פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 665
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ח (25 ביוני 2018), שעה 9:06

מפגעים סביבתיים וזיהום אוויר סמוך לאזור התעשייה חבל יבנה-אשדוד

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

איתן ברושי

ברוך ובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

נטע עשהאל - מנהלת תחום תשתיות, מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

יונית צעירי - סטודנטית מינהל הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה

אברהם תובל - רלש"ק מרחב לכיש, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר, ביטחון פנים

זהר נוימן - ס' מנהל מרחב עסקי, ירושלים, רשות מקרקעי ישראל

יואב ששון - מנהל מרחב השמירה, רשות מקרקעי ישראל

משה ליבר - ראש המועצה האזורית חבל יבנה

גדי סימון - מנהל תחום איכות הסביבה, מועצה אזורית חבל יבנה

אהוד ויצמן - מ"מ וסגן ראש העיר יבנה

פליקס אלימלך - מנהל מחלקת איכות הסביבה, עיריית יבנה

עופר תורג'מן - מנהל אגף שפ"ע, עיריית יבנה

אילן בן-עדי - מנכ"ל העירייה, עיריית אשדוד

יעקב פלאצ'י - מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית אשדוד

ד"ר ענת רוזן - מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה, אשדוד-חבל יבנה

אשי אביזמר - כבאות והצלה לישראל

אבי פוקס - תושב בני דרום, מועצה אזורית חבל יבנה

איילה רונן - תושבת ניר גלים

יעל גביש - תושבת גדרות

ציפי שולץ - תושבת בני דרום

יונתן בן דוד - תושב ניר גלים

עפר טל - תושב חבל יבנה

אסף שטלריד - אזרח

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

מפגעים סביבתיים וזיהום אוויר סמוך לאזור התעשייה חבל יבנה-אשדוד

בוקר טוב, שלום לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה בנושא מפגעים סביבתיים וזיהום אוויר סמוך לאזור התעשייה חבל יבנה-אשדוד. נמצאים איתנו מעיריית אשדוד, אני מבין שאילן בן-עדי, מנכ"ל העירייה, ומשה ליבר, ראש המועצה האזורית חבל יבנה. יש פה עוד ראשי מועצה אזורית?

סגן ראש העיר יבנה.

מה שמך?

אהוד ויצמן.

אוקי. מהמשרדים השונים, יש לנו מהמשרד להגנת הסביבה, ברוך, מנהל מחוז דרום, ונטע, מחוז מרכז. יש לנו משרד הבריאות, איזבלה. אני רואה פה גם מפורום ה-15 הצטרפו עוד, איגודי ערים לאיכות הסביבה, ד"ר ענת רוזן.

פנו אלינו גם תושבים שונים של האזור וגם אבי פוקס שנמצא וגם שוחח איתי על הנושאים האלה.

גם נציג כב"א.

אוקי, מאה אחוז. אתן באמת לאנשים שהם מכירים את הבעיות. נשמע אותם ואחרי זה נשמע גם את התושבים וגם את המשרדים השונים.

משה ליבר, בבקשה.

אני ראש מועצה הרבה שנים. אנחנו סובלים עשרות שנים מהזיהומים באזור, מאזור תעשייה ניר גלים. למרבה הצער אנחנו חוטפים את הזיהום ואת הארנונה אשדוד מקבלים.

אתה אומר, מילא הייתם מקבלים את הארנונה.

אני לא אומר מילא, אבל אם היינו מקבלים חלק מהארנונה, היינו יכולים לעשות פעולות מעבר למה שאנחנו עושים היום.

אני חושב שהבעיה המרכזית זה הרגולציה, זה המשרד לאיכות הסביבה, הדינמיות שלו. אנחנו מדברים איתם ויש הידברות ומדי פעם נפגשים, אבל אין דינמיקה אמיתית, אין חתירה לפתרון. זה עשרות שנים נמשך ויש לנו את רתמים ויש לנו את א.א ויש לנו את בריכות החמצון. גם המינהל, גם הממשלה, המקום הזה צריך שיקום. המקום הזה אחרי הרבה מאוד שנים כוסה, רתמים ורתמים א'. המקום הזה צריך להיות משוקם כדי שלא תהיה בערה. יש היום בערה. יש בערה פנימית. מדי פעם זה פורץ ואם לא יעשו שום דבר, מחיר הברזל יעלה, הבדואים יגיעו ושום דבר אמיתי לא קורה שם. הזיהומים הם אדירים, הנזק הוא מתמשך, נמשך כבר על פני עשרות שנים.

המפעלים מולנו, אגן בראש ובראשונה, מה שנקרא היום אדמה. אנחנו איתם בתהליך. אני התחלתי הידברות איתם. אתמול נפגשנו איתם במשך שלוש שעות, אבל אנחנו עושים את העבודה בעצמנו. הרגולציה, הגורמים הרשמיים בקושי נמצאים איתנו. המשרד לאיכות הסביבה צריך להיות הרבה יותר דינמי. האכיפה צריכה להיות הרבה יותר רצינית, למרות שאני מוכרח לומר שאנחנו מדברים איתם, הם פועלים, הם עושים, אבל זה לא מספיק מפני שאנחנו רוצים תוצאות. מצידנו שהמפעלים יסגרו ושהזיהומים יפסקו, לכן אני חושב שאתה בתור ראש הוועדה להגנת הסביבה צריך לצאת לדרך חדשה איתנו, להפעיל את המערכות, להפעיל את איכות הסביבה, להפעיל את גורמי האכיפה ביחד איתנו. אנחנו עושים את העבודה. אנחנו לא יכולים לעשות הכול. יש הרבה מאוד מפעלים שם באזור התעשייה. יש לנו את הבארות שהיו, את השריפה שהייתה בשנה שעברה. אנחנו צריכים שמשרד הפנים, אתה בתור יושב ראש המשרד להגנת הסביבה, תתחיל לפעול ביחד עם מעקב אמיתי אחרי הדברים האלה. הדברים האלה צריכים להיות במעקב, כי הדברים לא יפתרו ביום אחד, אבל אם יהיה מעקב ואם תהיה רגולציה ואם תהיה ענישה ואם יהיו קנסות ואם יהיו איומים, העסק יתקדם, למרות שאני אומר שאנחנו עם אגן כימיקלים בהידברות. הם משקיעים מיליונים, אבל הקצב צריך להיות הרבה יותר מהיר.

טוב, תודה רבה. אהוד ויצמן, סגן ראש עיריית יבנה?

ממלא מקום ראש העיר וסגנו.

אני רוצה בתמצית לומר כך, ב-2017 למוקד העירוני הגיעו 94 תלונות שפנו אלינו.

תלונות על מה?

בנושא של ריחות וזיהום. ב-2018 עד היום הגיעו 38 תלונות, בעיקר יש לנו את העניין של הריחות מבתי הזיקוק, אגן כימיקלים וחברת החשמל, ובנוסף למה שאמר חברי כאן, יש את כל העניין של שריפת הגזם בשדות, שזה מגיע אלינו, בעיקר לשכונה הירוקה, ופיזור קומפוסט חקלאי. אלה דברים שמפריעים מאוד לאיכות החיים ביבנה. היו גם תלונות לגבי עניין של רתמים ומט"ש אשדוד. אנחנו חשים אותם פחות היום, אבל היתר בהחלט זקוק לטיפול.

תודה. עיריית אשדוד, בבקשה. אילן בן-עדי, מנכ"ל העירייה.

האמת שניסינו בעבר לעשות ניסוי במסגרתו באתר רתמים את הארנונה קיבלו מועצה אזורית חבל יבנה. לא ראיתי שזה שיפר את המצב של אתר רתמים. זה פעם ראשונה.

גם אנחנו סובלים משריפת הגזם בשדות, ובנוסף אנחנו נמצאים במוצא של הנחל וסובלים קשות בעצם כקומה אחרונה בבית המשותף הזה שבו קורים המון דברים בנחל, ואשדוד צריכה לטפל בסוף בכל המשמעויות, אין מה לעשות.

בגדול, עיריית אשדוד מאוד ירוקה. אנחנו מחר הולכים לקבל פרס על עיר ירוקה בוועידת גרינטק. יש לנו אגף איכות סביבה. אנחנו חברים באיגוד הערים לאיכות הסביבה. יש לנו ועדת היגוי לניקוי של הנחל. מנחל מזוהם הפכנו אותו לנחל, את נחל לכיש אני מדבר, הפכנו אותו לנחל עם היתר לשיט. יש לנו ועדות היגוי לחומ"ס. אנחנו מטפלים בחומ"ס באזור התעשייה שלנו. אנחנו אוכפים אכיפה סביבתית. יש לנו נוהל להגנה על הנחל.
לאמיתו של דבר, כל מה שאנחנו יכולים לעשות בכל התחומים שבתוך העיר ועוטפים את העיר, לרבות הים, הנזקים לים, לכידה בקיץ של כל מערך הביוב, כי עיריית אשדוד בכוחותיה עושה והתוצאות באות לידי ביטוי.

באשר לכל מה שקורה באזור התעשייה, אנחנו משתפים פעולה באופן הדוק גם עם איגוד ערים, גם עם המשרד להגנת הסביבה ובוודאי ערים לתלונות שמגיעות גם מהסביבה וגם מתושבי אשדוד. אנחנו לא חפים מהתופעות שאתם מדברים עליהן והלחץ של התושבים שלנו הוא בדיוק אותו הלחץ שהתושבים שלכם מפעילים עליכם, ואנחנו שם באופן מלא, רתומים לטובת המאמץ גם של הקטנת זיהום האוויר, גם זיהום הקרקע וגם זיהום המים, ואני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן.

כן, חבר הכנסת ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת שלא פה, אני הערתי את זה גם בהזדמנות קודמת. אתה יודע, היושב ראש, שאני בעד עצמאות של ראשי רשויות והייתי ראש מועצה אזורית בעמק יזרעאל. אין יכולת לרשויות להתמודד עם הפיקוח והאכיפה על זיהום אוויר כמו שלא מוטלת עליהם האחריות על פיקוח ואכיפה כמו שעושה משטרת התנועה. היא לא משטרה של השלטון המקומי.

אני מעלה השבוע הצעה לסדר בנושא בתי הזיקוק. מה שאנחנו שומעים פה אנחנו נתקלים בכל מקום. לפי דעתי אין מספיק בהירות בהגדרת המטרה של האכיפה ואני חושב שבאמת משרד הגנת הסביבה וגורמים נוספים אולי לא ערוכים או לא עושים את מה שמוטל עליהם. אני חושב שצריך להשתחרר משאלת הארנונה. אני מכיר את החשיבות של זה. היושב ראש לא יאהב מה שאני אגיד, אבל ישראל זו מדינה מאוד קטנה. היא הולכת להיות מוכפלת באוכלוסייה ויש שמועות כאלה שיכול להיות שהיא תהיה גם יותר קטנה מבחינה גיאוגרפית. בסופו של דבר נדרשת פה איזו היערכות אחרת ויכול להיות יצירת אזורים אקס-טריטוריאליים כמו שעשו אזורי תעשייה, כמו בדרום ובצפון, מי שמכיר, ולרכז בהם את המפעלים שאם אין ברירה, הם יהיו במקומות שבהם הזיהום הוא יותר פשוט מבחינת האוכלוסייה.

מה שמוצג פה זה לא המקרה היחידי. אני אציג השבוע את אזור מפרץ חיפה, אתה בטח מתמצא בזה, ואין פה שום סיכוי שיגיעו להבנות בין העירייה למועצה וההיפך, והחלוקה היא לא חלוקה מוניציפאלית בכלל. תמיד אני אומר שבעידן הכפר הגלובלי אין שום חשיבות לגבול המוניציפלי. הגבול הזה נשאר בראשיהם של ראשי רשויות באמת בגלל ארנונה, אבל ממתי את התושבים זה מעניין? זיהום האוויר לא עובר מצד לצד? מישהו מהתושבים מקבל אישור לנוע מתחום לתחום של שיפוט של עיר או מועצה אזורית?

אני חושב שהממשלה לא מטפלת בזה נכון. הממשלה לא ערוכה לעניין הזה, ואם היא ערוכה, היא לא רוצה והיא לא מבצעת את המשימה שלה, וזה לא באחריות ראש מועצה אזורית לטפל בזיהום אוויר של מפעלים שחלקם ממלכתיים או ממלאים צרכים של המדינה, ולכן צריך ליצור מפה. כמו שיש מפות עדיפות, צריך ליצור מפות זיהום, ובמפות זיהום צריך לומר איפה מותר ואיפה אסור.

עכשיו אני אומר לכם מה קורה, אדוני היושב ראש. אתה בא לכל מקום, מלחמות אחים, כן תחנת כוח, לא תחנת כוח, כן מתקן התפלה, לא מתקן, כן מטמנה, לא מטמנה. שהמשרד להגנת הסביבה שיש לו תקציבים ויש לו שר בראשו, אפילו שהוא רוצה להיות ראש עיר אבל בינתיים הוא שר, יש להם כלים. שיגידו מה כן ומה לא. אם הגנת הסביבה לא מסוגלת להגיד שהמפעל הזה כן, המפעל הזה לא, מה אתם רוצים מהתושבים? דרך אגב, אין שום חשיבות ל-90 תלונות למוקד העירוני. יש הרבה תלונות על חתולים וכלבים, אז מה, צריך להשמיד אותם בגלל זה? התלונות של התושבים זה חשוב. היה לי מוקד 24 שעות, היו תלונות, אבל זה לא קנה המידה. קנה המידה זה קריטריונים שמקובלים בעולם המערבי, מקובלים בישראל ומישהו צריך להגיד, זה כן וזה לא. זה לא עניין של כיפוף ידיים. אם משרד הגנת הסביבה לא מוצא סיבה לסגור מפעל, אז הוא לא ייסגר.

הייתי השבוע עם מפגינים בחוף דור על האסדות, אז שייקום המשרד להגנת הסביבה ויגיד שאיקס מטר זה בסדר ואחר כך צריך לעבור למטר אחר. מה זה, פונקציה של אזרחים שעובדים בשמש ונשרפים כאילו הם מגנים על הנכס הפרטי שהקרב הוא על חוף הים ובישראל יש ים אחד? איפה אתם? מה אתם שותקים? עובדי מדינה, אין להם מה להגיד?

על מה אתה מדבר עכשיו?

על מה שאני אומר עכשיו.

הם יענו לך.

לא התכוונתי לתשובה פה.

אבל ככה זה נראה.

לא. אני מתכוון לא לדיון הזה.

כולם יתייחסו.

אני מתכוון לשאלה מה הם תפקידי משרדי הממשלה, האם אתם שופטי קו בקרבות של האזרחים או שאתם מובילים מדיניות של ממשלת ישראל בנושא הגנת הסביבה? תחליטו מה אתם רוצים להיות.

חבר הכנסת ברושי, אני יכול להגיד לך שני דברים וגם לגבי מהות הדיון היום. התפיסה האסטרטגית הגדולה שאתה מדבר עליה, אם תקרא לזה אזורים שבהם יאפשרו או לא יאפשרו מפעלים עם חשיבות לאומית, הרי אנחנו מכירים. בסופו של דבר מדינת ישראל 70 שנה התפתחה והגיעה לתצורה שהיא נמצאת בה היום ואולי צריך לעשות את החשיבה האסטרטגית הזו מחדש. פעם בלי לחשוב אמרו, אוקי, מפרץ חיפה היה נוח, אז שמו שם את כל הדברים.

לא הגיעו הערים עד לבז"ן.

בסדר, אז אני אומר, אז היה נוח, ואותו דבר היה במה שנקרא האזור שאנחנו מדברים עליו עכשיו ובאמת אתה רואה, דווקא בחשיבה יותר מודרנית, תקרא לה, את כל ההקמה של הפארק בדרום שמתרחק. בסוף יכול להיות שבאר שבע תגיע גם עד אילת, אני לא יודע, אבל אני מסכים איתך שיש נושא אחד וזה החשיבה האסטרטגית. הנושא הזה בסוף זה חיי היום יום ועל זה אנחנו מדברים, ופה דווקא הטענות שלך, צריך לבדוק. נשמע גם תושבים ואחרי זה את המשרדים, האם יש בקרה, האם בודקים את רמות הזיהום, את הריחות, את כל הדברים האלה. זה בסוף יום-יומי צריך להיעשות על ידי המשרדים, אני מסכים איתך, ורמת הפיקוח, אבל לבוא ולהגיד, אנחנו נחכה לתוכנית האסטרטגית ועד אז לא נעשה כלום - - -

לא התכוונתי.

לא הכוונה, אוקי.

אבי פוקס, בבקשה.

בוקר טוב, קודם כול תודה רבה לך על זימון הוועדה.

כבר בפתיח חשוב לי להגיד שהמעורבות שלי בתחום הגנת הסביבה התחילה לפני קצת יותר משנה בזמן שהייתה את השריפה הגדולה באזור שלנו, באזורי המטמנות, שאז חיינו בתוך ענן צהוב כולנו.

המטרה של הדיון הזה בעיניי היא צריכה להיות ברורה וזה להציף את התחושות שלנו, התושבים, ממה שנעשה באזור שלנו. כשמסתכלים על כל הנושא בכללותו, אנחנו למעשה לא רואים תזוזה אמיתית בפיתוח. הריחות קיימים, האוויר נשאר מזוהם כמו שהוא ואין שום דבר למעשה שמתנהל או שקורה או שיש עליו דיווח תמידי לפעולות שנעשות באזור ומה באמת קורה.

למעשה אם אנחנו קצת נבין את האזור, אנחנו למעשה החצר האחורית של המדינה. אנחנו לא שונים מהאזור של חיפה מבחינת האזור. אנחנו נמצאים באזור שהוא אזור בעייתי מאוד עם מפעלים שהם מתעסקים עם חומרים מסוכנים. אנחנו מדברים על תחנת כוח, אנחנו מדברים על מצברים של דלקים. עכשיו, באחרונה העבירו לשם גם את הגז, אזור שברור לכולם שהוא אזור נפיץ מאוד. אנחנו גם ראינו את זה במהלך צוק איתן, שזה היה האזור שחטף הכי הרבה טילים כי הנראה ברור גם לאויבים שלנו שזה מקום שהנזק שיכול לגרום כתוצאה מפגיעה בו הוא אדיר, בייחוד לתושבים.

אנחנו פחות נכנסים לנושא של איזה מפעל מזהם באיזו רמה, מי כמה ומי אחרת. בעיניי יש בעיה ספציפית. אני חושב ולמיטב ידיעתי אין תקן שמדבר על מה שאמר חבר הכנסת ברושי, אין תקן שלמעשה מדבר על בעיה אזורית. אנחנו יודעים למדוד, אנחנו לא בטוחים גם ככה שנעשות המדידות כמו שצריך מהמשרד, אבל יודעים למדוד את הזיהום שמגיע מכל מפעל ולהגיד האם המפעל הספציפי הזה או הזה מגיע לרמת זיהום כזאת שהיא מסוכנת או לא מסוכנת. במשרד להגנת הסביבה אין היום תקן שבודק את הסינרגיה, את המהלך המשותף, את כל האזור כולו. הרי זה שמפעל א' מעלה חלקיקים מסוג אחד, ומפעל ב' מעלה חלקיקים מסוג אחר, אין שום מערכת במדינה שבודקת האם סך החלקיקים שיוצאים לאוויר, מה הפגיעה שהם עושים, ופה למעשה אני נכנס לנושא הראשון, שלדעתי תפקידה של הוועדה לבקש. צריך לתקנן תקן לאזורי תעשייה ולא רק למפעל ברמת הקליטה שלו. זה לדעתי דבר שהוועדה הזאת יכולה לדרוש, שהפעולה הזאת תקרה.

מאיפה אתה?

אני מבני דרום.

לא הצגת את עצמך.

אני אבי פוקס, תושב בני דרום, נמצא ביישובים הסמוכים לאזורי התעשייה. זו רמת המעורבות שלי האישית בנושא הזה.

בנוסף, אנחנו למעשה נמצאים בעוד נקודה מול המשרד וזה נושא השקיפות של המידע. אנחנו לא יודעים בזמן אמת על מפעלים, על דברים שנעשים. אנחנו יודעים שבעבר היו עדכונים שיצאו לתושבים אחת לחצי שנה על מה קורה ואיזה בדיקות נעשו. זה היה דווקא מהמחוז הדרומי של המשרד, הוציא עדכונים שוטפים לתושבים, והדבר הזה לא נמצא.

עוד נקודה שלדעתי תפקידה של הוועדה לעשות, זה להקים צוות בין-משרדי, מסודר, שידע לטפל באזורים שהם אזורים בעייתיים. אנחנו היינו פה בדיונים בנושא רתמים, בנושא א.א, בנושא של האזורים האלה ואנחנו שומעים שמחוז אחד במשרד ממשלתי מגלגל את האחריות לפתחו של מחוז אחר, כאילו כל אחד אומר, זו האחריות פה, אחריות שם. אנחנו כתושבים, אותנו זה לא מעניין. המדינה צריכה לדעתי לדרוש מהמשרד להקים מינהלת מסודרת שתטפל באזורי תעשייה, בטח רבים עם כל כך הרבה חומרים וסוגי מזהמים שונים, כי צריך לעבוד מול גוף אחד. זה שמחוז מרכז רב עם מחוז דרום על איך יטפלו, הוא נכנס לנושא של רתמים וא.א וכל האזור הזה, אזור שאפילו מתוקצב על ידי החלטת ממשלה, כשהביצוע לא קורה מתוך ויכוחים פנימיים באחריות, אז אם אני מסכם את הדברים, הבקשות שלי מהוועדה הן ברורות: אחד, לדאוג שתוקם מינהלת מסודרת לכל אזורי תעשייה בארץ, מינהלת מטעם המשרד ולא להתחיל לעבוד בין מחלקות, בין אגפים. גוף מקצועי שיטפל בכל הבעיות הסביבתיות. הנושא השני זה התקנון של אזורי תעשייה מבחינת החומרים המזהמים שלהם. תודה רבה.

תודה רבה. איילה רונן, ניר גלים.

שלום, אני תושבת ניר גלים, פעילת סביבה באזור כבר עשר שנים בערך. אני לא באה לחזור פה על דברים שאחרים אמרו. אני חושבת שהבעיה ברורה, קיומם של מטרדים שונים.

אני רציתי להצביע ממש בקצרה על שתי נקודות שלדעתי תוקפות את הנושא הזה. הנושא הראשון, שוב אני חוזרת, אבל אני רוצה למקד אותו. לתחום של בעיות הסביבה באזור אין אבא ואימא. התחושה שלנו כתושבים היא שהרשויות הרבה פעמים לא פועלות וגם כשהן פועלות, זה בתגובה ללחץ או פניות מהציבור. אין גוף שפועל בנושא, שמתכלל את הנושא, שעוקב אחרי התהליכים. הרשויות תמיד מגיבות, אני לא חושבת שראיתי הרבה פעמים שהבעיה ברשויות, פועלות מעצמן ולכן חסר אבא ואימא לאזור.

הנושא השני שרציתי להצביע עליו, שהוא קצת חורג מהאזור של חבל יבנה אבל אני חושבת שהוא נוגע בכלל לבעיות איכות סביבה בישראל, זה כל הנושא שקשור למידע. בסופו של עניין, כל מי שמנהל מאבקים סביבתיים, יודע שחומר הגלם שעליו מדובר זה מידע. אנחנו רואים את זה פה למשל בדיווחים על תלונות למוקד. לעניות דעתי המוקד של המשרד להגנת הסביבה תקוע אי שם בשנות ה-90. הצורה שבה המשרד להגנת הסביבה אוסף את הדטא היא צורה שהיא מבישה. לא יכול להיות שבשנת 2018 משרד ממשלתי אוגר תלונות של תושבים בפורמט של קובץ אקסל, שכל מי שקצת מבין בעיבוד מידע ובעיבוד נתונים, מבין שהחומר הזה, אין לו שום נגישות לחיי היום-יום ושהפיקוח והמעקב עליו הוא לא קיים.

הנושא השני זה הנושא של כל הנושא של חופש המידע. בסוף, אני אומרת שוב, חומר הגלם של ניהול מאבקים סביבתיים זה מידע. אני בשנה מסוימת הוכתרתי על ידי המשרד כשיאנית הגשת בקשות המידע. חלק גדול מבקשות המידע שאני מגישה, אני לא מקבלת אותן בלי פנייה למשרד המשפטים כדי להכריח את המשרד להגנת הסביבה לתת לי את החומר. אין שום סיבה שבעולם שחומר סביבתי ששייך לתושבים ומייצג נאמנה את המצב, יהיה תלוי בכזה דבר שאזרח צריך ללכת ולהגיש עשר פעמים בשנה בקשות חופש מידע. המידע הזה אמור להיות שקוף וזמין.

אם אני מסכמת, אומת הסטארט אפ יכולה להרשות לעצמה לעבור למשל למוקד שהוא ברמה של אפליקציה ואז פילוח וניתוח נכון של הנתונים יאפשר בעצם להפריד בין תלונות על חתולים וכלבים לבין תלונות על זיהום אוויר ובעצם זה יאפשר קפיצת מדרגה בהכרה והגדרה של הבעיות של האזור.

אוקי, תודה רבה.

שלום, בוקר טוב, אני יעל גביש, תושבת גדרות. אני לא פעילה סביבתית, אני נכנסתי לתוך זה שנה שעברה כשהתחילו כל השריפות. מה ששמעתי גם בוועדות הקודמות וגם בשיחות עם כל מיני גופים ואנשים, אני מאוד מוטרדת ממה שאנחנו נושמים ביום-יום.

אם אני אחזור על דברי איילה, המידע הוא מידע שהוא לא שקוף, כלומר, אנחנו לא יודעים, וגם כשאומרים שהם מודדים, לא אומרים לנו בדיוק מה מודדים. משרד הבריאות, כשפנינו אליהם כדי לדעת איזה סוג של חלקיקים אנחנו נושמים, אמרו לנו שאת זה לא מדדו או שמידע אחר יגיע יותר מאוחר.

רק שבוע שעבר ביום רביעי תושבי גדרות סבלו מריח עז, צרבות בעיניים, כאבי ראש, נאלצו להיות בתוך הבתים שלהם. שום הוראה מסודרת לא יצאה, אבל אנחנו לא יכולנו להיות בחוץ. פנו למשרד להגנת הסביבה, פנו גם לכיבוי אש, הזמינו ניידת ואמבולנסים. כולם באו, בדקו. כל הגופים, למעט הגעת הסביבה בדקו, אמרו, אין להם מה לעשות. לצערנו הם לא ניטרו. הם אמרו שהם יודעים על מה אנחנו מדברים. לא ניטרו כמו שצריך ולאחר מכן הגנת הסביבה אמרו שלכן הם לא יכולים לפעול. זה אומר ככה, זה אומר ככה. בסופו של דבר מדובר פה בחיים שלנו.

יכולה להגיד שבאופן פרטי ואישי, מאז שעברתי לגור ביישובי גדרות לפני כ-17 שנה, אני סובלת מהתקפים אסטמטיים שלא היו לי מעולם. אמרתי את זה בעבר, יש לי ארבעה ילדים, שלושה ילדים שהכול בסדר גמור, הם נולדו בארצות הברית, חיו שם חלק מחייהם. הילד היחיד שחולה באסטמה קשה שמגיעה לפינוי לבתי חולים הוא הילד שנולד בגדרות. יש משהו כנראה באוויר שאנחנו נושמים. אני לא יודעת מה התקנות, לא יודעת שום דבר. בסופו של דבר זה לא מעניין אותי. מעניין אותי בסוף לנשום אוויר נקי. אם זה מפה או משם, זה לא מעניין אותי.

תודה. ציפי שולץ, בבקשה.

שלום לכולם, אני מבני דרום, חברת בני דרום. כמעט ארבעה עשורים אני נמצאת בחבל יבנה. רציתי לדבר על האוויר ועל האווירה.

אני נמצאת במשך כל היום, 24 שעות ביממה אני נמצאת בחבל, כי אני עובדת בחבל. אני מתניידת על אופניים, לא במכונית ממוזגת, וגם אני שומעת את נהמת התושבים והחברים אצלנו, הוותיקים בעיקר, ששנים על גבי שנים מספרים להם סיפורים והמצב הוא היום שהם מיואשים והם אפאטיים. זה לא יתכן שאנחנו נהיה נתונים לחסדי הרוח, מה היא תביא איתה היום, ואז אומרים, רגע, איזה ריח זה? זה של גומי שרוף, זה של כימיקלים? כל הזמן מנסים לנתח ברחוב מה זה. בקיצור, תיכנסו הביתה. זאת ההוראה שאחד נותן לשני. אני חושבת שבאמת מצב של ייאוש זה לא דבר טוב ליישוב שלנו ולא למדינה ולא לפרצוף של הדברים.

תודה. אני רוצה לשמוע את המשרדים, בעיקר להתייחס לנושאים שעלו פה, אחד, זה נושא השקיפות. אחרי זה אני רוצה לשמוע את החלוקה בין המחוזות, הנושא של התייחסות להחלטת ממשלה, תקצוב וביצוע וכל מה שקשור לחופש המידע באמת בדברים האלה. נתחיל עם משרד הבריאות ואת תגידי גם איזה בדיקות אתם עושים שם בשטח.

רגע, יונתן ביקש לדבר.

בבקשה.

שלום, יונתן בן דוד, תושב ניר גלים.

אני לא אחזור שוב על כל מה שנאמר. יש לנו מטרדי ריח קשים ומטרדי רעש, בעיקר מפעל אגן כימיקלים, ויש עוד מזהמים. יש את המטמנות בעבר ויש את אגני החמצון.

כמו שתיארה תושבת גדרות, אכן ריחות ממינים שונים ומשונים ללא בקרה וללא אכיפה. אני מרגיש שאנחנו במדינת עולם רביעי, לא עולם שלישי. אני חבר בוועדת איכות הסביבה עם חברי. מנכ"ל עיריית אשדוד מינה אותי לפני כעשור בעיריית אשדוד. הייתי גם חבר ועדה בעיריית אשדוד וגם אני חבר ועדה בהתנדבות בניר גלים, כך שאני עוקב. הרבה תלונות מגיעות אלי וידי קצרה מלעשות דבר. אני פשוט מרגיש שאין למי לפנות, אין עם מי לדבר, זאת אומרת, אין באמת משרד להגנת סביבה שבאמת יודע לעבוד ויודע לנטר, מישהו שמרכז את זה. צריך איזושהי מינהלת שתטפל במפגע הסביבתי הזה. זה סוג של צ'רנוביל דרגה ג'. אני לא יורד מהנקודה הזאת.

נקודה נוספת שרציתי לדבר עליה. לדוגמא, אני אישית פניתי לפני כשלוש שנים וביקשתי בשם חוק חופש המידע, מידע על הזיהומים באזור ניר גלים. המתנתי. שלחתי בקשה פעם בחודש למשרד להגנת הסביבה. לאחר כשנתיים שלא קיבלתי את המידע, הגשתי עתירה מנהלית שעלתה לי מכיסי כ-2,000 שקלים והוצאות משפט והוצאות עורך דין, כמעט כ-10,000 שקל כל ההתנהלות, ומייד כשהגיעו לשופט, בית המשפט בעתירה מנהלית, הם עשו כל מאמץ במשרד להגנת הסביבה להביא לי את הדוח שהוא היה דוח שמבייש תלמיד בכיתה ג', דוח אקסל הזוי ממדינת ישראל, אומת הסטארט אפ, אומת ההייטק וכו', וכבוד השופט הואיל בטובו להחזיר לי פחות מהמינימום של הוצאות המשפט שהוצאתי אני כאזרח קטן, יונתן, שהיה באפשרותי להגיש עתירה מנהלית. זו רק דוגמא למה שקורה, אבל אנחנו מדברים על מצב שהוא קטטוני, שהוא בלתי נסבל לאזרח, והאזרח צריך שתהיה לו לא אוזן קשבת. צריך מינהלת, צריך מומחים שיטפלו בנושא הזה.

תודה. נתחיל עם משרד הבריאות בבקשה ואחרי זה משרד הגנת הסביבה.

בוקר טוב, שמי ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות.

קודם כול הייתי רוצה להתייחס לנקודה של הבדיקות והמדידות. בעצם האחריות של מדידת מזהמי אוויר היא אחריות של הגנת הסביבה. אנחנו כמשרד לא מבצעים את המדידות, אנחנו משתמשים במידע שקיים במשרד להגנת הסביבה. לפי החוק אין לנו סמכות לבצע בדיקות. אנחנו מסתמכים על הנתונים של הגנת הסביבה.

אוקי, ומהנתונים שאתם מכירים, מה קורה באזור שם?

אנחנו קיבלנו מידע בדוח המפלס שזה בעצם מידע לגבי כמות החומרים שנפלטים ממפעלים ויש חובת דיווח על החומרים האלה. ראינו שאזור אשדוד הוא במקום השני אחרי חיפה בכמות החומרים הנפלטים, לפי הדוח.

היו חריגות? ראיתם מעבר על המגבלה?

זה דוח שהוא נקרא "מפלס", שהוא מסכם את כמות החומרים, כמות לפי סוג תעשייה ולפי סוג החומר, כמות חומרים שנפלטת באזורים מסוימים. אשדוד היה במקום השני.

את זה הבנתי, אני שואל לגבי הנתונים שקיבלתם, ניטור מול מעקב, האם היו נתונים שהעידו על מעבר מגבלות? הבנתי שאתם גם לא עושים את הבדיקות, אבל בסוף קיבלתם את המידע והסתכלתם. האם ראיתם שם מקומות, ימים, שבועות שבהם היה מעבר מגבלה?

לגבי ניטור של החומרים, ניטור רציף שהמשרד להגנת הסביבה מבצע, אנחנו לא ראינו חריגות של החומרים באזורים בסביבת העיר אשדוד, אבל ראינו תלונות וקיבלנו מידע לגבי ריחות שהיו בסביבה.

הבנתי. טוב, בואו נשמע את משרד הגנת הסביבה. דרך אגב, זה באמת עובר בין מחוז דרום למרכז?

זה עובר והטענה מצחיקה, כאילו שני המחוזות לא מדברים. היא ממחוז מרכז, אני מחוז דרום, אנחנו חברים טובים מאוד ואנחנו מדברים כמעט כל יום.

עלו פה שורה ארוכה של נושאים. אני לא יודע איך אתה רוצה שאני אנהל את התשובה שלי.

אני רוצה שתתייחס לשני דברים, ראשית, לנושא שקיפות והעברת מידע, כי היו תלונות לא מעטות בעניין הזה. אני חושב שלא צריך להסתיר את הבדיקות והמדידות, והדברים האלה חייבים להיות מופצים ומשותפים. זה אחד. אשמח לשמוע את התשובה שלך. שניים, זה הנושא של באמת המדידות בשטח, מה אתם ראיתם, איפה, אם היה וכל מה שקשור לזה.

לגבי השקיפות אני יכול לומר רק דבר אחד. אנחנו פועלים תחת חוק חופש המידע. הבקשות למידע מגיעים דרך מרכז בירושלים. האחראית על חוק חופש מידע היא זו שקובעת איזה דבר אנחנו צריכים כמחוז להעביר ואיזה לא. אני לא זוכר, לפחות בשנתיים שאני בתפקיד, ואני לא שמעתי על גם קודמי, שהיה מידע שאני נדרשתי אליו ולא העברתי.

אתם מפרסמים מידע של בדיקות באופן שוטף באתר?

יש לנו תחנות ניטור קבועות שמשדרות את המידע. התחנות האלה מתחילות לשדר אך ורק לאחר שאנחנו עושים ולידציה לאיכות הנתונים. המפעלים נדרשים להקים תחנות.

לא, אבל השאלה, בסוף המידע מתפרסם איפה?

המידע, אגב, נמצא און ליין במרשתת. יש לנו עכשיו מידע, מעבר לתחנות הניטור הקבועות, ופה אני מדבר כבר לגבי הנתונים עצמם. הצבנו תחנות ניידות באזור התעשייה הצפוני, והנה כאן הממצאים. באזור אשדוד אין לנו שום מידע ושום תיעוד על חריגה מהתקן הישראלי למזהמים כאלה ואחרים המקובלים להימדד בעולם, ואנחנו מתייחסים למקובל בעולם, ואגב, הערכים הישראלים הם המחמירים בעולם.

כמה זמן?

כל הזמן.

במשך שלוש שנים, עשר שנים?

במשך השנתיים שאני נמצא בתפקיד. אני לא יכול לדבר על התקופות שבהן לא הייתי בתפקיד. לא זכור לי בתחנות שנמצאות באזורי המגורים על חריגה מהתקן. זאת ועוד, במשך התקופה האחרונה היו מפעלים שהפסיקו להשתמש בחומרים מסוימים, שהם נחשבו כבעייתיים יותר ושינו תהליכי יצור, ומפעל אגן כימיקלים שהפסיק להשתמש באחד - - - היותר בעייתיים שלו ושינה תהליכי ייצור או סגר תהליכים, העביר אותם - - -

זה כתוצאה מהפעילות, השינוי?

כן. לגבי אזור התעשייה עצמו, העמדנו שם תחנת ניטור ניידת, לא קבועה, שאפשר להעביר אותה ממקום למקום, ומצאנו חריגות, חלקן חריגות כבדות. הפרמטר העיקרי שנמצא הוא חריגה בבנזן. מצאנו גם חריגה אחת או שניים במתכות כבדות, קדמיום לדוגמא, ואחרות, באותן תחנות ניטור ניידות.

אתה אומר, כן מצאתם באזור התעשייה עצמו, לא במגורים של אשדוד, לצורך העניין.

לא.

בניר גלים בדקת?

יונתן, תקשיב, זה לא ילך ככה. לא להפריע. בבקשה.

אני, אגב, לא בודק. יש לנו מערך ניטור אוויר שהוא יחידה עצמאית בפני עצמה. היא היחידה המדווחת, היא היחידה המאומנת.

אתה אומר שהמידע ברשת נמצא.

המידע נמצא ברשת.

זמין ברשת לכל דורש.

המידע נמצא ברשת. לגבי התחנה הניידת, זה מידע שלא זורם און ליין ואנחנו עושים לו ולידציה ואנחנו אמורים לפרסם את זה בזמן הקרוב.

התהליכים שנעשו בשנתיים האחרונות, ובכן, כנגד פאזה יצא עיצום כספי אחד שנמצא כבר בהודעה למפעל. יש החלטה נוספת על עיצום כספי בגלל חריגה בארובה. מצאנו שם עשן שחור. הוצאנו צו לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי, שמתנהל בימים האלה, יצא לפני כחודש. בנוסף לכך הזמנו את המפעל אלינו לשימוע. השימוע יתקיים בחודש הקרוב, בגלל חריגה נוספת שמצאנו בארובות. אנחנו מנהלים שם מהלך אינטנסיבי של בדיקות. יש שם בן אדם שלי שנמצא שם אחת לפרקי זמן מאוד קצרים עם הרבה מאוד דיגומי פתע. כל דיגום כזה שהוא מוצא חריגה, מניב הליך אכיפה. תיכף אני אדבר על הבעייתיות של הליך האכיפה, אבל אנחנו מדברים על מפעל אחד, חמישה הליכים בשנתיים האחרונות. PT Lock – צו 45 ושימוע בגלל חריגה שנמצאה באחד המתקנים. נובל אנרג'י – שימוע. אגב, הוא התקין אמצעי הפחתה. עוד לא דיברתי על אמצעי הפחתה שהמפעלים האלה התקינו, והמפעל הזה יצא מכלל אכיפה בגלל המתקן שהוא התקין, שפתר את הבעיה. יהודה פלדות – החלטה על עיצום כספי. המפעל הולך להשקעה מאסיבית בהחלפת כל מערך הייצור שלו. קורנס – בהליך שימוע מנהלי. אגן – היה אצלי בשימוע. יש פה תהליכים אינטנסיביים שאני לא מכיר כדוגמתם ואני מטפל גם בנאות חובב וגם באזור ים המלח וגם ברותם.

זה שאתה ענית לי זה אומר שהרוב זה אתם או שמחוז מרכז גם מטפל?

אזור התעשייה שייך למחוז דרום.

איפה עובר הגבול?

אין מפעלי תעשייה למחוז מרכז, למיטב ידיעתי.

אז מי שאחראי זה מחוז דרום.

זה מחוז דרום. כן יש לי בעיה קטנה אחת. הבעיה היא אמצעי האכיפה שהמדינה מעניקה לנו. הצטברו אצלי במשרד כ-20 תיקי אכיפה כבדים נגד מפעלי התעשייה הכבדים. יכולת האכיפה המשפטית שלי היא כזו שהתיקים אצלי במשרד מתנהגים בעצלתיים. ככל שנתוגבר יותר במערך האכיפה, ואני רוצה להיות מתוגבר במערך האכיפה.

זה אכיפה או משפט?

בעיקר יועץ משפטי.

על מה היה השימוע לאגן?

על ריחות.

אז אתה צריך לא אכיפה, אתה צריך יעוץ משפטי, לקדם הליכים משפטיים.

לקדם את התיקים לבתי משפט ולעיצומים הכספיים. חלק כבר השתחרר וחלק בדרכו להשתחרר. ככל שיהיה עוד תקן אחד או שניים לייעוץ משפטי, הדברים יעשו בצורה - - -

אני לא הכרתי, אבל הוזכר פה החלטת ממשלה לנושא.

עכשיו אני אדבר על החלק השני. תראה, הסוגיה של ריחות מורכבת מהרבה מאוד תתי פרקים וקשה מאוד להעלות את כולם בחדר סגור. דיברתי לגבי התעשייה. אני אדבר עכשיו לגבי החלטת ממשלה. ובכן, הבעייתיות שהייתה וגרמה לחלק מהריחות, ואני, אגב, לא יכול להריח מה גרם יותר ומה גרם פחות, זה המצב של אתרי האשפה הישנים שהם נקראים רתמים וא.א. א.א נמצא בתחום מחוז דרום, רתמים, ונטע פה, ידידתי, מטפלת בתחום מחוז מרכז. הייתה החלטת ממשלה בשנת 2014 שהקצתה סכום של 63 מיליון שקל לכיבוי הבארות. יש קצת פער בין הכותרת של ההחלטה לבין מה שכתוב שם. הליך של חיסול הבארות נעשה בשנה האחרונה. הוקצו מתוך ה-63 מיליון שקל, נדמה לי כ-14 מיליון שקל להליך הזה, נכון?

אני יכולה לפרט לגבי רתמים.

שם לפרוטוקול.

נטע עשהאל. למעשה לגבי רתמים, החלטת ממשלה 1538 שהתקבלה במאי 2014 לגבי אתר רתמים, רשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז לסקר בארות, תוכנית כיבוי. הכול היה בשילוב ידיים איתנו והנחיה מקצועית שלנו. למעשה בשנת 2017 כובה אתר רתמים, כובו כל המוקדים. אנחנו גם דחפנו את תוכנית השיקום שמ-2010 הייתה בוועדה המחוזית והיא אושרה בתנאים. היו עיכובים לביצוע שלה. בעזרת לשכת התכנון אצלנו במחוז דחפנו בעצם לקידום התוכנית הזאת. הייתה איזושהי אי בהירות לגבי מגיש התוכנית, האם זה יהיה איגוד ערים דרום יהודה שהוא המגיש המקורי או רשות מקרקעי ישראל. לפי מה שאנחנו יודעים מרשות מקרקעי ישראל, הגיעו כרגע לאיזשהו מתווה ותוכנית השיקום לאתר רתמים שבעצם במהלכה יכסו אותו, יאטמו אותו, ישאבו את התשתיפים, ישאבו את כל הגזים. אמורה לקבל תוקף ממש בזמן הקרוב. אני מניחה שנציגי רמ"י יוכלו לעדכן יותר על ההתקדמות הזאת, אבל מבחינתנו אתר רתמים כרגע בטיפול מאוד מתקדם ובארות אין עליו.

לעניין א.א., אני יכול לומר שהיה איזה חוסר יעילות מסוים, אולי גדול, מצד הרשויות. נעשה שם סקר בשנת 2014, שלא נוצל. לא בוצע אחריו שום דבר ולכן הכסף לסקר הלך לאיבוד. היום אנחנו נדרשים לעשות סקר חדש.

מה המשמעות של סקר שלא עושים איתו שום דבר?

הוא בזבוז כספי ציבור. אני חייב לומר שהדבר הזה לא נמצא תחת אחריותו של המשרד להגנת הסביבה, לצערי.

אז של מי?

של רשות מקרקעי ישראל. סקר כזה נדרש להיעשות שוב בדצמבר שנה שעברה. יש עיכובים כנראה בהוצאת המרכז. כתוצאה מכך המנכ"ל שלנו שהוא עומד בראש צוות מנכ"לים לטיפול בסוגיה הזו, מכנס ישיבה בשבוע הקרוב על מנת להאיץ את המהלכים. על פי שיחות שיש לו עם רמ"י, אני נוטה להאמין שהכסף ישתחרר גם לגבי א.א.. לפחות ההיבט הזה של הסאגה של סקר וכיבוי בארות יסתיים גם בא.א.

למה הסקר של 2014 - - - ?

צריך לעדכן.

ככל שאתה לא מבצע את הכיבוי מייד לאחר, צריך לחדש את הסקר הזה.

אבל לחדש עם תוכנית פעולה, לא שעוד פעם נעשה סקר ולא יצא כלום.

בוודאי. מאחר ויש לנו כבר ניסיון לגבי רתמים, אז כנראה שתוכנית הפעולה תהיה יותר מהירה ונוכל להשתמש בקבלן הקודם.

אני רק רוצה לומר שעיקר הבעיה עם רתמים, אנחנו בספק אם יש בארות בא.א. צריך להיבדק, אבל הנושא הזה קרוב לוודאי ייפתר. הבארות ברתמים נפתרו, הבעיות בא.א, אם הן קיימות והן לא שוליות, יפתרו אני מקווה במהלך השנה הקרובה ככל שישתחרר כסף.

עוד נקודה אחת. חלק ניכר מהתלונות מגיעות כנראה מהסקטור החקלאי. ריסוסים, פיזור קומפוסט בעלי חיים שלא עבר קומפוסטציה, כלומר - - - של בעלי חיים שלא עבר קומפוסטציה.

זה לא נכון. רוב התלונות הן תלונות על ריח של כימיקלים.

הוא דיבר כנראה על יבנה.

תסתכל, זה מה שאני אומרת. אף אחד לא מעבד את הנתונים.

הוא מדבר כנראה על אזור אחר.

שידבר על האזור שלנו.

מאחר ואני מנהל מחוז דרום, אני יכול לומר לכם שרוב רובן של התלונות שאני מקבל במרחב המחוז קורה כתוצאה משריפות בשטחים פתוחים. אגב, אני חייב לומר שהיום פסולת מנצרת, ביתית, מגיעה לשטחים פתוחים בדרום ונבערת, ודי חסר לנו מבחינת אכיפה.

טוב, זה אני מכיר.

אני רוצה רגע לסכם. אני רוצה להגיד כמה דברים גם לרשויות בעקבות מה ששמענו מהתושבים.

ראשית, אני חייב להגיד לכם, אם אתם אומרים שהמידע נמצא ברשת, לא היינו צריכים לשמוע תלונות כאלה של תושבים, ולכן יש פה איזושהי בעיה. אני לא יודע לכמת אותה ואני לא הספקתי לבדוק מה ומו, אבל הבדיקות והמידע שאתם מקבלים מהבדיקות בשטח, באמת כמו שאתם אומרים, צריכים להיות ברשת וצריכים להיות זמינים לתושבים, ואם זה לא קורה, אני מבקש שתפרסמו לציבור עוד פעם בצורה ברורה איפה המידע הזה. אם צריך אפילו, גם תיתן לגברת פה קשר ישיר, כי אין שום סיבה שאנשים יגיעו לסיפורים ששמענו את יונתן פה מחפש מידע ברמה הזו. זה לא ראוי, זה לא צריך ואני מבקש, הבעיה הזו לא צריכה להיות על השולחן הזה, ולכן מכיוון שהבנתי ממשרד הבריאות שמי שעושה את הבדיקות והוא אחראי למידע בעניין הזה, זה המשרד להגנת הסביבה, אז אני מבקש שהמידע הזה יהיה זמין, שקוף וגלוי לכולם כמו שאתם אומרים שהוא צריך להיות, אבל בפועל יש איזשהו קצר. אני מבקש לפתור את זה. זה לגבי הנושא הזה.

לגבי הנושא של החלוקה בין המחוזות, אז אני מבין שבאמת כל אזור התעשייה אשדוד הוא במחוז דרום ובאמת חוץ מנושא הא.א. שבאמת של מחוז מרכז, אז רוב הפעילות היא מחוז דרום בעניין הזה.

בסך הכול אני כן מתרשם בעקבות, כמו שאתה מתאר, שבאזור התעשייה עצמו גם יש פעילות של פיקוח וגם יש בעיות, זאת אומרת דפקטו לפי הנתונים שאתה מדבר עליהם. אני שמח לשמוע שאתם פועלים בנחישות עם ההפרות שאתם מוצאים, אבל עדיין בסופו של דבר גם זה צריך להיות יותר שקוף לציבור. אני לא יודע, אולי יש מידע שהוא מסווג, אז הוא לא יכול לצאת, אבל אם פה סיפרת על ההליכים האלה, אז אני מניח שאין פה עניין מסווג וגם זה שווה להוציא איזשהו ריכוז מידע שהתושבים ידעו לפחות מה אתם עושים כדי שהתלונות לפחות ברמה כמו ששמענו פה, יהיה להן איזשהו מענה ראשוני, שיראו שאתם עובדים ולא ההרגשה כמו שהיא באה לידי ביטוי מהשטח, שמרגישים התושבים שאף אחד לא עוזר להם ואף אחד לא בא ומטפל ולא נמצא שם. זה בעניין הזה.

לגבי הנושא של הסקר והמימוש של הטיפול בבארות, אני מבקש מרמ"י, וגם מחר הישיבה שלכם עם המנכ"ל, לשלוח לנו את תוכנית הפעולה ומה מתכוונים לטפל בשביל גם האזור שעדיין לא טופל א.א. זה הדברים.

אולי דיון מעקב לראות את הפעולות האלה קורות.

תראה, אני אומר, הנושא, מה שהגדרתי עכשיו, אנחנו מנהלים מעקב בוועדה. המידע הזה יגיע ונעדכן גם את התושבים וראשי הרשויות.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:56.