פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



29
ועדת הכלכלה
02/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 802
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ח (02 ביולי 2018), שעה 9:30

דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעולות משרדו בשנת 2018 ותכניות העבודה לשנת 2019 (בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
יעקב אשר
עבד אל חכים חאג' יחיא
עליזה לביא
איילת נחמיאס ורבין

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
שי רינסקי - מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל פינק - סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

מרצדס צרפתי - יועצת מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

עמירם אפלבום - המדען הראשי, משרד הכלכלה והתעשייה

אנוור חילף - ממונה חוקיות ייבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

ראסם נאטור - מנהל תחום תשתיות ופרויקטים, מנהל אזורי, משרד הכלכלה והתעשייה

מתן רטנר - מנהל תחום קידום אזורי תעשייה, מנהל אזורי, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסף משה עדס - מנהל תחום מימון, סוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

ורד אורן - דוברת מכון התקנים, משרד הכלכלה והתעשייה

אילן כרמית - מנכ"ל מכון התקנים, משרד הכלכלה והתעשייה

גיל חיים ארז - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

יעקב וכטל - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה דימניק - רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר

אסתר ורהפטיג - עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאיר אילת - כלכלן ראשי, רשות ההגבלים העסקיים

מאיר אזנקוט - רכז מחקר ומידע, הכנסת

אלעד נצר - ראש תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים

רועי כהן - גזבר פורום סגנים, לה"ב

אלי שלום סתוי - יו''ר, פורום מזון ומכולות

יובל אלגד - שדלן חב' גלעד יחסי ממשל, (גלעד יחסי ממשל ולובינג)

זכריה יחיאל רייך - שדלן חברת פרילוג בע"מ, (פרילוג בע"מ)

איתן אלון - שדלן חברת גלעד יחסי ממשל, מייצג/ת מכון התקנים הישראלי

שירלי אברמי - מנהלת יחידת כת"ף, הכנסת

אביב סקירה - ראש תחום בכיר, יחידת כת"ף, הכנסת

עמית שניצר - סגן מנהל חטיבת המידע, הכנסת

לאה ורון

אסתר מימון


דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעולות משרדו בשנת 2018 ותכניות העבודה לשנת 2019 (בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת)

בוקר טוב לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, אדוני חברי השר, חברי המנכ"ל, רשמת פרלמנטרית, דובר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, לפני שאנחנו מתחילים את היום – אתה אדוני השר עוד לא יודע, אבל יש לנו מנהג בוועדה הזאת לפתוח את היום בשיר.

קדימה.

בהקראה של שיר.

בוא נשיר את השיר. אני מוכן לקחת את האתגר למרות שאני לא תימני ולתימנים יש קול יותר ערב.

רוב השירים שלנו הם לא שירים להלחנה, הם שירי משוררים, בעיקר יצירה של משוררים צעירים שניתנת להם במה כשאני מקריא את השירים שלהם. זו הפכה להיות מסורת וגם אזרחים שולחים לנו שירים. היום אנחנו קוראים שיר של מישהו ששלח לנו שיר שהוא כתב.

ברשותכם, אדוני השר, בוקר טוב, היום יום שני, י"ט בתמוז, 2 ביולי 2018, בשבת נקרא את פרשת פנחס. היום אני אקרא את שירו של יאיר הררי, "חוק מס' 1", מתוך המופע שלו "מותר". הררי בן 29, זמר, יוצר ומשורר, גר בקרית מלאכי. "מותר" הוא מופע חשוף, נוקב ומרגש, המנסה בדרכו לגעת בסיפור הישראלי על חלקיו המגוונים: אמת, חופש, כאב, פריפריה מרכז ואלוהים. ניגון של ריפוי, כנות ותקווה.

חוק מספר 1 – יאיר הררי. ומותר להישבר/ ככה סתם בדרך/ להיכנע ללב/ באמצע יום יפה.// ומותר להרגיש את הסדק/ לאהוב ולכאוב/ בלי ידיים על הדק/ ערומים מפתרון.// מותר, מותר. אפשר, אפשר. עקום, עקום. ישר, ישר.// כלניות גנך צומחות גם הן לצדדים.

בוקר טוב, אנחנו כרגיל מזכירים את המאבק בקטל בדרכים. ועדת הכלכלה מובילה את העניין הזה כל הקדנציה. אדוני השר, ערכנו פה גם שימוע שלא היה כדוגמתו, וברוך השם, לפחות על פי המחצית הראשונה של השנה, ניכרת ירידה משמעותית, והמספרים, נכון לרגע זה, הם 151 הרוגים השנה לעומת 194 אשתקד. כמובן כל הרוג, לו ולמשפחתו זה עולם ומלואו, אבל אי-אפשר להתעלם מהירידה של יותר מ-20% בקטל בדרכים – זה מספר יוצא מן הכלל – בעזרת השם רק שזה יימשך ולא נמצא את עצמנו במחצית השנייה, כפי שקרה בשנה שעברה, בהיפוך זה או אחר.

זו גם הזדמנות שוב לומר שיש כאן עבודה משולבת של שר התחבורה, המשרד לביטחון פנים ואגף התנועה, בראשותו של דורון ידיד, שעושים עבודה נפלאה, וכמובן ועדת המשנה לקטל בדרכים, בראשותו של יעקב אשר, וכמובן ועדת הכלכלה שמובילה וממשיכה להוביל את המאבק בקטל בדרכים.

אדוני השר ברשותך, הזמנו אותך לכאן במסגרת יום דיונים מרוכז להצגת תוכניות העבודה של הממשלה בכנסת. מי שמוביל את זה זו יחידת כת"ף – בראשותה של שירלי אברמי, חברתנו, המוכרת לנו כאן היטב – יחידת הכת"ף לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי; כבר תבורכו. אני רק אציין שהיחידה גם השתלבה בוועדת עבודת החקירה ועושה עבודה יוצאת מן הכלל, שבעזרת השם כבר תצא לדרך - - -

ביחד עם נטע משה.

ביחד עם נטע משה.

אני רק אציג את אביב שעושה את העבודה של נושא יום תוכניות העבודה.

ברשותכם אני רוצה רק לקרוא את הפתיח שיוקרא בכל הוועדות לפתיחת היום הזה: יום זה מהווה פתיחתה של מסורת, שעליה הודיע יושב-ראש הכנסת, שלפיה יתקיימו ימים מרוכזים כאלה מעתה פעמיים בשנה, להצגת תוכנית העבודה בכנס החורף וביצועה בכנסת הקיץ.

במקביל לדיון זה מתקיימים דיונים נוספים בכל ועדות הכנסת עכשיו ובהמשך הבוקר. הדיונים נערכים בפורמט דומה, שלפיו העברתי למשרד את הנושאים בתוך תוכנית העבודה של המשרד, שבהם ביקשתי להתמקד בדיון. היום אמור להיות תחילת בנייתו של תהליך.

המתווה שנקבע במיוחד ליום זה הוא, שלאחר דברי הפתיחה של יושב-ראש הוועדה מציג השר את תוכנית העבודה של המשרד, תוך התמקדות בנושאים שהתבקשו וחברי הכנסת מציגים את שאלותיהם מיד לאחריו.

יום זה הוא סימן דרך בחיזוק יכולת תפקיד הפיקוח של הכנסת. יש לקוות כי יתקיים תוך כבוד הדדי ושמירה על כבודה ומעמדה של הכנסת.

כפי שציין יושב-ראש הכנסת בדבריו, בפתיחת המושב שאנו עומדים עכשיו לקראת סיומו, בואו נשמור בתקיפות על כבוד הכנסת, שהוא כבוד מדינת ישראל ואזרחי ישראל.

תודה, שירלי.

ועדת הכלכלה היא ועדת הבית של המשרד שאדוני עומד בראשו. בסך-הכול הכללי השיח בינינו, בין ועדת הכלכלה, לבינך, ודאי באופן אישי, ולמנכ"ל ולכל אגפי המשרד, אני חושב שהוא מודל לחיקוי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אני אומר זאת בצורה ברורה מאוד. גם אם יש ויכוחים, ברוב המכריע של המקרים הם ויכוחים או אי-הסכמות מקצועיות נטו על בסיס ענייני.

יש לך אנשים מדהימים במשרד, אני מוכרח לומר זאת, מהמנכ"ל, שבאמת לא מצאתי את עצמי נדחה – לא באופן אישי, אלא כוועדה – בשאלות הנוגעות לענייני המדינה שבתחום הטיפול של המשרד, וכך הם פני הדברים לגבי כל האגפים. כמובן יש יותר חזקים, יש פחות, אבל בסך-הכול הכללי, אני יכול לומר שיש לך משרד יוצא מן הכלל, ואדוני ישמור עליו. יש לך הזדמנות רק לחזק אותו עוד יותר, כי באמת יכול והוא יהיה אחד המשרדים הכי הכי – אני אומר זאת מבלי להמעיט – הכי חשובים והכי חזקים, מה שהוא כבר היום, ויש כאן הזדמנות, במה שנמצא תחת מוטת הכנפיים שלך, רק להעצים את זה ולהרחיב את זה עוד יותר. אדוני, בבקשה.

תודה רבה, ידידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל. אכן ציינת, ואני חוזר על זה בצורה ברורה, שוועדת הכלכלה היא הבית של משרד הכלכלה בכנסת. אני חייב לציין את שיתוף הפעולה האישי איתך, עם מנהלת הוועדה ועם כל הצוות. ואני חושב שחלק גדול מהעשייה שתראו במסגרת המצגת זה אודות לשיתוף הפעולה, לחוקים ולנושאים שקידמנו יחד, ונדון גם בנושאים שנרצה לקדם בנושא הזה.

אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שנמצאים איתנו כאן היום, לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ולרועי פולקמן. אם הייתי חושב על מישהי - - -

מהכי פעילים.

נכון. חבר הכנסת חאג' יחיא, אם הייתי חושב על מישהי שדוחפת את התעשייה והיא פרטנרית מלאה והיא מייצגת את זה בכנסת, ללא ספק זו את, חברת הכנסת ורבין. לגבי חבר הכנסת פולקמן, הוא עושה רבות בנושא הזה לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. הוא עושה, מקדם ודוחף.

דיברת על אנשי המשרד, אני חייב בהחלט לומר לך שזכיתי והמדינה זכתה להנהלה של משרד הכלכלה בכירה ואיכותית. אני צריך לציין כמובן את המנכ"ל, מיכל פינק וכל מחלקת אסטרטגיה שעבדו, המדען הראשי שנמצא איתנו כאן היום, ההגבלים העסקיים, מינהל הייבוא, מכון התקנים, יעקב וכטל, שעושה עבודה מצוינת, ועוד רבים וטובים שלמעשה נמצאים איתנו כאן.

אני רוצה לציין את השותפות שיש לנו גם עם הגורמים העסקיים. יש לנו עבודה משותפת ומצוינת עם לה"ב, ואני חושב שהדברים שהתקדמו לטובת העסקים הקטנים בכנסת הנוכחית הם חסרי תקדים. אנחנו רחוקים מהנחלה והמנוחה, אבל יש התקדמות. באוגוסט יוצגו מסקנות הוועדה לעסקים קטנים ובינוניים, ואני יכול להגיד לך שיש ויכוחים עזים - -

- - - סופר פה.

- - על מנת לבוא ולראות בנושא הזה ולהוסיף את הדברים.

מבחינת חלוקת הזמן. אני אשתדל לתת סקירה 20-15 דקות, לא יותר מזה, ולאחר מכן כל האנשים וכל צוות המשרד יוכלו לעמוד לרשותכם בכל שאלה שתהיה על הפרק. ברשותכם אני ארוץ, וארוץ מהר.

אנחנו מדברים במשרד הכלכלה קודם כול על שיפור מנועי צמיחה, על חיזוק הפריון, על קידום יוקר המחיה והגברת התחרות, ואנחנו מסתכלים גם על סוגיות כלכליות וחברתיות, עסקים קטנים, שזה גם חלק מהותי במסגרת הפעילות שלנו שקיימת.

אחד הדברים המרכזיים שבהם אנחנו בודקים כל כלכלה זה התוצר לנפש במדינת ישראל. אנחנו רואים כאן את ההתפתחות במדינת ישראל מ-2008 ועד 2016. אנחנו רואים עלייה אבסולוטית וגם עלייה יחסית. כלומר, אנחנו רואים ב-2018 שהגענו מ-27,000 דולר תמ"ג לנפש ל-37,000 דולר תמ"ג לנפש. הנתון הטוב הוא שהצמיחה שלנו גבוהה מה-OECD. כלומר, אם ב-2008 התמ"ג לנפש היה בשיעור של 78% מה-OECD, אנחנו כבר עכשיו עומדים על כמעט 90% מה-OECD, וקצב הצמיחה ב-2017 וגם ב-2018 הוא כזה שממשיך את צמצום הפערים. זה אחד הממדים החשובים. היום אנחנו במקום 21 בעולם, היעד שלנו הוא להיות במקום 15. מבחינת ה-OECD זה יעד שאפתני, אך בהחלט הוא בר יישום.

חלק מהמשימות של הממשלה בכלל וגם שלנו זה לקחת את האוכלוסיות שכיום לא משתתפות בצורה מלאה בתעסוקה, לדוגמה בני מיעוטים, חרדים, וככל שנכניס אותם למעגל התעסוקה, נראה את העלייה.

בנוסף, אנחנו רואים שינוי בתעשיות שקיימות בארץ, מתעשיות בעבר שאין לנו בהן יתרון יחסי לתעשיות שבהן ההכנסה יותר גבוהה. אני אומר שוב, יש תעשיות שאנחנו לא נתמודד בהן מול המזרח הרחוק עם שכר עבודה של 500-400 דולר. אין לנו יתרון יחסי בזה, ואותם מפעלים שקיימים זה מפעלים שמשלמים שכר מינימום, ולכן מעבר מסוים דווקא עכשיו כשאנחנו בשפל ברמת האבטלה – אנחנו כנראה בשפל מקום המדינה. אני לא אומר מקום המדינה, משום שהספירה התחילה בשנות ה-70 – אנחנו ברמת האבטלה הנמוכה ביותר משנות ה-70. וזה אחד המדדים שחשובים לנו, שמי שרוצה לקום בבוקר יוכל למצוא עבודה.

כשאני מגיע לאזורי תעשייה, הטענה הראשונה שאני שומע זה שאין עובדים, לא שאין עבודה. זה סימפטום של בעיה טובה. אין נהגי משאיות, אין חרטים ואין מהנדסי מחשבים – תגידו לי מקצוע, והתשובה תהיה שאין. בנושא הזה אנחנו לא צריכים לחשוש משינוי של מקומות תעסוקה עם פריון נמוך, מקומות תעסוקה שבהם אין לנו יתרון, למקומות תעסוקה שבהם אנחנו מובילים.

אם עכשיו אנחנו קרובים ל-OECD כאשר 40% מהאוכלוסייה לא לוקחים חלק מלא, זה בהחלט יתרון ויתרון משמעותי.

אנחנו למעשה רואים מצד אחד את הנושא של התעשייה וכושר התחרות, ומצד שני הנושא של יוקר המחייה. תיכף אנחנו נציג דברים שאנחנו מקדמים בתחום הפריון, בתחום הייצוא, בתחום העסקים הקטנים והבינוניים במשק ובנושא של יוקר המחיה.

אנחנו רואים שבנושא של יוקר המחיה מדינת ישראל גבוהה ב-19% בהשוואה ל-OECD. המשמעות היא שמי שקם בבוקר לעבוד בישראל, הכסף שלו שווה פחות. כשהוא מגיע בסוף השבוע לסופר או למקום אחר, יכולת הקנייה שלו נמוכה יותר. צמצמנו את זה ויש ירידה של 5.5% במהלך השנתיים האחרונות, לפי נתוני ה-OECD, ואנחנו נמצאים בנושא הזה עם יד על הדופק.

אחד הדברים שעשינו והיה כאן בוועדה זה הרפורמה בתקינה. קודם כול, פתחנו את מכון התקנים לתחרות, והיום יש גם מעבדות שיכולות לתת שירות נוסף. יש מעבדת "חרמון", "ITL" – יוכלו החברים להוסיף שמות שהם זוכרים – שיכולות לבוא ולתת את כל אותו שירות.

יש שיתוף פעולה בין הוועדה לבין המשרד.

אכן כן.

גם בדחייה של המועדים.

נכון, אבל המועדים נכנסו לתוקף. ב-2 ביולי זה כבר נכנס לתוקף.

יש לנו עוד את מערכת המחשוב בסוף השנה.

לצורך העניין מערכת המחשוב של המכון כבר התחילה לפעול ב-27 במרץ. זה כבר התחיל לפעול, זה קיים.

המערכת הממשלתית.

נכון, מערכת ממשלתית נוספת עצמאית. עשינו כאן שתי מערכות.

דבר נוסף שעשינו זה המעבר לתקינה בינלאומית, שהוא גם נושא חשוב כי הוא משחרר חסמים. פעם היה הנושא של התקינה, שרצו תקינה ישראלית אם יש מאפיינים ייחודיים, אבל בחלק מהמקרים היא שימשה חסם לכניסת מוצרים למדינת ישראל, ואנחנו דווקא רוצים שיעבדו לפי תקינה בינלאומית, כי אנחנו חלק משוק גלובלי, וגם מתוך מטרה שהתעשייה הישראלית תכוון את פניה גם החוצה, לשוק של 8 מיליארד אנשים ולא לשוק של 9 מיליון אנשים. זה דבר משמעותי בשיתוף פעולה שלנו ושל הוועדה וזה נכנס לתוקף.

דבר נוסף שהיה כאן זה צו ייבוא אישי. הייתה כאן עבודה של משרד האוצר, משרד הכלכלה וועדת הכלכלה, וצו ייבוא אישי נכנס לתוקף ונותן בנושא הזה גמישות.

היום קראתי באחד העיתונים בבוקר ולקראת כנס את אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שאני באופן אישי מעריך, והוא אומר: איך יכול להיות? אתם מפקירים את הציבור. אני רוצה ודורש שנעשה את כל הבדיקות הנדרשות. כלומר, כשאדם מייבא, הוא רוצה שנעשה בדיקה, נתיש את אותו אדם, ניקח אותו גם לבדיקה במכון התקנים וגם לבדיקה במשרד הבריאות.

אני רואה את שלל התגובות שאני מקבל מאיגוד לשכות המסחר, ואמרתי לידידי אוריאל לין, שהוא איש עתיר זכויות, שיעזוב את עבודת הלובינג. אני חושב שגופים עסקיים צריכים להתייחס לשאלה מה טוב למשק, מה טוב לעסקים וגם מה טוב לצרכנים. ללא ספק כשהוא בא ואומר שאנחנו ניקח כל מי שמייבא משהו למדינת ישראל ונעביר אותו דרך חתחתים, ניקח לו אגרות ונעכב אותו בזמן, זה בטוח לא טוב לצרכנים.

ראיתי את פנייתו של אוריאל לין אליי, שמבקשת שאנחנו לא נציין מה המחירים של אותם מוצרים של הטואלטיקה שנמכרים בחו"ל. ואני שואל, למה? למה הוא חושש? הוא חושש כי הוא רואה את הפערים? האם התקיים אצלו דיון פעם אחת עם היבואנים הבלעדיים והוא אמר להם: חבר'ה, משהו כאן לא הגיוני? אתם מוכרים ב-50%-60% יותר, מה קורה? למה זה נמצא? איך מתקנים את הבעיה? אולי נסיר חסם כזה או אחר, אולי נוותר על רגולציה של משרד הבריאות, אולי משרד הכלכלה במינהל הייבוא לא מגיב מהר, תבוא ותציע איך אתם רואים את טובת העסקים ואת טובת הצרכנים, אבל לא באופן שממשיך בגישה של העמסת רגולציה. הרי הוא כל היום שולח מכתבים "עודף רגולציה", "עודף רגולציה", "עודף רגולציה". היום מדבר אוריאל לין ואומר "אל תפחיתו רגולציה, בשום אופן לא".

לאחרים.

ייבוא אישי – תעשו לאנשים מסדר. אם הבת שלי מזמינה מגן לאייפון או מזמינה איזה תיק, נשלח אותה למכון התקנים, ניקח לה אגרה. כלומר, בדיוק הפוך. מצד אחד מדברים על הפחתת רגולציה, מצד שני כל עוד אפשר לגבות מחיר מופרז מהלקוח, שיהיה עודף רגולציה.

בנושא של שקיפות והוגנות מול הצרכן אנחנו לא נוותר. אני גם אומר שמי שמוכר באירופה ב-20%-30% פחות עדיין מרוויח, הוא לא פילנתרופ. כשאנחנו נכנסים לחנות באירופה, אנחנו לא נכנסים למלכ"ר או לבית תמחוי, אנחנו נכנסים לעסק שבסוף היום מרוויח, ולכן עשינו את הדבר הזה.

ב-9 ביולי התקיים דיון בוועדת הכלכלה, כאן, בראשות חבר הכנסת כבל, בנושא של הגבלת כוחם של יבואנים בלעדיים. מנהלת הוועדה לאה, אמרתי שהתקיים אצלכם דיון ב-9 ביולי בעניין חוק היבואנים הבלעדיים.

ב-2017?

לא. ב-9 ביולי זה עוד שבוע.

יתקיים. לא הבנתי.

סליחה, יתקיים. צודקת. בדיוק בשבוע הבא. אני מאוד אשמח, כיוון שאני יודע שעבדתם עליו רבות והגעתם לסיכומים ונוסחים שנעביר את זה בקריאה השנייה והשלישית במושב הזה. והדבר הזה למעשה נותן לממונה על ההגבלים העסקיים יכולת לבוא ולפעול מול אותם יבואנים בלעדיים.

חשוב לי לבוא ולומר, אומרים "בלעדיים" – רוצה סופר-פארם להיות בלעדית בקניון, רוצה אותו משווק להיות יבואן בלעדי – למה הם רוצים להיות בלעדיים? הם רוצים להיות בלעדיים מתוך מטרה אחת, לקחת את המחיר המקסימלי שהם יכולים לקבל מהצרכן. כשאנחנו נגמור לשתות את הקפה בקניון, תהיה חייב לעבור רק דרכם. ואם אתה חייב לעבור רק דרכם, המחיר יהיה גבוה. ולכן ב-9 ביולי אני בטוח שיתקיים כאן דיון מקצועי וענייני.

אני חייב לומר לכם שיש לנו כאן פרטנר מצוין, כי איתן הוביל נושאים כלכליים גם ללא קשר לתפקידו, וזה יאושר, אני מאמין ומקווה עוד במושב הנוכחי בקריאה השנייה והשלישית. זה עוד צעד שאנחנו עושים במשותף אתכם.

נכנס הנושא של חוק שקיפות מחירים, ומיולי בשנה שעברה הצרכנים יכולים באמצעות אפליקציות כאלה ואחרות להשוות בין הרשתות השונות. אגב, גם על זה אוריאל לין שלח לין, שגם את זה הוא מבקש לבטל.

במשרד הכלכלה מתייחסים לכל שאלה, נותנים תגובה. יש חוק השקיפות, אנחנו עושים ומגיבים. אז כן, יש חוק השקיפות, הוא נכנס בנושא הזה לתוקף, וגם הנושא הזה קיים.

אנחנו מדברים על חוק נוסף שעבר בקריאה הראשונה ויונח כאן בוועדת הכלכלה, הרפורמה בהגבלים העסקיים, שהיא מדברת על שני דברים עיקריים: החלק הראשון, הקלות ברגולציה, כש-70% מהמיזוגים שצריכים לקחת חלק היום יהיו במסלול ירוק, כי התקרה לא עודכנה משנת 1999. החלק השני נותן אפשרות לממונה על ההגבלים העסקיים לבוא ולהתמודד מול גופים שפועלים לא רק לפי היותם מונופול, אלא גם לפי זה שיש להם כוח שוק, וזה גם נמצא, אדוני, אצלך בוועדה. נשמח כמובן שייקבע - - -

זה יידון בקרוב מאוד.

זו רפורמה חשובה מאוד, מפחיתה רגולציה. ואני אומר שוב: החוקים האלה שנמצאים אצלכם, שאנחנו עובדים עליהם בשיתוף פעולה, הם חיוניים לנושא של יוקר המחיה.

חשוב לי לבוא ולומר שבמקביל לתחרות אנחנו גם מעודדים כחול-לבן, מעודדים תעשייה ישראלית. רק אתמול התחיל שיתוף פעולה שלנו עם תעשיות המזון לעודד כחול-לבן בישראל, ובשלושה החודשים האחרונים סומנו יותר מ-4,000 מוצרים נוספים בסימן כחול-לבן.

אנחנו מוצאים שהרבה פעמים המוצרים הישראליים הם גם איכותיים יותר וגם משתלמים יותר מבחינת המחיר, אז אני כאן קורא לכם, קורא למי שצופה בנו ושומע אותנו: כשאתם מגיעים לסופר בחודש הקרוב ובכלל, כמובן אנחנו מעדיפים מוצר ישראלי כחול-לבן. יהיה גם סרטון יפה שיצא בעוד שבוע, אז צפו להפתעות מעניינות. נעבור הלאה.

יש רעיון דומה בחקלאות, רק שבשלב הזה הוא לא כל-כך מצליח. הירקות והפירות יסומנו על-פי המשק שממנו הם באים, כדי לעשות הבחנה עם עגבנייה מטורקיה. זה לגופו של עניין, לא מסיבות פוליטיות בהכרח, רק ששם זה קצת יותר קשה.

זה לא רק במוצרי צריכה. דיברנו על עידוד עסקים קטנים ישראליים, למשל במכרזים לרשויות מקומיות או דברים מהסוג הזה, שלא ללכת דווקא עם החברות הגדולות שבאות בדרך כלל עם חברה גדולה מחוץ-לארץ מאחוריהן, אלא לחלק את העבודות.

בוקר טוב, חבר הכנסת אשר.

בוקר טוב, גם לך, אדוני היושב-ראש.

בוקר טוב, חבר הכנסת אשר.

הזכרנו אותך היום בלי שהיית פה.

אם הזכרת אותי זה טוב - -

רק לטובה.

- - אני רוצה לשבח את השר ואת העבודה הנהדרת שלו ושל המנכ"ל וכמובן את היושב-ראש שלנו.

אם זו הפתיחה, זה אומר שאתה לא מתכוון להישאר עד הסוף.

המדינה הזאת עושה רעיון אחד טוב, הכת"ף הזה דבר נהדר. למה עושים את זה ביום אחד, שיש לנו בו ועדות מקבילות, כשיש כמה שרים? אני בא עכשיו מוועדת הפנים, יש עכשיו גם כאן, תיכף אני רוצה לרוץ לרווחה. אנחנו לא ספורטאים טובים כאלה.

הכוונה הייתה טובה.

שיעשו שבוע. יום א' זה וזה, יום ב' זה וזה.

חברים יקרים, זאת לא נשיאות הכנסת. תודה.

יושב-ראש הכנסת יגיע ב-10:45 לכאן, אפשר יהיה לומר לו את זה.

הכוונה הייתה טובה.

רפורמה בתקינה – דיברנו עליה. הרפורמה הזאת תחסוך למשק כ-550 מיליון שקלים בשנה. בנושא של רפורמת הטואלטיקה אנחנו לא מחכים למחאה חברתית, אנחנו רגישים, רואים את המוצרים.

כשהתחלנו בסימון המחירים בישראל ביחס לחו"ל, שאלו אם אנחנו נראה שמשחת השיניים בישראל עולה 20 שקלים ובלונדון 12 שקלים, אם ניקח כרטיס טיסה, נטוס ללונדון, נקנה משחת שיניים ונחזור. לא. זה פשוט דבר שמסייע להפעיל את הלחץ מול היבואנים, מול הקמעונאים. ועובדה היא שאנחנו רואים שמאז שהתחלנו יש ירידה של 12% במחירים. זה לא מספיק, אבל הכיוון הוא טוב. בפגישה שלי עם אחד היבואנים אמרתי שאנחנו בנושא הזה נמשיך עד שהמחירים יהיו זהים.

אני יודע שבאחד המקומות, כשהייתה ישיבה של הלוביסטים, רצו לעשות על השר אלי כהן תחקיר, אז אני אומר להם: אין שום בעיה אם אתם רוצים לעשות תחקיר. אם חסרים לכם פרטים, אין שום בעיה, אני אעזור לכם בנושא הזה להשלים את הנתונים. אם מישהו חושב שהוא יבוא ויהלך אימים בנושא הזה, הוא טועה.

תמכרו במחיר הוגן, תראו את הפערים, 30%, 46%, 51%, אלה פערים שלא נסכים להם בנושא הזה. ולכן שני החוקים שנמצאים כעת, בנוסף לצעדים שעשינו – שני החוקים שנמצאים על שולחנה של ועדת הכלכלה הם כלי נוסף להכרעת המספר הזה, על מנת שבהצגה הבאה כבר נראה ירידה של 20% ו- 30%. ואני אומר להם שמי שירצה לפעול בחזירות, אנחנו נדע לפעול בכל הכלים, ויש לנו כלים לטפל בזה.

השר, אני רוצה להתנצל שאני חייבת לצאת לשדולה שלי שתוכננה מראש. רק שתדע. יש לי המון הערכה אליך ולמנהלים במשרד שלך, אתם שותפים אמיתיים בתעשייה הישראלית. אני מוכרחה להגיד לכם שבאווירה הממשלתית כרגע – אתם יודעים, אני מטפלת בנושא מכרזי השירות – זה ממש מדהים לראות את העבודה של שי והאנשים שלו והמסירות שלכם, כי בסוף אתם מבינים שזו אבן הראשה של הכלכלה הישראלית. זה לא מובן מאליו בעיניי. במשרד הכלכלה היו שנים שהוא נהג אחרת בתעשייה הישראלית. יש ביקורת, אגב יש לי הרבה ביקורת על התעשייה הישראלית. אני מברכת אותך, כי יש לך כמה אתגרים קשים מאוד-מאוד, ביניהם העלאת הפריון, שהיה לי חשוב במיוחד להישאר, אבל זה פשוט משהו שנקבע כבר לפני ארבעה חודשים וככה זה בכנסת. תודה רבה לך שבאת ותודה רבה לך על מה שאתה עושה.

תודה, איילת.

איילת, בהצלחה.

תודה.

הנושא של ייבוא אישי. דיברנו על הרפורמה. זו הזדמנות טובה לבוא ולהגיד מילה טובה למשרד האוצר, לשירה, לעידו, לאנוור, למחלקה המשפטית, לכל מי שעבד אצלנו. אני חושב שהשתדלנו לבוא ולפשט את הנתונים בנושא הזה. מדינת ישראל היא אי. אומנם היא לא אי גיאוגרפי, אנחנו לא מוקפים בים, אבל אנחנו לא נמצאים בקשרי מסחר ערים ופעילים עם השכנות שלנו, ויש גורמים שמנצלים את זה מתוך מטרה להיות ביתרון על מנת לגבות מחירים. קבענו סדר, פישטנו תהליכים, ובנושא הזה כל הדרישות שנבטל את הפחתות הרגולציה לא יהיו. בנושא הזה אנחנו מפחיתים רגולציה, וזה הכיוון שאנחנו עושים את זה.

הנושא הבא אחרי שכבר דיברנו קצת על יוקר המחיה. אחת הרשויות החשובות לדעתי במדינה זאת רשות החדשנות במשרד הכלכלה. במדינת ישראל אנחנו מובילים בשיעור גדול, עמוק. אנחנו במקום הראשון בעולם מבחינת שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח – 4.3%, השנייה אחרינו זאת דרום קוריאה עם 4.2%. אצלנו שיעור המו"פ האפקטיבי הוא אפילו גבוה יותר, מכיוון שיש לנו מו"פ שלא נספר במסגרת צה"ל. הוא לא נכלל במסגרת המו"פ האזרחי שנמצא כאן. אנחנו במקום הראשון בעולם בהשקעות זרות במחקר ופיתוח, אנחנו במקום הראשון בעולם במו"פ עסקי ובמקום השני בעולם בהשקעות הון-סיכון לנפש ובמספר חברות שרשומות בנאסד"ק.

השר, רק הערה אחת על המו"פ. חשובה החלוקה בין הענפים, כי אחת הבעיות שאנחנו יודעים שיש השקעה אדירה במו"פ, בהייטק, ולא בטוח שבהיקף הנדרש יש השקעה במו"פ בתעשיות יותר מסורתיות או בתחומים אחרים, לכן התמהיל של ההשקעה במו"פ הוא קריטי, כי יש לנו הרי כלכלה מקוטבת מאוד. זה אחד האתגרים.

אני בטוח שאחרי זה גם המדען הראשי יתייחס לנושא הזה. הם משתדלים להסיט את המקומות - - -

שיהיה תמהיל. חשוב גם שהקטר של ההייטק ימשיך להיות קטר.

אחד הדברים שאני חושב שחוסם את הצמיחה של מדינת ישראל זה מחסור בכוח-אדם. אני חושב שמדינת ישראל לא עשתה התאמה מספיק בשינוי הלימודים באוניברסיטאות ואנחנו גדלים בקצב איטי יחסית ביחס לביקוש וביחס למעמדה של ישראל בעולם הטכנולוגי. אנחנו עובדים רבות על שילוב חרדים, על מענקים בנושא הזה לחרדים, אנחנו מקימים שני מתחמי הייטק לבני מיעוטים, חבר הכנסת חאג' יחיא, ויוצא מכרז בחודש הקרוב.

שני המקומות האלה – איפה?

יש מכרז. שתי הערים שיציעו את התנאים הכי טובים, יזכו, אחת בצפון ואחת במרכז. יש מכרז, שני יישובים ערביים יזכו בנושא.

אנחנו מגיעים לכ-2 מיליארד שקלים מתוך שוק של 45 מיליארד שקלים. הדגש המרכזי שלנו במשרד בכלל וברשות החדשנות בפרט זה הנושא של השקעות בפריפריה. במהלך הרבעון האחרון של השנה אנחנו נציג תוכנית מהפכנית להשקעה של רשות החדשנות בפריפריה, שתהיה אבן לקראת השנים הבאות. גם היום אנחנו משקיעים חלק ניכר מהתקציב שלנו ונותנים תעדוף לפריפריה מכיוון ששם צריך את הערך המוסף. פחות צריכים אותנו בהרצליה ברמת גן ויותר צריכים אותנו באזורים האלה. תהיה תוכנית משמעותית מאוד בנושא הזה.

בנושא של הפריון, כאן אנחנו רואים שבנושא הזה אנחנו טעונים שיפור משמעותי מאוד. בעוד שבהייטק אנחנו מובילים, בתחומים האחרונים אנחנו מתחת לממוצע. יש מספר דברים שמסייעים לנו להתמודד. תוכנית "נטו תעשייה" בהיקף של 1.2 מיליארדי שקלים – בסוף היום פריון נשען על שתי רגליים: האחת זה שיפור ההון האנושי, הכשרות מקצועיות, והשנייה זה השקעות. התוכנית מתעסקת בשני הדברים האלה, ואנחנו רואים שיש מכון לייצור מתקדם שיפורסם ויצא עכשיו; הכניסה שלנו לתוכנית 40 שיושקעו בה בתוכניות שונות יותר מ-600 מיליוני שקלים. בתחום הזה אנחנו הולכים להשקיע בצורה משמעותית; תוכנית אסטרטגית לייצור מתקדם, תוכנית שמובילה אותו במשרד מיכל פינק. היום דווקא הטכנולוגיה יכולה להוות מנוע להתמודד מול מקומות שבהם שכר העבודה הוא זול. אנחנו כבר רואים את המגמה הזאת ונשקיע בזה 600 מיליון שקלים, אנחנו ומשרדים נוספים במסגרת הזאת.

אנחנו משקיעים דרך הרשות להשקעות כ-1 מיליארד שקל לשנה בחיזוק התעשייה המקומית. 93 מפעלים הוקמו, הורחבו והועתקו במהלך השנה הקודמת. אנחנו משקיעים את עיקר כספנו במפעלים שמייצאים. מפעל שמייצא הוא מפעל ששיעור המכירות שלו לייצוא עומד על 25% ומעלה. השקענו 85 מיליון שקלים בנגב המזרחי: בדימונה, בערד ובירוחם. בירוחם במהלך חמש השנים האחרונות לא נפתח מפעל אחד, עכשיו ייפתחו ארבעה מפעלים. למעשה באמצעות תמריצים כספיים אנחנו מסייעים בנושא של משיכת חברות לשם.

אזורי תעשייה – אנחנו נמצאים בביקוש מאוד גבוה - - -

האם זו רק הקמה של חברות במקומות הללו או שיש גם תוכנית ממוקדת שבה לוקחים חברות שעובדות בפריסה ארצית? הרי היום אפשר לעבוד מרחוק, אני לא יודע איך זה נקרא בעגה המקצועית. האם יש מיקוד? אני יודע מפניות שמגיעות אלינו מאופקים וממקומות מהסוג הזה שייתנו תמריץ לאותן חברות גדולות, כמו מטריקס ואחרות, שיקימו שלוחות במקומות הללו. זה לא כמו להקים מפעל מחדש. אתה לוקח מפעל או חברה שעובדת, חיה ונושמת והשלוחות שלה. האם יש תמריץ לעניין הזה?

בהחלט. חלק ניכר מ-93 המפעלים אלה מפעלים שפתחו מפעל נוסף או שלוחה. חלקם מפעלים תעשייתיים. קח לדוגמה את מפעל "אלבד", שהוא יושב בקיבוץ משואות יצחק ופתח עכשיו בדימונה, או "אבגול" שפתח את המפעל השני, גם הוא שם. לרוב זה שלוחות וגם חברות הייטק שפותחות שלוחה. קח את אמדוקס עם 930 עובדים, שנמצאת בשדרות, "אי.סי.איי" באופקים. אנחנו לא ניתן תמריץ למי שירצה לפתוח שלוחה או חברה חדשה בהרצלייה.

יש תמריצים לאותן חברות?

יש תמריצים והתמריצים שלנו באמצעות מסלולי שכר, שייחודיים גם לפריפריה וגם לאוכלוסיות של חרדים, בני מיעוטים, אתיופים, עובדים עם מוגבלות, חד-הוריות. בגדול אלה האוכלוסיות שאנחנו נכללים שם. יש הנושא של אזורי תעשייה שאנחנו עושים ומשקיעים.

הייצוא הישראלי רשם בשנת 2017 הישג היסטורי עם ייצוא שחצה בפעם הראשונה את ה-100 מיליארד דולר. זה בהחלט נתון מרשים. עלייה של 6%-7% ביחס ל-2016. פעם ראשונה שחצינו את המחסום הזה, ואפילו חצינו אותו ביותר מ-2 מיליארד דולר. 102.3 מיליארדי דולר. היינו אמורים להיות ביעד הזה בשנת 2020, עכשיו תיקנו את היעדים ושמנו יעד של 120 מיליארד דולר ל-2022.

השר, רק לעניין הייצוא, שזה הישג יפה מאוד, עדיין הבעיה של המשק הישראלי זה שהרוב המכריע של הייצוא מגיע ממספר קטן מאוד של חברות. בדיון של כנס העסקים הקטנים הרי דיברנו בין השאר על עידוד של ייצוא דרך עסקים קטנים ובינוניים. אני חושב שאחד האתגרים של המשרד הוא כמובן התמהיל, שיהיו יותר סוגים של חברות, יותר חברות, ולא שהרוב יהיו כי"ל, טבע, אינטל.

אתה צריך גם להוריד במיסוי - - -

השר יודע את הכלים. תמיד הבעיה של הייצוא בישראל זה תלות אדירה בחמש חברות ישראליות ש-90% ממנו או 85% ממנו - - -

שלא יקרה לנו "סולתם יוקנעם".

כן, שהרוב מגיע מאותן חברות, וכשקורה משהו בשוק של אותן חברות, הייצוא הישראלי בסכנה.

זו הכוונה. זה לא שזה רע.

זה מעולה שהן מייצאות, אבל אי-אפשר לבנות רק על אינטל, כי"ל, טבע.

השאלה אם יש מקום להתערבות בשער החליפין בנושא אחר של הייצוא.

בעניין שער החליפין יש שתי גישות. שער חליפין נמוך מוריד את יוקר המחיה, שער חליפין גבוה עוזר לתעשייה.

לכן זו הייתה השאלה שלי כשדיברנו על הייצוא.

אי-אפשר מלאכותית - - -

יש לי הרבה ביקורת על בנק ישראל, אבל בנושא הזה אני חושב שבנק ישראל מוצא את האיזון הנכון ומתערב איפה שצריך. זה שהגענו ל-125 מיליארד דולר במרתפי בנק ישראל זה כתוצאה מרכישות על מנת לבוא ולשמור שערים, ואלמלא אותן רכישות השערים היו נמוכים יותר. זו למעשה ההתערבות שנעשית שם.

הסכמי סחר – חתמנו בשנה האחרונה על שני הסכמי סחר חדשים עם פנמה ואוקראינה, ושדרוג של ההסכם עם קנדה. מקום המדינה נחתמו שבעה הסכמי סחר. בשנה האחרונה הגדלנו את זה בכמעט 30%, שניים פלוס שדרוג של הסכם, והנספחים הכלכליים נמצאים כאן בנושא הזה לטובת התעשיות השונות.

אנחנו נעבור לנושא של העסקים הקטנים והבינוניים. קודם כול, יש סיכום – אני חושב שזאת בשורה חשובה גם ללה"ב ולעסקים הקטנים ובכלל – של יושב-ראש ועדת הכלכלה ושלי שהחוק להגברת הסמכויות של העסקים הקטנים והבינוניים, שעבר בקריאה בראשונה, יידון כאן בוועדה.

בוועדת המשנה סיכמנו.

חבר הכנסת פולקמן מעורב בנושא הזה. זאת תהיה הזדמנות לעגן את המחויבות הממשלתית של המשרדים לנושא של העסקים הקטנים והבינוניים. כמובן יש אור ירוק. רן קיויתי - - -

זה ייתן כלים גם לסוכנות לעסקים קטנים. היום אין לה כלים לעשות את העבודה שלה.

אני יודע שאנחנו נמצאים בידיים טובות של יושב-ראש הוועדה ושל חבר הכנסת פולקמן לחוקק את החוק. נבקש שם מספר תוספות שיעבו אותו וייתנו לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים יותר סמכויות. לדוגמה, להבטיח במכרזים התייחסות לעסקים קטנים ובינוניים, להביא את מכלול השיקולים.

מעקב אחר מוסר תשלומים.

הכול.

תראה את הכמות, 41,700 נסגרו ב-2016.

הקדמת אותי. על זה רציתי לדבר.

זה מספר פנטסטי.

ב-2017 זה כבר מתקרב ל-50,000.

לפעמים עושים מזה דרמה. בכל השווקים בעולם היחסים האלה לא מאוד שונים. מה זה לסגור עסק? אדם פותח מסעדה, אחרי שנה פותח מסעדה אחרת. זה חלק מחיים טבעיים של שוק כלכלי. זה לא חריג.

בוא לא נעשה את זה כל-כך פשוט.

עושים מזה דרמה, כאילו נסגרים עסקים.

- - - לא על זה אנחנו מדברים.

למיטב זכרוני אתה מהנדס, אם אני לא טועה.

נכון.

כלומר, הסתדרת עם מספרים. אני אגיד לך את הנתונים. קודם כול, בנושא של סגירת עסקים אנחנו עומדים בדיוק כמו הממוצע של ה-OECD, כשהממוצע של ה-OECD עומד על 8%. כלומר, 41,000 מתוך 500,000 זה 8%. בסוף אנחנו משווים את עצמנו. הנתון הטוב ביחס למדינת ישראל, שאצלנו אנשים הרבה יותר יזמים. כלומר, שיעור פתיחת העסקים שעמד על 55,000 עסקים הוא הרבה יותר גבוה מה-OECD. כלומר, בעוד שב-OECD זה 9%, אנחנו עומדים על 11%.

לפעמים אנשים עושים מעשה שהוא לא נכון. אומרים: נסגרו 40,000 מתוך 55,000. אין קשר. 40,000 נסגרו מתוך ה-500,000. כלומר, זה לא שה-50,000 שפתחו באותה שנה, 40,000 מתוכם סגרו. אין קשר בין הדברים.

צריך גם נתון סטטיסטי כדי לראות כמה זה קורה, כמה כאלה שפתחו וסגרו. זה נתון מעניין.

חבר הכנסת אשר, זה נתון מעניין. כאן אני רוצה לבוא ולומר שאנחנו במדינה משקיעים במעו"ף. אנחנו אומרים למי שרוצה לפתוח עסק שלפני שהוא פותח עסק שיגיע אלינו. עוד לפני נעזור לך בתוכנית עסקית. אולי חלמת בלילה שהפיצה שלך טובה, אבל אין שום היגיון למקום שאתה עושה את זה, או שאתה רוצה לשווק מוצר שבחיים לא תרוויח ממנו. כלומר, אנחנו רוצים לעזור לך, אפילו עוד לפני שאתה שם את השקל הראשון ומשלם אגרת פתיחת חברה.

כבוד השר, יש לנו בעיה עם העסקים שנסגרים, במיוחד העסקים הקטנים, כי עובד שמפטרים אותו, יש לו דמי אבטלה, אבל בעל העסק לא מקבל אבטלה, לא מקבל כלום. זה יכול להרתיע אנשים מלפתוח עסקים. זה מה שאפשר לעשות לבעלי עסקים שהתאמצו, עשו ופתאום סגרו את העסק, אני לא יודע מה הסיבות. בעל עסק השקיע בעסק שלו, הוא רק הפסיד והוא לא מקבל אבטלה ולא מקבל פיצוי. עובד רגיל שעבד אצלו, הוא יכול ללכת ולקבל אבטלה.

השר הגיש הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים ועדיין זה לא נפתר.

אני מעלה את זה. יש הרבה נושאים שנדבר עליהם, אבל היות שדיברנו על הסגירה - - -

גם יושב-ראש הוועדה וגם רועי מלה"ב, שמדברים על הנושא הזה - - -

גם אנחנו מדברים על זה הרבה זמן.

(היו"ר רועי פולקמן, 10:20)

ברור. מה שעשינו בנושא הזה זה קודם כול, במהלך הכנסת הנוכחית, הכנסת העשרים, נכנס לתוקף חוק פנסיה לעצמאים. חוק פנסיה לעצמאים בעיניי הוא אחד החוקים הסוציאליים החשובים ביותר, שעולה למדינה 380 מיליוני שקלים בבסיס התקציב. כלומר, זה לא 380 מיליוני שקלים חד-פעמיים וזהו. 380 מיליוני שקלים מדי שנה. יש בערך 13 סעיפים שבהם עצמאים מופלים ביחס לשכירים. הצלחנו לצמצם ארבעה סעיפים ונפעל ונמשיך עד אשר האפליה הזאת תצטמצם.

הלכנו לפי היכולת התקציבית. נניח יש לנו 400 מיליון שקל. מה עדיף ב-400 מיליון שקל, פנסיה או אבטלה? שניהם חשובים. אמרנו שקודם כול ניתן פנסיה. אנחנו פשוט מנסים לבוא ולראות - - -

הכוונה לעודד אותו אולי להמשיך את החיים שלו, אולי לפתוח עסק אחר.

ברור. ולכן אני אומר לך שצריך בנושא הזה לראות גם באבטלה איך מטפלים. לצורך העניין תהיה ישיבה בנושא של עסקים קטנים ובינוניים, ויש צוות. אחד הדברים שמדברים איתנו עליהם העסקים, גם לה"ב וגם אחרים, שהם רוצים עוד הקלות רגולטוריות ועוד הפחתות במס. לנו יש סכום X, בואו נראה ב-600, 700, 800 מיליוני שקלים מה הדבר שיכול לעשות הכי טוב, ובסוף היום אנחנו רוצים לבוא ולראות גם לטובת העסקים וגם לטובת המשק מה הכי נכון.

13 הסעיפים האלה זה חלק מעוות. למשל דמי מחלה, אנחנו מנסים לתקן פה בחקיקה פרטית, בדרך כזאת או בדרך אחרת. כל החישוב של דמי מחלה לעצמאים, הם לא מקבלים. תיקנו דמי לידה לעצמאיות. יש כל מיני דברים שזה ממש מדינת עולם שלישי, ממש מדינת עולם שלישי. אתה אומר 13 סעיפים, זה לא עניין של תקציב, אדוני, זה עניין של מדיניות.

חברת הכנסת לביא, מתוך 13 הסעיפים כמה תוקנו בזמן שר האוצר הקודם?

אתה רוצה להיות פופוליסט?

לא, לא. לא פופוליסט.

זאת המשמרת שלך.

סליחה. סליחה.

אתה רוצה לריב איתי.

לא. חברת הכנסת לביא - - -

אני מקשיבה לך ושואלת. אני לא מבינה.

היא שואלת שאלה לגיטימית.

בכנסת הקודמת, כשהיה שר האוצר קודם – דיברת על מדיניות – מתוך ה-13 תוקנו אפס, אנחנו תיקנו ארבעה, אנחנו גם רוצים לבוא ולתקן את יתר הדברים במסגרת התקציב.

למה אתה מרגיש מאוים, אדוני השר?

אני לא מרגיש מאוים, חברת הכנסת לביא.

אתה לא יכול לענות? בוקר טוב, בוא תתחיל מחדש. מה עשית? באתי לשמוע.

חברת הכנסת לביא - - -

בוקר טוב. מה עשיתם בקדנציה הקודמת?

למה אתה כועס? מה קרה?

למה את מתגוננת?

מי מתגונן? אני באה לשאול לגבי - - -

חברת הכנסת לביא, נתתי נתון עובדתי.

אדוני השר - - -

אני לא יודע להתייחס.

אין לי מה להישאר כאן. אתה יכול רק להתבייש.

מי שבורח, בורח מהאמת.

- - -

תודה רבה.

אנחנו נסתדר, אל תדאגי.

כבוד השר, אני רוצה להדגיש שעסקים, אם קיימים, במקום ששם יש ממש צורך לעודד את העסקים, ביישובים הערביים, זה אותם עסקים זעירים, עסקים קטנים ובקושי בינוניים. כשדיברת על הרתיעה, אני ממש מדגיש את הנקודה של הרתיעה, שאנשים לא ייגשו לעסקים מחשש שהם לא יוכלו להסתדר אחר-כך.

חבר הכנסת אשר רצה להגיד הערה על נושא העסקים.

לגבי הנושא של "נטו עסקים" או מכלול התוכנית, שם היו כמה רעיונות, בין היתר רעיונות שלנו ביחד עם לה"ב, גם לגבי הנושא של עוסק פטור והדברים הללו.

כמובן שמים פה בחבילה אחת שני סוגי דברים. מצד אחד דבר שנותן את הביטחון לעסק, אם זה בפנסיה או באבטלה וכו', מצד שני אנחנו רוצים לעודד דברים שאנשים לא יצטרכו להגיע לאבטלה הזאת. אני חושב שצריך לתת יותר דגש באותם "600, 700, 800" שדיברת עליהם. יאללה, תגיד כבר מיליון, תן עוד קצת, תגיד מיליארד ונגמור את העסק.

אני חייב לספר לך משהו. אתמול, בפתח ישיבת הממשלה, היא קצת התעכבה אז ישבתי וששוחחתי בצד עם שר האוצר, ואני חושב ששר האוצר באופן אישי היה בעלים של עסק קטן, ולכן - - -

לה"ב ייצגו אותו.

לה"ב אפילו לא היו קיימים אז.

אני חושב שבסוף היום אנחנו מוכוונים לעשות, ואני חושב שיהיו בשורות לא מעטות בנושא של העסקים הקטנים במסגרת אותה ועדה, ואני חושב שבנוסף ל-500 מיליון השקלים – היו 380 מיליון שקלים בפנסיה לעצמאים ועוד 150 מיליון שקלים בסעיפים אחרים, יש עוד דברים מוצדקים – כאן אני בטוח שגם יהיה סיכום של ה-15 מיליון שקלים האלה. לדוגמה הנושא של גמלת אבל לעצמאים. אין דבר כזה שעצמאי לא יקבל גמלת אבל.

הוא יעבוד בתקופת האבל שלו. הם נלחמים על עבודה בשבת, אבל אנשים עובדים בתוך תקופת האבל שלהם כדי להמשיך להתקיים.

זה סכום קטן, והוא מוצדק. בנושא הזה יהיה. אנחנו בדיון פתוח והדברים יהיו.

אני רק רוצה לסכם את הדברים על מנת שבנושא הזה יהיו שאלות. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא למי שרואה, למי שצופה: תגיעו לסניפי המעו"ף. אנחנו נותנים שם הלוואות, אנחנו נותנים שם קורסים במחיר מסובסד, רצים בנושא הזה בכל הערים. תגיעו.

יש היום רפורמה חשובה מאוד. יש לי מילה טובה להגיד, לא לנו, בעיקר למשרד הפנים, על הרפורמה של הרישוי בעסקים. בעיניי היא רפורמה חשובה מאוד שתסייע בנושא. זו באמת הזדמנות להגיד מילה טובה גם למשרד הפנים.

היא אמורה להסתיים מחר בהצבעה.

בוועדת הפנים.

במשפט אחד אני רוצה לסיים. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת פולקמן, שעכשיו עומד בראשות הוועדה ומנהל את הוועדה, לקבוע גם דיונים בחוק של העסקים הקטנים והבינוניים. זה עוד חוק חשוב שהוא יהיה בשורה. תודה רבה. שאלות, בבקשה.

הרי כולם יודעים על רמת העוני של האוכלוסייה הערבית. כבודו דיבר על השיעור הנמוך של האבטלה, וזה נכון שיש הישג של 6%, אבל אם נרצה לדבר על האוכלוסייה הערבית, אנחנו צריכים להשתמש במושג "בלתי מועסקים" במקום ב"אבטלה". בזמנו, כשהשר דרעי היה שר הכלכלה, הייתה לי שאילתה, שאלתי אותו מה אתם מתכננים מבחינת מקומות עבודה ותעסוקת נשים ביישובים הערבים. הוא אמר שאם יש תוכנית – אני לא יודע אם יש לכם תוכניות היום בנושא הזה – אם התוכנית תבוצע, נגיע ב-2020 ל-41% מועסקות מהנשים הערביות.

אתה מדבר על הבדואיות?

לא הבדואיות. שאלתי על הערביות ולא על הבדואיות. המצב היום הוא 32%-33%.

לא, זה 21%.

לא הבדואיות. חזרת לבדואיות.

הבדואיות זה 21%.

אני מדבר בכלל.

השאלה אם יש למשרד שלכם תוכנית. זה דבר אחד. דבר שני, בהחלטת הממשלה 922 דובר על אזורי תעשייה ואזורי תעשייה משותפים. בינתיים אנחנו כבר באמצע התקופה של התוכנית הכלכלית. כבר עברו שנתיים וחצי מתחילת היישום של התוכנית לכאורה, אנחנו לא רואים את אזורי התעשייה המשותפים, ואנחנו לא רואים את אזורי התעשייה והתעסוקה ביישובים הערביים שיוכלו לעזור בתוספת של כוח-אדם עובד, כי אותה תוכנית שדיבר עליה השר דרעי הייתה שמגיעים ל-79% מהגברים. אם אנחנו עושים אותם ביחד, נגיע למצב שרק 60% מועסקים ב-2020 אם התוכנית תמומש. השאלה אם למשרד שלך יש תוכנית שהאזרחים הערבים יוכלו בחלקם לצאת מקו העוני בזה שימצאו מקומות.

(היו"ר איתן כבל, 10:30)

אני אומר לך מניסיון, ואני מכיר את האוכלוסייה שלי, במקום שיש אישה עובדת, יכולים לנשום מעל קו המים, הם לא שוקעים. הנושא הזה של התעסוקה יעזור גם למדינה, יעזור גם לאזרחים, וייתן להם את האפשרות לחיות בכבוד.

אזורי תעשייה ותעסוקה, בין אם משותפים ובין אם פרטיים של אותם יישובים, ובמיוחד תעסוקת נשים. מה התוכניות של המשרד שלך? עוד פעם, אנחנו באמצע. עברנו חצי מהתקופה של התוכנית הכלכלית 922. זה התחיל ב-2016, היה ב-2017 וכבר עברנו את אמצע 2018, וזה לחמש שנים.

קודם כול, יש חשיבות לכלכלה הישראלית בשילוב של בני המיעוטים והאוכלוסייה הערבית במסגרת העבודה.

אני חייב לספר לך סיפור יפה ששמעתי. ביקרתי ברהט אצל טלאל, והוא מספר שבעקבות סודה סטרים וקרגל, יש שם כבר 900-800 נשים בדואיות שהתחילו לעבוד. הוא מספר שעד שהן התחילו לעבוד, הן היו בבוקר מבקשות מהבעל שייתן להן 50-40 שקלים. הוא קרא לזה "לסגור את היום". היום כשהיא מרוויחה 8,000-7,000 שקלים, היא יכולה - - -

היא נותנת לו 40 שקל ליום...

אם הוא מתנהג יפה...

זה מחזק את מה שאמרתי.

ברור. אני מסכים. אני אומר לך שזה היה בהחלט נתון שאנחנו שמחים עליו.

נדבר אופרטיבית מה אנחנו עושים - - -

על אזור התעשייה. אני רוצה שיהיה צדק גם בחלוקה של ההכנסות. לא יכול להיות שהשותפים הם בסך הכול 80,000 מבחינת האוכלוסייה, מהם 60,000 שזה רהט, ורהט מקבלת 44% ורבע מהשותפים מקבלים 56%.

זו סוגיה שהיא רלוונטית יותר מול משרד הפנים.

חלוקת ההכנסות.

חלוקת ההכנסות זאת סוגיה. אם אתה שואל אותי, אני חושב שהחלוקה צריכה להיות תמיד ביחס לגודל האוכלוסייה. אגב, אני מכיר הרבה מקרים שזה הפוך - -

זה עיוות שקיים עד היום. מושב קטן ושני קיבוצים.

- - ש-5,000 תושבים של כפרים בין יהודים, הם מקבלים חלק יותר גדול מחלקם היחסי. לכן זאת שאלה טובה.

אני רוצה צדק לפי מספר האזרחים השותפים.

ברשותך, אני אתייחס לשאלות שמונחות לפתחנו. קודם כול, חלקם של בני המיעוטים במסגרת האוכלוסייה הוא 20%. אנחנו מתקצבים אותם לפי החלטות הממשלה בשיעור כפול מחלקם היחסי ברמה של 40%, וזאת מתוך מטרה לבוא ולצמצם פערים.

לצמצם מה שהם לא קיבלו כל השנים.

נכון. הם מקבלים יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה.

דבר שני, אנחנו הולכים שם להקמת אזורי תעשייה כמה שיותר סמוכים ליישוב, מכיוון שיש מנטליות בעיקר עבור הנשים מקרב בני המיעוטים שעובדים קרוב לבית, ואנחנו מכבדים את המנטליות הזאת, ולכן מקימים אזורי תעשייה - - -

האם נוכל בהמשך לקבל בכתב איפה מתכננים ומה?

בהחלט. על כל שאילתה אנחנו עונים.

הדברים הבאים. חבר הכנסת חאג' יחיא, היום השאיפה שלנו, גם בקרב החרדים וגם בקרב בני המיעוטים – השאיפה שלנו שהם יעבדו בדברים איכותיים יותר. כלומר, אם אנחנו רוצים תעסוקה של חרדיות בשיעור של 70%, קפיצת מדרגה, אני רוצה לעשות את זה ברמת שכר גבוהה יותר, ולכן עכשיו אנחנו מקימים שני מרכזי הייטק ביישובים – שלום, יושב-ראש הכנסת - - -

זה נראה כמו ביקורת פתע. ביקורת פתע על תפקוד הוועדות...

ברשותך, אני אעצור אותך. ברוך הבא, אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, מנכ"ל הכנסת, חברים, ברשותכם, פתחנו כמצוות אדוני את היום הזה בסקירה של שר הכלכלה, שכל כולה בענייני הוועדה ושיתוף הפעולה. העבודה המשותפת היא ממש חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו.

קודם כול, אני רוצה לברך את אדוני על הכיוון ועל הרעיון. כבר יש לי רעיונות איך לשדרג אותו. ישבתי אצלך יותר מפעם אחת יחד עם שר התיירות, חברי, בדיוק מאותם מקומות שמנסים להגביר את יכולת הפיקוח. בעזרת השם הרעיון שהצגנו אז בפניך של ועדות משנה מיוחדות, שיהיו בראשות האופוזיציה, שהן יהיו אלה שיובילו את הפיקוח, זה יהיה יום אחד. אני כבר יכול לומר, בוודאי על-פי הכיוון שאדוני מוביל.

ברוך הבא, קודם כול. אני כבר אומר לך, אדוני, את הדבר הבא, או שאנחנו נותנים לשרים לדבר פחות, כי אנחנו כבר מתקרבים לסיום, ואני רוצה לשמוע, או שבכל פעם צריך להביא נושא או שני נושאים ולא סקירה רוחבית, כי היא תופסת את הזמן והיא לא מאפשרת גם לאנשי המשרד שלך וגם לנו, חברי הכנסת, לדבר.

עוד דבר שכבר אני אומר לכם, צריך לבחור לדיון נושא שנמצא בלב ליבו של העניין. למשל שהסקירה המרכזית תהיה עסקים קטנים ובינוניים, ואז אתה גם יודע לשים את החץ בצורה הרבה יותר ממוקדת על עניין שכולנו יוצאים נשכרים בו, וגם ההפך, אפשר להזמין גורמים נוספים מחוץ לכנסת.

אין ספק שבשביל הצעד הראשון, אדוני, זה רעיון יוצא מן הכלל, מחשבה נכונה. תבורך בעניין הזה.

הצעת הייעול שדיברנו קודם, שלא יהיה הכול ביום אחד, שזה יפוזר. כבר רצנו - - -

בבקשה, אדוני היושב-ראש.

קודם כול, אני מבקש סליחה משר הכלכלה שהפסקתי אותך בתחילת דבריך או באמצע דבריך. תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני לא מתכוון לנאום נאומים, באתי רק להתרשם איך זה מתנהל כי זו הפעם הראשונה.

אני לא טוב בדיבור גבוהה גבוהה, אבל זו באמת הפעם הראשונה בתולדות הכנסת שעושים יום כזה מרוכז. הקמנו יחידת כת"ף שתעזור בקיום הפיקוח על משרדי הממשלה. מזכירות הכנסת נרתמה לנושא ושאר הגורמים. זאת בדיוק הייתה הכוונה. אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים נוספות ויצירתיות חוץ מהגשת חקיקה פרטית בכמויות של כמה אלפים, כשבסופו של דבר רק כמה עשרות או כמה מאות מגיעות לכדי חוק. עשינו שעת שאלות.

אני חושב שגם השר, גם יושב-ראש הוועדה וגם חברי הכנסת יסכימו שזאת יוזמה נכונה שמעוררת עניין. התלונות היחידות ששמעתי הן על חברי כנסת שמגיעים ולא מספיקים לשאול את השאלה בגלל מגבלות הזמן. ישבנו אז ודיברנו על עוד אפשרויות של פיקוח בוועדות.

המטרה של היום הזה – שמעתי חבר הכנסת יעקב אשר, שמעתי. הכול ביום אחד – גם לנו הייתה דאגה, אבל חשבנו שבפעם הראשונה אולי דווקא כדאי לשים דגש, כי אנחנו גם לא רוצים ליצור רושם שזה כאילו הפעם הראשונה. כמו שאמרתי, הפעם הראשונה בתולדות המדינה, כי זו לא הפעם הראשונה שהשר מגיע לוועדה לתת דיווח, וזו לא הפעם הראשונה שוועדה עושה כמצוות הפיקוח על הממשלה, אבל רצינו להדגיש כאן שיש יוזמה ויש ניסיון לשנות קצת את המציאות המוכרת לנו.

מה שאמרת, איתן, זה נכון מאוד. המחשבה הייתה שהשרים יבחרו כמה נושאים או נושא. לא רק סקירה, אלא נושא, ושהוועדה תוכל לדבר גם לעומק הנושא ובעוד כמה חודשים לראות פעם נוספת מה נעשה ואיך נעשה.

אני לא אאריך. אני אעצור כאן ואגיד עוד פעם תודה לשר - - -

בלי לקחים לא הצלחנו.

בדיוק כך. אני מתנצל מראש שאני אשמע כמה דקות ואצא בשקט, כדי לא להפסיק עוד פעם את השר.

רק ברשותך, אדוני השר - - -

כבוד השר ממשיך לתת תשובה לשאלה שלי.

בדיוק. תשיב ואני אעצור אותך, כי אני רוצה לתת קצת לאנשים.

ברור. אני רוצה לברך אותך, אדוני יושב-ראש הכנסת על היוזמה. אני חושב שהיוזמה הזאת חשובה. נערכנו לסקירה הזאת בדומה להיערכות שלנו לסקירה בפני הממשלה. כל הנהלת המשרד הבכירה נמצאת כאן ונתנה בהחלט סקירה מלאה על כל מה שנעשה.

חשוב לבוא ולומר שחלק גדול מההישגים בכלכלה, מההישגים של משרד הכלכלה, הם פרי של עבודה משותפת של הממשלה, משרד הכלכלה והכנסת. דיברנו כאן על רפורמה במכון התקנים, דיברנו על תקנות בתחום הייבוא האישי, דיברנו על הסרת חסמים.

אני חושב שזו הזדמנות טובה לבוא ולראות את העבודה המשותפת. עשינו דיון פנימי, ואני חייב לציין כאן את ועדת הכלכלה שאנחנו עובדים איתה בצורה מעולה, גם דברים נוספים שאנחנו רוצים לבוא ולקדם, שנמצאים כאן, אנחנו מטפלים בהם ביחד, סוגיות שנמצאות על סדר-היום בנושא של יוקר המחיה, בנושא של הסרת חסמים, בנושא של הפחתת רגולציה. אנחנו עובדים על זה ביחד, על הנושא של עידוד תעשייה ותעסוקה, על הנושא של חוק פנסיה לעצמאים, זה חוק שהממשלה לא עושה לבד, זה חוק שאם הוא לא היה מגיע לכנסת ולא עובר כאן בקריאה השנייה ובקריאה שלישית ולא נידון, זה לא היה.

הייתי מוסיף לקח. אני חושב שאחת לשנה צריך גם לבוא ולהגיד מה הדברים המשותפים לפעילות של אותו משרד ואותה ועדה שבוצעו ומה הדברים שרצינו לבצע בשנה הבאה, כי בסוף היום אנחנו רוצים גם להמשיך בנושא הזה ולשפר את העבודה.

אני חושב שיש כאן מצגת מצוינת שהכינו המנכ"ל ומיכל פינק, ומבחינתנו גם תוכל לעלות לאתר הכנסת, שתהיה שקיפות, שהציבור יוכל לבוא ולראות את הדברים.

סיימנו את הסקירה, יש לנו גם ועדת שרים לענייני הפרטה ואנחנו כאן מ-09:30 בבוקר. אני אמשיך את תשובתי לחבר הכנסת חאג' יחיא, שאחרי הסקירה שאל בנושא של המגזר של בני המיעוטים במדינת ישראל.

לשאלתך, אדוני חאג' יחיא. דיברנו על הנושא של אזורי תעשייה ותעסוקה - - -

ביקשתי לקבל רשימה מה אתם מתכננים.

אנחנו במשרד עונים לשאילתה של כל חבר כנסת. אנחנו עונים ושולחים בתוך 45 יום, כפי שנדרש. כל אחד מאיתנו מקבל תשובה, גם בנושא הזה וגם בנושאים אחרים. חלקם של בני המיעוטים באוכלוסייה הוא 20%, ההשקעה היא בהיקף של 40%.

דבר שני, אנחנו רוצים לקחת גם את האוכלוסייה החרדית וגם את האוכלוסייה של בני המיעוטים ולהעביר אותם למקצועות איכותיים יותר. כלומר, לא רק שהם יעבדו, אלא שהם יעבדו ויוכלו להשתכר ברמת שכר של הממוצע למשק ומעבר לכך.

השר רק הערה על זה - - -

- - -

שיעור המועסקים, במיוחד הנשים.

בהכשרות זה לא היה סמכות שלכם.

שאלת על הכול, אני אענה על הכול. יש לנו עוד 7-6 נושאים.

רק הערה לאזורי תעשייה. גם את זה השר מכיר, שוחחנו על זה לא פעם. גם בהקשר למגזר החרדי וגם במגזר הערבי חלק מהאתגר הוא באזורי התעשייה המשותפים ולא באיים המבודדים. אם רוצים להעלות את איכות התעסוקה ולא רק את כמות התעסוקה, זה חייב להיות משותף, זה חייב להיות אזורים בעלי פרופיל גבוה יותר ואזורי. הכוונה שלי, השר, שזה חלק מהתפיסה שדיברנו עליה גם בהקשר של האשכולות האזוריים, אבל גם בנושא התפיסה המרחבית. הייתה פעם תפיסה במשרד הכלכלה שבונים מאות אזורי תעשייה קטנים, כולם בינוניים וחלשים. אני מבין שמצד אחד צריך לאפשר ולתת עצה, אבל גם צריך לייצר אזורי עוגן אזוריים, לא מאות אזורים חלשים, בינוניים וסקטוריאליים, אלא אזורים מרכזיים גיאוגרפית, שמאפשרים למשוך חברות רציניות ולתת כוח משיכה אמיתי.

אני מהצד של אזורי מלאכה ותעסוקה קלה - - -

מלאכה זה לא אזורי תעשייה, זה משהו אחר. רק חשוב לעשות את ההבחנה הזאת גם אצלכם.

- - -

אם זה למוסכים ומאפיות, זה משהו אחר, לא שם תהיה תעסוקה - - -

- - - ואזורי תעשייה משותפים.

חבר הכנסת פולקמן, זה משתלב עם דבר שאני יודע שאתה מוביל, וזה הנושא של אשכולות. אני יכול להגיד לך שיש שיתוף פעולה מלא ומצוין בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות בהקמת אזורי תעשייה משותפים. אנחנו אפילו הקמנו חממת הייטק בנצרת, ואני שמח להגיד לכם שאפילו יצא שם אקזיט ראשון של 20 מיליון דולר. כלומר, אנחנו מכוונים לא רק לעבודה, אלא גם לעבודה איכותית.

אני מכיר את המקום.

ולכן המכרז בנושא של שני מבנים יצא בנושא הזה בעוד חודשיים. תוכנית שתציג רשות החדשנות בנושא תוכנית הכוכבים של ההייטק בפריפריה תכלול יישוב אחד לפחות של בני מיעוטים שגם ייכנס בנושא הזה מתוך שמונה יישובים.

תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני.

הנושא של המעו"ף. במסגרת עסקים קטנים ובינוניים יש לא מעט מקומות - - -

אנחנו כבר מסיימים, לכן אני חייב להפסיק אותך, אדוני השר.

הוא שאל שאלות.

שאלתי האם יש תוכנית שנגיע ומה היעד של אדוני? נניח 2020 או 2030. מה היעד של אדוני?

יש תוכנית של הממשלה, זה לא רק תוכנית של משרד הכלכלה, להגיע ל-40%. עברה שנה, נשארו עוד ארבע שנים להגיע לאותה טכנית. הדרך שלנו היא באמצעות אזורי תעשייה ובאמצעות - - -

40% תעסוקת נשים?

כן.

- - - ובאמצעות מסלולי תעסוקה. מי שקולט אישה מקרב בני המיעוטים, מקבל השתתפות בשכר של עד 30% משכרה לתקופה של 30 חודשים. 30-30.

האם התוכנית הזאת קיימת או שאתם מתכננים אותה?

אדוני המנכ"ל.

אנחנו יוצאים עכשיו בעשרה מפעלים צמודי דופן, שאמורים לתת שירות לנשים שם.

העניין של סיוע - - -

סיוע השכר כבר קיים.

סיוע השכר קיים.

ממתי?

זה נמצא הרבה יותר מתקופתי. לדעתי זה מעל 15 שנה.

זה הרבה שנים, אבל זה קיבל תאוצה.

גיל, כמה זמן זה קיים?

קצת פחות מ-15 שנה.

לפחות ארבע שנים. אני חבר ועדת ההקצאה. קצת לפני חודש יצאה הקצאה. אנחנו באמצע הדיונים של 2017, מה שדיברו השר והמנכ"ל - - -

מכרז של - - -

התוכנית קיימת ועובדת יפה, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. גם מפעלים יהודיים קולטים עובדים וגם ערבים יכולים להגיש בקשות. יש היצף של בקשות מעבר לכמות הכסף. התוכנית עובדת יפה.

תודה, יקירי. נשיא לה"ב, בבקשה. חברי, בבקשה.

בוקר טוב, הגעתי לכאן לכבד אנשים שמכבדים את מגזר העסקים הקטנים והעצמאיים, בראש ובראשונה את כבוד השר אלי כהן ואת יושב-ראש ועדת הכלכלה. מכאן יחד עם חבר הכנסת רועי פולקמן ושאר חברי הוועדה יצאה הבשורה של חוק מוסר תשלומים, בשורה גדולה מאוד עבור כל ציבור העצמאים והעסקים הקטנים.

מיכל, ברשותך, אם תעבירי לשקף לפני, תבינו שזה צריך להיות השקף שיגיד מה העוצמה של העסקים הקטנים במדינת ישראל. 99% מכלל העסקים בישראל הם עסקים קטנים – 74% מהמחזור העסקי, 60% מכלל המועסקים, 52% מהתוצר העסקי. זה צריך לפתוח כל מצגת במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר.

אני שמח שיש כאן בפעם הראשונה נכונות אמיתית גם של משרד הכלכלה, גם של משרד האוצר וכמובן של הוועדה להביא לשינוי.

כבוד השר, היה הבדל בין מצב שלא היה שר כלכלה, שלא היה לנו למי לפנות, לבין מה שקורה בשנתיים האחרונות, שיש שר כלכלה, יש כתובת ויש אוזן קשבת.

לא נפגשת עם ראש הממשלה כשהוא היה שר הכלכלה?

נפגשנו עם כולם, תאמין לי. וכולם בצורה זאת או אחרת המערבבים הלאומיים.

אני בא ואומר עכשיו, ואני אומר את זה גם לכבוד השר, כי ביקשתי את זה ממיכל ועדיין זה לא קורה: אני חושב שבכל דיון שצריך להיות עם משרד האוצר, צריך להראות כמה שֶׁקֶל אחד שאתה מקצה עבור העסקים הקטנים יחזיר בחזרה למדינה. אני אומר לך שאז הדיון, שהיה בנוכחות אגף התקציבים, שהוא נמצא כאן – כל פעם הם קמו ואמרו "פגיעה בהכנסות המדינה". אם אנחנו עוזרים לעסקים הקטנים – פגיעה בהכנסות המדינה. מאיפה נביא את הכסף? את הכסף הזה נביא מזה שנגרום לכך שיהיו עוד עסקים קטנים ועוד עצמאים שייכנסו לעולם התעסוקה.

ולכן כבוד השר, אני מבקש ממך שבכל פעילות שיש מול משרד האוצר, להראות כמה כסף אנחנו נכניס בפריון, בתוצר. ולכן הדיון הזה על פגיעה בהכנסות המדינה חייב לעבור מן העולם במה שקשור לעסקים הקטנים. לא יכול להיות שבכל פעם יסתכלו על החור שבגרוש, ואם אנחנו נותנים לעסקים הקטנים ומקילים, ישאלו מה יעלה בכנסות המדינה. בסופו של דבר השקעה בעסקים הקטנים, ומי כמוך יודע את זה, כבוד השר, מהניסיון שלך, וגם יושב-ראש הוועדה וחבר הכנסת רועי פולקמן, יעקב אשר וגם חאג' יחיא, אם יעזרו לעסקים הקטנים – זה בפחת מואץ, שאין דבר יותר מזה שיגדיל את התוצר ואת הפריון במדינה, בנושא של קיזוז הפסדים לאחור, בנושא של עוסק פטור, בנושא של פטור מאגרות – כל החסמים שיש כרגע - - -

הגדרה של המקצועות - - -

הגדרה של המקצועות. אלה דברים שעומדים כרגע על המדוכה בוועדת "נטו עסקים קטנים". אני שם את כל כובד משקלי עליך, כבוד השר, כי אני בטוח שאתה מייצג אותנו נאמנה. חשוב היה לי להגיד את זה, להגיע לכאן ולכבד אנשים שמכבדים את מגזר העסקים הקטנים והעצמאים. אני בטוח שיש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות וצריך לעשות. תודה רבה.

תודה לך, אדוני. אלי סתוי, רק משפט.

אני יושב-ראש עמותת הקמעונאים הקטנים בענף המזון, מכולות ומינימרקטים. זאת ההזדמנות שלי להודות לשר הכלכלה, שמשרדו מסייע לנו להתארגן להקמת שרשרת אספקה לכלל הקמעונאים הקטנים, על מנת ליצור תחרות מחודשת בענף המזון, על מנת לעזור לעסקים הקטנים לשרוד. זאת גם הזדמנות להגיד תודה רבה ליושב-ראש הוועדה שמלווה את התוכנית מתחילתה, ואנחנו גם נשמח לראות אותו משתתף איתנו בהמשך בהצלחה הגדולה של התוכנית. שוב, תודה רבה לכבוד השר ותודה רבה לכל העוסקים במלאכה.

תודה. חאג', משפט.

למרות שלא הגעתי לסיפוקי בנושא של העסקת נשים - -

אנחנו נעבוד על זה.

- - מה שאני יכול להגיד לזכותו של השר שהוא הפך את המשרד הזה ממשרד שולי למשרד מרכזי שעושה, ויש תוצאות.

כבוד השר שלוקח מיניבוס ונוסע יום שלם, עסק-עסק, מגיע לשם ואוכל סנדוויץ'.

עברת למדור פרסומי.

לא. זה מה שצריך לעשות, לרדת לשטח, להגיע ולפגוש בלבן של העיניים את המוסכניק, את סוכן הנסיעות ואת נהג המונית.

נשיא לה"ב, מחר הסנדוויץ עליי...

תודה, אדוני השר, אני מתנצל שעיכבנו אותך. כבר יש לנו לקחים מהמפגש הזה, ואני מקווה שנדע ליישם אותם לפעם הבאה. תודה מעומק הלב.

תודה לכם. תודה לך וללאה על העבודה.

אין לי שום ספק ששיתוף הפעולה רק ילך ויהיה חזק יותר וטוב יותר. תודה לכם. באמת, תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:51.