פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
03/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 806
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון - אחריות קבלן שיפוצים), התשע"ז-2017 (פ/4333/20) של חה"כ רועי פולקמן, אכרם חסון, מיקי לוי, חיים ילין, מרדכי יוגב, נחמן שי, מירב בן ארי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
רועי פולקמן

מנהל מחלקה בכיר רישום קבלנים, משרד הבינוי והשיכון - אילן רויזמן

עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אסתר ורהפטיג

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים - ערן סיב

מוזמן/ת - יצחק שחק

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה - יובל אלגד

שדלן/ית (י.כ שרותי לובינג ויחסי ציבור), מייצג/ת את התאחדות קבלני השיפוצים - יהודה כהן

מירב תורג'מן
ענבר הרשקוביץ

לאה ורון

הילה לוי

הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון - אחריות קבלן שיפוצים), התשע"ז-2017

בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועצות, הרשמת, הדובר, חבר הכנסת פולקמן, יקיר הוועדה. ברשותכם, הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים.

זה היה הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון – אחריות קבלן שיפוצים), התשע"ז-2017, ועכשיו אנחנו ממליצים לעשות את זה כחוק נפרד.

במסגרת זה שהוכן נוסח שמוסכם על משרדי הממשלה ועל המציע, השתנה גם השם של הצעת החוק.

בסדר גמור. אנחנו דנים לקריאה ראשונה. תגיד בקווים כלליים מה הקו שמנחה את החוק הזה.

קראתי לזה החוק לסייע לקשישים לקבל עבודות שיפוצים. דיברנו על ההפקרות שיש בענף השיפוצים, על החשש. חוויתי את זה לא פעם עם אמי ועם חברות שלה ואחרים. אתה מזמין עבודת שיפוצים והרבה מהשוק הזה מבוסס על חאפרים. אין לך שום יכולת לדרוש או לדעת מה מגיע לך או לא מגיע לך.

אנחנו רוצים לעשות כאן שני חיתוכים שעליהם גם הגענו להסכמות עם משרד המשפטים ומשרד השיכון והבינוי. הראשון, אנחנו רוצים להגדיר בסיס של שנה לאחריות של קבלן שיפוצים, כאשר יש מטרה נוספת מאחורי החוק הזה – שיהיו קבלנים מסודרים. אנחנו לא מייצרים כאן אכיפה כופה כי ברור שבסוף עדיין יהיו בשוק קבלנים שהם לא רשומים, אבל אנחנו רוצים לתעדף או לייצר יתרון יחסי למושג קבלן רשום.

איך אנחנו עושים את זה? אנחנו רוצים שהלקוח יידע. במקרה הזה, זה יותר קל ממקצועות אחרים שבהם אין בכלל הסדרה. פה משרד השיכון הסדיר את זה. יש דבר כזה להיות קבלן שיפוצים רשום, יש איגוד ויש גם רישום במשרד. אנחנו אומרים שאם אתה עובד עם קבלן רשום – יהיה לנו דיון על הסיפור הזה, אבל בגדול הוגדר גם קבלן רשום והיקף העבודה. אני חשבתי שהנקודה המכריעה היא ההגדרה שהוא רשום. לא הבנתי למה עשינו הפרדה בסוף. אם הוא רשום, מה זה משנה אם הוא עושה עבודה ב-20,000 שקל? אבל נדבר על זה. כן קיבלתי את עמדת המשרד, בעיקר משרד המשפטים, שאמר שאנחנו לא עושים עכשיו רגולציה כופה על השוק שבה אין יותר קבלנים לא רשומים, כי בזה חנקנו את כל השוק. אבל אנחנו רוצים לתת איתות לשוק שאומר שאם אתה עובד עם קבלן רשום – הרי אתה יכול לבקש לראות תעודה ומסמך שמאשר שהוא רשום – אתה יודע שאתה מקבל אחריות.

מבחינתי זאת המטרה של החוק מבחינתי. זה אומר שברגע שאתה יודע שאתה עובד עם קבלן רשום, אתה מקבל מינימום שנה אחריות. הייתה פה עוד סוגיה, שכמובן יש סוגים מסוימים של עבודות שיש להן סוגים שונים של אחריות. לכן, מה שמוגדר היום בחוק הקבלנים, שמדבר על תקופות אחריות, יהיה תקף. חוק המכר – דירות. באינסטלציה יש לי אחריות לשלוש שנים או לעשר שנים. זה לא במקום זה. אבל המינימום אומר שגם בעבודה שיכולה להיות קטנה, או שהיא לא מעוגנת בחוק המכר או אם לא הותנה אחרת, מינימום שנה. אתה לא יכול להתנות פחות משנה.

אם אתה מחשיב עבודות מתחת ל-44,000 שקלים כעבודות קטנות, זה לא חל.

תכף נדבר על הסכום, אבל קודם נגיד על מה מוסכם הנוסח. כל מה שהוא מעל 44,000 שקל – עשית עבודה עם קבלן ולכל עבודה שלו יש אחריות שהמינימום הוא שנה, פלוס מה שאומר חוק המכר. זה יכול להיות תקופות אחרות שעליהן אפשר להתנות באופן ספציפי בחוזה.

ככל שמדובר בעבודה שעלותה נמוכה מ-44,000 שקלים?

לא, מעל 44,000.

ואז אין אחריות של שנה?

נכון. כרגע, לפי הנוסח הזה, על עבודות שהן מתחת ל-44,000 שקל.

יש את הדין הכללי.

ההערה היחידה שלא הייתה חדה בנוסח הסופי הייתה למה ההפרדה נעשית. כן הסכמנו שזה יהיה רק על קבלנים שמוגדרים במשרד השיכון. זה נכון. למה אנחנו צריכים את ה-44,000? מה זה משנה? אבל בואו נקרא את הנוסח. העיקרון היה לתת בסיס של אחריות. נתחיל עם מה שמוסכם – אדם שעושים אצלו עבודה ב-50,000 שקל אצלו בבית והוא יודע שאם הוא עובד עם קבלן רשום, יש לו מינימום אחריות של שנה. לא משנה מה רשום ומה לא ואין ויכוח. גם אם זה לא רשום, הוא מקבל מינימום אחריות של שנה ואם לא, חוק המכר חל על דברים אחרים. לפחות יש לו רשת ביטחון מינימלית וקצת שקט נפשי כשהוא עובד עם קבלן שיפוצים.

אני ממשרד המשפטים. מכיוון שזה חוק צרכני שבא להגן על אותם קשישים, היה לנו חשוב שזה לא יחול רק על קבלנים רשומים. כלומר, אם מישהו עובד לא כחוק ומבצע עבודות מעל 44,000 שקלים, והוא בעצם עובד בניגוד לחוק כי הוא לא נרשם למרות שהוא צריך להירשם, שלא יקרה מצב שעכשיו גם אין עליו אחריות.

דרך אגב, אנשים צעירים, רעננים ברוחם ובגופם, נופלים חדשות לבקרים.

לחלק מהקשישים יש יותר ניסיון כי הם נפלו כבר כמה פעמים.

הסיפורים שאני שמעתי הם על אנשים מבוגרים שהיה להם קשה לבדוק. אתה בודק במדרג, אתה בודק בפייסבוק ויש לך יותר כלים לחפש.

צריך לומר שעל קבלן רשום יש חוק שאומר שיש אחריות על עבודות שיפוצים, ורשם הקבלנים יכול להטיל סנקציות משמעתיות על קבלן רשום. לכן כן יש משמעות לקחת קבלן רשום וצריך לחזק את המודעות של הציבור. בכל זה אנחנו מסכימים, אבל לא רצינו מצב שיהיה החוטא נשכר – שיש אדם שהוא גם קבלן שעובד לא כחוק, ועכשיו הוא גם ייצא נשכר כי אין עליו אחריות מכוח החוק הצרכני הזה.

נכון, אני גם מסכים לזה. מאוד שמחתי כי זה היה לא פשוט בדיון הראשון עם המשרד. תמיד שואלים אותנו מה האכיפה ויותר קל לך לאכוף כשהם מפוקחים – אפשר לשלול את הרישיון, יותר קל למצוא אותו. ברור שברגע שאמרנו את הרף של ה-44,000 אתה יכול להגיד את זה על כל קבלן ואז ללכת לבית דין לתביעות קטנות או כל דבר.

הפנינו לחוק רישום קבלנים כדי לקבוע מה הרף שממנו תחול האחריות הזאת. זה רף גבוה יחסית, כלומר 44,000 שקל זה באמת עבודות שיפוץ בהיקף מאוד רחב, אבל אנחנו לא יודעים הרבה על השוק הזה. אין לנו הרבה נתונים.

44,000 בשיפוץ של בית זה אמבטיה.

אבל גם כשגורמים לך נזק ב-40,000 שקל זה כבד וקשה לאותה משפחה.

ודאי. אני עשיתי שיפוץ לפני שנה, אני יודע. תאמין לי שאני מבין את המשמעויות.

האם הם משוחררים מאחריות, אותם קבלנים שלא רשומים?

לא. היא כרגע אומרת שלא.

אני יושב-ראש התאחדות קבלני שיפוצים. אם קבלן עושה היום עבודה ב-25,000 שקל, שזה שיפוץ אמבטיה ושירותים. זה הממוצע, 25,000 שקל. הוא לא רשום ברשם הקבלנים, שזה תחום מאוד מאוד גדול. לא כולם רוצים להירשם ברשם הקבלנים.

הוא גם לא צריך בעיקרון להירשם.

יש תחום מאוד מאוד גדול של אנשים שעובדים עד 45,000 שקל.

זה מה שנקרא שיש תחום שחור.

הוא לא שחור, החוק לא מחייב אותו.

אותו קבלן שעובד ב-25,000 שקל ועושה שיפוץ אמבטיה ושירותים לגברת באשקלון, הוא לא צריך לתת אחריות על העבודה של השיפוצים, כמו שקבלן רשום צריך לתת אחריות? למה לפטור אותו מאחריות?

יש לי שאלה עקרונית. לא ב-25,000 שקל. היה אצלי קבלן שיפוצים ועשה לי עבודה ב-10,000 שקל. הוא לא בא, הלך, ושבר לי. אני לא יכול לתבוע אותו?

לתבוע אתה יכול, כמובן. אבל פה אתה אומר לקבלן השיפוצים: כתוב בחוזה או לא כתוב בחוזה, חל עליך החוק. נקודה. זאת אומרת שאם אתה בא לשופט, הוא אומר לך: אדוני, יש אחריות של שנה.

היה עניין משפטי מתי התפקיד של הלקוח להוכיח רשלנות ומתי הפוך. בשאלה שלך, האירוע המשפטי הוא שאם אין את זה בהגדרה בחוק, יש אירוע שבו אני, הלקוח, צריך להוכיח שהנזק נגרם בגלל רשלנות של הקבלן. הרי יכול להיות שהוא תיקן לי צינור ואני אחרי זה קדחתי בקיר ועשיתי חור בצינור. הרי גם על עבודות קטנות, שם אני צריך יותר להוכיח.

נכון. יש את חוק חוזה קבלנות, שהוא חוק כללי שחל על כל השירותים וגם שירותי שיפוצים. יש שם סעיף מפורש, סעיף 3, שאומר שאם המלאכה או השירות לא היו בהתאם למוסכם או איזה פגם, על המזמין להודיע לקבלן. אם הפגם ניתן לתיקון, יש לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. כן, מדברים שם על הסתמכות על הפגם. כמו שאומר חבר הכנסת פולקמן, מדובר פה בנטל ההוכחה. אם אתה רוצה ללכת עם החוק הזה ולתבוע את הקבלן, אתה צריך ללכת לבית משפט וכמו בכל תביעה רגילה, נטל ההוכחה הוא עליך. אם אנחנו קובעים תקופת אחריות בחוק, אתה רק אומר שהיה פגם ונטל ההוכחה להוכיח שזה לא נגרם בגלל הקבלן, הוא על הקבלן.

אין ספק שהחקיקה הזאת ומה שאנחנו עושים פה, זה התחלה. עולם השיפוצים הוא עולם תוכן שכמעט אף אחד לא עסק בו בצורה משמעותית. אני לא צריך להגיד לכם איזה שם טוב, במירכאות כפולות ומכופלות, יש בגדול לקבלני השיפוצים. כשאתה מזמין ויש לך בעיה עם קבלן, קל וחומר עם שיפוצניק. הכוונה בחוק של רועי היא לא לתת עכשיו מענים לכל החולאים שמתקיימים בענף, אבל יש כאן חד-משמעית צעד קטן שהוא התחלה. הוא לא דרמטי, אבל הוא שם ספוט על העניין הזה. לכן אני אומר, בוא נתקדם עם מה שיש לנו עכשיו ביד, כדי שלא נמצא את עצמנו נפתחים ונפתחים.

זאת קריאה ראשונה.

כן, כן. מעבר לעובדה שזאת קריאה ראשונה, הצעת החוק מאוד מכווננת מטרה. וככה מתחיל טיפול בנושא.

יש לי עוד הערה, ברשותך. רשום כאן "הרחבת מבנים". לקבלני שיפוצים אסור לגעת במבנה. לא להרחיב מבנה, לא לגעת במבנה הקונסטרוקטיבי של המבנה. לנו מותר על פי חוק רק לשפץ, אם זה גבס או ריצוף או תקרות אקוסטיות וכולי. אסור לנו להרחיב מבנים ולא לגעת בקונסטרוקציה.

זאת הערה חשובה.

אני ממשרד השיכון. קבלן שרשום בפנקס הקבלנים, בענף 131 שיפוצים, באמת לא רשאי לבצע עבודות קונסטרוקציה, עבודות שלד והרחבת מבנים. כשבאנו לדבר כאן על החוק הצרכני הזה, רצינו לגעת לא במי שרשומים דווקא ב-131 אלא במה שמקבל מזמין, שמזמין עבודות שיפוצים אצלו בבית. מזמין כזה יכול לפעמים להזמין גם הרחבה של חדר בזמן שהוא משפץ את הסלון.

זה כבר קבלן בניין, לא קבלן שיפוצים.

אתה צודק, אבל אני אומר מניסיון שהוא בא ומוריד קיר.

להוריד קיר מותר לנו, אם זה לא קונסטרוקטיבי. לבנות חדר או להרחיב את המבנה, אסור לנו. זה קבלן בניין וזה נוגע לעניין של קבלנות בניין. זה כבר משהו אחר.

מה אתה בעצם אומר? האם אנחנו לא נותנים כאן הכשר?

אמרנו שאנחנו רוצים להסתכל על האזרח, על אותה קשישה שמזמינה קבלן שיפוצים והיא לא יודעת מה זה ענף 131, רשום או לא רשום.

גם אם היא לא זקנה היא לא יודעת.

זה גם נכון. לכן, החוק שנקרא היום החוק לאחריות עבודות שיפוצים, לא מתייחס רק לקבלנים שרשומים בענף 131 או לעבודות שמשתייכות לענף 131. מה שחשוב לנו להבהיר הוא שאנחנו מסכימים לחלוטין שענף 131 שיפוצים לא כולל עבודות קונסטרוקציה, לא כולל הרחבת מבנים ושלד, בוודאי לא כולל בנייה חדשה. לכן, לפחות לפרוטוקול, אנחנו רוצים להבהיר שקבלן שרשום ב-131, חרף ההגדרה שנמצאת בחוק הזה, לא יוכל גם מכאן ואילך לבצע עבודות של שלד.

רועי, בוא נעביר את ההצעה כמו שהיא. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, נחדד את זה.

צריך להבהיר, למרות שאני חושב שזה ברור.

אם מבחינתכם אתם לא רואים עם זה בעיה, אני לא - - -

אפשר למחוק את המילים "הרחבת מבנה".

הוא רוצה להרחיב את האחריות בשביל הצרכן. מה אכפת לך שגם ענף שהוא לא קבלני שיפוצים, בהזדמנות של הגנה צרכנית, יקבל הגנה?

אני אגיד לך למה. כי ברגע שבונים, כבר חוק מכר חל עליו.

לא, זה חל רק בקניית דירה חדשה. אם אתה עושה הרחבה ומוסיף חדר, החוק הזה לא חל עליך.

אני חושב שהכיוון שמוצע כאן הוא דווקא לא רע.

איגוד קבלני השיפוצים רוצים לברך את רועי שנרתם למשימה הזאת. התחלנו תהליך של הסדרת הענף של כל קבלני השיפוצים. ערן סיב הגדיר משנת 2000 קבלן שיפוצים בסיווג 131. בשביל זה היה צריך להגיע לבית המשפט העליון עם אהרון ברק, שם פסקו. לאחר מכן השר גלנט הגדיר לאחרונה את סיווג 131 קבלני שיפוצים לא עד מיליון וחצי שקל, וזאת הגדרה נוספת. החוק שבא להסדיר עכשיו את הענף הזה, שאין דבר כזה לצאת מבית ללא אחריות, אני חושב שזה מתחיל תהליך שהציבור יפנים את זה. תתפלא לשמוע שהרבה צרכנים, כשנכנס אליהם הביתה קבלן שיפוצים, הם שואלים אותו: סליחה, אדוני, אתה קבלן רשום או לא קבלן רשום? התהליך מתחיל לחלחל לציבור. אנחנו מאמינים שתוך מספר שנים זאת תהיה פעילות רחבה של התאחדות קבלני השיפוצים ואנחנו נעשה חיל בנושא הזה.

לדעתנו, איתן, קבלן שיפוצים שעושה עבודה ב-10,000 שקל, צריך לתת אחריות. אני מסכים איתך שנלך שלב-שלב.

אני מסכים איתך. בא בן אדם, עשה לי זפת בגג. עשה איטום. זה סכום של כ-7,000 שקל, לא מגיעה לי על זה אחריות?

אני חושב שסיפרתי בדיון הקודם שביקשתי עבודת איטום וקיבלתי אחריות עד בוא המשיח. יש לי קבלה ורשום בה: אחריות עד בוא המשיח. כתוב שחור על גבי לבן, קבלן חרדי ומקסים. אמרתי לו שאם בא המשיח והעבודה לא עומדת, אני פוטר אותו מאחריות. הוא שאל אותי: כמה זמן אחריות לרשום לך בקבלה? אמרתי לו: אני רוצה עד בוא המשיח. והוא רשם עד בוא המשיח.

הוא לקח סיכון כי אחת ה-רעות היא כל הנזילות. חבר'ה, בוא נתקדם, חבל לנו על הזמן.

אני אקרא את החוק.

"הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ח-2018.
הגדרות. בחוק זה –

"אי התאמה" – כל אחת מאלה:

(1) ליקוי שנתגלה בעבודות או עבודות השונות מן המוסכם או מן האמור לתקן רשמי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953;

(2) לעניין טובין שסופקו על ידי מבצע עבודות השיפוצים והותקנו במבנה בו בוצעו העבודות – כמשמעותה בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

"חוק המכר (דירות)" – חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;

"חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות" – חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969";

"עבודות הנדסה בנאיות" – כהגדרתן בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות;

"עבודות שיפוצים" – עבודות הנדסה בנאיות שמבצע אדם בתשלום עבור מזמין, במבנה קיים הנמצא בבעלותו או בחזקתו של המזמין, לרבות הרחבת המבנה, אך למעט עבודות הכוללות הריסת המבנה ובניית מבנה חדש, ולמעט עבודות שהיקפן הכספי אינו חורג מהתחום שנקבע בהוראות לפי סעיף 14(א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות לעניין היקפן הכספי של עבודות הנדסה בנאיות בכל ענף משנה".

כאן ההפניה היא ל-44,000 שקלים, שקבועים בהוראות לפי חוק רישום קבלנים.

זה צמוד למדד ומתעדכן אחת לתקופה.

כמובן.

יש הערות?

מי בעד סעיף 1?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.

סעיף 1 נתקבל.

למה הורידו את ההערה לגבי קבלן השיפוצים?

כי זה למעשה כל אדם שהוזמנה ממנו עבודה. ההגדרה היא סוג העבודה, שזה שיפוצים. עבודות שיפוצים.

מי זה שיפוצניק? האם זה כל עובד שטחים? יש לנו בעיה עם כל השב"חים שנכנסים ועושים את כל הדברים האלה. הם לא קבלני שיפוצים.

אנחנו רוצים שהאחריות תחול גם עליהם.

לכן זה חל על כל אדם ולא רק על קבלן. יוצא מזה שקבלן הוא רק קבלן רשום, ולכן ברגע שזה כל הזמנת עבודה מול כל אדם, זה יחול באופן יותר רחב.

2. "התקשר אדם בהסכם עם מזמין לצורך ביצוע עבודות שיפוצים, יהיה אותו אדם אחראי לאי התאמה שהתגלתה בתוך התקופה הקבועה בתוספת לחוק המכר (דירות) בהתאם לאי ההתאמה הקבועה בתוספת האמורה". מכיוון שיש שם גם את התקופה וגם את סוג העבודה. אנחנו אולי ננסח את זה קצת שונה, אבל זאת המשמעות. "ושתחילתה במועד סיום ביצוע העבודות, זולת אם הוכיח כי אי ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של מזמין העבודה."

אני חושבת שיש צורך להתייחס לנושא של תיקון הליקויים ללא תשלום. הרי אנחנו מכירים את הנושא גם מחוק הגנת הצרכן, שתקופת האחריות חלה על העוסק לתקן את הליקויים בתקופת האחריות ללא תשלום. פה אין לזה שום התייחסות. לכאורה יכולה לחול חובה על מזמין העבודה לשלם סוג של השתתפות עצמית, ואני חושב שנכון יהיה להתייחס לזה במפורש.

אנחנו מסכימים. אפשר לקחת משהו מחוק המכר (דירות), שם יש הוראה דומה שגם חובה תוך תקופת זמן סביר, שבתוכה מבצע העבודה צריך לעשות את התיקון. אפשר להכניס את זה יחד עם ההוראה, ללא תשלום.

קודם כל, אנחנו נוסיף את המונח "ללא תשלום". אני רק אבחן איפה בדיוק מבחינה ניסוחית, כך שהתיקון יבוצע ללא תשלום ובתוך זמן סביר. אולי גם נכון יהיה לקבוע שמזמין העבודה נתן הזדמנות סבירה למבצע עבודות השיפוצים לתקן את הליקויים. הרי הוא בכל זאת צריך לתאם איתו את הזמן שהוא מגיע אליו הביתה כדי שלא ייצא מצב שהוא לא מאפשר לו אפילו לבצע את התיקונים. אלה שלושה נושאים קטנים שאנחנו נתייחס אליהם גם בנוסח.

חשוב לצלם. היום מצלמים בכל מקום אז חשוב לצלם לפני שהוא התחיל לעבוד, כשהוא אומר שהוא סיים וכך יש עדות ואין מה לעשות.

ואם אני לא צילמתי, אני פטור מזה?

לא. המילה סביר היא מילה מאוד רחבה, כמה זמן זה סביר. יש הרבה ויכוחים.

זה התפקיד שלהם, שלך ושל אחרים. כמובן, החוק לא יכול להתייחס לזה ואתה צודק שעדיף שאדם שמזמין יצלם את העבודה.

אתה לא יכול לכתוב את זה בחוק.

אם אתם עושים קמפיין, זה מסוג הדברים שחשוב שייעשה – לצלם לפני ולצלם אחרי.

אנחנו הולכים לעשות קמפיין.

אדוני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 2, לרבות ההערות שהוספתי?

כן. מי בעד סעיף 2 עם התוספות?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.

הסעיף אושר.

נעבור לסעיף 3.

סעיף 3. קביעת תקופת אחריות קצרה.

"הצדדים להסכם כאמור בסעיף 2, רשאים לקבוע תקופת אחריות שונה מזו הקבועה בתוספת לחוק המכר (דירות) לפי העניין, ובלבד שתקופת האחריות לא תפחת משנה ממועד סיום ביצוע העבודות."

אתה רוצה להעלות להצבעה את סעיף 3?

כן.

הסבר יש?

זה מה שאמרנו קודם. בחוק המכר יש הגדרות ספציפיות לזמנים ארוכים משנה. למשל, ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, אלומיניום ופלסטיק – שנתיים. זה מוגדר בחוק המכר.

אלה דברים שהם ברורים.

זה תקף בכל מקרה, אבל במקרה הזה יכול ספציפית לשנות בחוזה את התקופה. לא פחות משנה, אבל יכול להגיד שהוא נותן שנה וחצי.

בעיקרון אפשר להגיד שעבודת שיפוצים טובה יכולה לתת בתנאים אופטימליים אחריות ארוכה כמו בחוק המכר, אבל אנחנו מבינים שעבודות שיפוצים מתבצעות בדירה קיימת, לפעמים בתשתיות מאוד ישנות. לכן כן צריך לאפשר לצדדים להתנות את זה לקבוע תקופות קצרות יותר, אבל כאמור עם המגבלה של שנה.

חיפויי חוץ – 7 שנים. החוק גובר, כך שאם עשית חיפוי על בית ישן, חוק המכר אומר שבע שנים אחריות.

חוק המכר חל גם על שיפוצים?

לא.

זאת בדיוק הנקודה, הוא לא חל עלינו.

אם לא אמרתם כלום, יחולו שבע שנים על החיפויים. אם אמרת לו, למשל, שיש תשתית מאוד גרועה ואתה יכול לתת לו שנתיים אחריות מקסימום, יהיו שנתיים.

אני מבינה על מה הוא שואל. אתה שואל משהו אחר. מכיוון שחוק המכר קובע את תקופות האחריות, אנחנו הפנינו מכאן לתקופת האחריות. לא קבענו שזה רק על דירה חדשה אלא לקחנו את תקופת האחריות שחלה, כמו שחלה על קבלן לגבי דירה חדשה, כך שהיא תחול גם לגבי עבודות השיפוצים. לכן ההפניה היא לחוק המכר.

אם עשיתי עבודת חיפויים, אלא אם הגדרתי אחרת, האחריות תהיה לפי מה שכתוב בחוק המכר.

בדיוק, בדיוק.

אם אדם עושה אינסטלציה בבית ולא הוגדרה אחריות, זה משליך על חוק המכר, שם האחריות היא לשבע שנים?

כן.

אתה צריך נקודת התייחסות.

שאבנו את תקופות האחריות ואת סוג העבודה מחוק המכר לכאן.

צנרת זה לא שבע שנים, זה ארבע שנים. יש עשרה סעיפים שמגדירים: צנרת, מים, גז וכולי – ארבע שנים. אם הוא עשה עבודה יסודית ובנה את הכול מאפס, והוא לא הגדיר את זה בחוזה, הוא יגיד ארבע שנים אחריות. אם הוא הגדיר שהוא נותן אחריות, הוא יצטרך להגדיר אחריות לתקופה אחרת.

למעשה, אם הוא נותן שנה אחריות זה לא תופס, אם בחוק המכר כתוב ארבע שנים.

לא. אלא אם הוגדר אחרת בחוזה ולא פחות משנה. אתם תצטרכו שהקבלנים שלכם יתחילו להגדיר. עוד דבר שזה מייצר והוא טוב, זה את השקיפות הזאת מכיוון שהיום זה מעורפל. בגלל שגם לקבלן יש אינטרס והוא לא יכול לתת התחייבות אוטומטית לפי חוק המכר כי זה בניין קיים, למשל, אבל יש שקיפות, דבר שאין היום, הוא יהיה חייב לכתוב בחוזה הזמנת העבודה או בקבלה כמה שנות אחריות הוא נותן. היום זה כמעט לא קיים ואתה בכלל לא יודע לכמה זמן יש לך אחריות. זה החידוש שהדבר הזה מייצר. זה גם מטיל עליכם עול, אבל אנחנו חושבים שהוא עול צרכני.

ומי שלא עושה חוזה ולא רושם?

זה אינטרס שלכם שזה יהיה כתוב ויהיה קל להוכיח.

להסביר את זה לכולם וליידע את כולם מאוד קשה, כי חוק המכר מתייחס לדירות חדשות, שם התשתית חדשה והכול חדש. אצלנו זה שיפוצים ובכל זאת התשתית ישנה ויכולים להיות פיצוצים.

בגדול, אתה מצפה שקבלן שעושה עבודת שיפוצים יגיד ללקוח שלו על אחריות בכל מקרה. הוא יגיד לו: עשיתי לך עכשיו אינסטלציה, החלפתי לך את האמבטיה ויש לך אחריות לשנה או לשנתיים. הוא יצטרך להגיד לו את זה.

לא להגיד לו את זה. לחתום על זה.

עדיף. היה דיון וגם את זה הורדנו בעצת הצוות המקצועי כדי לא להכביד. אין חובת רישום. אנחנו לא מחייבים אותך לרשום. אנחנו חושבים שזה נכון כי עדיף שזה לא יהיה בעל פה.

מספיק שהוא אומר לו את זה?

כן.

ברירת המחדל, גם אם לא קבעו כלום ביניהם, היא התקופה שקבועה בחוק המכר. אלא מה, שהחוק מסמיך אותם לקבוע תקופת אחריות קצרה יותר.

שיכולה להיעשות גם בעל פה.

יכול להיות שהיא פרמטר של מחיר העבודה.

באחת השיחות בינינו עלתה השאלה האם זה מחייב רישום? תיאורטית הסיכום הזה יכול להיות בעל פה. אני חושב שהנורמה העדיפה, גם מצד הלקוח וגם מצד הקבלן, כדי שלא יהיו ויכוחים, היא לרשום. התשובה היא שאתה יכול לעשות לי עבודה באמבטיה ולהגיד: רועי, יש לך אחריות לשנתיים ובזה נגמר הסיפור.

קבלן שיפוצים, בדרך כלל יש לו עבודות מסוימות קבועות שהוא עושה. שיכין נוסח חוזה אחיד וימלא את התקופות.

הורדתם את החוזה.

את הצעה שכדאי להציע לקבלנים, שיצטיידו באיזשהו נוסח ויעלו את הדברים על הכתב לטובת הקבלן.

חוק המכר לא כל כך מתאים לנו. בוא נשים דברים על השולחן. אין אופציה אחרת לעדן את זה?

אתם יכולים להגדיר מה שאתם רוצים. אחת המטרות של החוק הזה היא לצמצם אי-בהירות מול הלקוח. אומרים לך שאם לא אמרת כלום, לא כתבת כלום ולא כלום, חוק המכר יחול עליך.

לפי מה שאני שומע, קבלן צריך לבוא עם הסכם.

עדיף. החוק לא מחייב רישום, אבל עדיף. כאן עשינו סיטואציה שעדיף לקבלן השיפוצים לבוא עם הסכם רשום, אחרת הוא לכאורה יהיה חייב באחריות שקיימת בחוק המכר.

הקשבתי לכם. נכון איך שזה כתוב וזה בסדר גמור, לדעתי. אלה דברים שצריך שהם ישתרשו בתוך התהליך הזה. מה שאתם מבקשים זה לייצר תרבות חדשה. מה כל הקטע ולמה אנחנו יושבים פה? כי שיפוצניק נתפס כחאפר. ומה אתם אומרים? חברים, לא כולם ככה. יש אנשים רציניים, אנשים בעלי יכולות גבוהות. זה בדיוק אותו מאבק שאנחנו מנהלים היום על המוסכים המוסדרים. זה ממש אותו דבר, רק בכותרת אחרת .זה בדיוק ככה. הטענה של אלה שמוסדרים ויש להם את כל הרישיונות, שהחאפרים מייצרים שם רע לענף באלף ואחת ורסיות. זה החל במחיר, לגבי כל מי שלוקח מחיר נמוך. אותו הדבר כאן.

במסגרת הקמפיין שלכם תצטרכו להגיד לאנשים שלכם: חברות וחברים, יש כללים חדשים עבורכם. אתם אמורים להיות המרוויחים הגדולים. זה לא אומר שתהיו עכשיו זומבים. אתם צריכים ללכת, קצת לקרוא. אתם תצטרכו להוציא להם עלונים ולפרסם את החוק שפולקמן מוביל. הרי בשביל זה אנחנו כאן.

דרך אגב, אני גר ליד קו התפר. לידי עיר חרדית ביתר עילית, ואתה רואה את התופעה, שמגיעים המון פועלים ועובדים בשחור. חלקם כמובן פועלים פלסטינים. הם עושים עבודות שיפוצים וחלק מהבידול שאנחנו רוצים לייצר כאן זה בדיוק האיכות. האיכות לאחריות.

אני קצת חושש עם חוק המכר. חוק המכר נקרא כך כי הוא מתייחס למכר של דירה חדשה, של תשתיות חדשות.

אז תתנו, אתה צודק. בגלל זה לא חייבנו אתכם.

רק להדגיש שבחוק המכר אי אפשר להתנות. בחוק המכר יש את התקופות ולא משנה מה יגיד הקבלן. פה אפשר כן להתנות.

אתם עשיתם לינקג', עשיתם השלכה.

לא, אין לינקג'. תראה, אני מבין את החשש שלך, אבל אני אומר לך שאתה עוד תודה לנו. העובדה שאנחנו מתכתבים עם חוק המכר, משמעותה הרצינות שאנחנו מייחסים לשיפוצניקים שאמורים להתאגד אצלכם. זה כל העניין.

זה לא כמו חוק המכר כי זה לא חובה. אתם יכולים להתנות על זה, בשונה מקבלן שבונה בניין ולא יכול להתנות.

רועי, זה אומר שאנחנו נשב אחר כך ונלבן את הכול.

לדעתי, הדבר היחיד שצריך לבחון שוב, ואני מחויב להסכמים עם משרדי המשפטים והשיכון, הוא לגבי הסכום, האם יש שם גמישות. הסכום באמת קצת גבוה ואולי צריך קצת להוריד אותו. חוץ מהסכום, לדעתי כל הדברים פה הם פיקס.

גם אני חושב כך.

אם מדובר על חוק המכר, 44,000 זה לגיטימי.

לכן אני שוב אומר שבעיניי, הדבר היחידי שצריך לבחון שוב עד הקריאה השנייה והשלישית זה הסיפור של הסכום, האם צריך להוריד אותו קצת כי הוא אולי באמת קצת גבוה, בהסכמת המשרדים. חוץ מזה לא ראיתי כאן באגים מיוחדים.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 נתקבל.

תודה, הסעיף אושר.

סעיף 4. התניה – לטובת מזמין העבודה.

"אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת מזמין העבודה".

כאן חשוב לי להבהיר שזה לא גורע מהוראות סעיף 3, שמאפשר להתנות על תקופות שקבועות בחוק המכר ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה. לכן, אני חושבת שצריך להוסיף פה את המילים: מבלי לגרוע מהוראות סעיף 3.

אוקיי. מי בעד הסעיף עם התוספת?



הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 נתקבל.

תודה, הסעיף אושר.

סעיף 5. שמירת דינים.

"הוראות סעיפים 2 עד 4 אינן גורעות מהוראות כל דין".

אני חושבת שזה ברור ממילא. אנחנו נבחן את הצורך בסעיף הזה.

הכוונה היא שבעבודות הקטנות מ-44,000 שקל, ימשיך לחול עליהן הדין הכללי.

הגברת ורהפטיג, אתן תעשו ביניכן את הדיון. אם תחשבו שבכל זאת נכון משפטית, נשים אותו.

בכל מקרה, נצביע על סעיף 5.

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 5 נתקבל.

הסעיף אושר. תודה.

בכל מקרה אני אומר שאם תחשבו לנכון שהוא מיותר, בין קריאה שנייה ושלישית נוריד אותו.

אני רק אציין לפרוטוקול ששני מנדל לאופר, רפרנטית שיכון באגף תקציבים, מוסרת שאין עלות תקציבית להצעת החוק.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.