני שנה והוא לא נרשם ואני רוצה שיהיה לו מקום לרשום את עצמו, ואז אנחנו גם נוכל לאתר אותו, נוכל להבין מה הוא עושה. זה הסיפור. אמרתי, המטרה היא לא לתפוס את הטובים, המטרה היא לתפוס את הרעים, אני כל הזמן מזכיר לכם, הטובים הם בסדר גמור.

ד"ר דלית קן דרור, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

נכון. תודה רבה שנתת לי את רשות הדיבור. רציתי רק להגיד שאנחנו הגענו לנושא הזה בעקבות שיתוף פעולה שנוצר במסגרת מרכז לחקר הסייבר, משפט ומדיניות. יצרנו קשר בין הפקולטה למשפטים, הקליניקה, לבין החוג למדעי המחשב במעבדה של ד"ר דני פלדמן לרובוטיקה ולביג דאטה ואז גילינו שיש באמת הרבה שאלות רגולטוריות בתחום הכטב"מים באופן כללי שאין להם עדיין מענה או שאין להם מענה מספיק טוב, בין אם זה בתחום של נזיקין וביטוח ובין אם זה בתחום פלילי וביטחוני ובין אם זה בתחום של הגנת הפרטיות וגם כל שאלות הייחוס בעיקר של המפעילים.

לצד זה, שזה לא פחות חשוב, גם כל הנושא שאין מספיק מודעות עדיין, ואני מברכת באמת על הפעילות של רת"א, היא באמת מבורכת, ההסברה הזו נדרשת כי אנשים לא רוצים להיות עבריינים, רובם לפחות, לא רוצים להיות עבריינים, אבל אם לי, בתור משפטנית אי אילו שנים, לקח להבין את חוק הטיס לפחות שעה ומשהו ולקרוא בו שוב ושוב על מנת להבין מה הוא אומר ומה נדרש לעשות בו, אני בטוחה שלציבור הרחב ולילד שמפעיל את אותו כטב"מ או את אותו רב להב בקצה באמת הוא לא יודע מה לעשות. הפעילות הזו שהתחילו בה, ואני מברכת עליה ואנחנו מזמינים גם לשיתוף פעולה בתחום הזה, הקמנו פורום כטב"מים באוניברסיטת חיפה שמנסה לדבר ולהגיע לפורום הבנות על איך מקדמים את הרגולציה כמה שיותר מהר. וכאן אני קוראת באמת לכל הגופים שעדיין לא הגענו אליהם, אני מתנצלת, אני אשמח שכל גוף יפנה אלינו לקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר, אנחנו נשמח לצרף אתכם לפורום, אנחנו באמת רוצים לפתור סוגיות רגולטוריות כמה שיותר מהר, גם בתחומים שאמרתי וגם בתחומים אחרים ולקדם את הנושא הזה.

אנחנו חושבים שמה שהכי חשוב זה באמת להסביר לציבור הרחב מה מותר ומה אסור לעשות ולצד זה גם לחשוב על מחקר ופיתוח עתידי, גם בתוך האוניברסיטאות ואיך מסדירים את כל הנושא של ניסויים בכטב"מים עתידיים בתוך האוניברסיטאות, בתוך תעשייה, ואיך מקדמים גם את כל הנושא הזה. לצד כל הרגולציה צריך להבין שיש כאן אינטרס של ישראל לקדם את הנושא הזה, יש פה הרבה כסף בפיתוחים, יש הרבה יכולות למגר תופעות לא רצויות שאנחנו רוצים למגר ולכן צריך גם לחשוב איך משפיעים בתחום הפיתוח ולא רק איך שמים את כל הגבולות. זה צריך לפעול זה לצד זה ולא זה במקום זה. זה מה שיש לי להגיד, תודה.

תודה רבה. מר אלון אונגר, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לכטב"מים.

כבוד היושב ראש, תודה רבה. ראשית תודה רבה בשם החברות והגופים המוסדיים בישראל על הפגישה הזו, זה סוג של חלום שהתגשם אחרי 40 שנות כטב"מ בישראל.

קטן עלינו, היינו 40 שנה במדבר.

זה סוג של חלום שמתגשם בתעשייה זאת, אני חושב שזה יפה מאוד ותודה רבה בשם כל הגופים המוסדיים וחברות בישראל.

יש עידן חדש בתחום הכטב"מ בישראל והוא טומן בחובו לא רק איומים, כמו שכתוב על החוברת שלכם, זה בעיקר אתגרים והזדמנויות. היטיב לתאר זאת כבוד ראש הממשלה בשבוע שעבר בכנס בנושא ההתמודדות מול הטרור כשהוא אמר שמחד הרחפנים הם סיוט אמיתי, זה לדבריו, אבל מצד שני, הוא אמר ואני מצטט 'לטכנולוגיות הכטב"מ יש השלכות אדירות שעדיין לא מובנות' הוא אמר 'ואנחנו עובדים על זה'. אני שמח לבשר שאחרי הפגישה האחרונה שהייתה פה בחודש מרץ שבה דיברנו על הקמה של גוף שירכז את הנושא הזה בצורה מסודרת הקמנו לאחרונה את האיגוד הישראלי לכטב"מ תחת איגוד לשכות המסחר מתוך כוונה לראייה מערכתית, מנהיגות והובלה, והרצון הוא להביא את מדינת ישראל לתהליך לאומי שיסתכל על האתגרים וההזדמנויות של כל התחום.

קבענו לעצמנו שש מטרות, הראשונה היא לסייע ובעצם להוריד את ההליך שנקרא הפלונטר או הספגטי הרגולטורי, לטפל בהסדרה והסברה. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה צמוד עם הקליניקה למשפט, לדוגמה, שעבדנו איתה בשבוע שעבר גם על הוצאת הדוח שלהם, מאוד מבורך, וזה דרך שיתופי הפעולה. אנחנו מאוד מנסים לקדם את הפוטנציאל העסקי והורדת החסמים ביבוא וביצוא שקיימים היום בצורה חזקה, חוסר הנוכחות של אפ"י פה וחוסר הנוכחות של משרד התקשורת פה הם מסר לא טוב.

הם נרשמו ולא הגיעו. משרד התקשורת פה?

- - -

משרד התקשורת פה, אני שמח לשמוע את זה. חשוב להבין שתחום התדרים שלא משוחרר הוא חסם התפתחותי, לא רק של חובבנים, אלא אם קיימת מהפכה, ותיכף נראה חלקים ממנה, מהפכה בתחום של טכנולוגיית התשתיות והמיפוי, תחום ה-5.8, שלא נפתח היום, חוסם את זה. אי אפשר להעביר רכיבים לישראל.

אלון, שנייה אחת, לי היה רשום 5.8 או 5.7, אני לא זוכר - - -

תחום ה-5.8 לא רק חוסם לחובבנים, הוא חוסם את תחום המיפוי ותחום התשתיות להתפתח ואי אפשר להעביר רכיבים שהם בסיס לדבר הזה והדבר הזה חייב להיפתר כחסם אמיתי בהתפתחות של התחום, גם ברמה של אפ"י, כל החברות, חלקן הציגו את זה פה - - -

שנייה אחת. משרד התקשורת, תענה לנו, כי עוד טרום הדיון הזה כבר עלה הנושא, בדיון הראשון שעשינו בוועדת מדע, לפני כשנה, עלה הנושא של התדרים כפיתוח.

כן, תחום ה-5.8 הוא תחום שמיועד לתחום הביטחוני, אנחנו בדין ודברים עם התחום הביטחוני, כדי לשחרר את התחום הזה. 2.4 פתוח - - -

אני אומר לך עכשיו, מי שהיום מנכ"ל משרד התקשורת אמר שהוא שוחרר, או חלקו שוחרר. בוא תסביר לי, אני לא מבין את ההסחה.

לאינדור בלבד, לא לאאוטדור.

אוקיי, עכשיו ברור.

היה גם איזה שהיא תחרות בווינגייט שאפשרנו אותה ב-5.8 אחרי תיאום מול הגורמים הביטחוניים, כך שאנחנו מטפלים בזה, אבל עד שהגורם הביטחוני לא יאשר לנו את זה אנחנו לא נוכל לשחרר.

מי הגורם שצריך לאשר לכם את זה?

ביטחוני.

בעצם המל"ל. אוקיי.

בפגישה הקודמת נאמר שיש טיפול בנושא והוא כרגע עובד על היבטים של תקציב, משרד האוצר צריך להיות מעורב בזה, אבל זאת אחת המשימות שאנחנו רואים לעצמנו לקדם בצורה משמעותית כמו גם את המשמעות שאפ"י תוכל להתקדם בתהליכי יבוא ויצוא. אתה תראה חברות שעוזבות את ישראל ומקימות מרכזים בעולם, מאחר שהן לא מתמודדות עם מגבלות הייצור, או חברות שמרגישות שהן עובדות בשביל אפ"י ולא אפ"י עובדת בשבילן. גם הנושא הזה חייב לקבל תאוצה ודחיפה מלמעלה. פרט לכך אנחנו מקדמים את הקצאת המשאבים והתשתיות, מעודדים מצוינות ומתקדמים היטב בתכנית העבודה.

בימים האלה אנחנו עובדים כבר מול הגופים השונים, כמו שדובר על הקליניקה, אבל גם הולכים ומפתחים את קשרי העבודה מול שאר הגופים שנמצאים סביב השולחן הזה. הגופים האלה צריכים לראות היום באיגוד הישראלי לכטב"מ את האיגוד היציג שאליו הם צריכים לפנות כדי לקבל תשובות מהחברות או מהשוק, זאת אומרת שמשרדי הממשלה, אולי יש להם כתובת נכון להיום וזה לא פיזור של גופים שאפשר לפנות אליהם. אנחנו קוראים לגופים לפנות אלינו ולהיעזר בנו. הידע נמצא בתחום הזה כמו בתחומים אחרים שאיתם אנחנו פועלים בשיתוף פעולה ומקדמים אותו.

עדן אטיאס, יושב ראש משותף והצלע השנייה ומנכ"ל חברת פאראזירו. במספר הצלעות שיש כאן, ממשלה, משטרות, רגולציה, גופי אקדמיה, החלק של התעשיות ושל השוק הוא חלק נוסף שצריך להיות חלק בלתי נפרד. הניסיון להקמת האיגוד הוא בדיוק להביא את הצלע הזאת בצורה מסודרת לבמה הזאת שתאפשר להתקדם. יש פה הרבה ניסיון שבוצע בארץ מהרבה שנים שאלון מביא איתו, ניסיון שאני מביא איתי מהעולם של גופים דומים ותהליכים כאלה קורים בעולם. לרת"א יש קשר מצוין בעולם, אבל אני לא בטוח שלגופים האחרים בתחום הזה. אנחנו יודעים להביא כי אנחנו משולבים בגופים דומים בעולם שעובדים עם הרגולטורים בארצות הברית ואירופה. אני חושב שהידע הזה יגיע ויכול ל - - - אנחנו קוראים לראות בנו חלק מהצלע הזאת ולהשתמש בנו.

תודה רבה. מר משה רובין, מייסד ארגון הגג של יחידת החילוץ וההצלה.

שלום לכם. תודה על שנתתם לנו לדבר. הרחפן הוא מכפיל כוח למפקד מבצע חילוץ בחלק גדול מהמתארים. אנחנו פשוט פונים אליכם, ותודה על היוזמה, לעזור לנו לפתח ולהפוך את היחידות להכי טובות בעולם בתחומן ומבקשים עוד בקשה ממשטרת ישראל, חלק מהאנשים שלנו עברו הסמכה להטסת רחפנים, יש לנו בעיה בהטסת רחפנים במבצעים מצד משטרת ישראל, שאנחנו עובדים ביחד כבר 32 שנה.

זהו, שאתם ת"פ משטרה.

אנחנו ת"פ משטרה ואנחנו מבקשים את משטרת ישראל, וגם את עזרתך, כדי לקבל את האישור להפעיל רחפנים בכל מתאר שאפשר להפעיל ושצריך רחפן, לא תמיד צריך רחפן. במתארים שצריך אנחנו מבקשים את עזרתכם וכמובן את עזרת האיגוד לפתח את האפליקציות לפיילים שונים.

אני מודה לך מאוד, אבל אני לא אחראי לקבוע פגישות ביניכם.

לא, חיים, אנחנו מכירים, הבקשה נאמרה.

כל המתנדבים וכל צוותי החילוץ מודרכים על ידי המשטרה?

וצה"ל.

נכון, תלוי באיזה - - - אז מה שאתם מבקשים זה מה?

שמשטרת ישראל תאפשר לנו במתארים שניתן וצריך להפעיל רחפן להפעיל רחפן.

אני אשאל אותך שאלה קלאסית, סליחה, אבל בגלל שהייתי גם בדיון על האסון. בים המלח, מפעילים שם בשיטפונות, יש איזה שהיא מניעה להפעלה כשאתה צריך לחלץ שם? להיפך.

הייתה הפעלה. אני מציע שידברו איתנו.

זהו, היה כדאי לנסוע מהצפון עד לפה כדי לשמוע את זה. הרבה תודה.

אני מוכן לעשות כל יום אם זה עושה לך טוב.

חברים יקרים, אנחנו נצא להפסקה לשתי דקות, לפני כן אני רוצה לסכם את החלק הזה. קודם כל תתחילו לעבוד, בבקשה מכם, אני לא רגיל לקצב כזה. אמנם הכנסת כן רגילה, אבל אני באופן אישי לא. אני לא חריג, אני פשוט רוצה להתחיל משהו ולסיים אותו, לא רוצה שהוא יישאר. אני אומר את הדברים כמו שהם, ברגע שהולכים וכנראה בשנה הקרובה נלך לבחירות באופן אוטומטי אין כנסת, יש חוק פיזור הכנסת והוועדות מתבטלות, כולל הוועדה הזאת. אני רץ נגד השעון, לא נגד הבחירות, אבל אני רץ נגד איזה שהוא שעון שבסוף במקום שאני אהיה לעזר זה הופך להיות משהו אחר לחלוטין. אז תעזרו לי לעזור לכם ולעם ישראל שנוכל לקדם את זה.

הנושא האחרון שאני רוצה, אני רוצה בפעם הבאה שיהיה נציג של הטכנולוגיה של משרד החינוך. אני אגיד לכם למה, אני כבר רואה את המגמות נפתחות, כמו כל דבר, ובסופו של דבר אם אנחנו לא נבנה יחד איתם את הטווח הארוך והם יהיו מנותקים לא עשינו שום דבר.

יש מישהו שלא דיבר ולא יכול להתאפק וחייב? טוב. שם ומשפחה, בלי חברות מסחריות פה, בסדר?

נועם סמדזה, אני מנהל מחלקת רחפנים בקלוב התעופה הישראלי, אנחנו הגוף שרת"א הסמיך עם רישיון מבצעי בשביל להפעיל את הספורט ואת הפנאי. רציתי להציג בפניך, אדוני, את הספורט. כמו שאמרו ממשרד התקשורת, התחרות בווינגייט הייתה תחרות שלנו ואנחנו מודים לכם על העזרה. אנחנו רצינו להציע את עצמנו גם לרת"א וגם למשטרת ישראל כגוף שיש לו קהילה ואנשים, תוכלו להיעזר בנו ולהתייעץ איתנו. אני אחרי זה אפנה לדבר עם רת"א, אבל לא נסגר כאן מעגל, בין המשרדים הגבוהים ובפועל האנשים שבשטח ואנחנו היינו שמחים לעמוד לרשותם. הצבא משתמש בנו, אגב, בעזה ולא נפרט.

מעבר לזה רצינו להציע או לחשוב על פארקים לרחפנים. אלה דברים שכבר קורים בחו"ל, מקומות שבהם הוגדר שאפשר להטיס רחפנים - - -

היית בדיונים הקודמים?

לא. זו פעם ראשונה.

חלק מהרישום, אנחנו מדברים על זה שגם מי שהוא מטיס יידע שהוא מטיס במקום שמותר. זה לא פארק, אלה אזורים שמותר ואיפה שאסור. אם זה יהיה פארק, היום הרי הכול הופך לבטון פה אז כבר לא נשאר לנו יותר מדי ריאות ירוקות שאנחנו יכולים להטיס שם בשקט.

אבל כן, המסקנה, בסוף אין בן אדם אחד ואין משרד אחד שיכול להוביל, שם המשחק זה הרגולציה הקבוצתית. זאת אומרת אתם נושאים בסופו של דבר באחריות, אם אתם רוצים מתוך ניסיון שלי לחסוך זמן אז ככל שתערבו בשלבים המוקדמים, שימו לב מה שאני אומר, את הציבור אז מה שנקרא קשה באימונים קל בקרב, יהיה לכם הרבה יותר קל בסוף להעביר את ההחלטות כי ברגע שאחד מערב ומביא אתכם למקומות שאתם לא רוצים בזבזתם חצי שנה סתם. אז אני מציע לכם כבר בשלבים המוקדמים ובטיוטות לערב ציבור.

אני רוצה רק בשתי מילים, אפרופו, אני לא יודע על מה אדוני דיבר בזה שהוא מדבר על מעגל שנסגר או לא, כל תהליכי החקיקה ברת"א, החוק, התקנות, הכול עשוי באופן מאוד מאוד מובנה, כולל פרק מאוד רחב של שיח עם הציבור, שיח אינטנסיבי, עם שימוע של הציבור, עם דיונים מוקלטים, עם שאלות ותשובות שמועלות בכתב מפורסמות באתר רת"א. גם כשאין חקיקה דלתה של רת"א פתוחה לכל בר דעת, לא מתחייבים לקבל את דעתו, אבל אני חושב שניתן להשמיע, לשקול. רת"א לא ניכסה את הדברים האלה, רת"א לומדת מכל אחד שעוסק בזה והדברים שנאמרו פה, אני לא יודע על מה הם מבוססים, אז אני מסתייג מהם, ברשותך.

אני מודה לכם. מה שאנחנו עושים זה ככה, חמש דקות הפסקה ולאחר חמש הדקות האלה אנחנו חוזרים לפה בחזרה, כאשר אנחנו נציג את כל הטכנולוגיה המפורטת הזאת.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:08.)

אחת הבעיות הקשות, כחבר כנסת בוועדת אתיקה, זה שמצד אחד אנחנו קודם כל לא משווקים חברות, מצד שני אנחנו רוצים לעזור להתקדמות הטכנולוגית במדינת ישראל, גם כוועדת מדע, ונמצא איתנו חבר הכנסת אורי מקלב, שהוא יושב ראש הוועדה והוא התחיל את הדיון בכלל בנושא הרחפנים ומשם הבנו, כשהתחלנו לשמוע את כל המשרדים, שאנחנו נמצאים בברוֹך לא קטן, או אתגר גדול מאוד, כל אחד בשפה שהוא רוצה לשמוע ובעקבות זה פתחנו היום את ועדת המשנה, בזכות אורי. אורי, אני אתן לך כמה מילים, לפני שניכנס.

אבל הערה אחת, אני לא אגיד את שמות החברות, אני גם מקווה מכם להיות מספיק לויאליים לא לשווק את עצמכם, כי זו לא פלטפורמה לשיווק. בהיותי בחור קצת יותר צעיר עבדתי בשיווק, אז אני אומר לכם שהשיווק הטוב ביותר שיש הוא השיווק העקיף, לא שאתם מדברים על עצמכם, אלא שאחרים מדברים עליכם. אז תשתדלו, אם עשיתם הצרחה, בסדר, אבל - - - לא, בהחלט לא לדבר על החברות כי אנחנו רוצים להכיר את הטכנולוגיה, מה קיים, שכולנו נוכל ללמוד. יבוא לפה גם השר אורי אריאל, הוא הבטיח שהוא יגיע לפה ואנחנו גם נראה לו את הטכנולוגיה שקיימת מבחינת החקלאות ואיך משולבת החקלאות יחד עם רבי הלהב. אבל עכשיו ניתן מילה לחבר הכנסת אורי מקלב.

אדוני יושב ראש ועדת המשנה, באתי לחזק אותך ולברך אותך על הפעילות הרבה וההשקעה הרבה שאתה משקיע בפעילות של ועדת המשנה. אני אומר לכם, חברים, כשאני אסיים את התפקיד הזה, אין לי ספק שאחד הדברים, אולי אפילו הדבר הראשון, שאני אגיד שאני מרגיש הרגשת סיפוק ופעולה נכונה שעשינו במסגרת הוועדה, מעבר לדיונים שאנחנו מקיימים, פעולה שהיא לא מובנת מאליה בתוך הקונסטלציה או בתוך הפוליטיקה הפנימית, או לפי הנראות שיש בבית הזה, שיש מפלגות קואליציה ויש מפלגות שהן אופוזיציה, כל התהליכים וכל המינויים וכל ההחלטות מונעים מאינטרסים, אנחנו הקמנו ועדת משנה בראשות חבר אופוזיציה, אמנם מקובל ואהוב גם על חברי הקואליציה, אבל בכל אופן גם בנראות בעניין הזה לא התחשבנו ולקחנו את האיש הנכון במקום הנכון, את חבר הכנסת חיים ילין לעמוד בראש הוועדה.

הוא באמת עושה מהפכה שקטה, אבל עקבית, וכפי שהוא הבטיח בהתחלה הוא לוקח את כל נושא הרחפנים, את כל רצף הפעילות שיש ופורס לפרוסות דקות וכל פרוסה בוחן מכל צדדיה ומכל היבטיה, הכול כדי להציג בפנינו ולקדם דבר מושלם.

אז כפי שאמר היושב ראש, קיימנו דיון אחד, אולי אפילו שניים, עוד לפני שהקמנו את ועדה המשנה.

נכון, שניים.

שני דיונים לפני ועדת משנה, מטבע הדברים כחבר ותיק חבר הכנסת חיים ילין השתתף בדיונים האלה, גם מתוך ההיכרות שלו, חלק הביטחוני קצת, חלק מהחקלאות, אבל תוך הכרה שיש חשיבות בנושא ואנחנו, אני אומר לעצמנו, המלך אמר שהוא חיפש אתונות ומצא מלוכה, אנחנו חשבנו שאנחנו מדברים על היבטים צרים וקטנים והתברר שמצאנו באמת כר רחב מאוד של פעילות. אם צריך לקחת דוגמה באיך לטפל בנושא, זה נושא הרחפנים.

היום זה אולי דבר מובן, הרחפנים היום נמצאים בהרבה חלקים בתוך מגוון הדברים של קידום הטכנולוגיה המתחדשת בכל מגוון הנושאים, אפילו הציבוריים ולא הביטחוניים, אבל עד לפני שאנחנו התחלנו זה היה נראה שאנחנו מדברים על משהו חדש, רחפנים זה חידוש שלא ידעו בדיוק על מה אנחנו מדברים. היום אנחנו יודעים שאנחנו מדברים על צורך ונחיצות השעה.

טוב שאתה עושה, יושב ראש ועדת המשנה, שאתה לא רק מדבר איתנו בנתונים שאנחנו רק שומעים ולא רואים, אתה הבאת כאן מגוון מיוחד, עם היצרנים שפועלים, שבסופו של דבר יש לנו לא רק התחרות ולא כל אחד האינטרסים הכלכליים, אנחנו בטוחים שמאחורי האינטרסים הכלכליים אנחנו רוצים לחבר את האינטרסים הציבוריים והיה זה שכרנו. ברגע שאנחנו נחבר בין כל היצרנים, בין כל הפעולות שלכם, בין כל הגופים שמטפלים בזה, ונראה לנגד עינינו את האינטרסים הציבוריים, והאינטרסים הציבוריים הם באמת רחבים, ואני לא רוצה לדבר על מגוון, אבל יש אולי נושא אחד שאני דיברתי עליו בישיבה הראשונה ואני רוצה לחדד אותו, ואני מבקש ממך גם לשים את זה, הנושא של צנעת הפרט.

הנושא של צנעת הפרט, אולי חלק מהמכוננים, היה לי איזה מכתב פנייה אליי של אזרח, שהיה נראה לי שהוא קצת הזוי במה שהוא כותב במכתב. התברר, מעבר לזה, חוץ מגופים אחרים שפנו אליי, שגם בעניין הזה את ההיבט הזה צריך לקחת בחשבון וצריך לראות אותו. זה חלק מההסדרה, חלק מהפעילות, חלק מההחלטות שצריך לשלב את זה, מעבר לכל הדברים האחרים שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים בעניין הזה לקדם. אני מרגיש שזה אולי אחד מהדגלים שהוועדה הרימה, שהקדימה, לא בנושאים אחרים, אחרי שהדבר הזה כבר הוטמע והתפרסם וכבר נקבעו עובדות כאלה ואחרות, אפשר להגיד שאנחנו די בתחילת הדרך, תפסנו את הנושא של הרחפנים והיום אנחנו יודעים שזה צורך השעה ואני מאחל לך הצלחה.

תודה רבה, חבר הכנסת אורי מקלב. אנחנו מתחילים עכשיו בתחום האבטחה, גיא צרני. יש לך חמש דקות להציג. קודם תציין מה שלך פה.

תצביע על מה שלך.

זה שלי.

כמו סימבה, מלך האריות, 'כל זה יהיה פעם שלך'.

שלום. תודה שהזמנתם אותי, אני כמובן שמגיע מהצד שמסתכל על הפוטנציאל האינסופי של עולם הרחפנים. יש לפוטנציאל הזה סיכונים שצריך למזער אותם ויש גופים - - -

בעברית זה רבי להב.

רבי להב, מולטי מוטורים. אז יש גופים שעושים עבודה מדהימה בלצמצם את הסיכונים האלה, אנחנו מתעסקים בפוטנציאל. מבחינתנו רחפן הוא בסופו של דבר כלי עבודה, הוא סנסור מהיר, יעיל ובעיקר בעיקר בטוח, שמאפשר לאנשי מקצוע לעשות את העבודה שלהם בצורה שהיא מהירה יותר ובטוחה יותר להביא תוצאות שהן טובות יותר, וזה מה שמוביל אותנו בתור חברה. אנחנו מתעסקים גם בנושא של ביטחון, גם בנושא של אבטחה, בנושא של חילוץ וסיוע ועכשיו בנושא של תשתיות.

אני לא אכנס יותר מדי לפן המסחרי שלנו, כי זו לא המטרה, אבל אני כן אדבר על טכנולוגיה, כי הבנתי שזה היה החלק המרכזי, אז אני אראה את זה טיפה בהקשר של הרחפן שלנו ואז נראה איזה שהוא סרטון. אחד הדברים שמעניינים בתחום הזה ושצריך להבין אותם, שהתחום הזה הוא חלק מתעשייה שהיא הרבה יותר גדולה וזו תעשיית האירוספייס. זו תעשייה של מל"טים, זו תעשייה של מטוסים, זו תעשייה של לוויינים ומשגרים. כולנו מתעסקים באותן טכנולוגיות ברמה מסוימת, חומרים מורכבים, תקשורת שהיא אירוספייס גרייד, כל מה שקשור לאוטונומיות.

אנחנו מנסים ברחפן שלנו לשלב את כל הדברים האלה על מנת להגיע לתוצאות שהן יותר טובות עבור בעלי המקצוע שמשתמשים בזה. אז שלושה דברים שהם משמעותיים בעינינו והם באים לידי ביטוי במה שאנחנו עושים. דבר ראשון, אווירודינמיקה. אני לא יודע כמה אנשים פה מבינים בתחום של אווירודינמיקה, אבל מה שרבי להב בעיקר יוצרים זה גרר. משמע, הם בעיקר יכולים לטוס בהאבר וככל שהם מתקדמים הם מייצרים גרר שלא מאפשר להם להגיע לטווחים רחוקים. אנחנו עיצבנו את הרחפן הזה, ואפשר לראות שהרחפן הזה מעוצב בצורה שהיא יחסית שונה מרוב הרחפנים שיש פה, שהם קוואד קופטרים, משמע עם ארבעה רוטורים, אנחנו ייצרנו אותו כטרי קופטר, כי זה פשוט הרבה יותר יעיל, יש פחות מנוע, זה אומר שיש פחות חשמל, פחות גרר ופחות משקל לרחפן, אבל על מנת שנוכל לעשות את זה היינו צריכים לייצר איזה שהיא טכנולוגיה שתאפשר את הסבסוב של הרחפן, כשבעצם שני הרוטורים האחוריים ברחפנים מייצרים סבסוב, שני הרוטורים הקדמיים מייצרים עילוי, אז בעצם אחד הדברים שעשינו זה לייצר איזה שהוא פטנט על התחום של סרבו אחורי ברחפן שלמעשה הופך את הרחפן להרבה יותר מהיר, צורך פחות אנרגיה, יש לו פחות גרר. שילוב של זה ביחד עם מבנה אווירודינמי מאוד ייחודי של הרחפן עצמו מייצר עילוי תוך כדי טיסה, מה שמאפשר לרחפן לטוס יותר רחוק. זה דבר אחד, טווח, דבר מאוד משמעותי, טווח וזמן טיסה.

הדבר השני זה אוטונומיה. בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם, אנחנו רוצים שהרחפן יעשה את העבודה שלו לבד. קונספט של הטסה זה קונספט שגורם לבעיות. כשאנשים מטיסים אז יש יותר בעיות מאשר אם המחשב מטיס את הרחפן בעצמו. הרחפן שלנו, בגרסה הזאת, הוא סמי אוטונומי, הגרסה הטקטית, שאני יכול לסחוב על הגב לחילוץ וסיוע, אבל בגרסה שבה תראו עוד שנייה הוא אוטונומי לגמרי, הוא יוצא מתוך מערכת שאנחנו קוראים לה נסט ובעצם הוא מאפשר את היכולות של הרחפן בצורה אוטונומית מתי שרוצים.

והדבר השלישי זה תקשורת. אחד הדברים המאוד משמעותיים זה שרוב הרחפנים היום עובדים על תקשורת של אחד על אחד, משמע יש שלט אחד, יש רחפן אחד. הדבר הזה מונע תשדורת של הרחפנים להרבה עמדות שליטה, זה מונע את היכולת של מחשב אחד לשלוט בהרבה רחפנים. במשימות מסוימות צריך את זה.

התשלובת של שלושת הדברים האלה, גם זמן טיסה מוגדל, גם אוטונומיה וגם תקשורת מפוזרת, מה שנקרא mesh - - -

כשאתה מדבר על זמן, על איזה - - - כמה זמן באוויר?

זה יכול להיות באוויר 55 דקות וזה יכול להגיע לטווח של 50 קילומטר או 25 הלוך חזור.

מה המהירות?

הוא יכול להגיע לבין 120 ל-140 קמ"ש. בוא נפעיל את הסרטון ואני אדבר על זה תוך כדי. למעשה מה שקורה, מוזנת לרחפן משימה, פה הוא נמצא בגרסה האוטונומית שלו. הרחפן יוצא מתוך הנסט, שהוא בעצם יכול להיות בכל מקום, בכל זמן, בין אם זה ליד תשתית מבודדת ובין אם זה ליד מתחם שצריך אבטחה. הרחפן יוצא לפי מסלול מוגדר מראש, או בתגובה לאיזה שהיא בעיה.

לרחפן יש יכולות עיבוד תמונה על הרחפן עצמו, דבר שהוא מאוד משמעותי כי חלק מהמקומות שבהם רוצים להגן על תשתיות אין אינטרנט, זה גם מאוד משמעותי בעולם של ווליומטריה, של מדידת מחצבים, והוא יכול לדווח על אנומליות. הסיפור של mesh communication בעצם מאפשר שליטה מרובה, מה שנקרא סווארם, ופה זו דוגמה להפעלה של חמישה רחפנים ביחד שנכנסים למבנה ועושים משימה אחת. הרחפן מסיים את המשימה שלו, מחפש את הנסט הפנוי, הוא יכול להיכנס לאיזה נסט שהוא רוצה ובעצם נוחת בצורה אוטונומית.

זה מה שאנחנו עושים. כפי שאמרתי, אנחנו עושים את זה בעיקר על עניינים של אבטחה ובדיקה של תשתיות. זה אנחנו. תודה רבה.

יוסי צונג, זוכה בתחרות הסטארט אפים בתחום הטכנולוגיה לוחמה בטרור.

צהריים טובים ותודה רבה שהזמנתם אותי. אני יוסי צונג ובעצם מה שאנחנו עושים בקולוגו, אנחנו משלבים מספר עקרונות טיסה כדי להגיע למערכת מסחרית. לקחנו מצד אחד את מה שאתם קוראים לו רחפנים, שיש להם יתרון גדול בהמראה ונחיתה ורטיקלית, בריחוף, ומאוד מאוד פשוטים להפעלה ומצד שני לקחנו את עקרונות הטיסה של כנף קבועה, מה שנקרא מטוס או מל"טים ושילבנו אותם ביחד. מה שמקבלים מהשילוב הזה זה מערכת שמסוגלת לתת לנו מצד אחד רחפן חשמלי שיודע לטוס 150 קילומטר, שזה כמעט שעתיים וחצי זמן טיסה, מצד שני זה נותן לי מטוס שמסוגל להמריא ולנחות ורטיקלית ברוח של עד 55 קמ"ש, שזה הרבה מאוד במונחים של כלי טיס. היכולת להמריא בצורה מדויקת ברוח מאוד מאוד חזקה מאפשרת לי את היכולת להמריא ולנחות לתוך תחנת עגינה, שזה נותן לי את המעטפת לכלי אוטונומי לחלוטין.

אנחנו לא הראשונים שניסינו לשלב בין העקרונות האלה, אפשר לראות פה את הטלפיטר של גוגל, את פריימר של אמזון, את הפנתר של התעשייה האווירית. הרבה מאוד תעשיות מנסות למצוא את השילוב של מטוס עם רחפן, כדי ליהנות מכל העולמות, וכולם בלי יוצא מן הכלל תקועות על בעיית הרוח. ברגע שיש כנף קבועה ויש קצת רוח הכנף מתחילה להיסחף כמו מפרש והיכולת להמריא ולנחות בצורה אנכית ולהיות יעיל לא עובדת יותר. מה שאנחנו עשינו בקולוגו, ואנחנו עדיין בשלב הסטארט אפ שלנו, זה פיתחנו מערכת בקרת טיסה שמאפשרת לנו לטוס עם כנף חופשית. כנף חופשית בזמן טיסה מייצרת עילוי כמו כנף קבועה של מטוס, ובזמן ריחוף היא לא מפריעה במצב של רוח, היא כמעט אדישה לחלוטין למצב של רוח. לא אכנס איתכם יותר מדי לפיזיקה, אבל זה עובד.

מערכת כזאת מן הסתם מתאימה למגוון שלם של משימות, הגנה ואבטחה, על כל הוורטיקלים, כל מה שקשור לאינספקשן, למוניטורינג, מאפינג, כל מה שמדברים היום על תשתיות, וכמובן בעתיד, כמו החזון של אמזון, של גוגל ורבים נוספים, כל מה שקשור למשלוח, רק שהיום אמזון יכולה לטוס רק 30 קילומטר.

בעצם מה שאתם יכולים לראות פה זה מערכת אוטונומית מלאה, החל מיציאה מתחנת עגינה, התמודדות עם רוח, מעבר למצב טיסה, מגוון שלם של משימות שאפשר לבצע כתלות במצלמה שאותו מטוס סוחב והערך המוסף הנוסף זה, עוד פעם, להגיע לטווחים מאוד מאוד גדולים, מה שבתפיסתנו הופך את זה לכלי מסחרי.

את הפיתוח עשינו על ידי שני מענקים שקיבלנו מהמדען הראשי, מהרשות לחדשנות ומהורייזן 2020, ובימים אלה אנחנו כבר עושים עבודה ענפה עם משרד הביטחון במספר פרויקטים - - -

רק שאלה. הרי זכיתם בתחרות, מה הייתה מטרת התחרות ומי השתתף שם? זאת אומרת הייתה תחרות בינלאומית.

נכון. הייתה תחרות בינלאומית של הרשות ללוחמה בטרור האמריקאית שמפא"ת, משרד הביטחון חברה בארגון הזה, הוצג שם מגוון טכנולוגיות ללוחמה בטרור, בין השאר המערכת שלנו. כמו שהתחלתי להגיד, כבר בימים אלה אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד הדוקה עם מאפ"ת, עם משרד הביטחון, יש כבר מספר יחידות מבצעיות שעובדות עם המערכות שלנו, לרבות פיילוט לפטרול אוטונומי.

ככה המערכת נראית כשהיא טסה, שילוב של כנפיים חופשיות, מעבר ממצב של ריחוף, של רחפן סטנדרטי למצב של טיסה, מה שנותן פה כלי טיס בלתי מאויש לאופטימלי. המערכת הזאת היא אוטונומית לחלוטין, ניתן להפעיל אותה גם ידנית.

יש ב - - -

הכול שיקול אנרגטי, היא לעולם תהיה בנקודה האנרגטית האופטימלית כדי לתת את זמן הטיסה וטווח הטיסה המרביים. היום אנחנו מגיעים ל-150 קילומטר, שעתיים וחצי זמן טיסה.

מה היא מצלמת?

מה שהיא מצלמת זה תלוי בפיילוד. אפשר לקחת, פה למשל אתה רואה מצלמה מולטי ספקטרלית של חברת - - - שיש לה גם אנליטיקה בִּילְד אִין בתוך המתעד, כך שהיא יכולה לזהות אדם בצורה אוטונומית. אפשר גם לשים על זה מצלמות מולטי ספקטרליות לחקלאות, סנסורים אלקטרו מגנטיים למשימות אינספקשן שונות, לידרים, זה פלטפורמה.

אוקיי. אני מודה לך מאוד. אורי אתה רוצה משהו עכשיו להגיד? או נחמן, עליזה, אם את רוצה להתייחס.

אני באתי ללמוד.

אני רוצה לברך את אורי מקלב וחיים ילין - - -

את חיים ילין ואורי מקלב.

אני רוצה לברך את חיים ילין ואת אורי מקלב. אתה תמיד צנוע יותר מדי. שניהם ביחד מובילים את הנושא החשוב הזה בכנסת ואני חושב שאתם פורצים לשטח שהוא פרוע, פתוח ומחכה להסדרה. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כמה חודשים, אני לא יודע אם ישנו פה נציג של משרד מבקר המדינה - - -

לא. אתמול הם היו אצלי בעוטף עזה, הם קיבלו דיווח.

זה א קשור לעוטף עזה. הוא הצביע על שתי בעיות, אחת, על כלים מהסוג הזה לאורך הגבולות, ושתיים, על כלים מהסוג הזה בתוך הגבולות של מדינת ישראל ועל העובדה שאם לאורך הגבולות אנחנו יוצאים מתוך הנחה, תמיד טוב להניח, אם כי לא תמיד זה אמיתי, שצה"ל יודע וחיל האוויר יודע לתת לזה תשובה, גם את זה אני תמיד מציע לבחון מחדש, כי זה לא נתון אוטומטי, הרי שבתוך מדינת ישראל הם אמרו שיש ברדק וצריך להסדיר את הנושא הזה, זה לא מסודר. ואנשים פרטיים, אתם, רובכם אנשים פרטיים, לא, חלקכם מייצגים ארגונים, יכולים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים עם הצעצועים האלה ואין הסדרה, זה פתוח.

נכון שזה עולם חדש ועולמות חדשים, קשה מאוד לגופים מסדירים להתמודד איתם, אבל העולם החדש הזה הוא מהיר מאוד והוא נכנס להיבטים שונים של חיינו ועד שנתעורר הוא יכבוש אותנו במקום שאנחנו נכבוש אותו. זה דומה גם לחידושים טכנולוגיים אחרים שחווינו בעשורים האחרונים. זה מהיר מאוד, הכניסה של הרחפנים.

לפני כן התמקדתי בבעיה אחת, שעדיין לא קיבלתי עליה תשובה. כשנכנסתי שמעתי חילופי דברים וזה באמת החדירה לפרטיות. מה אני עושה אם הרחפן של השכן שלי עכשיו עלה לאוויר, הוא מעל הבית שלי והוא רואה אם אשתי נכנסת לבריכה שלנו או לא נכנסת לבריכה שלנו. כמובן זה יכול להיות גם אצל השכנים ממול וזה יכול להיות גם בשכונה ממול. בעצם כל אדם יכול בממדים האלה, זה כבר לא צעצועים שהילדים שלנו מרימים, אלא אתם יודעים להרים את זה לגובה רב יותר ולמרחקים ארוכים יותר, וזה כבר אוטונומי, כמו שאתם אומרים, מי מגן על האזרחים ועל האנשים בביתם ובסביבה הפרטית שלהם? או אפילו על חוף היום או במקום אחר? אני לא מדבר על חבלה, אני לא מדבר על לפגוע, אני מדבר סתם על העובדה שאנשים צריכים להיות מוגנים באיזה שהוא מקום.

זה לא קיים בחוק, החוק לא מגן עליהם, ואנשים לא יכולים להגיד מילה. מילא אם זה חתונה, אבל אדם זכאי שתהיה לו איזה שהיא סביבה שבה הוא ישמור על הפרטיות שלו. אז זה נמצא באיזה הצעת חוק שהצעתי, אני לא יודע אם היא תעבור, הצעות החוק שלנו בלאו הכי לא עוברות בכנסת, נעזוב את זה עכשיו, אבל תלמדו גם אתם משהו על הפרלמנט, לא רק אנחנו לומדים מכם, תלמדו גם אתם מאיתנו, אז תצאו מכאן נשכרים.

אני מעדיף שאנחנו נלמד מהם ולא הם מאיתנו.

לא, אני מקנא בהם, זאת האמת, אני צריך לומר בשקט שאני מקנא באנשים שעוסקים בדברים כל כך חכמים ומתוחכמים. בגדול אני אומר. אבל התפקיד שלנו באמת להיענות וזה בא גם מתוך צורך. אז זו נקודה אחת. יש רבות אחרות, אני לא אפרט, אתם יודעים את זה, כי אתם עובדים בעולם הזה. אני מקווה, חיים, שתדע לצאת מפה - - - אתם בשוק האזרחי, אתם יודעים את זה, אתם לא חדשים בתחום, אבל גם הם עוד לא מצאו את הפתרונות. זה לא מוגן וזה לא בחוק.

לכן אני מקווה מאוד שהוועדה שלך תוביל את הנושא בכנסת, אני כמובן אשמח להיות חלק ממנה, אני חושב שזה ממש עולם - - - אגב, בדקנו במדינות אחרות מה עושים, רישום הכלים, יש עניין של רישום. אגב יש מדינות שכבר מחייבות רישום. לא הצעצועים האלה, אלה צעצועים שכבר מוסדרים, אבל צעצועים קצת יותר קטנים, פרטיים, גם לרשום אותם כדי שיידעו לפחות מי האנשים שמרימים אותם, משהו עליהם.

נחמן, אתה מוזמן לכל הישיבות, אתה נוגע בכל הנקודות.

אני שמח בלי לדעת אפילו שהייתי שם.

אתה שם.

אז עוד פעם, אני מודה לכם, זה מאוד מעניין, תמשיכו.

טוב. עליזה, את רוצה להגיד כמה מילים?

באמת הרבה פעמים בכנסת אנחנו מגלים שעד שאנחנו מחוקקים משהו הטכנולוגיה כבר מזמן מזמן רצה ובטח בהקשר הזה של הרחפנים. אני לא אדבר על בריכה, אני אדבר על מחסן שרציתי להציב אצלי בחצר, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל יש גודל מאוד ברור שמותר ואם אתה חורג ממנו אז זה קנס ואז אמרו לי שהעירייה מעלה רחפן והיא כל הזמן דוגמת. לא הייתי בכלל מודעת לזה. ובאמת קניתי את המחסן שמותר, ואז שאלתי את עצמי את השאלות, מה זאת אומרת העירייה מעלה רחפן? מה זה אומר? איך זה - - - מה, אנחנו פה תחת האח הגדול? איפה נמצא המחוקק? איפה נמצאת זכות הפרט? כל כך הרבה חוקים, אדוני היושב ראש, אנחנו - - -

מה שאת מעלה עכשיו, משרד הפנים צריך להגיע לפה עכשיו, אבל בגלל שמשרד הפנים הועבר לאוצר אז אני מתלבט אם להביא את האוצר גם, אבל זו בעיה של הקואליציה, לא של האופוזיציה. זה ארנונה, זה צילומי ארנונה של השלטון המקומי.

בדיוק. אז אני נחשפתי לזה. קניתי כמו אזרחית תמימה - - -

מעלים מטוסים, מצלמים ברזולוציה מאוד נמוכה, מרפסת - - -

עוד מעט ישלחו לי רחפן אולי לבדוק את חשבון הבית. לא יודעת, כל מיני המצאות. אבל אני רוצה לעלות על עניין נוסף. לא מעט חוקים, למשל חוק שלי, של איזוק אלקטרוני, על גברים אלימים שהורחקו בהוראה של שופט, שהברירה היום של נשים זה רק להגיע למקלטים ויש פה טכנולוגיה מתקדמת מאוד של האיזוק האלקטרוני ואני כל היום נהדפת על ידי משרד המשפטים, למה? כי מה קורה עם פגיעה בחופש הפרט של אותו גבר אלים. אז אני שואלת גם כאן, הטכנולוגיה בטח ואנחנו יודעים שאפשר להשתמש בה וכו', אבל איפה זה מתכתב עם חופש הפרט?

ואני מברכת אתכם ובטח כל ההיבטים הביטחוניים והרבה אני לא ארחיב כאן, אבל גם בסיור בתעשייה האווירית ראינו דברים וכל הכבוד למפתחים ולכל מי שמצוי, העולם נמצא כאן. תודה.

תודה, עליזה. מושון אברהם. מערכת הגנה נגד רחפנים. תגיד לנו איזה רחפן ותציג לנו.

ראשית תודה על הברכות. אני באמת מברך על הוועדה הזאת. שמי עידו בר עוז, מושון שם. אני אציג את המערכת. אני לא אציג לכם רחפן, לשם שינוי, אני אציג לכם בדיוק הפוך, מערכות נגד רחפנים.

אנחנו אולי מאוד איטיים בליישם פתרונות כנגד רחפנים, אבל אנחנו מאוד מהירים בלהציף את הצורך. איפשהו בשנת 2014 פנו אלינו מספר גופים וביקשו מאיתנו לפתח פתרון כנגד רחפנים.

למה פנו אליכם?

כחלק מסבב מוחות, עושים את זה כל הזמן, רוה"מ, מפא"ת, כולם ניגשים, אנחנו חברה פרטית שמתעסקת - - -

היית עכשיו במכללה ביום שישי?

לא, אני הייתי בשבוע שעבר במדינה שכנה שיש לה בעיות. אני יכול לגלות לכם משהו מהעולם, בלי להתייחס למערכות שקיימות, הבעיה הזו היא כלל עולמית והיא נוגעת בכל הפרמטרים, גם ביטחוני, גם אספקט הפרטיות, גם בתי כלא, גם אויבים. בעצם כל מה שאנחנו רוצים, אני באמת אומר את זה כי אני מסתובב המון בעולם. היות שאנחנו הראשונים בלגלות בעיות וכנראה, לא אגיד אחרונים, אבל אנחנו מיישמים מאוד לאט, מדינות העולם מיישמות מהר מאוד, סביבנו.

זו לדוגמה אחת המערכות האחרונות שלנו שפיתחנו, שהיא כבר מבצעית. אני אדבר רגע על הקונספט המבצעי - - -

זה סטטי? זאת אומרת זה במקום - - -

כן, זה סטטי. יש גם ניידות, עוד מעט אנחנו נדבר על זה. יש ניידות, סטטיות, קלות, כל מיני סוגים. מערכות מבצעיות. אני הולך לדבר על מערכות מבצעיות, כי אני לא רוצה לדבר אפילו לרגע על מערכות שהן בפיתוח או משהו כזה. יש משהו בתחום הרחפנים, התחום הזה התפתח נורא מהר. רוצה לומר, אמרת בהתחלה שהאויב של הטוב זה הטוב ביותר, נכון? אז העניין הזה פשוט נוראי כי אנחנו רודפים תמיד אחרי הכי טוב וכל הזמן עושים ניסויים ניסויים ניסויים, בפועל צריך ליישם משהו כנגד האיום ולשדרג אותם תוך כדי. כך אנחנו מאמינים וזה מה שאנחנו עושים בעולם.

אנחנו התחלנו במערכת על פי הצורך המבצעי של ארבע שכבות. המערכת התחילה מהצורך הראשון, שזה צורך גילוי, השני זה רכישה, בעצם לגלות שמדובר אכן באיום, השלישי זה נטרול והרביעי זה השמדה. ארבע שכבות שהתבקשנו למצוא פתרון וזה בדיוק מה שעשינו.

הן ישימות כבר בתחום הביטחוני?

ישימות, קיימות.

היה כאן ביקור של אורח מארצות הברית, - - - רחפן וצילם ומערכת ההגנה של ארצות הברית נטרלה אותו מיד.

כל המערכות שאני אציג פה הן - - -

- - -

נכון. כל המערכות שאני אציג פה הן מבצעיות, לצערי לא בישראל, אבל הן מבצעיות.

אני מבקש, הכול פתוח פה, תגיד את מה שאתה יכול להגיד, לא את מה שאתה לא יכול.

כמובן. אני רק אומר בכמה מילים. אחת, ההבנה העיקרית של נושא הרחפנים זה שאתה תצטרך מערכת שלא מגיעה מדיסציפלינה אחת. אין מערכת אחת שמגיעה, אני אכנס טיפה, שהיא יודעת - - - זאת אומרת אם זה רק סיגנט, זה לא מספיק, ואם זה רק רדאר זה לא מספיק, לכן צריך לייצר פה רב שכבתיות כדי לייצר את המערכת האטומה. היום המערכת הגדולה ביותר מורכבת גם מאלמנט סיגנט, יש שם גילוי באמצעות תדרי RF ויש גם רדאר שמסוגל לזהות למעשה כל רחפן שנמצא באזור. הדבר הזה, יחד עם חישה אופטית זה אימות האובייקט ונטרול על ידי ג'מינג אני לרגע קופץ למונחים מקצועיים, ואחר כך השמדה, פה רשום לייזר, אבל יש גם מערכות קינטיות שאנחנו עושים. זה כנראה הפתרון, נכון לרגע זה, המיטבי, אבל לא היחידי.

המערכות הגדולות עובדות בטווחים האלה, מעל שלושה קילומטרים גילו רחפנים, חישה אופטית של שני קילומטרים או קילומטר וחצי, תלוי בגודל האובייקט, שיבוש בשניים וחצי, הגענו לשלושה קילומטרים משישה קילומטרים על פי דרישה אמריקאית והשמדות בקילומטר אחד, אפשר להגיע גם לשניים.

המגבלה של שלושה קילומטרים היא מגבלה.

אני אגיד את זה ככה, תראה, זה מגבלות, זה מגבלות פיזיקליות, אבל אפשר, אם משקיעים בזה זמן ומאמץ, להגדיל את הטווחים. כל הדברים פה, אם אתה משקיע בהם מספיק זמן ומאמץ אתה תצליח. כמו שאמרת, אני מדבר על המבצעי, לא על פיתוחים עתידיים.

אתה ניסיתם לקבל כאן רישוי כאן בארץ?

יש המון ועדות פה בארץ שנעשות, יחד עם המשטרה, יחד עם זה, שאנחנו נמצאים בכל מיני תצורות - - -

אבל ההפעלה של כזה מכשיר דורשת רישוי?

עוד פעם, אנחנו לא מתעסקים עם רגולציה בכלל, אנחנו חברה יצרנית, זה הבדל - - -

כן, האם אתה מודע ל - - - אתה צריך - - -

התשובה היא כן, בוודאי. אנחנו יצרן, יש הבדל מאוד מאוד גדול בין השניים. המערכת עובדת על ידי גילוי באמצעות מכ"ם ובאמצעות RF. יש לנו נעילה אופטית, הצגה על בסיס - - - שמראה לך את מיקום הרחפן בדיוק, מאיפה הוא מגיע. אגב, זה לא משנה אם זה אחד, שניים, מאה, שלושה, אנחנו רואים את כולם כל הזמן, 360 מעלות ועוקבים אחרי הטראק, מאיפה הם יצאו ולאן הם הולכים. מבצעים נעילה אופטית וכאשר אנחנו מחליטים להתמקד באובייקט אנחנו מורידים אותו באמצעות ג'מינג. עוד פעם, יש אמצעי השמדה שאפשר לשים, בין אם זה קינטי, בין אם זה לייזר.

מי מבצע את הנעילה?

יש גם פיצ'ר אוטומטי, יש גם אוטומציה. אחת ההבנות הגדולות, אגב, בעולם, ואתם תיכף תראו דוגמאות, זה גם במערכות אנטי דרון, אי אפשר להגיד שפתרון אחד מתאים לכל הגופים. אנחנו לא רואים כרגע איך מתקינים לייזר על מבנה של שב"ס, זה לא הגיוני, גם התקציב הוא לא כזה. וגם לא רדאר, זה גדול מדי ולכן יש לנו מערכות טקטיות קלות. אלה מערכות שנמכרות הכי הרבה, אלה הגנו על הלוויית מלך תאילנד במהלך קבורתו. המערכת הזאת היא אוטונומית לחלוטין, היא מגלה, שולחת קלסיפיקציה לכל האנשים הרלוונטיים, אומרת איזה סוג ומה מגיע ומייצרת מיד כיפה סביב האזור ומונעת כניסת רחפנים לכל המתחם.

רחפן לא יכול להיכנס?

לא יכול להיכנס, לא יכול להגיע לשם.

הוא נעצר?

הוא נעצר ואחר כך נוחת. אני מדבר על האויב, אני לא מדבר על - - -

אני צריך להתמודד עם החבורה הזאת, לא איתך. אין לי שום דבר נגדך.

המערכת הזו קלה, פרושה, ונמצאת בכמה וכמה צבאות בעולם. אני כבר אראה לכם דוגמאות. בעצם מ-2014, שאתם רואים פה את המערכת אחרי שהיא הוצגה פה, מהולנד ועד פורטוגל, צבא ארצות הברית, היא נבחנה בצבא ארצות הברית בשיתוף עם תעש מערכות. יש לנו פה את משמר המלך בספרד, משמר הנשיא של אזרבייג'ן. אני מראה לכם דוגמאות של דברים קיימים. איטליה, שירות בתי הסוהר. זה אני בחיוך מטומטם בפורטוגל. רויאל תאי אירפורס. אם מדברים על שדה התעופה, במהלך הלוויית המלך הייתה מערכת מאוד מאוד גדולה שנפרשה - - -

יש לי שאלה עכשיו שמציקה לי. אתה מכיר אותם?

אני מכיר את מושון.

ואתה מכיר את המערכת הזאת?

אני לומד אותה.

אתה לומד אותה. אני אומר לך שאל תמציא, הכול קיים במדינת ישראל. תיקחו רק. באמת אני אומר לכם. תרימו אליי טלפון ואני אחבר אתכם, בסדר? אני מקבל משכורת, אני לא צריך אחוזים, אל תדאג.

רגע, תציג לנו לפחות, אנחנו לא מכירים אותו.

אני מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג.

דיברנו על הלוויית מלך תאילנד, הנה ההלוויה.

מה שאתה לא מספר זה שיש כבר רחפנים שיודעים לנטרל את המערכת שלך.

אני אגיד את זה ככה, תמיד בביטחון יש משחק כזה של חתול ועכבר וזה לעולם יהיה ככה, אבל אתה כל הזמן צריך לספק את הפתרון הבא ולהתמגן. אנחנו שם, אנחנו במרוץ. זה מה שחשוב, אתה צריך להיות במרוץ ולכסות סדר גודל של 90% מהאיומים. אם אתה שם, 90%-85%, אתה בסדר גמור.

אנחנו חוזרים, הנייבי של תאילנד גם כן משתמש במערכות שלנו. המערכת הגדולה שהיא פרוסה, אני לא אגיד באיזה מדינה, זה לא רלוונטי, אבל היא מגינה על מבנה זהה לקריה. יש לנו כמה כאלה שמגנים על מבנים כאלה בעולם וזו מערכת עם כל הפיצ'רים, עם כל היכולות. כמו שאמרתי, דוגמאות לא חסר. זהו, זה אנחנו. תודה רבה.

תודה רבה לכם, באמת.

אני מתנצל, אנחנו חייבים לעזוב, יש לנו מחויבות אחרת. אני רק אומר שככל שאנחנו מתעמקים אנחנו רואים כמה חשיבות יש בהקמת הוועדה. אני רק רוצה לציין, בתחילת דרכנו, כשאנחנו דיברנו לא דיברנו רק על הסדרה של הרחפנים, דיברנו גם על הסרת חסמים. הסרת חסמים היה חלק מהמחוללים של עצם הקמת ועדת המשנה כשאנחנו יודעים שהרחפנים האלה זה לא הרחפן עצמו ככלי טכנולוגי, אלא תוכנות שמתלבשות עליו או מידע שעובר לתוכו, נניח כמו תוכנת ייעוד בנייה שהוצגה בפנינו, תוכנת בנייה, פרויקט בנייה שיכול להיות היום מאות דירות ואלפי דירות, גם לחסוך בחיי אדם, גם ליעל את העבודה, לחסוך בעבודה. כלי עבודה מובהק בשביל ניהול פרויקט בנייה.

אבל מה שמתברר יותר, מה שאנחנו צריכים לפעול, אדוני היושב הראש ומכובדי השר, זה הנושא הזה שאנחנו צריכים ברי תחרות עם מקומות אחרים. אם שני מפתחים, אחד יושב במדינת ישראל, אחד יושב בחוץ לארץ, במדינה אחרת, והם מפתחים את אותו כלי, אז היתרון של השני שלא נמצא במדינת ישראל, הוא יכול להוציא את המוצר שלו כמה חודשים קודם ולהפוך את השני ללא רלוונטי, זה דבר שאנחנו צריכים להתמודד. אם אנחנו רוצים להיות מובילים ברחפנים, בהסדרה, ההסדרה צריכה להיות איך להתגבר על הנושא הזה של חסמים. חסמים יכולים להרוג את התחום הזה, יכולים להפוך אותנו לנגררים ולא למובילים. אנחנו צריכים להישאר בשוק הזה. בזה שאנחנו נדע להוריד ולנטר את החסמים, שהם יכול להיות חסמים מוצדקים מבחינתנו, אבל אם לא נהיה שם, אדוני היושב ראש, אנחנו נעשה הרבה דברים, נייצר, נדע הרבה, אבל לא נוכל להיות ברי תחרות.

תודה רבה. אני מודה לשר אורי אריאל שהגיע. אני יודע שהזמן קצוב, אבל לפני שאני אתן לך אני רוצה לראות את הרחפן בתחום החקלאות, של עירד דביר. אנחנו עושים קצת היפוך של הסדר.

שלום לכולם, שמי עירד דביר, תודה רבה על ההזדמנות. החיישן עצמו הוא 335 גרם, יהיו פה תמונות יותר טובות שאפשר לראות את זה הרבה יותר ברור וזה גם יחסוך זמן.

קודם כל אני רוצה אולי לפתוח פתיחה קטנה שנוגעת לעניין החקלאות וכל הרחפנים, רבי להב וכנף קבועה. פרנק וונג, המייסד של DJI, אמר פעם הברקה גדולה מאוד, הוא אמר 'אין רחפנים, אין כטב"מים, יש מצלמות מעופפות'. במידה מסוימת אלה פלטפורמות שעל הפלטפורמות האלה יש את השאלה מה השימוש שעושים בהן. השימוש בחקלאות, וזה מה שאני רוצה לדבר היום, לתת לכם קצת כיוון להבין לאן העולם הולך, הוזכרה פה הרבה פעמים המילה צעצועים. אז העולם עובר גם בתחום המסחרי מצעצועים לכלים שהם הרבה יותר מקצועיים, מתחילים להתייחס יותר ברצינות לעניין.

חקלאות מדייקת, מה שנקרא, או remote sensing, כולנו מכירים את זה, השווקים שלנו רלוונטיים להרבה דברים, אבל אני אתרכז היום דווקא בחקלאות כי זה אולי יותר מעניין כרגע. קודם כל התחום הזה הוא תחום שקיים למעלה מ-40 שנה, נאס"א עושה אותו עם לוויינים, את החישה מרחוק, אנשים בודקים מרחוק הרבה פעמים בתחומים מולטי ספקטרלים, היפר ספקטרלים, מנסים למצוא דקויות של ערוץ מסוים, של שני ננו מטר שאולי יגיד משהו כזה או אחר. במידה מסוימת, אני אגיד אמירה מאוד קיצונית, הנושא של remote sensing גובל בקטעים מסוימים בשרלטנות.

מילה מאוד קיצונית ואני אתן אולי דוגמה. למה הדבר דומה? בן אדם מרגיש לא טוב, הולך לרופא, אומר לו 'תשמע, דוקטור, אני בשבועיים האחרונים לא מרגיש מי יודע מה', אומר לו הרופא, 'אתה יודע מה? תתרחק ממני, תעמוד ליד הדלת, אני אסתכל עליך טוב טוב ואני אגיד לך מה יש לך'. זה remote sensing בהגדרה. זה לא עד כדי כך קיצוני כי בסופו של דבר אתה נכנס לרופא, הרופא מסתכל עליך מבחוץ, הוא רואה, אם אתה צהוב לגמרי אז הוא יודע שיש צהבת, אם אתה צולע אז הוא רואה שיש לך בעיה ברגל, בודק עם סטטוסקופ, עושה את הבדיקות, עושה איתך שיחה ואומר 'לך ל-MRI', 'לך תעשה סיטי', 'תעשה אקס-ריי', ופה נכנס העניין של ההסתכלות הפרטנית. מה שקרה עם כל הכלים האלה שבשלב הראשון בחקלאות מה שנעשה, לקחו מה שעושים בלוויינים, NDVI, כולכם בטח שמעתם את המונח הזה בחקלאות, NDRE, יש GNDVI או - - - 40-30 מדדים כאלה שכולם מתבססים על אותו דבר, מה שהלוויינים עשו במשך שנים. הדבר הזה נותן תמונה כללית לחקלאי, חקלאי מזה יכול לדעת אם יש לו בשדה אזור שהוא יבש, יש אזור של מצוקה. לדעת ממש מה הבעיה, במעט מאוד מקרים מקבלים את הבעיה.

כמו שאתם רואים, פה זה צילום מולטי ספקטרלי שיוצא מהחיישן הזה, שתיכף נראה אותו, שהוא מוצא ב- NDVI הזה, בחלק התחתון, את האזור, פתאום מבליט חלקה אחת מסוימת. זה מאתר ניסויים של חברה שנקראת יורופין סאקרוסיינס ולמעלה מסמן באופן אוטומטי איפה אזור המצוקה. מפה לדעת מה הבעיה, אי אפשר לדעת. אבל אם יורדים עם רחפן ומצלמים עם חיישן מולטי ספקטרלי מגובה של שלושה מטרים מקבלים את מה שאתם רואים מצד ימין. ומצד ימין זה כבר לא עניין של להגיד בוא ננחש לפי איזה אזור בספקטרום מה הבעיה, אלא רואים בעיניים מה הסיפור. את הדבר הזה ניתן לנתח גם בשפת מכונה, להגיע ולזהות מה הבעיות האמיתיות, לשם היום העולם הולך. כדי לצלם מגובה נמוך, אי אפשר לצלם שדות שלמים מגובה נמוך כי אז כמות הדאטה היא אינסופית.

ובעצם אתה גומר עם פקח המזיקים, בגדול.

צריך להגיע בסוף לדבר שהוא מכונה, שפת מכונה, שמזהה מה המזיק או מה המחלה ולבנות מאגר מידע, ביג דאטה כזה גדול, שאותו, על סמך זה שמוצאים מצוקה מלמעלה, יורדים כמו טלסקופ אחר כך למטה לאזורי עניין מסוימים, מצלמים בהם ואז עושים את שפת המכונה הזאת.

זאת אומרת אתה תרסס או תיתן את מה שאתה צריך נגד המזיק בנקודה מסוימת לפני שהוא מתפשט לכל השטח ואתה תחסוך ריסוס על כל השטח?

בדיוק, כל העניין, זה לא רק לחסוך את הריסוס, כי אם תיקח תפוחי אדמה למשל, קיבלת כימשון בתפוחי אדמה, לא זיהית את זה. הלוויין מגיע פעם בשבועיים, או שצילמת מלמעלה ועכשיו לך תעלה את זה לענן, מישהו ינתח את זה על הענן, בעוד 48 שעות תקבל תשובה, אחרי 48 שעות זה לא רלוונטי, כי אז כבר איבדת את השדה. אתה צריך להיות מסוגל לקבל דבר בשדה עצמו. אם אתה מצלם מלמעלה, מוצא נקודות עניין, שולח מיד רחפן שיצלם מגובה נמוך את האזור הזה, החקלאי מקבל את התמונה, הוא יכול לנתח בעצמו, או שעושים בשפת מכונה ואומרים לו 'תשמע, באזור הזה כנראה יש לך כימשון, לך תרסס מיד'. היום דרך אגב גם יש רחפני ריסוס כבר, אתה יכול לשלוח אותם לאותן נקודות ג'י פי אס ולעשות את העבודה.

איפה הבעיה הייתה? אמרנו טוב, צריך ביג דאטה כזה של מולטי ספקטרלי של מחלות ומזיקים ומה שלא יהיה, הבעיה שלא היה אף חיישן בעולם שיודע לצלם צילום מולטי ספקטרלי מטווח קצר. זה נובע מפיזיקה פשוטה, העיניים שלנו מרוחקת ארבעה-חמישה סנטימטרים אחת מהשנייה, אי אפשר לעשות חפיפה בין תמונות כשאתה מצלם אותן במרחק שלושה מטרים, כי זה כבר - - - כל אחד יעשה את הניסוי הפשוט, שימו יד קדימה, תעצמו עין אחת, עין שנייה, הכול זז מצד לצד, אי אפשר לעשות חפיפה בין שתי התמונות.

לצורך העניין הזה פיתחנו חיישן, זה החיישן, הוא נמצא פה, מבוסס על המצלמה של סוני, אנחנו רק נותנים את העדשה. זה למעשה שתי עדשות צמודות אחת לשנייה, משתמשים בסנסור. אני לא אכנס לכל הפרטים הטכניים, אבל זה מאפשר לעשות צילום מולטי ספקטרלי ממרחק גם של שניים, שניים וחצי מטרים, שלושה מטרים. מה מקבלים כתוצאה מזה? בגובה של שלושה מטרים אנחנו מגיעים לרזולוציה של 0.5 מילימטר לפיקסל, זה אומר שעל כל סנטימטר מרובע 400 פיקסלים. פה כבר מנתחים מידע. כל מי שמתעסק באנליטיקה יודע, garbage in garbage out. לא קיבלת חומר איכותי בפנים, עשית קודם רידנדסי או רצית איזה שהיא הורדה ברזולוציה החומר הלך, הכול נהיה פיוזד, אתה לא מקבל אותו.

עכשיו, השוואה נגיד ללוויינים, שעם זה התחלתי. יש לוויין ונוס, לוויין מצוין של תעשייה אווירית שעשתה יחד עם התעשייה האווירית הצרפתית, ללוויין ונוס יש 12 ערוצים. הוא נותן רזולוציה של 5.3 מטר לפיקסל, זאת אומרת על כל מטר מרובע יש 0.04 פיקסלים. היום החיישנים המובילים בעולם של חברה, מי שמכיר את מייקוסנס, שנקרא מצלמת red edge, על מטר מרובע יש לה 216 פיקסלים. בגלל שלקחנו מצלמה של סוני, שהחיישן שלה יחסית גדול, אנחנו מוצאים שמונה מגה פיקסל לערוץ, כתוצאה מזה במטר מרובע אחד 3,460 פיקסלים. כך שגם אם מצלמים מגובה 100 מטר ולו ניתן היה, מבחינת רגולציה, לצלם מ-200 או 300 מטר היה עדיף, יש לנו שותפים, חברת בלו בירד, שמצלמים עם המזל"טים שלהם באוסטרליה שדות גדולים, אז הם מצלמים מ-500 מטר, כי הרזולוציה היא מספיק גבוהה כדי שאפשר יהיה גם לצלם מגבוה ולמצוא את נקודות העניין. אני קופץ מהר להמשך, פה זה נותן הדגמה, הבדל של איך נראית הרזולוציה.

הדור הבא, וזה הדבר הכי משמעותי, אנחנו מוציאים באוגוסט חיישן שמבוסס על מצלמה של סוני, במקום שני אלמנטים אופטיים ארבעה אלמנטים אופטיים, עשרה ערוצים מולטי ספקטרלים, שזה למעשה תחליף לוויין, ביחס רזולוציה אחד ל-90,000 ממה שנותן ונוס. מחכים לנו בוולקני להתחיל לעבוד איתנו באוגוסט, ויקטור אלחנתי, ה-USDA, החוקר המוביל שלהם מחכה גם כן. את כל הקונספט הזה כבר הספקנו להוכיח בקוסטריקה בכל מיני פרויקטים, אבל הדבר החשוב ביותר, אתם רואים. זה מראה את כל התהליך, סורקים מלמעלה, עושים חישוב מולטי ספקטרלי, עושים אנליזה אוטומטית. בסופו של דבר את החקלאי שנמצא בקצה, כל זה ממש לא מעניין, הוא רוצה לדעת דבר אחד, כמו שהגשש אומרים, כמה ביד. הוא רוצה לדעת מה יש לי בשדה, אני בריא? אני חולה? צריך לרסס או לא צריך לרסס? וזה, זה הדבר אולי החשוב ביותר, שזה גם צריך להיות בסוף כלכלית מספיק זול כדי שהחקלאי ירוויח מהטכנולוגיה כסף כי אחרת כל זה משחקים.

ולזה אנחנו מכוונים. יש לנו פה כמה תוצאות שעשינו בקוסטריקה על נושא של ניסוי של מחלות שלא קיימות בארץ. זה בנושא של הדרים, נושא של בלאק סיגטוקה, זה בבננות, גם כן לא מכירים את זה בארץ, חישובים של שטחים, כל מיני דברים כאלה. אבל זה כבר באמת לא - - -

שאלה אחת, מבחינת הדאטה בייס של המחלות או המזיקים עצמם - - -

היום התחלנו לבנות.

בסדר, אבל אתה בונה לכל אזור דאטה בייס אחר, או שלא מעניין אותך, הזיכרון, שייקח את כל הדאטה בייס בעולם - - -

בתיאוריה לכאורה אין הבדל. יש הבדל, אנחנו עובדים עם יורופין סאקרוסיינס, אנחנו - - - תפוחי אדמה בחמש מדינות מפולין ועד אנגליה, דרך סיציליה והולנד וצרפת. כי זה בכל מקום נראה אחרת. אבל כשאתה בונה אלגוריתם נכון, בונים את זה מכל החישובים של כל הערוצים המולטי ספקטרליים ביחד ובסופו של דבר יש לנו היום לשניים-שלושה גידולים, כמו קולורדו בגלל בלאק סיגטוקה ועל נושא של כימשון בתפוחי אדמה, יש לנו משהו שהוא כבר עובד בכל מקום, שגם בדקנו אותו, על סמך מה שעשינו באירופה בדקנו בארץ ורואים, זה מזהה את זה מצוין גם כן.

שאלה אחרונה, נושא הזרעים. אחת הבעיות הקשות ביותר זה שברגע שהמחלה נמצאת כבר בתוך הזרע ולא מודעים אליה אתה בעצם אכלת אותה ולא יעזור כלום. זה קרה לא פעם אחת בזרעים של תפוחי אדמה שאנחנו קונים מאירלנד. איך אתה יכול, אם מסוגלים בכלל לאתר את המחלות האלה עוד לפני שהן מגיעות לזרעים ומגיעות אלינו.

זה אני לא יודע. מה שאני לא יודע אני לא מדבר עליו. אנחנו מתעסקים היום עם הגידולים בשדה. את השימושים הנוספים במידע מולטי ספקטרלי והיפר ספקטרלי, יש המון שימושים, העובדה שאתה יכול להשתמש בחיישן הזה ולצלם איתו ממרחק קרוב, זה אומר שגם בבתי אריזה אתה יכול להשתמש. עשו כמה ניסיונות, בלו בירד עשו את זה, שמזהים גם עצמים מתחת להסוואה לצרכים צבאיים בכלל. זאת אומרת יש המון מקומות, יש הרבה שימושים. היום במשרד לאיכות הסביבה בארצות הברית חיפשו אצות במאגרי מים, אז הדברים האלה גם תופסים, כי אנחנו מכסים גם את התחום הכחול.
יש המון יישומים, אנחנו בסך הכול מספקים את החיישן פלוס את התובנה הכללית מה ניתן לעשות איתו. תודה רבה לכם.

אני מודה לך מאוד. כבוד השר, ידידי היקר, אורי אריאל, שר החקלאות.

תודה, תודה לחבר הכנסת חיים ילין על היוזמה ועל הביצוע. פגשתי לפני כמה ימים את אלוף במילואים אמיר אשל באיזה שהוא עניין ודיברנו על היישומים בחקלאות. היה לו סיכום של שורה אחת, תראו, פלטפורמות יש, מה שאתם רוצים, אין בעיה של פלטפורמות, אני חוזר על דברי עירא בערך, החוכמה היא לתת לנו כלים עכשיו להתחיל לצלם, לזהות ולדעת ולהבין מה ראינו כי בסוף צריך להבין גם מה רואים, רואים מצוין, צריך לדעת לאבחן.

אני חושב שבנושאים רבים בתחום החקלאות אפשר להגיד כבר כי מציון תצא תורה, זה כבר מתקיים. מי שמסתובב בעולם רואה ויודע כמה מגיעים אלינו כדי ללמוד, להבין, לראות ובעיקר ליישם, כי היכולת שלנו היא כפולה, פעם אחת זה המדענים, מה שנקרא מו"פ, מחקר ופיתוח, ויש לנו אנשים מצוינים, אבל לא פחות מזה חשוב הקשר בין המו"פ לחקלאי. החקלאי יודע לקבל את מה שהמו"פ עשה, ליישם בשדה ולהעלות במחשב, לא במכתב עם יונת דואר, אלא על המקום להגיד 'אדוני, וולקני, לא עובד, למה? תבדוק את זה'. הוא עונה לו, הם מדברים. השיח רציף בתוך השדה, הוא בודק, הוא עונה לו והיכולת הזאת מדלגת על שלבים מאוד ארוכים. במדינות אחרות עושים סימפוזיונים, 'ניפגש בעוד חודש, נראה, תביא לי דוגמה, אני אסתכל על זה'. אלה, בניתוח שלי, היתרונות הכי גדולים שלנו ואנחנו עושים את זה בענק בהרבה מאוד דברים, שלא ניכנס אליהם עכשיו, אנחנו עושים את זה גם בזה.

עכשיו, אני רוצה להגיד לכם, אומרים תמיד חזון אחרית הימים מהו? זה כיתתו חרבותיהם לאתים, חנינותיהם למזמרות וכן הלאה, כולם מכירים, וגר זאב עם כבש. דרך אגב, זה קורה במקום אחד כבר, אתם יודעים? בגן החיות התנ"כי פה בירושלים, אבל כל בוקר מחליפים את הכבש. בשלב מסוים הם ביחד, אחרי זה תודה. בכל אופן חלק גדול מהפיתוחים האלה, גם נאס"א וזה, בקיצור, זה חנינותיהם למזמרות, זה פיתוחים צבאיים שההשקעות בהם הן בערך כמעט אינסופיות, הגזמתי, אבל הן עצומות ואם מישהו נורא צריך אז הוא יגיד 'קחו עוד 200 מיליון דולר'. רק תראו מה עכשיו קיבלנו מארצות הברית לטובת ההגנה, כיפת ברזל, חץ הזה, חץ ההוא, כיפת קסמים, איך השמות? יש פה חבר'ה שיודעים את זה יותר טוב ממני.

שרביט קסמים.

שרביט קסמים, כן. בסדר, אז הם נתנו עוד 500 מיליון דולר. וזה לא הראשון וגם כנראה לא האחרון, כי אנחנו מצליחים אז יש טעם לתת עוד, זה לא דבר שנכשל ברוך ה', וכן, החוכמה היא לקחת הרבה פעמים את היישומים, בלעז אפליקציות, את היישומים הצבאיים ולתת להם יישומים אזרחיים ואז חוסכים הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד כסף ועם תוצאות מצוינות, מהירות, ששוות לחקלאות.

הייתי אתמול בעוטף ישראל, אני קורא לזה, מה שמכונה עוטף עזה, בסדר, רחפנים נגד הבלונים וזה, חברים, זה יותר רציני. עזבו את המשחקים שם, שם יש תשובה מאוד פשוטה, זה ירי אחד לברכיים ולא רחפנים ולא סרטונים ולא כאלה, אנחנו נמצאים במציאות שמדינת ישראל משקיעה כל שנה, מישהו יודע כמה אנחנו משקיעים במו"פ חקלאי? אני אעזור לכם, 400 מיליון שקל כל שנה, ואנחנו מעריכים שסכום דומה לזה מושקע על ידי הפרטים בצורות שונות, זה חברות הזרעים, חברות כאלה, חברות אחרות, עירא, נעים להכיר, מה שנקרא, אני רואה אותו פעם ראשונה, אבל גם משקיע במחקר ופיתוח כמו אחרים ואולי זה יותר.

אנחנו מסתובבים סביב מיליארד שקל במו"פ החקלאי. זה סכום אדיר, אבל לא אדיר מאוד. זה לא מעט כסף ואנחנו שמחים שכל אחד מכם ייכנס לקולות קוראים שלנו ולכספים שלנו. חלק גדול מהכסף הולך לוולקני, מי שמכיר קצת את המערכת, זה רוב הכסף, אבל יש עוד כספים, מדען ראשי וכן הלאה, וייקח את העזרה שהמדינה יכולה לתת. זה לא הרבה מאוד, אבל זה משהו, כדי להטמיע זה בסדר, כדי להתחיל ללכת, וייתן לנו את המוצרים.
אני מסכם בזה, מדינת ישראל מייצאת הרבה דברים, בתחום החקלאות אני מדבר, על שום דבר אחר לא, היא לא תוכל להמשיך לייצא ולראות את ההכנסה העיקרית בעגבנייה ובפרי ההדר ואפילו לא בקנביס הרפואי. אם אתם שואלים מה קורה עם זה, אנחנו מתקדמים. מעט מאוד אבל אנחנו מתקדמים. פרטים בהמשך, בכנס הבא. בקיצור, מדינת ישראל תייצא בחקלאות שני דברים עיקריים, אחד זה ידע, השני זה טכנולוגיה ומה שיש פה מייצג את הטכנולוגיה ואת הידע, את שני הדברים, לא תמיד הם ממש ביחד, הם תמיד אחד ליד השני, ברור, ואנחנו בכיוון הזה. אנחנו מנסים לייצא גבינות קשות לסין והמון דברים מהסוג הזה, זה לא הכיוון המרכזי שיוביל אותנו בדור הקרוב. זה יחזיק עוד כמה שנים ונדחף עוד משהו חדש, אמרתי, קנביס רפואי, יש לנו במחסנית עוד שניים-שלושה דברים מעניינים, ישימים, שיש סיכוי בחמש-שבע השנים הקרובות. אין בעיית מחסור של אוכל בעולם, בניגוד לכל הסיפורים והאגדות, אנחנו מייצרים כל הזמן יותר, יש בעיה של חלוקה שוויונית, זאת אומרת יש מדינות שאין להם כלום, יש מדינות שזורקים 30%-20% מהאוכל לפח. לא אוכלים ולא צריך וכו' וכו', לא זאת הבעיה, הבעיה היא לייצר יותר דברים בהוצאות יותר נמוכות כדי שזה יהיה זמין לכל אחד. אנחנו על זה ונשמח לראות כל אחד מכם יחד איתנו ועם החקלאים ועם החקלאות ותודה רבה לחיים ילין, שבחר נושא מעניין.

אם אני כבר פה, לפחות ליהנות.

ובהצלחה. אני מצטער שאני לא שומע אתכם, לסיבותיי, בסדר? תודה.

אורי, תודה. רחפן תחום הבינוי.

שלום. אנחנו לא מפתחים פלטפורמה ולא חומרה, אלא משתמשים ברחפן מהמדף, הרחפן הלבן של חברת DJI שהוזכרה קודם, למעשה 70% מתעשיית הרחפנים, מי שעשה את המהפכה זה הרחפן הזה. לוקחים רחפן צעצוע, או רחפן שמשמש לשימושים פרטיים והופכים אותו לרובוט שטס באתרי בנייה באופן אוטונומי ומנתחים את הדאטה כדי לתת ערך לעולם הבנייה.

הבנייה זה אחת התעשיות הענקיות בעולם, 13% מהתוצר העולמי, אבל עדיין מאוד מאוד ידנית, עדיין הבנייה מנוהלת הרבה עם נייר ועיפרון ואנשים שמסתובבים באתר הבנייה ורואים מה קורה שם. בהיעדר טכנולוגיה הפיקוח הזה בסופו של דבר מייצר הרבה מאוד דחיות וחריגות בתקציב, אנחנו מכירים את זה גם בפרויקטים בישראל, נכון גם לשאר העולם.

אנחנו כאן נכנסים ועוזרים לחברת בנייה לנהל את עצמה, אבל גם ללקוח של חברת הבנייה לנהל את פרויקטי הבנייה שהוא מממן, והלקוח של הבנייה הוא עוד יותר עיוור מהחברה עצמה לגבי מה שקורה שם. במקרה שלנו הדרך שבה שאנחנו עושים זה סריקה אוטונומית של אתר הבנייה ואנחנו מתמחים ביצירת הטסה אוטונומית באמצעות הטאבלט כאן, שאתם רואים שהוא מחובר דרך השלט לרחפן. אינטרפייס קל שמאפשר להטיס סביב בניין, לסרוק את החזיתות, לסרוק מעל, פרויקטים גדולים וגם פרויקטים מצומצמים יותר, לגובה. אחר כך אנחנו מעבדים את המידע הזה לעולמות של תלת מידע על הענן ומייצרים תובנות שמאפשרות לנהל יותר טוב את האתרים.

כשאנחנו מדברים על יזם ויזם הרבה פעמים זה המדינה, זה משרד השיכון, זה משרד הביטחון, ואלה הלקוחות שלנו, זה מאפשר לנו לנהל את כספי הציבור שהולכים לבנייה ואלה כספים מאוד מאוד גדולים, להבין לאן הם הולכים, לפקח על הקבלנים, שלא תמיד האמת היא נר לרגליהם ואנחנו נותנים עיניים למדינה בפיקוח על הפרויקטים שהיא מממנת.

בנוגע ליכולת של הרחפן הקטן לעמוד בתנאי אקלים קשים, אם יש לנו מזג אוויר קשה ברמת הגולן או יש לנו רוח חזקה, או גשם.

הרחפן הזה עומד בערך ב-20 קשר, האח הגדול שלו, שנמצא שם, כבר עומד בתנאים יותר קשים גם של גשם וגם של רוח, אבל הוא עולה הרבה יותר, כך שהתשובה היא שיש פתרונות לדברים האלה, ראינו גם פתרון עוד יותר גדול, הבעיה היא שהם מהר מאוד עולים בכסף שנדרש, במחיר כדי לבצע את זה. אנחנו מתחילים בפתרון שהוא זול, שהוא מצומצם בעלויות שלו כדי לאפשר לו להיכנס לכמה שיותר אתרים. צריך לזכור שבבנייה, בסוף, הרבה פעמים כשמזג האוויר גרוע גם לא בונים ולכן אנחנו פחות או יותר באזור הזה, אבל זה נכון שיש מצבי קיצון כאלה.

נראה כמה דוגמאות של כמה שזה עושה. אנחנו מסוגלים למשל לבדוק איך התקדמו עבודות עפר והמערכת שלנו כבר עצרה חשבוניות לתשלום בעיריית ראש העין, של כמיליון שקל. אנחנו מתעדים גם שינויים תוך כדי תהליך הבנייה ולמעשה מייצרים דאטה בייס של דברים חפורים בתוך הקרקע שאחר כך נשכחים ועולים עליהם עוד פעם עם טרקטורים, ועוקבים אחרי השינויים באמצעות אלגוריתם גילוי שינויים שלנו.

כאן לדוגמה, באחת העיריות שאנחנו עובדים איתם, לא עשו חניות נכים. זה ויזיביליות, אנחנו מגיעים לפרטים שמגיעים עד לרמת מנכ"ל החברה הכלכלית והם הולכים ועושים דברים. הנה, זה למשל דוגמה לאחד האי-מיילים, לא רוצה לחשוף ספציפית מי זה, 'תלך תבדוק, תלך תעשה', על בסיס המידע שאנחנו מביאים מהשטח ישר לשולחן של מקבלי ההחלטות.

דוגמאות של בטיחות, הנה עובד שישן באתר הבנייה. מוריד את הנעליים, שם את הקסדה על הפנים והלך לישון, וזה אתר בנייה פעיל, מעליו יש מנוף שעובד. עוד בעיות בטיחות בגובה, שאנחנו מוצאים באמצעות המערכת שלנו.

אנחנו מדברים על בטיחות של רחפנים, אני לא מכיר אף אחד שמת מרחפן, אבל 40-30 איש מתים באתרי בנייה בישראל, אנחנו מסוגלים לעזור למנוע את אובדן החיים הזה וכאן אני מצטרף לפניות לרגולטור. אנחנו הצד שהרגולציה עליו היא מאוד קשה, היא יותר קשה מכל מקום אחר בעולם, הצד שמקיים את החוקים ויש מדבקות על האתר הזה, ואנחנו רוצים להגיע למצב שלא אנחנו נצטרך להטיס את הרחפן עבור הלקוחות שלנו, אתרי הבנייה, אלא שהחברות הקבלניות יוכלו להטיס עבור עצמן והיום הרגולציה לא מאפשרת את זה, היא כבדה מדי לחברת בנייה להטיס עבור עצמה.

אני אשאל שאלה פה. לכל בניין הרי חלק מהעלויות זה פיקוח על בנייה. אתה בא ואומר, יש פה מפקח, אז שהוא יוכל או מישהו מטעמו, זה לא משנה, מטעמכם להסמיך אנשים שיכולים להטיס את זה מבחינת הרגולציה. זה כל כך פשוט.

השאלה אם זה חוסך עלויות מהבחינה הזו.

בוודאי, כיוון שהעלות העיקרית היא כוח אדם היום והרחפן הזה לא עולה כמעט כסף.

אוקיי, אני לא נכנס לזה כרגע.

אם יהיה אפשר להסמיך מישהו מאתר הבנייה בעלות נמוכה להטיס, יהיה אפשר לטוס כל יום ולא פעם בשבועיים או חודש כמו שהיום.

אנחנו חייבים להמשיך הלאה.

תודה רבה לכם.

ברשותך, רק הערה קטנה. כל ישראל כשרים, בזה אין לנו ספק, אני רק רוצה להזכיר שכטב"מ, ראשי תיבות כלי טיס בלתי מאויש, זה שהוא בלתי מאויש והוא כלי טיס, יש אסדרה למדינת ישראל לכלי טיס, כשאתה מפעיל כלי טיס בהפעלה מסוימת אתה צריך להישאר בזה, הכלי עצמו צריך להיות מאושר, צריך להיות לו תעודת כושר טיסה, אז חלילה שלא תצא תקלה בפני הוועדה כאילו שיש חלל באסדרה. חזקה על כל מי שהציג פה שהוא מכיר את הדינים ואת כל הרישיונות, אבל שלא יהיה מצב כזה שמישהו צופה מהצד ואומר אולי - - -

מה זאת אומרת, דרימליינר ורחפן לא יהיו באותה אסדרה.

אז קודם כל, גברתי, כל הדברים האלה, כמו שאמרנו, אני אעשה את זה בתמצית, אם יש עוד שאלות אני אשמח להרחיב, כל הדברים הללו הם בהתאם לשימוש מסווגים או ככלי טיס או כטיסנים. רוב החבר'ה שהציגו פה עד עכשיו זה לא פנאי וספורט, ברגע שזה לא פנאי וספורט זה כלי טיס, ברגע שזה כלי טיס, המטיס צריך רישיון, הפלטפורמה עצמה, אין לי מילה טובה לפלטפורמה, מי שיעזור לי יבורך, העצם עצמו צריך רישוי לכשירות האווירית שלו, כמו הטסט לאוטו. כאשר אני עושה את זה במסגרת ה - - -

כבר נכון להיום?

כבר נכון להיום, גברתי, כן. החקיקה שאנחנו עושים עכשיו מטרתה להקל, אבל כבר היום, ולפעמים נוצר הרושם כשמדברים על רחפנים, כי זה נושא שהוא מאוד מאוד שובה את הלב ואת העין, אז יש תחושה של ואקום. לא, יש אסדרה. אז נכון שאולי האכיפה קצת חלשה, כי לא הכול כאן מסכן חיים, אבל האסדרה בראש ובראשונה נועדה לחכם שעיניו בראשו, שלא בודק את גבולות החוק אלא שיש לו אחריות אישית ומשמעת.

חברים, לי יש ישיבת סיעה שאני חייב להתיישר אליה ולא יעזור כלום, יש לי בוסים מעליי, אתם יודעים.

זה היה חשוב להבהיר את זה, שהרגולטור בחדר לא - - -

לא, בסדר.

תודה רבה שהזמנתם אותי. שמי יניב, אני מחברת זיפליין, אנחנו החברה היחידה בעולם שעושה היום משלוחים באמצעות מזל"טים בממדים של מדינה שלמה. אני אחראי על הפעילות באפריקה ובמזרח התיכון ואני מאוד מודה לכם על ההזמנה. אני היום רוצה מאוד בקצרה לספר לכם על מה אנחנו כבר עושים, שנתיים אנחנו פעילים - - -

אתם כמו המשלוחים של אמזון?

אז לאמזון אין משלוחים, אמזון מאוד רוצים לקנות אותנו, שאנחנו נעשה בשבילם את המשלוחים, אבל הם כבר ויתרו על הניסיון שלהם ואני יכול להסביר למה הם ויתרו. גם גוגל ונצ'רס לאחרונה השקיעו בנו מאותה סיבה. אנחנו החברה היחידה שעושה את זה היום, יש רק מדינה אחת בעולם שמרשה את זה, לטוס מעבר לראיית העין בצורה אוטומטית לחלוטין, שזה רואנדה, ושם אנחנו היום יכולים להביא את המוצרים שלנו לכל מקום בכל רואנדה, אנחנו מתרכזים בעיקר בלוגיסטיקה של בריאות, כבר הצלנו מעל ל-1,500 חיים ברואנדה וזה שהצלחנו להביא את מנת הדם או את התרופה ממש לאותו הכפר באותו הרגע שהם צריכים אותה. הבאנו את רואנדה למצב שלא רק ששום דבר לא פג תוקף, תחשבו על זה, ואף פעם לא נגמר המלאי. אפילו בכפר הכי רחוק, שאפילו אין אליו כבישים, בכל מזג אוויר, יום ולילה, תוך בערך רבע שעה אני יכול להביא להם כל תרופה, כל סוג דם שהם צריכים ובצורה הזאת בעצם המצאנו מחדש את המערכת הלוגיסטית. אנחנו מאוד שמחים להביא את הטכנולוגיה הזאת גם לארץ, כי אנחנו צריכים אותה.

אז אני רוצה מאוד בקצרה להסביר לכם איך זה עובד ומה אנחנו עושים. התחלנו באמת ברואנדה, עם מעט מאוד בתי חולים, רק דם ורק מקרי חירום. היום אנחנו מגיעים לכל רואנדה, כמו שהסברתי, ולא רק דם. גם מכשירים רפואיים שהם מאוד יקרים ואי אפשר להחזיק אותם בכל כפר ובכל בית חולים אפילו, תנו לי להחזיק את זה אצלי במחסן, תוך רבע שעה זה יכול להגיע לכל מקום.

אז איך זה עובד? יש לנו רוקח. אנחנו עכשיו קיבלנו פרס של חדר הדם הכי מפותח בכל אפריקה, זה יושב ברואנדה. זה מקרה של אישה שמדממת אחרי לידה, היא צריכה שתי יחידות דם, אותו רוקח לוקח אותן מהמקררים כמו שאתם רואים, מעביר את זה במערכת שלנו, שהיא מחוברת דרך ה-back end למערכת הבריאות שלהם, אנחנו מחוברים מן הסתם לרת"א באמצעות ה-back end, זה החבילה עם המצנח שלנו, שככה הוא מעביר את זה למי שמפעיל את כלי הטיס. כך אנחנו מטיסים אותו. אנחנו עובדים במקום מאוד קטן, של 50 על 50 בערך, אנחנו מטיסים אותו ככה מהמשגר שלנו. כל הטכנולוגיה הזאת עם מהנדסים שלנו, אנחנו עושים אותם, ממש ביד אנחנו מובילים אותם ואת כל המערכת הזאת אנחנו מפעילים בעצמנו רק עם עובדים מקומיים.

המזל"ט מוטס ככה, מגיע למהירות של 160 קילומטר לשעה ולמזל"ט הזה יש טווח של 160 קילומטר. אנחנו מאוד מהירים ובאמת הוא אוטונומי לחלוטין מהנקודה הזאת שהוא עוזב את המשגר. מה שאתם רואים פה זה ה-UTM הראשון בעולם שמשתמשים בו ברשות תעופה אזרחית. לרשות התעופה יש את אותו הוויזיביליטי שלנו יש. אייפד אחד כזה יכול להטיס 50 מזל"טים בו זמנית ובכל רגע נתון לרשות תעופה אזרחית יש את היכולת להחזיר את המזל"ט הביתה לבסיס, להגיד לו לעצור איפה שהוא ולהסתובב או אפילו להפיל אותו עם מצנח כמו מצנח החירום שאתם רואים פה. יש לנו כזה בנוי בפנים, מאוד מסודר.

הנה אותן שתי יחידות דם שיושבות בתוך המזל"ט הזה, זה בית החולים והוא מוריד אותן. זה בעצם נותן שליטה מלאה של רשויות התעופה האזרחיות על כל מה שקורה בשמים. ברגע זה עכשיו יש בערך חמישה מזל"טים באוויר שברגע זה ממש מצילים חיים של מישהו ברואנדה.

ככה אנחנו מביאים את זה. עכשיו זה מאוד חשוב, אנחנו לא נוחתים אף פעם. פיתחנו טכנולוגיה שיכולה להוריד באמצעות מצנח באזור של שלושה מטר על שלושה מטר עם 100% הצלחה. אני אסביר לכם איך זה קורה. בבית החולים הספציפי הזה הם ביקשו שנוריד את מנות הדם ממש מחוץ לדלת של בית החולים. המזל"ט בעצמו שולח אס.אמ.אס לרופא אומר לו 'צא החוצה, עוד שתי דקות אני שם', הוא מצניח אותו. אף פעם לא נפגע שום מוצר שלנו, הכול מאוד מאוד שמור. אתם רואים, הוא יכול היה ליפול על הגג שם, על הכבל, הוא מגיע בדיוק ב-100% הצלחה לכל מקום שהוא צריך להגיע.

איך אנחנו חוזרים הביתה? אנחנו לא רוצים להשתמש במסלולים בגלל שאנחנו רוצים לעבוד במקום מאוד קטן, אז אנחנו המצאנו טכנולוגיה שיכולה לתפוס את המזל"ט באוויר. מה שאני הולך להראות לכם עכשיו, יש פה כבל בין שני המקלות האלה שהוא מאוד חכם, הוא יקפוץ בננו רגע המדויק בשביל לתפוס וו של סנטימטר אחד שטס במהירות של 160 קילומטר לשעה. הנה, הוא יבוא מצד ימין והכול אוטומטי לחלוטין ללא מצלמות. שימו לב. אחרי שאני תופס אותו ככה, תוך חמש דקות יש לו סוללה חדשה, יש לו מנת דם או תרופה חדשה והוא חוזר ישר לשמים. בסיס כזה יכול לעשות 500 טיסות ביום. כך אנחנו חוזרים הביתה, מחליפים לו סוללה וממשיכים הלאה.

אני רוצה להראות לכם משהו, עד כמה אנחנו מדויקים, אני מקווה שזה יעניין את רת"א. יש לנו שלושה סנסורים על המזל"ט, שמראים איפה הוא. מה שאתם רואים פה זה לא נסיעה של מזל"ט אחד, זה 200 טיסות על אותו המסלול, אחד על גבי השני. שימו לב כמה הקווים האלה הם אחד על אחד, זאת אומרת שאנחנו פעילים בצורה מאוד מאוד מדויקת, ברמת הסנטימטר. אם המזל"ט מסיבה כלשהי ייצא מהמסלול המוגדר הזה הוא אוטומטית יוציא מצנח ויירד.

אז יש לנו המון מערכות שפיתחנו ביחד עם רשויות התעופה האזרחיות ברואנדה, שהן כולן לשירות מדינת ישראל. בטיחות וביטחון, בגלל שעשינו כבר אלפי ואלפי טיסות, עשינו את כל הטעויות שהצלחנו לעשות במדינה קטנה כמו רואנדה ולמדנו מהן, אז זו המערכת היחידה בעולם שיכולה להראות אלפי טיסות, אלפי שעות טיסה והכול בנוי באותן הרמות של כלי טיס אמיתיים, גדולים, אם זה רידנדסי, אם זה מבחינת התקשורת והכול.

דבר אחרון, לאחרונה הוצאנו את הראבין, שניסיתי להביא אותו היום, אבל עצרו אותי בקניה, אז לא הצלחתי להביא אותו. היום אנחנו יכולים 160 קילומטר, הוא יוכל לעשות 320 קילומטר, הוא נכנס עכשיו לפעילות, אבל זה בעצם המזל"ט הכי מהיר האזרחי בעולם והוא נושא שני קילוגרם וככה זה עובד. זהו בעצם, תודה רבה.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

תודה רבה. קודם כל אני באה לכאן בשל הערכתי הרבה ליושב ראש ועדת המשנה לבחינה ואסדרה של פעילות רחפנים, אבל צריך להגיד גם שחבר הכנסת ילין ואני, כמובן בגלל שחבר הכנסת ילין מתגורר בעוטף, שמכונה בטעות עוטף עזה במקום להיות מכונה עוטף ישראל, הוא מתגורר ושם וכנראה שאני הייתי היחידה חוץ ממנו שזיהתה שאנחנו בעידן חדש אל מול טרור העפיפונים והבלונים. מבלי להיכנס יותר מדי לנושאים שאנחנו חשופים אליהם בוועדת חוץ וביטחון אנחנו יודעים שעולם שלם של פתרונות נוצר בזכות הרחפנים, אבל גם עולם חדש של בעיות, דילמות. אני מכירה לא מעט את עולם התעופה ועל כן אנחנו יודעים, שככל שאנחנו מדברים על טיסנים אנחנו מדברים על דבר קטן שלא עף גבוה והוא לרוב לא מהווה סיכון או הפרעה לתעופה ביטחונית או תעופה אזרחית, אנחנו היום נמצאים בעולם אחר וחדש, ומצד שני אנחנו נמצאים בעולם מאוד מאוד דרמטי של הזדמנויות.

מצד אחד אני מאוד מתפעלת מכל העולם הזה של הרחפנים, מצד שני אני יודעת למשל, סוגיה שאתה הזכרת, אבישי, הנושא של מפעילים. אנחנו יודעים למשל שסוגיה של מפעילים היא סוגיה שלמה בפני עצמה של זיהוי, רישוי, אני בכלל לא יודעת עוד איך להגדיר את זה, הרבה יותר אפילו מאשר המכשירים. כי המכשירים, נניח שאתה יכול באמת לרשיין ולקבוע כמה יש וכמה מותר שיהיו בעת ובעונה אחת ומה המשמעויות ולאיפה הם יכולים לטוס כפי שבאמת מעט הטכנולוגיות שהספקתי לראות היום, באמת טכנולוגיות יוצאות דופן, מצד שני כל נושא המפעילים, כי אנחנו חשופים לנושא הזה גם בהיבטים הביטחוניים וזאת סוגיה שלמה בפני עצמה.

אני מאוד מאוד מברכת, אני לא חברה ועדת המשנה של ועדת המדע, אני לא חברת ועדת המדע, אבל אני אשמח להיות מעורבת בנושא הזה ככל שאתה תבחר לערב אותי, כי באמת אנחנו נמצאים בעולם חדש. תסלחו לי על הדימוי, וזה לסיום, אני רק מדמיינת לעצמי, כמו בסרטי מדע בדיוני של לפני 30 ו-40 שנה, שכל השמים שלנו פתאום מלאים ברחפנים, וצריך להבין שזו הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, גם אם אנחנו בעין בלתי מזוינת היום לא רואים. אז תודה רבה לכם ונראה לי כינוס מאוד מרשים, חיים.

תודה רבה.

סליחה שאני לא אהיה בהמשך הדיון. חברי כנסת, זה מה יש.

אבי. אבי, כמה שוקל הדבר הזה?

זה שוקל כמעט קילו וחצי.

אפשר להרים רגע?

בטח. הרחפן הגדול יותר יכול להגיע עד כמעט שישה וחצי קילו.

זה לא קל. זה פג, זה פג פלוס.

זה לא קל ואם זה נופל מגובה של 50 מטר או יותר זה יכול להיות מאוד לא נעים.

זה גם בגלל שזה נופל במהירות.

ברור, זה נופל במהירות מאוד גבוהה.

חברים, קדימה. הרבה משתעממים בגלל שהם כסבר מכירים, אני לא מכיר, לי זה חדש.

דבר ראשון, תודה רבה על ההזדמנות לבוא להציג פה את מה שאנחנו עושים. שמי אבי לזוביק, אני מחברת פאראזירו. אנחנו מתמקדים בכל התחום הזה של בטיחות רחפנים, במיוחד בתחום של טיסה מעל אנשים. עורך דין פדהצור לפני כן אמר בטיחות לצד אפשור, אז פה אנחנו רואים את עצמנו נכנסים לתוך התחום הזה.

דבר ראשון אנחנו יודעים שרחפנים מצילים חיים ותומכים בצמיחה כלכלית. DJI אומרים שלפחות פעם בשבוע הרחפנים שלהם מצילים חיים ברחבי העולם, גם זיפליין פה דיברו לפני כן על משלוח של חבילות, יש משלוחים של דפיברילטורים שמגיעים לפני מד"א, לפני האמבולנסים. יש סיוע לפעולות כיבוי אש תוך כדי הפחתת הסיכון ללוחמי האש. ראינו מקרים של פעילויות הצלה בחופים, של משלוח של מצופים, עד שהמציל יגיע למישהו ששוחה וטובע.

כמובן בתחום הצמיחה הכלכלית משלוח חבילות זה תחום שאנחנו מכירים, דובר עליו הרבה וחוץ מהיעילות במשלוח עצמו גם מוריד פקקים בכבישים. בקרה, ניהול ותיעוד של אתרי בנייה, אורי מ- Site Awar דיבר על זה לפני כן. כמובן שימושים נוספים, אבטחה, בקרה וניקוי של פאנלים סולריים וכו'.

הבעיה היא היום שאי אפשר לעשות 90% מהדברים האלה כי אי אפשר לטוס קרוב לאנשים, אי אפשר לטוס מעבר לקו ראייה. סיבה הגיונית לכך שזה שוקל, אפילו הרחפנים הקטנים יחסית שוקלים 1.4 קילו וכש-1.4 קילו נופל מ-50 מטר או יותר זה יכול לפצוע קשה מאוד אם לא להרוג במקרים מסוימים ובטח שהרחפנים הכבדים יותר, של שישה קילו, של 15 קילו ומעלה, כמובן שהם יכולים לגרום המון המון נזק.

אז פה אנחנו נכנסים. זה בעצם הפתרון שלנו, הסרטון הזה הוא על מערכת של DJI, כלי שקוראים לו M600, הוא יכול לשקול עד 15 קילו כולל המתעד. זו המערכת שלנו שיושבת עליו, יש לנו מערכת מצנח חכמה שיודעת לנטר ולזהות תקלות בזמן אמת ברחפן ולהפעיל בצורה אוטונומית לחלוטין את מערכת המצנח. זה מאפשר פעילויות גם בתחום הבנייה, בכל התחום המסחרי, משלוח חבילות. ניתן לזה לרוץ, עוד כמה הדגמות של פתיחות מצנח. כל זה הוא עושה בצורה אוטונומית לגמרי. יש לנו גם שלט למקרה שיש איזה בעיה, אבל הכוונה שלנו היא שהמפעיל לא יצטרך לגעת בכלל בשלט של המערכת.

זה מאט את הכלי בדרך כלל עד רמה שהיא בטוחה לטיסה מעל אנשים במקרים מסוימים, תלוי במשקל הכלי ובתנאים אחרים. זו מערכת של אירובוטיקס, חברה ישראלית מאוד מצליחה. בכל מערכת שלהם יש מערכת מצנח שלנו. עסקנו גם בתחום המאויש, אנחנו ממשיכים לעבוד בתחום הזה.

אחד הדברים הייחודיים שרואים פה זה מערכת בליסטית שפותחת את המצנח ב-0.3 עד 0.6 שניות, מה שמאפשר פעולה גם בגובה נמוך מאוד. כמובן שזה בשילוב עם העובדה שהמערכת אוטונומית לחלוטין, מוציאה את קבלת ההחלטות או את קבלת הטעויות נגיד מידיו של המפעיל, כי הוא בדרך כלל לא יכול להגיב מספיק מהר ובכך אנחנו מאפשרים את הפעילות.

בבקשה לצמצם, כי יש לי עוד שניים.

בסדר גמור. יש פה ניתוח בזמן אמת של הטיסה. לפעמים אנחנו יכולים גם לזהות בעיות לפני שהן קורות, אנחנו הרי לא רוצים להפעיל את המצנח, אנחנו רוצים להזהיר את המפעיל שיש איזה בעיה לפני שיש תקלה קריטית שמפילה את הרחפן ופותחת מצנח. יש לנו מערכת לכיבוי מנועים, אם יש תקלה ברחפן והוא מתחיל ליפול והמנועים עדיין פועלים חלקית או משהו כזה אנחנו חייבים לכבות את המנועים, גם כדי שלא יסתבכו במצנח וגם כדי שלא יפצעו אנשים על הקרקע. זה אתגר טכנולוגי לא קטן. יש פה מערכת שמזהירה אנשים למטה, יש מערכת של צופר בעצם שבזמן הנפילה זה מזהיר אנשים לזוז מהדרך. זה אלמנט מאוד קריטי של המערכת. יש לו גם תקשורת סלולרית שיכולה לעדכן את ה-UTM, את המערכת לניהול טיסות, שיש פה איזה שהוא אירוע. אותה תקשורת יכולה להיות גם מאוד רלוונטי לתחום הזה של זיהוי מרחוק של רחפנים. אחר כך כמובן המצנח מוריד את מהירות הנפילה והאנרגיה הקינטית.

זאת המשוואה היום שלא מאפשרת לנו לטוס מעל אנשים, בעצם מה הסבירות לפגיעה קריטית בבני אדם על הקרקע? הדבר הזה בנוי מכמה גורמים. דבר ראשון, הסבירות שרחפן ייצא משליטה ויתחיל ליפול, הסבירות שרחפן יפגע בבן אדם והסבירות שהפגיעה בבן אדם תגרום למוות. אנחנו מפחיתים את שלושת הגורמים האלה בתוך המשוואה, אנחנו מפחיתים את ההסתברות לאיבוד שליטה על ידי אזהרות למפעיל אם יש איזה תקלה שאנחנו מזהים עוד לפני התקלה הקריטית, אנחנו מפחיתים את ההסתברות לפגיעה באנשים בעצם זה שאנחנו גם מאטים את הרחפן וגם משתמשים בצופר, באזעקה, כדי לתת לאנשים לברוח מהכלי שנופל, קצת כמו משאית זבל שנוסעת אחורה ברוורס, ואנחנו כמובן מפחיתים את האנרגיה הקינטית בזמן הנפילה, כך שזה יפחית את עוצמת הפגיעה.

אנחנו חברים גם בארצות הברית, בתכנית ה-UAS IPP, זה תכנית של הנשיא טראמפ, ה-FAA ומשרד התחבורה שם שמנסים כל מיני טכנולוגיות חדשות. אנחנו חברים שם בשתי קבוצות ואנחנו ממשיכים לעבוד, לספק דאטה ולראות איך אנחנו יכולים לעבוד עם רשויות התעופה בארץ ובעולם, להוכיח שאפשר לטוס עם המערכות האלה ולתת לכל המפעילים פה ואלה ששמענו אותם, את החופש שהם רוצים, כדי לפעול באזורים שהם רוצים.

תודה רבה. רן קליינר, ניהול ופיקוח על תעבורת רחפנים. לאחר מכן דור אבוחצירה, רחפן אוטונומי, ואנחנו מסיימים את התערוכה ואני אסכם בכמה מילים.

תודה רבה, אני שמח להיות פה, באמת כנס יפה מאוד. אני רוצה לספר לכם על Drone Master, אנחנו בעצם באים מתחום הרגולציה וצומחים עם תחום הרגולציה כמו שהוא היום, הרגולציה קיימת, אבל אנחנו רוצים לעזור לפתח אותה ולהוסיף אמצעים טכנולוגיים שיהוו את העולם החדש. אנחנו רוצים לאפשר, דיברו על אפשור, דיברו על בטיחות וכו', לאפשר שימוש נרחב, יעיל ובטוח בכלי טיס בלתי מאוישים ויש לנו כמה פתרונות נחמדים ואנחנו כבר עובדים, יש לנו לקוחות בתחום הזה והיום אנחנו נראה לכם משהו חדש.

מבחינת הפתרונות שלנו, אתם תראו פה, יש לנו את המערכת עצמה, אולי נראה אותה אחרי זה דקה, אבל יש לנו מערכת שאוספת מידע מהרחפנים בזמן אמת, גם על ידי זה שהמפעילים מעבירים, אותם גופים שמפעילים את המערכות, מזינים פנימה מידע לגבי הפעילות שלהם וגם על ידי איסוף אוטומטי של מידע, בין מהטלפונים הסלולריים של המפעילים או באמצעים אחרים שתיכף אני אראה. אנחנו מציעים לנהל את כל העניין הזה של בקשה ואישורים של טיסות בצורה אינטרנטית, על ידי אפליקציות, זאת אומרת מטיס שיגיע לשטח יפתח את האפליקציה שלו, או יום קודם אפילו, יבקש בקשה לאישור דרך האפליקציה, זה יגיע לגורמים המתאימים, הם יראו שיש בקשה חדשה, יגידו 'אין בעיה, מחר בין 10:00 ל-12:00 יש לך את האזור', הוא יגיע לאזור, יגיד 'אני פה', יאשרו לו את הטיסה והטיסה הזו תצא לפועל. זאת אומרת כל הדבר הזה יהיה בצורה אוטומטית ממוכנת, באמצעים טכנולוגיים שכל אחד היום משתמש, כל אחד סוחב איתו היום מחשב בכיס ואנחנו מציעים להשתמש בדברים האלה כדי לייצר את הפתרונות האלה.

בעצם זה שאנחנו אוספים את המידע אנחנו גם מאפשרים אחר כך להציג אותו, לרכז אותו, להוציא דוחות בחתכים שונים. למשל הרגולטור יכול אחר כך לבוא ולהסתכל בצורה מאוד פשוטה כמה טיסות בוצעו, כמה תקלות היו, ריכוז של שעות טיסה, ריכוז של תאונות וכו', והכול בצורה אוטומטית, כשהמפתח לזה זה תעודת זהות דיגיטלית. לכל רחפן, עכשיו מציעים את כל עניין הרישום, אז הרישום יהיה לא רק של מספר, אלא מאחורי המספר הזה יש מישהו ויש רכיב או רחפן. אז הנה, זו תעודת הזהות הדיגיטלית. זה רכיב קטן, זה מחשב לכל דבר, יש עליו מערך שלם של חיישנים שיודעים להגיד גם את המיקום שלו, את הגובה שלו, אבל גם דברים לגבי הטיסה, זוויות הטיסה, מהירות, כיוון, מצפן וכו', דברים שקיימים בכל רחפן, אבל זה אמצעי חיצוני, בלתי תלוי בסוג הרחפן, או בחברה שמייצרת אותו. אתה פשוט מתקין אותו לרחפן, הוא מקושר לשם שלך בזמן רישום המערכת ומשדר ברשת את הנתונים בזמן אמת.

זה מאפשר לראות איפה כל רחפן נמצא. על המפה הזאת אנחנו יכולים לראות את המיקום של כל רחפן שנמצא בזמן אמת, אנחנו יכולים לראות אם הוא נכנס לאזור שאסור לו להיות, אנחנו יכולים לראות אם הוא יצא מאזור שמותר לו להיות, הוא יכול לתאם את כל הפעילות שלו מול מגדלים וכו'. אם קורית תאונה, אז מערכת השליטה הזו תדע להתריע שקרה איזה שהוא אירוע חריג עם המטוס, זאת אומרת דברים לא יהיו פשוט קורים וזה הכול, אלא נדע שקרה משהו, אפשר יהיה לאתר את הרחפנים האלה כשהם הולכים לאיבוד, כי יש עליהם את הטרקר הזה שהוא אמצעי בלתי תלוי, לא מחובר לטלפון, אלא יושב על הרחפן עצמו.

אז זו תעודת הזהות הדיגיטלית שלנו. אנחנו לא מחכים לרגולציה שתקרה, אלא אנחנו פועלים כבר בשטח ומציעים לכל מי שמעוניין לעשות איתנו בדיקות וניסויים של הטכנולוגיה הזאת ממש על רחפנים ותוך כדי זה לגבש את הדרישות, גם מבחינה טכנולוגית, הדרישות הטכנולוגיות, וגם מה הדרישות התפעוליות. אנחנו מדברים על מעגל משתמשים והצגה מאוד רחב, בין אם זה בקרה אווירת או משטרה, בחמ"לים, שאפשר יהיה להציג את המידע הזה, רת"א, שיוכלו לגשת למידע הזה בחתכים שונים, כי בעצם אנחנו מפיקים באמצעות המערכת שלנו הרבה הרבה מידע שנאגר לגבי הטיסות עצמן. מפעילים אוויריים, הם יוכלו בעצמם לנהל את הטיסות שלהם, לרישום המטיסים, לוג בוקים וכו' באמצעים דיגיטליים. ושירותי תחזוקה, גם, לנהל את התחזוקה בצורה כזו שאם יש תקלה אפשר להזמין שירותים, תיקונים וכו' באמצעות המערכת.

האיסוף הוא באמת מהרבה מאוד גורמים שונים, בין אם זה מידע מהטלפונים עצמם או ממכשירים כגון זה. זהו, תודה רבה לכם.

תודה רבה לך. דור. רחפן אוטונומי.

כן. אהלן, נעים מאוד, דור אבוחצירה, מנכ"ל פרספטו. רחפן אוטונומי, מה שאנחנו עושים שונה זה באמת שהרחפן הוא לא, אמרו פה כלי של מפעיל, אלא רחפן שמגיע תמיד עם קופסה, מתקינים את זה באתר, האתרים זה אתרים שרוצים לנטר, תחשבו על תחנות כוח, אתרי גז, קידוח למיניהם או כל מיני אתרים רגישים כאלה ואחרים. ברגע שהרחפן מותקן שם הוא מבצע שם משימות שוטפות 24 שעות, שבאמת מה ששונה בו זה שאין לו מפעיל שצריך להיות שם יחד איתו. זה אומר שהרחפן הזה יכול לסייר על הגדר כל היום ובזמן שהוא לא מסייר על הגדר הוא יכול ללכת לעשות בדיקות שונות, אינספקשן, בטיחות, מיפוי למינהו, שמירה או כל מה שנכון באתר הזה.

בעצם הרחפנים אצלנו עובדים מול גופים גדולים, אני חושב שאצל כולם פה, הם רשומים, זה מאוד מוסדר, והצורך שלנו הוא, או מה שאני רציתי לקבל לפחות מלהגיע לפה זה שיש פה בישראל הזדמנות לדחוף את התעשייה הזו קדימה. הצרכים שלנו הם מצד אחד זו חממה נהדרת ישראל, יש פה את רת"א, שזה גוף רגולטורי שאפשר לעבוד איתו בצורה מאוד טובה, גם אפ"י, ומצד שני יש לנו כאן הרבה מכשולים שהם מכשולים שברור למה הם נוצרים. למשל כשיצא 107, שעכשיו אנשים מתיישרים אליו, הייתה פה תקופה שיכולנו לעבוד עם רת"א ולעשות את הדברים הכי מתקדמים בעולם מבחינה רגולטורית, ומצד שני כדי להתחיל, כדי לעשות דברים שוטפים כמעט אי אפשר היה לעשות, היה נורא קשה, היה צריך להשקיע המון כדי לזוז. בארצות הברית, עם כל הרגולציה הכבדה שם, יכולת ממש בקלות להתחיל לעשות אופרציה.

אנחנו ארגון שמפתח את המערכות האלה לחברות באמת מהגדולות בעולם, עשינו בשבוע שעבר הודעה לעיתונות על התקנה של המערכת הזאת ב-NL, חברת האנרגיה הכי גדולה באיטליה, אולי אחת הגדולות בעולם. הרצון להטמיע מערכות כאלה ואחרות של רחפנים הוא אדיר, המכשולים הם בעיקר רגולטוריים. גם הביעו פה החבר'ה של המשלוחים וגם אחרים, היתרון התחרותי שלנו בתור חברה ישראלית, הוא שמצד אחד זו מעבדה נהדרת, אם נדע לייצר אותה ככה, ומצד שני, הפיקוח על היצוא, אני חושב שעשו צעד נהדר קדימה עם הורדת המגבלות על השיווק, מי שמכיר בגיאוגרפיות מסוימות, אבל הצורך שלנו גם מבחינת המכירה הוא ללכת עוד הרבה קדימה.

אני באמת מברך על הוועדה הזאת, היא נראית לי נוגעת ממש בנקודות הנכונות. אני בעצם מהדהד את מה שאמר פה אלון קודם, שאני חושב שהוא נגע לגמרי בנקודות ואני אדע להתחבר אליו כי תקשורת, אפ"י ורת"א הם כרגע במקום שיכולים ממש לגרום לנו להיות תעשייה מובילה בעולם של רחפנים, או להיות תעשייה שמפגרת אחרי הרבה מאוד מדינות והוועדה הזו היא חלק חשוב בתהליך הזה.

אז עברנו יום ארוך, אני חושב שאני אעשה את זה קצר, אני אסיים בסרטון של המערכת, מי שמעניין אותו לראות איך המערכת עובדת. זה סרטון של מערכת באיטליה. זו תחנת כוח. עוד פעם, הרחפנים האלה מותקנים באתרים שיש להם הרבה צרכים של ניטור, זה לא רק אבטחה, זה גם לעבור על הצמרת ולעבור על הגגות ולראות כל מיני סכנות שלאורך זמן יכולות לקרות לה קטסטרופות, גדולות או קטנות, ולהפוך את האתרים לבטוחים, לא רק לעובדים אלה - - -

הוא יוצא באופן אוטומטי, חוזר בחזרה, מטעין את עצמו ויוצא עוד פעם?

בדיוק.

תמיד באופן קבוע? תמיד בשעות קבועות?

זה תלוי במשתמש, יש את האפשרות לעשות את זה באופן קבוע. אם הוא רוצה כרגע לצאת לצורך של אבטחה, הוא יכול לעשות את זה, הוא יכול לשנות משימה באמצע, זה מאוד פתוח בפניו, אבל מוגבל מאוד באזור שבו הוא פועל. גיאוגרפית הוא עובד רק בתחומים שאותם הגדרנו באותו אתר. תודה רבה.

תודה. חברים יקרים ברת"א, קיבלתם גם קומפלימנטים, אני חייב להגיד.

זה לא יקרה עוד פעם, אדוני.

כן, זה ברור לי, אם אתם בעוד חמישה חודשים תגידו בעוד שישה חודשים, זה לא יקרה. אני אבוא עם הפטיש הזה, לא יעזור לכם כלום. אני נזכר תמיד כשיש דיונים כאלה בכנסת והעסק קצת לא עובד בקצב שאני רוצה באלוף טליק ז"ל. אני זכיתי להיות איתו, אני הייתי מחזור ראשון של מרכבה והוא אמר לנו יום אחד, 'טוב, תעלו על הטנק ותתחילו לבדוק'. עכשיו, טנק שבקושי נוסע, רשמנו 460 ריג'קטים ואז אני שאלתי את טליק, אמרתי לו 'תגיד לי, איך אתה מוציא טנק שיש בו 460 ריג'קטים?' אז הוא אמר לי את המשפט שהפך להיות בסופו של דבר המוטו הניהולי שלי לאורך כל החיים שלי. הוא אמר, 'אם לא היינו מוציאים את מרכבה 1 עם 460 רג'קטים לא היה יוצא 2, לא היה יוצא 3 ולא היה יוצא 4'. חברים יקרים, זה מה שיש לי להגיד לכם.

אני חושב שהמשפט הזה שלו הוא כל כך נכון להיום, אז זו לא מרכבה סימן 1, אלה רחפנים, זה רגולציה, זה כל מה שאתם רוצים, אבל אם אנחנו לא נצא לדרך אז כל מי שירצה להתקדם פה הוא לא יוכל להתקדם. אני מבין, באמת מבין, אני חי באזור ביטחוני, אני מבין את הסכנות שקיימות ואת החששות והכול, אבל אני אגיד לכם את המשפט השני שאני תמיד אומר למנהלים שהם מאוד ריכוזיים ומאוד חוששים, אני אומר להם את המשפט 'תשחררו'. זה מה שאני אומר להם. כל עוד שהם מחזיקים אצלם אי אפשר להתקדם, תשחררו ותסמכו על זה שיש אנשים טובים שרוצים לטובת כולם להתקדם.

יש לנו פה באמת פלטפורמה בלתי רגילה. לגבי הדיון שהיה פה עם השר לגבי הקנביס, אמרנו את אותו משפט, אם אנחנו לא יוצאים היום עם הקנביס הרפואי אז קנדה תעקוף אותנו. אני לא חושב שמישהו יעקוף אותנו, כי המוח נשאר מוח, אבל אם אנחנו לא נתקדם אז אנחנו נישאר מאחור. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור בטכנולוגיה, אנחנו חייבים להוביל, זה לא רק כפרנסה, אלא גם האזור, איך אני אומר? אלוהים נתן לנו את הארץ המובטחת, הוא לא רק אמר איזה שכנים הוא שם לידינו. אז תודה רבה לכם, ניפגש בפעם הבאה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.