פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



15
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 649
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 13:00

שיקום שכונות בערי פיתוח - לציון יום ההוקרה לעיירות הפיתוח, בהשתתפות סגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

מאיר כהן

סגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי
יוסי חדד - ראש מינהל אוכלוסיות מרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

אורי שכטמן - אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

ד"ר רחל קטושבסקי - סגנית מתכנן מחוז דרום, מינהל התכנון, משרד האוצר

דקלה עדי פרץ - סגנית לפרויקטים לאומיים ומרחביים, מחוז צפון, מינהל התכנון, משרד האוצר

רעות בינג - עו"ד, משרד המשפטים

שני מנדל לאופר - רפרנטית שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אילן שמש - סגן מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויושב ראש מרכז השלטון המקומי

ניסים מלכה - ראש עיריית קריית שמונה, מרכז השלטון המקומי

שלמה בוחבוט - ראש עיריית מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי

בני ביטון - ראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי

שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו, מרכז השלטון המקומי

אלי ברדה - ראש עיריית מגדל העמק, מרכז השלטון המקומי

אלון דוידי - ראש עיריית שדרות, מרכז השלטון המקומי

חן פיליפוביץ - ראש מועצת הר אדר, מרכז השלטון המקומי

שלמה קטן - ראש מועצת אלפי מנשה

מירס סיצלקובסקי - סגן ראש עיריית באר שבע, מרכז השלטון המקומי

פנחס קבלו - מרכז השלטון המקומי

ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

מאור איפרגן - עוזר ראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי

ז'אנה אוחנה - ויצ"ו

שי אילן - מנהל תכניות, התאחדות הסטודנטים הארצית

מזל אסבן - נציגת מתנדבים, מגדל העמק

שושנה עלמני - נציגת מתנדבים, מגדל העמק

חני פוזיילוב - דיור ציבורי

דינה דיין - החברה להתחדשות יישובית

אבי ברוש - תנועת הפריפריות, הנהלת מרצ

דניאלה חרמון - קבוצת דורשי צדק למען דיור ציבורי, דימונה

אורנה פרץ - פעילה חברתית למען הדיור הציבורי

שלי מרגי ועקנין - פעילה חברתית למען הדיור הציבורי

יובל יפת - שדלנ/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהבה, ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב)

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


שיקום שכונות בערי פיתוח - לציון יום ההוקרה לעיירות הפיתוח, בהשתתפות סגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי

שלום. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו ביום ההוקרה לעיירות הפיתוח. ועדת הפנים בחרה ביום הזה להסתכל על נושא של שיקום השכונות בערי הפיתוח. אני רוצה לומר שאני רואה שליחות ובאמת משימה לאומית של טיפול במצוקות של שנים של עיירות הפיתוח והנושא הזה של הפרויקט של משרד השיכון, של שיקום שכונות, הוא אחד הפרויקטים היותר חשובים וראויים.

נמצא אתנו סגן שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת ז'קי לוי. אנחנו יודעים שמשפחתו של ז'קי לוי עטורת עשייה וכבוד. סגן השר ז'קי לוי הוא אבן נדבך ראויה בשושלת וברקע של המשפחה.

בכל מקרה, אנחנו נשמע את התיאור. צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר באוכלוסייה עם צרכים מאוד מורכבים וקשיים ומחייבת, לתפיסתי, התערבות של השלטון המרכזי אי אפשר להשאיר את זה רק לשלטון המקומי או לחברה בעניין הזה. השליחות הזו היא ראויה. אנחנו צריכים להסתכל ולהבין שהדבר הראשון שבפני כל אדם ואדם הוא קורת הגג והיכולת למצוא את מקומו ולחיות בכבוד. אלה בדיוק הדברים הבסיסיים שמדינה צריכה לאפשר לתושבים שלה. בעניין הזה ז'קי, אני יודע את העשייה הרבה שלך במשרד, העשייה היא ברוכה, ובבקשה תציג את הנושא. בהמשך גם כמובן נשמע אנשים נוספים שהגיעו וראשי רשויות שנמצאים כאן אתנו. שלום לכם.

תודה רבה. יושב ראש הוועדה חברי, אני רוצה להודות לך על ההזדמנות ועל הזימון שלנו להציג את הדברים כי הרבה פעמים אנחנו עושים דברים ולא מצליחים לחשוף אותם.

היום אנחנו אנשי בשורות. בשעה 11:00 הייתה לנו מסיבת עיתונאים בה הצגנו פעם ראשונה תכנית של הדיור הציבורי. 30 שנים מדינת ישראל לא הציגה תכנית. שמנו היום על השולחן תכנית ארוכת טווח לעשור שתשנה את כל מפת הדיור הציבורי ואני אומר את זה כי יש כאן פעילים חברתיים שאני מכיר אותם והם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

יושבים כאן חבריי ראשי הרשויות ויוסי חדד ראש האגף במשרד השיכון. אני אגע קודם כל בבשורה שהבאנו היום ואחר כך אני אגש לנושא לשמו זומנו, שיקום שכונות.

משרד השיכון, אם אני אומר ב-30 שנים, לא הגדיל את מלאי הדירות לדיור הציבורי והמלאי רק פחת. אם היו 150,000 דירות, היום יש 65,000 יחידות דיור בדיור הציבורי. הבעיות גברו והאמצעים קטנו. ברגע שאין לך אפשרות לפתור בעיות, אתה מגדיל את הקריטריונים לזכאים וזה יוצר מצב שלקבל דירה בדיור הציבורי, זה אבסורד. אם אני אתן נתונים, יש לנו היום כ-65,000 שגרים בדיור הציבורי, עוד 160,000 משפחות מקבלות סיוע שזה יכול להיות מ-700 שקלים עד 4,000 שקלים. זה יוצא שאנחנו עם 230,000 משפחות בישראל שזקוקות לעזרה ממשלתית בנושא של זכאים לדיור ציבורי.

המטרה שלנו בהצגת התכנית באה מהצרכים מהשטח. בנינו תכנית שכל שנה נוסיף 7,500 דירות לדיור הציבורי למשך עשור. הצגנו את התכנית, גם את המקורות, גם את הפתרונות.

חבריי ראי הרשויות. נאפשר להם לשבת.

כן. היו קודם שתי סנוניות ועכשיו הגיעו עוד.

לא יכולתי לקבל את האנשים הטובים ביותר לישיבה הזאת, הם מאלה שמובילים את השלטון המקומי הכי ותיקים. יושב ראש השלטון המקומי לשעבר, הוותיק מראשי הרשויות. הוא ראש עיר מאז חורבן בית שני. גם מאיר היה ראש עיר והוא יבין את זה הכי טוב.

אני חוזר על הדברים שאמרתי כשלא הייתם כאן. עם כניסתנו למשרד, של השר ושלי, מול עינינו עמדו כמה בעיות.

לפני שהם באו הייתה כאן חבורה של ילדים קטנים חמודים. אני לא יודע אם עשינו דיל טוב בהחלפה הזאת.

אני אומר לך שעשית דיל רע.

בשעה 14:00 יצטרפו אליהם כולם לאירוע המרכזי.

אני חוזר לדברים שאמרתי. בנושא של הדיור הציבורי היום, כ-230,000 משפחות מטופלות על ידי המשרד. 30 שנים לא נוספו דירות לדיור הציבורי אלא להפך, מספרן ירד מ-150,000 ל-65,000. עם חוק המכר, חוק שאפשר לקנות את הבתים, המדינה לא הוסיפה. קיבלנו החלטה וקנינו – אם זה בהנפקה ואם זה מהקרן – כ-2,000 יחידות דיור. שיפצנו דירות שהיו סגורות בגלל עלויות ולא הייתה כדאיות, עוד 600. בנינו עם הסוכנות הסכם על 2,500 יחידות דיור. בסופו של דבר ראינו שכל מה שאנחנו עושים זאת טיפה בים. על מנת לעשות מהלך דרמטי בדיור הציבורי, הקמנו צוותים. פעלנו, קיימנו ישיבות והיום הצגנו במסיבת עיתונאים תכנית ל-10 השנים הבאות בדיור הציבורי שיוסיפו כ-7,500 יחידות כל שנה לעשר שנים. הבאנו את המקורות, הבאנו את הפתרונות ואני אומר את זה כאן שמדינה שרוצה שכל אזרחיה ישרתו בצה"ל ויהיו מחויבים ואזרחים טובים, לא יכולה לאפשר שלא תהיה קורת גג לכל ילד. אנחנו מחויבים בזה.

אנחנו הצגנו תכנית שתבוא לממשלה ותבוא לכנסת. אין לי ספק שכולם יצטרפו. אם למישהו יש תכנית אחרת, שייתן אותה. כל עוד אין תכנית אחרת, זאת התכנית. לצערי זו הפעם הראשונה שמשרד השיכון מציג תכנית בדיור הציבורי ב-30 השנים האחרונות. זה אתגר אדיר.

לשמחתך. צער מצד אחד ושמחה על כך שסוף סוף זה קורה.

נכון. אני רואה בזה מה שנקרא את תרומתי הצנועה ושל השר לבעיות הלאומיות שאנחנו צריכים להתמודד אתן.

אני נכנס לפרויקט שיקום שכונות שמרבית ראשי הרשויות מכירים אותו אישית. הם ליוו אותו בתקופת אבי ואני חוזר לתקופה. עם בחירת הממשלה סימנתי במאבק אישי שלי להחזיר את שיקום שכונות. מי שהיה ראש רשות יודע, בזמן שאנחנו עוסקים בבנייה של דירות חדשות, שכונות חדשות, הפערים גדלים. זה לא מצמצם אותם. השכונות הוותיקות מתרחקות והאוכלוסייה החלשה לא רק שהיא לא מקבלת בברכה אלא היא רואה את החדש כבא על חשבונה. לכן ראיתי שעם כל המשימה הלאומית לדאוג לפתרון דיור, צריך גם לתרום לנושא אחד והוא צמצום פערים וחיבור האוכלוסייה בכל עיר שאנחנו יכולים ובטח שבערי הפיתוח והפריפריה.

יושבים כאן ראשי רשויות שיגידו לך בעברית הכי פשוטה שבעולם ולצערי חברי הכנסת לא מבינים את זה. אנחנו צריכים להילחם למען זה. הערים הגדולות, יש לה עודף הכנסת והן יכולות לעשות מה שהן רוצות. הערים הבינוניות, גם להן אין בעיה. כל הפריפריה ועיירות הפיתוח, ללא התערבות ממשלתית לא יכולות להיכנס לשכונות. אין להן סמכות גם בחוק ואסור להן להיכנס ולטפל בבתים פרטיים. אם הממשלה לא תעשה, אף אחד לא יעשה. לכן שיקום שכונות, לא רק שהוא פרויקט לאומי, אלא הוא גם לצמצום פערים, למנוע קרע בין האוכלוסיות ולא לתת תחושה שהחזקים באים על חשבון החלשים.

לכן אני שמח שהפרויקט, אחרי מאבק, הצלחנו לחדש אותו. יצאנו לדרך בפעימה הראשונה בה הלכנו על מנת להיות משפיעים ויוצרים באמת יכולת ליצור עשייה אמיתית בשטח וקבענו שאת כל הסכום שגייסנו, נחלק בהתחלה לנגב-גליל.

למה אמרנו נגב-גליל. אמרנו שנתחיל באמת מהמקומות שיש מחיר למחאה, יש מחיר להיסטוריה של הקמת הישובים. אני לא צריך לראות את תכנית סלאח שבתי, אני נולדתי שם. גילוי המסמכים מחדשים לעם ישראל אבל לא לנו. יושבים כאן כל ראשי הרשויות שגדלו שם והם לתפארת ההנהגה המקומית שמובילה את הערים היום. הם יכולים להגיד לכל אחד את מה שאני אומר כרגע.

לכן רוב השכונות הוותיקות, אלה עולים שהקימו את הערים, התיישבו בחבלי ארץ שהיו גבולות המדינה, התמודדו עם מצוקה כלכלית וביטחונית ולא נטשו. אלו אנשים שאנחנו היום חייבים להם הכרת הטוב. לעשות את הצדק שנדרש ולפחות לתת להם סביבה נוחה, רמת חיים שכולנו מחויבים לתת ופעלנו בתחום השיקום הפיזי והשיקום החברתי. לא רק נכנסנו למבנים אלא לקחנו את הנוער ואנחנו מעצימים אותו. בנינו תכנית לשיקום החברתי, ישבנו עם כל רשות ובנינו תכנית. יש לכם את התכניות ביד. התכנית הייתה איך אנחנו מעצימים את הנוער, איך נותנים לנוער כלים ואנחנו נותנים את התקציב לשלוש שנים. כל אחד מבין שתקציב לשנה לא משפיע, הוא לא מחולל שינוי ואתה לא יכול למדוד את ההשפעה שלו. אבל אם אתה יוצר תכנית לשלוש שנים, אתה יודע שאתה יכול לבדוק הצלחה.

בתחום שיקום שכונות פיזי, ישבנו עם הרשויות וקבענו כלל אחד והוא שאנחנו יוצאים לדרך בפתרון של מתחם. אנחנו לא נוגעים כאן ובורחים לשם והולכים לשם אלא אנחנו לוקחים אזור ומתלבשים עליו. מתחם-מתחם. זאת על מנת ליצור בבת אחת שינוי ולתת לאנשים להאמין שסוף סוף מגיעים אליהם.

חבריי ראשי הרשויות, כמי שהיה ראש רשות יודע את זה טוב מכל אחד בעולם כמה כסף קטן וכמה השינוי גדול. המדינה מחזירה כסף לתושבים שמגיע להם. צריך להבין שיש מחיר כבד לגור בפריפריה ובעיירות הפיתוח ואנשים לא מבינים את זה אבל אני אומר את זה כאן. כמי שנולד וגידל שם ילדים, כל הדרך, מבעיית הדיור, מבעיית התעסוקה ומבעיית החינוך, אנחנו נדרשים כפול מכל אחד בארץ ואני גם אומר למה. על מנת לפרנס משפחה אצלנו, צריך ששני ההורים יעבדו אבל זאת לא הבעיה. הבעיה היא שההכנסה פר נפש היא נמוכה. איזה מפעלים הגיעו לעיירות הפיתוח? עתירי ידיים. מפעלי מזון, מפעלי תעשייה. אלה מפעלים שהשכר בהם נמוך. היום ברוך ה' יש שינויים ואנחנו רואים שינויים ענקיים כאשר יש מפעלים שהם עתירי ידע, ראש והכנסה משתנה. אבל במצב הקיים, יש עוד דבר שנתקלתי בו כמשרד השיכון, לא ידעתי לפני כן. אתם יודעים ששכר מינימום המדינה קבעה אבל אם שני ההורים מקבלים שכר מינימום, הם לא יכולים לקבל משכנתא. ידעתם את זה?

נכון.

למה? אין יכולת החזר. זה לא יכול לקום במדינת ישראל. אם המדינה קבעה שהשכר הוא סכום מסוים, היא חייבת לתת רצועת ביטחון גם להגיע לבית. לכן אנחנו פועלים, השר ואני, גם לשנות את הנושא הזה. אם אדם לא יכול לקנות בית, הוא הולך לשכירות. הוא משלם יותר מאשר הוא היה משלם משכנתא והבית לא שלו. אם ההורים צריכים להילחם על קיום והם מקבלים שכר מינימום, גם לשכור בית וגם לשלם עבור חינוך, קשה מאוד להוציא ילדים להשכלה גבוהה. כל אחד יודע שהעתיד הוא למי שרכש השכלה. זאת לא התקופה שלנו שיכולנו להסתדר. כל מי שלא ירכוש השכלה, לא יוכל להתקדם. ההשכלה זה כסף, חינוך הוא כסף, ולכן אני אומר שמחיר כבד משלמת הפריפריה ועיירות הפיתוח.

המדינה משקיעה היום בתשתיות. נכון, אני יכול להגיד לכולם כאן שנלחמתי על כך בבית שאן והאוצר אמר שזה לא כלכלי. גם לא כלכלי להחזיק ישובים. מדינה לא מתנהלת כלכלית. מדינה מתנהלת בצורך לתת לתושב את הביטחון שלו. לכן התשתיות, רכבות זה א'-ב', כבישים הם א'-ב', לצמצם את המרחקים, לצמצם את הפערים.

אדוני היושב ראש, בשטח נעשים דברים גדולים אבל אני רוצה שתדע שהדרך עוד ארוכה ויש הרבה מה לעשות.

אני אכנס לנושא שיקום שכונות. אמרתי שב-2016-2017 לקחנו נגב-גליל והחלטנו להיכנס. ישבנו עם הרשויות. בנינו תכנית. אני חייב לומר כאן שההחלטה שלנו הייתה אמיצה וטובה. החלטנו שאנחנו מולים עם החברות המשכנות שלנו וראשי הרשויות. הקמנו צוות היגוי שקובע היכן אנחנו נכנסים וקובע מה אנחנו עושים. אנחנו לא באים מעל הראש. אנחנו באים כשותפים. אנחנו לא הריבון אלא הריבון הן הרשויות. זאת הטעות שמשרדי הממשלה לא מבינים. הרשויות הן הזרוע המבצעת הגדולה ביותר של המדינה. המדינה מקבלת החלטות אבל הן המבצעות בשטח. ככל שיהיה תיאום בינינו, ההצלחה יותר גדולה. אני יכול לומר שאם יש משרד שיש לו אשליות או הוא לא בטוח, שיבוא ויראה את משרד השיכון בשטח עם הרשויות והם יכולים להיות עדים להצלחה מהפכנית. כאשר הרשויות מעורבות והן מובילות, התוצאה בשטח מדהימה וגם קיים חסכון כסף גדול למדינה.

הצענו תכנית. אני אתן לראש האגף שלנו שיסביר את החלוקה עליה החלטנו.

עוד דבר אחד לפני כן. קיבלנו החלטה מקומית שלנו, של משרד השיכון, ללא החלטת המדינה. היום המדינה הולכת להיכנס לזה. החלטנו על השבר הסורי אפריקאי, ממטולה, קריית שמונה, חצור, צפת, טבריה, בית שאן, אילת, היכן שיש סכנת רעידות אדמה, לבצע חיזוק מבנים על חשבוננו. לא חיכינו למדינה. הסכנה בפתח. רעידת אדמה לא תבוא בהחלטת ממשלה אלא היא תפתיע אותנו. על מנת להיות ערוכים, תזכרו, כל מבנה שנבנה לפני 1985 לא יעמוד ברעידות אדמה. כל הדיור הציבורי שנבנה לקליטת עלייה, ברעידת אדמה יתרסק כמו מגדל קלפים. לכן המשרד הוביל, ואתם תראו את זה בתקציבים, שבכל ישוב שהוא בסכנת רעידות אדמה, לקחנו יוזמה וביצענו חיזוק מהתקציב שלנו. זאת גאוותנו על כך שהמשרד לקח יוזמה והתקדם אתה.

תודה רבה לסגן השר ז'קי לוי. חשוב לי לומר גם לחברים שנמצאים כאן שהוועדה לא אחראית על משרד השיכון אלא בדרך כלל בוועדה אנחנו כן אחראים על מינהל התכנון. אנחנו לא ועדה שמפקחת על משרד השיכון ואת התכניות האלה של משרד השיכון אני פחות מכיר. בדרך כלל בוועדה, בגלל מינהל התכנון, עוסקים עם ראשי הרשויות בבנייה החדשה. אני מתחבר מאוד לאמירה שלך שאנחנו כשלטון מרכזי חייבים להוביל את ההשקעה בשכונות, בפריפריה ובכל מהלך ההתיישבות העצום שעשו כאן עם הקמת המדינה. זאת אחריות שלנו ואסור לנו ללכת לכיוון של הבנייה החדשה ולשכוח את הבסיס עליו הישובים האלה נמצאים.

אני יכול לומר לך יותר מזה. הכרתי את כל הפיזי כמו שאתה קורא לו, אבל לא הכרתי את החברתי ואני אומר שזה חלק לא פחות חשוב. באמת יישר כוח בהסתכלות ההוליסטית השלמה הזו וההבנה שצריך לטפל גם במרקם הפיזי וגם במרקם החברתי.

בבקשה, יוסי חדד.

תודה. שלום לכולם. כמו שסגן השר מתרגש, גם אני מתרגש. אני עוסק בתחום שיקום שכונות מזה כשנה וחצי עד שנתיים. נחשפתי לזה במשרד הבינוי והשיכון כעובד מדינה בתחילת שנת עבודה 2017. אני רוצה לומר, כמי שצמח גם משיקום שכונות במרכז הארץ, שאין לי ספק שמדובר בתכנית לאומית חברתית ממדרגה ראשונה. באותה הזדמנות אני רוצה להודות גם לשר יואב גלנט וגם לסגן השר ז'קי לוי שהובילו תכנית שאיכשהו בשנים שלפני 2016 לא ראינו אותה כשהיא מתרוממת. ברגע שהבינו שיקום שכונות, השכונות מהן צמחנו, נשכח, הרימו את הכפפה והובילו פרויקט עם הרבה מאוד תקציבים.

נאמר כאן על ידי סגן השר שבשנת העבודה 2016 הוקצו לצורך הפרויקט הזה בנגב-גליל 137 מיליון שקלים כתחילת עבודה. אחרי שהבנו שאכן התקציבים מושקעים בנושאים מאוד חשובים בהיבט של השכונות בישובים שמוגדרים כשכונות, שיקום שכונות, מי שזוכר, שיקום שכונות בשנות ה-70 המאוחרות, חוקק בכנסת חוק ואותן שכונות שראש הממשלה מנחם בגין ז"ל והשר דוד לוי שיבדל לחיים ארוכים הובילו את התכנית הזאת. עם השנים היא התמסמסה ולצערנו הרב גם כספים לא הועברו לשכונות. ראינו שבניינים רבים, שכונות רבות, גם בהיבט החברתי וגם בהיבט הקהלתי, הולכים ונעלמים לנו בין הידיים במדינת ישראל.

בשנת העבודה 2016 הושקעו 137 מיליון שקלים בתחום השיפוץ ובתחום החיזוק. לא שכחנו את יישובי המיעוטים ועסקנו גם בהם, בעיקר בתשתיות. עסקנו גם במועצות האזוריות, בעיקר תשתיות וחיזוק והעצמת הקשישים. היכן שהבאנו לידי ביטוי את הנושא של ההתחדשות העירונית, עסקנו יחד עם ההתחדשות העירונית בתחום התשתיות.

בשנת העבודה 2017 התווספו כספים נוספים, 209 מיליון שקלים ועוד 122 מיליון שקלים בשנת 2018. אנחנו עתידים גם לקבל עוד 140 מיליון שקלים. בסך הכול אנחנו מדברים על 500 מיליון שקלים לצורך שיקום שכונות פיזי. כלומר, יש כאן איזושהי תכנית שנבנתה במשרד הבינוי והשיכון על פי תנאי סף וקריטריונים ומה שנאמר כאן על ידי סגן השר, כל התכנית, אחרי שנקבעה על ידי המטה במשרד, יצאנו אל ראשי הרשויות שכלולים בשיקום שכונות ובנינו יחד אתם את תכנית העבודה. כלומר, נתנו להם להחליט יחד אתנו בהיבט המקצועי ובנינו חלופות. היו שלוש עדיפויות שנתנו לנו אפשרות לבוא ולתת מענה לאותם מתחמים, לאותן שכונות שהרבה מאוד שנים לא נגענו בהן, גם בהיבט השיפוץ וגם בהיבט חיזוק.

לגבי התחום החברתי. אין ספק שאי אפשר לעסוק בתחום הפיזי ללא התחום החברתי. נגעת בזה היושב ראש. אנחנו מעצימים את הנוער על מנת להצמיח מנהיגות מתוך שיקום השכונות. מקימים מרכזי נוער, פועלים בצמוד עם הקהילה. לא מקבלים החלטות לבד אלא הכול בשיתוף פעולה עם הקהילה. לשמחתי הרבה, אני רוצה לציין עובדה, שמרגע שמשרד הבינוי והשיכון לקח על עצמו את הנושא של שיקום השכונות, הצטרפו אלינו משרדים נוספים עם פרויקטים, עם מיזמים נוספים כמו שכונה טובה, שם אנחנו משקיעים עם המשרד להגנת הסביבה וכמו משרדים נוספים, כמו המשרד לשוויון חברתי ואחרים. כלומר, יש משרדים נוספים שמבינים את הצורך בהשקעה הכדאית במתחמים ובשכונות השיקום.

בהזדמנות זו אני רוצה שוב לברך. יושבים כאן חבריי בראשי הרשויות שהיו שותפים לדרך וימשיכו להיות שותפים. אין לי ספק שאנחנו רואים את הפירות. כשאתה מגיע לשכונה אחרי שיפוץ שנעשה ב-2016, אתה יושב עם שני אנשים מבוגרים, כמו באופקים, ואתה רואה שיש להם תאורה בחדרי המדרגות והם לא צריכים לשלם כי זו תאורה סולרית, אתה רואה דשאים, אתה רואה בניין משופץ - - -

סליחה, זה לא נכון מה שאתה אומר. זה נורא מרגיז אותי.

את תקבלי את זכות הדיבור.

אני אקבל את זכות הדיבור, אבל זה לא נכון.

לא להתפרץ. אנחנו כאן בפורום מאוד רחב וגדול.

לא יהיה לנו זמן לדבר. אתם הבאתם לכאן את כל היקום לדבר. זה לא לעניין.

אני מבטיח שאת תדברי.

לא באנו לבחירות של הליכוד. סליחה כבודו.

כמה פעמים היית בוועדה אצלי?

לא מעט פעמים.

בראשותי.

ברור.

אני לא זוכר.

אתה לא זוכר אותי.

את תקבלי זכות דיבור. אני מבקש לא להתפרץ כי אחרת לא נצליח לנהל את הדיון. תודה. אני מבקש, יוסי, מילה אחרונה.

אני בדרך כלל לא אוהב לומר דברים שהם לא נכונים. אני אומר רק דברים נכונים. אני רוצה להבהיר לדניאלה - - -

לא, אתה לא מבהיר לדניאלה.

תודה רבה. להבנתי בשעה 14:00 האירוע המרכזי. אנחנו בשעה 13:50 נסיים כדי שאנשים לא יצטרכו לרוץ וחס וחלילה גם ייפלו.

יש לי כאן באמת גוורדיה נפלאה של השלטון המקומי. אני חייב לתת את זכות הדיבור לדניאלה חרמון ולדינה דיין. שתיכן תדברו. יש לכן רק משימה אחת והיא לייצג את כל מי שיושבים כאן. אלה לוחות הזמנים.

אני באתי ממינהל התכנון. אני הוזמנתי. גם אני רוצה לדבר.

בסדר. אני אשקול. אם יהיה זמן, תקבלי.

אנחנו מתחילים. יושב ראש השלטון המקומי מקבל את הזכות לפתוח ואני מבקש גם ממנו וגם משאר חבריי ראשי הרשויות, להיות קצרים. אני רוצה לשמוע כמה שיותר את הצד ההוא.

אני באתי מבאר שבע.

הכול בסדר אבל את המדינה. יש אנשים שבאו והם מה שנקרא משתמשי הקצה, או רשויות או תושבים.

צהרים טובים. קודם כל, אני רוצה לברך את היושב ראש על הדיון ועל היום. אני רוצה לברך גם את סגן השר. אני חושב - כמי שגדל והתחנך בעיר פיתוח ומכיר את הימים של שיקום שכונות האמיתי שהיה בתקופתו של דוד לוי שהיה אז שר הבינוי והשיכון – שאנחנו רחוקים מאוד מהתקופה הזאת. אני מבין שבזמן האחרון התחילו להציג כל מיני תכניות כאלה שהן בסדר לקראת מה שנקרא רשויות, אבל זה רחוק ממה שאנחנו מצפים.

אני גם אמרתי שאני בניגוד לאחרים שבאים בלי פתרון, אמרתי שאנחנו באזורי הביקוש משאירים למדינה עודפים של שבעה-שמונה מיליארד שקלים במינהל מקרקעי ישראל. אין שום סיבה שבכל שנה ייקחו מיליארד אחד וישקיעו אותו שם. כל ההתחדשות העירונית צריכה להתחיל קודם כל בפריפריה. הכסף צריך ללכת לשם. כאשר בזמנו דיברנו על העמדת תקציב משמעותי, התקציב הזה נחתך ביותר מחצי בתקציב המדינה וכאילו נשכח. אני חושב שדווקא אתה כאן מוביל דיון כדי שיגיע לכאן האוצר ויגיעו כולם. אפשר לצבוע את הכול בצבעים. אני חושב שהמדינה צריכה להביא עוד כמה מאות מיליונים בפיתוח ולשים אותם שם מאותו תקציב שאני צובע אותו. כאשר אצלי אני משווק 4,000 יחידות דיור, מדינת ישראל מרוויחה מאות מיליונים. היא יכולה לשים לפחות 20-30 אחוזים מזה רק בעיירות הפיתוח.

אני רוצה לגעת בעוד נקודה. עיירות הפיתוח הן לא רק בית שאן ודימונה וכל מה שמסביב.

קריית שמונה.

קריית שמונה היא כמו בית שאן. אותו הדבר בדיוק. בשבילי עיירות פיתוח זה גם מעלה אפרים, שזונחים אותן ולא מטפלים בהן ושמים אותן באמצע, בין לבין. הן לא נמצאות כאן ולא נמצאות שם והן נופלות ובסופו של דבר אנחנו המפסידים הגדולים. לכן צריך להכליל את כל מי שפריפריה באמת ופיתוח באמת.

תודה רבה. כמו שהבטחתי, דניאלה חרמון. כמו שהוא לא לקח יותר מדי זמן, גם את. שתי דקות. יש כאן הרבה דוברים.

גם לאחותה התאומה מותר לדבר?

לא. היא מייצגת אותך.

אני רוצה לציין שאני מדימונה. יושב כאן ראש העיר שלי וראש העיר שלי, אני לא אומרת את זה כרגע מתוך התלקקות או משהו, אבל אין הרבה ראשי ערים במדינת ישראל שנותנים גיבוי לנושא של הדיור הציבורי כמו בני ביטון.

בני עשה הכנה טובה.

אני שמח לשמוע את מה שהיא אמרה ועכשיו בואו נחזור לעניין.

אני אומר למה אני אומרת את זה. אני פעילה חברתית בדיור הציבורי כבר כמה שנים. אני מעורבת חברתית עם כל מיני אנשים במדינת ישראל ואני שומעת את התלונות מהשטח והתלונות מהשטח הן כאלה שראשי הערים לא אוהבים דיור ציבורי גם בפריפריה.

דבר שני. אני מתה על המשפט הזה גדלתי בדיור ציבורי. חבר'ה, צמחתם בדיור ציבורי והיום אנחנו נובלים בדיור הציבורי. הדיור הציבורי של שנות ה-50 הוא לא הדיור הציבורי של 2018. אבל אלה אותם בניינים שעומדים שמאז לא נגעה בהם יד אדם. כשכבר החלטתם להיכנס אליהם, אתם משפצים את מה שמסביב ולא את מה שבפנים. בואו אני אקח אתכם לבניינים בדימונה והנה, ראש העיר שלי כאן והוא נלחם על זה עם עמידר. אני אקח אתכם לבניינים שמשפצים מבחוץ ולא את מה שבפנים. דירות הרוסות והדיירים אוכלים קש.

אדוני סגן שר השיכון והבינוי ז'קי לוי, אני רוצה לומר לך תודה רבה כי באמת אנחנו במאבק הזה הרבה מאוד שנים. מאז שיואב גלנט יחד עם כבודו נכנס לתפקיד, התחילו באמת השינויים.

אין ספק. רואים. נכון.

והתחילה להיות אוזן קשבת. אלה שני דברים שונים לגמרי.

אנחנו ביוני 2018 ואין תקציבים לדיור ציבורי. כמעט ולא שובצו דירות.

אני רוצה לומר שיש עניים חדשים והעניים החדשים עדיין מחוסרי דיור. העניים החדשים הם אנשים שעובדים והם מלח הארץ ואין להם קורת גג.

זה הגדלת הדיור הציבורי.

אבל הגדלת הדיור הציבורי חייבת להיות בחקיקה. אם מחר תיפול הממשלה, אנחנו לא יודעים מה יהיה.

מילה אחת. שמעתי אותך. אני מסכים עם כל מה שאמרת אבל תזכרי דבר אחד והוא שאנחנו הולכים לסגור פערים של 30 שנים. פעם ראשונה הצגנו היום במסיבת עיתונאים תכנית לעשר שנים קדימה. אני מסכים עם כל מילה שלך. אנחנו מתמודדים והולכים להעביר את זה בהחלטת ממשלה ולהעביר את זה בחקיקה. אני מקווה שתעזרו לנו.

אנחנו אתך. בחודש הבא יתקיים יום הדיור הציבורי.

תודה רבה. ראשי המועצות וראשי הרשויות, אני הולך ברצף הזה בלי אפליה. אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי הרשויות, קהל, תושבי מגדל העמק שבקהל, הנחיתי אותם לא להפריע.

אני רוצה קודם כל לפתוח בתודה לסגן השר ולשר על כך שהם החזירו את שיקום שכונות כי כך קוראים לתכנית. שיקום שכונות חוזר. למה הוא חוזר? כי הוא נעדר לפחות חמש שנים.

בדיון הזה למדתי שראשי רשויות מפריעים אחד לשני כמו חברי כנסת.

לא מפריעים. מפרגנים.

רבותיי, שאפו גדול על עשייה של צדק חברתי של סגן השר ושל השר ושל הצוות שלו. הם עשו משהו גדול בהיבט של הצדק החברתי.

אבל, אחרי שפתחנו בטוב יש אבל, בואו נסכים שזה לא מספיק.

חד וחלק.

הכסף לא מספיק. אם אני מקבל תיאורטית מיליון שקלים בשנה, אני מסדר בניין אחד ברחוב אחד. כשאני רוצה להישאר באותו רחוב, אני צריך להיות עשר שנים ברחוב הזה כדי לסיים רחוב ולעבור לרחוב אחר.

דבר שני. אנחנו צריכים – כמו בדור הדיגיטלי – לעבור שלב, לעבור לדור הבא, והדור הבא אומר לדבר במושגים של התחדשות עירונית ולא של שיקום שכונות. אנחנו רוצים התחדשות עירונית כוללת בכל רחבי המדינה. הערים שיושבות כאן, כל אחת חתמה על הסכם גג לבנות 6,000 יחידות דיור. כל אחד כאן חתם על לפחות 6,000 יחידות דיור. תהיה עיר חדשה ועיר ישנה. עיר צעירה ועיר מבוגרת. לא יכול להיות שבעיר אחת יהיו שתי קהילות, שתי אוכלוסיות, שתי ערים ולכן צריך ללכת בגדול עם עודפי הכסף של המדינה ובסדרי עדיפויות שלה להתחדשות עירונית כוללת ולהתחיל בערים שחתמו על הסכם גג.

משפט אחרון. אי אפשר בלי לסגור בדבר תורה כלשהו. מתוך המקורות שלנו נאמר היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה. אנחנו בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית יכולים להיות גאים, ההורים שלנו, הסבים שלנו יכולים להיות גאים כי אנחנו היום מנהיגים במדינה, ברשויות המקומיות, בצבא, בממשלה וזה הביטוי של הניצחון הגדול של ערי הפיתוח בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. לנו יש משימה והיא לא לשכוח מהיכן באנו אלא להפעיל את כל הכוחות שלנו כדי לעשות הכי טוב.

תודה רבה. בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בבקשה.

המשימה שלך צריכה להחזיר את הצעירים לפריפריה ולא להתבייש בפריפריה.

אדוני היושב ראש, סגן השר, יושב ראש השלטון המקומי, יושב ראש האסיפה שלנו, ראשי רשויות, אזרחים שבאו גם מדימונה, גם מקריית שמונה, גם ממגדל העמק וגם מבאר שבע ומעוד מקומות. קודם כל אני פותח ואומר תודה לראש העיר הקודם שלנו חבר הכנסת מאיר כהן ולחבר הכנסת אלי אלאלוף שיזמו ונתנו. כיושב ראש פורום ערי הפיתוח של מרכז השלטון המקומי, אני חושב שסוף סוף הביאו את ערי הפיתוח לקדמת הבמה. אנחנו עושים את שלנו, חיים, אני, השלטון המקומי, אבל אלה לא ערי הפיתוח אלא אלה הן הערים המפתחות. לא שתו לי ולא אכלו לי אבל יש משהו בדבריה של דניאלה.

חייבים כאן לומר מילה טובה גם לז'קי וגם ליואב גלנט. יואב גלנט נכנס וביום הראשון שלו שינה את המדיניות שלו במשרד השיכון.

אין מחיאות כפיים.

הוא שינה את המדיניות שלו. לאחר שיחה שהייתה לי אתו, הסברתי לו וביקשתי שיחזיר עטרה ליושנה. אני בוגר מחנה דוד לוי, אני אומר לכם שעדיין לא הגיעו לקצה של שיקום שכונות של דוד לוי אבל שיבדל לחיים ארוכים דוד. כנראה שיש לו ממשיך וזה ז'קי וגם גלנט והם עשו את זה על הצורה הטובה ביותר.

אבל דניאלה נגעה בנקודה נכונה. אני חתמתי על הסכם גג של 30,000 יחידות דיור ושמתי בהסכם הגג שלי, רק שראשי הערים לא יקפצו לי, 350 מיליון שקלים לשיקום ושיפוץ. לא תהיה דימונה א' ודימונה ב'. אבל מה שקורה, והיא נגעה בנקודה הכי חשובה, זאת כניסה לתוך הבתים. אי אפשר לעשות לגברת קוסמטיקה, לאפר אותה ולא להיכנס לתוכה. אני אומר שזה שלב אחד שאתם צריכים להיכנס בו לעובי הקורה. השלב השני הוא שהתחייבתם, חמישה אחוזים מהבנייה לדיור הציבורי. מגיעות גם לדיור הציבורי דירות חדשות של 2018. הבטחתם.

זה מופיע בתכנית שלנו.

וזה לא מיושם.

הבטחתם. אני מאמין גם לגלנט ואני מאמין גם לז'קי וגם למנהל האגף. נעשית עבודה בשיקום שכונות, עבודה יוצאת מן הכלל. יושב חברי וידידי ראש עיריית עכו שמעון לנקרי שעשה דבר יוצא מן הכלל. פורום ערי הפיתוח היה בביקור יחד עם יושב ראש השלטון המקומי ולמדנו. מה שאתם נתתם לנו כרגע, זאת כניסה למתחמים פרטיים שאנחנו לא יכולים. עשה את זה ראש עיריית עכו ואנחנו עושים את זה כרגע בדימונה בקטן ולא בגדול. צריך לדעת להיכנס גם לדירות הפרטיות של שנות ה-50 וה-60.

חיים נגע בנקודה הכי חשובה והיא הספסרים של מינהל מקרקעי ישראל. אלה הספסרים הגדולים ביותר. סליחה שאני מתבטא בחומרה.

כן, זה חריף.

אני אמרתי את זה גם לחברי וידידי שר האוצר. לא יכול להיות שילד בדימונה ובקריית שמונה בדיור למשתכן יקבל את המענק כמו ברעננה ובכפר סבא. יש עיוות. זאת אותה קופה. איך אמר לי חיים ביבס? הבן שלי זכה בדיור למשתכן במודיעין, אצלו, ומה הוא אומר לי? הוא זכה במפעל הפיס בלי לגרד, ולמה? כי ההבדלים הם 800 אלף שקלים בינינו לבינם אבל זאת אותה קופה. אנחנו משלמים מס הכנסה, אנחנו מקבלים את זה ולא יכול להיות ששר האוצר – ואני אומר שהוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל –

תודה.

אני מסיים. זה היום שלי, זה היום של עיירות הפיתוח ואני יושב ראש ערי הפיתוח ואני מדבר על חשבון ידידי לנקרי.

אני אומר את זה באמת ואני פונה אליך אדוני היושב ראש. נכון שזה לא בסמכותך אבל כנס את הוועדה לדון בשני פרמטרים, לנושא הדיור הציבורי והשיפוצים שזה הדבר הכי חשוב. נעשית עבודה אבל להגיד לוח זמנים. יסלח לי ידידי, אבל תכנית עשור, אנחנו לא יודעים הכין אנחנו נהיה והיכן אתה תהיה. אני אומר תכנית קצרת טווח, חמש שנים, לא יותר מחמש שנים.

אתה יודע מהי תכנית עשור? שאנחנו מתחילים היום לעוד עשר שנים. גם אם יתחלף שר השיכון, זה ימשיך.

אני אסיים בטוב אדוני יושב ראש האסיפה שעושה עבודה יוצאת מן הכלל והוא המנטור שלנו, ראש העיר מגדל העמק.

הדבר השני. חתמו ראשי רשויות על הסכמי גג ואני בין האחרונים שחתמתי יחד עם אלון דוידי שהוא אחרון אחרון חביב, ראש עיריית שדרות. אני חושב ששם צריך לעשות שינוי ולעשות מקצה שיפורים. ללכת ולבנות דירה, תבינו, זה גירעון לרשות המקומית. תודה רבה.

שתי דקות לדינה דיין. גם בוחבוט ידבר ואני מודה לכל ראשי הרשויות.

קודם אומר דבר שבח כי אני באמת עובדת מול ז'קי כבר זמן מה ואין מה להגיד, סוף סוף אדם שמבין את השיח ומבין את הבעיות וחי אותן.

שבא לעבוד ומצליח.

בא לעבוד ומצליח ואת זה צריך לומר. עם זאת המצב בישראל היום הוא מצב קשה מאוד. יש לנו שני מיליון עניים ואני אחת מהם, מתחת לקו העוני. הייתי נוכחת כאן בדיון לפני שבוע. אף אחד מכם לא טרח להגיע. דיון על הקמת עשרה ישובים חדשים.

חמישה.

בסופו של דבר היו עשרה.

חמישה. בדיון שהיה כאן, היו חמישה.

כבוד היושב ראש אמר שציונות לא נמדדת בכסף. אנחנו מדינה, ברוך ה', 2018, יש כאן מדינה עשירה שיכולה לקחת אחריות. לא יכול להיות שיש לנו כל כך הרבה ילדים שחיים מתחת לקו העוני, שיש לנו בעיות של מזון. יש ילדים בישראל עם חוסר ביטחון תזונתי. אני רואה כאן הרבה נשים מסביב לשולחן והן יודעות על מה אני מדברת. אתם לא יכולים לשבת עם הזחיחות הזאת. אתם צריכים להתעורר. הסכום המדובר הוא לפחות 150 מיליארד שקלים. בתיקון של חמש שנים הממשלה הזאת שיושבת כאן אחרי 40 שנות ליכוד, אם היא לא תרים את הכפפה הזאת, בסופו של דבר תהיה כאן מהפכה.

תודה רבה. אני מאוד מתחבר לה שאת אומרת. במילה אחת, כי התייחסת לזה. בדבריי כאן היום אמרתי שאסור לנו לשכוח – ואני חושב שהמהלך שמוביל סגן השר הוא מאוד חשוב – את ההשקעות בתוך הערים פנימה. התחדשות עירונית של השכונות עצמן. מצד שני, וכאן אני אומר שאני עדיין שם, אני חושב שראוי וצריך, וכל דבר לגופו, כן להקים גם ישובים חדשים. בעיניו זו גם שליחות וגם ציונות. אפשר להתווכח על זה, אבל כרגע זה לא המקום.

אני רוצה לומר תודה לשמעון לנקרי מעכו שהגיע. ראיתי כאן גם את שלמה קטן מאלפי מנשה, ניסים מלכה שהיה, אלון דוידי וסימון אלפסי מיקנעם. תודה רבה על הנוכחות.

אחרון הדוברים, שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות.

אני הוזמנתי במיוחד לזה ובאתי במיוחד.

בסדר. בבקשה. אחר כך שלמה בוחבוט.

תודה רבה. אני מינהל התכנון מחוז דרום. אני אומר כמה דברים מאוד בקצרה. קודם כל, חשוב לקרוא לזה התחדשות מרכזי ערים ולא שיקום שכונות או התחדשות השכונות הוותיקות בערים. זה גם יותר נכון.

אני לא מתווכח על הנכון. אני יכול לומר לך שיש מסר חשוב מאוד גם בחזרה הזו. אני מסכים עם מה שאת אומרת אבל אני לא פוסל את מה שנאמר. היא צודקת. אנחנו לא יכולים להישאר עם שיקום שכונות לנצח. זה היה מהלך נכון שסיימנו אותו ועכשיו אפשר להתקדם.

אנחנו צריכים להבין שהמהלך כולל הרבה יותר משיקום המבנים. זה שיקום מרחב שלם שכולל מבנים למגורים, מבני תעסוקה, משרדים, חנויות, דברים שקיימים במרקם הקיים. אני רוצה לומר שאי העשייה הזו או התמקדות רק בשיקום שכונות היא הרס הערים שלנו. זאת לא רק האוכלוסייה שגרה כאן באותם מרחבים אלא זה הרס הערים. זה האינטרס של מדינת ישראל, לשקם את המרחב כולו.

את גרה בווילה או בדיור ציבורי? אם היית גרה בדיור ציבורי, לא היית מדברת כך.

לא להפריע.

אני לא מסכימה למה שהיא אומרת.

אני יודע. גם אני לא הבנתי מה היא אומרת אבל בכנסת לפעמים שומעים דברים שלא מסכימים אתם.

עוד משפט אחד.

לא. סיימת. בוחבוט, בבקשה.

דניאלה, את מפריעה לראשי הערים. את כאילו מרימה את הדגל וראשי הערים לא עושים כלום.

אף אחד לא אמר את זה.

שבי קצת בשקט.

אף אחד לא אמר את זה. אתה היית יושב ראש השלטון המקומי ולא עשית כלום. תגיד את האמת.

אני באתי לכאן לברך את ז'קי.

נכון. כמו כולנו.

הוא עושה עבודה מצוינת. חבל מאוד שבמשך 30 שנים מאז דוד לוי הפסיק להיות שר הבינוי והשיכון, הפסיקו את נושא שיקום השכונות. אני רוצה מאוד לקצר. ז'קי, לפני שאתה הולך שוב לשלטון המקומי, בוא ביחד נחוקק חוק שקיים בכל העולם, בלי טובות, חוק שיקום השכונות. זאת אומרת שכל ממשלה חייבת. אתה הולך לגרמניה, אתה הולך לכל מקום בעולם וזה כך.

גברת חרמוני צודקת. איך נכנסים לפנים הבתים, זאת בעיה גדולה.

אלון דוידי, רצית משפט?

שיפוצים. איפה הכסף לשיפוצים?

קצר. אחלה שיקום שכונות אבל אני מציע למשרד השיכון ללמוד גם מהמשרד להגנת הסביבה. שיקום שכונות, אנחנו משקיעים ובונים ועושים אבל בסוף אין אחזקה. המשרד להגנת הסביבה הכניס פאנלים סולריים לכל בניין ובזה אנחנו מממנים את ועד הבית ואת כל הדברים.

זה פרויקט של משרד השיכון. תן קרדיט לז'קי.

אני לא מדבר הרבה אלא רק חצי דקה. אני מצטרף לדברים שנאמרו. לא באתי לכאן לעשות פרופגנדה אלא באתי להגיד משהו אמיתי. בסוף, אם ייקחו את הנושא של איכות הסביבה, ישימו פאנלים סולריים וידאגו לכסף לוועד הבית ולפעילות חברתית בתוך הבתים, זה יעזור. אתה רוצה בשנה הבאה לבוא למגדל העמק ולשפץ את הבתים? בבקשה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. חברים, קודם כל, מבחינת לוחות זמנים, מכאן הולכים לאולם המרכזי.

שלושה דברים שאני לפחות למדתי ולא הכרתי אותם. ז'קי, אני חושב שהפעילות שלך ושל השר ושל המשרד באמת מציאות בלעדיה היינו במקום רע מאוד. לא מספיק ויש עוד המון מה לעשות.

אבל גם שינוי קריטריונים.

הדבר הראשון הוא האם אתם נכנסים לבתים, וממה שאני שומע מהשטח זה לא מספיק. גם אם נכנסים, לא מספיק. שנית, וכאן אני מתחבר למה שאמרו גם ביבס וגם בני, הנושא של הקצאת משאבים, של הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל, מיועדות להתחדשות עירונית בתוך השכונות – זו המשימה ואני אעזור ואתן כתף בעניין הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.